The secret language of trees - Camille Defrenne and Suzanne Simard

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

Most of the forest lives in the shadow of the giants

רוב היער חי בצל הענקים

that make up the highest canopy.

שיוצרים את החופה הגבוהה ביותר.

These are the oldest trees,

אלה העצים הכי עתיקים,

with hundreds of children and thousands of grandchildren.

עם מאות ילדים ואלפי נכדים.

They check in with their neighbors, sharing food, supplies,

הם מתחברים עם שכניהם, חולקים אוכל, אספקה,

and wisdom gained over their long lives.

ותבונה שנאספה בחייהם הארוכים.

They do all this rooted in place, unable to speak, reach out, or move around.

הם עושים כל זאת נטועים במקום, לא מסוגלים לדבר, להושיט יד, או לנוע.

The secret to their success lies under the forest floor,

הסוד להצלחה שלהם נמצא תחת רצפת היער,

where vast root systems support the towering trunks above.

שם שורשים נרחבים תומכים בגזעים המתנשאים מעל.

Partnering with these roots are symbiotic fungi called mycorrhizae.

יחד עם השורשים חיות פטריות סימביוטיות שנקראות מיקוריזה.

These fungi have countless branching, thread-like hyphae

לפטריות האלו יש אין ספור קורים, תפטיר דמוי-חוטים

that together make up the mycelium.

שיחד יוצרים את התפטיר.

The mycelium spreads across a much larger area than the tree root system

התפטיר מתפשט לרוחב אזור גדול בהרבה ממערכת שורשי העצים

and connect the roots of different trees together.

ומחבר את השורשים של עצים שונים יחד.

These connections form mycorrhizal networks.

החיבורים האלה יוצרים רשתות מיקוריזליות.

Through mycorrhizal networks,

דרך רשתות מיקוריזליות,

fungi can pass resources and signaling molecules between trees.

פטריות יכולות להעביר משאבים ומולקולות מאותתות בין עצים.

We know the oldest trees have the largest mycorrhizal networks

אנחנו יודעים שלעצים העתיקים ביותר יש את הרשתות המיקוריזליות הגדולות ביותר

with the most connections to other trees,

עם הכי הרבה חיבורים לעצים אחרים,

but these connections are incredibly complicated to trace.

אבל החיבורים האלה הם מורכבים ביותר לעקיבה.

That’s because there are about a hundred species of mycorrhizal fungi–

זה בגלל שיש בערך מאה מינים של פטריות מיקוריזליות

and an individual tree might be colonized by dozens of different fungal organisms,

ועץ בודד יכול לאכלס עשרות סוגים שונים של פטריות,

each of which connects to a unique set of other trees,

כל אחת מתחברת לסט יחודי של עצים אחרים,

which in turn each have their own unique set of fungal associations.

ושבתורו לכל אחד יש חיבורי פטריות יחודיים.

To get a sense of how substances flow through this network,

כדי לקבל תחושה של איך חומרים זורמים דרך הרשת הזו,

let’s zoom in on sugars,

בואו נתמקד בסוכרים,

as they travel from a mature tree to a neighboring seedling.

כשהם נעים מעצים בוגרים לשתילים סמוכים.

Sugar’s journey starts high above the ground,

מסע הסוכר מתחיל גבוה מעל האדמה,

in the leaves of the tallest trees above the canopy.

בעלים של העצים הגבוהים ביותר מעל החופה.

The leaves use the ample sunlight up there to create sugars through photosynthesis.

העלים האלה משתמשים באור השמש שם למעלה כדי ליצור סוכרים דרך פוטוסינטזה.

This essential fuel then travels through the tree

הדלק החיוני הזה נע אז דרך העץ

to the base of the trunk in the thick sap.

לבסיס הגזע בעצה העבה.

From there, sugar flows down to the roots.

משם, סוכר זורם לשורשים.

Mycorrhizal fungi encounter the tips of the roots

פטריות מיקוריזליות פוגשות את קצות השורשים

and either surround or penetrate the outer root cells,

ומקיפות או חודרות לתאי השורש החיצוניים,

depending on the type of fungi.

תלוי בסוג הפטריות.

Fungi cannot produce sugars, though they need them for fuel just like trees do.

הפטריות לא יכולות לייצר סוכרים, למרות שהן צריכות אותם כדלק ממש כמו העצים.

They can, however,

עם זאת, הן יכולות

collect nutrients from the soil much more efficiently than tree roots—

לאסוף חומרים מזינים מהאדמה ביעילות רבה יותר משורשי העצים --

and pass these nutrients into the tree roots.

ולהעביר את החומרים לתוך שורשי העצים.

In general,

באופן כללי,

substances flow from where they are more abundant to where they are less abundant,

חומרים זורמים מהיכן שהם יותר נפוצים למקום בו הם פחות נפוצים,

or from source to sink.

או מהמקור למחסור.

That means that the sugars flow from the tree roots into the fungal hyphae.

זה אומר שהסוכרים זורמים משורשי העצים לתוך התפטיר הפטרייתי.

Once the sugars enter the fungus,

ברגע שהסוכרים נכנסים לפטריות,

they travel along the hyphae through pores between cells

הם נעים לאורך התפטיר דרך נקבוביות בין התאים

or through special hollow transporter hyphae.

או דרך תפטירים חלולים מיוחדים.

The fungus absorbs some of the sugars,

הפטריות סופגות חלק מהסוכרים,

but some travels on and enters the roots of a neighboring tree,

אבל חלק נע הלאה ונכנס לשורשים של עצים סמוכים,

a seedling that grows in the shade and has less opportunity

שתילים שגדלים בצל ויש להם פחות הזדמנויות

to photosynthesize sugars.

לייצר סוכרים בפוטוסינטזה.

But why does fungus transport resources from tree to tree?

אבל למה הפטריות מעבירות משאבים מעץ לעץ?

This is one of the mysteries of the mycorrhizal networks.

זו אחת התעלומות של הרשתות המיקוריזליות.

It makes sense for fungus to exchange soil nutrients and sugar with a tree—

זה הגיוני לפטריות להחליף חומרים מזינים מהאדמה עבור סוכרים מהעצים --

both parties benefit.

שני הצדדים נהנים.

The fungus likely benefits in less obvious ways from being part of a network

הפטריות כנראה מקבלות תועלת בדרכים פחות ברורות מלהיות חלק מרשת

between trees, but the exact ways aren’t totally clear.

בין עצים, אבל הדרך המדוייקת לא בדיוק ברורה.

Maybe the fungus benefits from having connections

אולי התועלת של הפטריות היא להיות מחוברות

with as many different trees as possible,

עם הכי הרבה עצים שניתן,

and maximizes its connections by shuttling molecules between trees.

ולהגדיל את החיבורים על ידי העברת מולקולות בין עצים.

Or maybe plants reduce their contributions to fungi

או אולי צמחים מפחיתים את התרומה שלהם לפטריות

if the fungi don’t facilitate exchanges between trees.

אם הפטריות לא מאפשרות חילופים בין עצים.

Whatever the reasons,

מה שלא יהיו הסיבות,

these fungi pass an incredible amount of information between trees.

הפטריות מעבירות כמויות עצומות של מידע בין העצים.

Through the mycorrhizae, trees can tell when nutrients or signaling molecules

דרך המיקוריזה, עצים יכולים לדעת כשחומרים מזינים או מולקולות מאותתות

are coming from a member of their own species or not.

מגיעים מחברים מאותו מין או לא.

They can even tell when information is coming from a close relative

הם יכולים לדעת כשמידע מגיע מקרובי משפחה

like a sibling or parent.

כמו אחים או הורים.

Trees can also share information about events like drought

עצים יכולים לחלוק מידע בנוגע לארועים כמו בצורת

or insect attacks through their fungal networks,

או התקפות חרקים דרך רשתות הפטריות שלהם,

causing their neighbors to increase production of protective enzymes

מה שגורם לשכנים שלהם להגביר יצור של אנזימים מגינים

in anticipation of threats.

בצפיה לאיום.

The forest’s health relies on these intricate communications and exchanges.

בריאות היער מסתמכת על תקשורת מורכבת וחילופי מידע.

With everything so deeply interconnected,

כשהכל כל כך מחובר,

what impacts one species is bound to impact others.

מה שמשפיע על מין אחד ישפיע בוודאות על אחרים.