3 questions to ask yourself before you believe something - Siska De Baerdemaeker

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

In the late 1700s, a German doctor named Samuel Hahnemann began publishing

בסוף המאה ה-17, רופא גרמני בשם סמואל הנמן החל לפרסם

articles about a new treatment approach he called homeopathy.

מאמרים על טיפול חדש לגישה שהוא כינה הומאופתיה.

Hahnemann’s theory had two central hypotheses.

לתיאוריה של הנמן היו שתי השערות מרכזיות.

First, the treatment for an ailment should be a dose of something

ראשית, הטיפול במחלה צריך להיות מנה של משהו

that might cause that ailment.

שעלול לגרום למחלה זו.

And second, diluted medicines are more powerful than concentrated ones.

ושנית, תרופות מדוללות הן יותר חזקות מאלה המרוכזות.

So, a homeopathic remedy for insomnia

אז, תרופה הומאופתית עבור נדודי שינה

might include an extremely diluted solution of caffeine.

עשויה לכלול תמיסה מדוללת מאוד של קפאין.

Over the following 300 years,

במהלך 300 השנים הבאות,

numerous physicians and patients turned to homeopathy,

רופאים ומטופלים רבים פנו להומאופתיה,

and entire hospitals were built to focus on homeopathic treatments.

ובתי חולים שלמים נבנו כדי להתמקד בטיפולים הומאופתיים.

But despite all this, many studies have shown that homeopathy

אבל למרות כל זה, מחקרים רבים שנערכו הראו שלהומאופתיה

has no therapeutic effect,

אין השפעה טיפולית,

and homeopathic treatments often perform no better than placebos.

ולטיפולים הומאופתיים לעיתים קרובות יש ביצועים שאינם טובים יותר מאשר פלצבו.

So why do so many practitioners and institutions

אז למה כל כך הרבה מתרגלים ומוסדות

still support this practice?

עדיין תומכים בשיטה זו?

The answer is that homeopathy is a pseudoscience—

התשובה היא שההומאופתיה היא פסאודו-מדע -

a collection of theories, methods, and assumptions

אוסף של תיאוריות, שיטות, והנחות

that appear scientific, but aren’t.

שנראות מדעיות, אבל הן לא.

In the worst cases, pseudoscience practitioners encourage this confusion

במקרים הגרועים ביותר, המתרגלים פסאודו-מדע מעודדים את הבלבול הזה

to exploit people.

כדי לנצל אנשים.

But even when they’re well-intentioned,

אבל גם כשיש להם כוונות טובות,

pseudoscience still prevents people from getting the help they need.

פסאודו-מדע עדיין מונע מאנשים לקבל את העזרה שהם צריכים.

So how are you supposed to tell what’s science and what’s pseudoscience?

אז איך אתם אמורים לגעת מהו מדע ומה זה פסאודו-מדע?

This question is known as the demarcation problem,

שאלה זו ידועה בשם בעיית התיחום,

and there's no easy answer.

ואין תשובה קלה.

Part of the issue is that defining science is surprisingly tricky.

חלק מהנושא הוא שלהגדיר את המדע זה מסובך באופן מפתיע.

There's a common idea that all science should, in some form or another,

יש רעיון משותף שכל מדע צריך, בצורה כזו או אחרת,

be related to testing against empirical evidence.

להיות קשור לבדיקות, מול ראיות אמפיריות.

But some scientific activities are primarily theoretical,

אבל כמה פעילויות מדעיות הן בעיקר תיאורטיות,

and different disciplines approach empiricism

ודיסציפלינות שונות ניגשות לאמפיריות

with varying goals, methodologies, and standards.

עם יעדים משתנים, מתודולוגיות, ותקנים.

20th century philosopher Karl Popper tried to solve the demarcation problem

הפילוסוף מהמאה ה-20 קארל פופר ניסה לפתור את בעיית התיחום

with a simple rule.

עם כלל פשוט.

He argued that in order for a theory to be scientific

הוא טען שכדי שתיאוריה תהיה מדעית

it must be falsifiable, or able to be proven wrong.

היא חייבת להיות ניתנת להפרכה או שניתן להוכיח שהיא שגויה.

This requires a theory to make specific predictions—

זה דורש מתיאוריה שתבצע תחזיות ספציפיות --

for example, if you’re theorizing that the Earth revolves around the Sun,

למשל, אם אתם מעלים תיאוריה שכדור הארץ סובב סביב השמש,

you should be able to predict the path of other celestial bodies in the night sky.

אתם אמורים להיות מסוגלים לחזות את הנתיב של גופים שמימיים אחרים בשמי הלילה.

This could then be disproven based on whether or not

אז אפשר להפריך את זה בהתבסס על האם או לא

your prediction corresponds to your observations.

התחזית שלכם תואמת את התצפיות שלכם.

Popper’s falsification criterion is a great way

קריטריון ההפרכה של פופר היא דרך מצוינת

to identify pseudoscientific fields like astrology,

לזהות תחומים פסאודו-מדעיים כמו אסטרולוגיה,

which makes overly broad predictions that adapt to any observation.

שעושה תחזיות רחבות מדי שמסתגלות לכל תצפית.

However, falsification alone doesn't completely solve the demarcation issue.

עם זאת, זיוף לבדו לא פותר לחלוטין את בעיית התיחום.

Many things we now consider science were once untestable

דברים רבים שאנו מחשיבים כעת כמדע היו פעם בלתי ניתנים לבדיקה

due to a lack of knowledge or technology.

בגלל חוסר ידע או טכנולוגיה.

למרבה המזל, ישנם גורמים נוספים בהם אנחנו יכולים להשתמש כדי לזהות פסאודו-מדע,

Fortunately, there are other factors we can use to identify pseudoscience,

including how a field responds to criticism.

כולל איך תחום מגיב לביקורת.

Scientists should always be open to the possibility

מדענים צריכים תמיד להיות פתוחים לאפשרות

that new observations could change what they previously thought,

שתצפיות חדשות יכולות לשנות את מה שהם חשבו בעבר,

and thoroughly disproven theories should be rejected in favor of new explanations.

ותיאוריות שהופרכו ביסודיות צריך לדחות לטובת הסברים חדשים.

Conversely, pseudoscientific theories are often continually modified

לעומת זאת, תיאוריות פסאודו-מדעיות כן משתנות

to explain away any contradictory results.

לעתים קרובות ללא הרף כדי להסביר כל תוצאות סותרות.

This kind of behavior shows a resistance

סוג זה של התנהגות מראה על התנגדות

to what philosopher Helen Longino calls transformative criticism.

למה שהפילוסופית הלן לונגינו קוראת ביקורת טרנספורמטיבית.

Pseudoscientific fields don't seek to address their internal biases

תחומים פסאודו-מדעיים אינם מבקשים לטפל בהטיות הפנימיות שלהם

or meaningfully engage in transparent peer review.

או לעסוק באופן משמעותי בביקורת עמיתים שקופה.

Another key marker of science is overall consistency.

עוד סמן מרכזי של המדע הוא עקביות כללית.

Science relies on a network of shared information

המדע מסתמך על רשת של מידע משותף

that ongoing research develops across disciplines.

שמחקר מתמשך מפתח על פני דיסציפלינות.

But pseudoscience often ignores or denies this shared pool of data.

אבל פסאודו מדע מתעלם לעתים קרובות או שולל את מאגר הנתונים המשותף הזה.

For example, creationists claim that animals didn’t evolve

למשל, הבריאתנים טוענים שבעלי חיים לא התפתחו

from a common ancestor,

מאב קדמון משותף,

and that Earth is less than 20,000 years old.

וכדור הארץ הוא בן פחות מ-20,000 שנה.

But these claims contradict huge amounts of evidence

אבל טענות אלו סותרות כמויות אדירות של ראיות

across multiple scientific disciplines,

על פני מספר רב של דיסציפלינות מדעיות,

including geology, paleontology, and biology.

כולל גיאולוגיה, פליאונטולוגיה, וביולוגיה.

While the scientific method is our most reliable tool

בעוד השיטה המדעית היא הכלי האמין ביותר שלנו

to analyze empirical evidence from the world around us,

לנתח עדויות אמפיריות מהעולם הסובב אותנו,

it certainly doesn't reveal everything about the human condition.

זה בהחלט לא חושף הכל על מצב האדם.

Faith-based beliefs can play an important role in our lives and cultural traditions.

אמונות מבוססות אמונה יכולות לשחק תפקיד חשוב בחיינו ובמסורות התרבותיות שלנו.

But the reason it’s so important to draw a line

אבל הסיבה שזה כל כך חשוב למתוח קו

is that people often dress up belief systems as science

היא שאנשים מציגים לעתים קרובות מערכות אמונה כמדע

in efforts to manipulate others

במאמצים לתמרן אחרים

or undermine legitimate scientific discoveries.

או לערער גילויים מדעיים לגיטימיים.

And even in cases where this might seem harmless,

ואפילו במקרים שבהם זה אולי נראה לא מזיק,

legitimizing pseudoscience can impede genuine scientific progress.

מתן לגיטימציה לפסאודו-מדע יכול להפריע להתקדמות מדעית אמיתית.

In a world where it's increasingly difficult to tell fact from fiction,

בעולם שבו יותר ויותר קשה להבחין בין עובדות לבדיון,

it's essential to keep your critical thinking skills sharp.

זה חיוני לשמור על כישורי חשיבה חדים.

So the next time you hear an amazing new claim,

אז בפעם הבאה שתשמעו טענה חדשה ומדהימה,

ask yourself:

שאלו את עצמכם:

could we test this?

האם נוכל לבדוק את זה?

Are the individuals behind this theory updating their claims with new findings?

האם האנשים מאחורי התיאוריה הזו מעדכנים את טענותיהם בממצאים חדשים?

Is this consistent with our broader scientific understanding of the world?

האם זה עולה בקנה אחד עם ההבנה המדעית הרחבה של העולם שלנו ?

Because looking scientific and actually being scientific

כי להיראות מדעי ובעצם להיות מדעי

are two very different things.

הם שני דברים שונים מאוד.