Debunking the myths of OCD - Natascha M. Santos

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

There's a common misconception

יש תפישה מוטעית נפוצה

that if you like to meticulously organize your things,

שאם אתם מארגנים את הדברים שלכם בקפידה,

keep your hands clean,

שומרים על הידיים נקיות,

or plan out your weekend to the last detail,

או מתכננים את סוף השבוע עד לפרט האחרון,

you might have OCD.

אולי יש לכם ODC.

In fact, OCD, which stands for obsessive compulsive disorder,

למעשה, OCD, שמשמעו הפרעה כפייתית טורדנית,

is a serious psychiatric condition

היא מצב פסיכיאטי רציני

that is frequently misunderstood by society

שהרבה פעמים לא מובן על ידי החברה

and mental health professionals alike.

וגם על ידי מומחי בריאות נפש.

So let's start by debunking some myths.

אז בואו נתחיל על ידי הפרכת כמה מיתוסים.

Myth one: repetitive or ritualistic behaviors are synonymous with OCD.

מיתוס מספר אחד: התנהגות חוזרת או טקסית היא שם נרדף ל OCD.

As its name suggests,

כמו שהשם מציע,

obsessive compulsive disorder has two aspects:

להפרעה טורדנית כפייתית יש שני פנים:

the intrusive thoughts, images, or impulses, known as obsessions,

המחשבה החודרנית, דימויים, או דחפים, שידועים כאובססיות,

and the behavioral compulsions people engage in

והטרדות ההתנהגותיות שאנשים פועלים בהן

to relieve the anxiety the obsessions cause.

כדי להקל על החרדה שהאובססיות גורמות.

The kinds of actions that people often associate with OCD,

סוג הפעולות שאנשים הרבה פעמים מקשרים ל OCD,

like excessive hand washing, or checking things repeatedly,

כמו רחיצת ידיים מוגזמת, או בדיקת דברים שוב ושוב,

may be examples of obsessive or compulsive tendencies

אולי יכולות להיות דוגמאות לנטיות כפייתיות או אובססיביות

that many of us exhibit from time to time.

שרבים מאיתנו מפגינים מדי פעם.

But the actual disorder is far more rare and can be quite debilitating.

אבל ההפרעה עצמה היא הרבה יותר נדירה ויכולה להיות די משתקת.

People affected have little or no control over their obsessive thoughts

לאנשים שמושפעים יש מעט שליטה אם בכלל על המחשבות הכפייתיות שלהם

and compulsive behaviors,

וההתנהגויות הכפייתיות,

which tend to be time consuming

שנוטות לצרוך הרבה זמן

and interfere with work, school or social life

ולהפריע בעבודתם, בבית הספר או בחיים החברתיים

to the point of causing significant distress.

עד לנקודה של גרימת לחץ משמעותי.

This set of diagnostic criteria is what separates people suffering from OCD

סט זה של קריטריוני אבחון הוא מה שמפריד אנשים שסובלים מ OCD

from those who may just be a bit more meticulous

מאלה שאולי פשוט קצת יותר קפדנים

or hygiene obsessed than usual.

או יותר אובססיביים לנקיון מהרגיל.

Myth two: the main symptom of OCD is excessive hand washing.

מיתוס שני: הסימפטום העיקרי של OCD היא רחיצת ידיים מוגזמת.

Although hand washing is the most common image of OCD in popular culture,

למרות שרחיצת ידיים היא התמונה הכי נפוצה של OCD בתרבות הפופולרית,

obsessions and compulsions can take many different forms.

אובססיות וכפייתיות יכולה ללבוש צורות שונות רבות.

Obsessions can manifest as fears of contamination and illness,

אובססיה יכולה להתגשם כפחדים מהדבקה ומחלה,

worries about harming others,

דאגות לפגיעה באחרים,

or preoccupations with numbers, patterns, morality, or sexual identity.

או חשיבה מוגברת על מספרים, תבניות, מורל, או זהות מינית.

And compulsions can range from excessive cleaning or double checking,

וכפייתיות יכולה לנוע מניקיון מוגבר או בדיקות מרובות,

to the fastidious arrangement of objects,

לארגון מוגזם של עצמים,

or walking in predetermined patterns.

או ללכת בתבניות קבועות מראש.

Myth three:

מיתוס שלישי:

individuals with OCD don't understand that they are acting irrationally.

אנשים עם OCD לא מבינים שהם פועלים בצורה לא הגיונית.

Many individuals with OCD actually understand the relationship

הרבה אנשים עם OCD למעשה מבינים את היחס

between their obsessions and compulsions quite well.

בין האובססיות והכפייתיות שלהם היטב.

Being unable to avoid these thoughts and actions

בהיותם לא מסוגלים להמנע מהמחשבות והפעולות האלו

despite being aware of their irrationality

למרות שהם מודעים לחוסר ההגיון שלהם

is part of the reason why OCD is so distressing.

זה חלק מהסיבה לעובדה ש OCD כל כך מטריד.

OCD sufferers report feeling crazy

הסובלים מ OCD מדווחים על הרגשת שיגעון

for experiencing anxiety based on irrational thoughts

על הרגשת חרדה בהתבסס על מחשבות לא הגיוניות

and finding it difficult to control their responses.

ולמצוא את זה קשה לשלוט על התגובות שלהם.

So what exactly causes OCD?

אז מה בדיוק גורם ל OCD?

The frustrating answer is we don't really know.

התשובה המתסכלת היא שאנחנו לא ממש יודעים.

However, we have some important clues.

עם זאת, יש לנו כמה רמזים חשובים.

OCD is considered a neurobiological disorder.

OCD נחשבת הפרעה ניורוביולוגית.

In other words, research suggests that OCD sufferers brains

במילים אחרות, חוקרים מציעים שמוחות הסובלים מ OCD

are actually hardwired to behave in a certain fashion.

למעשה מחווטים להתנהג בדרך מסויימת.

Research has implicated three regions of the brain

חוקרים הפלילו שלושה אזורים במוח

variously involved in social behavior and complex cognitive planning,

שמעורבים באופן משתנה בהתנהגות חברתית ותכנון קוגניטיבי מורכב,

voluntary movement,

תנועות רצוניות,

and emotional and motivational responses.

ותגובות רגשיות והנעתיות.

The other piece of the puzzle

הפיסה הנוספת של הפאזל

is that OCD is associated with low levels of serotonin,

היא ש OCD מקושר לרמות נמוכות של סרוטונין,

a neurotransmitter that communicates between brain structures

ניורו טרנסמיטר שמקשר בין מבני המוח

and helps regulate vital processes,

ועוזר לנטר פעילויות חיוניות,

such as mood, aggression, impulse control,

כמו מצב הרוח שלנו, אגרסיה, שליטה בדחפים,

sleep, appetite, body temperature and pain.

שינה, תאבון, טמפרטורת גוף וכאב.

But are serotonin and activity in these brain regions the sources of OCD

אבל האם סרוטונין ופעילות באזורי המוח האלו המקורות ל OCD

or symptoms of an unknown underlying cause of the disorder.

או תסמינים של סיבות ביסוד הסיבה של ההפרעה.

We probably won't know until

אנחנו כנראה לא נדע עד

we have a much more intimate understanding of the brain.

שתהיה לנו הבנה הרבה יותר אינטימית של המוח.

The good news is there are effective treatments for OCD,

החדשות הטובות הן שיש טיפולים אפקטיביים ל OCD,

including medications, which increase serotonin in the brain

כולל תרופות, שמגבירות את רמות הסרוטונין במוח

by limiting its reabsorption by brain cells,

על ידי הגבלת הקליטה מחדש על ידי תאי המוח,

behavioral therapy that gradually desensitizes patients to their anxieties,

תרפיה התנהגותית מפחיתה באיטיות את הרגישות לחרדות שלהם,

and in some cases, electroconvulsive therapy,

ובמקרים מסויימים, תרפיית חשמל,

or surgery, when OCD doesn't respond to other forms of treatment.

או ניתוח, כש OCD לא מגיבה לצורות אחרות של טיפול.

Knowing that your own brain is lying to you

ידיעה שהמוח שלכם משקר לכם

while not being able to resist its commands can be agonizing.

בעודכם חסרי יכולת להתנגד לפקודות שלו יכולה להיות מייסרת.

But with knowledge and understanding comes the power to seek help,

אך עם ידע והבנה מגיע הכוח לחפש עזרה,

and future research into the brain

ומחקרי מוח עתידיים

may finally provide the answers we're looking for.

יכולים לספק לבסוף את התשובות אותן אנחנו מחפשים.