Our failing schools. Enough is enough! | Geoffrey Canada

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Dan Goldshmidt מבקר: Ido Dekkers

I'm a little nervous, because my wife Yvonne said to me,

אני קצת מתוח, מכיוון שאישתי איבון אמרה לי,

she said, "Geoff, you watch the TED Talks."

"ג'ף, אתה צופה בהרצאות ב-TED."

I said, "Yes, honey, I love TED Talks."

השבתי, "כן, אני נהנה מהרצאות ב-TED."

She said, "You know, they're like, really smart, talented -- "

היא אמרה, "אתה יודע, הם כאלה, חכמים מאוד, מוכשרים--"

I said, "I know, I know." (Laughter)

אמרתי, "אני יודע, אני יודע." (צחוק)

She said, "They don't want, like, the angry black man."

היא אמרה, "הם לא רוצים, כאילו, את ה'אדם השחור הכועס'".

(Laughter)

(צחוק)

So I said, "No, I'm gonna be good, Honey,

אז אני אמרתי, "לא, אני הולך להיות נעים, מותק,

I'm gonna be good. I am."

אני הולך להתנהג יפה. אני מבטיח."

But I am angry. (Laughter)

אבל אני אכן כועס. (צחוק)

And the last time I looked, I'm --

ובפעם האחרונה שהסתכלתי, אני --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So this is why I'm excited but I'm angry.

אז זו הסיבה שאני מתרגש אבל כועס.

This year, there are going to be millions of our children

השנה הזאת, אנחנו הולכים לאבד

that we're going to needlessly lose,

מיליונים מהילדים שלנו, שלא לצורך,

that we could -- right now, we could save them all.

שהיינו יכולים -- שאנחנו יכולים בעת הזו, להציל את כולם.

You saw the quality of the educators who were here.

ראיתם את האיכות של המחנכים שהיו פה.

Do not tell me they could not reach those kids

אל תגידו לי שהם לא יכלו להגיע אל ליבם של הילדים האלה

and save them. I know they could.

ולהציל אותם. אני יודע שהם יכלו.

It is absolutely possible.

זה אפשרי לחלוטין.

Why haven't we fixed this?

למה לא תיקנו את זה?

Those of us in education have held on to a business plan

חלק מאיתנו בתחום החינוך נאחזנו בתכנית פעולה

that we don't care how many millions of young people fail,

שאין זה משנה כמה מליוני צעירים נכשלים

we're going to continue to do the same thing that didn't work,

אנחנו נמשיך לעשות את אותו הדבר שלא פועל,

and nobody is getting crazy about it -- right? --

ואף אחד לא משתגע מזה-- נכון?--

enough to say, "Enough is enough."

מספיק להגיד, "מספיק זה מספיק".

So here's a business plan that simply does not make any sense.

אז הנה לכם תוכנית פעולה, שפשוטה כמשמעו, לא הגיונית לחלוטין.

You know, I grew up in the inner city,

אתם יודעים, גדלתי בשכונה בעלת רקע סוציו אקונומי נמוך,

and there were kids who were failing

והיו תלמידים שנכשלו

in schools 56 years ago when I first went to school,

בבתי ספר, לפני 56 שנים כשאני התחלתי ללכת לבית ספר,

and those schools are still lousy today, 56 years later.

ובתי הספר הללו עדיין גרועים היום, 56 שנים לאחר מכן.

And you know something about a lousy school?

ואתם יודעים משהו על בית ספר גרוע?

It's not like a bottle of wine.

זה לא כמו בקבוק יין.

Right? (Laughter)

נכון? (צחוק)

Where you say, like, '87 was like a good year, right?

כשאתה אומר, כאילו, שנת 87' הייתה שנה טובה, נכון?

That's now how this thing -- I mean, every single year,

ככה זה - כלומר, בכל שנה ושנה

it's still the same approach, right?

זו עדיין אותה הגישה, נכון?

One size fits all, if you get it, fine, and if you don't,

מידה אחת שאמורה להתאים לכולם, אם היא מתאימה, מה טוב, אם היא לא מתאימה לך,

tough luck. Just tough luck.

ביש מזל. רק ביש מזל.

Why haven't we allowed innovation to happen?

למה לא התרנו לחדשנות לקרות?

Do not tell me we can't do better than this.

אל תגידו לי שאנחנו לא יכולים להתעלות על כך.

Look, you go into a place that's failed kids for 50 years,

תראה, אתה ניגש למקום שמכשיל ילדים כבר 50 שנה,

and you say, "So what's the plan?"

ואתה אומר, "מה התוכנית?"

And they say, "We'll, we're going to do

והם משיבים, "אנחנו, אנחנו הולכים לעשות

what we did last year this year."

מה שעשינו בשנה שעברה."

What kind of business model is that?

איזה מין מודל עסקי זה?

Banks used to open and operate between 10 and 3.

בנקים נהגו לפתוח בין עשר בבוקר לשלוש בצהריים.

They operated 10 to 3. They were closed for lunch hour.

הם פעלו מ-10 עד 3. הם היו סגורים בשעת ארוחת הצהריים.

Now, who can bank between 10 and 3? The unemployed.

מי יכול להשתמש בשירותי הבנק בין -10 ל-3? המובטלים.

They don't need banks. They got no money in the banks.

הם לא צריכים בנקים. אין להם כסף בבנק.

Who created that business model? Right?

מי יצר את המודל העסקי הזה? נכון?

And it went on for decades.

וזה היה ככה למשך עשורים.

You know why? Because they didn't care.

אתם יודעים למה? בגלל שלא היה להם אכפת.

It wasn't about the customers.

זה לא היה עניין שסבב סביב הלקוחות.

It was about bankers. They created something that worked for them.

זה היה עניין שסבב סביב בנקאים. הם יצרו משהו שעבד בשבילם.

How could you go to the bank

איך יכולת ללכת לבנק

when you were at work? It didn't matter.

כשעוד היית בעבודה? זה לא שינה כלל.

And they don't care whether or not Geoff is upset

ולא היה איכפת להם אם ג'ף מעוצבן

he can't go to the bank. Go find another bank.

שהוא לא יכול ללכת לבנק. שימצא לו בנק אחר.

They all operate the same way. Right?

כולם פעלו באותה צורה. (צחוק)

Now, one day, some crazy banker had an idea.

כעת, יום אחד, איזה בנקאי מטורף הגה רעיון.

Maybe we should keep the bank open when people come home from work.

"אולי כדאי שנשאיר את הבנק פתוח כשאנשים חוזרים מהביתה מהעבודה."

They might like that. What about a Saturday?

"יכול להיות שהם יאהבו את זה". מה בנוגע לשבת?

What about introducing technology?

מה בנוגע להכנסת שימוש בטכנולוגיה?

Now look, I'm a technology fan, but I have to admit

תראו, אני חובב טכנולוגיה, אבל אני חייב להודות

to you all I'm a little old.

בפניכם שאני קצת זקן.

So I was a little slow, and I did not trust technology,

אז הייתי קצת איטי, ולא סמכתי על טכנולוגיה.

and when they first came out with those new contraptions,

וכשהם רק הביאו את האביזרים החדשים הללו,

these tellers that you put in a card and they give you money,

המכונות האלה שאתה שם בפנים כרטיס והן נותנות לך כסף,

I was like, "There's no way that machine is going to count that money right.

הגבתי, "אין מצב שהמכונה הזאת תספור את הכסף נכון.

I am never using that, right?"

אין מצב שאני אשתמש בזה", נכון?

So technology has changed. Things have changed.

אז הטכנולוגיה השתנתה. דברים השתנו בעולם.

Yet not in education. Why?

אבל לא כך בחינוך. למה?

Why is it that when we had rotary phones,

למה כשהיו לנו טלפוני חוגה,

when we were having folks being crippled by polio,

כשהיו אנשים שהפכו לנכים מפוליו,

that we were teaching

נהגנו ללמד

the same way then that we're doing right now?

באותה הדרך שאנו נוהגים עד היום?

And if you come up with a plan to change things,

ואם אתה בא עם תוכנית לשנות דברים,

people consider you radical.

אנשים מחשיבים אותך כקיצוני.

They will say the worst things about you.

הם יגידו את הדברים הגרועים ביותר עלייך.

I said one day, well, look, if the science says --

אמרתי יום אחד, תראו, אם המדע קובע --

this is science, not me -- that our poorest children

זה המדע, לא אני -- שהתלמידים החלשים ביותר שלנו

lose ground in the summertime --

מדרדרים ברמתם בזמן חופשת הקיץ --

You see where they are in June and say, okay, they're there.

אתה יכול לראות שביוני הם בנקודה מסוימת.

You look at them in September, they've gone down.

אבל כשבודקים בספטמבר, הם ירדו ברמתם.

You say, whoo! So I heard about that in '75

התגובה היא, וו! אם כך, שמעתי על זה בשנת 75'

when I was at the Ed School at Harvard.

כשהייתי בבית הספר לחינוך (Ed) בהרווארד.

I said, "Oh, wow, this is an important study."

אמרתי, "וואו, זה מחקר חשוב."

Because it suggests we should do something.

בגלל שזה מעיד שאנחנו צריכים לעשות משהו.

(Laughter)

(צחוק)

Every 10 years they reproduce the same study.

כל 10 שנים הם מייצרים מחדש את אותו מחקר.

It says exactly the same thing:

המסקה איננה משתנה:

Poor kids lose ground in the summertime.

תלמידים נזקקים מאבדים מההצלחה שלהם בחופשת הקיץ.

The system decides you can't run schools in the summer.

המערכת החליטה שאתה לא יכול לנהפעיל בתי ספר בקיץ.

You know, I always wonder, who makes up those rules?

אתם יודעים, אני תמיד תוהה, מי הגה את החוקים הללו?

For years I went to -- Look, I went the Harvard Ed School.

במשך שנים הלכתי לבית הספר לחינוך (Ed School) בהרווארד.

I thought I knew something.

חשבתי שידעתי משהו.

They said it was the agrarian calendar, and people had —

הם אמרו שזה היה לוח השנה החלקאי, ואנשים היו חייבים-

but let me tell you why that doesn't make sense.

אבל תנו לי להגיד לכם למה זה לא הגיוני. (צחוק)

I never got that. I never got that,

בחיים לא הבנתי את זה.

because anyone knows if you farm,

בגלל שכולם יודעים שאם אתה חוואי,

you don't plant crops in July and August.

אתה לא שותל יבולים ביולי ואוגוסט.

You plant them in the spring.

אתה שותל אותם באביב.

So who came up with this idea? Who owns it?

אז מי הגה את הרעיון הזה? למי הוא שייך?

Why did we ever do it?

למה עשינו את זה (חופשת הקיץ) בכלל?

Well it just turns out in the 1840s we did have,

מתברר שבשנות ה-40' של המאה ה-19

schools were open all year. They were open all year,

בתי הספר היו פתוחים כל השנה, הם היו פתוחים כל השנה

because we had a lot of folks who had to work all day.

בגלל שהאנשים היו צריכים לעבוד כל יום.

They didn't have any place for their kids to go.

לא היה להם לאן לשלוח את ילדיהם.

It was a perfect place to have schools.

בתי הספר היו המקום הנכון.

So this is not something that is ordained

זאת אומרת שחופשת הקיץ היא לא משהו שציוו

from the education gods.

אלוהי החינוך.

So why don't we? Why don't we?

אז למה אנחנו לא מבטלים אותה? למה?

Because our business has refused to use science.

בגלל שהעסק שלנו סירב להשתמש במדע.

Science. You have Bill Gates coming out and saying,

מדע. ביל גייטס יוצא ואומר,

"Look, this works, right? We can do this."

"תראו, זה עובד, נכון? אנחנו יכולים לעשות את זה"

How many places in America are going to change? None.

כמה מקומות באמריקה הולכים להשתנות? אף מקום.

None. Okay, yeah, there are two. All right?

אף מקום. אוקיי, אולי יהיו 2. בסדר?

Yes, there'll be some place, because some folks will do the right thing.

כן, יהיו כמה מקומות, בגלל שכמה אנשים יעשו את הדבר הנכון.

As a profession, we have to stop this. The science is clear.

בתור תחום התמחות, אנחנו חייבים להפסיק את זה. המחקרים ברורים.

Here's what we know.

הנה מה שאנחנו יודעים.

We know that the problem begins immediately.

אנחנו יודעים שהבעיה מתחילה מיידית.

Right? This idea, zero to three.

נכון? הרעיון הזה, אפס לשלוש. (חינוך דרך נסיון לגיל הרך.)

My wife, Yvonne, and I, we have four kids,

אשתי, איבון ואני, יש לנו 4 ילדים.

three grown ones and a 15-year-old.

3 מבוגרים ואחד בן 15.

That's a longer story.

זה סיפור ארוך יותר.

(Laughter)

(צחוק)

With our first kids, we did not know the science

עם הילדים הראשונים שלנו, לא ידענו על המדע

about brain development.

שעוסק בהתפתחות המח.

We didn't know how critical those first three years were.

לא ידענו כמה קריטיות 3 השנים הראשונות בחיי הילד.

We didn't know what was happening in those young brains.

לא ידענו מה קורה במוחות הצעירים הללו.

We didn't know the role that language,

לא ידענו את התפקיד של שפה

a stimulus and response, call and response,

גירוי ותגובה, קריאה ומענה,

how important that was in developing those children.

כמה חשוב לפתח את הדברים הללו בילדים.

We know that now. What are we doing about it? Nothing.

אנחנו יודעים זאת עכשיו. ומה אנחנו עושים עם זה? כלום.

Wealthy people know. Educated people know.

אנשים עשירים יודעים. אנשים משכילים יודעים.

And their kids have an advantage.

ולילדים שלהם יש יתרון.

Poor people don't know,

אנשים מרקע סוציו אקונומי נמוך לא יודעים,

and we're not doing anything to help them at all.

ואנחנו לא עושים כלום עדי לעזור להם.

But we know this is critical.

אפילו שאנחנו יודעים עד כמה זה קריטי.

Now, you take pre-kindergarten.

עכשיו, אתה לוקח לגן טרום-חובה. (גיל 3-5).

We know it's important for kids.

אנחנו יודעים שזה חשוב לילדים.

Poor kids need that experience.

ילדים נזקקים צריכים את החוויה הזאת.

Nope. Lots of places, it doesn't exist.

במקומות רבים, זה לא קיים.

We know health services matter.

אנחנו יודעים ששירותי בריאות חשובים.

You know, we provide health services

אתם יודעים, אנחנו מעניקים שירותי בריאות.

and people are always fussing at me about, you know,

ואנשים כל הזמן מתלוננים בפני, אתם יודעים,

because I'm all into accountability and data

בגלל שאני מאמין בלקיחת אחריות ונתונים

and all of that good stuff, but we do health services,

וכל הדברים הטובים הללו, אבל אנחנו מעניקים שירותי בריאות,

and I have to raise a lot of money.

ואני חייב לגייס הרבה כסף.

People used to say when they'd come fund us,

אנשים נהגו לומר כאשר הם באו לממן אותנו,

"Geoff, why do you provide these health services?"

"ג'ף, למה אנחנו מעניקים את שירותי הבריאות הללו?"

I used to make stuff up. Right?

והייתי ממציא דברים. נכון?

I'd say, "Well, you know a child

הייתי אומר, "ובכן, אני מכיר ילד אחד

who has cavities is not going to, uh,

שיש לו עששת והוא

be able to study as well."

לא יכול ללמוד טוב."

And I had to because I had to raise the money.

והייתי חייב מכיוון שהייתי חייב לגייס כסף.(צחוק)

But now I'm older, and you know what I tell them?

אבל עכשיו אני מבוגר יותר, ואתם יודעים מה אני אומר להם?

You know why I provide kids with those health benefits

אתם יודעים למה אני מעניק לילדים הללו שירותי בריאות

and the sports and the recreation and the arts?

וספורט ובילוי ואומנות?

Because I actually like kids.

מכיוון שהאמת, אני מחבב ילדים.

I actually like kids. (Laughter) (Applause)

אני באמת מחבב ילדים. (צחוק) (מחיאות כפיים)

But when they really get pushy, people really get pushy,

אבל כשהם נעשים שתלטנים, אנשים נעשים שתלטנים מאוד,

I say, "I do it because you do it for your kid."

אני אומר, "אני עושה את זה בגלל שאתה עושה את זה לילדים שלך."

And you've never read a study from MIT that says

ומעולם לא קראתם מחקר מMIT שאומר

giving your kid dance instruction

שלהעניק לילדיך שיעורי ריקוד

is going to help them do algebra better,

יעזור להם להצליח באלגברה,

but you will give that kid dance instruction,

אבל אתה תביא לילד הזה שיעורי הדרכה בריקוד,

and you will be thrilled that that kid wants to do dance instruction,

ואתה תתרגש מכך שהילד רוצה לקחת את השיעורים האלה,

and it will make your day. And why shouldn't poor kids

וזה יעשה לך את היום. למה שילדים עניים

have the same opportunity? It's the floor for these children.

לא יזכו באפשרות הזו? זה מה שמחזיק את הילדים הללו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So here's the other thing.

הנה עוד דבר, נוסף.

I'm a tester guy. I believe you need data, you need information,

אני אדם שבוחן. אני מאמין שצריך נתונים, צריך מידע,

because you work at something, you think it's working,

בגלל שאתה עובד במשהו, אתה חושב שזה עובד,

and you find out it's not working.

ואז את מבין שזה לא עובד.

I mean, you're educators. You work, you say,

אני מתכוון, אתם מחנכים. אתה עובדים, ואז אומרים

you think you've got it, great, no? And you find out they didn't get it.

אתה חושב שהצלחת בזה, מעולה לא? ואז אתה מגלה שהם לא הצליחו.

But here's the problem with testing.

אבל הנה הבעיה עם בחינות.

The testing that we do --

הבחינות שאנו עושים--

we're going to have our test in New York next week —

הולכת להתקיים בחינה בניו יורק בשבוע הבא

is in April.

באפריל.

You know when we're going to get the results back?

ואתם יודעים מתי מקבלים תוצאות?

Maybe July, maybe June.

אולי ביוני, אולי ביוני.

And the results have great data.

ובתוצאות מופיעים נתונים מועילים.

They'll tell you Raheem really struggled,

הם אומרים לך שרהים ממש נאבק,

couldn't do two-digit multiplication -- so great data,

לא יכל לפתור כפל במספרים דו ספרתיים-- נתונים מועילים,

but you're getting it back after school is over.

אבל אתה מקבל את זה רק כשנגמר בית הספר.

And so, what do you do?

ואז מה, מה אתה יכול לעשות?

You go on vacation. (Laughter)

אתה יוצא לחופשה. (צחוק)

You come back from vacation.

אתה חוזר מהחופשה.

Now you've got all of this test data from last year.

יש לך את כל תוצאות הבחינה שנעשתה בשנה שעברה.

You don't look at it.

אתה לא מסתכל בזה.

Why would you look at it?

למה שתסתכל בזה?

You're going to go and teach this year.

אתה הולך ללמד השנה.

So how much money did we just spend on all of that?

אז כמה כסף ביזבזנו על כל הדבר הזה?

Billions and billions of dollars

מיליארדים על מיליארדים של דולרים

for data that it's too late to use.

על נתונים שלא רלונטים עוד.

I need that data in September.

אני צריך את הנתונים הללו בספטמבר.

I need that data in November.

אני צריך את הנתונים הללו בנובמבר.

I need to know you're struggling, and I need to know

אני צריך לדעת אם אתה מתקשה, ואני צריך לדעת

whether or not what I did corrected that.

אם הצלחתי לעזור או לא.

I need to know that this week.

אני צריך לדעת את זה השבוע.

I don't need to know that at the end of the year when it's too late.

אני לא צריך לדעת את זה בסוף השנה, שכבר מאוחר מדי.

Because in my older years, I've become somewhat of a clairvoyant.

בגלל שבשנותיי המבוגרות יותר, הפכתי לאיזושהי סוג של מגדת עתידות. (צחוק)

I can predict school scores.

אני יכול לחזות את התוצאות של בית הספר.

You take me to any school.

אתה יכול לקחת אותי לכל בית ספר.

I'm really good at inner city schools that are struggling.

אני טוב במיוחד בבתי ספר שנמצאים באזורים קשים.

And you tell me last year 48 percent of those kids

ואתה אומר לי ששנה שעברה 48% מהתלמידים הללו

were on grade level.

היו ברמת הכיתה.

And I say, "Okay, what's the plan, what did we do

ואני אומר, "אוקיי, מה התוכנית, מה אנחנו עושים

from last year to this year?"

השנה, שעשינו שנה שעברה?"

You say, "We're doing the same thing."

והם אומרים, "אנחנו עושים את אותו הדבר."

I'm going to make a prediction. (Laughter)

אני הולך לחזות מה יקרה. (צחוק)

This year, somewhere between 44

השנה הזאת, איפשהו בין 44%

and 52 percent of those kids will be on grade level.

ל-52% מהתלמידים הללו יהיו ברמת הכיתה.

And I will be right every single time.

ואני אהיה צודק בכל אחת מהפעמים.

So we're spending all of this money, but we're getting what?

אז אנחנו מבזבזים כל כך הרבה כסף, ומה אנחנו משיגים?

Teachers need real information right now

מורים צריכים מידע עדכני

about what's happening to their kids.

בנוגע למה שקורה עם התלמידים.

The high stakes is today, because you can do something about it.

המומנטום זה עכשיו, בגלל שאתה יכול לעשות משהו עם זה.

So here's the other issue that I just think

הנה נושא נוסף נוסף שאני חושב

we've got to be concerned about.

שאנחנו צריכים להיות מודאגים ממנו.

We can't stifle innovation in our business.

אנחנו לא יכולים לחנוק כל נסיון חדשנות בחינוך.

We have to innovate. And people in our business get mad about innovation.

אנחנו חייבים לחדש. אבל אנשים בעסק הזה מתעצבנים מחידושים.

They get angry if you do something different.

הם כועסים אם אתה עושה משהו בדרך אחרת.

If you try something new, people are always like,

אתה מנסה משהו חדש, ואנשים כל הזמן

"Ooh, charter schools." Hey, let's try some stuff. Let's see.

"או, צ'רטר סקול (ממומן ע"י המדינה אך יש בו מעט גמישות)." היי, בואו ננסה כמה דברים. בואו נראה.

This stuff hasn't worked for 55 years.

הדרך הקיימת לא עובדת כבר 55 שנים.

Let's try something different. And here's the rub.

בואו ננסה משהו שונה, והנה המכשול.

Some of it's not going to work.

חלק מהניסיונות לא יעבדו.

You know, people tell me, "Yeah, those charter schools, a lot of them don't work."

אתם יודעים, אנשים אומרים לי, "כן, צ'רטר סקול האלה, רבים מהם לא מוכיחים את עצמם."

A lot of them don't. They should be closed.

רבים מהם לא עובדים כראוי. הם צריכים להסגר.

I mean, I really believe they should be closed.

אני באמת חושב שהם צריכים להסגר.

But we can't confuse figuring out the science

אבל אנחנו לא יכולים להתבלבל במסקנה-

and things not working with we shouldn't therefore do anything.

שדברים מסויימים לא עובדים ולכן אין צורך לשנות כלום.

Right? Because that's not the way the world works.

נכון? בגלל שזו לא הדרך שבה העולם מתנהל.

If you think about technology,

ואתם חושבים על טכנולוגיה,

imagine if that's how we thought about technology.

תדיימנו לכם שככה היינו חושבים על טכנולוגיה.

Every time something didn't work,

בכל פעם שמשהו לא פעל,

we just threw in the towel and said, "Let's forget it." Right?

היינו פשוט זורקים אותו ואומרים, "בואו נשכח מזה."

You know, they convinced me. I'm sure some of you were like me --

אתם יודעים, הם שיכנעו אותי. אני בטוח שחלקכם התנהגו כמוני--

the latest and greatest thing, the PalmPilot.

הדבר החדש ביותר והמעולה ביותר- ה-PalmPilot(מכשיר אלקטרוני ישן). (צחוק)

They told me, "Geoff, if you get this PalmPilot

הם אמרו לי, "ג'ף, אם תשיג את ה-PalmPilot הזה

you'll never need another thing."

אתה לעולם לא תצטרך דבר אחר"

That thing lasted all of three weeks. It was over.

הדבר הזה החזיק שלושה שבועות. זה נגמר.

I was so disgusted I spent my money on this thing.

נגעלתי כל כך שבזבזתי את כספי על הדבר הזה.

Did anybody stop inventing? Not a person. Not a soul.

האם אנשים הפסיקו להמציא? אפילו לא אחד.

The folks went out there. They kept inventing.

אנשים המשיכו להמציא.

The fact that you have failure, that shouldn't stop you

העובדה שנכשלת לא צריכה לעצור אותך

from pushing the science forward.

מלקדם את המדע צעד קדימה.

Our job as educators,

התפקיד שלנו כמחנכים,

there's some stuff we know that we can do.

יש דברים שאנחנו יודעים שאנו יכולים לעשות.

And we've got to do better. The evaluation, we have to start with kids earlier,

ואנחנו חייבים לעשות טוב יותר. ההערכה, אנחנו חייבים להתחיל עם הילדים מוקדם יותר,

we have to make sure that we provide the support to young people.

אנחנו חייבים לוודא שאנחנו מעניקים תמיכה לאנשים הצעירים האלו.

We've got to give them all of these opportunities.

אנחנו חייבים לתת להם את כל ההזדמנויות הללו.

So that we have to do. But this innovation issue,

את זה אנו חייבים לעשות. אבל בנוגע לחדשנות,

this idea that we've got to keep innovating

הרעיון הזה שאנחנו חייבים להמשיך ולחדש

until we really nail this science down

עד שאנחנו מצליחים לקלוע למטרה

is something that is absolutely critical.

הוא קריטי מאוד.

And this is something, by the way,

וזה דבר, דרך אגב

that I think is going to be a challenge for our entire field.

שאני חושב שיהווה אתגר לכל התחום.

America cannot wait another 50 years to get this right.

אמריקה לא יכולה לחכות 50 שנים כדי לשנות לטובה.

We have run out of time.

נגמר לנו הזמן.

I don't know about a fiscal cliff, but I know there's an educational cliff

אני לא יודע על הצוק הפיסקלי, אבל אני יודע שיש צוק חינוכי

that we are walking over right this very second,

שאנחנו עומדים בפניו ממש ברגע זה,

and if we allow folks to continue this foolishness

ואם נאפשר לאנשים להמשיך עם הסכלות הזו--

about saying we can't afford this —

שאומרים שאנחנו לא יכולים לממן שינוי-

So Bill Gates says it's going to cost five billion dollars.

אז ביל גייטס אומר שזה הולך לעלות 5 מיליארד דולר.

What is five billion dollars to the United States?

מזה 5 מיליארד דולר בשביל ארה"ב?

What did we spend in Afghanistan this year?

כמה ביזבזנו באפגניסטן השנה הזאת?

How many trillions? (Applause)

כמה טריליונים?

When the country cares about something,

כשלמדינה איכפת ממשהו,

we'll spend a trillion dollars without blinking an eye.

נבזבז טריליון דולר בהינד עפעף.

When the safety of America is threatened,

כאשר הביטחון של אמריקה מאוים,

we will spend any amount of money.

נבזבז כל סכום של כסף.

The real safety of our nation

הביטחון האמיתי של האומה שלנו-

is preparing this next generation

הוא הכנת הדור הבא

so that they can take our place

כך שהם יוכלו לקחת את מקומנו

and be the leaders of the world

ולהנהיג את העולם.

when it comes to thinking and technology and democracy

כשמדובר על חשיבה, טכנולוגיה ודמוקרטיה

and all that stuff we care about.

וכל שאר הדברים שאיכפת לנו מהם.

I dare say it's a pittance,

אני מעיז להגיד שזה סכום זעום,

what it would require for us to really

הסכום שיידרש מאיתנו כדי באמת

begin to solve some of these problems.

להתחיל ולפתור חלק מהבעיות הללו.

So once we do that, I'll no longer be angry. (Laughter)

לאחר שנעשה זאת, אני לא אהיה עוד עצבני. (צחוק)

So, you guys, help me get there.

אז, אתם חברים, עזרו לי להגיע לכך.

Thank you all very much. Thank you.

תודה רבה לכם. תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

John Legend: So what is the high school dropout rate at Harlem Children's Zone?

ג'ון לג'נד: מה הוא אחוז הנושרים מבית הספר "Harlem Children's Zone? (בית ספר שמנוהל ע"י ג'פרי)

Geoffrey Canada: Well, you know, John,

ג'פרי קנדה: אתה יודע, ג'ון,

100 percent of our kids graduated high school

100% מהתלמידים אצלנו השלימו את לימודיהם בבית הספר התיכון

last year in my school.

בשנה שעברה.

A hundred percent of them went to college.

100% מהם המשיכו לקולג'.

This year's seniors will have 100 percent graduating high school.

100% מהיב"ים של השנה ישלימו את לימודיהם

Last I heard we had 93 percent accepted to college.

בפעם האחרונה ששמעתי 93% התקבלו לקולג'.

We'd better get that other seven percent.

כדאי מאוד שנצליח להשיג גם את ה7% הנותרים.

So that's just how this goes. (Applause)

ככה זה מתנהל. (מחיאות כפיים)

JL: So how do you stick with them after they leave high school?

ג'ון: כיצד אתם מלווים אותם אחרי שהם עזבו את בית הספר?

GC: Well, you know, one of the bad problems

ג'ף: ובכן, אתה יודע, אחת הבעיות הקשות

we have in this country is these kids, the same kids,

שיש לנו במדינה הזו היא שילדים, אותם הילדים

these same vulnerable kids, when you get them in school,

אותם הילדים הפגיעים, כאשר הם בבית הספר

they drop out in record numbers.

הם נושרים בקצב מהיר.

And so we've figured out that you've got to really design

לכן הבנו שיש צורך לעצב

a network of support for these kids that in many ways

רשת של תמיכה לילדים הללו שבדרכים רבות

mimics what a good parent does.

מחקה את מה שעושה הורה טוב.

They harass you, right? They call you, they say,

הם מציקים לך, נכון? (צחוק) הם קוראים לך ואז הם אומרים

"I want to see your grades. How'd you do on that last test?

" אני רוצה לראות את הציונים שלך. איך הלך לך המבחן האחרון?

What are you talking about that you want to leave school?

על מה אתה מדבר שאתה אומר שאתה רוצה לעזוב את בית הספר?

And you're not coming back here."

ואתה לא חוזר לכאן."

So a bunch of my kids know you can't come back to Harlem

אז קבוצה של ילדים יודעת שהיא לא יכולה לחזור להארלם

because Geoff is looking for you.

כי ג'ף מחפש אותם.

They're like, "I really can't come back." No. You'd better stay in school.

הם חושבים, " אני באמת לא יכול לחזור." לא. כדאי שתשארו בבית הספר.

But I'm not kidding about some of this,

אבל אני לא צוחק על חלק מזה,

and it gets a little bit to the grit issue.

זה מגיע לתחום כח הסבל.

When kids know that you refuse to let them fail,

כאשר ילדים יודעים שאתה מסרב לתת להם להיכשל,

it puts a different pressure on them,

זה מפעיל עליהם לחץ שונה,

and they don't give up as easy.

והם לא מוותרים בקלות.

So sometimes they don't have it inside,

לפעמים זה לא בא מבפנים,

and they're, like, "You know, I don't want to do this,

והם אומרים " אתה יודע, אני לא רוצה לעשות את זה,

but I know my mother's going to be mad."

אבל אני יודע שאמא שלי תכעס."

Well, that matters to kids, and it helps get them through.

ובכן, זה משנה לילדים, וזה עוזר להם להתקדם.

We try to create a set of strategies that gets them tutoring

אנחנו מנסים ליצור סט אטסרטגיות שיגרום להם להדריך,

and help and support, but also a set of encouragements

לעזור ולתמוך, ובנוסף סט חיזוקים

that say to them, "You can do it. It is going to be hard,

שאומר להם, " אתה יכול לעשות את זה, זה הולך להיות קשה,

but we refuse to let you fail."

אבל אנחנו לא ניתן לך להיכשל."

JL: Well, thank you Dr. Canada.

ג'ון: "ובכן, תודה לך ד"ר קנדה."

Please give it up for him one more time.

בבקשה הריעו לו עוד פעם אחת.

(Applause)

(מחיאות כפיים).