The tribes we lead | Seth Godin

מתרגם: Eitan Burcat מבקר: Avihu Turzion

So sometimes I get invited to give weird talks.

אז מדי פעם אני מוזמן להעביר הרצאות מוזרות.

I got invited to speak to the people

הוזמנתי לדבר בפני האנשים

who dress up in big stuffed animal costumes

שלובשים תחפושות של חיות ענק

to perform at sporting events.

בהופעות באירועי ספורט.

Unfortunately I couldn't go.

לצערי לא יכולתי ללכת.

But it got me thinking about

אבל זה גרם לי לחשוב

the fact that these guys, at least most of them,

על העובדה שהאנשים האלו, לפחות חלקם,

know what it is that they do for a living.

יודעים מה הם עושים למחייתם.

What they do is they dress up

מה שהם עושים זה להתחפש

as stuffed animals and entertain people at sporting events.

לחיות ענק, ולשעשע אנשים באירועי ספורט.

Shortly after that I got invited

זמן קצר לאחר מכן הוזמנתי

to speak at the convention of the people

לדבר בכנס של האנשים

who make balloon animals.

שעושים חיות מבלונים.

And again, I couldn't go. But it's a fascinating group. They make balloon animals.

ושוב לא יכולתי ללכת. אבל זו קבוצה מרתקת. הם עושים חיות מבלונים.

There is a big schism between the ones who make

יש פער גדול בין אלו שעושים

gospel animals and porn animals, but --

חיות דתיות, וחיות פורנו

(Laughter)

(צחוק בקהל)

they do a lot of really cool stuff with balloons.

אבל הם עושים הרבה דברים מגניבים עם בלונים.

Sometimes they get in trouble, but not often.

לפעמים הם נקלעים לצרות, אבל לא לעיתים קרובות.

And the other thing about these guys

ודבר נוסף בנוגע לחבר'ה האלו

is, they also know what they do for a living.

הוא שגם הם יודעים מה הם עושים למחייתם.

They make balloon animals.

הם עושים חיות מבלונים.

But what do we do for a living?

אבל מה אנחנו עושים למחייתנו?

What exactly to the people watching this do every day?

מה בדיוק הצופים - עושים מדי יום?

And I want to argue that what we do

ואני טוען שמה שאנחנו עושים

is we try to change everything.

הוא שאנו מנסים לשנות את הכל.

That we try to find a piece of the status quo --

שאנחנו מנסים למצוא פיסה בסטטוס קוו,

something that bothers us, something that needs to be improved,

משהו שמטריד אותנו, משהו שצריך שיפור,

something that is itching to be changed -- and we change it.

משהו שדורש שינוי, ואנחנו משנים אותו.

We try to make big, permanent, important change.

אנחנו מנסים לעשות שינוי גדול, קבוע, וחשוב.

But we don't think about it that way.

אבל אנחנו לא חושבים על כך בצורה הזו.

And we haven't spent a lot of time talking about

ולא הקדשנו זמן רב כדי לדבר על

what that process is like.

מהו התהליך הזה.

And I've been studying it for a couple years.

ולמדתי את הנושא הזה במשך מספר שנים.

And I want to share a couple stories with you today.

ואני רוצה לחלוק איתכם מספר סיפורים היום.

First, about a guy named Nathan Winograd.

ראשית, על בחור בשם נתן ווינוגרד.

Nathan was the number two person at the San Francisco SPCA.

נתן היה הבחור מספר שתיים בצער בעלי חיים של סן פרנסיסקו.

And what you may not know about the history of the SPCA

ומה שאתם כנראה לא יודעים על ההיסטוריה של צער בעלי חיים

is, it was founded to kill dogs and cats.

זה שהוא נוסד כדי להרוג כלבים וחתולים.

Cities gave them a charter

ערים נתנו להם גושפנקא

to get rid of the stray animals on the street and destroy them.

להפטר מחיות משוטטות ברחוב ולהשמיד אותן.

In a typical year four million dogs and cats were killed,

בשנה ממוצעת ארבעה מיליון כלבים וחתולים נהרגו.

most of them within 24 hours of being scooped off of the street.

רובם ב 24 השעות לאחר שנאספו מהרחוב.

Nathan and his boss saw this,

נתן והבוס שלו ראו זאת.

and they could not tolerate it.

והם לא יכלו לסבול את זה.

So they set out to make San Francisco

אז הם החליטו להפוך את סן פרנסיסקו

a no-kill city:

לעיר ללא-הרג.

create an entire city

ליצור עיר שלמה

where every dog and cat,

שבה כל כלב וחתול,

unless it was ill or dangerous,

אלא אם הוא חולה או מסוכן,

would be adopted, not killed.

ייאומץ, ולא יומת.

And everyone said it was impossible.

וכולם אמרו שזה בלתי אפשרי.

Nathan and his boss went to the city council to get a change in the ordinance.

נתן והבוס שלו הלכו למועצת העיר כדי לשנות את התקנות.

And people from SPCAs and humane shelters around the country

ואנשים מצער בעלי חיים וממחסות ברחבי הארץ

flew to San Francisco

טסו לסן פרנסיסקו

to testify against them --

כדי להעיד נגדם.

to say it would hurt the movement and it was inhumane.

לומר שזה ייפגע בתנועה ושזה לא מוסרי.

They persisted. And Nathan went directly to the community.

הם התעקשו. ונתן הלך ישירות לקהילה.

He connected with people who cared about this:

הוא התחבר עם האנשים שהיה להם אכפת מכך.

nonprofessionals, people with passion.

לא-מקצוענים, אנשים עם תשוקה.

And within just a couple years,

ותוך שנים ספורות,

San Francisco became the first no-kill city,

סן פרנסיסקו הפכה לעיר הראשונה ללא-הרג.

running no deficit, completely supported by the community.

ללא גרעון. נתמכת לחלוטין על ידי הקהילה.

Nathan left and went to Tompkins County, New York --

נתן עזב והלך למחוז טומפקינס, בניו יורק.

a place as different from San Francisco

מקום שהוא שונה מסן פרנסיסקו בתכלית השינוי

as you can be and still be in the United States. And he did it again.

ועדיין נמצא בגבולות ארה"ב. והוא עשה זאת פעם נוספת.

He went from being a glorified dogcatcher

הוא הפך מתופס כלבים מהולל

to completely transforming the community.

למישהו שמשנה את הקהילה לחלוטין.

And then he went to North Carolina and did it again.

ואז הוא הלך לצפון קרולינה ועשה זאת פעם נוספת.

And he went to Reno and he did it again.

והוא הלך לרינו. והוא עשה זאת פעם נוספת.

And when I think about what Nathan did,

וכשאני חושב מה נתן עשה,

and when I think about what people here do, I think about ideas.

וכשאני חושב על מה שאנשים פה עושים, אני חושב על רעיונות.

And I think about the idea that

ואני חושב על הרעיון

creating an idea, spreading an idea

שיש הרבה מאחורי ייצירת רעיון,

has a lot behind it.

והפצת רעיון.

I don't know if you've ever been to a Jewish wedding,

אני לא יודע אם הייתם בחתונה יהודית.

but what they do is, they take a light bulb

אבל מה שהם עושים, זה לקחת נורה

and they smash it.

והם שוברים אותה.

Now there is a bunch of reasons for that, and stories about it.

יש לכך כמה סיבות, ויש על כך סיפורים.

But one reason is because it indicates a change,

אבל אחת הסיבות היא שזה מסמן שינוי,

from before to after.

מלפני לאחרי.

It is a moment in time.

זו נקודה בזמן.

And I want to argue that we are living through

ואני טוען שאנחנו חיים בתקופה

and are right at the key moment

ואנחנו בדיוק ברגע המפתח

of a change in the way ideas are created

של שינוי בצורה שבה רעיונות נוצרים

and spread and implemented.

ומופצים, ומיושמים.

We started with the factory idea:

התחלנו עם הרעיון של מפעל.

that you could change the whole world if you had an efficient factory

שיכולתם לשנות את העולם אם היה לכם מפעל יעיל

that could churn out change.

שיכל לייצר שינוי.

We then went to the TV idea,

ואז הלכנו לרעיון הטלוויזיה.

that said if you had a big enough mouthpiece,

כלומר - אם יש לכם שופר מספיק חזק

if you could get on TV enough times, if you could buy enough ads, you could win.

אם יכולתם להופיע בטלויזיה מספיק פעמים, לקנות מספיק פרסומות - יכולתם לנצח.

And now we're in this new model of leadership,

ועכשיו אנחנו במודל חדש של מנהיגות.

where the way we make change

שבו הצורה שבה אנחנו עושים שינוי

is not by using money

היא לא באמצעות כסף

or power to lever a system,

או כח כדי למנף מערכת.

but by leading.

אלא על-ידי הובלה.

So let me tell you about the three cycles. The first one is the factory cycle.

אז תרשו לי לספר על שלושת המחזורים. הראשון הוא מחזור המפעל.

Henry Ford comes up with a really cool idea.

הנרי פורד עלה על רעיון מגניב.

It enables him to hire men

הרעיון מאפשר לו לשכור אנשים

who used to get paid 50 cents a day

שהשתכרו חמישים סנט ביום

and pay them five dollars a day.

ולשלם להם חמישה דולרים ביום.

Because he's got an efficient enough factory.

בגלל שיש לו מפעל מספיק יעיל.

Well with that sort of advantage

עם ייתרון מסוג כזה

you can churn out a lot of cars.

אתם יכולים לייצר הרבה מכוניות.

You can make a lot of change. You can get roads built.

אתם יכולים לגרום להרבה שינויים. אתם יכולים לגרום לכבישים להבנות.

You can change the fabric of an entire country.

אתם יכולים לשנות את הריקמה של מדינה שלמה.

That the essence of what you're doing is you need

בבסיס של מה שאתם צריכים

ever-cheaper labor,

יש כח אדם במחירים הולכים ויורדים,

and ever-faster machines.

ומכונות יותר ויותר מהירות.

And the problem we've run into is, we're running out of both.

והבעיה שבה נתקלנו היא ששניהם הולכים ואוזלים.

Ever-cheaper labor and ever-faster machines.

כח אדם במחירים הולכים ופוחתים ומכונות יותר ויותר מהירות.

(Laughter)

(צחוק בקהל)

So we shift gears for a minute,

אז אנחנו משלבים הילוך לרגע,

and say, "I know: television;

ואומרים, "אני יודע. טלוויזיה.

advertising. Push push.

פרסום. לדחוף לדחוף.

Take a good idea and push it on the world.

קחו רעיון טוב ותדחפו אותו לעולם.

I have a better mousetrap.

יש לי מלכודת עכברים יותר טובה.

And if I can just get enough money to tell enough people, I'll sell enough."

ואילו רק יכולתי להוציא מספיק כסף כדי לספר למספיק אנשים, אני אמכור מספיק."

And you can build an entire industry on that.

ואתם יכולים לבנות תעשיה שלמה על הבסיס הזה.

If necessary you can put babies in your ads.

אם יש צורך תוכלו לשים תינוקות בפרסומות שלכם.

If necessary you can use babies to sell other stuff.

אם יש צורך תוכלו להשתמש בתינוקות כדי למכור דברים אחרים.

And if babies don't work, you can use doctors.

ואם תינוקות לא עובדים, תוכלו להשתמש ברופאים.

But be careful.

אבל תזהרו.

Because you don't want to get an unfortunate juxtaposition,

כי אתם לא רוצים להכנס לסיטואציה מצערת,

where you're talking about one thing instead of the other.

שבה אתם מדברים על דבר אחד במקום על דבר אחר.

(Laughter)

(צחוק בקהל)

This model requires you to act like the king,

המודל דורש מכם להתנהג כמו המלך.

like the person in the front of the room

כמו האיש בקדמת החדר

throwing things to the peons in the back.

שזורק דברים לפיונים מאחור.

That you are in charge, and you're going to tell people

אתם אחראים. ואתם הולכים להגיד לאנשים

what to do next.

מה לעשות עכשיו.

The quick little diagram of it is, you're up here,

הדיאגרמה שממחישה את זה היא שאתם פה למעלה.

and you are pushing it out to the world.

ואתם דוחפים את זה לעולם.

This method -- mass marketing --

הצורה הזו, שיווק להמונים,

requires average ideas,

דורשת רעיונות ממוצעים,

because you're going to the masses,

כי אתם הולכים להמונים,

and plenty of ads.

והרבה פרסומות.

What we've done as spammers

מה שעשינו כספאמרים

is tried to hypnotize everyone

זה לנסות להפנט את כולם

into buying our idea,

לקנות את הרעיונות שלנו.

hypnotize everyone into donating to our cause,

להפנט את כולם לתרום למטרה שלנו.

hypnotize everyone into voting for our candidate.

להפנט את כולם להצביע למועמד שלנו.

And, unfortunately, it doesn't work so well anymore either.

ולרוע המזל זה כבר לא עובד כל כך טוב.

(Laughter)

(צחוק בקהל)

But there is good news around the corner -- really good news.

אבל יש חדשות טובות מעבר לפינה, חדשות באמת טובות.

I call it the idea of tribes.

אני קורא לכך הרעיון של השבטים.

What tribes are, is a very simple concept

שבטים הם מושג מאוד פשוט

that goes back 50,000 years.

שכבר היה קיים לפני 50 אלף שנים.

It's about leading and connecting people and ideas.

הוא מדבר על להוביל ולחבר אנשים ורעיונות.

And it's something that people have wanted forever.

וזה משהו שאנשים תמיד רצו.

Lots of people are used to having a spiritual tribe, or a church tribe,

אנשים רבים רגילים לשבט רוחני, או שבט דתי,

having a work tribe,

שבט של העבודה,

having a community tribe.

של הקהילה.

But now, thanks to the internet, thanks to the explosion of mass media,

אבל כעת, תודות לאינטרנט, ותודות להתפוצצות של המדיה להמונים,

thanks to a lot of other things

ותודות להרבה דברים אחרים

that are bubbling through our society around the world,

שמבעבעים בחברה שלנו ובעולם,

tribes are everywhere.

שבטים נמצאים בכל מקום.

The Internet was supposed to homogenize everyone by connecting us all.

האינטרנט אמור היה להשוות את כולם על ידי חיבור של כולנו.

Instead what it's allowed is silos of interest.

ובמקום זאת הוא איפשר איים של עניין.

So you've got the red-hat ladies over here.

אז יש לכם את הגברות עם הכובעים האדומים כאן.

You've got the red-hat triathletes over there.

ויש לכם את התריאטלתים עם הכובעים האדומים כאן.

You've got the organized armies over here.

יש לכם את הצבאות המאורגנים כאן.

You've got the disorganized rebels over here.

יש לכם את המורדים הלא-מאורגנים כאן.

You've got people in white hats making food.

יש לכם אנשים עם כובעים לבנים שעושים אוכל.

And people in white hats sailing boats.

ואנשים עם כובעים לבנים שמשיטים ספינות.

The point is that you can find Ukrainian folk dancers

הנקודה היא שאתם יכולים למצוא רקדני עם אוקראינים.

and connect with them,

ולהתחבר איתם.

because you want to be connected.

בגלל שאתם רוצים להתחבר.

That people on the fringes

האנשים בקצוות

can find each other, connect and go somewhere.

יכולים למצוא זה את זה, להתחבר וללכת למקום אחר.

Every town that has a volunteer fire department

כל עיר שיש בה מחלקת כיבוי אש התנדבותית

understands this way of thinking.

מבינה את צורת המחשבה הזו.

(Laughter)

(צחוק בקהל)

Now it turns out

עכשיו, מסתבר

this is a legitimate non-photoshopped photo.

שזו תמונה אותנטית, לא מפוטושופ.

People I know who are firemen told me that this is not uncommon.

כבאים שאני מכיר אמרו לי שזה לא נדיר.

And that what firemen do to train sometimes

ושכבאים, לעיתים, כדי להתאמן

is they take a house that is going to be torn down,

לוקחים בית שנועד להריסה,

and they burn it down instead, and practice putting it out.

ובמקום זאת שורפים אותו ומתאמנים בכיבוי שלו.

But they always stop and take a picture.

אבל הם תמיד עוצרים ולוקחים תמונה.

(Laughter)

(צחוק בקהל)

You know the pirate tribe is a fascinating one.

אתם יודעים שהשבט של הפיראטים הוא מרתק.

They've got their own flag. They've got the eye patches.

יש להם דגל משלהם. יש להם את הרטיות.

You can tell when you're running into someone in a tribe.

אתם יודעים להבחין כשאתם נתקלים במישהו בשבט.

And it turns out that it's tribes --

ומסתבר שאלו שבטים,

not money, not factories --

לא כסף, לא מפעלים,

that can change our world, that can change politics,

שמשנים את העולם שלנו, שיכולים לשנות פוליטיקות,

that can align large numbers of people.

שיכולים לאחד קבוצות גדולות של אנשים.

Not because you force them to do something against their will,

לא בגלל שאתם מכריחים אותם לעשות משהו בניגוד לרצונם.

but because they wanted to connect.

אלא בגלל שהם רצו להתחבר.

That what we do for a living now,

מה שאנחנו עושים למחייתנו עכשיו,

all of us, I think,

כולנו, אני חושב,

is find something worth changing,

זה למצוא משהו שראוי לשינוי,

and then assemble tribes that assemble tribes

ואז להרכיב שבטים שמרכיבים שבטים

that spread the idea and spread the idea.

שמפיצים את הרעיון שמפיץ את הרעיון.

And it becomes something far bigger than ourselves,

וזה הופך למשהו הרבה יותר גדול מאיתנו.

it becomes a movement.

זה הופך לתנועה.

So when Al Gore set out

אז כשאל גור יצא

to change the world again,

כדי שוב לשנות את העולם,

he didn't do it by himself.

הוא לא עשה זאת בכוחות עצמו.

And he didn't do it by buying a lot of ads.

והוא לא עשה זאת באמצעות קנייה של הרבה פרסומות.

He did it by creating a movement.

הוא עשה זאת על ידי יצירת תנועה.

Thousands of people around the country

אלפי אנשים ברחבי המדינה

who could give his presentation for him,

שיכלו להציג את המצגת שלו בשבילו.

because he can't be in 100 or 200 or 500 cities in each night.

בגלל שהוא לא יכול להיות ב 100, 200 או 500 ערים בכל ערב.

You don't need everyone.

אתם לא צריכים את כולם.

What Kevin Kelley has taught us is you just need,

מה שקווין קלי לימד אותנו זה שאתם צריכים רק

I don't know, a thousand true fans --

אני לא יודע, אלף - מעריצים אמיתיים.

a thousand people who care enough

אלף אנשים שאכפת להם מספיק

that they will get you the next round

שיביאו אתכם לסיבוב הבא

and the next round and the next round.

ולסיבוב שאחריו וזה שאחריו.

And that means that the idea you create, the product you create,

וזאת אומרת שהרעיון שאתם יוצרים, המוצר שאתם יוצרים,

the movement you create isn't for everyone,

התנועה שאתם יוצרים היא לא בשביל כולם.

it's not a mass thing. That's not what this is about.

זה לא משהו המוני. לא בזה מדובר.

What it's about instead

במקום זאת מדובר

is finding the true believers.

על למצוא את המאמינים האמיתיים.

It's easy to look at what I've said so far,

קל להסתכל על מה שאמרתי עד כה,

and say, "Wait a minute, I don't have what it takes to be that kind of leader."

ולומר, "חכה רגע, אין בי את מה שדרוש כדי להיות סוג כזה של מנהיג."

So here are two leaders. They don't have a lot in common.

אז הנה שני מנהיגים. אין להם הרבה במשותף.

They're about the same age. But that's about it.

הם באותו הגיל בערך. אבל פחות או יותר זה הכל.

What they did, though, is each in their own way,

מה שהם עשו, כל אחד בדרכו,

created a different way

הם יצרו דרך אחרת

of navigating your way through technology.

שתוכלו לנווט את דרככם באמצעות טכנולוגיה.

So some people will go out and get people to be on one team.

אז כמה אנשים ילכו ויצרפו אנשים לצוות אחד.

And some people will get people to be on the other team.

וכמה אנשים יצרפו אנשים לצוות אחר.

It also informs the decisions you make

זה גם משפיע על ההחלטות שאתם מקבלים

when you make products or services.

כשאתם עושים מוצרים או שירותים.

You know, this is one of my favorite devices.

אתם יודעים, זה אחד המכשירים המועדפים עלי.

But what a shame that it's not organized

אך כמה חבל שהוא לא מאורגן

to help authors create movements.

לעזור לסופרים לייצר תנועות.

What would happen if, when you're using your Kindle,

מה היה קורה אם בזמן השימוש בקינדל

you could see the comments and quotes and notes

יכולת לראות את ההערות, הציטוטים וההערות

from all the other people reading the same book as you in that moment.

של כל האנשים שקוראים את אותו הספר באותו הרגע.

Or from your book group. Or from your friends, or from the circle you want.

או מקבוצת הקריאה שלכם. או מהחברים שלכם, או ממעגל כרצונכם.

What would happen if authors, or people with ideas

מה היה קורה אילו סופרים, או אנשים עם רעיונות

could use version two, which comes out on Monday,

היו יכולים להשתמש בגרסה שתיים שיוצאת ביום שני.

and use it to organize people

ולהשתמש בה כדי לארגן אנשים

who want to talk about something.

שרוצים לדבר על משהו.

Now there is a million things I could share with you about the mechanics here.

עכשיו יש מיליון דברים שיכולתי לחלוק אתכם על הפרטים.

But let me just try a couple.

אבל תרשו לי לנסות כמה.

The Beatles did not invent teenagers.

הביטלס לא המציאו את בני הנוער.

They merely decided to lead them.

הם רק החליטו להוביל אותם.

That most movements, most leadership that we're doing

רוב התנועות, רוב המנהיגות שאנחנו עושים

is about finding a group that's disconnected

היא למצוא קבוצה מנותקת

but already has a yearning --

אבל כבר יש לה מאווייים.

not persuading people to want something

לא לשכנע אנשים לרצות משהו

they don't have yet.

שעדיין אין להם.

When Diane Hatz worked on "The Meatrix,"

כשדיאן האטז עבדה על המיטריקס,

her video that spread all across the internet

הוידאו שלה שהתפשט ברחבי האינטרנט

about the way farm animals are treated,

על הדרך שבה מתייחסים לחיות בחוות,

she didn't invent the idea of being a vegan.

היא לא המציאה את הרעיון של להיות טבעוני.

She didn't invent the idea of caring about this issue.

היא לא המציאה את הרעיון של אכפתיות מהנושא הזה.

But she helped organize people,

אבל היא עזרה לארגן אנשים,

and helped turn it into a movement.

ועזרה להפוך אותו לתנועה.

Hugo Chavez did not invent the disaffected

הוגו שאבז לא המציא את המנוכרים

middle and lower class of Venezuela. He merely led them.

השכבות הנמוכות ושכבות הביניים של וונצואלה. הוא רק הוביל אותן.

Bob Marley did not invent Rastafarians.

בוב מארלי לא המציא את הרסטאפרים.

He just stepped up and said, "Follow me."

הוא רק הוביל ואמר "אחריי".

Derek Sivers invented CD Baby,

דרק סילברס המציא את הסי.די בייבי

which allowed independent musicians

שאפשר למוזיקאים עצמאיים

to have a place to sell their music without selling out to the man --

מקום משלהם למכור את המוזיקה שלהם ישירות ללקוח.

to have place to take the mission

מקום משלהם להגשים בו את המשימה

they already wanted to go to, and connect with each other.

מקום אליו בכל מקרה רצו ללכת ולהתחבר בו אחד לשני

What all these people have in common is that they are heretics.

מה שמשותף לכל האנשים האלו הוא שהם כופרים.

That heretics look at the status quo and say,

הוא שכופרים מסתכלים על הסטטוס קוו ואומרים,

"This will not stand. I can't abide this status quo.

זה לא יחזיק מעמד. אני לא יכול לשתף פעולה עם זה.

I am willing to stand up and be counted and move things forward.

אני מוכן לעמוד, ולקחת חלק, ולהזיז דברים קדימה.

I see what the status quo is; I don't like it."

אני רואה מהו הסטטוס קוו. אני לא אוהב אותו.

That instead of looking at all the little rules

ובמקום להתבונן בחוקים הקטנים

and following each one of them,

ולציית לכל אחד מהם,

that instead of being what I call a sheepwalker --

ובמקום להיות מובל כצאן,

somebody who's half asleep,

מישהו שהוא חצי ישן,

following instructions,

עוקב אחר ההוראות,

keeping their head down, fitting in --

שומר על הראש למטה, משתלב,

every once in a while someone stands up and says, "Not me."

מידי פעם מישהו קם ואומר, "לא אני."

Someone stands up and says, "This one is important.

מישהו קם ואומר, "זה חשוב.

We need to organize around it."

אנחנו צריכים להתארגן מסביב לזה."

And not everyone will. But you don't need everyone.

ולא כולם ייצטרפו. אבל אתם לא צריכים את כולם.

You just need a few people --

אתם צריכים רק כמה אנשים

(Laughter) --

(צחוק בקהל)

who will look at the rules,

שיסתכלו על החוקים,

realize they make no sense,

יבינו שאין בהם היגיון,

and realize how much they want to be connected.

ויבינו עד כמה הם רוצים להיות מחוברים.

So Tony Hsieh does not run a shoe store.

אז טוני שייה לא מנהל חנות נעלים.

Zappos isn't a shoe store.

זאפוס היא לא חנות נעליים.

Zappos is the one, the only,

זאפוס היא האחת, היחידה,

the best-there-ever-was

המקום הטוב ביותר אי פעם,

place for people who are into shoes to find each other,

לאנשים שהם בקטע של נעליים - למצוא זה את זה,

to talk about their passion,

לדבר על התשוקה שלהם,

to connect with people who care more

להתחבר עם אנשים שאכפת להם יותר

about customer service than making a nickel tomorrow.

משירות לקוחות, מאשר להכניס עוד אגורה מחר.

It can be something as prosaic as shoes,

זה יכול להיות משהו פרוזאי כמו נעליים.

and something as complicated as overthrowing a government.

ומשהו מורכב כמו להפיל משטר.

It's exactly the same behavior though.

אבל זו בדיוק אותה ההתנהגות.

What it requires, as Geraldine Carter has discovered,

מה שזה דורש, כפי שגילתה גרלדין קרטר,

is to be able to say, "I can't do this by myself.

זה להיות מסוגל לומר, "אני לא יכול לעשות זאת בעצמי.

But if I can get other people to join my Climb and Ride,

אבל אם אוכל לגרום לאנשים להצטרף ל"טיפוס ורכיבה

then together we can get something that we all want.

אז ביחד נוכל להשיג משהו שכולנו רוצים.

We're just waiting for someone to lead us."

אנחנו רק מחכים שמישהו יוביל אותנו.

Michelle Kaufman has pioneered

מישל קאופמן היתה חלוצה

new ways of thinking about environmental architecture.

בדרכי חשיבה חדשות על ארכיטקטורה סביבתית.

She doesn't do it by quietly building one house at a time.

היא לא עושה זאת על ידי בניית בית אחד אחרי השני.

She does it by telling a story

היא עושה זאת על ידי סיפור

to people who want to hear it.

לאנשים שרוצים להקשיב.

By connecting a tribe of people

על ידי חיבור שבט של אנשים

who are desperate to be connected to each other.

שמשתוקקים להתחבר אחד לשני.

By leading a movement and

על ידי הובלת תנועה.

making change.

על ידי גרימת שינוי.

And around and around and around it goes.

וככה זה ממשיך וממשיך וממשיך.

So three questions I'd offer you.

אז אני אציע לכם שלוש שאלות.

The first one is, who exactly

הראשונה היא את מי בדיוק

are you upsetting?

אתם מרגיזים?

Because if you're not upsetting anyone, you're not changing the status quo.

כי אם אתם לא מרגיזים אף אחד, אתם לא משנים את הסטטוס קוו.

The second question is, who are you connecting?

השניה היא את מי אתם מחברים?

Because for a lot of people, that's what they're in it for:

בגלל שלהרבה אנשים, זו הסיבה שבשבילה הם באים.

the connections that are being made, one to the other.

הקשרים שנוצרים, אחד עם השני.

And the third one is, who are you leading?

והשלישית היא, את מי אתם מובילים?

Because focusing on that part of it --

בגלל שלהתמקד בחלק הזה,

not the mechanics of what you're building,

לא הדרך שבה אתם בונים,

but the who, and the leading part -- is where change comes.

אלא את מי, וההובלה היא איפה שהשינוי מגיע.

So Blake, at Tom's Shoes, had a very simple idea.

אז לבלייק, ב"נעליים של טום", היה רעיון מאוד פשוט.

"What would happen if every time someone bought a pair of these shoes

"מה היה קורה אילו בכל פעם שמישהו קונה זוג נעליים

I gave exactly the same pair to someone

הייתי נותן בדיוק את אותו הסוג

who doesn't even own a pair of shoes?"

למישהו שאפילו אין לו זוג נעליים?"

This is not the story of how you get shelf space at Neiman Marcus.

זה לא הסיפור של איך אתם משיגים מקום על המדף של ניימן מרקוס.

It's a story of a product that tells a story.

זה סיפור על מוצר שמספר סיפור.

And as you walk around with this remarkable pair of shoes

וכשאתם הולכים בזוג הנעליים הראויות לציון האלו

and someone says, "What are those?"

ומישהו אומר, "מה אלו?"

You get to tell the story on Blake's behalf,

אתם זוכים לומר את הסיפור בשמו של בלייק,

on behalf of the people who got the shoes.

בשמם של אלו שקיבלו את הנעליים.

And suddenly it's not one pair of shoes or 100 pairs of shoes.

ופתאם אלו לא זוג נעליים או 100 זוגות נעליים.

It's tens of thousands of pairs of shoes.

אלו עשרות של אלפים של זוגות נעליים.

My friend Red Maxwell has spent the last 10 years

חבר שלי רד מקסוול הקדיש את עשר השנים האחרונות

fighting against juvenile diabetes.

במלחמה בסכרת נעורים.

Not fighting the organization that's fighting it -- fighting with them, leading them,

לא במלחמה בארגון שנלחם בו, נלחם איתם, הוביל אותם,

connecting them, challenging the status quo

חיבר אותם, איתגר את הסטטוס קוו

because it's important to him.

בגלל שזה חשוב לו.

And the people he surrounds himself with need the connection.

והאנשים שהוא מקיף בעצמו צריכים את החיבור.

They need the leadership. It makes a difference.

הם צריכים את ההובלה. זה גורם להבדל.

You don't need permission from people to lead them.

אתם לא צריכים רשות מאנשים כדי להוביל אותם.

But in case you do, here it is:

אבל במקרה שאתם צריכים, הנה היא.

they're waiting, we're waiting

הם מחכים, אנחנו מחכים

for you to show us where to go next.

כדי שתראו לנו לאן ללכת.

So here is what leaders have in common. The first thing is, they challenge

אז הנה מה שמשותף למנהיגים. קודם כל הם מאתגרים

the status quo.

את הסטטוס קוו.

They challenge what's currently there.

הם מאתגרים את מה שכרגע שם.

The second thing is, they build a culture.

הדבר השני הוא שהם בונים תרבות.

A secret language, a seven-second handshake,

שפה סודית, לחיצת ידיים של שבע שניות.

a way of knowing that you're in or out.

דרך לדעת שאתה בפנים או בחוץ.

They have curiosity. Curiosity about people in the tribe,

הם סקרנים. סקרנים לגבי אנשים בשבט.

curiosity about outsiders. They're asking questions.

סקרנים לגבי אנשים מבחוץ. הם שואלים שאלות.

They connect people to one another.

הם מחברים אנשים אחד לשני.

Do you know what people want more than anything?

אתם יודעים מה אנשים רוצים יותר מכל?

They want to be missed.

הם רוצים להרגיש שהם חסרים.

They want to be missed the day they don't show up.

הם רוצים להרגיש שהם חסרים ביום שבו הם לא באים.

They want to be missed when they're gone.

הם רוצים להרגיש שהם חסרים כשהם לא שם.

And tribe leaders can do that.

ומנהיגי שבטים יכולים לעשות זאת.

It's fascinating, because all tribe leaders have charisma,

זה מרתק כי לכל מנהיגי השבטים יש כריזמה.

but you don't need charisma to become a leader.

אבל אין צורך בכריזמה כדי להוביל שבט.

Being a leader gives you charisma.

הובלת שבט נותנת לך כריזמה.

If you look and study the leaders who have succeeded,

אם תבדוקו ותלמדו את המנהיגים שהצליחו,

that's where charisma comes from -- from the leading.

זה המקום שממנו מגיעה הכריזמה, מההובלה.

Finally, they commit.

בסופו של דבר הם מתחייבים.

They commit to the cause. They commit to the tribe.

הם מתחייבים למטרה. הם מתחייבים לשבט.

They commit to the people who are there.

הם מתחייבים לאנשים ששם.

So I'd like you to do something for me.

אז אני רוצה שתעשו משהו בשבילי.

And I hope you'll think about it before you reject it out-of-hand.

ואני מקווה שתחשבו על זה לפני שאתם דוחים את הרעיון על הסף.

What I want you to do, it only takes 24 hours,

מה שאני רוצה שתעשו לוקח רק 24 שעות,

is: create a movement.

וזה להתחיל תנועה.

Something that matters. Start. Do it. We need it.

משהו משמעותי. תתחילו. תעשו את זה. אנחנו צריכים את זה.

Thank you very much. I appreciate it.

תודה רבה לכם. אני מעריך את זה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)