Dan Barasch: A park underneath the hustle and bustle of New York City

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Tal Dekkers

My dream is to build the world's first

החלום שלי הוא לבנות את הפארק

underground park in New York City.

התת קרקעי הראשון בעולם בעיר ניו יורק.

Now, why would someone want to build an underground park,

עכשיו, למה שמישהו ירצה לבנות פארק תת קרקעי,

and why in New York City?

ולמה בעיר ניו יורק?

These three tough little buggers

שלושת החברה הקשוחים הקטנים האלה

are, on the left, my grandmother, age five,

הם, מצד שמאל, סבתי, בגיל חמש,

and then her sister and brother,

ואז אחותה ואחיה,

ages 11 and nine.

בגיל 11 ותשע.

This photo was taken just before they left

התמונה הזו נלקחה ממש לפני שהם עזבו

from Italy to immigrate to the United States,

מאיטליה והיגרו לארצות הברית,

just about a century ago.

בערך לפני מאה.

And like many immigrants at the time,

וכמו הרבה מהגרים באותו זמן,

they arrived on the Lower East Side

הם הגיעו ללואר איסט סייד

in New York City

בניו יורק

and they encountered a crazy melting pot.

והם נתקלו בכור היתוך מטורף.

What was amazing about their generation

מה שהיה מדהים בדור שלהם

was that they were not only building new lives

היה שהם לא רק בנו חיים חדשים

in this new, unfamiliar area,

באזורים החדשים, הלא מוכרים האלה,

but they were also literally building the city.

אלא הם ממש בנו את העיר.

I've always been fascinated by those decades

תמיד הייתי מוקסם מהעשורים האלה

and by that history,

ומההסטוריה שלהם,

and I would often beg my grandmother

והייתי מתחנן הרבה לסבתי

to tell me as many stories as possible

לספר לי כמה שיותר סיפורים

about the old New York.

על ניו היורק הישנה.

But she would often just shrug it off,

אבל היא היתה הרבה פעמים פשוט מתעלמת ממני,

tell me to eat more meatballs, more pasta,

ואומרת לי לאכול עוד כדורי בשר, יותר פסטה,

and so I very rarely got

אז רק לעיתים רחוקות קיבלתי

any of the history that I wanted to hear about.

את ההסטוריה שרציתי לשמוע.

The New York City that I encountered

העיר ניו יורק שאני פגשתי

felt pretty built up.

הרגישה די בנויה.

I always knew as a kid that I wanted

תמיד ידעתי כילד שרציתי

to make a difference, and to somehow

להשפיע, ואיך שהוא

make the world more beautiful, more interesting

לעשות את העולם יפה יותר, יותר מעניין

and more just.

ויותר צודק.

I just didn't really know how.

פשוט לא ממש ידעתי איך.

At first, I thought I wanted to go work abroad,

בהתחלה, חשבתי שאני רוצה ללכת לעבוד בארצות אחרות,

so I took a job with UNICEF in Kenya.

אז לקחתי עבודה ביוניצף בקניה.

But it felt weird to me that I knew more about

אבל הרגשתי מוזר שידעתי יותר

local Kenyan politics than the politics of my own hometown.

על הפוליטיקה הקנייתית המקומית מאשר על הפוליטיקה של עיר הולדתי.

I took a job with the City of New York,

קיבלתי עבודה בעיריית ניו יורק,

but very quickly felt frustrated

אבל מהר מאוד הרגשתי מתוסכל

with the slowness of government bureaucracy.

מהאיטיות של הבירוקרטיה השלטונית.

I even took a job at Google,

אפילו עבדתי בגוגל,

where very fast I drank the Kool-Aid

שם מהר מאוד שתיתי את הקול אייד

and believed almost wholeheartedly

והאמנתי כמעט בלב שלם

that technology could solve all social problems.

שטכנולוגיה יכולה לפתור את כל הבעיות החברתיות שלנו.

But I still didn't feel like I was making the world a better place.

אבל עדיין לא הרגשתי כאילו אני עושה את העולם מקום טוב יותר.

It was in 2009 that my friend

זה היה ב 2009 שחברי

and now business partner James Ramsey

ועכשיו שותפי העסקי ג'יימס ראמזי

alerted me to the location of a pretty spectacular site,

הראה לי מיקום של מקום ממש יוצא דופן,

which is this.

שזה המקום הזה.

This is the former trolley terminal

זה טרמינל הטרולי לשעבר

that was the depot for passengers

שהיה נקודת הקצה לנוסעים

traveling over the Williamsburg Bridge

שעברו את גשר וויליאמסבורג

from Brooklyn to Manhattan,

מברוקלין למנהטן,

and it was open between 1908 and 1948,

והוא היה פתוח בין 1908 ו 1948,

just around the time when my grandparents were

ממש בזמן שסבי גרו

living right in the area.

ממש פה באזור.

And we learned also that the site

וגילינו גם שהמקום

was entirely abandoned in 1948.

ננטש לגמרי ב 1948.

Fascinated by this discovery,

מוקסמים מהגילוי,

we begged the authorities to draw us into the space,

התחננו לרשויות להכנס למקום,

and we finally got a tour,

ולבסוף קיבלו סיור,

and this is what we saw.

וזה מה שראינו.

Now, this photo doesn't really do it justice.

עכשיו, הצילום הזה לא באמת מראה אותו טוב.

It's kind of hard to imagine the unbelievably magical

זה קשה לדמיין את התחושה הקסומה

feeling that you have when you get in this space.

להפליא שאתם מרגישים כשאתם נכנסים לחלל.

It's a football field of unused land

זה מגרש פוטבול של אדמה ללא שימוש

immediately below a very crowded area of the city,

ממש מתחת לאזור מאוד צפוף של העיר,

and it almost feels like you're Indiana Jones

וזה כמעט מרגיש כאילו שאתם אינדיאנה ג'ונס

on an archaeological dig,

בחפירה ארכיאולוגית,

and all the details are all still there.

וכל הפרטים עדיין שם.

It's really pretty remarkable.

זה באמת די יוצא דופן.

Now, the site itself is located at the very heart

עכשיו, האתר עצמו ממוקם בלב

of the Lower East Side,

הלואר איסט סייד,

and today it still remains one of the most

והיום הוא עדיין נשאר אחת

crowded neighborhoods in the city.

השכונות הכי צפופות בעיר.

New York City has two thirds the green space

לעיר ניו יורק יש שני שלישים מהאזורים הירוקים

per resident as other big cities,

לתושב יחסית לערים אחרות,

and this neighborhood as one tenth the green space.

ולשכונה הזו יש עשירית מהשטחים הירוקים.

So we immediately started thinking about how we

אז מייד התחלנו לחשוב על איך אנחנו

could take this site and turn it into something

יכולים לקחת את המקום הזה ולהפוך אותו למשהו

that could be used for the public,

שיכול להיות בשימוש הציבור,

but also could potentially even be green.

אבל יכול אפילו להיות ירוק פוטנציאלית.

Our plan, in a nutshell,

התוכנית שלנו , בתמצית,

is to draw natural sunlight underground

היא להכניס אור טבעי מתחת לאדמה

using a simple system that harvests sunlight above the street,

בשיטה פשוטה שאוספת אור טבעי מעל הרחוב,

directs it below the city sidewalks,

מפנה אותו מתחת למדרכות העיר,

and would allow plants and trees to grow

ותאפשר לצמחים ולעצים לגדול

with the light that's directed underneath.

עם האור שמנותב למטה.

With this approach, you could take a site

עם הגישה הזו, תוכלו לקחת אתר

that looks like this today

שנראה ככה היום

and transform it into something

ולהפוך אותו למשהו

that looks like this.

שנראה ככה.

In 2011, we first released some of these images,

ב 2011, שחררנו לראשונה כמה מהתמונות האלה,

and what was funny was,

ומה שהיה מצחיק,

a lot of people said to us, "Oh, it kind of looks

היה שהרבה אנשים אמרו לנו, "אוה, זה נראה כמו

like the High Line underground."

ההיי ליין מתחת לאדמה."

And so what our nickname ended up becoming,

אז מה שהפך לבסוף לכינוי שלנו

and what ended up sticking,

ומה שנדבק בסוף,

was the Lowline, so the Lowline was born.

היה הלאו ליין, כך נולד הלאו ליין.

What was also clear was that people really wanted

מה שהיה ברור היה שאנשים ממש רצו

to know a lot more about how the technology

לדעת הרבה יותר איך הטכנולוגיה

would look and feel,

תראה ותרגיש,

and that there was really much more interest in this

ושהיה באמת הרבה יותר עניין בזה

than we had ever thought possible.

משחשבנו שאפשרי.

So, like a crazy person, I decided to quit my job

אז, כמו משוגע, החלטתי להתפטר מהעבודה שלי

and focus entirely on this project.

ולהתמקד בפרוייקט הזה.

Here is us with our team

הנה אנחנו עם הצוות

putting together a technology demonstration

מקימים מדגים טכנולוגיות

in a warehouse.

במחסן.

Here's the underbelly of this solar canopy

הנה התחתית של החופה הסולרית הזו

which we built to show the technology.

שבנינו כדי להדגים את הטכנולוגיה.

You can see the six solar collectors at the center there.

אתם יכולים לראות את ששת הקולטים הסולריים במרכז שם.

And here's the full exhibit all put together

והנה התצוגה המלאה מורכבת

in this warehouse.

במחסן הזה.

You can see the solar canopy overhead,

אתם יכולים לראות את החופה הסולארית מעל,

the light streaming in,

האור זורם פנימה,

and this entirely live green space below.

ואת כל המתחם הירוק החי מתחת.

So in the course of just a few weeks,

אז במהלך כמה שבועות,

tens of thousands of people came to see our exhibit,

מאות אלפי אנשים באו לראות את התצוגה,

and since that time, we've grown

ומאז אותו זמן, הגדלנו

our numbers of supporters both locally

את מספר התומכים שלנו גם מקומית

and among design enthusiasts all over the world.

וגם בין חסידי העיצוב בכל העולם.

Here's a rendering of the neighborhood

הנה רינדור של השכונה

just immediately above the Line's site,

ממש מעל אתר הקו,

and a rendering of how it will look

ורינדור של איך זה יראה

after major redevelopment that is coming

אחרי פיתוח משמעותי שמגיע

over the course of the next 10 years.

במהלך עשר השנים הבאות.

Notice how crowded the neighborhood still feels

שימו לב כמה השכונה מרגישה צפופה עדיין

and how there's really a lack of green space.

ואיך יש באמת מחסור במרחבים ירוקים.

So what we're proposing is really something that will

אז מה שאנחנו מציעים זה באמת משהו

add one football field of green space

שיוסיף מגרש פוטבול אחד של מרחב ירוק

underneath this neighborhood, but more importantly

מתחת לשכונה הזו, אבל חשוב יותר

will introduce a really community-driven focus

אנחנו נציג מיקוד מונע קהילה

in a rapidly gentrifying area.

באזור מתחזק במהרה.

And right now, we're focusing very closely

וממש עכשיו, אנחנו מתמקדים

on how we engage with the City of New York

באיך אנחנו יוצרים יחסי גומלין עם העיר ניו יורק

on really transforming the overall ecosystem

בבאמת לשנות את סביבת המחייה

in an integrated way.

בדרך משולבת.

Here's our rendering of how we would actually

הנה הרינדור שלנו לאיך אנחנו למעשה

invite people into the space itself.

נזמין אנשים לתוך החלל עצמו.

So here you see this iconic entrance

אז כאן אתם רואים את הכניסה האיקונית

in which we would literally peel up the street

בה נקלף מילולית את הרחוב

and reveal the historical layers of the city,

ונגלה את השכבות ההסטוריות של העיר,

and invite people into this warm underground space.

ונזמין אנשים לתוך המרחב התת קרקעי החמים.

In the middle of winter, when it's absolutely freezing outside,

באמצע החורף, כשממש קפוא בחוץ,

the last place you'd want to go would be

המקום האחרון בו תרצו להיות

an outdoor space or outdoor park.

הוא מרחב חיצוני או פארק פתוח.

The Lowline would really be a four-season space

הלאו ליין הוא באמת מרחב ארבע עונתי

and a respite for the city.

והפוגה לעיר.

So I like to think that the Lowline actually brings

אז הייתי רוצה לחשוב שהלאו ליין למעשה מביא

my own family's story full circle.

את סיפור המשפחה שלי למעגל שלם.

If my grandparents and my parents were really

אם הסבים שלי וההורים שלי באמת היו

focused on building the city up and out,

ממוקדים בלבנות את העיר,

I think my generation is focused on reclaiming

אני חושב שהדור שלי ממוקד בלקיחה בחזרה

the spaces that we already have,

את החללים שכבר יש לנו,

rediscovering our shared history,

מגלים מחדש את ההסטוריה המשותפת שלנו,

and reimagining how we can make our communities

ומדמיינים מחדש איך אנחנו יכולים להפוך את הקהילות שלנו

more interesting, more beautiful and more just.

למעניינות יותר, יפות יותר והוגנות יותר.

Thanks.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)