The game that can give you 10 extra years of life | Jane McGonigal

Translator: Morton Bast Reviewer: Thu-Huong Ha

מתרגם: Zeeva Livshitz מבקר: Ido Dekkers

אני גיימרית , ולכן אני צריכה שיהיו לי מטרות.

I'm a gamer, so I like to have goals.

אני זקוקה למשימות מיוחדות ולמטרות חשאיות.

I like special missions and secret objectives.

So here's my special mission for this talk:

ולכן, הנה המשימה המיוחדת שלי להרצאה זו:

אני מתכוונת לנסות ולהאריך את תוחלת החיים

I'm going to try to increase the life span of every single person in this room

של כל אדם ואדם בחדר זה

בשבע וחצי דקות.

by seven and a half minutes.

Literally, you will live seven and a half minutes longer

אתם פשוט תחיו שבע וחציע דקות יותר

than you would have otherwise,

מאשר הייתם חיים באופן אחר.

just because you watched this talk.

רק הודות לכך שאתם צופים בהרצאה זו.

או קיי, אחדים מכם נראים מעט ספקנים.

Some of you are looking a little bit skeptical.

זה בסדר, משום שבדקו זאת

That's okay, because check it out --

I have math to prove that it is possible.

יש לי דרך מתמטית להוכיח שזה אפשרי.

וזה לא יראה לכם הגיוני לפי שעה.

It won't make much sense now.

אני אסביר הכל אחר כך.

I'll explain it all later,

just pay attention to the number at the bottom:

רק שימו לב למספר שבתחתית:

+7.68245837 minutes.

פלוס 7.68245837 דקות

That will be my gift to you if I'm successful in my mission.

זו תהיה מתנתי לכם את אצליח במשימה.

Now, you have a secret mission too.

כעת, גם לכם יש משימה חשאית.

Your mission is to figure out how you want to spend

המשימה שלכם היא לחשוב כיצד אתם רוצים להעביר

your extra seven and a half minutes.

את התוספת של שבע וחצי הדקות.

And I think you should do something unusual with them,

ואני חושבת שאתם צריכים לעשות איתם משהו מיוחד.

because these are bonus minutes.

משום שאלו הם רגעי בונוס, שלא היו לכם מלכתחילה.

You weren't going to have them anyway.

כעת, מכיוון שאני מעצבת משחקים, אתם עשויים לחשוב לעצמכם,

Now, because I'm a game designer, you might be thinking to yourself,

אני יודע מה היא רוצה שנעשה עם הדקות האלו.

I know what she wants us to do with those minutes,

she wants us to spend them playing games.

היא רוצה שנעביר אותן במשחקים.

Now this is a totally reasonable assumption,

אכן, זוהי השערה הגיונית,

given that I have made quite a habit of encouraging people

אם מתייחסים לכך שהתרגלתי לעודד אנשים

to spend more time playing games.

לבלות יותר זמן במשחקים.

For example, in my first TED Talk,

לדוגמא, בשיחה הראשונה שלי ב"טד",

הצעתי שאנחנו צריכים להקדיש 21 ביליון שעות בשבוע

I did propose that we should spend 21 billion hours a week,

as a planet, playing video games.

כל כדור הארץ במשחקי וידאו .

Now, 21 billion hours, it's a lot of time.

כעת, 21 ביליון שעות, זה הרבה זמן.

It's so much time, in fact, that the number one unsolicited comment

זה כל כך הרבה זמן למעשה, שהערה בלתי מתבקשת מס. 1

that I have heard from people all over the world

ששמעתי מבני אדם ברחבי העולם

since I gave that talk, is this:

מאז שנתתי את ההרצאה היא:

ג'יין, משחקים זה נפלא וכו' אבל על ערש דווי,

Jane, games are great and all, but on your deathbed,

are you really going to wish you spent more time playing Angry Birds?

האם באמת תתחרטי על שלא בילית יותר זמן במשחק "אנגרי ברדז" ( "ציפורים כועסות")?

(Laughter)

הרעיון הרווח כל כך .. שמשחקים הם בזבוז זמן

This idea is so pervasive --

that games are a waste of time that we will come to regret --

שאנחנו נתחרט על כך.. זה מה שאני שומעת למעשה, בכל מקום אליו אני הולכת.

that I hear it literally everywhere I go.

For example, true story:

לדוגמא, סיפור אמיתי, רק לפני שבועות מספר

Just a few weeks ago,

this cab driver, upon finding out that a friend and I were in town

אותו נהג מונית ששמע שאני וחברי נמצאים בעיר

for a game developers' conference,

כדי להשתתף בועידה של פיתוח משחקים,

הסתובב, ואמר: ואני מצטטת:

turned around and said -- and I quote --

"אני שונא משחקים. בזבוז של החיים. תארו לעצמכם להגיע לסוף החיים

"I hate games. Waste of life.

Imagine getting to the end of your life and regretting all that time."

ולהתחרט על כל הזמן האבוד".

Now, I want to take this problem seriously.

כעת, אני רוצה להתייחס לשאלה זו ברצינות.

I want games to be a force for good in the world.

כוונתי, אני רוצה שהמשחקים יהוו כוח חיובי בעולם.

אני לא רוצה שהגיימרים יתחרטו על הזמן אותו בילו במשחקים.

I don't want gamers to regret the time they spent playing,

time that I encouraged them to spend.

זמן שעודדתי אותם להשקיע.

כך, שמצאתי עצמי חושבת על שאלה זו הרבה לאחרונה.

So I have been thinking about this question a lot lately.

כשאנחנו על ערש דווי, האם נתחרט

When we're on our deathbeds,

will we regret the time we spent playing games?

על הזמן שאותו בילינו במשחקים?

ובכן, זה יוכל להפתיע אתכם, אבל מתברר

Now, this may surprise you, but it turns out

there is actually some scientific research on this question.

שיש למעשה מחקר מדעי מסוים בנושא זה.

It's true.

זה נכון. עובדי הוספיס,

Hospice workers,

the people who take care of us at the end of our lives,

אנשים המטפלים בנו בימינו האחרונים.

recently issued a report on the most frequently expressed regrets

פרסמו לאחרונה דוח על החרטות הנפוצות ביותר שהביעו המטופלים.

מה שאנשים אומרים כאשר הם על ערש דווי.

that people say when they are literally on their deathbeds.

וזה מה שאני רוצה לחלוק אתכם היום:

And that's what I want to share with you today --

the top five regrets of the dying.

חמשת החרטות שנמצאות בראש הרשימה של העומדים למות.

Number one:

מספר 1: הלואי שלא הייתי עובד כל כך קשה.

I wish I hadn't worked so hard.

Number two:

מספר 2: הלוואי שהייתי נשאר יותר בקשר עם חברים.

I wish I had stayed in touch with my friends.

Number three:

I wish I had let myself be happier.

מספר 3: הלוואי שהייתי מאפשר לעצמי להיות מאושר יותר.

Number four:

מספר 4: הלואי שהיה לי האומץ לבטא יותר את העצמי האמיתי שלי.

I wish I'd had the courage to express my true self.

And number five:

ומספר 5: הלוואי שהייתי חי את חיי כשאני נאמן לחלומות שלי.

I wish I'd lived a life true to my dreams,

במקום לענות על ציפיותיהם של האחרים ממני.

instead of what others expected of me.

Now, as far as I know, no one ever told one of the hospice workers,

כעת, אף אחד, עד כמה שידוע לי, לא אמר למישהו מהעובדים בהוספיס,

"I wish I'd spent more time playing video games,"

הלוואי שהייתי מבלה יותר זמן במשחקי מחשב,

but when I hear these top five regrets of the dying,

אבל כשאני שומעת את חמש החרטות האלו, של הקרובים למוות,

I can't help but hear five deep human cravings

אינני יכולה שלא לשמוע חמש תשוקות אנושיות גדולות

that games actually help us fulfill.

שמשחקים עוזרים לנו למלא.

For example, I wish I hadn't worked so hard.

לדוגמא, הלואי שלא הייתי עובד כל כך קשה.

For many people, this means, I wish I'd spent more time

לגבי אנשים רבים, זה אומר, הלואי שהייתי מבלה יותר זמן

with my family, with my kids when they were growing up.

עם המשפחה שלי, עם ילדי בזמן שהם גדלו.

Well, we know that playing games together has tremendous family benefits.

טוב, אנחנו יודעים שלמשחק בצוותא יש

תועלת משפחתית נפלאה.

A recent study from Brigham Young University School of Family Life

מחקר שנערך לאחרונה בבית הספר האוניברסיטאי בריהם יאנג

לנושאי משפחה, העלה שהורים

reported that parents who spend more time playing video games with their kids

שמבלים יותר זמן במשחקי וידאו עם ילדיהם

have much stronger real-life relationships with them.

יש להם מערכות יחסים אמיתיות וחזקות יותר איתם.

"I wish I'd stayed in touch with my friends."

הלוואי שהייתי שומר על קשר עם חברים.

Hundreds of millions of people

אכן, מאות מיליוני אנשים

use social games like FarmVille or Words With Friends

משתמשים משתמשים במשחקי חברה כמו ארץ-עיר, או משחקי מילים עם חברים

to stay in daily contact with real-life friends and family.

כדי להישאר בקשר יומיומי עם חברים ובני משפחה.

A recent study from the University of Michigan

מחקר שנערך לאחרונה (מאוניברסיטת מישיגן) הראה

showed that these games are incredibly powerful relationship-management tools.

שמשחקים אלה הם כלים רבי עוצמה

לניהול מערכות יחסים.

They help us stay connected with people in our social network

הם עוזרים לנו להישאר בקשר עם אנשים ברשת החברתית שלנו

that we would otherwise grow distant from,

שהיינו מתרחקים מהם,

if we weren't playing games together.

אם לא היינו משחקים יחד.

הלואי שהייתי מאפשר לעצמי להיות יותר מאושר.

"I wish I'd let myself be happier."

Well, here I can't help but think of the groundbreaking clinical trials

כן, כאן אינני יכולה שלא לחשוב על ניסויים קליניים חדשניים

recently conducted at East Carolina University

שנערכו לאחרונה באוניברסיטת איסט קרולינה

שהראו שמשחקים אונליין יכולים להיות יותר יעילים

that showed that online games can outperform

pharmaceuticals for treating clinical anxiety and depression.

מתרופות, בטיפול בחרדה קלינין ובדיכאון.

רק 30 דקות ביום של משחק אונליין ביום.

Just 30 minutes of online game play a day

was enough to create dramatic boosts in mood

הספיק כדי כדי לרומם את הרוח באופן דרמטי

and long-term increases in happiness.

ושיפור לטווח רחוק במדד האושר.

הלוואי והיה לי האומץ לבטא את העצמי האמיתי שלי.

"I wish I'd had the courage to express my true self."

Well, avatars are a way to express our true selves,

אכן, אוואטרים הם דרך לבטא את העצמי האמיתי שלנו.

our most heroic, idealized version of who we might become.

הגירסה ההירואית והמושלמת ביותר של מי שהיינו יכולים להיות.

You can see that in this alter ego portrait by Robbie Cooper

אתם יכולים לראות בדיוקן האני-האחר מאת רובי קופר,

שמראה גיימר עם האווטאר שלו.

of a gamer with his avatar.

And Stanford University has been doing research for five years now

ואוניברסיטת סטנפורד ניהלה מחקר במשך חמש שנים

to document how playing a game with an idealized avatar

כדי לתעד כיצד משחק עם אוואטאר כאידיאל

משנה את האופן בו אנחנו חושבים ופועלים בעולם האמיתי,

changes how we think and act in real life,

הופך אותנו לאמיצים יותר, שאפתנים יותר,

making us more courageous, more ambitious,

ויותר מחוייבים למטרות שלנו.

more committed to our goals.

"I wish I'd led a life true to my dreams,

הלואי שהייתי חי כשאני נאמן לחלומות שלי,

and not what others expected of me."

ולא בהתאם לציפיות של האחרים ממני.

Are games doing this yet?

האם משחקים עושים זאת כבר? אינני בטוחה,

I'm not sure, so I've left a Super Mario question mark.

כך שהשארתי סימן שאלה, סימן שאלה של "סופר-מריו".

We're going to come back to this one.

ואנחנו עומדים לשוב אל זה.

But in the meantime, perhaps you're wondering,

אבל בינתיים, אולי אתם תוהים,

מיהי מעצבת המשחקים שמדבר אליכם

who is this game designer to be talking to us

about deathbed regrets?

על חרטות על ערש דווי?

וזה נכון, מעולם לא עבדתי בהוספיס,

And it's true, I've never worked in a hospice,

מעולם לא הייתי על ערש דווי.

I've never been on my deathbed.

אבל לאחרונה ביליתי שלושה חודשים במיטה, כשאני רוצה למות.

But recently I did spend three months in bed, wanting to die.

באמת רוצה למות.

Really wanting to die.

Now let me tell you that story.

כעת, הבה ואספר לכם סיפור.

זה החל לפני שנתיים, כשנחבטתי בראשי וקיבלתי זעזוע-מוח.

It started two years ago, when I hit my head and got a concussion.

ובכן, זעזוע המוח לא התרפא כהלכה,

The concussion didn't heal properly,

and after 30 days, I was left with symptoms like nonstop headaches,

ולאחר 30 יום נשארתי עם סימפטומים כמו כאבי ראש בלתי פוסקים,

nausea, vertigo, memory loss, mental fog.

בחילה, סחרחורת, אובדן זיכרון, עירפול מנטאלי.

My doctor told me that in order to heal my brain,

הרופא אמר לי שכדי לרפא את מוחי

I had to rest it.

אני צריכה לתת לו מנוחה.

So I had to avoid everything that triggered my symptoms.

כך שהייתי צריכה להימנע מכל מה שעורר את הסימפטומים שלי.

עבורי, המשמעות היתה, לא קריאה, לא כתיבה ולא משחקי וידאו,

For me that meant no reading, no writing, no video games,

no work or email, no running, no alcohol, no caffeine.

לא לעבוד, לא אימייל, לא ריצה, לא אלכוהול, לא קפאין.

במילים אחרות.. ואני חושבת שאתם רואים לאן זה מוביל..

In other words -- and I think you see where this is going --

שום סיבה לחיות.

no reason to live.

(Laughter)

כמובן, שזה אמור היה להיות מצחיק.

Of course it's meant to be funny,

אבל בכל הרצינות, מחשבות אובדניות הן די שכיחות

but in all seriousness, suicidal ideation is quite common

with traumatic brain injuries.

בפגיעות מוחיות טראומטיות.

It happens to one in three, and it happened to me.

זה קורה לאחד משלושה, וזה קרה לי.

המוח שלי החל לומר לי, ג'יין, את רוצה למות.

My brain started telling me, "Jane, you want to die."

It said, "You're never going to get better."

הוא אמר: את לעולם לא תחלימי.

הוא אמר: הכאב לא יעבור לעולם.

It said, "The pain will never end."

וקולות אלה הפכו להיות כה מתמידים וכה משדלים

And these voices became so persistent and so persuasive

that I started to legitimately fear for my life,

שהתחלתי באמת לחשוש לחיי,

which is the time that I said to myself after 34 days --

שזה הזמן שאמרתי לעצמי לאחר 34 ימים..

and I will never forget this moment --

ולעולם לא אשכח את הרגע ההוא

I said, "I am either going to kill myself

אמרתי, או שאני הולכת להמית את עצמי

or I'm going to turn this into a game."

או שאני הולכת להפוך את זה למשחק.

Now, why a game?

כעת, למה משחק?

I knew from researching the psychology of games for more than a decade

ידעתי ממחקרים על פסיכולוגיה של משחקים שערכתי יותר מעשור.

that when we play a game --

שכאשר אנחנו משחקים משחק.. וזה נמצא בספרות המדעית..

and this is in the scientific literature --

we tackle tough challenges with more creativity,

אנחנו מתמודדים עם אתגרים קשים באופן יותר יצירתי,

more determination, more optimism,

ביתר החלטיות, ביתר אופטימיות,

and we're more likely to reach out to others for help.

ואנחנו נוטים יותר לפנות לאחרים בבקשת עזרה.

I wanted to bring these gamer traits to my real-life challenge,

ורציתי להביא את המאפיינים האלה של הגיימר לאתגר בחיים האמיתיים.

so I created a role-playing recovery game

כך שיצרתי משחק-תפקידים של משחק החלמה

called Jane the Concussion Slayer.

שנקרא "ג'יין קוטלת זעזוע-מוח".

Now this became my new secret identity,

וזה הפך להיות הזהות הסודית החדשה שלי

and the first thing I did as a slayer was call my twin sister --

והדבר הראשון שעשיתי כקוטלת

היה לקרוא לאחותי התאומה.. יש לי אחות תאומה זהה שקוראים לה קלי..

I have an identical twin sister named Kelly --

ולומר לה, אני משחקת משחק כדי לרפא את המוח שלי,

and tell her, "I'm playing a game to heal my brain,

ואני רוצה שאת תשחקי אתי.

and I want you to play with me."

זו היתה דרך קלה יותר לבקש עזרה.

This was an easier way to ask for help.

היא נעשתה בת הברית הראשונה שלי במשחק,

She became my first ally in the game,

my husband Kiyash joined next,

בעלי קיאש הצטרף אחר כך.

ויחד זיהינו את הרעים ונלחמנו בהם.

and together we identified and battled the bad guys.

Now this was anything that could trigger my symptoms

עכשיו, זה היה משהו שיכול היה לעורר את הסימפטומים שלי

and therefore slow down the healing process,

ובכך להאט את תהליך ההחלמה,

things like bright lights and crowded spaces.

דברים כמו אורות בוהקים ומרחבים צפופים.

אספנו והפעלנו גם שידרוגים.

We also collected and activated power-ups.

This was anything I could do on even my worst day

זה משהו שיכולתי לעשות גם ביום הכי גרוע

to feel just a little bit good,

כדי להרגיש קצת יותר טוב.

just a little bit productive.

מעט יותר פרודוקטיבית.

Things like cuddling my dog for 10 minutes,

דברים כמו לחבק וללטף את הכלב שלי במשך 10 דקות,

או לצאת מהמיטה וללכת מסביב לבלוק רק פעם אחת.

or getting out of bed and walking around the block just once.

Now the game was that simple:

כעת, המשחק היה כה פשוט:

Adopt a secret identity, recruit your allies,

אמץ לעצמך זהות סודית, גייס את בעלי בריתך,

הילחם ברעים והפעל את השידרוגים.

battle the bad guys, activate the power-ups.

אבל אפילו עם משחק כל כך פשוט,

But even with a game so simple,

within just a couple days of starting to play,

בתוך ימים ספורים בלבד מאז התחלנו לשחק,

that fog of depression and anxiety went away.

ערפל הדיכאון וחרדה

חלף, הוא פשוט נעלם. הרגשתי שקרה נס.

It just vanished. It felt like a miracle.

Now it wasn't a miracle cure for the headaches

אבל, זו לא היתה תרופת פלא לכאבי הראש

or the cognitive symptoms.

או לתסמינים הקוגניטיביים.

אלה נמשכו יותר משנה,

That lasted for more than a year,

and it was the hardest year of my life by far.

וזו היתה השנה הקשה בחיי עד כה.

But even when I still had the symptoms,

אבל אפילו כשעוד סבלתי מהתסמינים,

אפילו כאשר היו לי כאבים, הפסקתי לסבול

even while I was still in pain, I stopped suffering.

כעת, מה שקרה עם המשחק אחר כך הפתיע אותי.

Now what happened next with the game surprised me.

I put up some blog posts and videos online,

העליתי כמה פוסטים של בלוג וסרטוני וידאו לרשת,

explaining how to play.

שמסבירים איך לשחק.

But not everybody has a concussion, obviously,

אבל לא כל אחד סבל מזעזוע מוח כמובן,

not everyone wants to be "the slayer,"

לא כל אחד רצה להיות "הקוטל".

so I renamed the game SuperBetter.

וכך שיניתי את שם המשחק ל"סופר-בטר" (סופר- טוב יותר).

And soon, I started hearing from people all over the world

ובמהרה התחלתי לשמוע מאנשים מכל העולם

who were adopting their own secret identity,

שאימצו לעצמם את זהותם הסודית שלהם,

שגייסו את בעלי הברית שלהם, והלכו ונעשו "סופר טובים יותר"

recruiting their own allies, and they were getting "super better,"

facing challenges like cancer and chronic pain,

כשהם מתמודדים עם אתגרים כמו סרטן וכאב כרוני,

דיכאון ומחלת קרוהן.

depression and Crohn's disease.

Even people were playing it for terminal diagnoses like ALS.

אפילו אנשים שאובחנו סופית כחולי מחלת ניוון שרירים.

And I could tell from their messages and their videos

ויכולתי להבין מההודעות וסרטוני הוידאו שקיבלתי

that the game was helping them in the same ways that it helped me.

שהמשחק עזר להן באותן דרכים

שהוא עזר לי.

They talked about feeling stronger and braver.

הם דיברו על כך שהם מרגישים חזקים ואמיצים יותר.

הם דיברו על כך שחבריהם ובני משפחתם מבינים אותם טוב יותר.

They talked about feeling better understood by their friends and family.

And they even talked about feeling happier,

ואפילו דיברו על כך שהם מרגישים מאושרים יותר.

למרות שהם סבלו מכאבים, בזמן שנאלצו

even though they were in pain,

even though they were tackling the toughest challenge of their lives.

להתמודד עם האתגר הקשה ביותר בחייהם.

Now at the time, I'm thinking to myself, what is going on here?

כעת, אני חושבת לעצמי, מה קורה כאן?

I mean, how could a game so trivial intervene so powerfully

אני מתכוונת, כיצד יכול משחק כה טריוויאלי להתערב באופן כל כך חזק

in such serious, and in some cases life-and-death, circumstances?

במקרים כה חמורים, ובנסיבות של חיים ומוות?

I mean, if it hadn't worked for me,

אני מתכוונת, אם זה לא היה מצליח במקרה שלי,

there's no way I would have believed it was possible.

אין שום דרך שהייתי מאמינה שזה אפשרי.

Well, it turns out there's some science here, too.

ובכן, מסתבר שיש כאן גם ענין מדעי.

אנשים מסוימים הופכים חזקים יותר ומאושרים יותר לאחר אירוע טראומטי.

Some people get stronger and happier after a traumatic event.

וזה מה שקרה לנו.

And that's what was happening to us.

The game was helping us experience

המשחק עזר לנו לחוות

את מה שהמדענים מכנים צמיחה פוסט-טראומטית,

what scientists call post-traumatic growth,

which is not something we usually hear about.

שזה לא דבר שאנו שומעים עליו בדרך כלל.

אנחנו בדרך כלל שומעים על הפרעת חרדה פוסט טראומטית.

We usually hear about post-traumatic stress disorder.

But scientists now know that a traumatic event

אבל המדענים כעת יודעים שארוע טראומטי

doesn't doom us to suffer indefinitely.

אינו דן אותנו לסבל אינסופי.

Instead, we can use it as a springboard

במקום זה, אנחנו יכולים להשתמש בו כבקרש קפיצה

כדי לשחרר את תכונותינו הטובות ביותר ולנהל חיים מאושרים יותר.

to unleash our best qualities and lead happier lives.

Here are the top five things that people with post-traumatic growth say:

הנה חמשת הדברים העיקריים שאנשים

שחוו צמיחה פוסט טראומטית אומרים:

העדיפויות שלי השתנו. איני פוחד לעשות את מה שגורם לי אושר.

"My priorities have changed."

"I'm not afraid to do what makes me happy."

"I feel closer to my friends and family."

אני מרגיש קרוב יותר לחבריי ולבני משפחתי

אני מבין את עצמי טוב יותר, אני יודע מי אני כעת באמת.

"I understand myself better. I know who I really am now."

יש לי תחושה חדשה בחיי של משמעות ומטרה.

"I have a new sense of meaning and purpose in my life."

"I'm better able to focus on my goals and dreams."

אני מצליח טוב יותר להתמקד על מטרותי ושאיפותי.

Now, does this sound familiar?

כעת, האם זה נשמע מוכר?

It should, because the top five traits of post-traumatic growth

נכון, בגלל שחמשת המאפיינים העיקריים של צמיחה פוסט טראומטית

הם קודם כל הניגוד הגמור של חמשת החרטות העיקריות של הנוטים למות.

are essentially the direct opposite of the top five regrets of the dying.

Now this is interesting, right?

עכשיו, זה מעניין. נכון?

It seems that somehow, a traumatic event

נראה שאיכשהו האירוע הטראומטי יכול לעורר את היכולת שלנו

can unlock our ability to lead a life with fewer regrets.

לנהל חיים עם פחות רגשי חרטה.

But how does it work?

אבל כיצד זה פועל?

How do you get from trauma to growth?

איך מגיעים מטראומה לצמיחה?

Or better yet, is there a way to get all the benefits

או נכון יותר, האם יש דרך לזכות בתועלת

of post-traumatic growth without the trauma,

של צמיחה פוסט-טראומטית ללא הטראומה,

without having to hit your head in the first place?

מבלי שתצטרך לחבוט את ראשך מלכתחילה?

That would be good, right?

זה יהיה טוב, נכון?

I wanted to understand the phenomenon better,

רציתי להבין את התופעה טוב יותר,

so I devoured the scientific literature, and here's what I learned.

כך ששקעתי בעיון בספרות המדעית, ולהלן מה שלמדתי.

יש ארבעה סוגים של חוזק, או יכולת התאוששות,

There are four kinds of strength, or resilience,

that contribute to post-traumatic growth,

שתורמים לצמיחה פוסט-טראומטית,

וישנן פעילויות ברות תוקף מדעי

and there are scientifically validated activities

that you can do every day to build up these four kinds of resilience,

שאתה יכול לבצע בכל יום כדי לבנות את אותם ארבעה סוגי יכולות התאוששות.

ואינך זקוק לטראומה כדי לעשות זאת.

and you don't need a trauma to do it.

I could tell you what these four types of strength are,

כעת, יכולתי לומר לכם מהם ארבעת סוגי החוזק,

but I'd rather you experience them firsthand.

אבל הייתי מעדיפה שתתנסו בהם ממקור ראשון.

I'd rather we all start building them up together right now.

הייתי מעדיפה שכולנו נתחיל לבנות אותם יחד כבר עכשיו.

Here's what we're going to do.

ובכן, זה מה שאנחנו עומדים לעשות.

We'll play a quick game together.

אנחנו עומדים לשחק משחק קצר יחד.

This is where you earn the seven and a half minutes

זה המקום שבו אתם זוכים בשבע וחצי דקות

of bonus life that I promised you earlier.

בונוס של זמן חיים שהבטחתי לכם קודם.

All you have to do is successfully complete

כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להשלים בהצלחה

את ארבעת המשימות הראשונות של הסופר-בטר.

the first four SuperBetter quests.

And I feel like you can do it. I have confidence in you.

ואני מרגישה שאתם יכולים לעשות זאת. אני מאמינה בכם.

אם כן, כולם מוכנים? זוהי המשימה הראשונה שלכם. מתחילים.

So, everybody ready?

This is your first quest. Here we go.

Pick one: Stand up and take three steps,

בחרו 1: קומו וצעדו שלושה צעדים.

or make your hands into fists, raise them over your head

או אגרפו את כפות ידיכם, הרימו אותם

as high as you can for five seconds, go!

הרימו אותן גבוה ככל שתוכלו למשך חמש שניות.

בסדר, אני אוהבת את האנשים שעושים את שניהם. אתם משיגני-יתר.

All right, I like the people doing both.

You are overachievers. Very good.

טוב מאד (צחוק)

(Laughter)

Well done, everyone.

כל הכבוד: לכולם. כעת זה שווה פלוס - 1.

That is worth +1 physical resilience,

יכולת התאוששות פיסית שמשמעה שהגוף שלכם יכול

which means that your body can withstand more stress

להתמודד עם יותר לחץ ולרפא עצמו מהר יותר.

and heal itself faster.

עכשיו, אנחנו יודעים ממחקר שהדבר הכי טוב

We know from the research

that the number one thing you can do to boost your physical resilience

שאתם יכולים לעשות כדי להמריץ את יכולת ההתאוששות שלכם היא לא לשבת בשקט.

is to not sit still.

That's all it takes.

זה כל מה שנחוץ.

Every single second that you are not sitting still,

כל שנייה שאתם לא יושבים בשקט.

you are actively improving the health of your heart,

אתם משפרים באופן פעיל את בריאותו של הלב שלכם ,

and your lungs and brains.

והריאות, והמוח.

כולם מוכנים למשימה הבאה?

Everybody ready for your next quest?

אני רוצה שתקישו באצבעותיכם בדיוק 50 פעם.

I want you to snap your fingers exactly 50 times,

or count backwards from 100 by seven, like this: 100, 93...

או סיפרו אחורנית ממאה כשאתם יורדים בכל פעם ב-7 כך: ....100,93

Go!

קדימה!

(Snapping)

(מקישים)

Don't give up.

אל תוותרו.

(Snapping)

(מקישים)

Don't let the people counting down from 100

אל תתנו לסופרים אחורה ממאה

interfere with your counting to 50.

להפריע לספירה שלכם עד 50.

(צחוק)

(Snapping)

(Laughter)

Nice. Wow. That's the first time I've ever seen that.

יפה. וואו. זו הפעם הראשונה שאני רואה את זה.

Bonus physical resilience. Well done, everyone.

בונוס בהתאוששות פיסית. כל הכבוד, כולם.

כעת, זה שווה פלוס-1 יכולת התאוששות מנטלית,

Now that's worth +1 mental resilience,

which means you have more mental focus, more discipline,

שמשמעו שיש לכם יותר מיקוד מנטלי, יותר משמעת ,

determination and willpower.

החלטיות, וכוח רצון.

We know from the scientific research

אנו יודעים ממחקר מדעי שכוח רצון

that willpower actually works like a muscle.

פועל למעשה כמו שריר.

It gets stronger the more you exercise it.

הוא מתחזק ככל שמפעילים אותו.

כך, שלעמוד במשימה קטנה מבלי לוותר,

So tackling a tiny challenge without giving up,

even one as absurd as snapping your fingers exactly 50 times

אפילו מגוחכת כמו להקיש באצבעות בדיוק 50 פעם

or counting backwards from 100 by seven

או לספור אחורה ממאה בקפיצות של 7.

is actually a scientifically validated way to boost your willpower.

היא דרך מדעית מוכחת כדי להמריץ את כוח הרצון שלך.

So good job. Quest number three.

עבודה מצוינת, משימה מס. 3

Pick one: Because of the room, fate's really determined this for you,

כעת בגלל החדר שבו אנחנו נמצאים,

זהו צו הגורל בשבילכם, אבל כאן ישנן שתי ברירות.

but here are the two options.

If you're inside, find a window and look out of it.

אם אתם נמצאים בפנים, מצאו חלון והסתכלו מבעדו החוצה.

If you're outside, find a window and look in.

אם אתם בחוץ, מצאו חלון והביטו פנימה.

או חפשו בזריזות בגוגל או ביו-טיוב

Or do a quick YouTube or Google image search

for "baby [your favorite animal.]"

גור- חיות שאתם אוהבים

Do it on your phones, or just shout out some baby animals,

אתם יכולים לעשות זאת בטלפונים שלכם.

או שאתם יכולים לצעוק פשוט לקרוא בשמו של הגור.

and I'll put them on the screen.

אני עומדת למצוא אחדים ולהעלות אותם על המסך בשבילנו.

So, what do we want to see?

אם כן, מה אנו רוצים לראות?

עצלן, ג'ירף, פיל, נחש. בסדר הבה ונראה מה קיבלנו.

Sloth, giraffe, elephant, snake. Okay, let's see what we got.

Baby dolphin and baby llamas. Everybody look.

דולפין קטן, וגור של למה. הביטו כולכם.

קלטתם זאת?

Got that?

Okay, one more. Baby elephant.

או.קיי. עוד אחד, פילון.

(Audience) Oh!

We're clapping for that?

זה גורם לנו להריע?

That's amazing.

זה מדהים.

(Laughter)

All right, what we're just feeling there is plus-one emotional resilience,

בסדר, כעת מה אנחנו פשוט מרגישים שם.

פלוס 1 ביכולת התאוששות רגשית,

שמשמעו שיש לכם היכולת לעורר ,

which means you have the ability to provoke powerful,

positive emotions like curiosity or love,

רגשות חיוביים רבי עוצמה כמו סקרנות או אהבה,

which we feel looking at baby animals,

שאנחנו חשים כשאנחנו מביטים בגורי בעלי חיים,

when you need them most.

כאשר אנחנו הכי זקוקים להם.

Here's a secret from the scientific literature for you.

והרי לכם סוד מהספרות המדעית.

If you can manage to experience three positive emotions

אם אתם יכולים להצליח לחוות שלושה רגשות חיוביים

for every one negative emotion

לעומת כל רגש שלילי במשך שעה,

over the course of an hour, a day, a week,

יום, שבוע, אתה משפר בצורה דרמטית את

you dramatically improve your health

בריאותך ואת יכולתך להתמודד בהצלחה

and your ability to successfully tackle any problem you're facing.

עם כל בעיה שעומדת בפניך.

And this is called the three-to-one positive emotion ratio.

וזה נקרא יחס של שלושה לאחד של רגש חיובי.

זהו תכסיס ה"סופר-טוב יותר" המועדף שלי.

It's my favorite SuperBetter trick, so keep it up.

All right, pick one, last quest:

בסדר, משימה אחרונה:

Shake someone's hand for six seconds,

לחצו את ידו של מישהו למשך 6 שניות.

or send someone a quick thank you

או שלחו למישהו תודה רבה חפוזה ממך.

by text, email, Facebook or Twitter. Go!

במסרון, במייל, בפייסבוק או בטוויטר. קדימה!

(דיבורים)

(Chatting)

Looking good, looking good.

נראים טוב, נראים טוב,

יפה, יפה

Nice, nice.

המשיכו. אני אוהבת את זה!

Keep it up.

I love it!

All right, everybody, that is +1 social resilience,

בסדר, כולם, זה פלוס 1 ביכולת התאוששות חברתית,

which means you actually get more strength from your friends,

שמשמעה שאתם למעשה מקבלים יותר חוזק, מחבריכם,

your neighbors, your family, your community.

מהשכנים, מהמשפחה מהקהילה.

Now, a great way to boost social resilience is gratitude.

כעת, דרך מצוינת להמריץ את יכולת ההתאוששות החברתית היא הכרת תודה.

Touch is even better.

מגע הוא אפילו יותר טוב.

Here's one more secret for you:

הרי לכם סוד אחד נוסף:

Shaking someone's hand for six seconds

ללחוץ למישהו את היד במשך 6 שניות

מעלה משמעותית את רמת האוקסיטוצין בזרם הדם שלכם,

dramatically raises the level of oxytocin in your bloodstream,

now that's the trust hormone.

שזהו הורמון הבטחון.

That means that all of you who just shook hands

זה אומר שכל אלה מכם שזה עתה לחצו ידיים

ערוכים ביולוגית לחבב ולרצות לעזור זה לזה.

are biochemically primed to like and want to help each other.

This will linger during the break,

זה יוסיף להתקיים במשך ההפסקה,

so take advantage of the networking opportunities.

נצלו אם כן לטובתכם את ההזדמנויות לקשור קשרים

(Laughter)

(צחוק)

Well, you have successfully completed your four quests,

טוב, מלאתם את המשימות שלכם בהצלחה.

let's see if I've successfully completed my mission

אם כן, הבה ונראה אם אני השלמתי את השליחות שלי בהצלחה

to give you seven and a half minutes of bonus life.

להעניק לכם בונוס של שבע וחצי דקות חיים .

Now I get to share one more little bit of science with you.

וכאן אני מבקשת לחלוק אתכם עוד מעט מידע מדעי.

מסתבר שאנשים שבאופן קבוע

It turns out that people who regularly boost these four types of resilience --

ממריצים את ארבעת סוגי יכולות ההתאוששות הללו..

פיסית, מנטלית, רגשית וחברתית

physical, mental, emotional and social --

live 10 years longer than everyone else.

חיים 10 שנים יותר מכל אחד אחר.

So this is true.

זה אם כן נכון.

If you are regularly achieving the three-to-one positive emotion ratio,

אם אתם בהתמדה משיגים את היחס של שלושה לאחד

של רגש חיובי ,

if you are never sitting still for more than an hour at a time,

אם אתה לעולם אינך יושב ללא תנועה יותר משעה בכל פעם,

אם אתה מושיט יד לאדם אחד שחשוב לך בכל יום,

if you are reaching out to one person you care about every single day,

if you are tackling tiny goals to boost your willpower,

אם אתה מתמודד עם יעדים קטנים כדי להמריץ את כוח הרצון שלך,

you will live 10 years longer than everyone else,

אתה תחיה 10 שנים יותר מכל אחד אחר,

and here's where that math I showed you earlier comes in.

וכאן נכנסת אותה מתמטיקה שהצגתי בפניכם מקודם.

ממוצע תוחלת החיים בארה"ב ובבריטניה היא 78.1 שנים,

So, the average life expectancy in the U.S. and the U.K. is 78.1 years,

but we know from more than 1,000 peer-reviewed scientific studies

אבל אנחנו יודעים מיותר מ-1000 מחקרים מדעיים

that you can add 10 years of life by boosting your four types of resilience.

שאפשר להוסיף 10 שנות חיים בעזרת המרצת

4 סוגי יכולות אלו

כך שכל שנה שאתה ממריץ

So every single year that you are boosting your four types of resilience,

את 4יכולות ההתאוששות

you're actually earning .128 more years of life

אתה למעשה מרוויח 0.128 שנות חיים

or 46 more days of life, or 67,298 more minutes of life,

או 46 ימי חיים, או 67,298 דקות של חיים

which means every single day, you are earning 184 minutes of life,

מה שאומר שבכל יום, אתה מרוויח 184 דקות של חיים,

or every single hour that you are boosting your four types of resilience,

או בכל שעה שאתה ממריץ את 4 יכולות ההתאוששות,

כפי שעשינו זה עתה יחד, אתה מרוויח 7.68245837

like we just did together, you are earning 7.68245837

more minutes of life.

דקות של חיים.

Congratulations, those seven and a half minutes are all yours.

מזל טוב, 7 וחצי דקות אלו

הן כולן שלך, זכית בהם לגמרי.

You totally earned them.

(מחיאות כפיים)

Yeah!

כן! מגניב.

(Applause)

Awesome.

Wait, wait, wait.

חכו, חכו, חכו.

You still have your special mission, your secret mission.

עדיין נשארה לכם משימה אחת,

המשימה החשאית שלכם.

How are you going to spend these minutes of bonus life?

כיצד אתם מתכוונים לבלות את 7 וחצי

הדקות של בונוס זה של זמן חיים?

Well, here's my suggestion.

ובכן, זה מה שאני מציעה.

These seven and a half bonus minutes are kind of like genie's wishes.

7 וחצי דקות הבונוס הם סוג של משאלות קסם.

You can use your first wish to wish for a million more wishes.

אתם יכולים להשתמש במשאלה הראשונה עבור מיליון משאלות נוספות.

Pretty clever, right?

די מחוכם, נכון?

So, if you spend these seven and a half minutes today

כך שאם אתם מבזבזים את אותן 7 וחצי הדקות היום

doing something that makes you happy,

בלעשות משהו שגורם לכם אושר,

or that gets you physically active,

או שגורם לכם לעשות פעולה פיסית,

or puts you in touch with someone you care about,

או מביא אתכם במגע עם מישהו שיקר ללבכם,

or even just tackling a tiny challenge,

או אפילו על ידי כך שתתמודדו עם אתגר קטן,

אתם עומדים להמריץ את יכולת ההתאוששות שלכם

you're going to boost your resilience, so you're going to earn more minutes.

וכך אתם תרוויחו יותר דקות.

And the good news is, you can keep going like that.

והחדשות הטובות הן שזה יימשך.

בכל שעה של היום, בכל יום של חייכם.

Every hour of the day, every day of your life,

all the way to your deathbed,

עד ליום מותכם.

which will now be 10 years later than it would have otherwise.

שיגיע כעת 10 שנים מאוחר יותר ממה שהיה קורה אחרת.

וכאשר תגיעו לשם, קרוב לודאי

And when you get there, more than likely,

לא יהיו לכם אותן 5 חרטות עיקריות.

you will not have any of those top five regrets,

משום שאתם בניתם לעצמכם חוזק ויכולת התאוששות

because you will have built up the strength and resilience

to lead a life truer to your dreams.

שיגרמו לכם לנהל חיים נאמנים לחלומותיכם.

ועם תוספת של 10 שנים, יהיה לכם כנראה יותר זמן

And with 10 extra years, you might even have enough time

to play a few more games.

לשחק עוד כמה משחקים

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)