Shea Hembrey: How I became 100 artists

מתרגם: Noa Yehiel מבקר: Ido Dekkers

I'm a contemporary artist

אני אמן עכשווי

with a bit of an unexpected background.

עם רקע קצת לא צפוי.

I was in my 20s before I ever went to an art museum.

הייתי בשנות ה20 לחיי לפני שהלכתי למוזיאון אומנות לראשונה.

I grew up in the middle of nowhere

גדלתי באמצע שום מקום

on a dirt road in rural Arkansas,

בדרך עפר בארקנסו הכפרית,

an hour from the nearest movie theater.

במרחק שעה מהקולנוע הקרוב ביותר.

And I think it was a great place to grow up as an artist

ואני חושב שזה היה מקום נהדר לגדול בו כאמן,

because I grew up around quirky, colorful characters

כי גדלתי בסביבת טיפוסים משונים וססגוניים

who were great at making with their hands.

שהיו מעולים ביצירה עם הידיים .

And my childhood is more hick

והילדות שלי הייתה יותר כפרית

than I could ever possibly relate to you,

מכפי שאוכל אי פעם לתאר לכם,

and also more intellectual than you would ever expect.

וגם יותר אינטלקטואלית משהייתם מצפים.

For instance, me and my sister, when we were little,

לדוגמא, אני ואחותי, כשהיינו קטנים,

we would compete to see who could eat the most squirrel brains.

היינו מתחרים מי יכול לאכול הכי הרבה מוחות סנאים.

(Laughter)

(צחוק)

But on the other side of that, though,

אבל מצד שני,

we were big readers in our house.

היינו קוראים גדולים בבית שלנו.

And if the TV was on, we were watching a documentary.

ואם הטלוויזיה הייתה דלוקה, היינו רואים סרט תיעודי.

And my dad is the most voracious reader I know.

ואבא שלי הוא הקורא הרעבתני ביותר שאני מכיר.

He can read a novel or two a day.

הוא יכול לקרוא רומן או שניים ביום.

But when I was little, I remember,

אבל כשהייתי קטן, אני זוכר,

he would kill flies in our house with my BB gun.

הוא נהג להרוג זבובים בבית שלנו עם רובה האויר שלי.

And what was so amazing to me about that --

והדבר שהדהים אותי בזה --

well he would be in his recliner, would holler for me to fetch the BB gun,

ובכן, הוא היה יושב בכיסא הנוח שלו, שואג עלי שאביא את הרובה,

and I'd go get it.

והייתי מביא אותו.

And what was amazing to me --

ומה שהדהים אותי --

well it was pretty kickass; he was killing a fly in the house with a gun --

טוב, זה היה די קטלני; הוא הרג זבוב בתוך הבית עם רובה --

but what was so amazing to me

אבל מה שהדהים אותי

was that he knew just enough how to pump it.

זה שהוא ידע בדיוק כמה אויר למלא בו.

And he could shoot it from two rooms away

והוא יכל לירות בו ממרחק שני חדרים

and not damage what it was on

ולא לגרום נזק לחפץ שהוא עמד עליו,

because he knew how to pump it just enough to kill the fly

כי הוא ידע למלא אותו בכמות שמספיקה בדיוק להרוג את הזבוב

and not damage what it landed on.

ולא לגרום נזק לחפץ שהוא נחת עליו.

So I should talk about art.

אני צריך לדבר על אמנות.

(Laughter)

(צחוק)

Or we'll be here all day with my childhood stories.

או שנהיה פה כל היום עם סיפורי הילדות שלי.

I love contemporary art,

אני אוהב אמנות עכשווית,

but I'm often really frustrated with the contemporary art world

אבל לעיתים קרובות אני מתוסכל מעולם האמנות העכשווית

and the contemporary art scene.

וסצינת האמנות העכשווית.

A few years ago,

לפני מספר שנים,

I spent months in Europe

ביליתי חודשים באירופה

to see the major international art exhibitions

לראות את תערוכות האמנות הבינלאומיות הגדולות

that have the pulse

שיש להן את הדופק

of what is supposed to be going on in the art world.

של מה שאמור לקרות בעולם.

And I was struck

והייתי המום

by going to so many, one after the other,

כשהלכתי לכל כך הרבה תערוכות, אחת אחרי השניה,

with some clarity of what it was

עם בהירות כלשהיא על מהו הדבר

that I was longing for.

שאני משתוקק אליו.

And I was longing for several things that I wasn't getting,

והשתוקקתי לכמה דברים שלא קיבלתי,

or not getting enough of.

או שלא קיבלתי כמות מספקת שלהם.

But two of the main things:

אבל שני דברים עיקריים:

one of it, I was longing for more work

אחד מהם, השתוקקתי ליותר יצירות

that was appealing to a broad public,

שפונות לקהל רחב,

that was accessible.

שהן זמינות.

And the second thing that I was longing for

והדבר השני שהשתוקקתי אליו

was some more exquisite craftsmanship

היה יותר מלאכת יד מעודנת

and technique.

וטכניקה.

So I started thinking and listing

אז התחלתי לחשוב ולהכין רשימה

what all it was that I thought would make a perfect biennial.

של כל הדברים שלדעתי יצרו תערוכה דו שנתית מושלמת.

So I decided,

אז החלטתי,

I'm going to start my own biennial.

שאני הולך להקים תערוכה דו שנתית משלי.

I'm going to organize it and direct it

אני הולך לארגן ולביים אותה

and get it going in the world.

ולהפעיל אותה בעולם.

So I thought, okay,

אז חשבתי, בסדר,

I have to have some criteria of how to choose work.

חייבים להיות לי קריטריונים לאופן בחירת העבודות.

So amongst all the criteria I have,

אז מבין כל הקריטריונים שיש לי,

there's two main things.

יש שני דברים עיקריים.

One of them, I call my Mimaw's Test.

אחד מהם נקרא מבחן סבתל'ה שלי.

And what that is

ומה שזה אומר

is I imagine explaining a work of art

זה שאני מדמה איך להסביר עבודת אמנות

to my grandmother in five minutes,

לסבתא שלי תוך חמש דקות.

and if I can't explain it in five minutes,

ואם איני יכול להסביר אותה תוך חמש דקות,

then it's too obtuse

אז היא עמומה מדי

or esoteric

או אזוטרית מדי (מובנת למעטים)

and it hasn't been refined enough yet.

והיא עדיין לא מלוטשת מספיק.

It needs to worked on

צריך שיעבדו עליה

until it can speak fluently.

עד שהיא תוכל לדבר בחופשיות.

And then my other second set of rules --

ומערכת החוקים השניה שלי --

I hate to say "rules" because it's art --

אני שונא לומר "חוקים" כי מדובר באמנות --

my criteria would be

הקריטריון הבא יהיה

the three H's,

של"י:

which is head, heart and hands.

שכל, לב וידיים.

And great art would have "head":

וביצירת אמנות מצוינת צריכים להיות:

it would have interesting intellectual ideas

צריכים להיות בה רעיונות וקונספטים

and concepts.

אינטלקטואליים מעניינים.

It would have "heart" in that it would have passion

צריך להיות בה לב בכך שתהיה בה תשוקה

and heart and soul.

ולב ונשמה.

And it would have "hand" in that it would be greatly crafted.

ויהיו בה ידיים בכך שהיא תהיה מעוצבת להפליא.

So I started thinking about

אז התחלתי לחשוב

how am I going to do this biennial,

איך אני הולך ליצור את התערוכה הדו שנתית הזאת,

how am I going to travel the world

איך אני הולך לטייל בעולם

and find these artists?

ולמצוא את האמנים האלה.

And then I realized one day, there's an easier solution to this.

ויום אחד הבנתי שיש לזה פתרון פשוט יותר.

I'm just going to make the whole thing myself.

אני פשוט הולך ליצור את כל התערוכה בעצמי.

(Laughter)

(צחוק)

And so this is what I did.

וזה מה שעשיתי.

So I thought, a biennial needs artists.

אז חשבתי, לתערוכה דו שנתית צריך אמנים.

I'm going to do an international biennial; I need artists from all around the world.

אני הולך לערוך תערוכה דו שנתית בינלאומית, אני זקוק לאמנים מכל העולם.

So what I did was

אז מה שעשיתי

I invented a hundred artists from around the world.

זה המצאתי מאה אמנים מכל רחבי העולם.

I figured out their bios, their passions in life

המצאתי את קורות החיים שלהם, את התשוקות שלהם

and their art styles,

ואת סגנונות האמנות שלהם,

and I started making their work.

והתחלתי ליצור את העבודות שלהם.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

I felt, oh this is the kind of project that I could spend my whole life doing.

הרגשתי שזה פרוייקט שאני יכול לעשות במשך כל החיים.

So I decided, I'm going to make this a real biennial.

אז החלטתי שאני הולך להפוך אותו לתערוכה דו שנתית אמיתית.

It's going to be two years of studio work.

אלה הולכות להיות שנתיים של עבודה בסטודיו.

And I'm going to create this in two years,

ואני הולך ליצור את זה תוך שנתיים.

and I have.

וזה מה שעשיתי.

So I should start to talk about these guys.

אני צריך להתחיל לדבר על החבר'ה האלה.

Well the range is quite a bit.

ובכן, הטווח די רחב.

And I'm such a technician, so I loved this project,

ואני כזה טכנאי, אז אהבתי את הפרוייקט הזה

getting to play with all the techniques.

שאיפשר לי לשחק עם כל הטכניקות.

So for example, in realist paintings,

לדוגמא, בציורים ריאליסטים,

it ranges from this,

הטווח נע בין זה,

which is kind of old masters style,

שהוא בסגנון מאסטרים עתיק,

to really realistic still-life,

לטבע דומם ריאליסטי מאוד,

to this type of painting where I'm painting with a single hair.

לבין הסוג הזה של הציור שבו אני מצייר עם שערה בודדת.

And then at the other end, there's performance and short films

ובצד השני יש הצגה וסרטים קצרים

and indoor installations

והתקנות בתוך מבנים

like this indoor installation

כמו ההתקנה התוך מבנית הזאת

and this one,

וכמו זו,

and outdoor installations like this one

והתקנות באוויר הפתוח כמו זו

and this one.

וכמו זו.

I know I should mention: I'm making all these things.

ועכשיו אני צריך לציין שאני מכין את כל הדברים האלה.

This isn't Photoshopped.

זה לא עבר פוטושופ.

I'm under the river with those fish.

אני נמצא מתחת לנהר עם הדגים האלה.

So now let me introduce some of my fictional artists to you.

ועכשיו הרשו לי להציג בפניכם כמה מהאמנים הדמיוניים שלי.

This is Nell Remmel.

זוהי נל רמל.

Nell is interested in agricultural processes,

נל מתעניינת בתהליכים חקלאיים,

and her work is based in these practices.

והעבודה שלה מבוססת על העיסוקים האלה.

This piece, which is called "Flipped Earth" --

היצירה הזאת, שנקראת "אדמה הפוכה" --

she was interested in taking the sky

היא התעיינה בלקחת את השמיים

and using it to cleanse barren ground.

ולהשתמש בהם כדי לרפא אדמה שוממת.

And by taking giant mirrors --

ועל ידי לקיחת מראות ענקיות --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

and here she's taking giant mirrors

וכאן היא לוקחת מראות ענקיות

and pulling them into the dirt.

ותוקעת אותם בעפר.

And this is 22 feet long.

וזה באורך 6.7 מטר.

And what I loved about her work

ומה שאהבתי בעבודה שלה

is, when I would walk around it

זה שכשהייתי הולך מסביבה

and look down into the sky,

ומסתכל מטה על השמיים,

looking down to watch the sky,

להסתכל למטה כדי לראות את השמיים,

and it unfolded in a new way.

והם נתגלו בדרך שונה.

And probably the best part of this piece

וכנראה החלק הכי טוב ביצירה הזאת

is at dusk and dawn

נמצא בשקיעה ובזריחה

when the twilight wedge has fallen and the ground's dark,

כשיתד הדמדומים נופל והאדמה חשוכה,

but there's still the light above, bright above.

אבל עדיין יש אור למעלה, בוהק במרום.

And so you're standing there and everything else is dark,

כך שאתה עומד שם וכל השאר חשוך,

but there's this portal that you want to jump in.

אבל יש פתח שאתה רוצה לקפוץ לתוכו.

This piece was great. This is in my parents' backyard in Arkansas.

היצירה הזאת נהדרת. זאת החצר האחורית של ההורים שלי בארקנסו.

And I love to dig a hole.

ואני אוהב לחפור בורות.

So this piece was great fun

אז היצירה הזאת הייתה כייפית במיוחד,

because it was two days of digging in soft dirt.

כי היא כללה יומיים של חפירות באדמה רכה.

The next artist is Kay Overstry,

האמנית הבאה היא קיי אוברסטרי,

and she's interested in ephemerality and transience.

היא מתעניינת בארעיות וזמניות.

And in her most recent project,

ובפרוייקט האחרון שלה,

it's called "Weather I Made."

הוא נקרא "מזג אויר שיצרתי".

And she's making weather

והיא יוצרת מזג אויר

on her body's scale.

בקנה המידה של הגוף שלה.

And this piece is "Frost."

והיצירה הזאת היא "כפור".

And what she did was she went out on a cold, dry night

ומה שהיא עשתה, היא יצאה החוצה בלילה קר ויבש

and breathed back and forth on the lawn

ונשמה הלוך ושוב על המדשאה

to leave --

כדי להשאיר --

to leave her life's mark,

כדי להשאיר את חותם חייה,

the mark of her life.

החותם של הנשימה שלה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And so this is five-foot, five-inches of frost

זה באורך מטר וחצי על 12 סנטימטר של כפור

that she left behind.

שהיא הותירה מאחוריה.

The sun rises, and it melts away.

השמש זורחת וזה נמס.

And that was played by my mom.

אמא שלי הציגה את זה.

So the next artist, this is a group of Japanese artists,

האמן הבא, זאת חבורה של אמנים יפניים,

a collective of Japanese artists --

מקבץ של אמנים יפניים --

(Laughter)

(צחוק)

in Tokyo.

בטוקיו.

And they were interested in developing a new, alternative art space,

והם רצו לפתח מתחם אמנותי חדש, אלטרנטיבי.

and they needed funding for it,

לשם כך הם נזקקו למימון,

so they decided to come up with some interesting fundraising projects.

אז הם החליטו להמציא כמה פרוייקטים מעניינים לגיוס כספים.

One of these is scratch-off masterpieces.

אחד מהם הוא יצירות מופת בכרטיס גירוד.

(Laughter)

(צחוק)

And so what they're doing --

אז מה שהם עושים --

each of these artists on a nine-by-seven-inch card,

כל אחד מהאמנים האלה על כרטיס של 23 על 18 ס"מ,

which they sell for 10 bucks,

שהם מוכרים תמורת 10 דולר,

they drew original works of art.

הם מציירים עבודות אמנות מקוריות.

And you buy one, and maybe you get a real piece, and maybe not.

ואתה קונה כרטיס, ואולי תקבל יצירה אמיתית ואולי לא.

Well this has sparked a craze in Japan,

זה התחיל שיגעון ביפן,

because everyone's wanting a masterpiece.

כי כולם רוצים יצירת אמנות.

And the ones that are the most sought after

והיצירות הכי מבוקשות

are the ones that are only barely scratched off.

הן אלה שבקושי מגורדות.

And all these works, in some way,

וכל היצירות האלה, במובן כלשהו,

talk about luck or fate or chance.

מדברות על מזל או גורל או מקריות.

Those first two

שתי היצירות הראשונות

are portraits of mega-jackpot winners years before and after their win.

הן דיוקנאות של זוכים בסכומי עתק שנים לפני ואחרי הזכייה שלהם.

And in this one it's called "Drawing the Short Stick."

ובכרטיס הזה היצירה נקראת "לשלוף את המקל הקצר".

(Laughter)

(צחוק)

I love this piece because I have a little cousin at home

אני אוהב את היצירה הזאת בגלל שיש לי בן דוד קטן בבית

who introduced me -- which I think is such a great introduction --

שהציג אותי -- ואני חושב שזו כזאת הצגה נהדרת --

to a friend one day as, "This is my cousin Shea.

בפני חבר יום אחד בתור: "זה הבן דוד שלי שיי.

He draws sticks real good."

הוא מצייר מקלות ממש טוב!"

(Laughter)

(צחוק)

Which is one of the best compliments ever.

שזאת אחת המחמאות הכי טובות שאפשר לקבל.

This artist is Gus Weinmueller,

האמן הזה הוא גאס ווינמולר,

and he's doing a project, a large project, called "Art for the Peoples."

והוא עושה פרוייקט, פרוייקט גדול, בשם "אמנות בשביל האנשימים".

And within this project, he's doing a smaller project

ובתוך הפרוייקט הזה הוא עושה פרוייקט יותר קטן

called "Artists in Residence."

בשם "אמנים במגורים".

And what he does is --

ומה שהוא עושה --

(Laughter)

(צחוק)

he spends a week at a time with a family.

הוא כל פעם מבלה שבוע עם משפחה.

And he shows up on their porch, their doorstep,

הוא מופיע בכניסה שלהם, על מפתן דלתם,

with a toothbrush and pajamas,

עם מברשת שיניים ופיג'מה,

and he's ready to spend the week with them.

והוא מוכן לבלות איתם את השבוע.

And using only what's present,

ותוך שימוש רק במה שקיים במקום,

he goes in and makes a little abode studio to work out of.

הוא מקים סטודיו מגורים קטן שהוא יוכל לעבוד מתוכו.

And he spends that week talking to the family

והוא מבלה את השבוע בשיחות עם המשפחה

about what do they think great art is.

על מה היא אמנות מצוינת לדעתם.

He has all these discussions with their family,

יש לו המון דיונים עם המשפחה.

and he digs through everything they have,

והוא מחטט בכל החפצים שלהם,

and he finds materials to make work.

והוא מוצא חומרים להכין יצירות.

And he makes a work

והוא מכין יצירה

that answers what they think great art is.

שעונה על השאלה מה היא אמנות מצוינת בעיניהם.

For this family, he made this still-life painting.

עבור המשפחה הזאת הוא הכין את הציור הזה של טבע דומם.

And whatever he makes

וכל מה שהוא מכין

somehow references nesting and space

מתקשר איכשהו לקינון ולמרחב

and personal property.

ולרכוש פרטי.

This next project,

הפרוייקט הבא

this is by Jaochim Parisvega,

הוא של חואקים פריסווגה,

and he's interested in --

והוא מתעניין ב--

he believes art is everywhere waiting --

הוא מאמין שאמנות ממתינה לנו בכל מקום --

that it just needs a little bit of a push to happen.

והיא זקוקה רק לדחיפה קטנה כדי לקרות.

And he provides this push by harnessing natural forces,

והוא מספק את הדחיפה הזאת על ידי רתימת כוחות טבע,

like in his series where he used rain to make paintings.

כמו בסדרה שלו שבה הוא השתמש בגשם להכנת ציורים.

This project is called "Love Nests."

הפרוייקט הזה נקרא "קיני אהבה".

What he did was to get wild birds to make his art for him.

הוא גרם לציפורי בר להכין את היצירות שלו במקומו.

So he put the material in places where the birds were going to collect them,

אז הוא שם החומרים במקומות שבהם הציפורים ילקטו אותם,

and they crafted his nests for him.

והן עיצבו את הקינים שלו במקומו.

And this one's called "Lovelock's Nest."

הקן הזה נקרא "קן קשר אהבה".

This one's called "Mixtape Love Song's Nest."

והקן הזה נקרא "קן שירי אהבה של קלטות מיקס".

(Laughter)

(צחוק)

And this one's called "Lovemaking Nest."

והקן הזה נקרא "קן התעלסות".

(Laughted)

(צחוק)

Next is Sylvia Slater.

האמנית הבאה היא סילביה סלייטר.

Sylvia's interested in art training.

סילביה מתעניינת בהכשרת אמנות.

She's a very serious Swiss artist.

היא אמנית שוויצרית רצינית מאוד.

(Laughter)

(צחוק)

And she was thinking about her friends and family

והיא חשבה על החברים והמשפחה שלה

who work in chaos-ridden places and developing countries,

שעובדים במקומות רדופי כאוס ומדינות מתפתחות,

and she was thinking,

והיא חשבה לעצמה,

what can I make that would be of value to them,

איזה דבר אני יכולה ליצור שיהיה בעל ערך עבורם,

in case something bad happens

במקרה ומשהו רע מתרחש

and they have to buy their way across the border

והם חייבים לחצות את הגבול בעזרת שוחד

or pay off a gunman?

או לשחד אקדוחן.

And so she came up with creating

אז עלה לה הרעיון להכין

these pocket-sized artworks

יצירות אמנות בגודל כיס

that are portraits of the person that would carry them.

שהן דיוקנאות של האדם שנושא בהם.

And you would carry this around with you,

ואתה תישא את זה איתך,

and if everything went to hell, you could make payments

ואם המצב ירד לטמיון, תוכל לתת תשלומים

and buy your life.

ולקנות את חייך.

So this life price

אז מחיר החיים הזה

is for an irrigation non-profit director.

הוא עבור מנהל ארגון השקיה ללא מטרות רווח.

So hopefully what happens is you never use it,

כך שבתקווה שמה שיקרה זה שלא תשתמש בו,

and it's an heirloom that you pass down.

וזה נכס שאתה מעביר בירושה.

And she makes them so they could either be broken up into payments,

והיא מכינה אותם כך שאפשר לחלק אותם לתשלומים,

or they could be like these, which are leaves that can be payments.

או שהם באים ככה, עלים שיכולים לשמש כתשלומים.

And so they're valuable. This is precious metals and gemstones.

כך שהם יקרי ערך. אלה מתכות ואבני חן יקרות.

And this one had to get broken up.

את זה היו צריכים לחלק.

He had to break off a piece to get out of Egypt recently.

הוא נאלץ להפריד חתיכה בשביל לצאת ממצרים לאחרונה.

This is by a duo, Michael Abernathy and Bud Holland.

זאת עבודה של צמד, מיכאל אברנת'י ובאד הולנד.

And they're interested in creating culture,

והם מתעניינים בליצור תרבות,

just tradition.

רק מסורת.

So what they do is they move into an area

אז הם עוברים לאזור

and try to establish a new tradition in a small geographic area.

ומנסים לבסס מסורת חדשה בשטח גאוגרפי קטן.

So this is in Eastern Tennessee,

זה במזרח טנסי,

and what they decided was

והם החליטו

that we need a positive tradition

שאנחנו זקוקים למסורת חיובית

that goes with death.

שקשורה למוות.

So they came up with "dig jigs."

אז הם המציאו את את פיזוזי החפירות.

And a dig jig --

ופיזוז חפירות --

a dig jig is where,

ופיזוז חפירות זה

for a milestone anniversary or a birthday,

לציון יום שנה או יום הולדת,

you gather all your friends and family together

אתה מאסף את כל החברים והמשפחה שלך

and you dance on where you're going to be buried.

ואתם רוקדים במקום בו אתה הולך להיקבר.

(Laughter)

(צחוק)

And we got a lot of attention when we did it.

וקיבלנו הרבה תשומת לב כשעשינו את זה.

I talked my family into doing this, and they didn't know what I was doing.

שכנעתי את המשפחה שלי לעשות את זה, והם לא ידעו מה אני עושה.

And I was like, "Get dressed for a funeral. We're going to go do some work."

ואמרתי להם "תתלבשו להלוויה. אנחנו הולכים לעבוד קצת".

And so we got to the grave and made this, which was hilarious --

אז הגענו לקבר ועשינו את זה, מה שהיה קורע מצחוק --

the attention that we got.

תשומת הלב שקיבנו.

So what happens is you dance on the grave,

אז מה שקורה זה שאתה רוקד על הקבר.

and after you've done your dance,

ואחרי שסיימת את הריקוד,

everyone toasts you and tells you how great you are.

כולם מרימים לכבודך כוסית ואומרים לך כמה אתה נהדר.

And you in essence have a funeral

ובמהות יש לך הלוויה

that you get to be present for.

שאתה זוכה להיות נוכח בה.

That's my mom and dad.

אלה אמא ואבא שלי.

This is by Jason Birdsong.

זאת יצירה של ג'ייסון בירדסונג.

He is interested in how we see as an animal,

הוא מתעניין באיך אנחנו רואים כחיות,

how we are interested in mimicry and camouflage.

איך אנחנו מתעניינים בחיקויים והסוואה.

You know, we look down a dark alley

אתם יודעים, אנחנו מסתכלים על סמטה אפלה

or a jungle path,

או שביל בג'ונגל,

trying to make out a face or a creature.

מנסים לזהות פנים או יצור.

We just have that natural way of seeing.

יש לנו את אופן הראייה הטבעי הזה.

And he plays with this idea.

והוא משתעשע עם הרעיון הזה.

And this piece: those aren't actually leaves.

והיצירה הזאת: אלה לא באמת עלים.

They're butterfly specimens who have a natural camouflage.

אלה פרטי פרפרים בעלי הסוואה טבעית.

So he pairs these up.

הוא מצוות אותם.

There's another pile of leaves.

הנה עוד ערימה של עלים.

Those are actually all real butterfly specimens.

כל אלה הם למעשה פרטי פרפרים אמיתיים.

And he pairs these up with paintings.

הוא מצוות אותם לציורים.

Like this is a painting of a snake in a box.

זה ציור של נחש בקופסא.

So you open the box and you think, "Whoa, there's a snake in there."

אז אתה פותח את הקופסא וחושב: "וואו, יש שם נחש".

But it's actually a painting.

אבל זה בעצם ציור.

So he makes these interesting conversations

הוא יוצר שיחות מעניינות כאלה

about realism and mimicry

על ריאליזם וחיקויים

and our drive to be fooled by great camouflage.

ועל הדחף שלנו ללכת שולל אחר הסוואה מצויינת.

(Laughter)

(צחוק)

The next artist is Hazel Clausen.

האמנית הבאה היא הייזל קלאוזן.

Hazel Clausen is an anthropologist who took a sabbatical

הייזל קלאוזן היא חוקרת תרבויות שלקחה שנת שבתון

and decided, "You know, I would learn a lot about culture

והחליטה "אתם יודעים, אני יכולה ללמוד הרבה על תרבות

if I created a culture that doesn't exist from scratch."

אם אני אצור תרבות שלא קיימת מאפס."

So that's what she did.

אז זה מה שהיא עשתה.

She created the Swiss people named the Uvulites,

היא יצרה את האנשים השוויצרים שנקראים "האוביולטים",

and they have this distinctive yodeling song

ויש להם שיר יודל יחודי

that they use the uvula for.

שהם משתמשים בו באובולה.

And also they reference how the uvula --

והם גם מתייחסים לאיך שהאובולה --

everything they say is fallen

כל מה שהם אומרים נשמע נפול

because of the forbidden fruit.

בגלל הפרי האסור.

And that's the symbol of their culture.

וזה סמל התרבות שלהם.

And this is from a documentary

זה לקוח מתוך סרט תיעודי

called "Sexual Practices and Populations Control

בשם "נהלים מיניים ובקרת אוכלוסין

Among the Uvulites."

בקרב בני האוביולוטים."

This is a typical angora embroidery for them.

זאת רקמת אנגורה טיפוסית שלהם.

This is one of their founders, Gert Schaeffer.

זאת אחת המייסדות שלהם, גרף שייפר.

(Laughter)

(צחוק)

And actually this is my Aunt Irene.

ולמעשה זאת דודתי איירין.

It was so funny having a fake person

היה כל כך מצחיק להביא אדם מזויף

who was making fake things.

שעשה דברים מזויפים.

And I crack up at this piece,

ואני נקרע מצחוק מהיצירה הזאת,

because when I see it I know that's French angora

כי כשאני רואה אותה אני יודע שזאת אנגורה צרפתית

and all antique German ribbons

וסרטים גרמניים עתיקים

and wool that I got in a Nebraska mill

וצמר שקניתי בטחנת נברסקה

and carried around for 10 years

וסחבתי איתי במשך 10 שנים

and then antique Chinese skirts.

וחצאית סינית עתיקה.

The next is a collective of artists

המיצג הבא הוא של קבוצת אמנים

called the Silver Dobermans,

שנקראת הדוברמנים הכסופים.

and their motto is to spread pragmatism

והסיסמה שלהם היא להפיץ פרגמטיזם (גישה מעשית)

one person at a time.

לאדם אחד בכל פעם.

(Laughter)

(צחוק)

And they're really interested

והם ממש מתעניינים

in how over-coddled we've become.

בכמה שנהיינו מפונקים.

So this is one of their comments on how over-coddled we've become.

אז זאת אחת מהפרשנויות שלהם על כמה שנהיינו מפונקים.

And what they've done

ומה שהם עשו

is they put a warning sign on every single barb on this fence.

הם שמו אות אזהרה על כל חוד וחוד בגדר הזאת.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

And this is called "Horse Sense Fence."

והיצירה הזאת נקראת "גדר השכל הישר".

The next artist is K. M. Yoon,

האמן הבא הוא ק.מ. יון,

a really interesting South Korean artist.

אמן דרום קוריאני מעניין מאוד.

And he's reworking a Confucian art tradition

והוא מעבד מחדש מסורת אמנות של תורת הקונפוציוס

of scholar stones.

של אבני משכילים.

Next is Maynard Sipes.

הבא בתור הוא מיינרד סייפס.

And I love Maynard Sipes,

ואני מת על מיינרד סייפס,

but he's off in his own world,

אבל הוא מסוגר בעולם שלו,

and, bless his heart, he's so paranoid.

ושיהיה בריא, הוא כל כך פרנואידי.

Next is Roy Penig,

הבא בתור הוא רוי פניג,

a really interesting Kentucky artist,

אמן מעניין מאוד מקנאטקי,

and he's the nicest guy.

והוא בחור ממש נחמד.

He even once traded a work of art for a block of government cheese

פעם אחת הוא אפילו מכר יצירת אמנות עבור גוש גבינה ממשלתית

because the person wanted it so badly.

כי הבן אדם רצה אותה כל כך.

Next is an Australian artist, Janeen Jackson,

הבאה בתור היא אמנית אוסטרלית, ג'נין ג'קסון,

and this is from a project of hers

וזה לקוח מתוך פרוייקט שלה

called "What an Artwork Does When We're Not Watching."

שנקרא "מה שיצירת אמנות עושה בזמן שאנחנו לא מסתכלים."

(Laughter)

(צחוק)

Next is by a Lithuanian fortune teller, Jurgi Petrauskas.

היצירה הבאה היא של מגדת עתידות ליטאית, ג'רוג'י פטראוסקס.

Next is Ginger Cheshire.

הבאה בתור היא ג'ינג'ר צ'שייר.

This is from a short film of hers called "The Last Person."

זה לקוח מתוך סרט קצר שלה שנקרא "האדם האחרון".

And that's my cousin and my sister's dog, Gabby.

וזאת בת הדודה שלי והכלבה של אחותי, גבי.

The next, this is by Sam Sandy.

הבא, זה של סאם סנדי.

He's an Australian Aboriginal elder,

הוא קשיש אבוריג'יני אוסטרלי,

and he's also an artist.

והוא גם כן אמן.

And this is from a large traveling sculpture project

וזה לקוח מתוך פרוייקט פסל מטייל גדול

that he's doing.

שהוא עושה.

This is from Estelle Willoughsby.

זה של אסטל ווילוסבי.

She heals with color.

היא מרפאה בעזרת צבעים.

And she's one of the most prolific of all these hundred artists,

והיא אחת מהאמנים הכי פורים מבין מאה האמנים האלה,

even though she's going to be 90 next year.

למרות שהיא הולכת להיות בת 90 שנה הבאה.

(Laughter)

(צחוק)

This is by Z. Zhou,

זו עבודה של ז. זו,

and he's interested in stasis.

והוא מתעניין בעמדון.

Next is by Hilda Singh,

העבודה הבאה היא של הילדה סינג

and she's doing a whole project called "Social Outfits."

והיא עושה פרוייקט שלם בשם "ערכה חברתית".

Next is by Vera Sokolova.

היצירה הבאה היא של ורה סוקולובה.

And I have to say, Vera kind of scares me.

ואני חייב להודות ש-ורה קצת מפחידה אותי.

You can't look her directly in the eyes

אי אפשר להסתכל לה ישר בעיניים,

because she's kind of scary.

כי היא קצת מפחידה.

And it's good that she's not real;

ומזל שהיא לא אמיתית;

she'd be mad that I said that.

היא הייתה כועסת שאמרתי את זה.

(Laughter)

(צחוק)

And she's an optometrist in St. Petersburg,

והיא אופטומטריסטית בסיינט פיטרסבורג,

and she plays with optics.

והיא משחקת באופטיקה.

Next, this is by Thomas Swifton.

היצירה הבאה היא של תומס סוויפטון.

This is from a short film, "Adventures with Skinny."

זה מתוך סרט קצר, "הרפתקאותיו של מקלוני".

(Laughter)

(צחוק)

And this is by Cicily Bennett,

וזאת יצירה של סיסלי בנט,

and it's from a series of short films.

והיא לקוחה מתוך סדרה של סרטים קצרים.

And after this one, there's 77 other artists.

ואחרי זה יש עוד 77 אמנים.

And all together with those other 77 you're not seeing,

וביחד עם 77 האמנים שאתם לא רואים,

that's my biennial.

זאת התערוכה הדו שנתית שלי.

Thank you. Thank you.

תודה רבה. תודה רבה.

Thanks.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you. Thanks.

תודה רבה. תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)