Peter van Uhm: Why I chose a gun

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

As the highest military commander of the Netherlands,

כמפקד צבאי הבכיר ביותר

של הולנד,

with troops stationed around the world,

עם כוחות צבא הממוקמים ברחבי העולם,

I'm really honored to be here today.

כבוד הוא לי

להיות כאן היום.

When I look around this TEDxAmsterdam venue,

בהביטי כאן סביבי

בכנס TEDxAmsterdam זה,

אני מבחין בקהל מאוד מיוחד.

I see a very special audience.

אתם הסיבה

You are the reason why I said yes

מדוע השבתי בחיוב להזמנה

to the invitation to come here today.

להופיע כאן היום.

When I look around, I see people who want to make a contribution.

כאשר אני מביט סביבי,

אני רואה אנשים

הרוצים לתרום,

I see people who want to make a better world,

אני רואה אנשים

הרוצים ליצור עולם טוב יותר,

by doing groundbreaking scientific work,

באמצעות עבודה מדעית חלוצית,

באמצעות יצירת עבודות אומנות מרשימות,

by creating impressive works of art,

by writing critical articles or inspiring books,

באמצעות כתיבת מאמרי ביקורת

או ספרים מעוררי השראה,

באמצעות חברות ברות-קיימא.

by starting up sustainable businesses.

כולכם בחרתם

And you all have chosen your own instruments

את הכלים שלכם

להגשמת המשימה

to fulfill this mission of creating a better world.

של יצירת עולם טוב יותר.

Some chose the microscope as their instrument.

אחדים בחרו במיקרוסקופ

ככלי שלהם.

Others chose dancing or painting,

אחרים בחרו בריקוד או ציור

או בכתיבת מוזיקה כמו זו שעכשיו שמענו.

or making music like we just heard.

אחדים בחרו בעט.

Some chose the pen.

Others work through the instrument of money.

אחרים עובדים באמצעות מכשיר הכסף.

גבירותיי ורבותיי,

Ladies and gentlemen, I made a different choice.

אני עשיתי בחירה שונה.

תודה.

Thanks.

Ladies and gentlemen ...

גבירותיי ורבותיי --

(צחוק)

(Laughter)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

אני שותף למטרות שלכם.

I share your goals.

אני שותף למטרות

I share the goals of the speakers you heard before.

של הדוברים שהיו לפניי.

I did not choose to take up the pen,

לא בחרתי

לאחוז בעט,

the brush,

במכחול, במצלמה.

the camera.

I chose this instrument.

בחרתי בכלי זה.

I chose the gun.

בחרתי ברובה.

עבורכם, כפי שכבר שמעתם,

For you, and you heard already,

being so close to this gun may make you feel uneasy.

להיות כה קרוב לרובה

גורם לכם חוסר נוחות.

It may even feel scary.

זה עשוי להיות אפילו מפחיד.

רובה אמיתי

A real gun at a few feet's distance.

במרחק מספר מטרים.

Let us stop for a moment and feel this uneasiness.

בואו נעצור לרגע

ונחוש את חוסר הנוחות.

You could even hear it.

ניתן אפילו לשמוע אותה.

Let us cherish the fact

הבה ננצור את העובדה

that probably most of you have never been close to a gun.

שקרוב לוודאי רובכם

מעולם לא הייתם בקירבת רובה.

זה אומר

It means the Netherlands is a peaceful country.

שהולנד היא מדינה שלווה.

The Netherlands is not at war.

הולנד אינה במצב מלחמה.

כלומר, אין צורך בחיילים

It means soldiers are not needed to patrol our streets.

שיפטרלו ברחובות שלנו.

Guns are not a part of our lives.

רובים אינם חלק מחיינו.

במדינות רבות

In many countries, it is a different story.

זה סיפור אחר.

In many countries, people are confronted with guns.

במדינות רבות

האזרחים עומדים בפני רובים.

הם מדוכאים.

They are oppressed.

הם מאויימים --

They are intimidated --

by warlords,

על-ידי מפקדי צבא,

by terrorists,

טרוריסטים,

פושעים.

by criminals.

נשק מסוגל להביא להרבה נזק.

Weapons can do a lot of harm.

נשק הוא הסיבה

They are the cause of much distress.

להרבה מצוקה.

Why then am I standing before you with this weapon?

מדוע אם כן

אני עומד כאן עם רובה זה?

Why did I choose the gun as my instrument?

מדוע בחרתי בנשק

בתור הכלי שלי?

Today I want to tell you why.

היום אספר לכם מדוע.

אני רוצה לספר לכם

Today I want to tell you

מדוע בחרתי ברובה

why I chose the gun to create a better world.

כדי ליצור עולם טוב יותר.

And I want to tell you how this gun can help.

ואני רוצה לספר לכם

כיצד הרובה יכול לסייע.

סיפורי מתחיל

My story starts in the city of Nijmegen

בעיר ניימיכן

in the east of the Netherlands,

במזרח הולנד,

the city where I was born.

העיר בה נולדתי.

My father was a hardworking baker,

אבי היה

אופה חרוץ, אבל כאשר היה

מסיים לעבוד במאפייה שלו,

but when he had finished work in the bakery,

he often told me and my brother stories.

הוא נהג לספר לי ולאחי סיפורים.

And most of the time,

ורוב הזמן,

he told me this story I'm going to share with you now.

הוא היה מספר סיפור זה שאשתף אתכם בו.

זה סיפור על מה שקרה

The story of what happened

כאשר הוא היה חייל מגוייס

when he was a conscripted soldier in the Dutch armed forces

בכוחות הצבא ההולנדיים

at the beginning of the Second World War.

בתחילת מלחמת העולם השניה.

הנאצים פלשו להולנד.

The Nazis invaded the Netherlands.

התוכניות הנוראיות היו ברורות לכל.

Their grim plans were evident.

כוונתם היתה לשלוט

They meant to rule by means of repression.

באמצעות דיכוי.

Diplomacy had failed to stop the Germans.

הדיפלומטיה נכשלה בעצירת הגרמנים.

Only brute force remained.

מה שנשאר זה שימוש בכוח.

It was our last resort.

זה היה המוצא האחרון שלנו.

My father was there to provide it.

אבי היה שם

כדי לעשות זאת.

כבן של חקלאי

As the son of a farmer who knew how to hunt,

שידע לצוד,

אבי היה צלף מצויין.

my father was an excellent marksman.

כאשר הוא כיוון,

When he aimed, he never missed.

הוא לא החטיא.

ברגע מכריע זה בהיסטוריה של הולנד

At this decisive moment in Dutch history

אבי הוצב

my father was positioned on the bank of the river Waal

על גדת הנהר ואל

near the city of Nijmegen.

בקרבת העיר ניימיכן.

He had a clear shot at the German soldiers who came to occupy a free country,

היה לו טיווח ישיר ונקי על חיילים גרמנים

אשר באו לכבוש ארץ חופשייה,

ארצו,

his country,

our country.

ארצנו.

He fired. Nothing happened.

הוא ירה. כלום לא קרה.

He fired again.

הוא ירה שוב.

No German soldier fell to the ground.

אף חייל גרמני לא נפל על האדמה.

My father had been given an old gun

אבי קיבל

רובה ישן

אשר לא יכל להגיע

that could not even reach the opposite riverbank.

אפילו לגדת הנהר שמנגד.

כוחותיו של היטלר צעדו פנימה,

Hitler's troops marched on,

ואבי לא יכל לעשות מאומה בנוגע לזה.

and there was nothing my father could do about it.

Until the day my father died,

עד ליום מותו,

he was frustrated about missing these shots.

אבי נשאר מתוסכל בגלל פספוס אותן יריות.

הוא יכול היה לעשות משהו.

He could have done something.

But with an old gun,

אבל עם רובה ישן,

not even the best marksman in the armed forces

אפילו הצלף הטוב ביותר בכוחות החמושים

could have hit the mark.

לא יכול היה לפגוע במטרה.

So this story stayed with me.

כך סיפור זה נשאר עימי.

אחר-כך בבית-ספר תיכון,

Then in high school,

I was gripped by the stories of the Allied soldiers --

נשביתי בסיפורים

על חיילי בנות-הברית --

soldiers who left the safety of their own homes and risked their lives

חיילים שעזבו את ביתם החם והבטוח

וסיכנו את חייהם

to liberate a country

כדי לשחרר מדינה ועם

and a people that they didn't know.

שהם לא הכירו.

They liberated my birth town.

הם שחררו את עיר-הולדתי.

It was then that I decided I would take up the gun --

זה היה אז שהחלטתי

שאאחוז בנשק --

out of respect and gratitude for those men and women

מתוך כבוד והכרת תודה

לאותם אנשים ונשים

who came to liberate us.

אשר באו לשחררנו --

מתוך ההכרה

From the awareness that sometimes only the gun

שלפעמים רק הרובה

יכול לחצוץ

can stand between good and evil.

בין טוב לרע.

וזו הסיבה

And that is why I took up the gun --

שאחזתי בנשק --

לא כדי לירות,

not to shoot,

לא כדי להרוג,

not to kill,

not to destroy,

לא כדי להשמיד,

but to stop those who would do evil,

אלא כדי לעצור את אלה העשויים לעשות רע,

to protect the vulnerable,

כדי להגן על החלשים,

to defend democratic values,

כדי לגונן על ערכי הדמוקרטיה,

to stand up for the freedom we have to talk here today in Amsterdam

כדי לתמוך בחרות שיש לנו,

המאפשרת לדבר כאן היום

באמסטרדם

about how we can make the world a better place.

על כיצד ניתן להפוך את העולם למקום טוב יותר.

גבירותיי ורבותיי,

Ladies and gentlemen,

איני עומד כאן היום כדי לספר לכם

I do not stand here today to tell you about the glory of weapons.

על ההוד וההדר של רובים.

איני אוהב רובים.

I do not like guns.

And once you have been under fire yourself,

מאותו רגע שאתה עצמך היית תחת אש,

מתברר ביתר בהירות

it brings home even more clearly

that a gun is not some macho instrument to brag about.

שרובה אינו איזה כלי מצ'ואיסטי

בשביל להתרברב.

I stand here today

אני עומד כאן היום

to tell you about the use of the gun as an instrument of peace and stability.

כדי לספר לכם על השימוש ברובה

כמכשיר של שלום ויציבות.

The gun may be one of the most important instruments of peace and stability

הרובה עשוי להיות אחד המכשירים

החשובים שיש לנו בעולם

that we have in this world.

למען שלום ויציבות.

זה עשוי להישמע כסתירה.

Now this may sound contradictory to you.

אבל זה לא רק מה שראיתי במו עיניי

But not only have I seen with my own eyes

during my deployments in Lebanon, Sarajevo

במהלך שירותי בלבנון,

סראייבו [לא ברור]

and as the Netherlands' Chief of Defence,

בתור רמטכ"ל צבא הולנד,

this is also supported by cold, hard statistics.

אלא זה נתמך גם

על-ידי סטטיסטיקה קרה ובלתי-מתפשרת.

אלימות ירדה באופן ניכר

Violence has declined dramatically over the last 500 years.

במהלך 500 השנים האחרונות.

למרות התמונות

Despite the pictures we are shown daily in the news,

שמראים לנו כל יום בחדשות,

wars between developed countries are no longer commonplace.

מלחמות בין מדינות מפותחות

כבר אינן דבר שבשיגרה.

The murder rate in Europe

כמות הרציחות באירופה

has dropped by a factor of 30 since the Middle Ages.

ירדה פי-30

מאז ימי הביניים.

And occurrences of civil war and repression

ומקרים של מלחמות ודיכוי

have declined since the end of the Cold War.

פחתו מאז סיום המלחמה הקרה.

סטטיסטיקה מראה

Statistics show that we are living in a relatively peaceful era.

שאנו חיים כיום

בתקופה שלווה יחסית.

מדוע?

Why?

מדוע האלימות פחתה?

Why has violence decreased?

האם נפש האדם השתנתה?

Has the human mind changed?

Well, we were talking about the human mind this morning.

דיברו פה הבוקר על נפש האדם.

Did we simply lose our beastly impulses for revenge,

האם פשוט איבדנו את הדחפים

החייתיים שלנו לנקמה,

for violent rituals,

למעשים אלימים,

for pure rage?

לזעם מזוקק?

Or is there something else?

או שזה משהו אחר?

In his latest book, Harvard professor Steven Pinker --

בספרו האחרון,

פרופי מהרוורד, סטיבן פינקר --

and many other thinkers before him --

והוגים רבים לפניו --

concludes that one of the main drivers

הגיע למסקנה שאחד המניעים העיקריים

behind less violent societies

להפחתת האלימות בחברות אנושיות

is the spread of the constitutional state

הוא התפשטות מדינת החוק

וביסוסה, בהיקף גדול, של

and the introduction, on a large scale,

שליטה בלעדית של המדינה

of the state monopoly on the legitimized use of violence --

על שימוש חוקי באלימות --

שמקבל הכשר מטעם ממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי,

legitimized by a democratically elected government,

הכשר באמצעות בלמים ואיזונים

legitimized by checks and balances and an independent judicial system.

ומערכת משפט בלתי תלויה.

In other words, a state monopoly

במילים אחרות, שליטה בלעדית של המדינה

that has the use of violence well under control.

שבה השימוש באלימות

נמצא תחת בקרה קפדנית.

Such a state monopoly on violence, first of all, serves as a reassurance.

שליטה בלעדית כזו של המדינה על אלימות,

מהווה קודם כל,

גורם להשבת הביטחון.

היא מבטלת את התמריץ

It removes the incentive for an arms race

למירוץ חימוש

between potentially hostile groups in our societies.

בין קבוצות עויינות אפשריות

בקהילות שלנו.

Secondly, the presence of penalties

שנית, קיומם של עונשים

that outweigh the benefits of using violence

המעפילים על התועלת שבשימוש באלימות

מעצים עוד את האיזונים.

tips the balance even further.

הימנעות מאלימות

Abstaining from violence

הופכת לכדאית יותר

becomes more profitable than starting a war.

מאשר פתיחה במלחמה.

Now nonviolence starts to work like a flywheel.

אי-אלימות מתחילה לפעול

כגלגל תנופה.

It enhances peace even further.

היא מרחיבה את השלום עוד.

היכן שאין סכסוכים,

Where there is no conflict, trade flourishes.

המסחר משגשג.

And trade is another important incentive against violence.

ומסחר הוא תמריץ

חשוב נוסף כנגד אלימות.

With trade, there's mutual interdependency and mutual gain between parties.

עם מסחר, נוצרים תלות הדדית

ורווח הדדי בין הצדדים.

And when there is mutual gain, both sides stand to lose more

וכאשר יש רווח הדדי,

לשני הצדדים יש יותר מה להפסיד

מאשר הרווח שהם ישיגו

than they would gain if they started a war.

אם יפתחו במלחמה.

המלחמה פשוט

War is simply no longer the best option,

אינה האופציה הטובה ביותר,

and that is why violence has decreased.

וזו הסיבה מדוע האלימות פחתה.

גבירותיי ורבותיי, זה

This, ladies and gentlemen,

ההיגיון מאחורי קיומם

is the rationale behind the existence of my armed forces.

של הכוחות החמושים שלי.

The armed forces implement the state monopoly on violence.

הכוחות החמושים

אוכפים את מונופול המדינה על אלימות.

We do this in a legitimized way

אנו עושים זאת באופן חוקי

only after our democracy has asked us to do so.

אך ורק לאחר שהדמוקרטיה שלנו ביקשה מאיתנו

לעשות כן.

השימוש החוקי והמבוקר

It is this legitimate, controlled use of the gun

הזה בנשק,

that has contributed greatly

הוא שתרם רבות

to reducing the statistics of war, conflict and violence around the globe.

לסטטיסטיקה של מלחמה,

סיכסוכים ואלימות

על-פני כדור-הארץ.

It is this participation in peacekeeping missions

זוהי ההשתתפות במשימות לשמירת השלום

אשר הובילה לפתירת

that has led to the resolution of many civil wars.

מלחמות אזרחים רבות.

החיילים שלי משתמשים בנשק

My soldiers use the gun as an instrument of peace.

בתור מכשיר של שלום.

And this is exactly why failed states are so dangerous.

וזו בדיוק הסיבה מדוע מדינות

שכשלו הן כה מסוכנות.

Failed states have no legitimized, democratically controlled use of force.

במדינות שכשלו

אין בכוח שימוש חוקי המבוקר באופן דמוקרטי.

Failed states do not know of the gun as an instrument of peace and stability.

מדינות שכשלו אינן מכירות את הרובה

בתור מכשיר של שלום ויציבות.

That is why failed states can drag down a whole region into chaos and conflict.

זו הסיבה מדוע מדינות שכשלו

עלולות לגרור את כל האזור

לתוך כאוס ומאבקים.

זו הסיבה מדוע הפצת

That is why spreading the concept of the constitutional state

התפיסה של מדינת חוק

היא היבט כה חשוב

is such an important aspect of our foreign missions.

של מדיניות החוץ שלנו.

That is why we are trying to build a judicial system

זו הסיבה מדוע

אנו מנסים לבנות

right now in Afghanistan.

ממש עכשיו מערכת משפט באפגניסטן.

That is why we train police officers, we train judges,

זו הסיבה מדוע אנו מכשירים קציני משטרה,

אנו מכשירים שופטים,

we train public prosecutors around the world.

אנו מכשירים תובעים כלליים בכל העולם.

And that is why --

וזו הסיבה מדוע --

and in the Netherlands, we are very unique in that --

ובהולנד זה מאוד מיוחד --

that is why the Dutch constitution states

זו הסיבה מדוע חוקת הולנד מצהירה

שאחת המשימות העקריות

that one of the main tasks of the armed forces

של הכוחות החמושים

is to uphold and promote the international rule of law.

היא לתמוך ולקדם

את שלטון החוק הבינלאומי.

גבירותיי ורבותיי,

Ladies and gentlemen,

looking at this gun, we are confronted with the ugly side of the human mind.

כאשר מסתכלים על רובה זה,

אנו עומדים בפני

הצד המכוער של נפש האדם.

Every day I hope that politicians, diplomats, development workers

כל יום אני מקוה

שפוליטיקאים, דיפלומטים,

אנשים העוסקים בפיתוח,

can turn conflict into peace

יצליחו להפוך סכסוך

לשלום

and threat

ואת האיום

into hope.

לתקוה.

And I hope that one day armies can be disbanded

אני מקוה שיום אחד

ניתן יהיה לפרק את הצבאות

ובני-אנוש ימצאו דרך לחיות ביחד

and humans will find a way of living together

ללא אלימות ודיכוי.

without violence and oppression.

But until that day comes,

אבל עד שיום זה יגיע,

יהיה עלינו לגרום לאידאלים

we will have to make ideals and human failure

ולכישלון האנושי להיפגש

meet somewhere in the middle.

היכן שהוא באמצע.

עד שיום זה יגיע,

Until that day comes, I stand for my father

אני מייצג את אבי

אשר ניסה לירות בנאצים

who tried to shoot the Nazis with an old gun.

עם רובה ישן.

I stand for my men and women who are prepared to risk their lives

אני מייצג גברים ונשים

אשר מוכנים לסכן את חייהם

for a less violent world for all of us.

בעבור פחות אלימות בעולם למען כולנו.

אני מייצג חיילת זו

I stand for this soldier who suffered partial hearing loss

אשר סבלה מאיבוד שמיעה חלקי

ונשאה פציעות מתמשכות ברגלה,

and sustained permanent injuries to her leg,

כאשר נפגעה מטיל

when she was hit by a rocket on a mission in Afghanistan.

בהיותה במשימה באפגניסטן.

Ladies and gentlemen,

גבירותיי ורבותיי,

until the day comes when we can do away with the gun,

עד שיגיע יום זה

שבו נוכל להיפטר מרובים,

I hope we all agree

אני מקוה שכולנו מסכימים

that peace and stability do not come free of charge.

ששלום ויציבות

אינם באים חינם.

זה דורש עבודה קשה,

It takes hard work, often behind the scenes.

מעת לעת מאחורי הקלעים.

It takes good equipment and well-trained, dedicated soldiers.

זה דורש ציוד טוב

וחיילים מסורים ומאומנים היטב.

I hope you will support the efforts of our armed forces

אני מקוה שתתמכו במאמצים

של כוחותינו החמושים

להכשיר חיילים

to train soldiers like this young captain

כמו סרן צעירה זו

and provide her with a good gun,

ותספקו לה רובה טוב,

instead of the bad gun my father was given.

במקום רובה פגום כמו שאבי קיבל.

אני מקוה שתתמכו בחיילינו

I hope you will support our soldiers when they are out there,

כאשר הם שם בחוץ,

when they come home

כאשר הם חוזרים הביתה

וכאשר הם נפצעים

and when they are injured and need our care.

וזקוקים לטיפולנו.

הם מסכנים את חייהם

They put their lives on the line, for us, for you,

על קווי החזית, עבורנו, עבורכם,

and we cannot let them down.

ואין אנו יכולים לאכזבם.

I hope you will respect my soldiers,

אני מקוה שתכבדו את חייליי,

את חיילת זו עם רובה זה.

this soldier with this gun.

מכיוון שהיא רוצה עולם טוב יותר.

Because she wants a better world.

Because she makes an active contribution to a better world,

מכיוון היא תורמת באופן פעיל

להפיכת העולם לטוב יותר,

just like all of us here today.

בדיוק כמו כולנו כאן היום.

תודה רבה לכם.

Thank you very much.

(Applause)

(מחיאות כפיים)