Karen Bass: Unseen footage, untamed nature

Translator: Timothy Covell Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Shlomo Adam

I'm a very lucky person.

אני מאוד ברת מזל.

I've been privileged to see so much of our beautiful Earth

זכיתי לראות כל כך הרבה מכדור הארץ היפהפה שלנו

and the people and creatures that live on it.

והאנשים והיצורים שחיים עליו.

And my passion was inspired at the age of seven,

והלהט שלי החל בגיל שבע,

when my parents first took me to Morocco,

כשהורי לקחו אותי לראשונה למרוקו,

at the edge of the Sahara Desert.

בקצה מדבר סהרה.

Now imagine a little Brit

עכשיו דמיינו בריטית קטנה

somewhere that wasn't cold and damp like home.

במקום כלשהו שאיננו קר ולח כמו הבית.

What an amazing experience.

איזו חוויה מדהימה.

And it made me want to explore more.

וזה גרם לי לרצות לחקור עוד.

So as a filmmaker,

אז כיוצרת סרטים,

I've been from one end of the Earth to the other

עברתי מקצה אחד של כדור הארץ לשני

trying to get the perfect shot

בנסיון למצוא את הצילום המושלם

and to capture animal behavior never seen before.

ולתפוש התנהגות של חיות כפי שלא נראתה קודם לכן.

And what's more, I'm really lucky,

ויותר מזה, אני באמת ברת מזל,

because I get to share that with millions of people worldwide.

מפני שאני זוכה לחלוק זאת עם מיליוני אנשים בעולם.

Now the idea of having new perspectives of our planet

הרעיון של נקודות מבט חדשות על הכוכב שלנו

and actually being able to get that message out

ולמעשה להיות מסוגלת להעביר את המסר הזה

gets me out of bed every day with a spring in my step.

מוציאה אותי כל יום מהמיטה בצעד קליל.

You might think that it's quite hard

אולי תחשבו שזה די קשה

to find new stories and new subjects,

למצוא סיפורים חדשים ונושאים חדשים,

but new technology is changing the way we can film.

אבל הטכנולוגיה החדשה משנה את הדרכים בהן אנו מצלמים.

It's enabling us to get fresh, new images

היא מאפשרת לנו להשיג תמונות חדשות ועדכניות

and tell brand new stories.

ולספר סיפורים חדשים.

In Nature's Great Events,

ב"הארועים הגדולים של הטבע",

a series for the BBC that I did with David Attenborough,

סדרה של הבי-בי-סי שעשיתי עם דיוויד אטנבורו,

we wanted to do just that.

רצינו לעשות בדיוק את זה.

Images of grizzly bears are pretty familiar.

תמונות של דובי גריזלי הן מוכרות למדי.

You see them all the time, you think.

רואים אותן כל הזמן, אתם ודאי חושבים.

But there's a whole side to their lives that we hardly ever see

אבל יש צד שלם בחייהם שאנחנו כמעט ולא רואים

and had never been filmed.

ומעולם לא צולם.

So what we did, we went to Alaska,

אז נסענו לאלסקה,

which is where the grizzlies rely

שם דובי הגריזלי נסמכים

on really high, almost inaccessible, mountain slopes

על מדרונות הרים תלולים וכמעט בלתי-נגישים

for their denning.

עבור המאורות שלהם.

And the only way to film that is a shoot from the air.

והדרך היחידה לצלם זאת היא מהאוויר.

(Video) David Attenborough: Throughout Alaska and British Columbia,

(סרטון) דיוויד אטנבורו: ברחבי אלסקה וקולומביה הבריטית,

thousands of bear families are emerging from their winter sleep.

אלפי משפחות דובים מגיחות משנת החורף שלהן.

There is nothing to eat up here,

כאן למעלה אין מה לאכול,

but the conditions were ideal for hibernation.

אבל התנאים היו אידיאליים לשנת החורף.

Lots of snow in which to dig a den.

הרבה שלג לחפור בו מאורה.

To find food, mothers must lead their cubs down to the coast,

כדי למצוא אוכל, על האמהות להוביל את גוריהן למטה לחוף,

where the snow will already be melting.

שם השלג כבר נמס.

But getting down can be a challenge for small cubs.

אבל הירידה עלולה להיות מאתגרת לגורים קטנים.

These mountains are dangerous places,

ההרים האלה הם מקומות מסוכנים,

but ultimately the fate of these bear families,

אך בסופו של דבר, גורל משפחות הדובים האלה,

and indeed that of all bears around the North Pacific,

ובעצם של כל הדובים באזור צפון האוקיינוס השקט,

depends on the salmon.

תלוי בדגי הסלמון.

KB: I love that shot.

ק"ב אני אוהבת את הצילום הזה.

I always get goosebumps every time I see it.

אני תמיד מקבלת עור ברווז בכל פעם שאני רואה אותו.

That was filmed from a helicopter

זה צולם ממסוק

using a gyro-stabilized camera.

בעזרת מצלמה מיוצבת ג'ירוסקופ.

And it's a wonderful bit of gear,

וזהו ציוד נפלא,

because it's like having a flying tripod, crane and dolly all rolled into one.

מפני שזה כמו חצובה מעופפת, מנוף ועגלה, כולן ביחידה אחת.

But technology alone isn't enough.

אבל הטכנולוגיה לבדה לא מספיקה.

To really get the money shots,

כדי לקבל באמת את התמונות המעולות,

it's down to being in the right place at the right time.

צריך להיות במקום הנכון בזמן הנכון.

And that sequence was especially difficult.

והרצף הזה היה קשה במיוחד.

The first year we got nothing.

בשנה הראשונה לא השגנו כלום.

We had to go back the following year,

היינו צריכים לחזור שוב בשנה הבאה,

all the way back to the remote parts of Alaska.

כל הדרך עד לאזורים הנידחים של אלסקה.

And we hung around with a helicopter for two whole weeks.

והסתובבנו באזור במסוק במשך שבועיים שלמים.

And eventually we got lucky.

ובסופו של דבר התמזל מזלנו.

The cloud lifted, the wind was still,

הענן התרומם, הרוח פסקה,

and even the bear showed up.

ואפילו הדובים הופיעו.

And we managed to get that magic moment.

והצלחנו לתפוס את הרגע הקסום הזה.

For a filmmaker,

עבור יוצר סרטים,

new technology is an amazing tool,

טכנולוגיה חדשה היא כלי מדהים,

but the other thing that really, really excites me

אבל הדבר הנוסף שבאמת-באמת מרגש אותי

is when new species are discovered.

הוא כשמתגלים מינים חדשים.

Now, when I heard about one animal,

כששמעתי על בעל-חיים מסוים,

I knew we had to get it for my next series,

ידעתי שאנו חייבים להשיגו לסדרה הבאה שלי,

Untamed Americas, for National Geographic.

"אמריקה הפראית", עבור ה"נשיונל ג'אוגרפיק".

In 2005, a new species of bat was discovered

ב-2005 התגלה מין חדש של עטלף

in the cloud forests of Ecuador.

ביערות העננים של אקוודור.

And what was amazing about that discovery

ומה שהיה מדהים בתגלית הזו

is that it also solved the mystery

הוא שהיא גם פתרה את התעלומה

of what pollinated a unique flower.

מה האביק סוג ייחודי של פרח.

It depends solely on the bat.

זה היה תלוי אך ורק בעטלף.

Now, the series hasn't even aired yet,

הסדרה עדיין לא עלתה לשידור,

so you're the very first to see this.

כך שאתם הראשונים לראות את זה.

See what you think.

נראה מה תהיה דעתכם.

(Video) Narrator: The tube-lipped nectar bat.

(סרטון) קריין: עטלף הצוף בעל שפתי הצינור.

A pool of delicious nectar

בריכה של צוף טעים

lies at the bottom of each flower's long flute.

נחה בתחתית כל צינורית פרח ארוכה.

But how to reach it?

אבל איך מגיעים אליו?

Necessity is the mother of evolution.

הצורך הוא אם האבולוציה.

(Music)

(מוזיקה)

This two-and-a-half-inch bat

לעטלף זה, שאורכו חמישה סנטימטרים

has a three-and-a-half-inch tongue,

יש לשון באורך שמונה סנטימטרים,

the longest relative to body length

הלשון הכי ארוכה יחסית לאורך הגוף

of any mammal in the world.

מכל יונק בעולם.

If human, he'd have a nine-foot tongue.

אילו הוא היה אדם, היתה לו לשון באורך שלושה מטרים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

KB: What a tongue.

ק"ב: איזו לשון.

We filmed it by cutting a tiny little hole in the base of the flower

צילמנו אותו ע"י חיתוך חור קטנטן בבסיס הפרח

and using a camera that could slow the action by 40 times.

והשתמשנו במצלמה שיכולה להאיט את הצילום פי 40.

So imagine how quick that thing is in real life.

אז דמיינו כמה מהיר הדבר הזה בחיים האמיתים.

Now people often ask me, "Where's your favorite place on the planet?"

אנשים מרבים לשאול אותי, "איפה המקום האהוב עליך בכדור הארץ?"

And the truth is I just don't have one.

והאמת היא שפשוט אין כזה.

There are so many wonderful places.

יש כל כך הרבה מקומות יפים.

But some locations draw you back time and time again.

אבל כמה מהמקומות מושכים אותי לחזור אליהם שוב ושוב.

And one remote location --

ומקום נידח אחד --

I first went there as a backpacker;

לראשונה נסעתי לשם כתרמילאית;

I've been back several times for filming,

חזרתי לשם כמה פעמים כדי לצלם,

most recently for Untamed Americas --

לאחרונה עבור "אמריקה הפראית" --

it's the Altiplano in the high Andes of South America,

זו רמת האלטיפלנו באנדים הגבוהים של דרום אמריקה,

and it's the most otherworldly place I know.

וזה המקום הכי חייזרי שאני מכירה.

But at 15,000 feet, it's tough.

אבל בגובה 5 קילומטר, זה קשה.

It's freezing cold,

קור כלבים,

and that thin air really gets you.

והאויר הדליל הזה באמת משפיע.

Sometimes it's hard to breathe,

לפעמים קשה לנשום,

especially carrying all the heavy filming equipment.

בעיקר כשסוחבים את ציוד הצילום הכבד.

And that pounding head just feels like a constant hangover.

וכאב הראש מורגש כמו חמרמורת תמידית.

But the advantage of that wonderful thin atmosphere

אבל היתרון של האטמוספירה הדלילה הנפלאה הזו

is that it enables you to see the stars in the heavens

הוא שהיא מאפשרת לראות את הכוכבים בשמיים

with amazing clarity.

בבהירות מדהימה.

Have a look.

ראו.

(Video) Narrator: Some 1,500 miles south of the tropics,

(סרטון) קריין: כ-2400 קילומטר מדרום לאזור הטרופי,

between Chile and Bolivia,

בין צ'ילה לבוליביה,

the Andes completely change.

האנדים משתנים לגמרי.

It's called the Altiplano, or "high plains" --

המקום נקרא 'אלטיפלנו', או "המישורים הגבוהים" --

a place of extremes

מקום של תנאים קיצוניים

and extreme contrasts.

וניגודים קיצוניים.

Where deserts freeze

כאן המדבריות קפואים

and waters boil.

והמים רותחים.

More like Mars than Earth,

זה דומה יותר למאדים מאשר לכדור הארץ,

it seems just as hostile to life.

ובה-במידה עויין לחיים.

The stars themselves --

הכוכבים עצמם --

at 12,000 feet, the dry, thin air

בגובה 4 קילומטר, האוויר היבש והדליל

makes for perfect stargazing.

הוא מושלם לצפייה בכוכבים.

Some of the world's astronomers have telescopes nearby.

לכמה מהאסטרונומים בעולם יש טלסקופים באזור.

But just looking up with the naked eye,

אבל רק כדי להביט למעלה בעין בלתי-מזויינת,

you really don't need one.

לא ממש צריכים טלסקופ.

(Music)

(מוזיקה)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

KB: Thank you so much

ק"ב: תודה רבה לכם

for letting me share some images

שאיפשרתם לי לחלוק כמה תמונות

of our magnificent, wonderful Earth.

של כדור הארץ הנפלא שלנו.

Thank you for letting me share that with you.

תודה שאיפשרתם לי לחלוק את זה אתכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)