Melinda French Gates: What nonprofits can learn from Coca-Cola

מתרגם: Maayan Tzuk-Peri מבקר: Ido Dekkers

One of my favorite parts

אחד מהחלקים האהובים

of my job at the Gates Foundation

עלי בעבודתי בקרן גייטס

is that I get to travel to the developing world,

הוא שאני יכולה לטייל למדינות המתפתחות

and I do that quite regularly.

ואני עושה זאת באופן קבוע למדי.

And when I meet the mothers

וכאשר אני פוגשת את האמהות

in so many of these remote places,

בכל כך הרבה מהמקומות המרוחקים הללו

I'm really struck by the things

אני באמת מופתעת מהדברים

that we have in common.

שיש לנו במשותף

They want what we want for our children

הן רוצות מה שאנחנו רוצים מהילדים שלנו,

and that is for their children to grow up successful,

וזה שהילדים שלנו יגדלו בהצלחה,

to be healthy, and to have a successful life.

להיות בריאים, ולחיות חיים מוצלחים.

But I also see lots of poverty,

אבל אני גם רואה הרבה עוני,

and it's quite jarring,

וזה די צורם,

both in the scale and the scope of it.

הן בקנה המידה והן בהיקף של זה.

My first trip in India, I was in a person's home

בטיול הראשון שלי להודו, הייתי בבית של אדם

where they had dirt floors, no running water,

שם היו להם רצפות עפר, ללא מים זורמים,

no electricity,

ללא חשמל,

and that's really what I see all over the world.

וזה באמת מה שאני רואה ברחבי העולם.

So in short, I'm startled by all the things

או בקיצור, אני חרדה מכל הדברים הללו

that they don't have.

שאין להם.

But I am surprised by one thing that they do have:

אבל אני מופתעת מדבר אחד שיש להם:

Coca-Cola.

קוקה-קולה.

Coke is everywhere.

קולה יש בכל מקום.

In fact, when I travel to the developing world,

למעשה, כאשר אני מטיילת למדינות מתפתחות,

Coke feels ubiquitous.

קולה מרגישה כאילו היא יכולה להיות בכל מקום בו זמנית.

And so when I come back from these trips,

וכך כאשר אני שבה מהטיולים הללו,

and I'm thinking about development,

ואני חושבת על פיתוח,

and I'm flying home and I'm thinking,

ואני טסה הביתה, ואני חושבת,

"We're trying to deliver condoms to people or vaccinations,"

"אנחנו מנסים להביא קונדומים לאנשים או חיסונים,"

you know, Coke's success kind of stops and makes you wonder:

אתם יודעים, ההצלחה של קוקה-קולה גורמת לך לעצור ולחשוב:

how is it that they can get Coke

איך זה שהם יכולים להשיג קולה

to these far-flung places?

במקומות שכוחי האל האלו?

If they can do that,

אם הם יכולים לעשות את זה,

why can't governments and NGOs do the same thing?

מדוע ממשלות וארגונים בלתי ממשלתיים אינם יכולים לעשות את אותו הדבר?

And I'm not the first person to ask this question.

ואני לא האדם הראשון ששואל את השאלה הזו.

But I think, as a community,

אבל אני חושבת, שכקהילה,

we still have a lot to learn.

נותר לנו עוד הרבה ללמוד.

It's staggering, if you think about Coca-Cola.

זה מטלטל, אם חושבים על קוקה-קולה.

They sell 1.5 billion servings

הם מוכרים 1.5 מנות

every single day.

מדי יום.

That's like every man, woman and child on the planet

זה כאילו כל גבר, אשה וילד על כדור הארץ

having a serving of Coke every week.

ישתה מנה של קוקה-קולה מדי שבוע.

So why does this matter?

אז למה זה חשוב?

Well, if we're going to speed up the progress

ובכן, אם אנחנו עומדים להאיץ את התהליך

and go even faster

ולפעול מהר יותר

on the set of Millennium Development Goals that we're set as a world,

במטרות לפיתוח של המילניום אותן קבענו כעולם

we need to learn from the innovators,

עלינו ללמוד מהמחדשים,

and those innovators

והמחדשים הללו

come from every single sector.

מגיעים מכל מגזר אפשרי

I feel that, if we can understand

אני מרגישה שאם אנחנו יכולים להבין

what makes something like Coca-Cola ubiquitous,

מה הופך משהו כמו קוקה-קולה למשהו שנמצא בכל מקום בו זמנית

we can apply those lessons then for the public good.

אנו יכולים ליישם את המסקנות הללו לטובת הציבור.

Coke's success is relevant,

ההצלחה של קוקה-קולה רלוונטית,

because if we can analyze it, learn from it,

מכיוון שאנחנו יכולים לנתח את זה, ללמוד מזה,

then we can save lives.

ואז אנחנו יכולים להציל חיים.

So that's why I took a bit of time to study Coke.

וזו הסיבה שלקחתי את הזמן ללמוד על קוקה-קולה.

And I think there are really three things

ואני חושבת שיש בעצם שלושה דברים

we can take away from Coca-Cola.

שאנו יכולים ללמוד מקוקה-קולה.

They take real-time data

הם לוקחים מידע בזמן אמת

and immediately feed it back into the product.

ומיד מזינים אותו חזרה למוצר.

They tap into local entrepreneurial talent,

הם מקשיבים לכשרון היזמות המקומי,

and they do incredible marketing.

והם עושים שיווק מדהים.

So let's start with the data.

אז בואו נתחיל עם המידע.

Now Coke has a very clear bottom line --

לקוקה-קולה יש שורה תחתונה מאוד ברורה.

they report to a set of shareholders, they have to turn a profit.

הם מדווחים לקבוצה של בעלי מניות. הם חייבים להראות רווח.

So they take the data,

אז הם לוקחים את המידע,

and they use it to measure progress.

והם משתמשים בו כדי למדוד התקדמות.

They have this very continuous feedback loop.

יש להם מעגל מתמשך של משוב.

They learn something, they put it back into the product,

הם לומדים משהו, והם מחזירים אותו לתוך המוצר,

they put it back into the market.

הם מחזירים אותו לשוק.

They have a whole team called "Knowledge and Insight."

יש להם צוות שלם בשם "ידע ותובנה."

It's a lot like other consumer companies.

זה דומה מאוד לחברות צרכנות רבות.

So if you're running Namibia for Coca-Cola,

אז אם אתם משווקים קוקה-קולה בנמיביה,

and you have a 107 constituencies,

ויש לכם 107 מחוזות,

you know where every can versus bottle

אתם יודעים היכן כל פחית וכל בקבוק

of Sprite, Fanta or Coke was sold,

של ספרייט, פנטה או קולה נמכרו,

whether it was a corner store,

אם זה היה בחנות פינתית,

a supermarket or a pushcart.

או סופרמרקט או עגלה.

So if sales start to drop,

כך שאם המכירות מתחילות לרדת,

then the person can identify the problem

אז אדם יכול לזהות את הבעיה

and address the issue.

ולטפל בנושא.

Let's contrast that for a minute to development.

בואו נשווה את זה לדקה לפיתוח.

In development, the evaluation comes

בפיתוח, ההערכה מגיעה

at the very end of the project.

בסופה של התוכנית.

I've sat in a lot of those meetings,

ישבתי בהרבה ישיבות כאלו.

and by then,

ועד אז,

it is way too late to use the data.

היה הרבה יותר מאוחר להשתמש במידע.

I had somebody from an NGO

מישהו מארגון לא ממשלתי

once describe it to me as bowling in the dark.

הסביר לי את זה פעם כמשחק באולינג בחשיכה.

They said, "You roll the ball, you hear some pins go down.

הם אמרו, "אתה מגלגל את הכדור, אתה שומע כמה פינים נופלים.

It's dark, you can't see which one goes down until the lights come on,

זה חשוך, אי אפשר לדעת אילו נפלו עד אשר האור חוזר,

and then you an see your impact."

ואז רואים את ההשפעה שלך."

Real-time data

מידע בזמן אמת

turns on the lights.

מדליק את האור.

So what's the second thing that Coke's good at?

אז מה הדבר השני שקוקה-קולה טובה בו?

They're good at tapping into

הם טובים בהקשבה

that local entrepreneurial talent.

לכישרון היזמות המקומי.

Coke's been in Africa since 1928,

קוקה-קולה נמצאת באפריקה מאז 1928,

but most of the time they couldn't reach the distant markets,

אבל רוב הזמן לא היתה להם גישה לשווקים המרוחקים,

because they had a system that was a lot like in the developed world,

משום שהיתה להם שיטה שהיתה דומה לעולם המפותח,

which was a large truck rolling down the street.

שהיתה משאית גדולה שנוסעת ברחובות.

And in Africa, the remote places,

אך באפריקה, במקומות המרוחקים,

it's hard to find a good road.

קשה למצוא דרך טובה.

But Coke noticed something --

אבל קוקה-קולה שמה לב למשהו.

they noticed that local people were taking the product, buying it in bulk

הם שמו לב שאנשים מקומיים לקחו את המוצר, קנו אותו בסיטונות

and then reselling it in these hard-to-reach places.

ואז מכרו אותו מחדש באותם מקומות בעלי גישה מוגבלת.

And so they took a bit of time to learn about that.

אז הם לקחו מעט זמן ללמוד את זה.

And they decided in 1990

וב-1990 הם החליטו

that they wanted to start training the local entrepreneurs,

שהם רוצים להתחיל להכשיר את היזמים המקומיים,

giving them small loans.

ולתת להם הלוואות קטנות.

They set them up as what they called micro-distribution centers,

הם ארגנו אותם במה שהם קוראים לו מרכזי מיקרו-הפצה.

and those local entrepreneurs then hire sales people,

והיזמים המקומיים הללו אח"כ שוכרים אנשי מכירות,

who go out with bicycles and pushcarts and wheelbarrows

שיוצאים עם אופניים ועגלות ומריצות

to sell the product.

כדי למכור את המוצר.

There are now some 3,000 of these centers

היום יש כשלושת אלפים מרכזים כאלו

employing about 15,000 people in Africa.

המעסיקים כ-15 אלף איש באפריקה.

In Tanzania and Uganda,

בטנזניה ואוגנדה,

they represent 90 percent

הם מייצגים 90 אחוזים

of Coke's sales.

ממכירות קוקה-קולה.

Let's look at the development side.

בואו נסתכל על הצד של הפיתוח.

What is it that governments and NGOs

מה יכולות ממשלות וחברות לא ממשלתיות

can learn from Coke?

ללמוד מקוקה-קולה?

Governments and NGOs

ממשלות וחברות לא ממשלתיות

need to tap into that local entrepreneurial talent as well,

צריכות להאזין לכשרון היזמות המקומי גם כן,

because the locals know how to reach

משום שהמקומיים יודעים איך להגיע

the very hard-to-serve places, their neighbors,

למקומות הקשים להגעה, לשכנים שלהם,

and they know what motivates them to make change.

והם יודעים מה גורם להם לעשות שינוי.

I think a great example of this

אני חושבת שדוגמה מצויינת לזה

is Ethiopia's new health extension program.

היא תוכנית שלוחות הבריאות החדשה של אתיופיה.

The government noticed in Ethiopia

באתיופיה הממשלה שמה לב

that many of the people were so far away from a health clinic,

שהרבה אנשים היו מאוד רחוקים ממרפאה,

they were over a day's travel away from a health clinic.

הם היו במרחק יום ממרפאה.

So if you're in an emergency situation -- or if you're a mom about to deliver a baby --

אז אם היה לך מצב חרום, או אם את אם שעומדת ללדת תינוק,

forget it, to get to the health care center.

שכח מזה, להגיע למרפאה.

They decided that wasn't good enough,

הם החליטו שזה לא טוב מספיק,

so they went to India and studied the Indian state of Kerala

אז הם נסעו להודו ולמדו את מדינת קראלה בהודו

that also had a system like this,

גם להם היתה שיטה כזו,

and they adapted it for Ethiopia.

והם התאימו אותה לאתיופיה.

And in 2003, the government of Ethiopia

וב-2003, הממשלה באתיופיה

started this new system in their own country.

התחילה את השיטה החדשה הזו במדינתם.

They trained 35,000 health extension workers

הם הכשירו 35,000 עובדי שלוחת הרפואה

to deliver care directly to the people.

כדי להביא טיפול ישירות לאנשים.

In just five years,

בחמש שנים בלבד,

their ratio went from one worker for every 30,000 people

היחס שלהם עבר מעובד אחד ל-30,000 אנשים

to one worker for every 2,500 people.

לעובד אחד לכל 2,500 אנשים.

Now, think about

עכשיו, חישבו על

how this can change people's lives.

איך זה יכול לשנות חיים של אנשים.

Health extension workers can help with so many things,

עובדי שלוחות הבריאות יכולים לעזור עם כל כך הרבה דברים,

whether it's family planning, prenatal care,

אם זה תכנון משפחה, טיפול בזמן ההריון

immunizations for the children,

חיסון לילדים,

or advising the woman to get to the facility on time

או לייעץ לאישה להגיע למתקן רפואי בזמן

for an on-time delivery.

ללידה שתתחש בזמן.

That is having real impact

לזה משמעות אמיתית

in a country like Ethiopia,

במדינה כמו אתיופיה,

and it's why you see their child mortality numbers

וזו הסיבה בגללה רואים שמספרי תמותת הילדים שלהם

coming down 25 percent

יורדת ב-25 אחוזים

from 2000 to 2008.

משנת 2000 לשנת 2008.

In Ethiopia, there are hundreds of thousands of children living

באתיופיה, יש מאות אלפי ילדים שחיים

because of this health extension worker program.

בגלל תוכנית שלוחות הרפואה הזו.

So what's the next step for Ethiopia?

אז מה השלב הבא לאתיופיה?

Well, they're already starting talk about this.

ובכן, הם כבר מתחילים לדבר על זה.

They're starting to talk about, "How do you have the health community workers

הם מתחילים לדבר על, "איך גורמים לעובדי הרפואה הקהילתיים הללו

generate their own ideas?

ליצור רעיונות משל עצמם?

How do you incent them based on the impact that they're getting

איך מעודדים אותם על בסיס ההשפעה שלהם

out in those remote villages?"

באותם כפרים נידחים?"

That's how you tap into local entrepreneurial talent

כך מקשיבים לכשרון היזמות המקומי

and you unlock people's potential.

ומשחררים את הפוטנציאל של אנשים.

The third component of Coke's success

המרכיב השלישי של ההצלחה של קוקה-קולה

is marketing.

הוא שיווק.

Ultimately, Coke's success

בסופו של דבר, ההצלחה של קוקה-קולה

depends on one crucial fact

תלוי בעובדה מכרעת,

and that is that people want

והיא שאנשים רוצים

a Coca-Cola.

קוקה-קולה.

Now the reason these micro-entrepreneurs

הסיבה שאותם מיקרו-יזמים

can sell or make a profit

יכולים למכור או להרוויח

is they have to sell every single bottle in their pushcart or their wheelbarrow.

היא שהם חייבים למכור כל בקבוק בעגלה שלהם או במריצה.

So, they rely on Coca-Cola

כך שהם סומכים על קוקה-קולה

in terms of its marketing,

במונחים של שיווק.

and what's the secret to their marketing?

ומה סוד השיווק שלהם?

Well, it's aspirational.

ובכן, זה בגדר חלום.

It is associated that product

זה קושר בין המוצר הזה

with a kind of life that people want to live.

עם סוג החיים שאנשים רוצים לחיות.

So even though it's a global company,

כך שאפילו שזו חברה עולמית,

they take a very local approach.

יש להם גישה מקומית מאוד.

Coke's global campaign slogan

הסיסמה למסע הפרסום של קוקה-קולה

is "Open Happiness."

היא "אושר פתוח."

But they localize it.

אבל הם הופכים אותו למקומי.

And they don't just guess what makes people happy;

והם לא רק מנחשים מה משמח אנשים,

they go to places like Latin America

הם הולכים למקומות כמו אמריקה הלטינית,

and they realize that happiness there

והם מבינים שאושר שם

is associated with family life.

קשר לחיי משפחה.

And in South Africa,

ובדרום אפריקה,

they associate happiness

הם קושרים בין אושר

with seriti or community respect.

עם [לא ברור] או כבוד בקהילה.

Now, that played itself out in the World Cup campaign.

ועכשיו, זה התממש במסע הפרסום של הגביע העולמי.

Let's listen to this song that Coke created for it,

בואו נאזין לשיר שקוקה-קולה יצרה בשבילו,

"Wavin' Flag" by a Somali hip hop artist.

"דגל מתנפנף" של אמן היפ-הופ סומלי.

(Video) K'Naan: ♫ Oh oh oh oh oh o-oh ♫

(וידאו) כנען: ♫או או או או או או-או♫

♫ Oh oh oh oh oh oh oh oh oh oh ♫

♫ או או או או או או או או או או ♫

♫ Oh oh oh oh oh o-oh ♫

♫ או או או או או או-או ♫

♫ Oh oh oh oh oh oh oh oh o-oh ♫

♫ או או או או או או או או או-או ♫

♫Give you freedom, give you fire♫

♫ לתת לך חופש, לתת לך אש ♫

♫ Give you reason, take you higher ♫

♫ לתת לך סיבה, לקחת את זה גבוה יותר ♫

♫ See the champions take the field now ♫

♫ ראו את האלופים כובשים את השדה עכשיו ♫

♫ You define us, make us feel proud ♫

♫ אתה מגדיר אותנו, גורם לנו להרגיש גאווה ♫

♫ In the streets our heads are lifted ♫

♫ ברחוב ראשינו מורמים ♫

♫ As we lose our inhibition ♫

♫ ככל שאנחנו מאבדים את העכבות שלנו ♫

♫ Celebration, it's around us ♫

♫ חגיגה, זה מסביבינו ♫

♫ Every nation, all around us ♫

?♫ כל אומה, מסביבינו ♫

Melinda French Gates: It feels pretty good, right?

מלינדה פרנץ' גייטס: זה מרגיש טוב למדי, נכון?

Well, they didn't stop there --

ובכן, עם לא עצרו שם.

they localized it into 18 different languages.

הם הפכו את השיר למקומי ב-18 שפות שונות.

And it went number one on the pop chart

וזה הגיע למקום הראשון במצעד הפופ

in 17 countries.

בשבע-עשרה ארצות.

It reminds me of a song that I remember from my childhood,

זה מזכיר לי שיר שאני זוכרת מילדותי,

"I'd Like to Teach the World to Sing,"

"הייתי רוצה ללמד את העולם לשיר,"

that also went number one on the pop charts.

זה גם כן הגיע למקום ראשון במצעדי הפופ.

Both songs have something in common:

לשני השירים יש משהו במשותף:

that same appeal

אותה משיכה

of celebration and unity.

של חגיגה ואחדות.

So how does health and development market?

אז איך בריאות ופיתוח משווקים?

Well, it's based on avoidance,

ובכן, זה מבוסס על הימנעות,

not aspirations.

לא שאיפות.

I'm sure you've heard some of these messages.

אני בטוחה ששמעתם כמה מהמסרים הללו.

"Use a condom, don't get AIDS."

"השתמשו בקונדום, ולא תקבלו איידס."

"Wash you hands, you might not get diarrhea."

"שיטפו את הידיים, אתם עלולים לקבל שלשול."

It doesn't sound anything like "Wavin' Flag" to me.

זה כלל לא נשמע לי כמו "דגל מתנפנף".

And I think we make a fundamental mistake --

ואני חושבת שאנחנו עושים טעות בסיסית,

we make an assumption,

אנחנו מניחים,

that we think that, if people need something,

שאנחנו חושבים שאם אנשים צריכים משהו,

we don't have to make them want that.

אנחנו לא צריכים לגרום להם לרצות אותו.

And I think that's a mistake.

ואני חושבת שזו טעות.

And there's some indications around the world that this is starting to change.

ויש כמה סימנים סביב העולם שזה מתחיל להשתנות.

One example is sanitation.

דוגמא אחת היא תברואה.

We know that a million and a half children

אנחנו יודעים כי מיליון וחצי ילדים

die a year from diarrhea

מתים מדי שנה משלשול,

and a lot of it is because of open defecation.

והרבה מזה זה בגלל עשיית צרכים במקומות פתוחים.

But there's a solution: you build a toilet.

אבל יש פתרון: בונים שירותים.

But what we're finding around the world, over and over again,

אבל מה שאנחנו שוב ושוב מגלים סביב העולם,

is, if you build a toilet and you leave it there,

הוא שאם בונים שירותים ומשאירים אותם שם,

it doesn't get used.

לא נעשה בהם שימוש.

People reuse it for a slab for their home.

אנשים משתמשים בזה כקיר לבית שלהם.

They sometimes store grain in it.

לפעמים הם מאחסנים שם תבואה.

I've even seen it used for a chicken coop.

אפילו ראיתי שהשתמשו בזה כלול תרנגולות.

(Laughter)

(צחוק)

But what does marketing really entail

אבל מה שיווק באמת מכיל

that would make a sanitation solution get a result in diarrhea?

שיהפוך פתרון בתברואה לקבלת תוצאות בשלשול?

Well, you work with the community.

ובכן, לעבוד עם הקהילה.

You start to talk to them about why open defecation

אפשר להתחיל לדבר איתם על למה עשיית צרכים במקומות פתוחים

is something that shouldn't be done in the village,

זה משהו שאסור שיעשה בכפר,

and they agree to that.

והם מסכימים לזה.

But then you take the toilet and you position it

אבל אז לוקחים שירותים ומציבים אותם

as a modern, trendy convenience.

כנוחיות מודרנית ואופנתית.

One state in Northern India has gone so far

מדינה אחת בצפון הודו הרחיקה לכת

as to link toilets to courtship.

וקשרה בין שירותים לחיזור.

And it works -- look at these headlines.

וזה עובד. ראו את הכותרות הללו.

(Laughter)

(צחוק)

I'm not kidding.

אני לא צוחקת.

Women are refusing to marry men without toilets.

נשים מסרבות להינשא לגברים ללא שירותים.

No loo, no "I do."

אין שירותים, אין נישואים.

(Laughter)

(צחוק)

Now, it's not just a funny headline --

עכשיו, זו לא רק כותרת מצחיקה.

it's innovative. It's an innovative marketing campaign.

זה חדשני. זה מסע שיווק חדשני.

But more importantly,

אבל יותר חשוב,

it saves lives.

זה מציל חיים.

Take a look at this --

תראו את זה.

this is a room full of young men

זה חדר מלא בגברים צעירים

and my husband, Bill.

ובעלי, ביל.

And can you guess what the young men are waiting for?

ואתם יכולים לנחש למה מחכים הגברים הצעירים?

They're waiting to be circumcised.

הם מחכים שתבוצע בהם מילה.

Can you you believe that?

אתם מאמינים?

We know that circumcision reduces HIV infection

אנחנו יודעים שמילה מפחיתה את ההיתדבקות באיידס

by 60 percent in men.

ב-60 אחוזים בגברים.

And when we first heard this result inside the Foundation,

וכאשר שמענו על התוצאה הזו לראשונה בקרן,

I have to admit, Bill and I were scratching our heads a little bit

אני חייבת להודות, ביל ואני גרדנו מעט את ראשינו,

and we were saying, "But who's going to volunteer for this procedure?"

ואמרנו, "אבל מי עומד להתנדב להליך כזה?"

But it turns out the men do,

אבל מסתבר שגברים מסכימים,

because they're hearing from their girlfriends

משום שהם שומעים מהחברות שלהם,

that they prefer it,

שהן מעדיפות את זה,

and the men also believe it improves their sex life.

והגברים גם מאמינים שזה משפר את חיי המין שלהם.

So if we can start to understand

אז אם אנחנו יכולים להתחיל להבין

what people really want

מה אנשים באמת רוצים

in health and development,

בבריאות ובפיתוח,

we can change communities

אנחנו יכולים לשנות קהילות

and we can change whole nations.

ואנחנו יכולים לשנות אומות שלמות.

Well, why is all of this so important?

אז למה כל זה כל כך חשוב?

So let's talk about what happens when this all comes together,

אז בואו נדבר על מה קורה כשכל זה קורה יחדיו,

when you tie the three things together.

כאשר קושרים את שלושת הדברים יחד.

And polio, I think, is one of the most powerful examples.

ופוליו, אני חושבת, היא אחת הדוגמאות החזקות.

We've seen a 99 percent reduction in polio in 20 years.

ראינו הפחתה של 99 אחוזים בפוליו בעשרים שנה.

So if you look back to 1988,

כך שאם מסתכלים לאחור ל-1988,

there are about 350,000 cases of polio

היו בסביבות 350,000 מקרים של פוליו

on the planet that year.

על כדור הארץ באותה שנה.

In 2009, we're down to 1,600 cases.

ב-2009, ירדנו ל-1,600 מקרים.

Well how did that happen?

ובכן כיצד זה קרה?

Let's look at a country like India.

בואו נסתכל על מדינה כמו הודו.

They have over a billion people in this country,

יש להם מעל מיליארד אנשים במדינה הזו.

but they have 35,000 local doctors

אבל יש להם 35,000 רופאים מקומיים

who report paralysis,

שמדווחים שיתוק,

and clinicians, a huge reporting system in chemists.

וקלינאים, מערך ענק של דיווח בקרב הכימאים.

They have two and a half million vaccinators.

יש להם שניים וחצי מיליון מחסנים.

But let me make the story a little bit more concrete for you.

אבל תנו לי להפוך את הסיפור ליותר מוחשי עבורכם.

Let me tell you the story of Shriram,

תנו לי לספר לכם את הסיפור של שרירם,

an 18 month boy in Bihar,

ילד בן 18 חודשים בביהר,

a northern state in India.

מדינה צפונית בהודו.

This year on August 8th, he felt paralysis

ב-8 באוגוסט השנה, הוא הרגיש שיתוק,

and on the 13th, his parents took him to the doctor.

וב-13, ההורים שלו לקחו אותו לרופא.

On August 14th and 15th, they took a stool sample,

ב-14 וה-15 באוגוסט, הם לקחו דגימת צואה,

and by the 25th of August,

ועד ה-25 באוגוסט,

it was confirmed he had Type 1 polio.

אושר שיש לו פוליו מסוג 1.

By August 30th, a genetic test was done,

עד ה-30 באוגוסט, בוצעה בדיקה גנטית,

and we knew what strain of polio Shriram had.

ואנחנו יודעים איזה סוג של פוליו היה לשרירם.

Now it could have come from one of two places.

עכשיו זה יכל להגיע מאחד משני מקומות.

It could have come from Nepal, just to the north, across the border,

זה יכל להגיע מנפאל, בדיוק מצפון, מעבר לגבול,

or from Jharkhand, a state just to the south.

או מג'הרקהנד, מדינה מדרום.

Luckily, the genetic testing proved

למזלנו, הבדיקה הגנטית הוכיחה

that, in fact, this strand came north,

שלמעשה, הגדיל הזה הגיע מהצפון,

because, had it come from the south,

משום שאם היה מגיע מהדרום,

it would have had a much wider impact in terms of transmission.

היתה לו השפעה רחבה הרבה יותר במונחים של הדבקה.

So many more people would have been affected.

אז הרבה יותר אנשים היו נדבקים.

So what's the endgame?

אז מה קרה בסוף?

Well on September 4th, there was a huge mop-up campaign,

ובכן, בארבעה בספטמבר, היה מסע גורף ענק

which is what you do in polio.

שזה מה שעושים במקרה של פוליו.

They went out and where Shriram lives,

הם יצאו, ובמקום בו שרירם גר,

they vaccinated two million people.

הם חיסנו שני מיליון אנשים.

So in less than a month,

כך שבפחות מחודש,

we went from one case of paralysis

הם עברו ממקרה אחד של שיתוק

to a targeted vaccination program.

לתוכנית חיסון ממוקד.

And I'm happy to say only one other person in that area got polio.

ואני שמחה להגיד שרק עוד אדם אחד באותו איזור קיבל פוליו.

That's how you keep

כך שומרים

a huge outbreak from spreading,

על ההתפרצות מלהתפשט,

and it shows what can happen

וזה מראה מה יכול לקרות

when local people have the data in their hands;

כאשר לאנשים מקומיים יש את המידע בידיהם,

they can save lives.

הם יכולים להציל חיים.

Now one of the challenges in polio, still, is marketing,

עתה אחד מהאתגרים בפוליו הוא עדיין השיווק,

but it might not be what you think.

אבל יכול להיות שזה לא מה שאתם חושבים.

It's not the marketing on the ground.

זה לא השיווק בשטח.

It's not telling the parents,

זה לא להגיד להורים,

"If you see paralysis, take your child to the doctor

"אם אתם רואים שיתוק, קחו את ילדיכם לרופא

or get your child vaccinated."

או חסנו את ילדיכם."

We have a problem with marketing in the donor community.

יש לנו בעיה בשיווק בקהילת התורמים.

The G8 nations have been incredibly generous on polio

מדינות ה-G8 היו מאוד נדיבות כלפי פוליו

over the last 20 years,

בעשרים השנים האחרונות,

but we're starting to have something called polio fatigue

אבל מתחילה אצלנו תופעה הנקראת עייפות מפוליו,

and that is that the donor nations

וזה שהמדינות התורמות

aren't willing to fund polio any longer.

לא מסכימות לממן פוליו יותר.

So by next summer, we're sighted to run out of money on polio.

כך שעד הקיץ הבא, אנחנו צופים שיאזל לנו הכסף לפוליו.

So we are 99 percent

כך שאנו ב-99 אחוזים

of the way there on this goal

מהדרך למטרה הזו,

and we're about to run short of money.

ועומד להיגמר לנו הכסף.

And I think that if the marketing were more aspirational,

ואני חושבת שאם השיווק היה יותר שאפתני,

if we could focus as a community

אם הוא יכל להתמקד כקהילה

on how far we've come

על כמה רחוק הגענו

and how amazing it would be

וכמה מדהים זה יכול להיות

to eradicate this disease,

למגר את המחלה הזו,

we could put polio fatigue

אנו יכולים לשים את העייפות מפוליו

and polio behind us.

ופוליו, מאחורינו.

And if we could do that,

ואם אנחנו יכולים לעשות את זה,

we could stop vaccinating everybody, worldwide,

אנחנו יכולים להפסיק לחסן את כולם, ברחבי העולם,

in all of our countries for polio.

בכל המדינות שלנו לפוליו.

And it would only be the second disease ever

וזו תהיה רק המחלה השנים מעולם

wiped off the face of the planet.

שתימחק מעל פני האדמה.

And we are so close.

ואנחנו כל כך קרובים.

And this victory is so possible.

והניצחון כל כך אפשרי.

So if Coke's marketers came to me

כך שאם המשווקים של קוקה-קולה היו באים אלי

and asked me to define happiness,

ומבקשים ממני להגדיר אושר,

I'd say my vision of happiness

הייתי אומרת שהחזון שלי לאושר

is a mother holding healthy baby

הוא אם האוחזת בתינוק בריא

in her arms.

בידיה.

To me, that is deep happiness.

עבורי, זהו אושר עמוק.

And so if we can learn lessons from the innovators in every sector,

ואם אנחנו יכולים ללמוד כמה שיעורים מהאנשים החדשנים בכל תחום,

then in the future we make together,

כך שבעתיד שאנחנו עושים יחד,

that happiness

האושר הזה

can be just as ubiquitous

יכול להיות בכל מקום בו זמנית

as Coca-Cola.

כמו קוקה-קולה.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)