Paul Gilding: The Earth is full

מתרגם: Avi Weiss מבקר: Ido Dekkers

Let me begin with four words

אתחיל עם ארבע מילים

that will provide the context for this week,

שיספקו את המסגרת לשבוע הזה,

four words that will come to define

ארבע מילים שבעתיד יגדירו

this century.

את המאה הזו.

Here they are:

והרי הן:

The Earth is full.

כדור הארץ מלא.

It's full of us, it's full of our stuff,

הוא מלא בנו, הוא מלא בדברים שלנו,

full of our waste, full of our demands.

מלא בפסולת שלנו, מלא בדרישות שלנו.

Yes, we are a brilliant and creative species,

כן, אנחנו מין מבריק ויצירתי,

but we've created a little too much stuff --

אבל יצרנו קצת יותר מדי דברים --

so much that our economy is now bigger

עד כדי כך שהכלכלה שלנו גדולה עכשיו יותר

than its host, our planet.

מהמארח שלה, כוכב הלכת שלנו.

This is not a philosophical statement,

זאת לא הצהרה פילוסופית,

this is just science

זהו פשוט מדע

based in physics,

המבוסס על פיזיקה,

chemistry and biology.

כימיה וביולוגיה.

There are many science-based analyses of this,

יש הרבה אנליזות מבוססות-מדע של זה,

but they all draw the same conclusion --

אבל כולן מגיעות לאותה מסקנה --

that we're living beyond our means.

שאנחנו חיים מעבר לאמצעים שלנו.

The eminent scientists of the Global Footprint Network, for example,

המדענים הדגולים של "הרשת העולמית לטביעות רגל אקולוגיות", לדוגמה,

calculate that we need about 1.5 Earths

חישבו שאנחנו צריכים בערך 1.5 כדורי-ארץ

to sustain this economy.

כדי לקיים כלכלה זו.

In other words,

במילים אחרות,

to keep operating at our current level,

כדי להמשיך לפעול ברמה הנוכחית,

we need 50 percent more Earth than we've got.

אנו זקוקים ל-50% יותר מכדור הארץ ממה שיש לנו.

In financial terms,

במונחים פיננסיים.

this would be like always spending 50 percent more than you earn,

זה כמו להוציא תמיד 50% יותר ממה שאתה מרוויח,

going further into debt every year.

ולהגדיל את החוב מידי שנה.

But of course, you can't borrow natural resources,

אבל כמובן שאי-אפשר ללוות משאבים טבעיים,

so we're burning through our capital,

אז אנחנו שורפים את כל ההון שלנו,

or stealing from the future.

או גונבים מן העתיד.

So when I say full, I mean really full --

אז כשאני אומר מלא, אני מתכוון באמת מלא --

well past any margin for error,

הרבה מעבר לכל שולי טעות,

well past any dispute

הרבה מעבר לכל ויכוח

about methodology.

בנושאי מתודולוגיה.

What this means is our economy is unsustainable.

פירוש הדבר הוא שהכלכלה שלנו אינה ברת-קיימא.

I'm not saying it's not nice or pleasant

אינני אומר שזה לא יפה או נעים

or that it's bad for polar bears or forests,

או שזה רע לדובי הקוטב או ליערות,

though it certainly is.

למרות שאין ספק שזה כך.

What I'm saying

מה שאני אומר הוא

is our approach is simply unsustainable.

שהגישה שלנו פשוט אינה ברת-קיימא.

In other words, thanks to those pesky laws of physics,

במילים אחרות, בזכות חוקי הפיזיקה המעצבנים האלה,

when things aren't sustainable, they stop.

כאשר דברים אינם ברי-קיימא, הם נפסקים.

But that's not possible, you might think.

אולי אתם חושבים שזה בלתי-אפשרי.

We can't stop economic growth.

אנו לא יכולים לעצור את הצמיחה הכלכלית.

Because that's what will stop: economic growth.

כי זה מה שייפסק: הצמיחה הכלכלית.

It will stop because of the end of trade resources.

זה ייפסק בגלל שייגמרו משאבי הסחר.

It will stop because of the growing demand of us

זה ייפסק בגלל הביקוש הגובר שלנו

on all the resources, all the capacity,

לכל המשאבים, לכל כושר הקיבול,

all the systems of the Earth,

לכל המערכות של כדור הארץ,

which is now having economic damage.

שסובלות עכשיו מנזק כלכלי.

When we think about economic growth stopping,

כשאנו חושבים על הפסקת הצמיחה הכלכלית,

we go, "That's not possible,"

אנחנו אומרים, "זה לא ייתכן"

because economic growth is so essential to our society

כי הצמיחה הכלכלית כה חיונית עבור החברה שלנו

that is is rarely questioned.

שרק לעתים נדירות מפקפקים בכך.

Although growth has certainly delivered many benefits,

למרות שהצמיחה סיפקה ללא ספק יתרונות רבים,

it is an idea so essential

זהו רעיון כל-כך מרכזי

that we tend not to understand

שאנו נוטים שלא להבין

the possibility of it not being around.

את האפשרות שהוא לא יהיה קיים.

Even though it has delivered many benefits,

למרות שזה סיפק יתרונות רבים,

it is based on a crazy idea --

הרי שזה מבוסס על רעיון מטורף -

the crazy idea being

והרעיון מטורף הוא

that we can have infinite growth

שיכולה להיות לנו צמיחה בלתי-מוגבלת

on a finite planet.

בכוכב-לכת מוגבל.

And I'm here to tell you the emperor has no clothes.

ואני באתי כדי לומר לכם שהמלך הוא עירום.

That the crazy idea is just that,

הרעיון המטורף הוא בדיוק זה:

it is crazy,

מטורף,

and with the Earth full, it's game over.

וכשכדור הארץ מלא, המשחק נגמר.

Come on, you're thinking.

"בחייך", אתם חושבים.

That's not possible.

"זה לא ייתכן.

Technology is amazing. People are innovative.

הטכנולוגיה מדהימה. האנשים חדשניים.

There are so many ways we can improve the way we do things.

יש דרכים כה רבות שנוכל לשפר את אופן עשיית הדברים.

We can surely sort this out.

בטוח שאנחנו יכולים לפתור את זה."

That's all true.

כל זה נכון.

Well, it's mostly true.

ובכן, זה כמעט נכון.

We are certainly amazing,

אנחנו בהחלט מדהימים.

and we regularly solve complex problems

ואנחנו פותרים כל הזמן בעיות מורכבות

with amazing creativity.

ביצירתיות מדהימה.

So if our problem

אז אם הבעיה שלנו

was to get the human economy down

היא להוריד את הכלכלה האנושית

from 150 percent to 100 percent of the Earth's capacity,

מ-150% ל-100% של ספיקת כדור הארץ,

we could do that.

היינו יכולים לעשות את זה.

The problem is we're just warming up

הבעיה היא שאנחנו רק מחממים

this growth engine.

את מנוע הצמיחה הזה.

We plan to take this highly-stressed economy

אנו מתכננים לקחת את הכלכלה המאד לחוצה הזו

and make it twice as big

ולהגדיל אותה פי שתיים

and then make it four times as big --

ואז להגדיל אותה פי ארבע -

not in some distant future,

לא בעתיד רחוק כלשהו,

but in less than 40 years,

אלא בתוך פחות מ-40 שנה,

in the life time of most of you.

עוד בתקופת החיים של רובכם.

China plans to be there in just 20 years.

סין מתכננת להגיע לכך תוך 20 שנה בלבד.

The only problem with this plan

הבעיה היחידה עם תוכנית זו

is that it's not possible.

היא שהיא בלתי-אפשרית.

In response, some people argue,

בתגובה, אנשים מתווכחים ואומרים,

but we need growth, we need it to solve poverty.

אבל אנו זקוקים לצמיחה, אנו זקוקים לה כדי לפתור את בעיית העוני.

We need it to develop technology.

אנו זקוקים לה כדי לפתח את הטכנולוגיה.

We need it to keep social stability.

אנו זקוקים לה כדי לשמור על יציבות חברתית.

I find this argument fascinating,

אני מוצא שזהו טיעון מדהים,

as though we can kind of bend the rules of physics

כאילו שאנחנו יכולים לכופף את חוקי הפיזיקה

to suit our needs.

כדי שיתאימו לצרכינו.

It's like the Earth doesn't care what we need.

לכדור הארץ לא איכפת מה נחוץ לנו.

Mother nature doesn't negotiate;

אמא אדמה לא מנהלת משא ומתן;

she just sets rules and describes consequences.

היא רק קובעת את הכללים ומתארת את התוצאות.

And these are not esoteric limits.

ולא מדובר במגבלות סודיות.

This is about food and water, soil and climate,

מדובר באוכל ומים, באדמה ובאקלים,

the basic practical and economic foundations

היסודות הבסיסיים המעשיים והכלכליים

of our lives.

של חיינו.

So the idea that we can smoothly transition

אז הרעיון שאנו יכולים לעבור בצורה חלקה

to a highly-efficient,

לכלכלה מאד יעילה,

solar-powered, knowledge-based economy

מונעת באנרגיית-שמש ומבוססת על ידע,

transformed by science and technology

שהשתנתה הודות למדע ולטכנולוגיה

so that nine billion people

כדי שתשעה מיליארד בני אדם

can live in 2050

יוכלו לחיות בשנת 2050

a life of abundance and digital downloads

חיים של שפע ושל הורדות דיגיטליות

is a delusion.

הוא אשליה.

It's not that it's not possible to feed, clothe and house us all

לא שאי-אפשר להאכיל, להלביש ולספק דיור לכולנו

and have us live decent lives.

ולחיות חיים טובים.

It certainly is.

בהחלט כן.

But the idea that we can gently grow there

אבל הרעיון שנוכל להגיע לכך במתינות

with a few minor hiccups

עם כמה שיהוקים קלים בדרך

is just wrong,

פשוט שגוי,

and it's dangerously wrong,

והוא שגוי עד כדי סכנה,

because it means we're not getting ready

כי זה אומר שאנחנו לא מתכוננים

for what's really going to happen.

למה שבאמת עומד לקרות.

See what happens when you operate a system

הרי מה שקורה כשמפעילים מערכת

past its limits

מעבר למגבלותיה

and then keep on going

וממשיכים להפעיל אותה

at an ever-accelerating rate

בקצב הולך וגובר

is that the system stops working and breaks down.

המערכת תפסיק לעבוד ותתקלקל.

And that's what will happen to us.

וזה מה שיקרה לנו.

Many of you will be thinking,

רבים מכם ודאי חושבים,

but surely we can still stop this.

אבל אנו בטח יכולים עדיין לעצור את זה.

If it's that bad, we'll react.

אם זה כל-כך נורא, אנחנו נגיב.

Let's just think through that idea.

הבה נחשוב על הרעיון הזה.

Now we've had

היו לנו

50 years of warnings.

50 שנים של אזהרות.

We've had science proving

המדע הוכיח לנו

the urgency of change.

את דחיפות השינוי.

We've had economic analysis pointing out

היו לנו בדיקות כלכליות שהראו לנו

that, not only can we afford it,

שלא רק שנוכל להרשות זאת לעצמנו,

it's cheaper to act early.

אלא שזול יותר לפעול מוקדם.

And yet, the reality is

ובכל זאת, המציאות היא

we've done pretty much nothing to change course.

שלא עשינו כמעט כלום כדי לשנות כיוון.

We're not even slowing down.

אנחנו אפילו לא מאטים.

Last year on climate, for example,

בשנה שעברה על האקלים, למשל,

we had the highest global emissions ever.

היו לנו הפליטות העולמיות הגבוהות ביותר אי-פעם.

The story on food, on water, on soil, on climate

הסיפור של האוכל, המים, האדמה, האקלים

is all much the same.

כולם דומים.

I actually don't say this in despair.

אני באמת לא אומר זאת מתוך יאוש.

I've done my grieving about the loss.

התאבלתי מספיק על האובדן.

I accept where we are.

אני מקבל את המקום בו אנו נמצאים.

It is sad,

זה עצוב,

but it is what it is.

אבל זה מה שיש.

But it is also time

אבל זהו גם הזמן

that we ended our denial

שנפסיק את ההתכחשות שלנו

and recognized

ונכיר בכך

that we're not acting, we're not close to acting

שאנו לא פועלים ואפילו לא קרובים לפעול

and we're not going to act

ושלא נפעל

until this crisis hits the economy.

עד שהמשבר הזה יפגע בכלכלה.

And that's why the end of growth

וזו הסיבה שסוף הצמיחה

is the central issue

הוא הדבר המרכזי

and the event that we need to get ready for.

והאירוע שלקראתו עלינו להתכונן.

So when does this transition begin?

אז מתי מתחיל המעבר הזה?

When does this breakdown begin?

מתי תתחיל ההתמוטטות הזו?

In my view, it is well underway.

לדעתי, היא לגמרי בעיצומה.

I know most people don't see it that way.

אני יודע שרוב האנשים לא רואים זאת כך.

We tend to look at the world,

אנחנו נוטים להסתכל על העולם,

not as the integrated system that it is,

לא בתור המערכת המשולבת שהוא,

but as a series of individual issues.

אלא כשורה של נושאים פרטניים.

We see the Occupy protests,

אנחנו רואים את מחאות ה"אוקיופיי",

we see spiraling debt crises,

אנו רואים משברי חוב מידרדרים,

we see growing inequality,

אנחנו רואים עליה באי-שוויון,

we see money's influence on politics,

אנו רואים את השפעת הכסף על הפוליטיקה,

we see resource constraint, food and oil prices.

אנו רואים אילוץ משאבים, מזון ומחירי הנפט.

But we see, mistakenly, each of these issues

אבל אנו רואים בטעות את כל הנושאים הללו

as individual problems to be solved.

כבעיות בודדות שיש לפתור אותן כך.

In fact, it's the system

למעשה, זוהי מערכת

in the painful process of breaking down --

בתהליך כואב של התמוטטות --

our system, of debt-fueled economic growth,

המערכת שלנו, של צמיחה כלכלית מבוססת-חוב,

of ineffective democracy,

של דמוקרטיה לא יעילה,

of overloading planet Earth,

של העמסת יתר של כדור הארץ

is eating itself alive.

אוכלת את עצמה בחיים.

I could give you countless studies

אני יכול לתת לכם אינספור מחקרים

and evidence to prove this,

וראיות שיוכיחו את זה,

but I won't because, if you want to see it,

אבל לא אעשה זאת, כי אם אתם רוצים לראות זאת,

that evidence is all around you.

הראיות האלה נמצאות סביבכם.

I want to talk to you about fear.

אני רוצה לדבר איתכם על פחד.

I want to do so because, in my view,

אני רוצה לעשות זאת כי, לדעתי,

the most important issue we face

הנושא החשוב ביותר שלפנינו

is how we respond

הוא כיצד אנו מגיבים

to this question.

לשאלה זו.

The crisis is now inevitable.

המשבר הוא כעת בלתי-נמנע.

This issue is, how will we react?

העניין הוא, איך נגיב?

Of course, we can't know what will happen.

מובן שאנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה.

The future is inherently uncertain.

מטבעו, העתיד אינו ברור.

But let's just think through what the science is telling us

אבל בואו נחשוב על מה שהמדע אומר לנו

is likely to happen.

שעשוי לקרות.

Imagine our economy

דמיינו את הכלכלה שלנו

when the carbon bubble bursts,

כשתתפוצץ בועת הפחמן,

when the financial markets recognize

כאשר השווקים הפיננסיים יבינו

that, to have any hope

שכדי שתהיה תקווה כלשהי

of preventing the climate spiraling out of control,

למנוע מן האקלים לצאת משליטה,

the oil and coal industries are finished.

תעשיות הנפט והפחם גמורות.

Imagine China, India and Pakistan going to war

תארו לעצמכם את סין, הודו ופקיסטן יוצאות למלחמה

as climate impacts

כשהשפעות האקלים

generate conflict over food and water.

מביאות למאבק על מזון ומים.

Imagine the Middle East without oil income,

תארו לעצמכם את המזרח התיכון ללא הכנסות מנפט,

but with collapsing governments.

ועם ממשלות מתמוטטות .

Imagine our highly-tuned, just-in-time food industry

תארו לעצמכם את תעשיית המזון היעילה והמתוזמנת שלנו

and our highly-stressed agricultural system failing

ואת המערכת החקלאית הלחוצה שלנו נכשלות

and supermarket shelves emptying.

ואת התרוקנות מדפי המרכול.

Imagine 30 percent unemployment in America

תארו לעצמכם 30 אחוז אבטלה בארה"ב

as the global economy is gripped

בזמן שהכלכלה העולמית אחוזה

by fear and uncertainty.

בפחד ובחוסר-ודאות.

Now imagine what that means for you,

עכשיו דמיינו מה זה אומר לגביכם,

your family, your friends,

לגבי המשפחה שלכם, החברים שלכם,

your personal financial security.

לגבי הביטחון האישי והפיננסי שלכם.

Imagine what it means

תארו לעצמכם מה זה אומר

for your personal security

לגבי הביטחון האישי שלכם

as a heavily armed civilian population

כשאוכלוסיה אזרחית חמושה בכבדות

gets angrier and angrier

נעשית כועסת יותר ויותר

about why this was allowed to happen.

איך נתנו לזה לקרות.

Imagine what you'll tell your children

תארו לעצמכם מה תאמרו לילדיכם

when they ask you,

כשהם ישאלו אתכם,

"So, in 2012, Mom and Dad,

"בשנת 2012, אמא ואבא,

what was it like

איך היה

when you'd had the hottest decade on record

כשהיה לכם העשור החם ביותר אי-פעם

for the third decade in a row,

בעשור השלישי ברציפות,

when every scientific body in the world was saying

כאשר כל מוסד מדעי בעולם אמר

you've got a major problem,

שיש לכם בעיה רצינית,

when the oceans were acidifying,

כאשר האוקיינוסים הלכו והחמצנו,

when oil and food prices were spiking,

כאשר מחירי הנפט והמזון הרקיעו שחקים,

when they were rioting in the streets of London

כשהיו מהומות ברחובות לונדון

and occupying Wall Street?

וכבשו את וול סטריט?

When the system was so clearly breaking down, Mom and Dad,

כשברור היה שהמערכת מתמוטטת, אמא ואבא,

what did you do, what were you thinking?"

מה עשיתם, על מה חשבתם? "

So how do you feel

אז איך אתם מרגישים

when the lights go out

לגבי כיבוי האורות

on the global economy in your mind,

בכלכלה העולמית, בדמיונכם,

when your assumptions about the future

כאשר ההנחות שהיו לכם לגבי העתיד

fade away

מתפוגגות

and something very different emerges?

ומופיע משהו שונה לגמרי?

Just take a moment

פשוט קחו רגע

and take a breath

תנשמו

and think, what do you feel

וחישבו, מה אתם מרגישים

at this point?

בנקודה זו?

Perhaps denial.

אולי הכחשה

Perhaps anger.

אולי כעס.

Maybe fear.

אולי פחד.

Of course, we can't know what's going to happen

כמובן, אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה

and we have to live with uncertainty.

ונצטרך לחיות באי-ודאות.

But when we think about the kind of possibilities I paint,

אבל כשאנו חושבים על האפשרויות שאני מתאר,

we should feel a bit of fear.

עלינו להרגיש קצת פחד.

We are in danger, all of us,

אנחנו בסכנה, כולנו,

and we've evolved to respond to danger with fear

התפתחנו להגיב לסכנה בפחד

to motivate a powerful response,

ובכך להניע תגובה רבת-עוצמה,

to help us bravely face a threat.

כדי שנוכל להתייצב באומץ מול איום כלשהו.

But this time it's not a tiger at the cave mouth.

אבל הפעם לא מדובר בנמר בפתח המערה.

You can't see the danger at your door.

אינכם יכולים לראות את הסכנה שעל סף דלתכם.

But if you look,

אבל אם תסתכלו היטב,

you can see it at the door of your civilization.

תוכלו לראות אותה על סף דלת הציוויליזציה שלכם.

That's why we need to feel our response now while the lights are still on,

ולכן עלינו לחוש את תגובתנו כעת, כשהאור עדיין דולק,

because if we wait until the crisis takes hold,

כי אם נחכה עד שהמשבר יתבסס,

we may panic and hide.

אנו עלולים להיבהל ולהסתתר.

If we feel it now and think it through,

אם נרגיש זאת עכשיו ונחשוב על כך לעומק,

we will realize we have nothing to fear

נבין שאין לנו ממה לפחוד

but fear itself.

פרט לפחד עצמו.

Yes, things will get ugly, and it will happen soon --

כן, הדברים ייעשו מכוערים, וזה יקרה בקרוב --

certainly in our lifetime --

אין ספק שבימינו --

but we are more than capable

אבל אנחנו בהחלט מסוגלים

of getting through everything that's coming.

לעבור את כל מה שעתיד לקרות.

You see, those people that have faith

אתם מבינים, האנשים שמחזיקים באמונה

that humans can solve any problem,

שבני האדם יכולים לפתור כל בעיה

that technology is limitless, that markets can be a force for good,

שהטכנולוגיה בלתי-מוגבלת, שהשווקים יכולים להוות כוח חיובי,

are in fact right.

למעשה צודקים.

The only thing they're missing

הדבר היחיד שהם מחמיצים הוא

is that it takes a good crisis to get us going.

שנחוץ משבר טוב כדי להניע אותנו.

When we feel fear and we fear loss

כשאנו מרגישים פחד וחוששים מאובדן

we are capable of quite extraordinary things.

אנו מסוגלים למעללים יוצאי-דופן.

Think about war.

חישבו על מלחמה.

After the bombing of Pearl Harbor, it just took four days

לאחר ההתקפה על פרל הרבור, תוך 4 ימים בלבד

for the government to ban the production of civilian cars

הממשלה אסרה לייצר מכוניות אזרחיות,

and to redirect the auto industry,

שינתה את כיוון תעשיית הרכב,

and from there to rationing of food and energy.

ומשם המשיכה לקיצוב המזון והאנרגיה.

Think about how a company responds to a bankruptcy threat

חישבו איך חברה מגיבה לאיום של פשיטת-רגל

and how a change that seemed impossible just gets done.

ואיך שינוי שנראה בלתי-אפשרי, פשוט מתבצע.

Think about how an individual responds

חישבו איך אדם מגיב

to a diagnosis of a life-threatening illness

לאיבחון של מחלה מסכנת-חיים

and how lifestyle changes

וכיצד השינויים באורח החיים

that previously were just too difficult

שבעבר היו פשוט קשים מדי לביצוע

suddenly become relatively easy.

פתאום נעשים קלים יחסית.

We are smart, in fact, we really are quite amazing,

אנחנו חכמים, בעצם, אנחנו באמת די מדהימים,

but we do love a good crisis.

אבל אנו ממש מתים לאיזה משבר טוב.

And the good news, this one's a monster.

והבשורות הטובות הן שהפעם מדובר במפלצת.

(Laughter)

(צחוק)

Sure, if we get it wrong,

ברור שאם נפעל כאן לא נכון,

we could face the end of this civilization,

אולי נעמוד מול הסוף של הציוויליזציה הזו,

but if we get it right,

אבל אם נפעל נכון,

it could be the beginning of civilization instead.

זו עשויה להיות ראשיתה של הציוויליזציה.

And how cool would it be

וכמה מגניב יהיה

to tell your grandchildren that you were part of that?

לספר לנכדיכם שנטלתם חלק בזה?

There's certainly no technical or economic barrier in the way.

ברור שאין בדרך שום מחסום טכני או כלכלי.

Scientists like James Hansen tell us

מדענים כמו ג'יימס הנסן מספרים לנו

we may need to eliminate net CO2 emissions from the economy

שאולי נצטרך להפסיק את פליטת הפחמן הדו-חמצני מהכלכלה

in just a few decades.

תוך כמה עשורים בלבד.

I wanted to know what that would take,

רציתי לדעת מה זה יצריך,

so I worked with professor Jorgen Randers from Norway

אז עבדתי עם פרופסור יורגן רנדרס מנורבגיה

to find the answer.

כדי למצוא את התשובה.

We developed a plan called "The One Degree War Plan" --

פיתחנו תכנית בשם "תכנית מלחמת המעלה הבודדת" --

so named because of the level of mobilization and focus required.

שנקראת כך בגלל רמת הגיוס והמיקוד הדרושה.

To my surprise,

להפתעתי,

eliminating net CO2 emissions from the economy in just 20 years

ביטול פליטת הפד"ח מהמשק בתוך 20 שנה

is actually pretty easy and pretty cheap,

היא בעצם די פשוטה ויחסית זולה,

not very cheap,

לא זולה מאד,

but certainly less than the cost of a collapsing civilization.

אבל בהחלט פחות מהמחיר של קריסת הציוויליזציה.

We didn't calculate that precisely,

לא חישבנו את זה במדויק,

but we understand that's very expensive.

אבל אנו מבינים שזה יקר מאוד.

You can read the details,

אתם יכולים לקרוא את הפרטים,

but in summary, we can transform our economy.

אבל לסיכום, אנו יכולים לשנות את הכלכלה שלנו.

We can do it with proven technology.

אנו יכולים לעשות זאת עם טכנולוגיה מוכחת.

We can do it at an affordable cost.

אנו יכולים לעשות זאת במחיר סביר.

We can do it with existing political structures.

אנו יכולים לעשות זאת עם המבנים הפוליטיים הקיימים.

The only thing we need to change

הדבר היחיד שאנחנו צריכים לשנות

is how we think and how we feel.

הוא איך אנחנו חושבים ואיך אנחנו מרגישים.

And this is where you come in.

וכאן אתם נכנסים לתמונה.

When we think about the future I paint,

כשאנו חושבים על העתיד שאני מתאר,

of course we should feel a bit of fear.

כמובן שעלינו להרגיש קצת פחד.

But fear can be paralyzing or motivating.

אבל פחד יכול לשתק או להוות מניע.

We need to accept the fear and then we need to act.

עלינו לקבל את הפחד, ואז עלינו לפעול.

We need to act

עלינו לפעול

like the future depends on it.

כאילו שהעתיד תלוי בכך.

We need to act like we only have one planet.

עלינו להתנהג כאילו שיש לנו רק כוכב-לכת אחד.

We can do this.

אנחנו יכולים לעשות זאת.

I know the free market fundamentalists will tell you

אני יודע שהקנאים של השוק החופשי יאמרו לכם

that more growth, more stuff and nine billion people going shopping

שעוד צמיחה, עוד דברים ו-9 מיליארד אנשים שעושים קניות

is the best we can do.

הם הדברים הכי טובים שנוכל להשיג.

They're wrong.

הם טועים.

We can be more,

אנחנו מסוגלים ליותר,

we can be much more.

אנחנו מסוגלים להרבה יותר.

We have achieved remarkable things

כבר השגנו דברים מדהימים

since working out how to grow food some 10,000 years ago.

מאז שגילינו לפני כ-10,000 שנה איך לגדל מזון.

We've built a powerful foundation

בנינו בסיס חזק

of science, knowledge and technology --

של מדע, ידע וטכנולוגיה --

more than enough to build a society

בהחלט מספיק כדי לבנות חברה

where nine billion people

שבה תשעה מיליארד בני-אדם

can lead decent, meaningful and satisfying lives.

יכולים לחיות חיים טובים, בעלי משמעות ומספקים.

The Earth can support that

כדור הארץ יכול לתמוך בכך

if we choose the right path.

אם נבחר בדרך הנכונה.

We can choose this moment of crisis

אנחנו יכולים לבחור את רגע המשבר הזה

to ask and answer the big questions of society's evolution --

כדי לשאול ולענות בו על השאלות הגדולות של האבולוציה החברתית--

like, what do we want to be when we grow up,

כמו: מה אנחנו רוצים להיות כשנגדל,

when we move past this bumbling adolescence

כשנעבור את שלב ההתבגרות הרברבנית הזאת

where we think there are no limits

שבה אנו חושבים שאין גבולות

and suffer delusions of immortality?

וסובלים מאשליות של חיי-נצח?

Well it's time to grow up,

הגיע הזמן להתבגר,

to be wiser, to be calmer,

להיות חכמים יותר, רגועים יותר,

to be more considered.

להיות שקולים יותר.

Like generations before us,

כמו הדורות שקדמו לנו,

we'll be growing up in war --

גם אנחנו נגדל בזמן מלחמה --

not a war between civilizations,

לא מלחמה בין ציוויליזציות,

but a war for civilization,

אלא מלחמה למען הציוויליזציה,

for the extraordinary opportunity

מלחמה על ההזדמנות יוצאת הדופן

to build a society

לבנות חברה

which is stronger and happier

שהיא חזקה יותר ומאושרת יותר

and plans on staying around

ומתכוונת להישאר בחיים

into middle age.

עד גיל העמידה.

We can choose life over fear.

אנו יכולים לבחור בחיים במקום בפחד.

We can do what we need to do,

אנו יכולים לעשות את אשר עלינו לעשות,

but it will take every entrepreneur,

אבל לכך יידרשו כל היזמים,

every artist,

כל האמנים,

every scientist, every communicator,

כל מדען, כל איש תקשורת,

every mother, every father, every child,

כל אם, כל אב, כל ילד,

every one of us.

כל אחד מאיתנו.

This could be our finest hour.

זו יכולה להיות שעתנו היפה ביותר.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)