How the NSA betrayed the world's trust -- time to act | Mikko Hypponen

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

The two most likely largest inventions

שתי ההמצאות הגדולות ביותר, כנראה,

of our generation

בדורנו,

are the Internet and the mobile phone.

הן האינטרנט והטלפון הנייד.

They've changed the world.

הן שינו את העולם.

However, largely to our surprise,

אולם להפתעתנו, הגדולה למדי,

they also turned out to be the perfect tools

הסתבר שהן גם הכלים המושלמים

for the surveillance state.

עבור מדינת המעקב.

It turned out that the capability

התברר שהיכולת

to collect data, information and connections

לאסוף נתונים, מידע וקשרים

about basically any of us and all of us

עקרונית, על כל אדם מאיתנו ועל כולנו

is exactly what we've been hearing

היא בדיוק הדבר עליו שמענו

throughout of the summer through revelations and leaks

במשך כל הקיץ, דרך גילויים ודליפות

about Western intelligence agencies,

אודות סוכנויות הביון המערבי,

mostly U.S. intelligence agencies,

ובעיקר סוכנויות הביון של ארה"ב,

watching over the rest of the world.

שמפקחות על שאר העולם.

We've heard about these starting with the

שמענו עליהן

revelations from June 6.

החל מהגילויים ב-6 ביוני.

Edward Snowden started leaking information,

אדוארד סנודן החל להדליף מידע,

top secret classified information,

מידע בסיווג "סודי ביותר",

from the U.S. intelligence agencies,

מסוכנויות הביון של ארה"ב,

and we started learning about things like PRISM

והתחלנו ללמוד על דברים כגון "פריזמה"

and XKeyscore and others.

ו"אקס-קי-סקור" ועוד.

And these are examples of the kinds of programs

ואלה הן דוגמאות לסוג התכניות

U.S. intelligence agencies are running right now,

שסוכנויות הביון של ארה"ב מנהלות כעת,

against the whole rest of the world.

נגד כל שאר העולם.

And if you look back about the forecasts

ואם חוזרים ובוחנים את התחזיות

on surveillance by George Orwell,

של ג'ורג' אורוול בנושא המעקב,

well it turns out that

מסתבר,

George Orwell was an optimist.

שג'ורג' אורוול היה אופטימיסט.

(Laughter)

[צחוק]

We are right now seeing a much larger scale

ממש עכשיו אנו עדים להיקף גדול בהרבה

of tracking of individual citizens

של עיקוב אחרי אזרחים בודדים

than he could have ever imagined.

מכפי שהוא אי-פעם העלה בדעתו.

And this here is the infamous

זהו המרכז לאיסוף הנתונים הידוע לשמצה

NSA data center in Utah.

של הסוכנות לבטחון לאומי ביוטה.

Due to be opened very soon,

הוא אמור להיפתח בקרוב מאד,

it will be both a supercomputing center

ויהיה גם מרכז למיחשוב-על

and a data storage center.

וגם מרכז לאיחסון נתונים.

You could basically imagine it has a large hall

עקרונית, אפשר לדמיין שיש בו אולם גדול

filled with hard drives storing data

מלא בכוננים קשיחים המאחסנים את המידע

they are collecting.

שהם אוספים.

And it's a pretty big building.

וזה מבנה גדול למדי.

How big? Well, I can give you the numbers --

כמה גדול? ובכן, אוכל לתת לכם מספרים:

140,000 square meters --

140,000 מטרים רבועים --

but that doesn't really tell you very much.

אבל זה לא ממש אומר לכם הרבה.

Maybe it's better to imagine it as a comparison.

אולי מוטב לתאר אותו בעזרת השוואה.

You think about the largest IKEA store

חישבו על חנות "איקאה" הגדולה ביותר

you've ever been in.

שאי-פעם הייתם בה.

This is five times larger.

זה גדול פי חמש.

How many hard drives can you fit in an IKEA store?

כמה כוננים קשיחים אפשר להכניס לחנות "איקאה"?

Right? It's pretty big.

נכון? זה די גדול.

We estimate that just the electricity bill

להערכתנו, רק חשבון החשמל

for running this data center

של תפעול מרכז המידע הזה,

is going to be in the tens of millions of dollars a year.

יהיה באזור עשרות מיליוני דולרים בשנה.

And this kind of wholesale surveillance

וסוג כזה של מעקב כולל

means that they can collect our data

משמעו שהם יכולים לאסוף את הנתונים שלנו

and keep it basically forever,

ובעצם לשמור אותם לנצח,

keep it for extended periods of time,

לתקופות זמן ממושכות,

keep it for years, keep it for decades.

במשך שנים ועשרות שנים.

And this opens up completely new kinds of risks

וזה פותח פתח לסיכונים חדשים לגמרי

to us all.

לכולנו.

And what this is is that it is wholesale

ומדובר במעקב כולל

blanket surveillance on everyone.

על כל אחד ואחת.

Well, not exactly everyone,

בעצם, לא על כולם,

because the U.S. intelligence only has a legal right

כי הביון האמריקאי רשאי לפי החוק

to monitor foreigners.

לעקוב רק אחרי זרים.

They can monitor foreigners

הם יכולים לעקוב אחרי זרים

when foreigners' data connections

כשנתוני קשריהם של הזרים

end up in the United States or pass through the United States.

מסתיימים בארה"ב או עוברים דרך ארה"ב.

And monitoring foreigners doesn't sound too bad

והמעקב אחרי זרים לא נשמע דבר רע כל-כך,

until you realize

עד שמבינים

that I'm a foreigner and you're a foreigner.

שאני זר, ואתם זרים.

In fact, 96 percent of the planet are foreigners.

למעשה, 96% מכוכב הלכת הם זרים.

(Laughter)

[צחוק]

Right?

נכון?

So it is wholesale blanket surveillance of all of us,

כך שזהו אכן מעקב מקיף על כולנו,

all of us who use telecommunications and the Internet.

כולנו, כל מי שמשתמש בתקשורת אלקטרונית ובאינטרנט.

But don't get me wrong:

אבל אל תבינו אותי לא נכון:

There are actually types of surveillance that are okay.

יש סוגי מעקב שהם בסדר.

I love freedom, but even I agree

אני אוהב חופש, אבל אפילו אני מסכים

that some surveillance is fine.

שמידה כלשהי של מעקב היא בסדר.

If the law enforcement is trying to find a murderer,

אם אנשי החוק מנסים למצוא רוצח,

or they're trying to catch a drug lord

או ללכוד איל-סמים

or trying to prevent a school shooting,

או לנסות למנוע ירי בבית-ספר,

and they have leads and they have suspects,

ויש להם כיווני חקירה וחשודים,

then it's perfectly fine for them to tap the suspect's phone,

אז בסדר גמור שהם יתחברו לטלפון של החשוד,

and to intercept his Internet communications.

ויירטו את תקשורת האינטרנט שלו.

I'm not arguing that at all,

אני בכלל לא מתווכח על זה,

but that's not what programs like PRISM are about.

אבל תכניות כמו "פריזמה" לא עוסקות בכך.

They are not about doing surveillance on people

הן לא עוסקות במעקב אחרי אנשים

that they have reason to suspect of some wrongdoings.

שיש סיבה לחשוד בהם במעשים לא כשרים.

They're about doing surveillance on people

הן עוסקות במעקב אחרי אנשים

they know are innocent.

שידוע שהם חפים מפשע.

So the four main arguments

כך שארבעת הטיעונים העיקריים

supporting surveillance like this,

שתומכים במעקב כזה,

well, the first of all is that whenever you start

הם: הראשון, תמיד כשמתחילים

discussing about these revelations,

לדון בגילויים האלה,

there will be naysayers trying to minimize

יהיו אומרי-לאו שינסו להמעיט

the importance of these revelations, saying that

בחשיבות הגילויים האלה באומרם

we knew all this already,

שאנו כבר יודעים על זה,

we knew it was happening, there's nothing new here.

תמיד ידענו שזה קורה, אין פה כל חדש.

And that's not true. Don't let anybody tell you

וזה לא נכון. שאיש לא יגיד לכם

that we knew this already, because we did not know this already.

שידענו על זה, כי עד כה לא ידענו על זה.

Our worst fears might have been something like this,

פחדינו הגרועים ביותר היו אולי משהו מעין זה,

but we didn't know this was happening.

אבל לא ידענו שזה קורה.

Now we know for a fact it's happening.

היום אנו יודעים בבירור שזה קורה.

We didn't know about this. We didn't know about PRISM.

לא ידענו על זה. לא ידענו על "פריזמה".

We didn't know about XKeyscore. We didn't know about Cybertrans.

לא ידענו על "אקס-קי-סקור". לא ידענו על "סייברטראנס".

We didn't know about DoubleArrow.

לא ידענו על "דבל-ארו".

We did not know about Skywriter --

לא ידענו על "סקיי-רייטר" -

all these different programs

כל התכניות האלה

run by U.S. intelligence agencies.

שמנוהלות ע"י סוכנויות הביון של ארה"ב.

But now we do.

אבל עכשיו אנו יודעים.

And we did not know

וגם לא ידענו

that U.S. intelligence agencies go to extremes

שסוכנויות הביון של ארה"ב תנקוטנה באמצעים קיצוניים

such as infiltrating standardization bodies

כמו הסתננות לגופי תקינה

to sabotage encryption algorithms on purpose.

כדי לחבל בזדון באלגוריתמים של הצפנה.

And what that means

וזה אומר,

is that you take something which is secure,

שלוקחים משהו בטוח,

an encryption algorithm which is so secure

אלגוריתם הצפנה שהוא כה מאובטח,

that if you use that algorithm to encrypt one file,

שאם משתמשים בו כדי להצפין קובץ,

nobody can decrypt that file.

איש לא יוכל לפענח קובץ זה.

Even if they take every single computer on the planet just to decrypt that one file,

גם אם ישתמש בכל המחשבים עלי-אדמות רק לפיענוח קובץ זה,

it's going to take millions of years.

זה יארך מיליוני שנים.

So that's basically perfectly safe, uncrackable.

כך שעקרונית, זה בטוח לגמרי. בלתי ניתן לפיצוח.

You take something which is that good

אז לוקחים משהו עד כדי כך טוב,

and then you weaken it on purpose,

מחלישים אותו במתכוון,

making all of us less secure as an end result.

ובכך מפחיתים את הבטחון של כולנו.

A real-world equivalent would be that

בעולם האמיתי אפשר להשוות זאת

intelligence agencies would force

לכך שסוכנויות הביון תאכופנה

some secret pin code into every single house alarm

איזשהו קוד זיהוי סודי על כל מערכת אזעקה ביתית

so they could get into every single house

כדי שתוכלנה לחדור לכל בית

because, you know, bad people might have house alarms,

כי אתם הרי יודעים: לאנשים רעים אולי יש אזעקה ביתית,

but it will also make all of us

אבל זה גם יהפוך את כולנו

less secure as an end result.

לבטוחים פחות, בתוצאה הסופית.

Backdooring encryption algorithms

אלגוריתמי הצפנה של דלת אחורית

just boggles the mind.

הם ממש מטריפים.

But of course, these intelligence agencies are doing their job.

אך כמובן, סוכנויות הביון האלה ממלאות את תפקידן.

This is what they have been told to do:

זה מה שאמרו להן לעשות:

do signals intelligence,

"עשו ביון אותות,

monitor telecommunications,

"נטרו את התקשורת האלקטרונית,

monitor Internet traffic.

"נטרו את התעבורה באינטרנט."

That's what they're trying to do,

זה מה שהן מנסות לעשות,

and since most, a very big part of the Internet traffic today is encrypted,

וכיוון שהרוב, או חלק גדול מתעבורת האינטרנט מוצפנת,

they're trying to find ways around the encryption.

הן מנסות לעקוף את ההצפנה.

One way is to sabotage encryption algorithms,

דרך אחת היא לחבל באלגוריתמי ההצפנה,

which is a great example

וזו דוגמה נהדרת

about how U.S. intelligence agencies

איך סוכנויות הביון של ארה"ב

are running loose.

משתוללות חופשי.

They are completely out of control,

הן יצאו לגמרי מכלל שליטה,

and they should be brought back under control.

וצריך לחזור ולהשתלט עליהן.

So what do we actually know about the leaks?

אז מה אנו באמת יודעים על הדליפות?

Everything is based on the files

הכל מבוסס על הקבצים

leaked by Mr. Snowden.

שהודלפו ע"י מר סנודן.

The very first PRISM slides

התמונות הראשונות של "פריזמה",

from the beginning of June

מתחילת יוני,

detail a collection program where the data

מציגים את פרטיה של תכנית לאיסוף נתונים

is collected from service providers,

הנאספים מספקי שירות,

and they actually go and name the service providers

ונוקבים בהן בפירוש בשמות ספקי השירות

they have access to.

שיש להם גישה אליהם.

They even have a specific date

מופיע אפילו תאריך ספציפי

on when the collection of data began

מתי החל איסוף הנתונים

for each of the service providers.

מכל ספק שירות.

So for example, they name the collection from Microsoft

לדוגמה, הם נוקבים באיסוף המידע מ"מיקרוסופט"

started on September 11, 2007,

שהחל ב-11 לספטמבר 2007,

for Yahoo on the March 12, 2008,

מ"יאהו", ב-12 למרץ 2008,

and then others: Google, Facebook,

ויש עוד: "גוגל", "פייסבוק",

Skype, Apple and so on.

"סקייפ", "אפל", וכו' וכו'.

And every single one of these companies denies.

וכל אחת מהחברות האלה מכחישה זאת.

They all say that this simply isn't true,

כולם טוענות שזה פשוט לא נכון,

that they are not giving backdoor access to their data.

ושהן לא מעניקות גישת דלת אחורית לנתוניהן.

Yet we have these files.

ובכל זאת, יש לנו הקבצים האלה.

So is one of the parties lying,

אז האם אחד הצדדים משקר,

or is there some other alternative explanation?

או שמא ישנו איזה הסבר חלופי?

And one explanation would be

והסבר כזה עשוי להיות

that these parties, these service providers,

שהצדדים האלה, ספקי השירות האלה,

are not cooperating.

אינם משתפים פעולה,

Instead, they've been hacked.

אלא פרצו אליהם.

That would explain it. They aren't cooperating. They've been hacked.

זה יסביר את זה. הם לא משתפים פעולה. פרצו אליהם.

In this case, they've been hacked by their own government.

במקרה זה, פרצו אליהם מטעם הממשלה שלהם.

That might sound outlandish,

זה אולי נשמע זר ומוזר,

but we already have cases where this has happened,

אבל כבר היו לנו מקרים בהם זה קרה,

for example, the case of the Flame malware

לדוגמה, המקרה של הזדונה "פליים"

which we strongly believe was authored

שאנו מאד מאמינים נכתבה

by the U.S. government,

ע"י ממשלת ארה"ב,

and which, to spread, subverted the security

ושלצורך הפצתה, פגעה באבטחת

of the Windows Update network,

רשת העדכונים של "מיקרוסופט",

meaning here, the company was hacked

כלומר, במקרה זה החברה נפרצה

by their own government.

ע"י ממשלתה שלה.

And there's more evidence

ויש ראיות נוספות

supporting this theory as well.

שגם הן תומכות בתיאוריה זו.

Der Spiegel, from Germany, leaked more information

"דר שפיגל" מגרמניה, הדליף מידע נוסף

about the operations run by the elite hacker units

אודות המבצעים המנוהלים ע"י יחידות העלית של פורצי המחשבים

operating inside these intelligence agencies.

שפועלות בתוך סוכנויות ביון אלה.

Inside NSA, the unit is called TAO,

בסוכנות לבטחון לאומי, היחידה הזו נקראת "טאו",

Tailored Access Operations,

ר"ת של "מבצעי גישה מותאמים",

and inside GCHQ, which is the U.K. equivalent,

ובתוך מטה התקשורת הממשלתי, שהוא המקבילה הבריטית,

it's called NAC, Network Analysis Centre.

היא נקראת "נאק", ר"ת של "מרכז לניתוח הרשת".

And these recent leaks of these three slides

והדליפות האחרונות שנראות ב-3 השקופיות האלה

detail an operation

מתארות מבצע

run by this GCHQ intelligence agency

המנוהל ע"י סוכנות הביון "מטה התקשורת הממשלתי",

from the United Kingdom

מבריטניה,

targeting a telecom here in Belgium.

שמטרתו היא חברת תקשורת כאן, בבלגיה.

And what this really means

ומה שזה באמת אומר

is that an E.U. country's intelligence agency

הוא שסוכנות ביון של אחת מארצות האיחוד האירופי

is breaching the security

פוגעת באבטחה

of a telecom of a fellow E.U. country on purpose,

של חברת תקשורת של חברה אחרת באיחוד האירופי, בזדון,

and they discuss it in their slides completely casually,

ובשקופיות האלה הם דנים בכך באופן אגבי לגמרי,

business as usual.

עסקים כרגיל.

Here's the primary target,

זהו היעד העיקרי,

here's the secondary target,

זהו היעד המשני,

here's the teaming.

זהו ארגון הצוות.

They probably have a team building on Thursday evening in a pub.

הם ודאי מארגנים את הצוותים ביום חמישי בערב באיזה פאב.

They even use cheesy PowerPoint clip art

הם אפילו משתמשים באיורים מחורבנים של "פאאור-פוינט"

like, you know, "Success,"

כמו "הצלחה",

when they gain access to services like this.

כשהם משיגים גישה לשירותים כאלה.

What the hell?

מה זה לעזאזל?

And then there's the argument

וישנו גם הטיעון

that okay, yes, this might be going on,

שאומר: "בסדר, כן, אולי זה קורה,

but then again, other countries are doing it as well.

"אבל הרי גם מדינות אחרות עושות את זה.

All countries spy.

"כל המדינות עוסקות בריגול."

And maybe that's true.

ואולי זה נכון.

Many countries spy, not all of them, but let's take an example.

המון מדינות עוסקות בריגול, לא כולן, אבל הבה נראה דוגמה.

Let's take, for example, Sweden.

ניקח לדוגמה את שוודיה.

I'm speaking of Sweden because Sweden

אני מדבר על שוודיה, כי בשוודיה,

has a little bit of a similar law to the United States.

החוק מעט דומה לזה של ארה"ב.

When your data traffic goes through Sweden,

כשתעבורת הנתונים שלכם עוברת דרך שוודיה,

their intelligence agency has a legal right by the law

סוכנות הביון שלה רשאית על-פי חוק

to intercept that traffic.

ליירט תעבורה זו.

All right, how many Swedish decisionmakers

טוב, אז כמה מקבלי-החלטות שוודיים,

and politicians and business leaders

פוליטיקאים ומנהיגים עסקיים

use, every day, U.S.-based services,

משתמשים מידי יום בשירותים שבסיסם בארה"ב,

like, you know, run Windows or OSX,

כמו חלונות או "או-אס 10",

or use Facebook or LinkedIn,

או "פייסבוק" או "לינקד-אין",

or store their data in clouds like iCloud

או מאחסנים את נתוניהם במיחשוב ענן כמו "איי-קלאוד"

or Skydrive or DropBox,

או "סקיי-דרייב" או "דרופבוקס",

or maybe use online services like Amazon web services or sales support?

ואולי גם מנצלים שירותים מקוונים כמו שירותי הרשת או התמיכה של "אמזון"?

And the answer is, every single Swedish business leader does that every single day.

והתשובה היא: כל מנהיג עסקי שוודי עושה זאת מידי יום ביומו.

And then we turn it around.

הבה נסתכל מהכיוון השני.

How many American leaders

כמה מנהיגים עסקיים אמריקאיים

use Swedish webmails and cloud services?

משתמשים בדוא"ל רשת ובשירותי ענן שוודיים?

And the answer is zero.

התשובה היא, אפס.

So this is not balanced.

כך שאין פה איזון.

It's not balanced by any means, not even close.

זה לא מאוזן בשום אופן. אפילו לא מתקרב לכך.

And when we do have the occasional

וכשיש לנו מידי פעם

European success story,

סיפור-הצלחה אירופי,

even those, then, typically end up being sold to the United States.

אפילו הוא, בד"כ, נמכר לבסוף לארה"ב.

Like, Skype used to be secure.

למשל, "סקייפ" היתה פעם מאובטחת.

It used to be end-to-end encrypted.

היא היתה מוצפנת מקצה לקצה.

Then it was sold to the United States.

ואז היא נמכרה לארה"ב.

Today, it no longer is secure.

היום היא כבר לא מאובטחת.

So once again, we take something which is secure

אז שוב, לקחנו משהו מאובטח,

and then we make it less secure on purpose,

ובזדון הפכנו אותו לפחות מאובטח,

making all of us less secure as an outcome.

ועקב כך - כולנו פחות בטוחים.

And then the argument that the United States

ישנו גם הטיעון האומר שארה"ב

is only fighting terrorists.

רק נלחמת בטרוריסטים.

It's the war on terror.

זאת מלחמה בטרור,

You shouldn't worry about it.

ולא צריך לדאוג בקשר לכך.

Well, it's not the war on terror.

זאת איננה מלחמה בטרור.

Yes, part of it is war on terror, and yes,

נכון, חלק מזה הוא מלחמה בטרור, ונכון,

there are terrorists, and they do kill and maim,

ישנם טרוריסטים, והם אמנם הורגים ופוצעים,

and we should fight them,

וצריך להילחם בהם,

but we know through these leaks

אבל ידוע לנו, מהדליפות הללו,

that they have used the same techniques

שהם השתמשו באותן הטכניקות

to listen to phone calls of European leaders,

לצותת לשיחות טלפון של מנהיגים אירופיים,

to tap the email of residents of Mexico and Brazil,

להתחבר לדוא"ל של תושבי מקסיקו וברזיל,

to read email traffic inside the United Nations Headquarters and E.U. Parliament,

לקרוא תעבורת דוא"ל בתוך מטה האו"ם ופרלמנט האיחוד האירופי,

and I don't think they are trying to find terrorists

ולא נראה לי שהם מנסים למצוא טרוריסטים

from inside the E.U. Parliament, right?

בתוך הפרלמנט של האיחוד האירופי, נכון?

It's not the war on terror.

זו לא מלחמה בטרור.

Part of it might be, and there are terrorists,

חלקה אולי כן, ואמנם יש טרוריסטים,

but are we really thinking about terrorists

אבל האם אנו רואים בטרוריסטים

as such an existential threat

איום קיומי בסדר-גודל כזה

that we are willing to do anything at all to fight them?

שאנו מוכנים לעשות הכל כדי להילחם בהם?

Are the Americans ready to throw away the Constituion

האם האמריקאים מוכנים להיפטר מהחוקה,

and throw it in the trash just because there are terrorists?

ולזרוק אותה לפח רק בגלל שיש טרוריסטים?

And the same thing with the Bill of Rights and all the amendments

וכך גם עם "מגילת הזכויות" וכל התיקונים,

and the Universal Declaration of Human Rights

ו"ההכרזה לכל באי-עולם בדבר זכויות האדם"

and the E.U. conventions on human rights and fundamental freedoms

ואמנות זכויות האדם וחירויות היסוד של האיחוד האירופי

and the press freedom?

וחופש העיתונות?

Do we really think terrorism is such an existential threat,

האם באמת נראה לנו שהטרור הוא כזה איום קיומי,

we are ready to do anything at all?

עד כי נסכים לכל דבר?

But people are scared about terrorists,

אבל אנשים פוחדים מטרוריסטים,

and then they think that maybe that surveillance is okay

אז הם חושבים שאולי זה בסדר לנהל מעקב

because they have nothing to hide.

כי להם אין דבר להסתיר.

Feel free to survey me if that helps.

תרגישו חופשיים לעקוב אחרי אם זה עוזר לכם.

And whoever tells you that they have nothing to hide

ומי שאומר לכם שאין לו מה להסתיר

simply hasn't thought about this long enough.

פשוט לא חשב על זה מספיק.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

Because we have this thing called privacy,

כי יש לנו משהו שקרוי "פרטיות",

and if you really think that you have nothing to hide,

ואם באמת נראה לכם שאין לכם מה להסתיר,

please make sure that's the first thing you tell me,

תוודאו בבקשה שזה הדבר הראשון שאתם מודיעים לי,

because then I know

כי אז אדע

that I should not trust you with any secrets,

שאני לא יכול להפקיד בידיכם שום סוד,

because obviously you can't keep a secret.

כי ברור שאינכם מסוגלים לשמור סודות.

But people are brutally honest with the Internet,

אבל אנשים מתבטאים בכנות אכזרית באינטרנט,

and when these leaks started,

וכשהדליפות האלה החלו,

many people were asking me about this.

הרבה אנשים שאלו אותי לגבי זה.

And I have nothing to hide.

ולי אין מה להסתיר.

I'm not doing anything bad or anything illegal.

אני לא עושה שום דבר רע או לא-חוקי.

Yet, I have nothing that I would in particular

ובכל זאת, אין לי שום דבר מיוחד

like to share with an intelligence agency,

שהייתי רוצה לשתף בו סוכנות ביון כלשהי,

especially a foreign intelligence agency.

במיוחד סוכנות ביון זרה.

And if we indeed need a Big Brother,

ואם אנו אכן זקוקים ל"אח גדול",

I would much rather have a domestic Big Brother

אני מעדיף "אח גדול" מבית,

than a foreign Big Brother.

מאשר "אח גדול" זר.

And when the leaks started, the very first thing I tweeted about this

וכשהדליפות החלו, הדבר הראשון שצייצתי על זה ב"טוויטר"

was a comment about how,

היה הערה שאמרה,

when you've been using search engines,

שכאשר אתם משתמשים במנועי חיפוש,

you've been potentially leaking all that to U.S. intelligence.

יש מצב שאתם מדליפים הכל לביון האמריקאי.

And two minutes later, I got a reply

אחרי שתי דקות, קיבלתי תשובה

by somebody called Kimberly from the United States

מ"קימברלי" מארה"ב,

challenging me, like, why am I worried about this?

שקראה עלי תיגר: למה אני מודאג מכך?

What am I sending to worry about this? Am I sending naked pictures or something?

אילו דברים מדאיגים אני שולח? האם מדובר בתמונות עירום או משהו?

And my answer to Kimberly was

ותשובתי לקימברלי היתה,

that what I'm sending is none of your business,

"מה שאני שולח איננו עיסקך,

and it should be none of your government's business either.

"והוא גם לא צריך להיות עיסקה של ממשלתך."

Because that's what it's about. It's about privacy.

כי זה כל העניין: פרטיות.

Privacy is nonnegotiable.

הפרטיות איננה פתוחה למשא ומתן.

It should be built in to all the systems we use.

עליה להיות מוכללת בכל המערכות בהן אנו משתמשים.

(Applause)

[מחיאות כפיים]

And one thing we should all understand

ודבר אחד שכולנו צריכים להבין

is that we are brutally honest with search engines.

הוא שאנו כנים עד אכזריות במנועי החיפוש.

You show me your search history,

הראו לי את היסטוריית החיפושים שלכם,

and I'll find something incriminating

ואני כבר אמצא שם משהו מפליל

or something embarrassing there in five minutes.

או משהו מביך, תוך חמש דקות.

We are more honest with search engines

אנו יותר כנים במנועי החיפוש

than we are with our families.

מאשר עם משפחותינו.

Search engines know more about you

מנועי החיפוש יודעים עליכם יותר

than your family members know about you.

מכפי שיודעים עליכם בני משפחותיכם.

And this is all the kind of information we are giving away,

וכל זה הוא מידע שאנו מחלקים חופשי,

we are giving away to the United States.

ומוסרים אותו לארצות הברית.

And surveillance changes history.

המעקב גם משנה את ההיסטוריה.

We know this through examples of corrupt presidents like Nixon.

זה ידוע לנו מדוגמאות של נשיאים מושחתים כמו ניקסון.

Imagine if he would have had the kind of surveillance tools that are available today.

תארו לעצמכם אילו היו לו אמצעי מעקב שזמינים כיום.

And let me actually quote

ואני רוצה לצטט

the president of Brazil, Ms. Dilma Rousseff.

את נשיאת ברזיל, הגב' דילמה רוסף,

She was one of the targets of NSA surveillance.

שהיתה אחד מיעדי המעקב של ביון הסוכנות לבטחון לאומי.

Her email was read, and she spoke

הדוא"ל שלה נקרא. והיא נאמה

at the United Nations Headquarters, and she said,

במטה האו"ם, ואמרה:

"If there is no right to privacy,

"אם אין שום זכות לפרטיות,

there can be no true freedom of expression and opinion,

"לא ייתכן שום חופש ביטוי ודיעה אמיתי,

and therefore, there can be no effective democracy."

"ולכן גם שום דמוקרטיה של ממש."

That's what it's about.

זהו העניין.

Privacy is the building block of our democracies.

הפרטיות היא אבן הבניין של הדמוקרטיות שלנו.

And to quote a fellow security researcher, Marcus Ranum,

ואם לצטט חוקר אבטחה מעמיתי, מרקוס ראנום,

he said that the United States is right now treating the Internet

הוא אמר שארה"ב מתייחסת כיום לאינטרנט

as it would be treating one of its colonies.

כאל אחת ממושבותיה.

So we are back to the age of colonization,

אם כן, חזרנו לעידן הקולוניאליזם,

and we, the foreign users of the Internet,

ואנו, המשתמשים הזרים של האינטרנט,

we should think about Americans as our masters.

עלינו לראות באמריקאים את אדונינו.

So Mr. Snowden, he's been blamed for many things.

אז מר סנודן הואשם בדברים רבים,

Some are blaming him for causing problems

יש שמאשימים אותו בגרימת בעיות

for the U.S. cloud industry and software companies with these revelations --

לתעשיית מיחשוב הענן ולחברות התוכנה בארה"ב בגילויים אלה -

and blaming Snowden for causing problems for the U.S. cloud industry

והאשמתו של סנודן בגרימת בעיות לתעשיית מיחשוב הענן בארה"ב

would be the equivalent of blaming Al Gore

היא כמו להאשים את אל גור

for causing global warming.

בגרימת ההתחממות הגלובלית.

(Laughter)

[צחוק]

(Applause)

[מחיאות כפיים]

So, what is there to be done?

אז מה אפשר לעשות?

Should we worry. No, we shouldn't worry.

האם עלינו לדאוג. לא. אנו לא צריכים לדאוג.

We should be angry, because this is wrong,

אנו צריכים להתרגז, משום שזה לא בסדר,

and it's rude, and it should not be done.

וזו התנהגות גסה, ואסור לעשות זאת.

But that's not going to really change the situation.

אבל זה לא ממש ישנה את המצב.

What's going to change the situation for the rest of the world

מה שישנה את המצב מבחינת שאר העולם

is to try to steer away

הוא לנסות להתרחק

from systems built in the United States.

ממערכות שנבנו בארה"ב.

And that's much easier said than done.

ובעניין זה קל יותר לדבר מאשר לעשות.

How do you do that?

איך עושים את זה?

A single country, any single country in Europe

מדינה יחידה, כל מדינה בפני עצמה באירופה

cannot replace and build replacements

לא יכולה להחליף ולבנות חלופות

for the U.S.-made operating systems and cloud services.

למערכות ההפעלה ומיחשוב הענן מתוצרת ארה"ב.

But maybe you don't have to do it alone.

אבל אולי אינכם צריכים לעשות זאת לבד.

Maybe you can do it together with other countries.

אולי תוכלו לעשות זאת יחד עם מדינות אחרות.

The solution is open source.

והפתרון הוא קוד פתוח.

By building together open, free, secure systems,

ע"י בניה משותפת של מערכות מאובטחות פתוחות וחינמיות,

we can go around such surveillance,

נוכל לעקוף את המעקב הזה,

and then one country doesn't have to solve the problem by itself.

ואז מדינות בודדות לא תיאלצנה לפתור את הבעיה לבדן.

It only has to solve one little problem.

כל אחת תפתור בעיה קטנה בלבד.

And to quote a fellow security researcher, Haroon Meer,

ואם לצטט חוקר אבטחה מעמיתי, חארון מיר,

one country only has to make a small wave,

כל מדינה צריכה ליצור רק גל קטן אחד,

but those small waves together become a tide,

אבל כל הגלים ביחד יהפכו לגאות,

and the tide will lift all the boats up at the same time,

והגאות תרים בבת אחת את כל הסירות,

and the tide we will build

והגאות שנבנה,

with secure, free, open-source systems,

בעזרת מערכות מאובטחות וחינמיות בקוד פתוח,

will become the tide that will lift all of us

תהפוך לגאות שתרים את כולנו

up and above the surveillance state.

מעל ומעבר למדינת המעקב.

Thank you very much.

תודה רבה לכם.

(Applause)

[מחיאות כפיים]