Maurizio Seracini: The secret lives of paintings

Translator: Joseph Geni Reviewer: Thu-Huong Ha

מתרגם: Mark Freehoff מבקר: Zeeva Livshitz

In 1975, I met in Florence a professor, Carlo Pedretti,

ב-1975, פגשתי בפירנצה פרופסור, קרלוס פדרטי,

my former professor of art history, and today

לשעבר הפרופסור שלי להיסטוריה האומנות, וכיום

a world-renowned scholar of Leonardo da Vinci.

חוקר בעל שם עולמי של ליאונרדו דה וינצ'י.

Well, he asked me if I could find some technological way

ובכן, הוא שאל אותי אם אוכל למצוא איזו דרך טכנולוגית

to unfold a five-centuries-old mystery related to

ללבן תעלומה בת חמש מאות שנים הנוגעת

a lost masterpiece by Leonardo da Vinci,

ליצירת מופת אבודה של ליאונרדו דה וינצ'י,

the "Battle of Anghiari," which is supposed to be located

"קרב אנגיארי," שאמורה להימצא

in the Hall of the 500 in Palazzo Vecchio, in Florence.

בהיכל ה-500 בפלצו וקיו, בפירנצה.

Well, in the mid-'70s, there were not great opportunities

ובכן, באמצע שנות ה-70, לא היו הזדמנויות גדולות

for a bioengineer like me, especially in Italy, and so

עבור מהנדס ביולוגיה כמוני, במיוחד באיטליה, ולכן

I decided, with some researchers from the United States

אני החלטתי, יחד עם כמה חוקרים מארצות הברית

and the University of Florence, to start probing the murals

והאוניברסיטה של פירנצה, להתחיל לבחון את ציורי הקיר

decorated by Vasari on the long walls of the Hall of the 500

שעוטרו על ידי VASARI על קירותיו הארוכים של היכל ה-500

searching for the lost Leonardo.

בחיפוש אחר הליאונרדו האבודה.

Unfortunately, at that time we did not know that

לרוע המזל, בזמנו לא ידענו

that was not exactly where we should be looking,

שלא שם בדיוק היינו צריכים לחפש,

because we had to go much deeper in, and so the research

כי היה עלינו לצלול עמוק יותר ולכן המחקר

came to a halt, and it was only taken up in 2000

נעצר ורק בשנת 2000 הוא התחדש

thanks to the interest and the enthusiasm of the Guinness family.

תודות להתעניינות ולהתלהבות של משפחת GUINNESS.

Well, this time, we focused on trying to reconstruct

אז, בפעם הזו, התמקדנו בנסיון לשחזר

the way the Hall of the 500 was before the remodeling,

את היות היכל ה-500 טרם עבודות השיפוץ,

and the so-called Sala Grande, which was built in 1494,

וגם מה שמכונה ה-SALA GRANDE, שנבנה ב-1494,

and to find out the original doors, windows,

ולמצוא את הדלתות המקוריות, החלונות

and in order to do that, we first created a 3D model,

ולמען שנעשה זאת, יצרנו קודם דגם תלת-מימדי,

and then, with thermography, we went on to discover

ואז, בעזרת תרמוגרפיה, הוספנו לגלות

hidden windows. These are the original windows of the hall

חלונות נסתרים. אלה הם החלונות המקוריים של ההיכל

of the Sala Grande. We also found out about the height

של ה-SALA GRANDE. גם גלינו אודות גובה

of the ceiling, and we managed to reconstruct, therefore,

התקרה ומשום כך הצלחנו לשחזר,

all the layout of this original hall

את המתוה הכולל של ההיכל המקורי

the way it was before there came Vasari,

כפי שהיה טרם בואו של VASARI,

and restructured the whole thing,

ושינה את כל העסק,

including a staircase that was very important

כולל גרם המדרגות החשוב מאוד

in order to precisely place "The Battle of Anghiari"

לשם קביעה מדוייקת של " קרב אנגיארי"

on a specific area of one of the two walls.

במקום מסויים באחד הכלים.

Well, we also learned that Vasari, who was commissioned

ובכן, גם למדנו ש- VASARI, שהוזמן

to remodel the Hall of the 500 between 1560 and 1574

לשפץ את ההיכל ה-500 בין 1560 לבין 1574

by the Grand Duke Cosimo I of the Medici family,

על ידי ה- "הדוכס הגדול קוזימו" למשפחת מדיצ'י,

we have at least two instances when he saved masterpieces

לפחות מצאנו שני מקרים שבהם הוא הציל עבודות מופת

specifically by placing a brick wall in front of it

על ידי הנחת קיר לבנים במכוון לפניה

and leaving a small air gap.

ובהשארת רווח מזערי לאוויר.

One that we [see] here, Masaccio, the church of Santa Maria Novella in Florence,

אחת שרואים כאן, MASACCIO, בכנסיית סנטה מריה נובלה בפירנזה

so we just said, well maybe, Visari has done something

לכן אמרנו, אולי, VASARI עשה משהו

like that in the case of this great work of art by Leonardo,

כמו במקרה של עבודת האומנות הכבירה הזו של ליאונרדו,

since he was a great admirer of Leonardo da Vinci.

מפני שהיה מעריץ גדול של ליאנרדו דה וינצ'י.

And so we built some very sophisticated radio antennas

ולכן בנינו כמה אנטנות רדיו מאוד מורכבות

just for probing both walls and searching for an air gap.

רק לבחון את שני הקירות וכדי לחפש חללי אוויר.

And we did find many on the right panel of the east wall,

ואכן מצאנו הרבה בלוח הימני בקיר המזרחי,

an air gap, and that's where

חלל אוויר ושם היה

we believe "The Battle of Anghiari,"

אנו מאמינים "קרב אנגיארי,"

or at least the part that we know has been painted,

או לפחות החלק שאנו יודעים שצוייר,

which is called "The Fight for the Standard," should be located.

שנקרא, " הקרב על הנס," צריך להימצא.

Well, from there, unfortunately,

ובכן, מכאן, לרוע המזל,

in 2004, the project

הפרוייקט, ב-2004,

came to a halt. Many political reasons.

נעצר. מהרבה בעיות פוליטיות.

So I decided to go back to my alma mater,

לכן החלטתי לשוב אל האוניברסיטה שבה למדתי,

and, at the University of California, San Diego,

ובאוניברסיטת קליפורניה, בסן דיאייגו,

and I proposed to open up a research center

והצעתי לפתוח מרכז מחקר

for engineering sciences for cultural heritage.

למדעי ההנדסה למורשת תרבותית.

And in 2007, we created CISA3 as a research center

וב-2007, הקמנו CISA3 כמרכז מחקר

for cultural heritage, specifically art, architecture

למורשת תרבותית, בהתמדקות אומנות, ארכיטקטורה

and archaeology. So students started to flow in,

וארכיאולוגיה. והסטודנטים החלו לזרום פנימה,

and we started to build technologies, because that's

והתחלנו ליצור טכנולוגיות כי זה מה

basically what we also needed in order to move forward

שהזדקקנו לו בעצם על מנת להתקדם

and go and do fieldwork.

ולצאת לעבודות בשטח.

We came back in the Hall of the 500 in 2011,

שבנו להיכל ה-500 בשנת 2011,

and this time, with a great group of students,

ובזו הפעם, יחד עם קבוצת סטודנטים גדולה,

and my colleague, Professor Falko Kuester,

ועמיתי, פרופסור FALKO KUESTER,

who is now the director at CISA3, and we

מי שעכשיו הדירקטור ב-CISA3, ואנחנו

came back just since we knew already where to look for

חזרנו כי פשוט ידענו היכן כבר לחפש

to find out if there was still something left.

על מנת לברר אם עוד נותר משהו.

Well, we were confined though, limited, I should rather say,

אך, היינו תחומים, מוגבלים, נכון לי יותר לומר,

for several reasons that it's not worth explaining,

מסיבות אחדות שלא ראויות הסבר,

to endoscopy only, of the many other options we had,

לאנדוסקופיה בלבד, מתוך חלופות רבות אחרות שהיו לנו,

and with a 4mm camera attached to it,

ועם מצלמה 4מ"מ מותקנת בה,

we were successful in documenting and taking

הצלחנו בתיעוד ובנטילת

some fragments of what it turns out to be

רסיסים אחדים ממה שמתברר

a reddish color, black color, and there is some

כצבע אדמומי, צבע שחור, ויש מעט

beige fragments that later on

רסיסים של בייג' שמאוחר יותר

we ran a much more sophisticated exams,

בחנו בבדיקות מפותחות יותר,

XRF, X-ray diffraction, and the results are very positive

XRF, דיפרקציית רנטגן, והתוצאות הן מאוד חיוביות

so far. It seems to indicate that indeed

עד כה. ככול הנראה זה מראה שאכן

we have found some pigments, and since we know for sure

מצאנו צבענים אחדים ומפני שאנו יודעים לבטח

that no other artist has painted on that wall

שלא צייר על הקיר הזה אף אומן אחר

before Vasari came in about 60 years later, well,

קודם לבואו של VASARI שישים שנים מאוחר יותר, אז,

those pigments are therefore firmly related to mural painting

צבענים אלה משום כך שייכים היטב לציור קיר

and most likely to Leonardo.

וככל הנראה לליאונרדו.

Well, we are searching for the highest and highly praised

הביטו, אנו מחפשים אחר המשובחת

work of art ever achieved by mankind.

בעבודות האומנות שיד האדם הניבה.

As a matter of fact, this is by far the most important

למען הדיוק, זאת מעל ומעבר

commission that Leonardo has ever had,

לכל העבודות שליאונרדו אי פעם הוזמן לבצע,

and for doing this great masterpiece, he was named

ובזכות ביצוע עבודת תפארת כבירה זו, הוא צויין

the number one artist influence at the time.

כהאמן הראשון במעלה בהשפעתו בתקופה.

I had also had the privilege since the last 37 years

נפלה בחלקי הזכות, ב-37 השנים האחרונות

to work on several masterpieces as you can see behind me,

לעבוד על עבודות מופת אחדות, כפי שתוכלו לראות מאחוריי,

but basically to do what? Well, to assess, for example,

אך בפשטות לעשות מה? ובכן, לאמוד, למשל,

the state of conservation. See here the face of the

את מצב השימור. תראו כאן את פני

Madonna of the Chair that when just shining a UV light on it

"המדונה של הכיסא" כאשר מאירים באור אולטרה-סגול

you suddenly see another, different lady,

פתאום רואים אישה נוספת, אחרת,

aged lady, I should rather say.

אישה מבוגרת, צריך לאמר.

There is a lot of varnish still sitting there, several retouches,

יש עדיין עוד הרבה לכה מונחת שם, שיפוצים אחדים,

and some over cleaning. It becomes very visible.

ומעט נקיון כללי. זה נעשה מאוד בולט.

But also, technology has helped to write new pages

אך גם, הטכנולוגיה סייעה בכתיבת דפים חדשים

of our history, or at least to update pages of our histories.

בהיסטוריה שלנו, או לכל הפחות, לעדכן את דפי ההיסטוריה.

For example, the "Lady with the Unicorn,"

למשל, ה"אישה עם החד-קרן,"

another painting by Rafael, well, you see the unicorn.

עוד ציור של רפאל, ובכן, אתם רואים את הקרן.

A lot has been said and written about the unicorn, but

נאמר ונכתב הרבה אודות החד -קרן אבל

if you take an X-ray of the unicorn, it becomes a puppy dog.

אם מצלמים ברנטגן את החד-קרן, הוא נהיה לכלבלב.

And — (Laughter) — no problem, but, unfortunately,

ועוד - (צחוק) אין בעיה, אבל, למרבה הצער,

continuing with the scientific examination of this painting

בהמשך לבחינה המדעית של הציור

came out that Rafael did not paint the unicorn,

התברר שלא רפאל צייר את החד-קרן,

did not paint the puppy dog, actually left the painting

ולא צייר את הכלבלב, למעשה השאיר את הציור

unfinished, so all this writing about the exotic symbol

בלתי גמור, לכן כל הכתיבה בנוגע לסמל האקזוטי

of the unicorn — (Laughter) — unfortunately,

של החד-קרן - (צחוק) למרבה הצער,

is not very reliable. (Laughter)

לא מאוד מבוססת. (צחוק)

Well, also, authenticity. Just think for a moment

אז, גם, מקוריות. חשבו לרגע

if science really could move in the field of authenticity

שהמדע היה יכול לנוע בשטח המקוריות

of works of art. There would be a cultural revolution

של דברי אומנות. היה נוצר מהפך תרבותי

to say the least, but also, I would say, a market revolution,

בלשון המעטה אך גם, הייתי אומר, מהפך שווקים,

let me add. Take this example:

תרשו לי להוסיף. הרי לכם דוגמה:

Otto Marseus, nice painting, which is "Still Life"

OTTO MARSEUS, ציור נאה, שהוא, "טבע דומם"

at the Pitti Gallery, and just have an infrared camera peering through,

בגלריית פיטי, ותרשו למצלמה אולטרה אדום להציץ מבעד,

and luckily for art historians, it just was confirmed

ולמרבה המזל להיסטוריונים של האומנות, זה ווידא

that there is a signature of Otto Marseus. It even says

שנוכחת חתימה של OTTO MARSEUS. גם כתוב

when it was made and also the location.

מתי הוא צוייר ובאיזה מקום.

So that was a good result. Sometimes, it's not that good,

ובכן זו הייתה תוצאה טובה. לעיתים, זה לא כל כך טוב,

and so, again, authenticity and science could go together

ושוב, מקוריות ומדע יוכלו לחבור יחדיו

and change the way, not attributions being made,

ולשנות את את הדרך, לא של קביעת ייחוס

but at least lay the ground for a more objective,

אלא לפחות , של הכשרת הקרקע לייחוס יותר אובייקטיבי

or, I should rather say, less subjective attribution,

או עלי לומר בעצם, ייחוס פחות סובייקטיבי,

as it is done today.

כפי שנעשה היום.

But I would say the discovery that really caught

אך הייתי אומר שהתגלית ששבתה את

my imagination, my admiration, is the incredibly vivid

דמיוני, הערצתי, היא הציור, השופע חיוניות

drawing under this layer, brown layer,

שמתחת לשכבה זו, שכבה חומה,

of "The Adoration of the Magi." Here you see

של "הערצת האמגושים (מאגים)" כאן אתם רואים

a handmade setting XYZ scanner with an infrared camera put on it,

סורק XYZ שבנינו, עם מצלמה אולטרה אדום עליו,

and just peering through this brown layer

ובהצצה מבעד לשכבה חומה זו

of this masterpiece to reveal

של עבודת המופת הזו חושפים

what could have been underneath.

מה היה יכול להימצא תחתיה.

Well, this happens to be the most important painting

ובכן, במקרה זה הציור הכי חשוב

we have in Italy by Leonardo da Vinci, and

שיש לנו באיטליה של ליאונרדו דה וינצ'י

look at the wonderful images of faces that nobody has seen

ותראו את קלסטרי הפנים הנפלאים שאף אחד לא ראה

for five centuries. Look at these portraits.

למשך חמש מאות שנים. הביטו בדיוקנים אלה.

They're magnificent. You see Leonardo at work.

הם נהדרים. אתם רואים את ליאונרדו בעבודתו.

You see the geniality of his creation, right directly

אתם רואים את חינניות עמלו, ממש

on the ground layer of the panel, and see

בשכבת היסוד של הלוח וראו

this cool thing, finding, I should rather say,

את הדבר המגניב הזה, ממצא, עלי לומר בעצם,

an elephant. (Laughter) Because of this elephant,

פיל. (צחוק) בגלל הפיל הזה,

over 70 new images came out, never seen for centuries.

למעלה מ-70 צורות חדשות נחשפו, שלא נראו מאות בשנים.

This was an epiphany. We came to understand

זו הייתה התגלות שמיימית. הסכלנו להבין

and to prove that the brown coating that we see today

ולהוכיח שהשכבה החומה הנראית היום

was not done by Leonardo da Vinci, which left us

לא בוצעה על ידי ליאונרדו דה וינצ'י, מה שהותיר לנו

only the other drawing that for five centuries

רק את הציור האחר שבחמש מאות שנים

we were not able to see, so thanks only to technology.

לא יכולנו לראות, ולכן רק בזכות הטכנולוגיה.

Well, the tablet. Well, we thought, well, if we all have

הנה, הלוח. ובכן, חשבנו אם לכולנו יש

this pleasure, this privilege to see all this,

העונג הזה, הזכות לראות את כל זה,

to find all these discoveries, what about for everybody else?

לחשוף את כל התגליות האלו, מה לגבי כל האחרים?

So we thought of an augmented reality application

אז חשבנו על יישום למציאות רבודה

using a tablet. Let me show you just simulating

לשימוש בטבלט. תרשו לי להדמות עבורכם

what we could be doing, any of us could be doing,

מה היינו יכולים לעשות, מה כל אחד היה יכול לעשות,

in a museum environment.

בסביבת מוזיאון.

So let's say that we go to a museum with a tablet, okay?

אז בוא נגיד שנלך למוזיאון עם הטבלט, בסדר?

And we just aim the camera of the tablet

ורק נכוון את מצלמת הטבלט

to the painting that we are interested to see, like this.

אל הציור שאנו מעוניינים לראות, ככה,

Okay? And I will just click on it, we pause,

בסדר? ורק אלחץ עליו, נמתין,

and now let me turn to you so the moment the image,

וכעת הרשו להסתובב אליכם כך שברגע שהתמונה

or, I should say, the camera, has locked in the painting,

או עלי לומר, שהמצלמה, ננעלת על התמונה,

then the images you just saw up there in the drawing

אזי הצורות שראיתם שם למעלה בציור

are being loaded. And so, see.

נטענות. ובכן, הביטו.

We can, as we said, we can zoom in. Then we can scroll.

נוכל, כפי שאמרנו, נוכל לעשות זום. ואז נוכל לגלגל.

Okay? Let's go and find the elephant.

טוב? בואו נמצא את הפיל.

So all we need is one finger. Just wipe off

ובכן כל מה שנחוץ לנו היא אצבע אחת. רק מנגבים

and we see the elephant. (Applause)

ונראה את הפיל. (מחיות כפיים)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Okay? And then if we want,

טוב? ואז אם נרצה,

we can continue the scroll to find out, for example,

נוכל להמשיך לגלגל כדי למצוא, למשל,

on the staircase, the whole iconography is going

בגרם המדרגות, שכל האיקונוגרפיה

to be changed. There are a lot of laymen reconstructing

תשתנה. ישנם הרבה פועלים שמשקמים

from the ruins of an old temple a new temple,

מתוך שרידי מקדש ישן, מקדש חדש,

and there are a lot of figures showing up. See?

וישנן הרבה דמויות שמגיחות. רואים?

This is not just a curiosity, because it changes

אין זה סתם סקרנות, כי זה משנה

not just the iconography as you see it, but the iconology,

לא את האיקונוגרפיה בלבד אלא את האיקונולוגיה,

the meaning of the painting,

משמעות הציור,

and we believe this is a cool way, easy way,

ואנו מאמינים שזו דרך מגניבה, דרך פשוטה,

that everybody could have access to, to become more

שתוכל להיות נגישה לכולם, להיות יותר

the protagonist of your own discovery, and not just

היוזם של תגליותייך ולא

be so passive about it, as we are when we walk through

כל כך פסיבי לגביהן, כפי שאנחנו בעוברינו דרך

endless rooms of museums.

חדרים אין ספור של מוזיאונים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Another concept is the digital clinical chart, which sounds

רעיון נוסף הוא הלוח הרפואי הדיגיטלי, שנשמע

very obvious if we were to talk about real patients,

מובן מאליו לו היינו מדברים על חולים אמיתיים,

but when we talk about works of art, unfortunately,

אך כשמדובר בדברי אומנות, למרבה הצער,

it's never been tapped as an idea.

זה לעולם לא צף כרעיון.

Well, we believe, again, that this should be the beginning,

ובכן, אנו מאמינים, שוב, שזו יכולה להיות ההתחלה,

the very first step, to do real conservation,

הצעד הראשוני ממש, לשימור אמיתי,

and allowing us to really explore and to understand

ומאפשר לנו לחקור באמת ולהבין

everything related to the state of our conservation,

הכל בנוגע למצבו של השימור שלנו,

the technique, materials, and also if, when, and why

הטכניקה, החומרים וגם האם, מתי ומדוע

we should restore, or, rather, to intervene on

עלינו לשקם או , אחרת, להתערב

the environment surrounding the painting.

בסביבה המקיפה את הציור.

Well, our vision is to rediscover

ובכן, חזוננו הוא לגלות שוב

the spirit of the Renaissance, create a new discipline

את רוח הרנסנס, ליצור מורשת חדשה

where engineering for cultural heritage is actually

שבה הנדסה למורשת תרבותית היא למעשה

a symbol of blending art and science together.

סמל לחבירה של אומנות ומדע יחדיו.

We definitely need a new breed of engineers

אנחנו בהחלט זקוקים לזן חדש של מהנדסים

that will go out and do this kind of work and

שיצאו ויעסקו בעבודה מסוג זה

rediscover for us these values, these cultural values

ושיגלו מחדש, בעבורינו, ערכים אלה, ערכים תרבותיים אלה

that we badly need, especially today.

שחסרים לנו מאוד, במיוחד היום.

And if you want to summarize in one just single word,

ואם תרצו לסכם במילה אחת בודדה,

well, this is what we're trying to do.

ובכן, זה מה שאנחנו משתדלים לעשות.

We're trying to give a future to our past

אנו מנסים להעניק עתיד לעברנו

in order to have a future.

למען שיהיה עתיד.

As long as we live a life of curiosity and passion,

ככל שנחייה חיי סקרנות ולהט,

there is a bit of Leonardo in all of us. Thank you. (Applause)

יש חלק של ליאונרדו בכולנו. תודה לכם. ( מחיאות כפים)

(Applause)

(מחיאות כפיים)