Sergey Brin and Larry Page: The genesis of Google

מתרגם: Itai Inselberg מבקר: Ido Dekkers

Sergey Brin: I want to discuss a question

סרגיי ברין: אני רוצה לדבר על שאלה

I know that's been pressing on many of your minds.

שאני יודע שמטרידה רבים מכם.

We spoke to you last several years ago.

פעם אחרונה שדיברנו הייתה לפני כמה שנים.

And before I get started today,

ולפני שאני מתחיל היום,

since many of you are wondering,

מכיוון שרבים מכם תוהים,

I just wanted to get it out of the way.

אני רוצה לסיים עם זה קודם.

The answer is boxers.

התשובה היא תחתוני בוקסר.

Now I hope all of you feel better.

אני מקווה שעכשיו כולכם מרגישים טוב יותר.

Do you know what this might be? Does anyone know what that is?

אתם יודעים מה זה הדבר הזה? מישהו יודע מה זה?

Audience: Yes.

קהל: כן.

SB: What is it?

סרגיי: מה זה?

Audience: It's people logging on to Google around the world.

קהל: אלו אנשים שמתחברים לגוגל מסביב לעולם.

SB: Wow, OK. I didn't really realize what it was when I first saw it.

סרגיי: וואו, אוקיי. אני לא ממש הבנתי מה זה בפעם הראשונה שראיתי את זה.

But this is what helped me see it.

אבל זה מה שעזר לי לראות את זה.

This is what we run at the office, that actually runs real time.

זה מה שאנחנו מריצים במשרד, וזה רץ בזמן אמת.

Here it's slightly logged.

כאן זה טיפה איטי.

But here you can see around the world

אבל פה אתם יכולים לראות איך אנשים

how people are using Google.

משתמשים בגוגל מסביב לעולם.

And every one of those rising dots

וכל אחת מהנקודות המוארות האלו

represents probably about 20, 30 searches,

מייצגות בערך 20, 30 חיפושים,

or something like that.

או משהו כזה.

And they're labeled by color right now, by language.

והם מסומנות לפי צבע, לפי שפה.

So you can see: here we are in the U.S.,

אז אפשר לראות: הנה אנחנו בארה"ב,

and they're all coming up red.

והן כולן מופיעות באדום.

There we are in Monterey -- hopefully I can get it right.

ועכשיו אנחנו במונטריי - אני מקווה שאני צודק.

You can see that Japan is busy at night,

אתם יכולים לראות שיפן מאד עסוקה בלילה,

right there.

בדיוק שם.

We have Tokyo coming in in Japanese.

טוקיו מופיעה ביפנית.

There's a lot of activity in China.

יש הרבה פעילות בסין.

There's a lot of activity in India.

יש הרבה פעילות בהודו.

There's some in the Middle East, the little pockets.

יש קצת במזרח התיכון, מקומות מבודדים.

And Europe, which is right now in the middle of the day,

ובאירופה, שכרגע נמצאת באמצע היום,

is going really strong with a whole wide variety of languages.

יש הרבה פעילות עם שפע גדול של שפות.

Now you can also see, if I turn this around here --

אתם יכולים גם לראות , אם אני אסובב את זה -

hopefully I won't shake the world too much.

אני מקווה שאני לא ארעיד את העולם יותר מדי.

But you can also see, there are places where there's not so much.

אבל אפשר גם לראות שיש מקומות שאין בהם הרבה פעילות.

Australia, because there just aren't very many people there.

אוסטרליה, מכיוון שפשוט אין שם הרבה אנשים.

And this is something that we should really work on,

וזה משהו שאנחנו ממש צריכים לעבוד עליו -

which is Africa, which is just a few trickles,

אפריקה, שיש בה רק מעט נקודות קטנות,

basically in South Africa and a few other urban cities.

בעיקרון בדרום אפריקה ומעט ערים אחרות.

But basically, what we've noticed is these queries,

אבל בעיקרון, מה שהבחנו הוא שהחיפושים האלו,

which come in at thousands per second,

שנקלטים באלפים לשנייה,

are available everywhere there is power.

ניתנים לגישה בכל מקום שיש בו חשמל.

And pretty much everywhere there is power, there is the Internet.

ובערך בכל מקום שיש בו חשמל, יש בו אינטרנט.

And even in Antarctica -- well, at least this time of year --

ואפילו באנטרטיקה - לפחות בזמן הזה בשנה -

we from time to time will see a query rising up.

נראה חיפוש מפעם לפעם.

And if we had it plotted correctly,

ואם היה לנו את האפשרות לראות זאת,

I think the International Space Station would have it, too.

גם תחנת החלל הבינלאומית הייתה מראה פעילות.

So this is

אז זהו

some of the challenge that we have here,

חלק מהאתגר שעומד בפנינו,

is you can see that it's actually kind of hard to get the --

כמו שאתם רואים די קשה להשיג -

there we go.

הנה.

This is how we have to move the bits around

ככה אנחנו צריכים להזיז מידע ממקום למקום

to actually get the people the answers to their questions.

כדי לספק לאנשים את התשובות לשאלות שלהם.

You can see that there's a lot of data running around.

אתם יכולים לראות שיש הרבה מידע שזז ממקום למקום.

It has to go all over the world: through fibers,

המידע צריך להגיע לכל העולם: דרך סיבים,

through satellites, through all kinds of connections.

דרך לוויינים, וכל מיני חיבורים.

And it's pretty tricky for us to maintain the latencies

וזה די מסובך בשבילנו לטפל במהירות החיפוש

as low as we try to. Hopefully your experience is good.

למרות ניסיונותינו. אני מקווה שהשימוש שלכם מוצלח.

But you can see also, once again -- so some places are much more wired

אבל אתם יכולים לראות שוב - שיש מקומות הרבה יותר מחוברים מאחרים,

than others, and you can see all the bandwidth across the U.S.,

ואתם יכולים לראות את השימוש בכל ארה"ב,

going up over to Asia, Europe in the other direction, and so forth.

מגיע לאסיה, אירופה בכיוון השני, וכך הלאה.

Now what I would like to do is just to show you

עכשיו מה שאני רוצה לעשות הוא להראות לכם

what one second of this activity would look like.

איך שנייה אחת של פעילות נראית.

And if we can switch to slides --

ואם נוכל להחליף את השקופית -

all right, here we go.

הנה.

So this is slowed down.

אז פה זה איטי יותר.

This is what one second looks like.

ככה נראית שנייה אחת.

And this is what we spend a lot of our time doing,

ועל זה אנחנו מבלים הרבה זמן,

is just making sure that we can keep up

לוודא שאנחנו יכולים לעמוד בקצב

with this kind of traffic load.

עם עוצמת התנועה הזאת.

Now, each one of those queries

עכשיו, לכל אחת משאלות החיפוש האלו

has an interesting life and tale of its own.

יש חיים מעניינים משל עצמה.

I mean, it could be somebody's health,

היא יכולה להיות קשורה לבריאות של מישהו,

it could be somebody's career, something important to them.

או לקריירה של מישהו, משהו מאד חשוב למישהו.

And it could potentially be something

ואולי היא גם יכולה להיות משהו

as important as tomato sauce,

כמו רוטב עגבניות,

or in this case, ketchup.

או במקרה הזה, קטשופ.

So this is a query that we had --

זה חיפוש שהיה לנו -

I guess it's a popular band that was more popular in some parts of the world than others.

אני מניח שזו להקה פופולרית שהייתה יותר פופולרית בחלקים מסוימים של העולם מאחרים.

You can see that it got started right here.

אתם יכולים לראות שהיא התחילה כאן.

In the U.S. and Spain, it was popular at the same time.

בארה"ב ובספרד היא הייתה פופולרית באותו הזמן.

But it didn't have quite the same pickup in the U.S.

אבל לא הייתה לה את אותה ההצלחה בארה"ב

as it did in Spain.

כמו שהייתה לה בספרד.

And then from Spain, it went to Italy,

ואז מספרד, היא עברה לאיטליה,

and then Germany got excited, and maybe right now the U.K. is enjoying it.

ואז גרמניה נדלקה, ואולי כרגע אנגליה נהנית ממנה.

And so I guess the U.S. finally,

ואז כנראה ארה"ב סוף סוף

finally started to like it, too.

גם התחילה להינות ממנה.

And I just wanted to play it for you.

אז רציתי רק להשמיע אותה לכם.

Anyway, you can all enjoy it for yourselves --

בכל מקרה, אתם יכולים להינות ממנה בעצמכם -

hopefully that search will work.

בתקווה שהחיפוש יעבוד.

As a part of --

חלק ממה -

you know, part of what we want to do to grow our company

אתם יודעים, חלק ממה שאנחנו רוצים לעשות כדי להגדיל את החברה שלנו

is to have more searches.

הוא שיהיו יותר חיפושים.

And what that means is we want to have

וזה אומר שאנחנו רוצים

more people who are healthy and educated.

יותר אנשים בריאים ומשכילים.

More animals, if they start doing searches as well.

יותר חיות, אם גם הם יתחילו לחפש.

But partly, we want to make the world a better place,

אבל אנחנו גם רוצים להפוך את העולם למקום טוב יותר,

and so one thing that we're embarking upon is the Google Foundation,

אז פרויקט אחד שאנחנו מתחילים הוא קרן גוגל,

and we're in the process of setting that up.

ואנחנו בתהליך של הקמת הקרן.

We also have a program already called Google Grants

כבר יש לנו תוכנית שנקראית מענקי גוגל,

that now serves over 150 different charities around the world,

שכרגע משרתת ביותר מ-150 צדקות בכל העולם,

and these are some of the charities that are on there.

ואלו חלק מהצדקות ההן.

And it's something I'm very excited to be a part of.

וזה משהו שאני מאד אוהב להיות חלק ממנו.

In fact, many of the organizations that are here --

למעשה, הרבה מהארגונים המופיעים כאן -

the Acumen Fund, I think ApproTEC we have running, I'm not sure if that one's up yet --

האקיומן פאנד, אני חושב שאפרוטק גם רצה אבל אני לא בטוח -

and many of the people who have presented here are running through Google Grants.

והרבה מהאנשים שהרצו כאן פועלים דרך מענקי גוגל.

They run Google ads, and we just give them the ad credit

הם מריצים פירסומים של גוגל, ואנחנו נותנים להם את הקרדיט,

so they can let organizations know.

כדי שהם יצרו מודעות לאיגונים.

One of the earlier results that we got --

אחד מהתוצאות הראשונות שקיבלנו -

we have a Singaporean businessman who is now sponsoring a village

איש עסקים סינגפורי שעכשיו נותן חסות לכפר

of 25 Vietnamese girls for their education,

של 25 ילדות וייאטנמיות בשביל ההשכלה שלהן,

and that was one of the earliest results. And as I said, now there have been

וזאת הייתה אחת מהתוצאות המוקדמות. וכמו שאמרתי, עד עכשיו היו

many, many stories that have come in,

הרבה סיפורים שהגיעו,

because we do have hundreds of charities in there,

כי יש לנו מאות צדקות שם,

and the Google Foundation will be an even broader endeavor.

וקרן גוגל תהיה אפילו רחבה יותר בהיקפה.

Now does anybody know who this is?

מישהו יודע מי זה?

A-ha!

א-הא!

Audience: Orkut.

קהל: אורקוט.

SB: Yes! Somebody got it.

סרגיי: כן! מישהו יודע.

This is Orkut. Is anybody here on Orkut?

זה אורקוט. מישהו כאן נמצא באורקוט?

Do we have any?

יש מישהו?

Okay, not very many people know about it.

אוקיי, לא הרבה אנשים יודעים על זה.

I'll explain it in a second.

אני אסביר עוד רגע.

This is one of our engineers.

זה אחד מהמהנדסים שלנו.

We find that they work better when they're submerged and covered with leaves.

גילינו שהם עובדים הרבה יותר טוב כשהם טובעים ומכוסים בעלים.

That's how we churn those products out.

ככה אנחנו מוציאים את המוצרים שלנו.

Orkut had a vision to create a social network.

לאורקוט היה חזון ליצור רשת חברתית.

I know all of you are thinking, "Yet another social network."

אני יודע מה אתם חושבים "עוד רשת חברתית..."

But it was a dream of his, and we, basically,

אבל זה היה החלום שלו, ואנחנו,

when people really want to do something, well, we generally let them.

כשאנשים ממש רוצים לעשות משהו, אנחנו בדרך כלל נותנים להם.

So this is what he built.

אז זה מה שהוא בנה.

We just released it in a test phase last month,

הוצאנו את זה לשלב המבחן חודש שעבר,

and it's been taking off.

וזה די תופס.

This is our VP of Engineering.

זהו סגן נשיא הנדסת התוכנה.

You can see the red hair, and I don't know if you can see the nose ring there.

אתם יכולים לראות את השיער האדום, ואני לא יודע אם אפשר לראות את העגיל באף.

And these are all of his friends.

ואלו שאר החברים שלו.

So this is how -- we just deployed it --

וככה - רק שחררנו את זה -

we just decided that people would send each other invitations to get into the service,

החלטנו שאנשים ישלחו הזמנות אחד לשני כדי לקבל את השרות,

and so we just had the people in our company initially send them out.

אז רק האנשים אצלנו בחברה שלחו בהתחלה את ההזמנות.

And now we've grown to over 100,000 members.

ועכשיו גדלנו ליותר מ-100,000 משתמשים.

And they spread, actually, very quickly, even outside the U.S.

והם התפשטו, למעשה, במהירות רבה, אפילו מחוץ לארה"ב.

You can see, even though the U.S. is still the majority here --

אתם יכולים לראות, למרות שארה"ב עדיין הרוב כאן -

though, by the way, search-wise, it's only about 30 percent of our traffic --

מבחינת חיפוש, היא רק 30% מהחיפוש.

but it's already going to Japan, and the U.K., and Europe,

אבל זה כבר הגיע ליפן, אנגליה, ואירופה,

and all the rest of the countries.

ושאר המדינות.

So it's a fun little project.

אז זה פרוייקט כיפי קטן.

There are a variety of demographics. I won't bore you with these.

יש מבחר של סוגי אנשים. אני לא אשעמם אותכם עם הנתונים.

But it's just the kind of thing that we just try out for fun

אבל בדיוק כזה דבר אנחנו מנסים בשביל הכיף

and see where it goes.

ואנחנו בודקים לאן הוא הולך.

And --

ו-

well, I'll leave you in suspense.

אני אשאיר אותכם במתח.

Larry, you can explain this one.

לארי, אתה יכול להסביר את זה.

Larry Page: Thank you, Sergey.

לארי פייג': תודה, סרגיי.

So one of the things -- both Sergey and I

אז אחד מהדברים - גם אני וגם סרגיי

went to a Montessori school,

למדנו בבית ספר מונטסורי,

and I think, for some reason,

ואני חושב שמסיבה מסוימת,

this has been incorporated in Google.

השיטה שולבה בגוגל.

And Sergey mentioned Orkut, which is something that,

וסרגיי הזכיר את אורקוט, שהוא משהו

you know, Orkut wanted to do in his time,

שאורקוט רצה לעשות בזמנו החופשי,

and we call this -- at Google, we've embodied this as "the 20 percent time,"

ואנחנו קוראים לזה בגוגל "זמן 20 אחוז,"

and the idea is, for 20 percent of your time,

והרעיון הוא, שב-20 אחוז מהזמן שלך,

if you're working at Google, you can do what you think is the best thing to do.

אם אתה עובד בגוגל, אתה יכול לעשות את הדבר שהכי נכון לעשות.

And many, many things at Google have come out of that,

והרבה דברים בגוגל יצאו מזה,

such as Orkut and also Google News.

כמו אורקוט וחדשות גוגל.

And I think many other things in the world also have come out of this.

ואני חושב שהרבה דברים אחרים בעולם נבעו מזה.

Mendel, who was supposed to be teaching high-school students,

מנדל, שהיה אמור ללמד תלמידי תיכון,

actually, you know, discovered the laws of genetics --

גילה את חוקי הגנטיקה -

as a hobby, basically.

בעצם בתור תחביב.

So many, many useful things come out of this.

אז הרבה דברים שימושיים יצאו מזה.

And News, which I just mentioned,

וחדשות גוגל שהזכרתי,

was started by a researcher.

התחיל מתחקיראי.

And he just -- he -- after 9/11, he got really interested in the news.

ואחרי 11.9.2001 הוא התחיל להתעניין בחדשות.

And he said, "Why don't I look at the news better?"

והוא אמר "למה שאני לא אתחיל להסתכל על חדשות בצורה טובה יותר?"

And so he started clustering it by category,

והוא התחיל לסווג את החדשות לפי קטגוריות,

and then he started using it, and then his friends started using it.

ואז הוא התחיל להשתמש בזה, ואז החברים שלו התחילו גם להשתמש בזה.

And then, besides just looking cute on a baby's bottom,

אז, חוץ מזה שזה נראה חמוד על טוסיק של תינוק,

we made it a Googlette,

הפכנו את זה לגוגלט,

which is basically a small project at Google.

שהוא בעצם פרוייקט קטן של גוגל.

So it'd be like three people, or something like that,

אז זה כמו ששלושה אנשים, או משהו כזה,

and they would try to make a product.

יתחילו לעבוד על מוצר.

And we wouldn't really be sure if it's going to work or not.

ואחנו לא בדיוק נהיה בטוחים אם הוא יעבוד או לא.

And in News' case, you know, they had a couple of people

ובמקרה של חדשות גוגל, היו כמה אנשים

working on it for a while, and then more and more people

שעבדו על זה כמה זמן, ואז עוד אנשים

started using it, and then we put it out on the Internet,

התחילו להשתמש בזה, ואז העלנו את זה לאינטרנט,

and more and more people started using it.

ויותר ויותר אנשים התחילו להשתמש בזה.

And now it's a real, full-blown project with more people on it.

ועכשיו זה אמיתי, פרוייקט גדול עם הרבה אנשים.

And this is how we keep our innovation running.

וככה אנחנו מקפידים על חידושים בחברה.

I think usually, as companies get bigger,

אני חושב שככל שחברות גדלות,

they find it really hard to have small, innovative projects.

הן מתקשות לבצע פרוייקטים קטנים ומקוריים.

And we had this problem, too, for a while, and we said,

והייתה לנו את הבעייה הזאת לכמה זמן, אז אמרנו,

"Oh, we really need a new concept."

"אנחנו צריכים שיטה חדשה".

You know, the Googlettes -- that's a small project that we're not quite sure if it's going to work or not,

הגוגלטס הוא פרוייקט קטן שאנחנו לא ממש בטוחים אם הוא יעבוד או לא.

but we hope it will, and if we do enough of them,

אבל אנחנו מקווים שכן, ואם נבצע מספיק מהם,

some of them will really work and turn out, such as News.

חלקם יעבדו טוב ויצאו כמו חדשות גוגל.

But then we had a problem because then we had over 100 projects.

אבל אז הייתה לנו בעייה כי היו לנו יותר ממאה פרוייקטים.

And I don't know about all of you,

ואני לא יודע מה אתכם,

but I have trouble keeping 100 things in my head at once.

אבל אני לא מצליח לעקוב אחרי מאה דברים באותו זמן.

And we found that if we just wrote all of them down

אז הבנו שאם פשוט נרשום את כולם

and ordered them -- and these are kind of made up.

ונסדר אותם - את אלו סתם המצאנו.

Don't really pay attention to them.

אל תשימו לב אליהם.

For example, the "Buy Iceland" was from a media article.

למשל, "לקנות את איסלנד" היה ממאמר תקשורת.

We would never do such a crazy thing, but --

אנחנו אף פעם לא נעשה משהו כל כך מטורף. אבל -

in any case, we found if we just basically wrote them all down and ordered them,

בכל מקרה, הבנו שאם פשוט נרשום אותם ונסדר אותם,

that most people would actually agree what the ordering should be.

רוב האנשים יסכימו מה הסדר שלהם צריך להיות.

And this was kind of a surprise to me, but

וזה די הפתיע אותי, אבל

we found that as long as you keep the 100 things in your head,

הבנו שכל עוד שאתה שומר מאה דברים בראש,

which you did by writing them down,

על ידי זה שרושמים אותם,

that you could do a pretty good job deciding what to do

אפשר לדעת ולהחליט בצורה מוצלחת מה לעשות

and where to put your resources.

ואיפה לרכז את המשאבים שלך.

And so that's basically what we've done

אז זה בעצם מה שעשינו

since we instituted that a few years ago, and I think it has really allowed us to be innovative

מאז שהתחלנו את זה לפני כמה שנים, ואני חושב שזה הרשה לנו להיות מקוריים

and still stay reasonably well-organized.

ובאותו הזמן להיות די מאורגנים.

The other thing we discovered is that people like to work on things that are important,

הדבר הנוסף שגילינו הוא שאנשים אוהבים לעבוד על דברים חשובים,

and so naturally,

ובאופן טבעי,

people sort of migrate to the things that are high priorities.

אנשים יעברו לדברים עם עדיפות גבוהה.

I just wanted to highlight a couple of things

אני רק רוצה להדגיש כמה דברים חדשים

that are new, or you might not know about.

או שלא מוכרים לכם.

And the top thing, actually, is the Deskbar.

והדבר הראשון הוא ה-דסקבר.

So this is a new -- how many of you use the Google Toolbar?

אז זה חדש - כמה מכם משתמשים בסרגל הכלים של גוגל?

Raise your hands.

הרימו ידיים.

How many of you use the Deskbar?

כמה מכם משתמשים בדסקבר?

All right, see? You guys should try it out.

אוקיי, אתם רואים? אתם צריכים לנסות אותו.

But if you go to our site and search

אבל אם תגלשו לאתר שלנו ותחפשו

for "Deskbar," you'll get this.

"דסקבר", אתם תקבלו את זה.

And the idea is, instead of a toolbar, it's just present all the time

והרעיון הוא, שבמקום סרגל כלים, הוא פשוט פעיל כל הזמן

on your screen on the bottom,

בתחתית המסך שלכם,

and you can do searches really easily.

ואתם יכולים לבצע חיפושים ממש בקלות.

And it's sort of like a better version of the toolbar.

והוא בעצם גרסה טובה יותר של סרגל הכלים.

Thank you, Sergey.

תודה, סרגיי.

This is another example of a project that somebody at Google

זהו עוד פרוייקט שמישהו בגוגל

was really passionate about, and they just, they got going,

מאד רצה לעשות, אז הוא פשוט - התחיל,

and it's really, really a great product, and really taking off.

וזה מוצר ממש נהדר, והוא ממש מתחיל להצליח.

Google Answers is something we started, which is really cool,

תשובות גוגל הוא משהו שהתחלנו, והוא ממש מגניב,

which lets you -- for five to 100 dollars,

שנותן לכם - מחמש עד מאה דולר,

you can type a question in,

לשאול שאלה,

and then there's a pool of researchers

ומאגר שלם של תחקירנים

that go out and research it for you, and it's guaranteed and all that,

מבצעים את התחקיר בשבילך, והתחקיר מובטח,

and you can get actually very good answers to things

ואפשר לקבל תשובות ממש טובות

without spending all that time yourself.

מבלי לבזבז את הזמן בעצמך.

Froogle lets you search shopping information,

פרוגל נותן לכם לחפש מידע על קניות,

and Blogger lets you publish things.

ובלוגר נותן לכם לפרסם בלוגים.

But all of these -- well, these were all sort of innovative things that we did that --

אבל כל אלה - אלו כל מיני דברים חדשים שעשינו -

you know, we try many, many different things

אנחנו מנסים הרבה דברים שונים

in our company.

בחברה.

We also like to innovate in our physical space,

אנחנו גם אוהבים לחדש את החלל הפיזי שלנו,

and we noticed in meetings, you know, you have to wait a long time

ושמנו לב שבפגישות צריך לחכות הרבה זמן

for projectors to turn on and off,

כדי שהמקרנים ידלקו או יכבו,

and they're noisy, so people shut them off.

והם רועשים, אז אנשים מכבים אותם.

And we didn't like that, so we actually,

ולא אהבנו את זה, אז מה שעשינו,

in maybe a couple of weeks, we built these little enclosures

אולי בערך בשבועיים, בנינו מעין מעטפות

that enclosed the projectors, and so we can leave them on all the time

שמכסות את המקרנים, וככה אנחנו יכולים פשוט להשאיר אותם דלוקים

and they're completely silent.

והם שקטים לחלוטין.

And as a result, we were able to build some software

וכתוצאה מכך, אנחנו יכולים לבנות תוכנה

that also lets us manage a meeting,

שמאפשרת לנו לנהל ישיבה,

so when you walk into a meeting room now,

אז עכשיו כשאתם נכנסים לישיבה,

it lists all the meetings that are happening,

התוכנה רושמת את כל הישיבות שמתרחשות באותו הרגע,

you can very easily take notes, and they just get emailed automatically

ואתם יכולים לרשום הערות, והן פשוט נשלחות באימייל אוטומוטית

to all the people that were present in the meeting.

לכל האנשים שנכחו בישיבה.

And as we become more of a global company,

וככל שאנחנו מתרחבים בעולם,

we find these things really affect us --

אנחנו מגלים שהדברים האלו ממש משפיעים עלינו -

you know, can we work effectively with people who aren't in the room?

האם אפשר לעבוד בצורה יעילה עם אנשים שאינם אתכם בחדר?

And things like that. And simple things like this can really make a big difference.

ודברים כאלו. ודברים פשוטים כאלו יכולים ליצור הבדל גדול.

We also have a lot of engineers in those meetings,

יש גם הרבה מהנדסים בישיבות האלו,

and they don't always do their laundry as much as they should.

והם לא ממש עושים כביסה בתדירות הרצויה.

And so we found it was pretty helpful

אז גילינו שממש יעזור לנו

to have laundry machines, for our younger employees especially, and ...

אם יהיו לנו מכונות כביסה, במיוחד לעובדים הצעירים, ו...

we also allow dogs and things like that,

אנחנו גם מרשים להכניס כלבים וכל מיני דברים כאלו,

and we've had, I think, a really fun culture at our company,

ויש לנו, אני חושב, תרבות ממש כיפית בחברה,

which helps people work and enjoy what they're doing.

שעוזרת לאנשים לעבוד ולהנות ממה שהם עושים.

This is actually our "cult picture."

זוהי היא ה"תמונת כת" שלנו.

I just wanted to show quickly.

רציתי רק להראות אותה לרגע.

We had this on our website for a while,

היא הייתה באתר לכמה זמן,

but we found that after we put it on our website,

אבל שמנו לב שאחרי ששמנו אותה שם,

we didn't get any job applications anymore.

לא ממש קיבלנו הרבה פניות לעבוד אצלנו.

But anyway, every year we've taken

בכל מקרה, כל שנה אנחנו מצלמים

the whole company on a ski trip.

את כל החברה בטיול סקי.

A lot of work happens in companies from people knowing each other, and informally.

הרבה עבודה נוצרת בחברות שבהן אנשים מכירים אחד את השני חברתית,

And I think we've done a good job encouraging that.

ואני חושב שעשינו עבודה טובה בלעודד היכרות כזו.

It makes it a really fun place to work.

וזה הופך את המקום למקום שכיף לעבוד בו.

Along with our logos, too, which I think really embody

וזה נכון גם לגבי הלוגו שלנו, שבאמת מגלם

our culture when we change things.

את התרבות שלנו כשאנחנו משנים דברים.

In the early days, we were actually advised

כשהתחלנו, ייעצנו לנו

we should never change our logo because

שאסור לנו לשנות את הלוגו שלנו בגלל

we should establish our brand, you know,

שאנחנו צריכים לייסד את המותג שלנו,

because, you know, you'd never want to change your logo.

כי אתם אף פעם לא רוצים לשנות את הלוגו.

You want it to be consistent.

הוא צריך להיות קבוע.

And we said, "Well, that doesn't sound so much fun.

ואמרנו, "זה לא נשמע ממש כיף.

Why don't we try changing it every day?"

למה שלא נשנה אותו כל יום?"

One of the things that really excites me about what we're doing now

אחד הדברים שממש מרגשים אותי במה שאנחנו עושים כרגע

is we have this thing called AdSense,

הוא המוצר שנקרא אדסנס (תחושת פרסום),

and this is a little bit foreshadowing --

וזה קצת מנבא את העתיד -

this is from before Dean dropped out.

זה לפני שדין עזב.

But the idea is, like, on a newspaper, for example,

אבל הרעיון הוא, שכמו בעיתון למשל,

we show you relevant ads.

אנחנו מראים לכם פרסומות רלוונטיות.

And this is hard to read, but this says "Battle for New Hampshire:

וקשה לראות את זה, אבל כתוב שם "קרב על ניו המפשייר:

Howard Dean for President" -- articles on Howard Dean.

הווארד דין לנשיאות" - מאמרים על הווארד דין.

And these ads are generated automatically --

והפרסומות האלה מופיעות אוטומטית -

like in this case, on the Washington Post --

כמו כאן, בוושינגטון פוסט -

from the content on the site.

מהתוכן שבאתר.

And so we use our over 150,000 advertisers

וככה אנחנו משתמשים ביותר מ-150,000 המפרסים שלנו

and millions of advertisements, so we pick the one

ומיליוני פרסומות, ואנחנו בוחרים

that's most relevant to what you're actually looking at,

את הפרסומת הכי רלוונטי למה שאתם רואים על המסך

much as we do on search.

כמו שאנחנו עושים בחיפוש.

So the idea is we can make advertising useful,

אז הרעיון הוא שאנחנו יכולים לייעל את הפרסום,

not just annoying, right?

כדי שלא רק יפריע, נכון?

And the nice thing about this,

והדבר היפה פה,

we have a self-serve program,

הוא שהתוכנית פועלת בשרות עצמי,

and many thousands of websites have signed up,

ואלפי אתרים כבר נרשמו,

and this let's them really make money. And I --

וככה הם יכולים ממש לעשות כסף.

you know, there's a number of people I met --

ויש מספר אנשים שפגשתי -

I met this guy who runs a conservation site at a party,

פגשתי בחור במסיבה שמנהל אתר שימור,

and he said, "You know, I wasn't making any money.

והוא אמר לי "אני לא ממש הרווחתי כסף.

I just put this thing on my site and I'm making 10,000 dollars a month.

ושמתי את הדבר הזה באתר שלי ואני מרוויח עכשיו 10,000 דולר בחודש.

And, you know, thank you.

אז תודה.

I don't have to do my other job now."

אני לא צריך את העבודה השנייה שלי יותר."

And I think this is really important for us, because it makes the Internet work better.

ואני חושב שזה ממש חשוב לנו, כי זה גורם לאינטרנט לעבוד טוב יותר.

It makes content get better, it makes searching work better,

התוכן נהיה טוב יותר, והחיפוש נהיה טוב יותר,

when people can really make their livelihood

כשאנשים יכולים להרוויח כסף

from producing great content.

רק מלהפיק תוכן טוב.

So this session is supposed to be about the future,

השיחה הזאת אמורה להתמקד על העתיד,

so I'd thought I'd talk at least briefly about it.

אז רציתי קצת לדבר על זה.

And the idea behind this is to do the perfect job doing search,

והרעיון הוא לעשות את החיפוש המושלם,

you really have to be smart.

ולכך צריך להיות חכם.

Because you can type, you know, any kind of thing into Google,

כי אפשר להקליד כל דבר לגוגל,

and you expect an answer back, right?

ואז לצפות לתשובה, נכון?

But finding things is tricky, and so you really want intelligence.

אבל זה מאד קשה למצוא דברים, אז צריך אינטליגנציה.

And in fact, the ultimate search engine would be smart.

ולמעשה, החיפוש המושלם יהיה חכם.

It would be artificial intelligence.

הוא יהיה בנוי מאינטליגנציה מלאכותית.

And so that's something we work on,

אז זה משהו שאחנו עובדים עליו,

and we even have some people who are excited enough

ויש לנו אפילו אנשים שנרגשים מספיק

and crazy enough to work on it now,

ומשוגעים מספיק כדי לעבוד על זה עכשיו,

and that's really their goal.

וזוהי המטרה שלהם.

So we always hope that Google will be smart,

אז אנחנו תמיד מקווים שגוגל יהיה חכם,

but we're always surprised when other people think that it is.

אבל אנחנו תמיד מופתעים כשאנשים אחרים חושבים כך.

And so I just wanted to give a funny example of this.

אז אני רוצה לתת דוגמא מצחיקה.

This is a blog from Iraq,

זהו בלוג מעיראק,

and it's not really what

אבל זוהי לא באמת

I'm going to talk about, but I just wanted to show you an example.

הנקודה, אבל אני רק נותן דוגמא.

Maybe, Sergey, you can highlight this.

אולי, סרגיי, אתה יכול להדגיש את זה.

So we decided --

אז החלטנו -

actually, the highlight's right there. Oh, thank you.

הדגש נמצא שם. תודה.

So, "related searches," right there. You can't see it that well,

אז "חיפושים דומים", שם. אי אפשר לראות את זה כל כך טוב,

but we decided we should put in this feature

אבל החלטנו לשים את היישום הזה

into our AdSense ads, called "related searches."

לתוך פרסומות של האדסנס, שנקרא "חיפושים דומים".

And so we'd say, you know, "Did you mean 'search for'" -- what is this,

אז אנחנו אומרים "התכוונת לחפש..." - זה מה שזה,

in this case, "Saddam Hussein," because this blog is about Iraq --

וכאן, "סדאם חוסיין", כי הבלוג הזה הוא על עיראק -

and you know, in addition to the ads,

והוא בנוסף לפרסומות,

and we thought this would be a great idea.

וחשבנו שזה יהיה רעיון מצוין.

And so there is this blog

אז הבלוג הזה

of a young person who was kind of depressed, and he said,

שייך לבחור צעיר, קצת מדוכא, והוא אמר

"You know, I'm sleeping a lot."

"אני ישן הרבה".

He was just kind of writing about his life.

הוא רק כתב על החיים שלו.

And our algorithms -- not a person, of course,

והאלגוריתם שלנו - לא בן אדם, כמובן,

but our algorithms, our computers --

האלגוריתמים, המחשבים שלנו -

read his blog and decided that

קראו את הבלוג והחליטו

the related search was, "I am bored."

שחיפוש דומה הוא "אני משועמם".

And he read this, and he thought a person had decided

והוא קרא את זה וחשב שמישהו החליט

that he was boring,

שהוא משעמם,

and it was very unfortunate,

וזה היה מאד מצער,

and he said, "You know, what are these, you know, bastards at Google doing?

והוא אמר "מה הבני זונות האלו בגוגל עושים?

Why don't they like my blog?"

למה הם לא אוהבים את הבלוג שלי?"

And so then we read his blog, which was getting -- you know,

ואז קראנו את הבלוג, שבעצם נהיה,

sort of going from bad to worse,

יותר ויותר גרוע

and we said the related search was, "Retards."

אז החיפוש הדומה היה "מפגרים".

And then, you know, he got even more mad,

ואז הוא התעצבן אפילו יותר,

and he wrote -- like, started swearing and so on.

והוא כתב - הוא התחיל לקלל וכולי.

And then we produced "You suck."

אז החיפוש נהיה "אתה דפוק".

And finally, it ended with "Kiss my ass."

ובסוף, נחתם ב"לך תזדיין".

And so basically, he thought he was dealing with something smart,

אז בעצם, הוא חשב שהוא מתעסק עם משהו חכם,

and of course, you know,

וכמובן,

we just sort of wrote this program and we tried it out,

רק כתבנו את התוכנה וניסינו אותה,

and it didn't quite work,

והיא לא ממש עבדה,

and we don't have this feature anymore.

אז אין לנו אותה יותר.

So with that, maybe I can switch back to the world.

ובנימה זו, אני אחזור לעולם.

I wanted to end just by saying that

רציתי לסיים בלומר

there's a couple things that really make me excited

שיש כמה דברים שממש מרגשים אותי

to be involved with Google,

בעבודה בגוגל,

and one of those is that we're able to make money

ואחד מהם הוא שאנחנו מצליחים להרוויח כסף

largely through advertising, and one of the benefits that I didn't expect from that

ברובו מפרסום, ואחד מהיתרונות שלא ציפיתי להם

was that we're able to serve everyone in the world

הוא שאנחנו מצליחים לשרת את כל העולם

without worrying about, you know, places that don't have as much money.

בלי לדאוג למקומות שאין להם מספיק כסף.

So we don't have to worry about our products being sold,

אז אנחנו לא צריכים לדאוג שהמוצרים שלנו נמכרים,

for example, for less money in places that are poor,

למשל, בפחות כסף במקומות עניים,

and then they get re-imported into the U.S. --

ואז הם מיובאים מחדש לארה"ב -

for example, with the drug industry.

למשל, עם תעשיית הסמים.

And I think we're really lucky to have that kind of business model

ואני חושב שאנחנו ממש ברי מזל שיש לנו כזה מודל עסקי,

because everyone in the world has access to our search,

כי לכל אחד בעולם יש גישה לחיפוש שלנו,

and I think that's a tremendous, tremendous benefit.

ואני חושב שזהו יתרון נהדר.

The other thing I wanted to mention just briefly

הדבר הנוסף שרציתי להזכיר בקצרה

is that we have a tremendous ability and responsibility

הוא שיש לנו יכולת ואחריות גדולה

to provide people the right information,

לספק לאנשים את המידע הנכון,

and we view ourselves like a newspaper or a magazine --

ואנחנו חושבים על עצמנו כמו עיתון או מגזין -

that we should provide very objective information.

שאנחנו צריכים לספק מידע אובייקטיבי.

And so in our search results, we never accept payment for our search results.

ובתוצאות החיפוש שלנו, אנחנו אף פעם לא לוקחים תשלום לתוצאות.

We accept payment for advertising,

אנחנו מקבלים תשלומים לפרסום,

and we mark it as such.

ואנחנו משווקים אותו בהתאם.

And that's unlike many of our competitors.

וזה לא נכון לגבי רוב המתחרים שלנו.

And I think decisions we're able to make like that

ואנחנו חושבים שלהחלטות האלו

have a tremendous impact on the world,

יש השפעה מאד גדולה בעולם,

and it makes me really proud to be involved with Google.

ועושות אותי מאד גאה להיות חלק מגוגל.

So thank you.

אז תודה.