The Greek myth of Talos, the first robot - Adrienne Mayor

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

Hephaestus, god of technology, was hard at work on his most ingenious invention yet.

היפסטוס, אל הטכנולוגיה, עבד קשה על ההמצאה הכי גאונית שלו עד אז.

He was creating a new defense system for King Minos,

הוא יצר מערכת הגנה חדשה למלך מינוס,

who wanted fewer intruders on his island kingdom of Crete.

שרצה פחות פולשים לממלכת האי שלו כרתים.

But mortal guards and ordinary weapons wouldn’t suffice,

אבל שומרים אנושיים ונשקים רגילים לא הספיקו,

so the visionary god devised an indomitable new defender.

ולכן האל בעל החזון פיתח מגן חדש קשה להבסה.

In the fires of his forge,

באש הכבשנים שלו,

Hephaestus cast his invention in the shape of a giant man.

היפסטוס יצק את ההמצאה שלו בצורת איש ענק.

Made of gleaming bronze; endowed with superhuman strength,

עשוי ברונזה מבריקה; בעל כוחות על אנושיים,

and powered by ichor, the life fluid of the gods,

ומונע על ידי איכור, נוזל החיים של האלים,

this automaton was unlike anything Hephaestus had forged before.

האוטומטון הזה לא דמה לשום דבר שהיפסטוס יצק אי פעם לפני כן.

The god named his creation Talos: the first robot.

האל קרא ליצירה שלו תאלוס: הרובוט הראשון.

Three times a day, the bronze guardian marched around the island's perimeter

שלוש פעמים ביום, השומר מברונזה צעד סביב האי

searching for interlopers.

וחיפש פולשים.

When he identified ships approaching the coast,

כשהוא זיהה ספינות מתקרבות לחוף,

he hurled massive boulders into their path.

הוא השליך סלעים אדירים למסלולן.

If any survivors made it ashore,

אם ניצול היה מגיע לחוף,

he would heat his metal body red-hot and crush victims to his chest.

הוא היה מחמם את גוף המתכת שלו עד שהאדים כדי לרסק את הקרבן על חזהו.

Talos was intended to fulfill his duties day after day, with no variation.

תאלוס, יועד למלא את משימותיו יום אחרי יום, ללא שינוי.

But despite his robotic behavior,

אבל למרות ההתנהגות הרובוטית שלו,

he possessed an internal life his victims could scarcely imagine.

הוא היה בעל חיים פנימיים שקרבנותיו לא יכלו לתאר.

And soon,

ובמהרה,

the behemoth would encounter a ship of invaders that would test his mettle.

הבהמה נתקל בספינת פולשים שתבדוק את יכולותיו.

The bedraggled crew of Jason, Medea, and the Argonauts

הצוות המלוכלך של ג'ייסון מדאה והארגונאוטים

were returning from their hard-won quest to retrieve the Golden Fleece.

חזר מהמסע המוצלח שלהם כדי להביא את גיזת הזהב.

Their adventure had taken many dark turns,

ההרפתקאה שלהם קיבלה הרבה תפניות חשוכות,

and the weary sailors were desperate to rest in a safe harbor.

והמלחים העייפים היו נואשים לנוח בנמל בטוח.

They’d heard tales of Crete’s invulnerable bronze colossus,

הם שמעו סיפורים על קולוסוס הברונזה הבלתי ניתן להבסה של כרתים,

and made for a sheltered cove.

ושטו למפרץ מוגן.

But before they could even drop anchor, Talos spotted them.

אבל לפני שיכלו להשליך עוגן, תאלוס זיהה אותם.

While the Argonauts cowered at the approach of the awesome automaton,

בעוד הארגונאוטים נרתעו בפחד מהתקרבות האוטומטון,

the sorceress Medea spotted a glinting bolt on the robot’s ankle—

המכשפה מדיאה זיהתה בורג מנצנץ על רגלו של הרובוט --

and devised a clever gambit.

והעלתה תוכנית מחוכמת.

Medea offered Talos a bargain:

מדיאה הציעה לתאלוס עסקה:

she claimed that she could make Talos immortal

היא טענה שהיא תוכל להפוך את תאלוס לבן אלמוות

in exchange for removing the bolt.

בתמורה להסרת הבורג.

Medea's promise resonated deep within his core.

ההבטחה של מדיאה הדהדה עמוק בקרבו.

Unaware of his own mechanical nature,

לא מודע לטבע המכאני שלו,

and human enough to long for eternal life, Talos agreed.

ואנושי מספיק לכמוה לחיי נצח, תאלוס הסכים.

While Medea muttered incantations, Jason removed the bolt.

בעוד מדיאה מלמלה כשפים, ג'ייסון הסיר את הבורג.

As Medea suspected, the bolt was a weak point in Hephaestus’ design.

וכמו שמדיאה חשדה, הבורג היה נקודת חולשה בעיצוב של היפסטוס.

The ichor flowed out like molten lead, draining Talos of his power source.

האיכור זרם החוצה כמו עופרת מותכת, וניקז את מקור הכוח מתאלוס.

The robot collapsed with a thunderous crash,

הרובוט התמוטט בהתרסקות רועמת,

and the Argonauts were free to travel home.

והארגונאוטים היו חופשיים להמשיך לביתם.

This story, first recorded in roughly 700 BCE,

הסיפור הזה, שתועד לראשונה בערך ב 700 לפני הספירה,

raises some familiar anxieties about artificial intelligence—

מעלה כמה חרדות מוכרות בנוגע לבינה מלאכותית --

and even provides an ancient blueprint for science fiction.

ואפילו מספק תוכנית עתיקה למדע הבדיוני.

But according to historians, ancient robots were more than just myths.

אבל לפי היסטוריונים, רובוטים עתיקים היו יותר ממיתוסים.

By the 4th century BCE,

עד המאה ה 4 לפני הספירה,

Greek engineers began making actual automatons

מהנדסים יוונים החלו ליצור אוטומטונים

including robotic servants and flying models of birds.

כולל משרתים רובוטיים ודגמים מעופפים של ציפורים.

None of these creations were as famous as Talos,

אף אחת מהיצירות האלו לא היתה מפורסמת כמו תאלוס,

who appeared on Greek coins, vase paintings, public frescoes,

שהופיע על מטבעות יווניים, ציורי אגרטלים, פרסקות ציבוריות,

and in theatrical performances.

ובהופעות תאטרליות.

Even 2,500 years ago,

אפילו לפני 2500 שנה,

Greeks had already begun to investigate the uncertain line

היוונים החלו לחקור את הקו הלא ברור

between human and machine.

בין אדם למכונה.

And like many modern myths about artificial intelligence,

וכמו הרבה מיתוסים מודרניים בנוגע לבינה מלאכותית,

Talos’ tale is as much about his robotic heart as it is about his robotic brain.

הסיפור על תאלוס נוגע באותה מידה לליבו הרובוטי כמו למוחו הרובוטי.

Illustrating the demise of Talos on a vase of the fifth century BCE,

בתיאור כשלונו של תאלוס על אגרטל מהמאה החמישית לפני הספירה,

one painter captured the dying automaton’s despair

אמן אחד לכד את יאושו של האוטומטון במותו

with a tear rolling down his bronze cheek.

עם דמעה מתגלגת במורד לחיו עשוית הברונזה.