What would happen if every human suddenly disappeared? - Dan Kwartler

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Allon Sasson

Human beings are everywhere.

אנשים נמצאים בכל מקום.

With settlements on every continent,

עם ישובים בכל יבשת,

we can be found in the most isolated corners of Earth’s jungles,

אנחנו יכולים להמצא בפינות הכי מבודדות בג'ונגלים,

oceans,

באוקיינוסים

and tundras.

ובטונדרות של כדור הארץ.

Our impact is so profound, most scientists believe

ההשפעה שלנו כל כך משמעותית, שרוב המדענים מאמינים

humanity has left a permanent mark on Earth’s geological record.

שהאנושות השאירה חותם קבוע על התעוד הגאולוגי של כדור הארץ.

So what would happen if suddenly, every human on Earth disappeared?

אז מה יקרה אם פתאום, כל האנשים על כדור הארץ יעלמו?

With no one maintaining them, some of our creations backfire immediately.

ללא אנשים לתחזק אותם, כמה מהיצירות שלנו יעמדו בפני בעיות מיד.

Hours after we disappear, oil refineries malfunction,

שעות אחרי ההעלמות, בתי זיקוק לנפט יתקלקלו,

producing month-long blazes at plants like the ones in western India,

מה שייצר אש בת חודש במפעלים כמו אלה במערב הודו,

the southern United States,

דרום ארצות הברית,

and South Korea.

ודרום קוריאה.

In underground rail systems like those in London,

במערכות רכבות תת קרקעיות כמו אלו בלונדון,

Moscow,

מוסקווה,

and New York City,

וניו יורק,

hundreds of drainage pumps are abandoned, flooding the tunnels in just three days.

מאות משאבות ניקוז יינטשו, מה שיציף את התעלות תוך שלושה ימים בלבד.

By the end of the first week, most emergency generators have shut down,

עד סוף השבוע הראשון, רוב יצרני אנרגית החרום יכבו,

and once the fires have gone out,

וברגע שהשרפות יכבו,

the earth goes dark for the first time in centuries.

כדור הארץ יהפוך לחשוך בפעם הראשונה זה מאות שנים.

After the first catastrophic month, changes come more gradually.

אחרי החודש הקטסטרופלי הראשון, שינוים יגיעו יותר בהדרגה.

Within 20 years, sidewalks have been torn apart by weeds and tree roots.

תוך 20 שנה, מדרכות יקרעו על ידי עשבים ושורשי עצים.

Around this time,

בערך באותו זמן,

flooded tunnels erode the streets above into urban rivers.

תעלות מוצפות ישחקו את הרחובות מעל לכדי נהרות עירוניים.

In temperate climates,

באזורים בעלי מזג אויר ממוזג,

the cycle of seasons freezes and thaws these waterways,

מחזור העונות יקפיאו ויפשירו את דרכי המים האלו,

cracking pavement and concrete foundations.

יסדקו את המדרכות ואת יסודות הבטון.

Leaking pipes cause the same reaction in concrete buildings,

צינורות דולפים גורמים לאותה תגובה בבנייני בטון,

and within 200 winters, most skyscrapers buckle and tumble down.

ותוך 200 חורפים, רוב גורדי השחקים קורסים ברעש.

In cities built in river deltas like Houston,

בערים שבנויות בדלתות של נהרות כמו יוסטון,

these buildings eventually wash away completely -

הבניינים האלו ישטפו לבסוף לגמרי -

filling nearby tributaries with crushed concrete.

וימלאו נחלים בבטון כתוש.

Rural and suburban areas decay more slowly,

אזורים כפריים ופרווריים יתפוררו לאט יותר,

but in largely unsurprising ways.

אבל בדרכים לא ממש מפתיעות.

Leaks, mold, bug and rodent infestations -

דליפות, עובש, חרקים ומכרסמים -

all the usual enemies of the homeowner-

כולם אויבים מוכרים של בעלי בתים -

now go uncontested.

עכשיו לא מטופלים.

Within 75 years, most houses' supporting beams have rotted and sagged,

תוך 75 שנה, רוב תומכות הבתים ירקבו ויתעקמו,

and the resulting collapsed heap is now home to local rodents and lizards.

והערמות של בתים קןרסים הם עכשיו בית למכרסמים ולטאות.

But in this post-human world, “local” has a new meaning.

אבל בעולם הזה של אחרי האנושות, למקומי יש משמעות שונה.

Our cities are full of imported plants,

הערים שלנו מלאות בצמחים מיובאים,

which now run wild across their adopted homes.

שעכשיו מתפשטים בפראות בבתיהם המאומצים.

Water hyacinth coat the waterways of Shanghai in a thick green carpet.

יקינטוני מים מכסים את דרכי המים של שנגחאי בשטיח ירוק עבה.

Poisonous giant hogweeds overgrow the banks of London’s Thames River.

הוגוויד ארסי עצומים גדלים על גדות נהר התמזה.

Chinese Ailanthus trees burst through New York City streets.

עצי אטלנטוס סיניים בוקעים ברחובות ניו יורק.

And as sunken skyscrapers add crumbled concrete to the new forest floor,

וכשגורדי השחקים ששקעו מוסיפים בטון שקרס לרצפת היער החדשה,

the soil acidity plummets,

חומציות האדמה צונחת,

potentially allowing new plant life to thrive.

ומאפשרת פוטנציאלית לצמחים חדשים לשגשג.

This post-human biodiversity extends into the animal kingdom, as well.

הגיוון הביולוגי הפוסט אנושי מתרחב גם לממלכת החי.

Animals follow the unchecked spread of native and non-native plants,

החיות עוקבות אחרי ההתפשטות הלא מבוקרת של צמחים מקומיים לא מקומיים,

venturing into new habitats with the help of our leftover bridges.

יוצאים לסביבות מחיה בעזרת גשרים שנשארו.

In general, our infrastructure saves some animals and dooms others.

באופן כללי, התשתיות שלנו מצילה כמה חיות ודנה למוות אחרות.

Cockroaches continue to thrive in their native tropical habitats,

מקקים ממשיכים לשגשג באזורים הטרופיים הטבעיים שלהם,

but without our heating systems,

אבל בלי מערכות החימום שלנו,

their urban cousins likely freeze and die out in just two winters.

בני הדודים העירוניים שלהם כנראה יקפאו וימותו תוך שני חורפים בלבד.

And most domesticated animals are unable to survive without us –

ורוב החיות המבוייתות לא מסוגלות לשרוד בלעדינו -

save for a handful of resourceful pigs, dogs, and feral housecats.

חוץ מכמה חזירים בעלי תושיה, כלבים וחתולי בית פראיים.

Conversely, the reduced light pollution saves over a billion birds each year

בנוסף, הפחתת זיהום האור מצילה מיליארד ציפורים בשנה

whose migrations were disrupted by blinking communication tower lights

שהנדידה שלהם הופרעה על ידי אורות מגדלי תקשורת מהבהבים

and high-tension wires.

וכבלי מתח גבוה.

And mosquitos multiply endlessly in one of their favorite manmade nurseries –

ויתושים מתרבים ללא קץ באחד המקומות הכי אהובים עליהם מעשה ידי אדם -

rubber tires, which last for almost a thousand years.

צמיגים, שישארו כמעט אלף שנה.

As fauna and flora flourish,

כשהחיות והצמחים משגשגים,

Earth’s climate slowly recovers from millennia of human impact.

מזג האויר של כדור הארץ משתקם באיטיות מאלפי שנה של השפעה אנושית.

Within 35,000 years,

תוך 35,000 שנה,

the plant cycle removes the last traces of lead

מחזור הצמחים מסיר את העקבות האחרונות של עופרת

left by the Industrial Revolution from Earth’s soil,

שנשאר מהמהפכה הצרפתית מאדמת כדור הארץ,

and it may take up to 65,000 years beyond that

וזה יכול לקחת עד 65,000 שנה מעבר לזה

for CO2 to return pre-human levels.

לרמות הפחמן הדו חמצני לחזור לרמות של לפני האנושות.

But even after several million years, humanity’s legacy lives on.

אבל אפילו אחרי מספר מליוני שנים, המורשת של האנושות תשאר.

Carved in unyielding granite,

חרוטים בסלעי גרניט עמידים,

America’s Mt. Rushmore survives for 7.2 million years.

הר ראשמור באמריקה ישרוד 7.2 מליון שנה.

The chemical composition of our bronze sculptures

ההרכבים הכימיים של פסלי הברונזה שלנו

keeps them recognizable for over 10 million.

ישמרו עליהם ברי זיהוי במשך יותר מ 10 מליון שנה.

And buried deep underground,

וקבורים עמוק באדמה,

the remnants of cities built on floodplains

שיירי הערים שבנויות במישורי הצפה

have been preserved in time as a kind of technofossil.

נשמרו בזמן כסוג של מאובן טכנולוגי.

Eventually, these traces, too, will be wiped from the planet’s surface.

לבסוף, גם השיירים האלה ימחקו מפני השטח.

Humanity hasn’t always been here, and we won’t be here forever.

האנושות לא תמיד היתה פה, ולא תהיה לעד.

But by investigating the world without us,

אבל על ידי חקר העולם בלעדינו,

perhaps we can learn more about the world we live in now.

אולי נוכל ללמוד יותר על העולם בו אנחנו חיים עכשיו.