Why is Vermeer's "Girl with the Pearl Earring" considered a masterpiece? - James Earle

מדוע ה'נערה עם עגיל הפנינה' של ורמיר נחשבת ליצירת מופת? ג'יימס ארל

תרגום: Roni Ravia עריכה: Sigal Tifferet

Is she turning towards you or away from you?

האם היא מביטה אליכם או שמא מפנה אליכם את גבה?

No one can agree.

לא ניתן לומר.

She's the mysterious subject of Dutch master Johannes Vermeer's

היא האישה המסתורית בציורו של האמן ההולנדי יוהנס ורמיר

"Girl with the Pearl Earring,"

ה'נערה עם עגיל הפנינה',

a painting often referred to as the 'Mona Lisa of the North.'

ציור שלעיתים קרוי 'המונה ליזה של הצפון'.

Belonging to a Dutch style of idealized, sometimes overly expressive paintings

בהיותו משוייך לסגנון הולנדי של ציורים אידאלים ולעיתים אקספרסיבים בהגזמה

known as tronies,

הידועים בשם טרונים,

the "Girl with the Pearl Earring" has the allure

ל'נערה עם עגיל הפנינה' יש את כח הפיתוי ואת השנינות

and subtlety characteristic of Vermeer's work.

האופייניים לעבודותיו של ורמיר.

But this painting stands apart from the quiet narrative scenes

אבל ציור זה עומד בניגוד לסצנות הנרטיב השקט

that we observe from afar in many of Vermeer's paintings.

שאנו רואים מרחוק ברבים מציוריו של ורמיר.

A girl reading a letter.

ילדה קוראת מכתב.

A piano lesson.

שיעור פסנתר.

A portrait artist at work.

אמן דיוקנים בזמן עבודתו.

These paintings give us a sense of intimacy while retaining their distance,

ציורים אלו נותנים לנו תחושה אינטימית ובאותו זמן שומרים על ריחוק.

a drawn curtain often emphasizes the separation.

וילון מוסת מדגיש לעיתים קרובות את ההפרדה הזו.

We can witness a milkmaid serenely pouring a bowl of milk,

אנו יכולים לראות חולבת פרות מוזגת בשלווה חלב לקערה,

but that milk isn't for us.

אבל החלב הזה אינו מיועד לנו.

We're only onlookers.

אנו רק צופים מהצד.

The studied composition in Vermeer's paintings

הקומפוזיציה השכיחה בציורי ורמיר

invokes a balanced harmony.

היא של הרמוניה מאוזנת.

With the checkered floor in many of his works,

עם הריצפה המשובצת המופיעה בהרבה מעבודותיו,

Vermeer demonstrates his command of perspective and foreshortening.

ורמיר מפגין את שליטתו בטכניקות הפרספקטיבה וההקצרה.

That's a technique that uses distortion

אלו טכניקות המשתמשות בעיוות

to give the illusion of an object receding into the distance.

על מנת ליצור אשליה של מרחק ועומק.

Other elements, like sight lines, mirrors, and light sources

אלמנטים אחרים, כגון קווי ראייה, מראות ומקורות אור

describe the moment through space and position.

מתארים את הרגע באמצעות המרחב והמיקום.

The woman reading a letter by an open window

האישה שקוראת מכתב ליד חלון פתוח

is precisely placed so the window can reflect her image back to the viewer.

ממוקמת בדיוק כך שהחלון ישקף את דמותה בחזרה אל הצופה.

Vermeer would even hide the leg of an easel for the sake of composition.

ורמיר אף יסתיר את רגל כן הציור לטובת יצירת הקומפוזיציה.

The absence of these very elements brings the "Girl with the Pearl Earring" to life.

העדר אלמנטים ספציפיים אלו מפיח חיים ב'נערה עם עגיל הפנינה',

Vermeer's treatment of light and shadow, or chiaroscuro,

השימוש של ורמיר באור וצללים או השימוש בקיארוסקורו,

uses a dark, flat background to further spotlight her three-dimensionality.

מסתמך על רקע כהה וחסר עניין כדי להבליט עוד יותר את תלת המימד של הנערה.

Instead of being like a set piece in a theatrical narrative scene,

במקום להיות עצם קבוע בתוך סצנה תיאטרלית,

she becomes a psychological subject.

היא הופכת לדמות פסיכולוגית.

Her eye contact and slightly parted lips, as if she is about to say something,

זוית ענייה ושפתייה המופרדות קמעה, כאילו היא עומדת לומר משהו,

draw us into her gaze.

גורמים לנו להיות שבויים במבטה.

Traditional subjects of portraiture were often nobility or religious figures.

דיוקנים מסורתיים כללו על פי רוב דמויות נעלות או דתיות.

So why was Vermeer painting an anonymous girl?

אז מדוע ורמיר צייר נערה אלמונית?

In the 17th century, the city of Delft, like the Netherlands in general,

במאה ה-17 העיר דלפט, כמו הולנד כולה,

had turned against ruling aristocracy and the Catholic church.

התנגדה לשלטון אריסטוקרטי ולכנסייה הקתולית.

After eight decades of rebellion against Spanish power,

אחרי שמונה עשורים של מרד כנגד השלטון הספרדי,

the Dutch came to favor the idea of self-rule and a political republic.

ההולנדים החלו להעדיף את רעיון השלטון האוטונומי והרפובליקה הפוליטית.

Cities like Delft were unsupervised by kings or bishops,

ערים כמו דלפט לא היו נתונות תחת פיקוח של מלכים ובישופים,

so many artists like Vermeer were left without traditional patrons.

אז הרבה אמנים וורמיר בינהם נשארו ללא פטרונים מסורתיים.

Fortunately, business innovation

למרבה המזל, חידושים עסקיים

spearheaded by the Dutch East India Company

בעיקר מצד חברת הודו המזרחית ההולנדית

transformed the economic landscape in the Netherlands.

שינו את הנוף הכלכלי בהולנד.

It created a merchant class and new type of patron.

הם יצרו מעמד של סוחרים וסוג חדש של פטרונים.

Wishing to be represented in the paintings they financed,

בעודם רוצים להיות מיוצגים בציורים שהם מימנו,

these merchants preferred middle class subjects

סוחרים אלו העדיפו דמויות מן המעמד הבינוני

depicted in spaces that looked like their own homes

על רקע שנראה כמו הבית שלהן

surrounded by familiar objects.

וכשהן מוקפות בעצמים מוכרים.

The maps that appear in Vermeer's paintings, for example,

לדוגמה, המפות שהופיעו בציוריו של ורמיר,

were considered fashionable and worldly

נחשבו לאופנתיות ומתוחכמות

by the merchant class of what is known as the Dutch Golden Age.

על ידי מעמד הסוחרים של תור הזהב של הולנד.

The oriental turban worn by the "Girl with the Pearl Earring"

הטורבן האוריינטלי שחובשת ה'נערה עם עגיל הפנינה',

also emphasizes the worldliness of the merchant class,

גם הוא מדגיש שהחברים במעמד הסוחרים הם אנשי העולם הגדול,

and the pearl itself, a symbol of wealth, is actually an exaggeration.

והפנינה עצמה, סמל לעושר, היא למעשה הגזמה.

Vermeer couldn't have afforded a real pearl of its size.

ורמיר לא היה יכול להרשות לעצמו פנינה אמיתית בגודל כזה.

It was likely just a glass or tin drop varnished to look like a pearl.

היתה זו ודאי זכוכית או טיפת בדיל ממורקת כך שתראה כמו פנינה.

This mirage of wealth is mirrored in the painting itself.

תעתוע העושר הזה משתקף בציור עצמו.

In greater context, the pearl appears round and heavy,

במבט כוללני, הפנינה נראית עגולה וכבדה,

but a detailed view shows that it's just a floating smudge of paint.

אבל מבט דקדקני יותר חושף שהיא רק כתם צבע צף.

Upon close inspection, we are reminded of Vermeer's power as an illusion maker.

מבט מקרוב מזכיר לנו את עוצמתו של ורמיר כיוצר אשליות.

While we may never know the real identity of the "Girl with the Pearl Earring,"

אף שסביר ולעולם לא נדע את זהותה האמיתית של ה'נערה עם עגיל הפנינה',

we can engage with her portrait in a way that is unforgettable.

הדיוקן שלה מטביע בנו חותם בלתי נשכח.

As she hangs in her permanent home in the Mauritshuis Museum in The Hague,

בעוד היא שוכנת בביתה הנצחי במוזיאון מאוריצהאוס בהאג,

her presence is simultaneously penetrating and subtle.

נוכחותה היא נוקבת ומעודנת בעת ובעונה אחת.

In her enigmatic way, she represents the birth of a modern perspective

בדרכה המסתורית, היא מייצגת את לידתה של התפיסה המודרנית

on economics, politics, and love.

בנושאי כלכלה, פוליטיקה ואהבה.