The psychology of post-traumatic stress disorder - Joelle Rabow Maletis

תרגום: Zeeva Livshitz עריכה: Ido Dekkers

Many of us will experience some kind of trauma during our lifetime.

Sometimes, we escape with no long-term effects.

But for millions of us, those experiences linger,

causing symptoms like flashbacks,

nightmares,

רבים מאיתנו יחוו איזשהו סוג של טראומה במהלך חייהם

and negative thoughts that interfere with everyday life.

This phenomenon, called post-traumatic stress disorder,

לפעמים אנו נחלצים ללא תופעות ארוכות טווח.

or PTSD,

אבל אצל מיליונים מאיתנו חוויות אלו ממשיכות להתקיים,

isn’t a personal failing;

rather, it’s a treatable malfunction of certain biological mechanisms

וגורמות לסימפטומים כמו פלאשבקים,

חלומות בלהה,

ומחשבות שליליות שפוגעות בחיי היומיום.

that allow us to cope with dangerous experiences.

תופעה זו, שנקראת הפרעת דחק פוסט טראומטית,

To understand PTSD,

we first need to understand how the brain processes a wide range of ordeals,

או PTSD,

אינה ליקוי אישי;

אלא, ליקוי שניתן לטיפול בתפקוד של מנגנונים ביולוגיים מסוימים,

including the death of a loved one,

domestic violence,

שמאפשרים לנו להתמודד עם חוויות מסוכנות.

injury or illness,

abuse,

rape,

war,

כדי להבין PTSD,

car accidents,

עלינו קודם להבין איך המוח מעבד מגוון רחב של חוויות,

and natural disasters.

These events can bring on feelings of danger and helplessness,

כולל מותו של אדם אהוב,

which activate the brain’s alarm system,

אלימות במשפחה,

known as the “fight-flight-freeze” response.

פציעה או מחלה,

התעללות,

When this alarm sounds,

אונס,

מִלחָמָה,

the hypothalamic, pituitary, and adrenal systems,

תאונות דרכים,

ואסונות טבע.

אירועים אלה יכולים להעלות רגשות של סכנה וחוסר אונים,

known as the HPA axis,

work together to send signals to the autonomic nervous system.

שמפעילים את מערכת האזעקה של המוח,

המוכרת כתגובת "הילחם או ברח".

That’s the network that communicates with adrenal glands and internal organs

כאשר התראה זו נשמעת,

to help regulate functions like heart rate,

ההיפותלמוס, יותרת המוח, ומערכות בלוטת יותרת הכליה

digestion, and respiration.

המכונה ציר ה-HPA,

These signals start a chemical cascade

עובדים יחד כדי לשלוח אותות למערכת העצבים הפאראסימפתטית.

that floods the body with several different stress hormones,

זו הרשת שמתקשרת עם בלוטות יותרת הכליה ואיברים פנימיים

causing physiological changes that prepare the body to defend itself.

כדי לעזור לווסת פונקציות כמו קצב הלב,

Our heart rate speeds up,

breathing quickens,

עיכול,

ונשימה.

and muscles tense.

אותות אלה מתחילים מפל כימי

Even after a crisis is over,

שמציף את הגוף עם כמה הורמוני לחץ שונים,

escalated levels of stress hormones may last for days,

תוך גרימת שינויים פיזיולוגיים שמכינים את הגוף להגן על עצמו.

contributing to jittery feelings,

nightmares,

and other symptoms.

קצב הלב שלנו מאיץ,

For most people, these experiences disappear within a few days to two weeks

הנשימה מואצת,

השרירים נמתחים.

גם אחרי שהמשבר נגמר,

as their hormone levels stabilize.

רמות גבוהות של הורמוני לחץ עשויות להימשך לאורך ימים,

But a small percentage of those who experience trauma

ומעוררים רגשות עצבניים,

have persistent problems

סיוטים

—sometimes vanishing temporarily only to resurface months later.

ותסמינים אחרים.

אצל רוב האנשים, החוויות האלה נעלמות בתוך כמה ימים עד שבועיים

We don’t completely understand what’s happening in the brain,

כשרמות ההורמון שלהם מתייצבות.

but one theory is that the stress hormone cortisol

אבל לאחוז קטן מאלה שחווים טראומה

may be continuously activating the “fight-flight-freeze” response

יש בעיות מתמשכות

לפעמים נעלמות זמנית רק כדי לשוב ולעלות כעבור חודשים אחדים .

while reducing overall brain functioning, leading to a number of negative symptoms.

אנחנו לא לגמרי מבינים מה קורה במוח,

These symptoms often fall into four categories:

אבל תיאוריה אחת היא שהורמון הלחץ קורטיזול

intrusive thoughts, like dreams and flashbacks,

עלול להפעיל ברציפות את תגובת ה"הילחם-או-ברח"

avoiding reminders of the trauma,

negative thoughts and feelings, like fear, anger, and guilt,

תוך הפחתת התפקוד הכולל של המוח דבר שגורם למספר תסמינים שליליים.

and “reactive” symptoms like irritability and difficulty sleeping.

תסמינים אלה נופלים לעתים קרובות לארבע קטגוריות:

מחשבות פולשניות, כמו חלומות ופלאשבקים,

Not everyone has all these symptoms,

or experiences them to the same extent and intensity.

הימנעות מתזכורות של הטראומה,

מחשבות ורגשות שליליים, כמו פחד, כעס ואשמה,

When problems last more than a month, PTSD is often diagnosed.

ותסמינים תגובתיים כמו עצבנות וקשיי שינה.

Genetics,

on-going overwhelming stress,

and many risk factors like preexisting mental illnesses

לא לכולם יש את כל הסימפטומים האלה,

או שהם חווים אותם באותה מידה ועוצמה.

or lack of emotional support,

likely play a role in determining who will experience PTSD.

כאשר הבעיות נמשכות יותר מחודש, PTSD מאובחנת לעתים קרובות.

But the underlying cause is still a medical mystery.

גנטיקה,

מתח מתמשך חזק,

וגורמי סיכון רבים כמו מחלות נפש שקיימות קודם לכן

A major challenge of coping with PTSD is sensitivity to triggers,

או חוסר בתמיכה רגשית,

סביר שישחקו תפקיד בנסיון לשער מראש מי עלול לחוות PTSD.

physical and emotional stimuli

that the brain associates with the original trauma.

אבל הסיבה הבסיסית הוא עדיין בגדר תעלומה רפואית.

These can be everyday sensations that aren’t inherently dangerous

אתגר מרכזי בהתמודדות עם PTSD הוא רגישות לטריגרים,

but prompt powerful physical and emotional reactions.

For example, the smell of a campfire

גירויים פיזיים ורגשיים

could evoke the memory of being trapped in a burning house.

שהמוח מקשר עם הטראומה המקורית.

אלה יכולים להיות תחושות ביומיום שאינן מסוכנות מטבען

For someone with PTSD,

that memory activates the same neurochemical cascade

אבל מעוררות תגובות פיזיות ורגשיות חזקות

as the original event.

לדוגמה, ריח של מדורה

That then stirs up the same feelings of panic and helplessness

יכול לעורר את הזיכרון של היות האדם לכוד בבית בוער.

as if they’re experiencing the trauma all over again.

עבור אדם עם PTSD,

Trying to avoid these triggers, which are sometimes unpredictable,

זיכרון זה מפעיל את אותו מפל נוירוכימי

בדומה לאירוע המקורי.

can lead to isolation.

זה מעורר את אותם רגשות של בעתה וחוסר אונים

That can leave people feeling invalidated,

ignored,

or misunderstood,

כאילו הוא חווה את הטראומה שוב.

like a pause button has been pushed on their lives

while the rest of the world continues around them.

נסיון להימנע מטריגרים אלה, שלפעמים הם בלתי צפויים,

But, there are options.

יכול להוביל לבידוד.

If you think you might be suffering from PTSD,

מה שעלול לגרום לאנשים להרגיש פגומים,

the first step is an evaluation with a mental health professional

שמתעלמים מהם,

או שלא מבינים אותם.

כאילו כפתור השהיה לוחץ על חייהם

who can direct you towards the many resources available.

בעוד שאר העולם ממשיך סביבם.

Psychotherapy can be very effective for PTSD,

אבל, ישנן אופציות.

helping patients better understand their triggers.

אם אתם חושבים שיתכן ואתם סובלים מ - PTSD,

And certain medications can make symptoms more manageable,

הצעד הראשון הוא לקבל הערכה מאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש

as can self- care practices, like mindfulness and regular exercise.

שיכול לכוון אתכם לכיוון המשאבים הרבים הקיימים.

פסיכותרפיה עשוייה להיות יעילה מאוד עבור PTSD,

What if you notice signs of PTSD in a friend or family member?

עוזרת לחולים להבין טוב יותר מהם הטריגרים שלהם.

Social support, acceptance, and empathy are key to helping and recovery.

ותרופות מסוימות יכולות לעזור להתמודד טוב יותר עם הסימפטומים,

Let them know you believe their account of what they’re experiencing,

וגם שיטות לטיפול עצמי, כמו מיינדפולנס ופעילות גופנית סדירה.

and that you don’t blame them for their reactions.

מה אם אתם מבחינים בסימנים של PTSD אצל חבר או בן משפחה?

If they’re open to it,

encourage them to seek evaluation and treatment.

תמיכה חברתית, קבלה ואמפתיה הם המפתח לעזרה והחלמה.

PTSD has been called “the hidden wound”

because it comes without outward physical signs.

אפשרו להם לדעת שאתם מאמינים לתיאור שלהם של מה שהם חווים.

But even if it’s an invisible disorder, it doesn’t have to be a silent one.

ושאינכם מאשימים אותם בשל התגובות שלהם.

אם הם פתוחים לכך,

עודדו אותם לחפש הערכה וטיפול.

PTSD נקרא "הפצע החבוי"

כי הוא מופיע ללא סימנים פיזיים חיצוניים.

אבל גם כשההפרעה בלתי נראית, אין היא חייבת להיות שקטה.