What are those floaty things in your eye? - Michael Mauser

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

Have you ever noticed something swimming in your field of vision?

האם אי פעם שמתם לב למשהו ששוחה בשדה הראיה שלכם?

It may look like a tiny worm or a transparent blob,

זה אולי נראה כמו תולעת קטנה או כתם שקוף,

and whenever you try to get a closer look, it disappears,

וכשניסיתם להביט מקרוב, הוא נעלם,

only to reappear as soon as you shift your glance.

רק כדי להופיע שוב ברגע שהעברתם מבטכם,

But don't go rinsing out your eyes!

אבל אל תלכו לשטוף את העיניים!

What you are seeing is a common phenomenon

מה שאתם רואים היא תופעה נפוצה שידועה כעצמים צפים.

known as a floater.

The scientific name for these objects is Muscae volitantes,

השם המדעי לעצמים האלה הוא מוסקאי ווליטנטס,

Latin for "flying flies,"

לטינית ל"זבובים מעופפים."

and true to their name, they can be somewhat annoying.

וכמו שמם, הם יכולים להיות מעט מציקים.

But they're not actually bugs or any kind of external objects at all.

אבל הם למעשה לא חרקים או איזה שהוא סוג של עצם חיצוני בכלל.

Rather, they exist inside your eyeball.

בעצם, הם קיימים בתוך גלגל העין שלכם.

Floaters may seem to be alive, since they move and change shape,

עצמים צפים אולי נראים חיים, מאחר והם נעים ומשנים צורה,

but they are not alive.

אבל הם לא חיים.

Floaters are tiny objects that cast shadows on the retina,

עצמים צפים הם עצמים זעירים שמטילים צל על הרשתית,

the light-sensitive tissue at the back of your eye.

הרקמה הרגישה לאור באחורי העין שלכם.

They might be bits of tissue,

הם עשויים להיות פיסות רקמה,

red blood cells,

תאי דם אדומים,

or clumps of protein.

או גושים של חלבון.

And because they're suspended within the vitreous humor,

ומפני שהם תלויים בתוך הויטריוס הומור,

the gel-like liquid that fills the inside of your eye,

הנוזל דמוי הג'ל שממלא את תוך העין שלכם,

floaters drift along with your eye movements,

עצמים צפים נסחפים עם תנועת העינים שלכם,

and seem to bounce a little when your eye stops.

ונראים כמקפצים מעט כשהעין שלכם עוצרת.

Floaters may be only barely distinguishable most of the time.

עצמים צפים יכולים להיות כמעט לא מובחנים רוב הזמן.

They become more visible the closer they are to the retina,

הם הופכים לנראים יותר ככל שהם קרובים יותר לרשתית,

just as holding your hand closer to a table with an overhead light

כמו שלהחזיק את היד שלכם קרוב יותר לשולחן עם אור מלמעלה

will result in a more sharply defined shadow.

יגרום לצל מובחן יותר.

And floaters are particularly noticeable

ועצמים צפים ניתנים להבחנה בעיקר

when you are looking at a uniform bright surface,

כשאתם מביטים במשטח בוהק אחיד,

like a blank computer screen,

כמו מסכי מחשב ריקים,

snow,

שלג,

or a clear sky,

או שמים בהירים,

where the consistency of the background makes them easier to distinguish.

שם העקביות של הרקע גורמת להם להיות יותר קלים לאבחנה.

The brighter the light is, the more your pupil contracts.

ככל שהאור בהיר יותר, האישון מתכווץ יותר.

This has an effect similar to replacing a large diffuse light fixture

יש לזה השפעה דומה להחלפת נורה מפזרת גדולה

with a single overhead light bulb,

לנורה עליונה יחידה,

which also makes the shadow appear clearer.

שגם גורמת לצל להופיע יותר בבהירות.

There is another visual phenomenon that looks similar to floaters

יש תופעה ויזואלית נוספת שנראת דומה לעצמים צפים

but is in fact unrelated.

אבל למעשה היא לא קשורה.

If you've seen tiny dots of light darting about

אם אתם רואים נקודות אור זעירות שמתרוצצות

when looking at a bright blue sky,

כשאתם מביטים בשמים הכחולים הבהירים,

you've experienced what is known as the blue field entoptic phenomenon.

אתם חווים משהו שידוע כתופעת השדה הכחול האנטופטי.

In some ways, this is the opposite of seeing floaters.

בדרכים מסויימות, זה הפוך לעצמים צפים.

Here, you are not seeing shadows

פה, אתם לא רואים צללים

but little moving windows letting light through to your retina.

אלא חלונות זעירים נעים שמאפשרים לאור להגיע לרשתית.

The windows are actually caused by white blood cells

החלונות למעשה נגרמים מתאי דם לבנים

moving through the capillaries along your retina's surface.

שנעים דרך הנימים על פני הרשתית.

These leukocytes can be so large that they nearly fill a capillary

הליקוציטים האלה יכולים להיות כל כך גדולים שהם כמעט ממלאים את הנים

causing a plasma space to open up in front of them.

מה שגורם למרווח פזמה להפתח לפניהם.

Because the space and the white blood cells

בגלל שהחלל בתאי הדם הלבנים

are both more transparent to blue light

הוא גם יותר שקוף לאור כחול

than the red blood cells normally present in capillaries,

מתאי דם אדומים שבדרך כלל נמצאים בנימים,

we see a moving dot of light wherever this happens,

אנחנו רואים נקודה נעה של אור היכן שזה קורה,

following the paths of your capillaries and moving in time with your pulse.

שעוקבת אחרי נתיב הנימים שלכם ונעה יחד עם הדופק שלכם.

Under ideal viewing conditions,

תחת תנאי צפיה אידיאליים,

you might even see what looks like a dark tail following the dot.

אתם אולי תראו מה שנראה כמו זנבות כהים עוקבים אחרי הנקודה.

This is the red blood cells that have bunched up behind the leukocyte.

אלה תאי הדם האדומים שהתקבצו מאחורי הליקוציט.

Some science museums have an exhibit which consists of a screen of blue light,

בכמה מוזאוני מדע יש מוצגים שמכילים מסך של אור כחול,

allowing you to see these blue sky sprites much more clearly than you normally would.

מה שמאפשר לראות את הברקים של השמיים הכחולים יותר בבהירות משתראו באופן נורמלי.

While everybody's eyes experience these sort of effects,

בעוד העיניים של כולם חוות את האפקטים האלה,

the number and type vary greatly.

המספר והסוג משתנה מאוד.

In the case of floaters,

במקרה של עצמים צפים,

they often go unnoticed, as our brain learns to ignore them.

הם לרוב לא מובחנים כשהמוח שלנו לומד להתעלם מהם.

However, abnormally numerous

עם זאת, כמות גדולה באופן לא נורמלי

or large floaters that interfere with vision

או עצמים גדולים שמפריעים לראיה

may be a sign of a more serious condition, requiring immediate medical treatment.

הם אולי סימן למצב חמור יותר, שדורש טיפול רפואי מיידי.

But the majority of the time entoptic phenomena,

אבל רוב הזמן תופעה אנטופטית,

such as floaters and blue sky sprites,

כמו עצמים צפים וברקי שמים כחולים,

are just a gentle reminder that what we think we see

הם פשוט תזכורת עדינה שמה שאנחנו חושבים שאנחנו רואים

depends just as much on our biology and minds

תלוי באותה מידה בביולוגיה שלנו ובמוח שלנו

as it does on the external world.

כמו שזה תלוי בעולם החיצוני.