3 tips on how to study effectively

תרגום: zeeva livshitz עריכה: Ido Dekkers

During their training,

במהלך ההכשרה שלהם,

medical residents learn countless techniques, surgeries, and procedures

מתמחי הרפואה לומדים אינספור טכניקות, ניתוחים ונהלים

which they’ll later use to save lives.

שבהם ישתמשו מאוחר יותר כדי להציל חיים.

Being able to remember these skills

היכולת לזכור מיומנויות אלה

can quite literally be a matter of life and death.

יכולה להיות ממש עניין של חיים ומוות.

With this in mind, a 2006 research study took a class of surgical residents

מתוך מחשבה זו, מחקר שנערך בשנת 2006 לקח כיתה של מתמחי כירורגיה

learning to suture arteries and split them into two groups.

שלמדו לתפור עורקים ופיצל אותם לשתי קבוצות.

Each received the same study materials,

כל אחת מהן קיבלה את אותם חומרי לימוד,

but one group implemented a small change in how they studied them.

אך קבוצה אחת יישמה שינוי קטן באופן שבו הם למדו אותם.

And when tested one month later,

וכאשר נבדקה חודש לאחר מכן,

this group performed the surgeries significantly better

קבוצה זו ביצעה את הניתוחים בצורה טובה משמעותית

than the other residents.

משאר המתמחים.

We’ll discuss the secret to that group’s success,

נדון בסוד ההצלחה של אותה קבוצה,

along with two other highly effective study techniques

יחד עם שתי טכניקות לימוד יעילות מאוד אחרות

which can be applied both in and out of the classroom.

שניתן ליישם הן בכיתה והן מחוצה לה.

But to understand why these methods work,

אבל כדי להבין מדוע שיטות אלה עובדות,

let's first unpack how the brain learns and stores information.

בואו ננתח תחילה כיצד המוח לומד ומאחסן מידע.

Say you're trying to memorize the anatomy of the heart.

נניח שאתם מנסים לשנן את האנטומיה של הלב.

When you’re introduced to a new concept,

כאשר אתם מתוודעים למושג חדש,

the memory is temporarily encoded in groups of neurons

הזיכרון מקודד באופן זמני בקבוצות של נוירונים

in a brain area called the hippocampus.

באזור מוח הנקרא היפוקמפוס.

As you continue to learn about workings of the heart

כשאתם ממשיכים ללמוד על פעולת הלב

in class or study its chambers for an exam,

בכיתה או לומדים את החדרים שלו לבחינה,

you reactivate these same neurons.

אתם מפעילים מחדש את אותם נוירונים.

This repeated firing strengthens the connections between the cells,

ירי חוזר זה מחזק את הקשרים בין התאים,

stabilizing the memory.

מייצב את הזיכרון.

Gradually, the knowledge of heart anatomy is stored long-term,

בהדרגה, הידע על האנטומיה של הלב מאוחסן לטווח ארוך,

which involves another brain area known as the neocortex.

מה שמערב אזור מוח אחר המכונה ניאוקורטקס.

How information is transferred from short-term to long-term storage

האופן שבו מידע מועבר מאחסון טווח קצר לטווח ארוך

is still not completely understood,

עדיין לא מובן לחלוטין,

but it’s thought to happen in between study sessions

אך משערים שזה קורה בין פרקי זמן של לימוד

and perhaps most crucially during sleep.

ואולי הכי מכריע במהלך השינה.

Here the new knowledge is integrated with other related concepts you already know,

כאן הידע החדש משולב עם מושגים קשורים אחרים שאתם כבר מכירים,

such as how to measure heart rate, or the anatomy of other organs.

כגון כיצד למדוד את קצב הלב, או את האנטומיה של איברים אחרים.

And the process doesn’t end there.

והתהליך לא נגמר שם.

Each time you recall heart anatomy, you reactivate the long-term memory,

בכל פעם שאתם נזכרים באנטומיה של הלב, אתם מפעילים מחדש את הזיכרון לטווח הארוך,

which makes it susceptible to change.

מה שהופך אותו רגיש לשינוי.

The knowledge can be updated, strengthened,

ניתן לעדכן ולחזק את הידע

and reintegrated with other pieces of information.

ולשלב אותו מחדש עם פיסות מידע אחרות.

This is where our first study technique comes in.

כאן נכנסת טכניקת הלימוד הראשונה שלנו.

Testing yourself with flashcards and quizzes

בדיקת עצמכם באמצעות כרטיסי הברקה וחידונים

forces you to actively retrieve knowledge,

שמאלצת אתכם לאחזר ידע באופן פעיל,

which updates and strengthens the memory.

מה שמעדכן ומחזק את הזיכרון.

Students often prefer other study methods,

סטודנטים מעדיפים לעתים קרובות שיטות לימוד אחרות,

like rereading textbooks and highlighting notes.

כמו קריאה חוזרת של ספרי לימוד והדגשת הערות.

But these practices can generate a false sense of competence,

אך פרקטיקות אלה יכולות ליצור תחושת יכולת כוזבת,

since the information is right in front of you.

מכיוון שהמידע נמצא ממש מולכם.

Testing yourself, however,

בדיקת עצמכם, לעומת זאת,

allows you to more accurately gauge what you actually know.

מאפשרת לכם לאמוד בצורה מדויקת יותר את מה שאתם באמת יודעים.

But what if, while doing this, you can’t remember the answers?

אבל מה אם, בזמן שאתם עושים את זה, אתם לא יכולים לזכור את התשובות?

Not to worry—

אל דאגה -

making mistakes can actually improve learning in the long term.

ביצוע טעויות יכול למעשה לשפר את הלמידה בטווח הארוך.

It’s theorized that as you rack your brain for the answer,

יש תיאוריה שכאשר אתם שוברים את הראש שלכם לתשובה,

you activate relevant pieces of knowledge.

אתם מפעילים פיסות ידע רלוונטיות.

Then, when the correct answer is later revealed,

ואז, כאשר התשובה הנכונה מתגלה מאוחר יותר,

the brain can better integrate this information with what you already know.

המוח יכול לשלב טוב יותר מידע זה עם מה שאתם כבר יודעים.

Our second technique builds on the first.

הטכניקה השנייה שלנו מתבססת על הראשונה.

When using flashcards to study, it's best to mix the deck with multiple subjects.

כאשר משתמשים בכרטיסי הברקה ללימוד, עדיף לערבב את החפיסה עם מספר נושאים.

Interleaving, or mixing the concepts you focus on in a single session,

שילוב, או ערבוב המושגים שבהם אתם מתמקדים במשך זמן אחד,

can lead to better retention than practicing a single skill

יכול להוביל לשמירה טובה יותר מאשר תרגול מיומנות אחת

or topic at a time.

או נושא בודד בכל פעם.

One hypothesis of why this works is that, similar to testing,

השערה אחת מדוע זה עובד היא שבדומה לבחינה

cycling through different subjects forces your brain to temporarily forget,

מעבר בין נושאים שונים מאלץ את המוח שלכם לשכוח זמנית,

then retrieve information, further strengthening the memory.

ואז לאחזר מידע, ולחזק עוד יותר את הזיכרון.

You may also find connections across the topics,

אתם עשויים גם למצוא קשרים בין הנושאים

and better understand their differences.

ולהבין טוב יותר את ההבדלים ביניהם.

Now that you know how and what to study, our final technique concerns when.

עכשיו כשאתם יודעים איך ומה ללמוד, הטכניקה הסופית שלנו נוגעת ב-מתי.

Spacing your review across multiple days

ריווח הסקירה שלכם על פני מספר ימים

allows for rest and sleep between sessions.

מאפשר מנוחה ושינה בין המפגשים.

While “offline,” the brain is actively at work,

בעודו “לא מקוון“, המוח פועל באופן פעיל,

storing and integrating knowledge in the neocortex.

מאחסן ומשלב ידע בניאוקורטקס.

So while cramming the night before the exam may seem logical—

אז בעוד שהדחיסה בלילה שלפני הבחינה עשויה להיראות הגיונית -

after all, won’t the material be fresh in your mind?—

אחרי הכל, האם החומר לא יהיה טרי בראש שלכם -

the information won’t stick around for the long term.

המידע לא יישאר בטווח הארוך.

This brings us back to our medical residents.

זה מחזיר אותנו למתמחי הרפואה שלנו.

Both groups studied the surgery for the same amount of time.

שתי הקבוצות למדו את הניתוח במשך אותו פרק זמן.

Yet one group’s training was crammed in a single day,

עם זאת, האימונים של קבוצה אחת נדחסו ביום אחד,

while the other more successful group’s training was spread over four weeks.

ואילו האימונים של הקבוצה המצליחה יותר התפרסו על פני ארבעה שבועות.

The reason all three of these study techniques work

הסיבה שכל שלוש טכניקות הלימוד הללו עובדות

is because they’re designed with the brain in mind.

היא מכיוון שהן מעוצבות מתוך מחשבה על המוח.

They complement and reinforce the incredible way the brain works,

הם משלימות ומחזקות את הדרך המדהימה שבה המוח עובד,

sorting through and storing the abundance of information

ממיינות ומאחסנות את שפע המידע

it’s fed day after day.

שהוא מוזן בו יום אחר יום.