What's normal anxiety -- and what's an anxiety disorder? | Body Stuff with Dr. Jen Gunter | TED

We live in a culture that doesn't take mental health

תרגום: Limor Sadi עריכה: Ido Dekkers

אנחנו חיים בתרבות

שאינה משכילה להתייחס בכובד ראש לתחום בריאות הנפש.

issues seriously.

There's a lot of stigma.

יש סטיגמה גדולה.

יש שיגידו לכם פשוט לסבול בשקט,

Some people tell you to just suck it up, or get it together, or to stop worrying,

או לתפוס את עצמכם בידיים, או להפסיק לדאוג כל כך,

or that it's all in your head.

או שזה הכל בראש שלכם.

But I'm here to tell you that anxiety disorders,

אבל אני כאן כדי להגיד לכם שהפרעות חרדה,

they're as real as diabetes.

הן תופעה אמיתית בדיוק כמו סוכרת.

(Music) [Body Stuff with dr.

(מוזיקה)

[ענייני הגוף עם ד“ר ג’ן גונטר]

היי לכם, שוב.

Jen Gunter] Hi again.

זו ד“ר ג’ן

It's Dr. Jen, and I've noticed something

שמתי לב למשהו אצל הפציינטים שלי.

with my patients.

They often describe to me some classic symptoms

לעתים קרובות, הם מדווחים לי

על סימנים קלאסיים של הפרעת חרדה.

of an anxiety disorder.

Constant worry, trouble sleeping, tense muscles and struggle

דאגה מתמדת, הפרעות שינה,

התכווצות שרירים וקשיי ריכוז.

with concentrating.

But they aren't getting treatment.

אבל הם לא מקבלים טיפול.

There's a lot of issues with mental-health care in this country.

יש הרבה בעיות בתחום בריאות הנפש במדינה הזאת.

לא לכולם יש ביטוח בריאות שיכסה את ההוצאות.

Some people don't have insurance that would cover it.

Some have been dismissed or minimized in the past,

חלקם פנו לעזרה אך פנייתם נדחתה או שבוטלה בזלזול,

והם כבר לא מאמינים שיש טעם לבקש עזרה.

and don't think seeking help will do any good.

חלקם מודאגים

Some worry about the stigma and whether it could affect

שהסטיגמה תפגע בסיכויָם למצוא עבודה או לנהל זוגיות.

future jobs or relationships.

But severe anxiety isn't a moral or personal failing.

אבל חרדתיות גבוהה אינה עדות לכשלון אישי או מוסרי,

It's a health problem, just like strep throat or diabetes.

אלא בעיית בריאות,

בדיוק כמו שדלקת גרון או סוכרת הן מחלות.

It needs to be treated with the same kind of seriousness.

יש להתייחס אליה באותה מידה של רצינות.

Before we can talk about anxiety disorders,

אבל לפני שנדבר על הפרעות חרדה

בואו נדבר על מהי חרדה.

let's talk about anxiety itself.

Anxiety is the very real and normal emotion

חרדה היא תחושה אמיתית ונורמלית

we feel in a stressful situation.

שאותה אנו חווים במצבי דחק.

It's related to fear.

היא קשורה בפחד.

But while fear is a response to an immediate threat

אבל בעוד שהפחד הוא תגובה לסכנה מיידית

that quickly subsides, anxiety is a response

שחולף במהירות,

חרדה, לעומתו, היא תגובה לסכנות שאינן ממשיות

to more uncertain threats that tends to last much longer.

והיא גם נמשכת לאורך זמן.

It's all part of the threat detection system,

זה הכל חלק ממנגנון ההגנה מפני איומים

which all animals have to some degree, to help protect us from predators.

שקיים בדרגה כזו או אחרת אצל כל בעלי החיים

ונועד להגן עלינו מפני טורפים.

תחושת החרדה מתעוררת לראשונה באזור האמיגדלה במוח --

Anxiety starts in the brain's amygdala, a pair of almond-sized nerve bundles

מבנה דמוי שקד שמכיל תאי עצב

that alert other areas of the brain to be ready for defensive action.

שתפקידו לאותת לאזורים אחרים במוח להתכונן לתגובה הגנתית.

Next, the hypothalamus relays the signal, setting off what we call

בשלב הבא, ההיפותלמוס מעביר את המסר הזה,

ומפעיל את תגובת הדחק בגופנו.

the stress response in our body.

Our muscles tense, our breathing and heart rate increase

הדבר מתבטא בהתכווצות שרירים,

בקצב נשימה מואץ, בעליה בקצב פעימות הלב

and our blood pressure rises.

ובעלייה בלחץ הדם.

Areas in the brain stem kick in and put you in a state of high alertness.

אזורים בגזע המוח מתעוררים לפעולה

ומכניסים אותנו למצב של עירנות מוגברת.

This is the fight-or-flight response.

זאת תגובת הילחם-או-ברח.

There are ways the fight-or-flight response

יש דרכים לשלוט, במידה מסוימת,

is kept somewhat in check, with an area of higher-level thinking

בתגובת הילחם-או-ברח,

בעזרת קליפת המוח הקדם-מצחית האמצעית התחתונה

called the ventromedial prefrontal cortex.

שאחראית על חשיבה ברמה גבוהה. ככה זה עובד:

It works like this.

If a person sees something they think is dangerous, like a tiger,

כשאנו רואים משהו שנתפס בעינינו כמסוכן, למשל, נמר

that sends a signal to the amygdala, saying "it's time to run."

האמיגדלה מקבלת את המסר: “זה הזמן לברוח.”

The ventromedial prefrontal cortex can say to the amygdala,

קליפת המוח הקדם-מצחית יכולה לשדר לאמיגדלה:

"Hey, look.

“אל תדאגי, הנמר נמצא בכלוב.”

The tiger's in a cage.

You know what a cage is?

“את יודעת מה זה כלוב, לא? הם לא יכולים לצאת מהכלוב.”

They can't escape from a cage.

“הכל בסדר, אפשר להירגע.”

It's OK to calm down."

It's a feedback loop that can help keep the response in check.

זה משוב מעגלי שיכול לעזור לשלוט בתגובה.

The hippocampus is also involved.

גם ההיפוקמפוס מעורב בתהליך.

It provides context, saying things like, "Hey, we've seen tigers in cages before.

הוא נותן הקשר, ומעביר מסרים, כמו:

“הרי זאת לא פעם ראשונה שאנו רואים נמר בכלוב.”

We're in a zoo.

“אנחנו נמצאים בגן חיות. אין יותר בטוח מזה.”

You are extra safe."

With anxiety, these threat-detection systems

במצבי חרדה,

המערכות שאמונות על זיהוי איומים והמנגנונים שתפקידם למתן או לחסום אותן

and mechanisms that reduce or inhibit them are functioning incorrectly

אינם פועלים כשורה,

ומצב זה גורם לנו לדאגה בנוגע לעתיד שלנו ולבטחוננו האישי.

and cause us to worry about the future and our safety in it.

But for many people, it goes into overdrive.

אבל אנשים רבים חווים את הדאגה הזו בהילוך גבוה.

They experience persistent pervasive anxiety

הם חשים חרדה מתמדת שאינה מרפה

that disrupts work, school, and relationships

ופוגעת בתפקודם בעבודה, בבית הספר ובקשרים בינאישיים

and leads them to avoid situations that may trigger symptoms.

עד כדי כך שהם מרחיקים עצמם ממצבים שעלולים להוות טריגר.

Anxiety disorders are not at all uncommon.

הפרעות חרדה הן ממש לא נדירות.

Based on data from the World Mental Health Survey,

לפי סקר בריאות הנפש שנערך בשיתוף ארגון הבריאות העולמי,

researchers estimate that about 16% of individuals

שיעור הלוקים בהפרעות חרדה, או שלקו בהן בעבר,

currently have or have had an anxiety disorder.

עומד על כ-16 אחוז.

These include social anxiety disorder, panic disorder, agoraphobia and phobias.

נתון זה כולל הפרעות חרדה חברתיות,

הפרעות פאניקה, אגורפוביה ופוביות אחרות.

Studies have shown that people with anxiety disorders

מחקרים מראים שאנשים שסובלים מהפרעות חרדה

don't just have a different way of reacting to stress.

מגיבים בצורה שונה לא רק במצבי דחק.

There may be actual differences in how their brain is working.

ולמעשה, ייתכן וקיימים הבדלים ממשיים בתפקוד המוחי שלהם.

One model describes possible mix-ups in the connections between the amygdala

מודל אחד מתאר בלבול אפשרי

בחיבורים שבין האמיגדלה לחלקים אחרים במוח.

and other parts of the brain.

The pathways that signal anxiety become stronger.

סיבי העצב שמשדרים חרדה מתחזקים

And the more anxiety you have, the stronger the pathways become,

וככל שגוברת החרדה, כך סיבי העצב מתחזקים עוד יותר,

and it becomes a vicious cycle.

ונוצר מעגל אכזרי.

The good news is there's treatment for anxiety,

החדשות הטובות הן שיש טיפול להפרעות חרדה

and that you don't have to suffer.

ושלא חייבים לסבול.

Remember, this isn't about weakness.

זכרו, לא מדובר בחולשה

It's about changing brain patterns, and research shows that our brains

אלא בצורך לשנות תבניות מוחיות,

ומחקרים מראים שיש למוח יכולת

have the ability to reorganize and form new connections

לשנות חיבורים קיימים וליצור חיבורים חדשים

all throughout our lives.

לכל אורך החיים.

A good first step is to do the basics.

כצעד ראשון, מומלץ להתחיל עם אבני היסוד.

Eat a balanced diet, exercise regularly

להקפיד על תזונה בריאה,

לעסוק בפעילות גופנית

and get plenty of sleep, as your mind is part of your body.

ולישון במידה מספקת,

שהרי גוף ונפש קשורים זה בזו.

It might also help to try meditation.

גם מדיטציה יכולה לעזור.

Instead of our heart rate rising and our body tensing,

במקום שיעלה קצב פעימות הלב, ושנחוש מתיחות בגוף,

with mindfulness and breathing, we can slow down

נוכל למתן תגובות הילחם-או-ברח

בעזרת מיינדפולנס ותרגול נשימות,

the fight-or-flight response and improve how we feel in the moment.

וכך להיטיב לעצמנו את חוויית הרגע.

Cognitive behavioral therapy, a form of talk therapy,

גם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שמיושם במסגרת שיחות,

can also be fantastic.

יכול להיות נפלא.

In it, you learn to identify upsetting thoughts

טיפול זה מסייע לזהות מחשבות טורדניות

and determine whether they're realistic.

ולבחון אם הן מעוגנות במציאות.

Over time, cognitive behavioral therapy can rebuild those neural pathways

עם הזמן, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול לבנות מחדש את סיבי העצב

that tamp down the anxiety response.

שממתנים את תגובת הדחק.

גם טיפול תרופתי יכול להקל

Medication can also give relief, in both the short-term and the long-term.

הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

In the short-term, anti-anxiety drugs can down-regulate

בטווח הקצר, תרופות נוגדות חרדה

יכולות לווסת את המנגנונים לזיהוי איומים

the threat-detection mechanisms that are going into overdrive.

שיוצאים משליטה.

Studies have shown that both long-term medications

ממחקרים עולה שגם טיפול תרופתי ארוך טווח

and cognitive behavioral therapy can reduce that overreactivity

וגם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

יכולים למתן את פעילות היתר של האמיגדלה,

of the amygdala we see an anxiety disorders.

שהיא תופעה שכיחה בהפרעות חרדה.

High blood pressure and diabetes, they can be treated or managed over time.

אפשר לטפל בלחץ דם גבוה ובמחלת הסוכרת

ולנהל את המחלות הללו.

הדבר נכון גם כשמדובר בהפרעות חרדה.

And the same is true for an anxiety disorder too.