Jay Bradner: Open-source cancer research

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

עברתי לבוסטון לפני 10 שנים, משיקגו,

I moved to Boston 10 years ago from Chicago,

with an interest in cancer and in chemistry.

עם עניין בסרטן ובכימיה.

You might know that chemistry is the science of making molecules

אתם אולי יודעים שכימיה היא מדע יצירת המולקולות --

or, to my taste,

או לטעמי, תרופות חדשות לסרטן.

new drugs for cancer.

And you might also know that, for science and medicine,

ואולי אתם יודעים גם, שלמדע ורפואה,

Boston is a bit of a candy store.

בוסטון היא סוג של חנות סוכריות.

You can't roll a stop sign in Cambridge without hitting a graduate student.

אתם לא יכולים לגנוב תמרור עצור בקיימברידג'

בלי לפגוע בסטודנט.

The bar is called the Miracle of Science.

הבר נקרא נס המדע.

The billboards say "Lab Space Available."

השלטים אומרים "שטח מעבדה פנוי."

And it's fair to say that in these 10 years,

וזה בטוח להגיד שב 10 שנים האלו,

we've witnessed absolutely the start of a scientific revolution --

חזינו בתחילתה

של מהפכה מדעית -- זו של רפואת גנים.

that of genome medicine.

אנחנו יודעים יותר על החולים שנכנסים לקליניקות שלנו עכשיו

We know more about the patients that enter our clinic now

מאשר אי פעם.

than ever before.

And we're able, finally, to answer the question

ואנחנו מסוגלים, סוף סוף, לענות על השאלה

שהיתה חשובה כל כך הרבה שנים:

that's been so pressing for so many years:

Why do I have cancer?

למה יש לנו סרטן?

This information is also pretty staggering.

המידע הוא גם מאוד מהמם.

אתם אולי יודעים,

You might know that, so far, in just the dawn of this revolution,

עד עכשיו זו רק הזריחה של המהפכה,

we know that there are perhaps 40,000 unique mutations

אנחנו יודעים שיש אולי 40,000 מוטציות

שמשפיעות על יותר מ10,000 גנים,

affecting more than 10,000 genes,

and that there are 500 of these genes that are bona-fide drivers,

ושיש 500 מהגנים האלו

שהם ממש גורמים,

causes of cancer.

מיצרים סרטן.

ועדיין בהשוואה,

Yet comparatively,

we have about a dozen targeted medications.

יש לנו בערך תריסר תרופות ממוקדות.

And this inadequacy of cancer medicine

וחוסר היכולת הזו של רפואת הסרטן

really hit home when my father was diagnosed with pancreatic cancer.

באמת פגעה בבית כשאבי אובחן

עם סרטן לבלב.

לא הטסנו אותו לבוסטון.

We didn't fly him to Boston.

We didn't sequence his genome.

לא ריצפנו את הגנום שלו.

It's been known for decades what causes this malignancy.

זה היה ידוע במשך עשורים

מה גורם לממאירות הזו.

אלה שלושה חלבונים --

It's three proteins: ras, myc, p53.

Ras, MIC ו P53.

This is old information we've known since about the 80s,

זה מידע ישן שידענו משנות השמונים,

yet there's no medicine I can prescribe

ועדיין אין תרופה שאני יכול לרשום

to a patient with this or any of the numerous solid tumors

לחולה עם זה

או הרבה סוגים אחרים של גידולים

caused by these three ...

שנגרמים משלושת הרוכבים האלה

Horsemen of the Apocalypse that is cancer.

של האפוקליפסה שהיא סרטן.

There's no ras, no myc, no p53 drug.

אין תרופות ל Ras, MIC ו P53.

And you might fairly ask: Why is that?

ואתם אולי תשאלו בצדק: למה זה?

והתשובה המדעית אבל לחלוטין לא מספקת

And the very unsatisfying yet scientific answer is:

היא שזה קשה מדי.

it's too hard.

That for whatever reason,

זה שלא משנה מאיזה סיבה,

these three proteins have entered a space, in the language of our field,

שלושת החלבונים האלו נכנסו לחלל בשפת התחום שלנו

that's called the undruggable genome --

שנקרא הגנום הבלתי ניתן לטיפול בתרופות --

which is like calling a computer unsurfable

שזה כמו לקרוא למחשב בלתי ניתן לגלישה

או לירח בלתי ניתן להליכה.

or the Moon unwalkable.

It's a horrible term of trade.

זה מושג נוראי של המקצוע.

But what it means

אבל מה שהוא אומר

is that we've failed to identify a greasy pocket in these proteins,

זה שלא הצלחנו לזהות כיס שומני בחלבונים האלו,

אליו אנחנו, כמנעולנים מולקולריים,

into which we, like molecular locksmiths,

can fashion an active, small, organic molecule or drug substance.

יכולים להתאים מולקולה אורגנית קטנה ואקטיבית,

או חומר תרופתי.

עכשיו כשלמדתי רפואה קלינית

Now, as I was training in clinical medicine

והמטולוגיה ואונקולוגיה

and hematology and oncology and stem-cell transplantation,

והשתלת תאי גזע,

what we had instead,

מה שהיה לנו במקום,

cascading through the regulatory network at the FDA,

עובר ברשת הרגולטורית בFDA,

היו החומרים האלו --

were these substances:

arsenic,

ארסניק, תלידומיד

thalidomide,

והנגזרת הכימית הזו

and this chemical derivative of nitrogen mustard gas.

של גז חרדל.

And this is the 21st century.

וזו המאה ה 21.

And so, I guess you'd say,

וכך, אני מניח שתגידו, לא מרוצה

dissatisfied with the performance and quality of these medicines,

מביצועי ואיכות התרופות האלו,

I went back to school, in chemistry,

חזרתי בחזרה ללימודי הכימיה

עם הרעיון

with the idea that perhaps by learning the trade of discovery chemistry

שאולי בלימוד המקצוע הכימיה התגליתית

and approaching it in the context of this brave new world

ולגשת לזה בהקשר של העולם החדש הזה

of the open source,

של קוד פתוח,

קוד הקהל,

the crowd source,

the collaborative network that we have access to within academia,

הרשת השיתופית שיש לנו גישה אליה עם האקדמיה,

that we might more quickly bring powerful and targeted therapies

שאולי מהר יותר

נוכל להביא תרופות ממוקדות

לחולים שלנו.

to our patients.

And so, please consider this a work in progress,

אז בבקשה התייחסו לזה כאל עבודה בהתהוותה,

אבל הייתי רוצה לספר לכם סיפור היום

but I'd like to tell you today a story

על סרטן מאוד נדיר

about a very rare cancer called midline carcinoma,

שנקרא קרציומה אמצעית,

על חלבון המטרה,

about the undruggable protein target that causes this cancer,

החלבון הבלתי ניתן לטיפול בתרופות שגורם לסרטן הזה,

שנקרא BRD4,

called BRD4,

and about a molecule developed at my lab at Dana-Farber Cancer Institute,

ועל מולקולה

שפותחה במעבדתי במכון מחקר הסרטן דנה פארבר

called JQ1,

שנקרא JQ1, שאנחנו קוראים לה בחיבה ג'ון צ'שי,

which we affectionately named for Jun Qi,

על שם הכימאי שיצר את המולוקלה הזו.

the chemist that made this molecule.

Now, BRD4 is an interesting protein.

עכשיו BRD4 הוא חלבון מעניין.

You might ask: with all the things cancer's trying to do to kill our patient,

אתם אולי תשאלו את עצמכם, עם כל הדברים שהסרטן עושה כדי להרוג את החולה שלנו,

איך הוא זוכר שהוא סרטן?

how does it remember it's cancer?

כשהוא מלפף את הגנום שלו,

When it winds up its genome,

divides into two cells and unwinds again,

מתפצל לשני תאים ומתפתל שנית,

why does it not turn into an eye, into a liver,

למה הוא לא הופך לעין, או לכבד,

מפני שיש לו את כל הגנים לעשות את זה?

as it has all the genes necessary to do this?

It remembers that it's cancer.

הוא זוכר שהוא סרטן.

And the reason is that cancer, like every cell in the body,

והסיבה היא שסרטן, כמו כל תא בגוף,

שם סימניות מולקולריות קטנות,

places little molecular bookmarks,

פתקיות פוסט-איט קטנות,

little Post-it notes,

that remind the cell, "I'm cancer; I should keep growing."

שמזכירות לתא "אני סרטן; אני צריך להמשיך לגדול."

והפתקיות האלו

And those Post-it notes involve this and other proteins of its class --

מערבות את החלבון הזה ואחרים מסוגו --

שנקראים ברומודומיינים.

so-called bromodomains.

So we developed an idea, a rationale,

אז פיתחנו רעיון, הגיון,

that perhaps if we made a molecule

שאולי, אם ניצור מולקולה

that prevented the Post-it note from sticking

שמונעת מהפתקית מלהדבק

על ידי כניסה לכיס הקטן

by entering into the little pocket

at the base of this spinning protein,

בבסיס החלבון המסובב,

then maybe we could convince cancer cells,

אז אולי נוכל לשכנע תאי סרטן,

certainly those addicted to this BRD4 protein,

בעיקר את אלה שמכורים לחלבון הBRD4 הזה,

that they're not cancer.

שהם לא סרטן.

And so we started to work on this problem.

אז התחלנו לעבוד על הבעיה הזו.

We developed libraries of compounds

פיתחנו ספריות של חומרים

ולבסוף הגענו לזה ולחומר דומה

and eventually arrived at this and similar substances

שנקרא JQ1.

called JQ1.

Now, not being a drug company,

עכשיו מאחר ואנחנו לא חברת תרופות,

we could do certain things, we had certain flexibilities,

היינו יכולים לעשות דברים מסויימים, היתה לנו גמישות מסויימת,

that I respect that a pharmaceutical industry doesn't have.

שלתעשייה פרמצבטית אין.

We just started mailing it to our friends.

פשוט התחלנו לשלוח את זה לחברים.

יש לי מעבדה קטנה.

I have a small lab.

We thought we'd just send it to people and see how the molecule behaves.

חשבנו שפשוט נשלח את זה לאנשים ונראה איך המולקולה מתנהגת.

ושלחנו את זה לאוקספורד באנגליה

We sent it to Oxford, England,

שם קבוצת קריסטלוגרפים מוכשרת סיפקה את התמונה הזו,

where a group of talented crystallographers provided this picture,

שעזרה לנו להבין

which helped us understand exactly how this molecule is so potent

בדיוק איך המולקולה הזו כל כך בעלת יכולת לטיווח החלבון הזה.

for this protein target.

It's what we call a perfect fit of shape complementarity,

לזה אנחנו קוראים התאמה מושלמת

של לחיצה משלימה, או כמו כפפה על היד.

or hand in glove.

עכשיו זה סרטן מאוד נדיר,

Now, this is a very rare cancer,

זה שמכור ל BRD4.

this BRD4-addicted cancer.

אז עבדנו עם דוגמיות של חומר

And so we worked with samples of material

that were collected by young pathologists at Brigham and Women's Hospital.

שנאספו על ידי פתולוג צעיר בבית החולים לנשים בבריגהם.

וכשטיפלנו בתאים האלה במולקולה הזו,

And as we treated these cells with this molecule,

we observed something really striking.

הבחנו במשהו ממש מדהים.

תאי הסרטן,

The cancer cells --

small, round and rapidly dividing,

קטנים, עגולים ומתחלקים במהירות,

grew these arms and extensions.

גידלו מין זרועות ושלוחות.

They were changing shape.

הם שינו צורה.

In effect,

למעשה, תאי הסרטן

the cancer cell was forgetting it was cancer

שכחו שהם סרטן

והפכו לתאים רגילים.

and becoming a normal cell.

זה מאוד הלהיב אותנו.

This got us very excited.

השלב הבא היה להכניס את המולקולה הזו לעכברים.

The next step would be to put this molecule into mice.

The only problem was there's no mouse model of this rare cancer.

הבעיה היחידה היתה שאין מודל עכברי לסרטן הנדיר הזה.

אז בזמן שעשינו את המחקר הזה,

And so at the time we were doing this research,

I was caring for a 29-year-old firefighter from Connecticut

אני טיפלתי בכבאי בן 29 מקונטיקט

שהיה ממש בסוף חייו

who was very much at the end of life

with this incurable cancer.

עם הסרטן חשוך המרפא הזה.

This BRD4-addicted cancer was growing throughout his left lung.

הסרטן המכור לBRD4 הזה

גדל בריאתו השמאלית.

And he had a chest tube in that was draining little bits of debris.

והיה לו צינור בחזה שניקז חלקיקי פסולת קטנים.

וכל משמרת טיפול

And every nursing shift, we would throw this material out.

היינו זורקים את החומר הזה.

And so we approached this patient

אז ניגשנו אל החולה הזה

and asked if he would collaborate with us.

ושאלנו אותו אם יוכל לשתף איתנו פעולה.

Could we take this precious and rare cancerous material

האם נוכל לקחת את החומר הסרטני היקר ורב הערך הזה

from this chest tube

מצינור החזה שלו

and drive it across town and put it into mice

ולהסיע אותו לצד השני של העיר ולהכניס אותו לתוך עכברים

and try to do a clinical trial at a stage that with a prototype drug,

ולנסות לעשות ניסוי קליני

ולנסות בו את התרופה הנסיונית?

well, that would be, of course, impossible

ובכן זה יהיה בלתי אפשרי, ובצדק, בלתי חוקי לעשות בבני אדם.

and, rightly, illegal to do in humans.

והוא הסכים.

And he obliged us.

At the Lurie Family Center for Animal Imaging,

ומרכז המשפחה לורי לדימות חיות,

our colleague, Andrew Kung, grew this cancer successfully in mice

הקולגה שלי, אנדרו קאנג, גידל את הסרטן הזה בהצלחה בעכברים

בלי לגעת בכלל בפלסטיק.

without ever touching plastic.

And you can see this PET scan of a mouse -- what we call a pet PET.

ואתם יכולים לראות את סריקת הPET הזו של העכבר -- pet PET.

הסרטן גדל

The cancer is growing

as this red, huge mass in the hind limb of this animal.

והמסה האדוה הגדולה הזו ברגל האחורית של החיה.

וכשאנחנו מטפלים בו עם התרכובת שלנו,

And as we treat it with our compound,

ההתמכרות הזו לסוכר,

this addiction to sugar,

הגדילה המהירה הזו, נעלמה.

this rapid growth, faded.

And on the animal on the right,

ובחיה מימין,

you see that the cancer was responding.

אתם יכולים לראות שהסרטן הגיב.

We've completed, now, clinical trials

סיימנו עכשיו את הניסויים הקליניים

בארבעה מודלים עכבריים של המחלה הזו.

in four mouse models of this disease.

וכל פעם, אנחנו רואים אותו הדבר.

And every time, we see the same thing.

The mice with this cancer that get the drug live,

העכברים עם הסרטן הזה שמקבלים את התרופה חיים,

ואלו שלא מתים במהירות.

and the ones that don't rapidly perish.

אז התחלנו לתהות,

So we started to wonder,

what would a drug company do at this point?

מה חברת תרופות היתה עושה בשלב הזה?

Well, they probably would keep this a secret

ובכן הם כנראה היו שומרים את הסוד הזה

until they turn the prototype drug

עד שהיו הופכים אב טיפוס של התרופה

into an active pharmaceutical substance.

למוצר תרופתי פעיל.

אז עשינו בדיוק ההפך.

So we did just the opposite.

פרסמנו מחקר

We published a paper that described this finding

שתאר את הממצא הזה

at the earliest prototype stage.

בשלב הניסוי הראשון.

We gave the world the chemical identity of this molecule,

נתנו לעולם את הזהות הכימית של המולקולה,

typically a secret in our discipline.

בדרך כלל סוד בתעשיה שלנו.

We told people exactly how to make it.

אמרנו לאנשים בדיוק איך להכין אותה.

נתנו להם את כתובת האימייל שלנו,

We gave them our email address,

suggesting that if they write us,

והצענו, שאם הם יכתבו לנו,

we'll send them a free molecule.

נשלח להם מולקולה בחינם.

(Laughter)

בעקרון ניסינו ליצור

We basically tried to create the most competitive environment

את הסביבה התחרותית ביותר שאפשר למעבדה שלנו.

for our lab as possible.

וזה היה, לצערנו, מוצלח.

And this was, unfortunately, successful.

(צחוק)

(Laughter)

Because now, we've shared this molecule,

מפני שעכשיו כשחלקנו את המולקולה הזו,

just since December of last year,

החל מדצמבר בשנה שעברה,

with 40 laboratories in the United States

עם 40 מעבדות בארצות הברית

ו 30 באירופה --

and 30 more in Europe --

רבות מהן חברות תרופות

many of them pharmaceutical companies,

seeking now to enter this space,

שניסו עכשיו להכנס לתחום,

to target this rare cancer that, thankfully right now,

כדי לטפל בסרטן הנדיר הזה

שלמזלנו עכשיו,

is quite desirable to study in that industry.

הוא מאוד נחשק ללימוד בתעשיה.

אבל המדע שחוזר מכל המעבדות האלו

But the science that's coming back from all of these laboratories

על השימוש במולקולה הזו

about the use of this molecule

סיפק לנו תובנות

has provided us insights we might not have had on our own.

שאולי לא היינו מגיעים אליהן בעצמנו.

Leukemia cells treated with this compound

תאי לוקמיה שטופלו עם התרכובת הזו

turn into normal white blood cells.

הפכו לתאי דם לבנים רגילים.

Mice with multiple myeloma,

עכברים עם מילומה מרובה,

an incurable malignancy of the bone marrow,

גידול בלתי ניתן לריפוי של מח העצם,

respond dramatically

הגיבו בדרמטיות

to the treatment with this drug.

לטיפול בתרופה.

You might know that fat has memory.

אתם אולי יודעים שלשומן יש זיכרון.

נחמד להיות מסוגל להדגים לכם את זה.

I'll nicely demonstrate that for you.

(Laughter)

In fact, this molecule

ולמעשה, המולקולה הזו

prevents this adipocyte, this fat stem cell,

מונעת מתא השומן הזה, תא גזע השומן הזה,

from remembering how to make fat,

מלזכור איך לייצר שומן

such that mice on a high-fat diet,

כך שעכברים בדיאטת שומן גבוהה,

like the folks in my hometown of Chicago --

כמו האנשים מעיר הולדתי שיקגו,

(Laughter)

לא מפתחים כבד שומני,

fail to develop fatty liver,

שזו בעיה רפואית חמורה.

which is a major medical problem.

מה שהמחקר הזה לימד אותנו --

What this research taught us --

not just my lab, but our institute,

לא רק את המעבדה שלי, אלא גם את המכון שלנו,

ואת בית הספר לרפואה של הארוורד באופן כללי --

and Harvard Medical School more generally --

זה שיש לנו משאב יחודי באקדמיה

is that we have unique resources in academia

לגילוי תרופות --

for drug discovery;

that our center, which has tested perhaps more cancer molecules

שהמרכז שלנו

שבדק אולי יותר מולקולות סרטן בצורה מדעית

in a scientific way

מכל אחד אחר,

than any other,

never made one of its own.

לא יצר אחת בעצמו.

For all the reasons you see listed here,

מכל הסיבות שאתם רואים מוצגות פה,

we think there's a great opportunity for academic centers

אנחנו חושבים שיש הזדמנות גדולה למרכזים אקדמאיים

to participate in this earliest, conceptually tricky

להשתתף במחקר הראשוני, מסובך רעיונית

וקריאטיבי

and creative discipline

of prototype drug discovery.

של גילוי אבות טיפוס לתרופות.

אז מה הלאה?

So what next?

We have this molecule, but it's not a pill yet.

יש לנו את המולקולה הזו, אבל היא עדיין לא גלולה.

היא לא זמינה אוראלית.

It's not orally bioavailable.

We need to fix it so we can deliver it to our patients.

אנחנו צריכים לתקן את זה, כך שנוכל לתת אותה לחולים שלנו.

And everyone in the lab,

וכולם במעבדה,

especially following the interaction with these patients,

בעיקר בקשרים עם החולים האלה,

מרגישים מחוייבים

feels quite compelled to deliver a drug substance

לספק תרופה שמתבססת על המולקולה הזו.

based on this molecule.

It's here where I'd say

כאן אני צריך לומר

that we could use your help and your insights,

שנוכל להעזר בעזרה שלכם ובתובנות שלכם,

your collaborative participation.

ההשתתפות שלכם.

Unlike a drug company, we don't have a pipeline

בניגוד לחברת תרופות,

אין לנו את את הצינור אליו אפשר להכניס את המולקולה הזו.

that we can deposit these molecules into.

אין לנו צוות של אנשי מכירות ומשווקים

We don't have a team of salespeople and marketeers

to tell us how to position this drug against the other.

שיכולים להגיד לנו איך למצב את התרופה מול האחרות.

What we do have is the flexibility of an academic center

מה שיש לנו זה את הגמישות של מרכז אקדמי

לעבוד עם אנשים בעלי יכולת,

to work with competent, motivated,

enthusiastic, hopefully well-funded people

מונעים, מתלהבים ובתקווה ממומנים היטב

to carry these molecules forward into the clinic

לקחת את המולקולות האלו קדימה אל

while preserving our ability to share the prototype drug worldwide.

הקליניקה תוך כדי שמירת היכולת שלנו

לחלוק את אב הטיפוס עם העולם.

This molecule will soon leave our benches

המולקולה הזו תעזוב בקרוב את שולחנות העבודה שלנו

ותיכנס לתוך חברת סטארט אפ קטנה

and go into a small start-up company called Tensha Therapeutics.

שנקראת טנשה טרפיוטיקס.

And, really, this is the fourth of these molecules

ובאמת זו המולקולה הרביעית מאלו

to kind of "graduate" from our little pipeline

שמתבגרת מהצינור הקטן שלנו של מציאת תרופות,

of drug discovery,

שתים מהן -- תרופה מקומית

two of which -- a topical drug for lymphoma of the skin

ללימפומה של העור,

and an oral substance for the treatment of multiple myeloma --

חומר אוראלי לטיפול במיילומה מרובה --

will actually come to the bedside for the first clinical trial

בעצם יעברו למיטת החולה

לניסוי הקליני הזה ביולי השנה.

in July of this year -- for us, a major and exciting milestone.

בשבילנו, אבן דרך גדולה ומרגשת.

I want to leave you with just two ideas.

אני רוצה להשאיר אתכם עם שני רעיונות.

The first is: if anything is unique about this research,

הראשון הוא

אם משהו הוא יחודי במחקר הזה,

it's less the science than the strategy.

זה פחות המדע מאשר האסטרטגיה --

This, for us, was a social experiment --

שזה בשבילנו ניסוי חברתי,

ניסוי במה יקרה

an experiment in "What would happen if we were as open and honest

אם נהיה פתוחים וכנים

at the earliest phase of discovery chemistry research

בשלב המוקדם ביותר בכימיה המחקרית

as we could be?"

ככל האפשר.

This string of letters and numbers

שרשרת האותיות והמספרים

and symbols and parentheses

והסמלים והסוגריים

that can be texted, I suppose,

שאפשר לסמס אותה, אני מניח,

or Twittered worldwide,

או לצייץ אותה לעולם,

היא המזהה הכימי של התרכובת שלנו.

is the chemical identity of our pro compound.

It's the information that we most need from pharmaceutical companies,

זה המידע שאנחנו צריכים מכל

מחברות תרופות,

the information on how these early prototype drugs might work.

המידע

של איך אבות הטיפוס הראשוניים האלו אולי עובדים.

Yet this information is largely a secret.

אבל המידע הזה הוא בעיקרו סוד.

And so we seek, really, to download

אז אנחנו מחפשים בעצם

להמשיך מההצלחה המדהימה

from the amazing successes of the computer-science industry,

של תעשיית מדעי המחשב שני עקרונות:

two principles -- that of open source and that of crowdsourcing --

זה של קוד פתוח וזה של פיתוח על ידי הקהל

כדי להאיץ במהירות ובאחריות

to quickly, responsibly accelerate the delivery of targeted therapeutics

את האספקה של תרופות ממוקדות

to patients with cancer.

לחולים עם סרטן.

Now, the business model involves all of you.

עכשיו המודל העסקי מתקשר לכל אחד מכם.

This research is funded by the public.

המחקר הזה ממומן על ידי הציבור.

It's funded by foundations.

הוא ממומן על ידי עמותות.

And one thing I've learned in Boston

ודבר אחד שלמדתי בבוסטון

is that you people will do anything for cancer, and I love that.

זה שאתם תעשו הכל בשביל סרטן -- ואני אוהב את זה.

אתם רוכבים לרוחב המדינה. אתם צועדים במעלה ובמורד הנהר.

You bike across the state, you walk up and down the river.

(צחוק)

(Laughter)

לא ראיתי באמת בשום מקום

I've never seen, really, anywhere,

את התמיכה היחודית הזו

this unique support for cancer research.

למחקר הסרטן.

And so I want to thank you

אז אני רוצה להודות לכם

for your participation, your collaboration

על ההשתתפות שלכם, המעורבות שלכם

and most of all,

ויותר מכל על הביטחון שלכם ברעיונות שלנו.

for your confidence in our ideas.

(מחיאות כפיים)

(Applause)