What happens when a city runs out of room for its dead | Alison Killing

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Liblib Fib

So, I have an overlooked but potentially lucrative

אז, יש לי הזדמנות השקעה שלא מתייחסים אליה

investment opportunity for you.

שהיא כדאית פוטנציאלית לכם.

Over the past 10 years in the UK,

במהלך 10 השנים האחרונות באנגליה,

the return on burial plots has outperformed the UK property market

ההחזר על חלקות קבורה עלה על שוק הנדל"ן באנגליה

by a ratio of around three to one.

ביחס של בערך שלוש לאחד.

There are private cemeteries being set up with plots for sale to investors,

יש בתי קברות פרטיים שמוקמים עם חלקות למכירה למשקיעים,

and they start at around 3,900 pounds.

והם מתחילות ב 3,900 לירות שטרלינג.

And they're projected to achieve about 40 percent growth.

והן צפויות להשיג גדילה של בערך 40 אחוז.

The biggest advantage is that this is a market with continuous demand.

והיתרון הכי גדול הוא שזה שוק עם דרישה מתמשכת.

Now, this is a real proposition,

עכשיו, זו הצעה אמיתית,

and there are companies out there that really are offering this investment,

ויש חברות שם שבאמת מציעות את ההשקעה הזו,

but my interest in it is quite different.

אבל העניין שלי בזה הוא די שונה.

I'm an architect and urban designer,

אני ארכיטקטית ומתכננת אורבנית,

and for the past year and a half,

ובמשך השנה וחצי האחרונות,

I've been looking at approaches to death and dying

הבטתי בגישות למוות ומיתה

and at how they've shaped our cities and the buildings within them.

ובאיך הן עיצבו את הערים שלנו והבניינים בתוכן.

So in the summer, I did my first exhibition

אז בקיץ, עשיתי את התצוגה הראשונה שלי

on death and architecture in Venice,

על מוות וארכיטקטורה בוונציה,

and it was called "Death in Venice."

והיא נקראה "מוות בוונציה."

And because death is a subject

ובגלל שמוות הוא נושא

that many of us find quite uncomfortable to talk about,

שהרבה מאיתנו מוצאים די לא נוח לדבר עליו,

the exhibition was designed to be quite playful,

התצוגה היתה מתוכננת להיות די משעשעת,

so that people would literally engage with it.

כך שהאנשים יכלו מילולית להתחבר אליה.

So one of our exhibits was an interactive map of London

אז אחד מהמוצגים האלה היה מפה אינטראקטיבית של לונדון

which showed just how much of the real estate in the city

שהראתה ממש כמה מהנדל"ן של העיר

is given over to death.

ניתן למוות.

As you wave your hand across the map,

וכשאתם מנפנפים את היד מול המפה,

the name of the piece of real estate -- the building or the cemetery --

השם של פיסת הנדל"ן -- הבניין או בית הקברות --

is revealed.

מתגלה.

And those white shapes that you can see,

והצורות הלבנות האלו שאתם יכולים לראות,

they're all of the hospitals and hospices

הם כולם בתי חולים והוספיסים

and mortuaries and cemeteries in the city.

וחדרי מתים ובתי קברות בעיר.

In fact, the majority are cemeteries.

למעשה, רובם בתי קברות.

We wanted to show that, even though death and burial are things

רצינו להראות שאפילו שמוות וקבורה הם דברים

that we might not think about,

שאנחנו אולי לא חושבים עליהם,

they're all around us, and they're important parts of our cities.

כולם סביבנו, והם חלקים חשובים של הערים שלנו.

So about half a million people die in the UK each year,

אז בערך רבע מליון אנשים מתים באנגליה כל שנה,

and of those, around a quarter will want to be buried.

ומאלה, בערך רבע ירצו להקבר.

But the UK, like many Western European countries,

אבל לאנגליה, כמו להרבה מדינות מערב ארופאיות,

is running out of burial space,

נגמר מקום לקבורה,

especially in the major cities.

בעיקר בערים המרכזיות.

And the Greater London Authority has been aware of this for a while,

ורשויות לונדון רבתי היו מודעות לזה במשך זמן מה,

and the main causes are population growth,

והסיבות העיקריות הן גידול אוכלוסיה,

the fact that existing cemeteries are almost full.

העובדה שבתי קברות קיימים כמעט מלאים.

There's a custom in the UK that graves are considered to be occupied forever,

יש מנהג באנגליה שקברים נחשבים למאוכלסים לתמיד,

and there's also development pressure -- people want to use that same land

ויש גם לחץ פיתוחי -- אנשים רוצים להשתמש באותה אדמה

to build houses or offices or shops.

כדי לבנות בתים או משרדים או חנויות.

So they came up with a few solutions.

אז הם העלו כמה פתרונות.

They were like, well, maybe we can reuse those graves after 50 years.

הם היו כאילו, ובכן, אלי אנחנו יכולים להשתמש מחדש בקברים האלה אחרי 50 שנה.

Or maybe we can bury people, like, four deep,

או אולי אנחנו יכולים לקבור אנשים, כאילו, ארבע לעומק.

so that four people can be buried in the same plot,

אז ארבעת האנשים יכולים להיות קבורים באותה חלקה,

and we can make more efficient use of the land that way,

ואנחנו יכולים לעשות שימוש טוב יותר של האדמה באותה דרך,

and in that way, hopefully London will still have space to bury people

ובדרך זו, בתקווה ללונדון עדיין יהיה מקום לקבור אנשים

in the near future.

בעתיד הקרוב.

But, traditionally, cemeteries haven't been taken care of

אבל, מסורתית, בתי קברות לא טופלו

by the local authority.

על ידי הרשות המקומית.

In fact, the surprising thing is that there's no legal obligation

למעשה, הדבר המפתיע הוא שאין מחוייבות חוקית

on anyone in the UK to provide burial space.

על אף אחד באנגליה לספק מקום קבורה.

Traditionally, it's been done by private and religious organizations,

מסורתית, זה נעשה על ידי ארגונים פרטיים ודתיים,

like churches and mosques and synagogues.

כמו כנסיות ומסגדים ובתי כנסת.

But there's also occasionally been a for-profit group

אבל היו גם לפעמים קבוצות למטרת רווח

who has wanted to get in on the act.

שרצו להכנס למשחק.

And, you know, they look at the small size of a burial plot

ואתם יודעים, הם מסתכלים על הגודל הקטן של חלקת הקבורה

and that high cost,

והמחיר הגבוה הזה,

and it looks like there's serious money to be made.

וזה נראה כאילו יש כסף רציני להרוויח.

So, actually, if you want to go out and start your own cemetery,

אז, למעשה, אם אתם רוצים לצאת ולפתוח בית קברות משלכם,

you kind of can.

אתם סוג של יכולים.

There was this couple in South Wales,

היה זוג בדרום ווילס,

and they had a farmhouse and a load of fields next to it,

והיה להם בית חווה והרבה שטח לידו,

and they wanted to develop the land.

והם רצו לפתח את השטח.

They had a load of ideas.

והיו להם הרבה רעיונות.

They first thought about making a caravan park,

הם חשבו ראשית על לפתוח פארק קרוואנים,

but the council said no.

אבל המועצה אמרה לא.

And then they wanted to make a fish farm

ואז הם רצו לפתוח חוות דגים

and again the council said no.

ושוב המועצה אמרה לא.

Then they hit on the idea of making a cemetery

אז הם העלו את הרעיון לפתוח בית קברות

and they calculated that by doing this,

והם חישבו שבלעשות זאת,

they could increase the value of their land

הם יוכלו להגדיל את ערך האדמה שלהם

from about 95,000 pounds to over one million pounds.

מבערך 95,000 לירות ליותר ממליון לירות.

But just to come back to this idea of making profit from cemeteries,

אבל רק לחזור לרעיון הזה של להרוויח מבתי קברות,

like, it's kind of ludicrous, right?

כמו, זה סוג של מגוכח, נכון?

The thing is that the high cost of those burial plots

הענין הוא שהעלות הגבוהה של חלקות הקבורה האלה

is actually very misleading.

הוא למעשה מאוד מטעה.

They look like they're expensive,

הן נראות כאילו הן יקרות,

but that cost reflects the fact that you need to maintain the burial plot --

אבל העלות משקפת את העובדה שאתם צריכים לתחזק חלקת קבורה --

like, someone has to cut the grass for the next 50 years.

כאילו, מישהו צריך לחתוך את הדשא במשך 50 השנים הבאות.

That means it's very difficult to make money from cemeteries.

זה אומר שזה מאוד קשה לעשות כסף מבתי קברות.

And it's the reason that normally they're run by the council

וזו הסיבה שבדרך כלל הם מופעלים על ידי המועצה

or by a not-for-profit group.

או על ידי קבוצה ללא מטרות רווח.

But anyway, the council granted these people permission,

אבל בכל אופן, המועצה נתנה אישור לאנשים האלה,

and they're now trying to build their cemetery.

והם עכשיו מנסים לבנות את בית הקברות שלהם.

So just to explain to you kind of how this works:

אז רק כדי להסביר לכם סוג של איך זה עובד:

If I want to build something in the UK,

אם אני רוצה לבנות משהו באנגליה,

like a cemetery for example,

כמו בית קברות לדוגמה,

then I have to apply for planning permission first.

אז אני חייבת לבקש אישורי תכנון ראשית.

So if I want to build a new office building for a client

אז אם אני רוצה לבנות בניין משרדים חדש ללקוח

or if I want to extend my home

או אם אני רוצה להרחיב את הבית שלי

or, you know, if I have a shop and I want to convert it into an office,

או, אתם יודעים, אם יש לי חנות ואני רוצה להמיר אותה למשרד.

I have to do a load of drawings,

אני צריכה לעשות הרבה איורים,

and I submit them to the council for permission.

ואני מגישה אותם למועצה לאישור.

And they'll look at things like how it fits in the surroundings.

והם יביטו בדברים כמו איך זה מתאים לסביבה.

So they'll look at what it looks like.

אז הם יביטו באיך זה נראה.

But they'll also think about things like what impact is it going to have

אבל הם גם יחשבו על דברים כמו איזה השפעה יהיה לזה

on the local environment?

על הסביבה המקומית?

And they'll be thinking about things like,

והם יחשבו על דברים כמו,

is this thing going to cause pollution

האם זה יגרום לזיהום

or is there going to be a lot of traffic

או האם תהיה הרבה תנועה

that wants to go to this thing that I've built?

שתרצה להגיע לדבר הזה שבניתי?

But also good things.

אבל גם דברים טובים.

Is it going to add local services like shops to the neighborhood

זה יוסיף שרותים מקומיים כמו חניויות לשכונות

that local people would like to use?

שאנשים מקומיים ירצו להשתמש בהן?

And they'll weigh up the advantages and the disadvantages

והם ישקלו את היתרונות והחסרונות

and they'll make a decision.

והם יקבלו החלטה.

So that's how it works if I want to build a large cemetery.

אז כך זה עובד עם אתם רוצים לבנות בית קברות גדול.

But what if I've got a piece of land

אבל מה אם יש לכם פיסת אדמה

and I just want to bury a few people, like five or six?

ופשוט רוצים לקבור כמה אנשים, כמו חמישה או שישה?

Well, then -- actually, I don't need permission from anyone!

ובכן, אז, למעשה, אני לא צריכה אישור מאף אחד!

There's actually almost no regulation in the UK around burial,

אין למעשה כמעט רגולציה באנגליה שקשורה לקבורה,

and the little bit that there is, is about not polluting water courses,

והמעט שיש, נוגעת ללא לזהם מקורות מים,

like not polluting rivers or groundwater.

כמו לא לזהם נהרות או מי תהום.

So actually, if you want to go and make your own mini-cemetery,

אז למעשה, אם אתם רוצים ללכת ולפתוח מיני בית קברות משלכם,

then you can.

אז אתם יכולים.

But I mean, like -- really, who does this? Right?

אבל אני מתכוונת, כאילו -- באמת, מי עושה את זה? נכון?

Well, if you're an aristocratic family and you have a large estate,

ובכן, אם אתם משפחה אריסטוקרטית ויש לכם אחוזה גדולה,

then there's a chance that you'll have a mausoleum on it,

אז יש את הסיכוי שיש לכם מוזולאום בה,

and you'll bury your family there.

ואתם תקברו את המשפחה שם.

But the really weird thing

אבל הדבר המוזר באמת

is that you don't need to have a piece of land of a certain size

הוא שאתם לא צריכים שתהיה לכם פיסת אדמה בגודל מסויים

before you're allowed to start burying people on it.

לפני שיותר לכם להתחיל לקבור בה אנשים.

And so that means that, technically,

וכך זה אומר שטכנית,

this applies to, like, the back garden of your house in the suburbs.

זה מתייחס, כאילו, לגינה האחורית של הבית שלכם בפרוורים.

(Laughter)

(צחוק)

So what if you wanted to try this yourself at home?

אז מה אם הייתם רוצים לנסות את זה בעצמכם בבית?

Well, there's a few councils that have guidance on their website

ובכן, יש כמה מועצות שיש להם הנחיות באתר

which can help you.

שיכולות לעזור לכם.

So, the first thing that they tell you

אז, הדבר הראשון שהם אומרים לכם

is that you need to have a certificate of burial before you can go ahead --

זה שאתם צריכים אישור קבורה לפני שאתם ממשיכים --

you're not allowed to just murder people and put them under the patio.

אסור לכם פשוט לרצוח אנשים ולשים אותם מתחת לפטיו.

(Laughter)

(צחוק)

They also tell you that you need to keep a record of where the grave is.

הם גם אומרים לכם שאתם צריכים לתעד את מיקום הקבר.

But that's pretty much it for formal requirements.

אבל זה פחות או יותר הדרישות הפורמליות.

Now, they do warn you that your neighbors might not like this,

עכשיו, הם מזהירים אתכם שהשכנים שלכם אולי לא יאהבו את זה,

but, legally speaking, there's almost nothing that they can do about it.

אבל, חוקית, אין כמעט משהו שהם יכולים לעשות בנושא.

And just in case any of you still had that profit idea in your mind

ורק במקרה שלמישהו מכם עדיין יש את רעיון הרווח

about how much those burial plots cost

בנוגע לכמה חלקות הקבורה האלו עולות

and how much money you might be able to make,

וכמה כסף אתם אולי תוכלו להרוויח,

they also warn that it might cause the value of your house

הם גם מזהירים שזה אולי יגרום לערך הבית שלכם

to drop by 20 percent.

לצנוח ב 20 אחוז.

Although, actually, it's more likely

למרות, שלמעשה, יותר הגיוני

that no one will want to buy your house at all after that.

שאף אחד לא ירצה לקנות את הבית שלכם אחרי כל זה.

So what I find fascinating about this

אז מה שאני מוצאת מעניין בזה

is the fact that it kind of sums up many of our attitudes towards death.

זו העובדה שזה סוג של מסכם הרבה מהגישות שלנו כלפי המוות.

In the UK, and I think that the figures across Europe are probably similar,

באנגליה, ואני חושבת שהמספרים ברחבי אירופה הם כנראה דומים,

only about 30 percent of people have ever talked to anyone

רק בערך 30 אחוז מהאנשים אי פעם דיברו עם מישהו

about their wishes around death,

בנוגע לרצונות שלהם בנוגע למוות,

and even for people over 75,

ואפילו לאנשים מעל גיל 75,

only 45 percent of people have ever talked about this.

רק 45 אחוז מהאנשים אי פעם דיברו על זה.

And the reasons that people give ... you know,

והסיבה שאנשים נותנים... אתם יודעים,

they think that their death is far off

הם חושבים שהמוות שלהם רחוק

or they think that they're going to make people uncomfortable

או שהם חושבים שהם יגרמו לאנשים חוסר נוחות

by talking about it.

בדיבור על זה.

And you know, to a certain extent,

ואתם יודעים, במידה מסויימת,

there are other people out there who are taking care of things for us.

יש אנשים אחרים שם שמטפלים בדברים בשבילנו.

The government has all this regulation and bureaucracy around things

לממשלה יש רגולציה ובירוקרטיה בנוגע לדברים

like burying a death, for example,

כמו קבורה ומוות, לדוגמה,

and there's people like funeral directors

ויש אנשים כמו מנהלי הלוויות

who devote their entire working lives to this issue.

שמקדישים את כל שנות עבודתם לנושא הזה.

But when it comes to our cities

אבל כשזה מגיע לערים שלנו

and thinking about how death fits in our cities,

ואם חושבים על איך מוות מתאים לערים שלנו,

there's much less regulation and design and thought

יש הרבה פחות רגולציה ותכנון ומחשבה

than we might imagine.

משאנחנו יכולים לדמיין.

So we're not thinking about this,

אז אנחנו לא חושבים על זה,

but all of the people we imagine are thinking about it --

אבל כל האנשים שאנחנו מדמיינים שחושבים על זה --

they're not taking care of it either.

גם הם לא מטפלים בזה.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)