Justin Hall-Tipping: Freeing energy from the grid

מתרגם: Yoni Shuster מבקר: Ido Dekkers

Why can't we solve these problems?

מדוע איננו יכולים לפתור את הבעיות האלו?

We know what they are.

אנו יודעים מה הן.

Something always seems to stop us.

עושה רושם שמשהו תמיד עוצר בעדנו.

Why?

מדוע?

I remember March the 15th, 2000.

אני זוכר את ה-15 במרץ, שנת 2000.

The B15 iceberg broke off the Ross Ice Shelf.

הקרחון B15 התנפץ ליד מדף הקרח Ross.

In the newspaper it said

בעיתון נכתב

"it was all part of a normal process."

"הארוע הוא חלק מתהליך נורמלי."

A little bit further on in the article

קצת בהמשך אותו המאמר

it said "a loss that would normally take

נכתב "פער שבאופן נורמלי ידרשו

the ice shelf 50-100 years to replace."

למדף הקרח 50-100 שנים כדי למלא"

That same word, "normal,"

לאותה מילה, "נורמלי",

had two different,

היו שתי משמעויות

almost opposite meanings.

שונות וכמעט הפוכות.

If we walk into the B15 iceberg

אם נלך לתוך קרחון ה-B15

when we leave here today,

כאשר נצא מכאן היום

we're going to bump into something

נתקל במשהו

a thousand feet tall,

בגובה 300 מטרים,

76 miles long,

באורך של 122 קילומטרים,

17 miles wide,

ברוחב 27 קילומטרים,

and it's going to weigh two gigatons.

ואשר שוקל שני גיגה-טון.

I'm sorry, there's nothing normal about this.

אני מצטער, אבל אין בזה שום דבר נורמלי.

And yet I think it's this perspective of us

ועדיין, אני חושב שנקודת המבט הזו שלנו

as humans to look at our world

להתבונן בעולמנו

through the lens of normal

דרך עדשת הנורמליות

is one of the forces

היא אחד הכוחות

that stops us developing real solutions.

אשר עוצרים בעדנו מלפתח פתרונות אמיתיים.

Only 90 days after this,

90 ימים בלבד לאחר מכן,

arguably the greatest discovery

ניתן לטעון כי ארעה התגלית הגדולה ביותר

of the last century occurred.

של המאה האחרונה.

It was the sequencing for the first time

היה זה הריצוף, לראשונה,

of the human genome.

של הגנום האנושי.

This is the code that's in every single one

זהו קוד אשר נמצא בכל אחד

of our 50 trillion cells

מחמישים טריליון התאים שלנו

that makes us who we are and what we are.

ואשר הופך אותנו למי ומה שאנחנו.

And if we just take one cell's worth

ואם נקח את כל הקוד מתא אחד בלבד

of this code and unwind it,

ונתיר אותו,

it's a meter long,

נראה שהוא באורך מטר אחד,

two nanometers thick.

בעובי שני ננומטרים.

Two nanometers is 20 atoms in thickness.

שני ננומטרים הם עובי של 20 אטומים.

And I wondered,

ותהיתי,

what if the answer to some of our biggest problems

מה אם התשובה לכמה מהבעיות הגדולות

could be found in the smallest of places,

יכולה להמצא במקומות הקטנים ביותר,

where the difference between what is

היכן שההבדל בין

valuable and what is worthless

מה שערכי ומה שחסר ערך

is merely the addition or subtraction

הוא רק ההוספה או ההחסרה

of a few atoms?

של מספר אטומים?

And what

ומה אם

if we could get exquisite control

נוכל לקבל שליטה מושלמת

over the essence of energy,

בתמצית האנרגיה,

the electron?

האלקטרון?

So I started to go around the world

אז התחלתי להסתובב בעולם

finding the best and brightest scientists

כדי למצוא את המדענים המבריקים ביותר

I could at universities

שיכולתי למצוא באוניברסיטאות

whose collective discoveries have the chance

ושלמכלול תגליותיהם יש סיכוי

to take us there,

לקחת אותנו לשם.

and we formed a company to build

הקמנו חברה כדי לבנות על

on their extraordinary ideas.

בסיס הרעיונות המדהימים שלהם.

Six and a half years later,

שש שנים וחצי לאחר מכן,

a hundred and eighty researchers,

מאה ושמונים חוקרים,

they have some amazing developments

יש להם מספר פיתוחים מדהימים

in the lab,

במעבדה,

and I will show you three of those today,

ואני אראה לכם שלושה מהם,

such that we can stop burning up our planet

כך שנוכל להפסיק לשרוף את כוכב הלכת שלנו

and instead,

ובמקום זאת,

we can generate all the energy we need

נוכל להפיק את כל האנרגיה הדרושה לנו

right where we are,

בדיוק איפה שאנו נמצאים

cleanly, safely, and cheaply.

באופן נקי, בטוח וזול.

Think of the space that we spend

חשבו על החלל שבו אנו מבלים

most of our time.

את מרבית הזמן שלנו.

A tremendous amount of energy

כמות אדירה של אנרגיה

is coming at us from the sun.

מגיעה אלינו מהשמש.

We like the light that comes into the room,

אנו אוהבים את האור שנכנס לתוך החדר,

but in the middle of summer,

אבל באמצע הקיץ,

all that heat is coming into the room

כל החום נכנס גם כן לתוך החדר

that we're trying to keep cool.

שאנו מנסים לקרר.

In winter, exactly the opposite is happening.

בחורף, בדיוק ההפך מתרחש.

We're trying to heat up

אנו מנסים לחמם

the space that we're in,

את החלל שאנו נמצאים בו,

and all that is trying to get out through the window.

וכל החום מנסה לצאת החוצה דרך החלון.

Wouldn't it be really great

האם זה לא יכול היה להיות נהדר

if the window could flick back the heat

לו החלון היה מחזיר את החום

into the room if we needed it

לתוך החדר אם היינו זקוקים לו

or flick it away before it came in?

או החוצה מהחדר עוד בטרם הוא נכנס?

One of the materials that can do this

אחד החומרים שיכול לעשות את זה

is a remarkable material, carbon,

הוא חומר מדהים, פחמן,

that has changed its form in this incredibly beautiful reaction

אשר שינה את צורתו בתגובה יפהפיה

where graphite is blasted by a vapor,

בה הגרפיט מופצץ בקיטור,

and when the vaporized carbon condenses,

וכאשר הפחמן המאודה מתעבה,

it condenses back into a different form:

הוא מתעבה בחזרה לצורה אחרת:

chickenwire rolled up.

תיל מגולגל.

But this chickenwire carbon,

אבל תיל הפחמן הזה,

called a carbon nanotube,

הנקרא ננו-צינור,

is a hundred thousand times smaller

הוא קטן פי מאה אלף

than the width of one of your hairs.

מאשר העובי של אחת משערותיכם.

It's a thousand times

הוא פי אלף

more conductive than copper.

יותר מוליך מנחושת.

How is that possible?

כיצד זה אפשרי?

One of the things about working at the nanoscale

אחד הדברים לגבי עבודה בקנה מידה ננומטרי

is things look and act very differently.

הוא שדברים נראים ומתנהגים אחרת.

You think of carbon as black.

אתם חושבים על פחמן כעל חומר שחור.

Carbon at the nanoscale

ברמה הננומטרית, פחמן

is actually transparent

הוא למעשה שקוף

and flexible.

וגמיש.

And when it's in this form,

וכאשר הוא נמצא בצורה הזו,

if I combine it with a polymer

אם אשלב אותו עם פולימר

and affix it to your window

ואחבר אותו לחלון שלכם

when it's in its colored state,

כאשר הוא במצבו הצבוע,

it will reflect away all heat and light,

הוא יחזיר את כל החום והאור,

and when it's in its bleached state

וכאשר הוא במצבו המולבן

it will let all the light and heat through

הוא יאפשר לכל האור והחום להכנס

and any combination in between.

וכל צירוף ביניהם.

To change its state, by the way,

כדי לשנות את מצבו, דרך אגב,

takes two volts from a millisecond pulse.

ידרשו שני וולט מפעימה של מילי-שניה אחת.

And once you've changed its state, it stays there

וברגע ששיניתם את מצבו, הוא נשאר בו

until you change its state again.

עד שתשנו את מצבו שוב.

As we were working on this incredible

ובזמן שעבדנו על התגלית

discovery at University of Florida,

המדהימה הזו באוניברסיטה של פלורידה,

we were told to go down the corridor

אמרו לנו להמשיך במורד המסדרון

to visit another scientist,

כדי לבקר מדען אחר,

and he was working

אשר עבד

on a pretty incredible thing.

על משהו מדהים למדי.

Imagine

דמיינו

if we didn't have to rely

שלא היינו צריכים לסמוך

on artificial lighting to get around at night.

על תאורה מלאכותית כדי לנוע בלילה.

We'd have to see at night, right?

היינו צריכים לראות בלילה, נכון?

This lets you do it.

זה מאפשר לכם לעשות את זה.

It's a nanomaterial, two nanomaterials,

זה ננו-חומר, שני ננו-חומרים,

a detector and an imager.

גלאי והתקן הדמיה.

The total width of it

העובי הכולל שלהם

is 600 times smaller

קטן פי 600

than the width of a decimal place.

מאשר העובי של הנקודה העשרונית.

And it takes all the infrared available at night,

וזה לוקח את כל האור האינפרא-אדום הזמין בלילה,

converts it into an electron

הופך אותו לאקלטרון

in the space of two small films,

ברווח שבין שני סרטים קטנים,

and is enabling you to play an image

ומאפשר לכם להציג תמונה

which you can see through.

שניתן לראות דרכה.

I'm going to show to TEDsters,

אני עומד להראות לאנשי TED,

the first time, this operating.

בפעם הראשונה, את זה בפעולה.

Firstly I'm going to show you

ראשית אני עומד להראות לכם

the transparency.

את השקיפות.

Transparency is key.

השקיפות היא המפתח.

It's a film that you can look through.

זהו סרט שאתה יכול לראות דרכו.

And then I'm going to turn the lights out.

ואז אני עומד לכבות את האורות.

And you can see, off a tiny film,

ותוכלו לראות, דרך סרט זעיר,

incredible clarity.

באופן בהיר להפליא.

As we were working on this, it dawned on us:

בזמן שעבדנו על זה, התחוור לנו:

this is taking infrared radiation, wavelengths,

זה לוקח קרינה אנפרא-אדומה, אורכי גל,

and converting it into electrons.

והופך אותם לאלקטרונים.

What if we combined it

מה אם היינו משלבים את זה

with this?

עם זה?

Suddenly you've converted energy

פתאום המרתם אנרגיה

into an electron on a plastic surface

לאלקטרון על משטח פלסטיק

that you can stick on your window.

שאתם יכול להדביק על החלון שלכם.

But because it's flexible,

אבל בגלל שהוא גמיש,

it can be on any surface whatsoever.

הוא יכול להיות על כל משטח שהוא.

The power plant of tomorrow

תחנת הכח של המחר

is no power plant.

היא העדר תחנות כח.

We talked about generating and using.

דיברנו על הפקה ושימוש.

We want to talk about storing energy,

אנו רוצים לדבר על אחסון אנרגיה,

and unfortunately

ולמרבה הצער

the best thing we've got going

הדבר הכי טוב שהגענו אליו

is something that was developed in France

הוא משהו שפותח בצרפת

a hundred and fifty years ago,

לפי 150 שנים,

the lead acid battery.

סוללת העופרת והחומצה.

In terms of dollars per what's stored,

במונחי יחס הכסף ליכולת האחסון

it's simply the best.

זה פשוט הכי טוב.

Knowing that we're not going to put fifty of

בידיעה שאנחנו לא הולכים לשים חמישים כאלו

these in our basements to store our power,

במרתפים שלנו כדי לאחסן חמשל,

we went to a group at University of Texas at Dallas,

הלכנו לקבוצה באוניברסיטת טקסס בדאלאס,

and we gave them this diagram.

ונתנו להם את התרשים הזה.

It was in actually a diner

זה היה למעשה במזללה

outside of Dallas/Fort Worth Airport.

מחוץ לשדה התעופה של דאלאס/פורט וורת'.

We said, "Could you build this?"

אמרנו, "תוכלו לבנות את זה?"

And these scientists,

והמדענים האלו,

instead of laughing at us, said, "Yeah."

במקום לצחוק עלינו, אמרו, "כן."

And what they built was eBox.

ומה שהם בנו היה ה- eBox.

EBox is testing new nanomaterials

ה-eBox בוחנת ננו-חומרים חדשים

to park an electron on the outside,

שיוכלו להחנות אלקטרון בחוץ,

hold it until you need it,

להחזיק אותו עד שתזדקקו לו,

and then be able to release it and pass it off.

ואז לשחרר אותו ולהעביר אותו הלאה.

Being able to do that means

האפשרות לעשות זאת משמעה

that I can generate energy

שאני יכול להפיק אנרגיה

cleanly, efficiently and cheaply

באופן נקי, יעיל וחסכוני

right where I am.

בדיוק איפה שאני נמצא.

It's my energy.

זו האנרגיה שלי.

And if I don't need it, I can convert it

ואם אני לא זקוק לה, אני יכול להמיר אותה

back up on the window

בחזרה לחלון

to energy, light, and beam it,

לאנרגיה, אור, ולהקרין אותה,

line of site, to your place.

למרחק ראייה, לבית שלכם.

And for that I do not need

ובשביל זה אני לא צריך

an electric grid between us.

רשת חשמל בינינו.

The grid of tomorrow is no grid,

רשת החשמל של המחר, היא העדר הרשת,

and energy, clean efficient energy,

ואנרגיה, אנרגיה נקייה ויעילה,

will one day be free.

תהיה יום אחד בחינם.

If you do this, you get the last puzzle piece,

אם תעשו את זה, תקבלו את פיסת הפאזל האחרונה,

which is water.

מים.

Each of us, every day,

כל אחד מאיתנו, כל יום,

need just eight glasses of this,

זקוק רק לשמונה כוסות של זה,

because we're human.

משום שאו אנושיים.

When we run out of water,

כשהמים יאזלו לנו,

as we are in some parts of the world

כפי שקורה בחלקים מסוימים של העולם

and soon to be in other parts of the world,

ובקרוב בחלקים אחרים של העולם,

we're going to have to get this from the sea,

נאלץ לקבל אותם מהים,

and that's going to require us to build desalination plants.

וזה יאלץ אותנו לבנות מתקני התפלה.

19 trillion dollars is what we're going to have to spend.

19 טריליון דולר, הם מה שנאלץ להוציא.

These also require tremendous amounts of energy.

מתקני התפלה דורשים גם כמויות אדירות של אנרגיה.

In fact, it's going to require twice the world's

למעשה, ידרשו פי שניים

supply of oil to run the pumps

ממלאי הנפט העולמי כדי להפעיל את המשאבות

to generate the water.

שיפיקו את המים.

We're simply not going to do that.

אנו פשוט לא עומדים לעשות את זה.

But in a world where energy is freed

אבל בעולם שבו האנרגיה משוחררת

and transmittable

ומועברת

easily and cheaply, we can take any water

באופן קל וזול, אנו יכולים לקחת כל סוג של מים

wherever we are

היכן שלא נהיה

and turn it into whatever we need.

ולהפוך אותם לכל מה שנזדקק לו.

I'm glad to be working with

אני שמח לעבוד עם

incredibly brilliant and kind scientists,

מדענים מבריקים ואדיבים מאוד,

no kinder than

לא נחמדים יותר

many of the people in the world,

מאשר רבים מהאנשים בעולם,

but they have a magic look at the world.

אבל יש להם מבט קסום על העולם.

And I'm glad to see their discoveries

ואני אשמח לראות את התגליות שלהם

coming out of the lab and into the world.

יוצאות מהמעבדה ולתוך העולם.

It's been a long time in coming for me.

חיכיתי לזה זמן רב.

18 years ago,

לפני 18 שנים,

I saw a photograph in the paper.

ראיתי תמונה בעיתון.

It was taken by Kevin Carter

היא צולמה על ידי קווין קארטר

who went to the Sudan

שנסע לסודן

to document their famine there.

כדי לתעד את הרעב שם.

I've carried this photograph with me

אני נושא את התמונה הזו איתי

every day since then.

בכל יום מאז.

It's a picture of a little girl dying of thirst.

זו תמונה של ילדה קטנה גוססת מצמא.

By any standard this is wrong.

לפי כל סטנדרטים שהם, זה שגוי.

It's just wrong.

זה פשוט שגוי.

We can do better than this.

אנו יכולים להצליח יותר.

We should do better than this.

אנו צריכים להצליח יותר.

And whenever I go round

ובכל פעם שאני מגיע

to somebody who says,

למישהו שאומר,

"You know what, you're working on something that's too difficult.

"אתה יודע, אתה עובד על משהו קשה מדי.

It'll never happen. You don't have enough money.

זה לא יקרה לעולם. אין לך מספיק כסף.

You don't have enough time.

אין לך מספיק זמן.

There's something much more interesting around the corner,"

יש משהו מעניין הרבה יותר מעבר לפינה",

I say, "Try saying that to her."

אני אומר, "נסו להגיד את זה לה".

That's what I say in my mind. And I just say

זה מה שאני אומר בראשי. ואני פשוט אומר

"thank you," and I go on to the next one.

"תודה", וממשיך לאדם הבא.

This is why we have to solve our problems,

זו הסיבה בגללה אנו מוכרחים לפתור את הבעיות שלנו,

and I know the answer as to how

ואני יודע שהתשובה לשאלה - איך

is to be able to get exquisite control

היא להיות מסוגלים לשלוט באופן מושלם

over a building block of nature,

באבן הבניין של הטבע,

the stuff of life:

החומר של החיים:

the simple electron.

האלקטרון הפשוט.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)