Zahra' Langhi: Why Libya's revolution didn't work -- and what might

Translator: Timothy Covell Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Zeeva Livshitz

I have never, ever forgotten the words of my grandmother

מעולם לא שכחתי ולא אשכח את המילים של סבתא שלי

who died in her exile:

שהלכה לעולמה בגלותה:

"Son, resist Gaddafi. Fight him.

"בתי, תתנגדי לקדאפי. הילחמי בו.

But don't you ever turn

אבל אף פעם אל תהיי

into a Gaddafi-like revolutionary."

מהפכנית כמוהו."

Almost two years have passed

עברו כמעט שנתיים

since the Libyan Revolution broke out,

מאז פרצה המהפכה הלובית,

inspired by the waves of mass mobilization

בהשראת גלי ההתגייסויות ההמוניות

in both the Tunisian and the Egyptian revolutions.

שהיו במהפכות של תוניס ומצרים.

I joined forces with many other Libyans inside and outside Libya

עשיתי יד אחת עם לובים רבים בתוך לוב ומחוצה לה

to call for a day of rage

בקריאה ליום של זעם

and to initiate a revolution against the tyrannical regime of Gaddafi.

וכדי ליזום מהפכה נגד המשטר העריץ של קדאפי.

And there it was, a great revolution.

והיא אכן התרחשה, המהפכה הגדולה.

Young Libyan women and men were at the forefront

צעירים וצעירות לובים היו בחוד החנית

calling for the fall of the regime,

שפעלה לנפילת המשטר,

raising slogans of freedom, dignity, social justice.

תוך שימוש בסיסמאות על חירות, כבוד וצדק חברתי.

They have shown an exemplary bravery

הם הפגינו גבורה מופתית

in confronting the brutal dictatorship of Gaddafi.

בהתמודדות נגד הדיקטטורה האכזרית של קדאפי.

They have shown a great sense of solidarity

הם הפגינו אחווה גדולה

from the far east to the far west to the south.

שהורגשה בכל פינה במדינה.

Eventually, after a period of six months of brutal war

בסופו של דבר, לאחר 6 חודשי מלחמה אכזרית

and a toll rate of almost 50,000 dead,

וקציר-דמים של כמעט 50,000 הרוגים,

we managed to liberate our country and to topple the tyrant.

הצלחנו להפיל את הרודן ולשחרר את מדינתנו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

However, Gaddafi left behind a heavy burden,

עם זאת, קדאפי השאיר מאחור נטל כבד,

a legacy of tyranny, corruption and seeds of diversions.

מורשת של עריצות, שחיתות והסחות דעת.

For four decades Gaddafi's tyrannical regime

במשך ארבעה עשורים, המשטר העריץ של קדאפי

destroyed the infrastructure as well as the culture and the moral fabric of Libyan society.

הרס את התשתית כמו גם את התרבות ואת המרקם המוסרי של החברה הלובית.

Aware of the devastation and the challenges,

בהיותי מודעת למידת ההרס והאתגרים,

I was keen among many other women to rebuild the Libyan civil society,

השתוקקתי כמו נשים רבות אחרות לבנות מחדש את החברה הלובית האזרחית.

calling for an inclusive and just transition

יצאנו בקריאה לשינוי כולל וצודק

to democracy and national reconciliation.

למען הדמוקרטיה והפיוס הלאומי.

Almost 200 organizations were established in Benghazi

הוקמו כמעט 200 ארגונים בבנגאזי

during and immediately after the fall of Gaddafi --

מייד לאחר נפילת קדאפי

almost 300 in Tripoli.

וכמעט 300 בטריפולי.

After a period of 33 years in exile, I went back to Libya,

לאחר 33 שנים בגלות, חזרתי ללוב,

and with unique enthusiasm,

ובהתלהבות מיוחדת במינה

I started organizing workshops

התחלתי לארגן סדנאות

on capacity building, on human development of leadership skills.

בנושא בניית מוסדות יעילים ופיתוח כישורי מנהיגות.

With an amazing group of women,

עם קבוצה מדהימה של נשים,

I co-founded the Libyan Women's Platform for Peace,

ייסדתי את תנועת הנשים הלוביות למען שלום,

a movement of women, leaders, from different walks of life,

תנועה של נשים, מנהיגות, מתחומי החיים השונים,

to lobby for the sociopolitical empowerment of women

שתשמש כשדולה להעצמה פוליטית-חברתית של נשים

and to lobby for our right

ולמען הזכות שלנו

for equal participation in building democracy and peace.

להשתתפות שיוויונית בכינון דמוקרטיה ושלום.

I met a very difficult environment in the pre-elections,

נתקלתי בסביבה קשה מאוד טרום הבחירות,

an environment which was increasingly polarized,

סביבה שהיתה מקוטבת יותר ויותר,

an environment which was shaped by the selfish politics of dominance and exclusion.

סביבה שעוצבה מתוך פוליטיקה של שליטה והדרה.

I led an initiative by the Libyan Women's Platform for Peace

הובלתי יוזמה מטעם תנועת הנשים הלוביות למען השלום

to lobby for a more inclusive electoral law,

כדי ליצור שדולה למען חוק בחירות יותר מקיף,

a law that would give every citizen, no matter what your background,

חוק שיעניק לכל אזרח, לא משנה מה הרקע שלו,

the right to vote and run,

את הזכות להצביע ולהיבחר,

and most importantly to stipulate on political parties

והכי חשוב, לכפות על מפלגות פוליטיות

the alternation of male and female candidates

החלפות לגובה ולרוחב בין

vertically and horizontally in their lists,

הגברים והנשים המועמדים ברשימות שלהן,

creating the zipper list.

תוך יצירת רשימות רוכסן (רשימות משולבות).

Eventually, our initiative was adopted and successful.

בסופו של דבר, היוזמה שלנו אומצה והצליחה.

Women won 17.5 percent of the National Congress

נשים זכו ב-17.5 אחוז מהמושבים בקונגרס הלאומי

in the first elections ever in 52 years.

בבחירות הראשונות שנערכו ב-52 השנים האחרונות.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

However, bit by bit, the euphoria of the elections,

אבל לאט, לאט, האופוריה של הבחירות,

and of the revolution as a whole,

ושל המהפכה בכללותה,

was fading out --

החלה להתפוגג --

for every day we were waking up to the news of violence.

כל יום התחלנו להתעורר עם חדשות של אלימות.

One day we wake up to the news

יום אחד התעוררנו לחדשות של

of the desecration of ancient mosques and Sufi tombs.

חילול מסגדים עתיקים וקברים של סופיים.

On another day we wake up to the news

יום אחר קמנו לחדשות

of the murder of the American ambassador and the attack on the consulate.

של רצח השגריר האמריקאי וההתקפה על הקונסוליה.

On another day we wake up to the news

יום אחר נוסף קמנו לחדשות

of the assassination of army officers.

של ההתנקשות בקציני צבא.

And every day, every day we wake up with the rule of the militias

וכך יום, יום אנו קמים עם שלטון המיליציות

and their continuous violations of human rights of prisoners

וההפרות המתמשכות מצידם של זכויות-האדם של

and their disrespect of the rule of law.

אסירים ואי-כיבוד של שלטון החוק.

Our society, shaped by a revolutionary mindset,

החברה שלנו, שהתגבשה מתוך הלך-רוח מהפכני,

became more polarized

הפכה להיות יותר מקוטבת

and has driven away from the ideals and the principles --

וויתרה על האידיאלים והעקרונות כמו

freedom, dignity, social justice --

חירות, כבוד וצדק חברתי

that we first held.

שהאמנו בהם תחילה.

Intolerance, exclusion and revenge

חוסר סובלנות, הדרה ונקמה

became the icons of the [aftermath] of the revolution.

הפכו לסמלים של מה שנשאר לאחר המהפכה.

I am here today not at all to inspire you

אני כאן היום, לא כדי להתפאר בפניכם

with our success story of the zipper list and the elections.

על סיפור ההצלחה שלנו עם רשימות הרוכסן והבחירות.

I'm rather here today to confess

אני כאן היום כדי להתוודות

that we as a nation took the wrong choice, made the wrong decision.

שאנחנו כעם עשינו את הבחירה הלא נכונה, קיבלנו את ההחלטה הלא נכונה.

We did not prioritize right.

לא קבענו נכון את סדר העדיפויות.

For elections did not bring peace and stability and security in Libya.

כי הבחירות לא הביאו שלום, יציבות וביטחון ללוב.

Did the zipper list and the alternation between female and male candidates

האם רשימות הרוכסן וההחלפות בין הנשים והגברים המועמדים

bring peace and national reconciliation?

הביאו שלום ופיוס לאומי?

No, it didn't.

לא, הם לא הביאו.

What is it, then?

אז מה כן יביא?

Why does our society continue to be polarized and dominated

מדוע החברה שלנו ממשיכה להיות מקוטבת ונשלטת

with selfish politics of dominance and exclusion, by both men and women?

על-ידי פוליטיקה של כוח והדרה, מצד גברים ונשים כאחד?

Maybe what was missing was not the women only,

אולי מה שהיה חסר זה לא רק נשים,

but the feminine values of compassion, mercy and inclusion.

אלא הערכים הנשיים של חמלה, רחמים והכלה.

Our society needs national dialogue and consensus-building

החברה שלנו זקוקה לדיאלוג לאומי ולבניית קונצנזוס

more than it needed the elections,

יותר מאשר הצורך שלה בבחירות,

which only reinforced polarization and division.

אשר רק חיזקו את הקיטוב והמחלוקות.

Our society needs the qualitative representation of the feminine

החברה שלנו זקוקה לייצוג של התכונות הנשיות

more than it needs the numerical, quantitative representation of the feminine.

יותר מאשר שהיא זקוקה לייצוג המספרי או הכמותי של הנשיות.

We need to stop acting as agents of rage and calling for days of rage.

עלינו להפסיק להיות הגורמים שדוחפים אל עבר הזעם והקוראים לימי-זעם.

We need to start acting as agents of compassion and mercy.

עלינו להתחיל לפעול כגורמים המעודדים חמלה ורחמים.

We need to develop a feminine discourse

עלינו לפתח שיח נשי

that not only honors but also implements

שלא רק מכבד אלא גם מיישם

mercy instead of revenge, collaboration instead of competition,

רחמים במקום נקמה, שיתוף-פעולה במקום תחרות,

inclusion instead of exclusion.

הכלה במקום הדרה.

These are the ideals that a war-torn Libya

אלה האידיאלים שלוב שסועת המלחמה

needs desperately in order to achieve peace.

זקוקה להם נואשות כדי להשיג שלום.

For peace has an alchemy,

מכיוון שלשלום יש אלכימיה,

and this alchemy is about the intertwining, the alternation

ואלכימיה זו היא אודות שזירה, שזה המעבר לסירוגין

between the feminine and masculine perspectives.

בין נקודות המבט הנשיות והגבריות.

That's the real zipper.

זהו הרוכסן האמיתי.

And we need to establish that existentially

ואנחנו צריכים לקבוע זאת כאבן-יסוד קיומית לפני

before we do so sociopolitically.

שאנו עושים זאת מבחינה פוליטית-חברתית.

According to a Quranic verse

על-פי פסוק מקוראן,

"Salam" -- peace -- "is the word of the all-merciful God, raheem."

"סלאם" - שלום - "היא מילת האלוהים הכל-רחום, ראהים".

In turn, the word "raheem," which is known in all Abrahamic traditions,

למילה "ראהים", אשר ידועה בכל המסורות שמוצאן מאברהם,

has the same root in Arabic as the word "rahem" -- womb --

יש את אותו השורש בערבית כמו המילה "ראהם" -- רחם --

symbolizing the maternal feminine encompassing all humanity

המסמל את הנשיות האימהית המקיפה את כל האנושות,

from which the male and the female,

שממנו נובעים הזכר והנקבה,

from which all tribes, all peoples, have emanated from.

שממנו נובעים כל השבטים, כל העמים.

And so just as the womb entirely envelopes the embryo, which grows within it,

וכך, כפי שהרחם עוטף לגמרי את העובר אשר גדל בתוכו,

the divine matrix of compassion nourishes the entire existence.

המערך האלוהי של חמלה מכלכל את הקיום כולו.

Thus we are told that "My mercy encompasses all things."

וכה נאמר כי "הרחמים שלי מקיפים את כל הדברים".

Thus we are told that "My mercy takes precedence over my anger."

וכה נאמר כי "הרחמים שלי זוכים לקדימות על-פני הכעס שלי."

May we all be granted a grace of mercy.

מי יתן וכולנו נתברך בחסד וברחמים.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Thank you.

תודה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)