Rogier van der Heide: Why light needs darkness

מתרגם: Shahar Kaiser מבקר: Sigal Tifferet

ישנו משפט יפיפה על המסך

There's a beautiful statement on the screen that says,

שאומר, "אור מייצר אווירה,

"Light creates ambiance, light makes the feel of a space,

אור מאפשר לחוש את החלל,

ואור הוא גם מבעו של מבנה".

and light is also the expression of structure."

Well, that was not by me.

ובכן, זוהי לא אמירה שלי.

That was, of course, by Le Corbusier, the famous architect.

היה זה, כמובן, לה קורבוזיה,

האדריכל המפורסם.

And here you can see what he meant in one of his beautiful buildings --

וכאן באפשרותכם לראות למה הוא התכוון

באחד מבנייניו היפים --

the chapel Notre Dame Du Haut De Ronchamp --

כנסיית כנסיית נוטרדאם די או רונשאן --

where he creates this light that he could only make because there's also dark.

שבה הוא מייצר את האור

שיש באפשרותו לעשות רק כי ישנה גם אפלה.

ואני חושב שזהו ליבה

And I think that is the quintessence of this 18-minute talk --

של הרצאה זו - בת שמונה-עשרה הדקות -

that there is no good lighting that is healthy and for our well-being

שלא קיימת תאורה טובה

שהיא בריאה ומיטיבה בעבורנו

without proper darkness.

ללא אפלה מתאימה.

So this is how we normally would light our offices.

אם כן, זוהי הדרך בה לרוב נאיר את המשרדים שלנו.

We have codes and standards that tell us that the lights should be so much Lux

יש לנו חוקים וסטנדרטים

שמנחים אותנו שעל התאורה להיות בעלת לוקס (יחידת מדידה לפליטה אורית) מסוים.

and of great uniformity.

ובעלת אחידות גבוהה.

כך אנו יוצרים תאורה אחידה

This is how we create uniform lighting from one wall to the other

מקיר אחד למשנהו

באמצעות רשת שריגים של נורות.

in a regular grid of lamps.

And that is quite different from what I just showed you

וזה שונה מאד

ממה שעתה הראיתי לכם

from Le Corbusier.

אצל לה קורבוזיה.

If we would apply these codes and standards

אם נחיל את החוקים והסטנדרטים

אל הפנתאון ברומא,

to the Pantheon in Rome,

it would never have looked like this,

הוא לעולם לא יראה כפי שהוא

because this beautiful light feature that goes around there all by itself

מפני שתווי האור האלה

שנעים סביב לגמרי בעצמם

יכולים להיראות

can only appear because there is also darkness in that same building.

כיוון שישנה אפלה באותו הבניין.

And the same is more or less what Santiago Calatrava said

וזה גם מה שאמר, פחות או יותר, סנטיאגו קלטרווה

when he said, "Light: I make it in my buildings for comfort."

כאשר אמר: "אור, אני עושה אותו בבניינים שלי

בעבור הנוחות".

And he didn't mean the comfort of a five-course dinner

ואין הוא התכוון לנוחות של ארוחת 5 מנות

as opposed to a one-course meal,

לעומת ארוחה של מנה אחת,

but he really meant the comfort

אלא הוא התכוון למעשה לנוחות

of the quality of the building for the people.

של איכות הבניין עבור האנשים.

He meant that you can see the sky and that you can experience the sun.

הוא התכוון לכך שבאפשרותך לראות את הרקיע

ושבאפשרותך לחוות את השמש.

And he created these gorgeous buildings where you can see the sky,

והוא ייצר את הבניינים המדהימים הללו

בהם ניתן לראות את השמיים,

and where you can experience the sun,

ובהם ניתן לחוות את השמש,

that give us a better life in the built environment,

ומעניקים לנו חיים טובים יותר בתוך סביבת המגורים,

רק בשל הרלוונטיות של האור

just because of the relevance of light in its brightness and also in its shadows.

בבהירותו יחד עם הצללים שלו.

And what it all boils down to is, of course, the sun.

מה שמוביל, מטבע הדברים, אל השמש.

ותמונה זו של השמש יכולה לרמז

And this image of the Sun may suggest

שהשמש היא דבר מרושע ואלים.

that the Sun is something evil and aggressive,

but we should not forget

אך עלינו לא לשכוח שכל האנרגיה על פני הכוכב הזה

that all energy on this planet actually comes from the Sun,

למעשה מגיעה מן השמש.

and light is only a manifestation of that energy.

והאור הוא רק ביטוי

של האנרגיה הזו.

The sun is for dynamics, for color changes.

השמש מייצרת תנועתיות, חילופי צבעים,

השמש מייצרת את היופי בסביבה שלנו,

The sun is for beauty in our environment,

כמו בבניין הזה --

like in this building -- the High Museum in Atlanta,

"מוזיאון היי", באטלנטה,

which has been created by Renzo Piano from Italy,

שנוצר בידי רנצו פיאנו מאיטליה,

במשותף עם קבוצת Arup,

together with Arup Lighting, a brilliant team of lighting designers,

קבוצה מבריקה של מעצבי תאורה,

who created a very subtle modulation of light across the space,

אשר יצרו

ויסות מעודן של אור

לאורך החלל,

responding to what the sun does outside,

המגיב אל מה שהשמש עושה בחוץ,

just because of all these beautiful openings in the roof.

הכל בזכות הפתחים היפים הללו בתקרה.

So in an indirect way, you can see the sun.

כך שבאופן עקיף,

באפשרותך לראות את השמש.

And what they did is they created an integral building element

ומה שהם עשו

זה ליצור אלמנט בנייה אינטגרלי

to improve the quality of the space that surrounds the visitors of the museum.

בכדי לשפר את איכות החלל

שמקיף את המבקרים במוזיאון.

הם יצרו את ההצללה הזו

They created this shade that you can see here,

שבאפשרותכם לראות כאן,

which actually covers the sun,

שלמעשה סוככת את השמש,

אך נפתחת אל האור הטוב מהרקיע.

but opens up to the good light from the sky.

וכאן תוכלו לראות

And here you can see how they really crafted a beautiful design process

כיצד הם בנו תהליך עיצוב יפיפה

עם דגמים פיזיקאליים

with physical models,

with quantitative as well as qualitative methods,

עם שיטות כמותיות ואיכותניות,

to come to a final solution that is truly integrated

בכדי למצוא פתרון מוחלט

שמצליח להיות משולב והוליסטי לחלוטין

and completely holistic with the architecture.

עם הארכיטקטורה.

They allowed themselves a few mistakes along the way.

הם הרשו לעצמם מספר טעויות לאורך הדרך.

As you can see here, there's some direct light on the floor,

כמו שתוכלו לראות כאן, ישנם מספר אלומות אור ישירות על הרצפה,

אבל הם יכולים לגלות בקלות מהיכן הן מגיעות.

but they could easily figure out where that comes from.

והם מאפשרים לאנשים שבתוך במבנה

And they allow people in that building to really enjoy the sun,

ממש להנות מן השמש,

חלקה הטוב של השמש.

the good part of the sun.

והנאה מן השמש

And enjoying the sun can be in many different ways, of course.

יכולה להתרחש בכל מיני דרכים, כמובן,

It can be just like this,

היא יכולה להיות ממש כמו כאן,

or maybe like this, which is rather peculiar,

או אולי כמו כאן, במקרה המעט משונה הזה,

but this is in 1963 --

אך זה מתרחש 1963 -

צפייה בליקוי חמה

the viewing of a sun eclipse in the United States.

בארצות הברית.

ונראה כי מעט בהיר שם למעלה,

And it's just a bit bright up there,

so these people have found a very intriguing solution.

אז האנשים האלה מצאו לכך פתרון מעניין.

This is, I think, a very illustrative image of what I try to say --

זו, לדעתי, תמונה שמדגימה היטב את מה שאני מנסה לומר --

שהדינמיקה היפיפיה של השמש,

that the beautiful dynamics of sun, bringing these into the building,

כאשר מביאים אותה לתוך המבנה,

יוצרת איכות חדשה של סביבת המגורים שלנו

creates a quality of our built environment that truly enhances our lives.

שבאמת מגבירה את איכות חיינו.

And this is all about darkness

והדבר כולו קשור לאפלה

ממש כפי שהוא קשור לבהירות, כמובן,

as much as it is about lightness, of course,

מפני שאחרת, אינכם יכולים לראות את הדינמיקה.

because otherwise you don't see these dynamics.

As opposed to the first office

ובשונה מהמשרד הראשון שהראיתי לכם

that I showed you in the beginning of the talk,

בתחילת הדברים,

this is a well-known office, which is the Weidt Group.

זהו משרד מפורסם, של חברת White Group.

They are in green energy consulting, or something like that.

הם חברה ליעוץ בנושא אנרגיה ירוקה, או משהו בסגנון.

And they really practice what they preach

ובמקרה שלהם, באמת, נאה דורש נאה מקיים,

because this office doesn't have any electric lighting at all.

שכן למשרד הזה אין תאורה חשמלית כלל.

It has only, on one side, this big, big glass window

יש רק בצד אחד

את חלון הזכוכית הענק הזה

that helps to let the sunlight enter deep into the space

שמאפשר לתת לאור השמש להכנס

עמוק אל תוך החלל

and create a beautiful quality there and a great dynamic range.

וכך ליצור איכות יפיפיה וטווח דינאמי רחב.

So it can be very dim over there, and you do your work,

כך שיכול להיות מאד מעומעמם, ואפשר לעבוד,

and it can be very bright over there, and you do your work.

או שיכול להיות מאד בוהק, ואפשר לעבוד.

But actually, the human eye turns out to be remarkably adaptable

כי למעשה העין האנושית

התגלתה כמסתגלת היטב

to all these different light conditions that together create an environment

לכל תנאי התאורה האלה

שיחדיו יוצרים סביבה

that is never boring and that is never dull,

שלעולם איננה משעממת או קודרת,

and therefore helps us to enhance our lives.

ובכך מאפשרת לנו לשפר את חיינו.

I really owe a short introduction of this man to you.

אני מרגיש חייב לכם הצגה קצרה של האדם הזה.

This is Richard Kelly who was born 100 years ago,

זהו ריצ'ארד קלי

שנולד לפני 100 שנים,

which is the reason I bring him up now, because it's kind of an anniversary year.

שזו הסיבה שאני מביא אותו עכשיו,

מפני שזה סוג של יום-שנה.

In the 1930s, Richard Kelly was the first person to really describe

בשנות השלושים, ריצ'ארד קלי היה האדם הראשון

שהצליח לתאר

a methodology of modern lighting design.

מתודולוגיה של עיצוב תאורה מודרני.

And he coined three terms,

והוא טבע שלושה מונחים

which are "focal glow," "ambient luminescence"

שהם "זוהר מוקדי"

"נהורנות עוטפת"

and "play of the brilliants" --

ו-"משחק של בוהק"

three very distinctly different ideas about light in architecture

באמצעות מושגים יחודיים ומובחנים

על תאורה באדריכלות

that all together make up this beautiful experience.

כשכולם יחדיו

מספקים את החוויה היפיפיה הזו.

So to begin with, focal glow.

אז נתחיל עם זוהר מוקדי.

He meant something like this --

הוא התכוון למשהו כמו זה -

where the light gives direction to the space

כאשר האור מעניק תחושה של כיוון לחלל

and helps you to get around.

ומסייע לך להתמצא בו.

Or something like this,

או, משהו כזה - זהו עיצוב התאורה שהוא עשה

which is the lighting design he did for General Motors,

עבור ג'נרל מוטורס, עבור אולם התצוגה של המכוניות.

for the car showroom.

ואתם נכנסים לחלל הזה,

And you enter that space,

and you feel like, "Wow! This is so impressive,"

ואתה חשים: "וואו! זה ממש מרשים".

just because of this focal point, this huge light source in the middle.

רק בשל נקודת המוקד הזו,

מקור האור הענקי הזה במרכז.

מבחינתי זה משהו אשר מגיע מהתאטרון,

To me, it is something from theater,

and I will get back to that a little bit later.

ואגע בנושא זה שוב מאוחר יותר.

It's the spotlight on the artist that helps you to focus.

זה הזרקור על האמן

שמסייע לכם להתמקד.

It could also be the sunlight that breaks through the clouds

זה יכול להיות גם כאור הנשבר בשולי הענן

and lights up a patch of the land,

ומאיר את פיסת האדמה,

highlighting it compared to the dim environment.

מבליט אותה

בהשוואה לאזור העמום.

Or it can be in today's retail, in the shopping environment --

או שאפשר למצוא זאת גם בעולם הקמעונאות, בסביבת הקניות --

מאירים את הסחורה

lighting the merchandise and creating accents that help you to get around.

ומייצרים בולטות שמסייעת לכם להתמצא סביב.

Ambient luminescence is something very different.

נהורנות עוטפת הוא דבר שונה לחלוטין.

Richard Kelly saw it as something infinite,

ריצ'ארד קלי ראה בזה משהו אינסופי,

something without any focus,

משהו שחף מכל מיקוד,

something where all details actually dissolve in infinity.

משהו שבו כל הפרטים

למעשה מתמוססים אל האינסוף.

And I see it as a very comfortable kind of light that really helps us to relax

ואני רואה את זה כאור נעים ונוח שכזה

שממש עוזר לנו להיות נינוחים

ולגרום לנו לחשוב.

and to contemplate.

It could also be something like this:

זה יכול להיות גם משהו כזה:

the National Museum of Science in London,

המוזיאון הלאומי למדע בלונדון,

where this blue is embracing all the exhibitions and galleries

שבו הכחול הזה

עוטף את כל התצוגות והגלריות

in one large gesture.

במחווה אחת גדולה.

And then finally,

ולבסוף, גישת משחק הבוהק של קלי.

Kelly's play of brilliants added to that

זה ממש המשחק של קו הרקיע של הונג קונג,

really some play, I think, of the skyline of Hong Kong,

or perhaps the chandelier in the opera house,

או אולי, הנברשת בבית האופרה,

or in the theater here,

או באולם התיאטרון פה,

which is the decoration, the icing on the cake, something playful,

שהיא למעשה קישוט,

הקצפת שעל העוגה, משהו משחקי,

something that is just an addition to the architectural environment,

משהו שהוא פשוט תוספת

לסביבה האדריכלית, הייתי אומר.

I would say.

These three distinct elements, together,

שלושת האלמנטים האלה,

יוצרים יחדיו את סביבת התאורה

make a lighting environment that helps us to feel better.

שעוזרת לנו להרגיש טוב יותר.

And we can only create these out of darkness.

ואנו יכולים ליצור אותם רק באמצעות האפלה.

וארחיב על כך עוד.

And I will explain that further.

And I guess that is something that Richard Kelly, here on the left,

ואני מניח שזה משהו שריצ'ארד קלי, כאן מצד שמאל,

was explaining to Ludwig Mies van Der Rohe.

הסביר ללודוויג מיס ון דר רוהה.

And behind them, you see that Seagram Building

ומאחוריהם, בניין סיגראם

שלימים הפך להיות

that later turned into an icon of modern lighting design.

סמל לעיצוב תאורה מודרנית.

Those times, there were some early attempts

באותה העת, היו כבר נסיונות ראשונים

לריפוי באמצעות אור.

also for light therapy already.

You can see here a photo

תוכלו לראות כאן צילום מספריית הרפואה של ארצות הברית,

from the United States Library of Medicine,

where people are put in the sun to get better.

שבו שמים אנשים באור השמש כדי שירגישו טוב יותר.

זהו סיפור מעט שונה,

It's a little bit of a different story, this health aspect of light,

ההיבט של הבריאות באור,

than what I'm telling you today.

ביחס למה שאני מספר לכם היום.

In today's modern medicine,

בעולם הרפואה המודרני,

יש הבנה אמיתית של האור

there is a real understanding of light in an almost biochemical way.

כמעט באופן ביוכימי.

And there is the idea that, when we look at things,

וישנה התפיסה

שכאשר אנו מביטים בדברים,

האור הצהוב הוא האור שעוזר לנו ביותר,

it is the yellow light that helps us the most,

that we are the most sensitive for.

שאנו רגישים ביותר אליו.

But our circadian rhythms,

אך מחזור היממה שלנו,

שמסייע לנו בתהליכים של שינה ועירות

which are the rhythms that help us to wake and sleep

והיותינו דרוכים או נינוחים; וכיוצא בזה,

and be alert and relaxed and so forth and so on,

they are much more triggered by blue light.

כל אלו מופעלים על ידי אור כחול.

And by modulating the amount of blue in our environment,

ועל ידי ויסות של כמות הכחול

במרחב שלנו,

we can help people to relax, or to be alert,

ביכולתנו לסייע לאנשים להרגע, או להיות דרוכים,

להרדם, או להשאר עירניים.

to fall asleep, or to stay awake.

And that is how, maybe in the near future, light can help hospitals

וזוהי הדרך,

אולי בעתיד הקרוב,

אור יוכל לעזור לבתי החולים

to make people better sooner, recover them quicker.

לסייע לאנשים להירפא מהר יותר,

לאושש אותם מהר יותר.

Maybe in the airplane, we can overcome jet lag like that.

אולי בתוך המטוס,

נוכל להתגבר על יעפת בדרך הזו.

Perhaps in school, we can help children to learn better

אולי בבית הספר, נוכל לסייע לילדים ללמוד טוב יותר

כיוון שיוכלו להתרכז יותר בלמידה.

because they concentrate more on their work.

And you can imagine a lot more applications.

ותוכלו לדמיין יישומים רבים נוספים.

But I would like to talk further

אך הייתי רוצה להרחיב

about the combination of light and darkness

על השילוב

של אור ואפלה

באיכות בחיינו.

as a quality in our life.

So light is, of course, for social interaction also --

אז האור, מן הסתם, משמש גם לאינטראקציות חברתיות -

כדי ליצור מערכות יחסים

to create relationships with all the features around us.

עם כל הפרטים שמסביבנו.

It is the place where we gather around

זהו המקום בו אנו נאספים סביב

when we have to say something to each other.

כשברצוננו לומר דבר מה זה לזה.

And it is all about this planet.

וכל זה קשור גם לכוכב הזה.

But when you look at this planet at night,

אך כאשר אתם מביטים בכוכב הזה בלילה, הוא נראה בערך כך.

it looks like this.

ואני חושב שזוהי התמונה המדהימה ביותר

And I think this is the most shocking image in my talk today.

בכל ההרצאה שלי היום.

Because all this light here goes up to the sky.

מפני שכל האור הזה

עולה למעלה אל הרקיע.

It never reaches the ground where it was meant for.

הוא לעולם לא מגיע אל הקרקע

כמו שהייתה הכוונה.

It never is to the benefit of people.

זה לעולם לא משרת את טובת האנשים.

It only spoils the darkness.

הוא רק בוזז מהאפלה.

So at a global scale, it looks like this.

כך, שבמובן גלובאלי, זה נראה בערך כך.

And, I mean, that is quite amazing, what you see here --

ואני מתכוון, זה די מדהים, מה שאתם רואים כאן -

how much light goes up into the sky and never reaches the ground.

כמה אור עולה גבוה אל השמים

ולעולם לא מגיע אל הקרקע.

Because if we look at the Earth the way it should be,

כיוון שאם נסתכל בכדור הארץ כפי שאנו אמורים להביט בו,

it would be something like this very inspiring image

הוא אמור להיראות כמו התמונה מעוררת ההשראה הזו

where darkness is for our imagination and for contemplation

שבו האפלה משרתת את הדמיון שלנו

ואת ההתבוננות שלנו

and to help us to relate to everything.

ועוזרת לנו להתחבר עם הכל.

ואולם, העולם משתנה,

The world is changing though,

and urbanization is a big driver of everything.

ועיור הוא מניע מרכזי בכל הנושאים.

צילמתי את התמונה הזו לפני שבועיים בגואנגג'ואו (סין),

I took this photo two weeks ago in Guangzhou,

and I realized that 10 years ago,

והבנתי שלפני 10 שנים,

there was nothing like this, of these buildings.

לא היו נראים בעיר בניינים כאלה.

It was just a much smaller city,

הייתה זו עיר קטנה בהרבה,

וקצב העיור

and the pace of urbanization is incredible and enormous.

הוא כביר ועצום.

And we have to understand these main questions:

ועלינו להבין את השאלות העיקריות הללו:

How do people move through these new urban spaces?

כיצד אנשים נעים בתוך מרחבים חדשים אלה שבערים?

כיצד הם חולקים בתרבות שלהם?

How do they share their culture?

How do we tackle things like mobility?

כיצד אנו מטפלים בנושאים כמו ניידות?

וכיצד האור יכול לסייע בדברים אלה?

And how can light help there?

כיוון שהטכנולוגיות החדשות,

Because the new technologies,

they seem to be in a really interesting position

נראה שהן נמצאות במיקום מאד מעניין

to contribute to the solutions of urbanization

ביחס לתרומה לפתרונות העיור

ולספק לנו סביבה טובה יותר.

and to provide us with better environments.

עד זמן לא רב

It's not that long ago

that our lighting was just done with these kinds of lamps.

התאורה שלנו נעשתה

בעזרת נורות כאלה.

And of course, we had the metal-halide lamps

וכמובן, היו לנו נורות הלוגן ונורות פלורסנט

and fluorescent lamps and things like that.

ודברים דומים.

Now we have LED,

כעת יש לנו LED (דיודה פולטת אור),

but here you see the latest one, and you see how incredibly small it is.

אך הנה לפניכם הדגם העדכני,

ואתם רואים כמה קטן הוא.

And this is exactly what offers us a unique opportunity,

וזה מה שמאפשר לנו הזדמנות ייחודית,

כיוון שהגודל הזעיר הזה

because this tiny, tiny size allows us

מאפשר לנו לשים אור במקומות בהם אנו זקוקים לו ביותר.

to put the light wherever we really need it.

And we can actually leave it out where it's not needed at all

ולמעשה, אנו יכולים להשאירו בחוץ כאשר אין בו צורך

ובמקומות בהם אנו יכולים לשמר את החשכה.

and where we can preserve darkness.

ולפיכך, זוהי הצעה מעניינת מאד, לדידי,

So that is a really interesting proposition, I think,

and a new way of lighting the architectural environment

ודרך חדשה להאיר את הסביבה הארכיטקטונית

כאשר אנו חושבים על רווחתינו.

with our well-being in mind.

The problem is, though, that I wanted to explain to you how this really works --

הבעיה היא שלמרות שברצוני להסביר לכם כיצד זה באמת עובד -

אני יכול להניח ארבע כאלה על האצבע,

but I can have four of these on my finger,

ולא תוכלו לראות אותן.

so you would not be able to really see them.

So I asked our laboratory to do something about it,

ולכן ביקשתי מהמעבדה שלנו לעשות משהו בנדון,

והם אמרו, "ובכן, אנו יכולים לעשות משהו".

and they said, "Well, we can do something."

הם יצרו עבורי את נורת ה-LED הגדולה בעולם

They created for me the biggest LED in the world

especially for TEDx in Amsterdam.

במיוחד עבור TEDx אמסטרדם.

So here it is.

והנה היא.

It's the same thing as you can see over there --

היא העתק של הדבר שאתם יכולים לראות שם - רק גדול פי 200.

just 200 times bigger.

ובמהירות, אדגים לכם כיצד היא פועלת.

And I will very quickly show you how it works.

So just to explain.

כך, רק לשם ההסבר.

Now, every LED that is made these days gives blue light.

ובכן, כל LED שמיוצרת כיום

מפיקה אור כחול.

Now, this is not very pleasant and comfortable.

זה לא נעים ולא נוח.

ומסיבה זו,

And for that reason, we cover the LED with a phosphor cap.

אנו מכסים את ה-LED

עם כיפת זרחן.

And the phosphor is excited by the blue

והזרחן עובר עירור על ידי הכחול

and makes the light white and warm and pleasant.

והופך את האור ללבן, וחמים ונוח.

And then when you add the lens to that,

וכאשר מוסיפים את העדשה לזה,

you can bundle the light and send it wherever you need it

אתם יכולים לדחוס את האור ולשלח אותו לאן שאתם זקוקים לו

without any need to spill any light to the sky or anywhere else.

מבלי להיאלץ לשלוח את האור

לשמיים, או לכל מקום אחר.

So you can preserve the darkness and make the light.

וכך באפשרותכם לשמר את האפלה, וליצור את האור.

I just wanted to show that to you so you understand how this works.

עלה בדעתי להראות לכם את זה

כדי שתוכלו להבין כיצד זה פועל.

(Applause)

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

אנו יכולים להמשיך הלאה.

We can go further.

So we have to rethink the way we light our cities.

עלינו לחשוב מחדש על האופן שבו אנו מאירים את ערינו.

We have to think again about light as a default solution.

עלינו לחשוב בשנית

על אור כפתרון ברירת-מחדל.

מדוע כל האוטוסטרדות הללו מוארות תמיד?

Why are all these motorways permanently lit?

האמנם זה נחוץ?

Is it really needed?

Can we maybe be much more selective

האם אין אנו יכולים להיות בררניים יותר

and create better environments that also benefit from darkness?

וליצור סביבה טובה יותר שיכולה גם להפיק מהאפלה?

האם אנו יכולים להיות מתונים יותר עם האור?

Can we be much more gentle with light?

כמו פה. כאן יש רמת תאורה נמוכה מאד, למעשה.

Like here -- this is a very low light level actually.

אנו יכולים להיות מחוברים יותר לאנשים

Can we engage people more in the lighting projects that we create,

באופני התאורה שאנו יוצרים,

so they really want to connect with it, like here?

כך שהם ממש ירצו להתחבר לזה, כמו כאן?

Or can we create simply sculptures

או, האם ביכולתנו פשוט ליצור מערכת פיסולית

that are very inspiring to be in and to be around?

שמעוררת השראה להיות בה וסביבה?

And can we preserve the darkness?

והאם ביכולתנו לשמר את האפלה?

Because to find a place like this today on Earth

מפני שלמצוא מקומות כאלה על כדור הארץ

is really very, very challenging.

הוא דבר מאד מאד מאתגר.

And to find a starry sky like this is even more difficult.

ולמצוא שמיים זרועי כוכבים כאלה, קשה אפילו עוד יותר.

אפילו באוקינוסים, אנו יוצרים המון אור

Even in the oceans, we are creating a lot of light

שלמעשה אפשר לבטל, גם בשביל שלבעלי החיים

that we could actually ban

also for animal life to have a much greater well-being.

תהיה רווחה טובה יותר.

וידוע הוא שציפורים נודדות, למשל,

And it's known that migrating birds, for example, get very disoriented

מאבדות את ההתמצאות

because of these offshore platforms.

בשל האסדות הללו.

And we discovered that when we make those lights green,

וגילינו שכשאר אנו הופכים את האורות הללו לירוקים,

הציפורים, למעשה חוזרות לנתיבן.

the birds, they actually go the right way.

הן לא מופרעות יותר.

They are not disturbed anymore.

And it turns out once again

ומוכח לנו שוב

that spectral sensitivity is very important here.

שהרגישות לספקטרום

היא עניין חשוב מאד.

בכל הדוגמאות האלה, לדעתי,

In all of these examples, I think,

we should start making the light out of darkness,

מוטב לנו להתחיל ליצור את האור מתוך האפלה,

and use the darkness as a canvas -- like the visual artists do,

ולהשתמש באפלה כמצע ציור -

כמו שעושים אמנים חזותיים,

like Edward Hopper in this painting.

כמו אדוארד הופר, בציור הזה.

I think that there is a lot of suspense in this painting.

אני חושב שישנו מתח רב בציור הזה.

I think, when I see it, I start to think, who are those people?

אני חושב, כשאני מתבונן בזה,

אני מתחיל לחשוב, מי האנשים האלה?

Where have they come from? Where are they going?

מניין הם באו? לאן הם הולכים?

מה קרה כאן? מה עומד להתרחש בחמש הדקות הבאות?

What just happened?

What will be happening in the next five minutes?

והגילום הזה של כל הסיפורים האלה; והמתח שבכך

And it only embodies all these stories and all this suspense

נובעים מהיחס שבין החושך והאור.

because of the darkness and the light.

אדוארד הופר הוא אשף אמיתי

Edward Hopper was a real master

ביכולת ליצור את הסיפור

in creating the narration by working with light and dark.

על ידי עבודת אור וצל.

And we can learn from that

וביכולתנו ללמוד מכך

and create more interesting and inspiring architectural environments.

ליצור סביבות אדריכליות יותר מעניינות ומעוררות השראה.

We can do that in commercial spaces like this.

אנו יכולים לעשות זאת בחללים מסחריים כמו כאן.

And you can still also go outside

ועדיין אנו יכולים להגיע אל החוץ

ולהנות מהמופע הגדול ביותר ביקום,

and enjoy the greatest show in the universe,

שהוא, כמובן, היקום בעצמו.

which is, of course, the universe itself.

So I give you this wonderful, informative image of the sky,

ואני מביא לכם תמונה נהדרת, אינפורמטיבית

של הרקיע,

ranging from the inner city,

שנראה מתוך מרכז העיר,

where you may see one or two stars and nothing else,

שבו בקושי ניתן לראות יותר מכוכב אחד או שניים,

כל הדרך אל הסביבה הכפרית,

all the way to the rural environments,

שבה אתם יכולים להנות

where you can enjoy this great and gorgeous and beautiful performance

מהמופע הגדול והמדהים הזה

of the constellations and the stars.

של קבוצות הכוכבים.

באדריכלות, הדבר פועל באותו האופן.

In architecture, it works just the same.

By appreciating the darkness when you design the light,

על ידי התייחסות לאפלה כאשר אתה מעצב את האור,

אתה מייצר סביבה מעניינת יותר

you create much more interesting environments

that truly enhance our lives.

שממש משדרגת את חיינו.

This is the most well-known example, Tadao Ando's Church of the Light.

זוהי הדוגמא הידועה ביותר,

"כנסיית האור" של טדאו אנדו.

But I also think of Peter Zumthor's spa in Vals,

אך אני יכול לחשוב גם

על מעיינות המרפא בעיירה ואלס, של פיטר זומת'ור,

where light and dark, in very gentle combinations,

שבהם האור והאפלה, בהתמזגות עדינה מאד,

alter each other to define the space.

מתמירים זה את זה בכדי להגדיר את החלל.

Or Richard MacCormac's Southwark tube station in London,

או תחנת הרכבת-התחתית הדרומית של לונדון, של ריצ'ראד מקורמק,

שם אתם ממש יכולים לראות את השמיים,

where you can really see the sky, even though you are under the ground.

אפילו שאתם נמצאים מתחת לאדמה.

And finally, I want to point out

ולבסוף, ברצוני לחדד

that a lot of this inspiration comes from theater.

שרבים ממקורות ההשראה מגיעים מן התיאטרון.

And I think it's fantastic that we are today experiencing TEDx

ואני חושב שזה יוצא מן הכלל שאנו, היום, חווים את TEDx

in a theater for the first time

באולם התיאטרון בפעם הראשונה,

because I think we really owe to the theater a big thanks.

שכן אני סבור שאנו חבים תודות רבות לתיאטרון.

It wouldn't be such an inspiring scenography

שלא הייתה יכולה להיות סצנוגרפיה (עיצוב במה) טובה יותר

אלמלא התיאטרון.

without this theater.

And I think the theater is a place where we truly enhance life with light.

ואני חושב שהתיאטרון הוא מקום

שבו אנו מעצימים את החיים עם אור.

תודה רבה לכולכם.

Thank you very much.

(Applause)

(מחיאות כפיים)