Burt Rutan: Entrepreneurs are the future of space flight

מתרגם: Hanan Amar מבקר: Ido Dekkers

I want to start off by saying, Houston, we have a problem.

הייתי רוצה לפתוח במילים: יוסטון, יש לנו בעיה.

We're entering a second generation of no progress

אנחנו נכנסים לדור שני של חוסר התקדמות,

in terms of human flight in space. In fact, we've regressed.

במובן של טיסה אנושית לחלל. למעשה, חלה נסיגה מצידנו.

We stand a very big chance of losing our ability to inspire our youth

קיים סיכוי גדול שנאבד את היכולת לעורר השראה בנוער של היום

to go out and continue this very important thing

לצאת ולהמשיך את המעשה המאוד חשוב הזה

that we as a species have always done.

שאנו, כזן עשינו מאז ומתמיד.

And that is, instinctively we've gone out

והוא שאינסטינקטיבית יצאנו

and climbed over difficult places, went to more hostile places,

וטיפסנו מעבר למגבלות קשות, הלכנו לאזורים עויינים יותר,

and found out later, maybe to our surprise, that that's the reason we survived.

וגילינו מאוחר יותר, אולי להפתעתנו, שבשל כך הצלחנו לשרוד.

And I feel very strongly

ואני לא חושב

that it's not good enough for us to have generations of kids

שזה מספיק טוב שיש לנו דור של צעירים

that think that it's OK to look forward to a better version

שחושב שזה בסדר לצפות לגרסה חדשה

of a cell phone with a video in it.

של סלולרי עם מצלמת וידאו.

They need to look forward to exploration; they need to look forward to colonization;

הם צריכים לצפות למחקר של אוזרים חדשים, הם צריכים לצפות להקמת מושבות חדשות,

they need to look forward to breakthroughs.

הם צריכים לצפות לפריצות דרך. הם צריכים...

We need to inspire them, because they need to lead us

אנחנו צריכים לעורר בהם השראה, כי הם אלה שיובילו אותנו

and help us survive in the future.

ויעזרו לנו לשרוד בעתיד.

I'm particularly troubled that what NASA's doing right now with this new Bush doctrine

אני במיוחד מודאג ממה שנאס"א עושה כרגע עם דוקטרינת בוש החדשה

to -- for this next decade and a half -- oh shoot, I screwed up.

לחמש עשרה השנים הבאות -- אוי שיט, פישלתי.

We have real specific instructions here not to talk about politics.

יש לנו הוראות מאוד מפורשות לא להיכנס לפוליטיקה.

(Laughter)

(צחוק)

What we're looking forward to is --

הדבר שאנחנו מצפים לו --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

what we're looking forward to

הדבר שאנחנו מצפים לו

is not only the inspiration of our children,

הוא לא רק לעורר השראה אצל ילדינו,

but the current plan right now is not really even allowing

אלא שהתכנית כרגע היא אפילו לא לתת

the most creative people in this country -- the Boeing's and Lockheed's

לאנשים היצירתיים ביותר במדינה -- מהנדסי החלל

space engineers -- to go out and take risks and try new stuff.

של בואינג ולוקהיד לקחת סיכונים ולנסות דברים חדשים.

We're going to go back to the moon ... 50 years later?

אנחנו חוזרים לירח -- 50 שנה מאוחר יותר --

And we're going to do it very specifically planned to not learn anything new.

ואנחנו עושים זאת בכוונה ברורה לא ללמוד שום דבר חדש.

I'm really troubled by that. But anyway that's --

וזה מאוד מדאיג אותי. בכל אופן זה --

the basis of the thing that I want to share with you today, though,

הבסיס למה שאני רוצה לחלוק איתכם היום

is that right back to where we inspire people

הוא בחזרה לנושא של לעורר השראה

who will be our great leaders later.

אצל אלה שיהיו המנהיגים שלנו בעתיד.

That's the theme of my next 15 minutes here.

זה הנושא המרכזי של 15 הדקות הבאות שלי כאן.

And I think that the inspiration begins when you're very young:

ואני מאמין שההשראה מתחילה כשאנחנו מאוד צעירים:

three-year-olds, up to 12-, 14-year-olds.

מגיל 3, ועד גיל 12, 14.

What they look at is the most important thing.

הדברים שהם מסתכלים עליהם זה הדבר הכי חשוב.

Let's take a snapshot at aviation.

בואו נעשה סקירה מהירה על תעופה.

And there was a wonderful little short four-year time period

והיתה תקופה קצרה ונהדרת, בת 4 שנים,

when marvelous things happened.

שבה קרו דברים נפלאים.

It started in 1908, when the Wright brothers flew in Paris, and everybody said,

זה התחיל ב-1908 כשהאחים רייט טסו בפריס, וכולם אמרו,

"Ooh, hey, I can do that." There's only a few people that have flown

"היי, אני יכול לעשות את זה." רק מעט מאוד אנשים טסו

in early 1908. In four years, 39 countries had hundreds of airplanes,

בשנת 1908. בתוך 4 שנים, ל-39 מדינות כבר היו מאות מטוסים,

thousand of pilots. Airplanes were invented by natural selection.

אלפי טייסים. מטוסים הומצאו בתהליך של ברירה טבעית.

Now you can say that intelligent design designs our airplanes of today,

אתם יכולים לטעון שהמטוסים של היום מתוכננים בתיכנון אינטילגנטי,

but there was no intelligent design really designing those early airplanes.

אבל לא היה שום תכנון אינטילגנטי שבאמת שלט בתכנון המטוסים המוקדמים.

There were probably at least 30,000 different things tried,

קרוב לוודאי שהיו לפחות 30,000 דברים שונים שנוסו,

and when they crash and kill the pilot, don't try that again.

וכשהם התרסקו והרגו את הטייס, אל תנסו את זה שוב.

The ones that flew and landed OK

אלה שטסו ונחתו בשלום

because there were no trained pilots

כי לא היו אז טייסים מיומנים

who had good flying qualities by definition.

עם כישורי טיסה טובים, מטבע המצב.

So we, by making a whole bunch of attempts, thousands of attempts,

אז אנחנו, על ידי כך שעשינו המון נסיונות, אלפי נסיונות,

in that four-year time period, we invented the concepts

בתקופת ה-4 שנים הזו, המצאנו את הרעיונות המרכזיים

of the airplanes that we fly today. And that's why they're so safe,

שמשמשים למטוסים שטסים היום. וזו הסיבה שהם כ"כ בטוחים,

as we gave it a lot of chance to find what's good.

כי נתנו הרבה הזדמנויות למצוא מה טוב.

That has not happened at all in space flying.

זה לא קרה בכלל בתעופת חלל.

There's only been two concepts tried -- two by the U.S. and one by the Russians.

היו רק שתי שיטות שנוסו -- שניים ע"י ארצות הברית, ואחת ע"י הרוסים.

Well, who was inspired during that time period?

ובכן, מי קיבל השראה באותה תקופה?

Aviation Week asked me to make a list of who I thought

אוויאיישן וויק (שבועון תעופה) ביקשו ממני לערוך רשימה של מי שאני חשבתי

were the movers and shakers of the first 100 years of aviation.

שהם היזמים העיקריים של 100 השנים הראשונות של התעופה.

And I wrote them down and I found out later that every one of them

ורשמתי את האנשים, ומאוחר יותר גיליתי שכל אחד מהם

was a little kid in that wonderful renaissance of aviation.

היה ילד קטן בתקופת הרנסנס הנפלאה הזו של התעופה.

Well, what happened when I was a little kid was -- some pretty heavy stuff too.

הדברים שקרו כשאני הייתי ילד קטן היו גם די כבדים.

The jet age started: the missile age started. Von Braun was on there

התחיל עידן הסילון, התחיל עידן הטילים. פון בראון היה שם

showing how to go to Mars -- and this was before Sputnik.

מסביר איך להגיע למאדים -- וזה היה לפני ספוטניק.

And this was at a time when Mars was a hell of a lot more interesting

זה היה בתקופה שהמאדים היה הרבה יותר מעניין

than it is now. We thought there'd be animals there;

ממה שהוא עכשיו. חשבנו שיהיו שם חיות,

we knew there were plants there; the colors change, right?

ידענו שיש שם צמחים, כי הצבעים משתנים,נכון?

But, you know, NASA screwed that up because they've sent these robots

אבל נאס"א דפקו הכל, כי הם שלחו את הרובוטים שלהם,

and they've landed it only in the deserts.

אבל הם הנחיתו אותם רק במדבריות.

(Laughter)

(צחוק)

If you look at what happened -- this little black line is as fast as man ever flew,

אם נתבונן במה שקרה -- הקו השחור מראה את מהירות הטיסה המירבית שהאדם הגיע אליה,

and the red line is top-of-the-line military fighters

האדום מראה את המהירות המירבית של מטוסי הקרב

and the blue line is commercial air transport.

והקו הכחול מייצג את המטוסים המסחריים.

You notice here's a big jump when I was a little kid --

אפשר להבחין בקפיצה גדולה שקרתה כשאני הייתי ילד קטן,

and I think that had something to do with giving me the courage

ואני חושב שהיה לזה חלק בלתת לי את האומץ

to go out and try something that other people weren't having the courage to try.

לצאת ולנסות משהו שלאנשים אחרים לא היה האומץ לנסות.

Well, what did I do when I was a kid?

ומה עשיתי כשהייתי ילד?

I didn't do the hotrods and the girls and the dancing

לא התעסקתי במכוניות ובבחורות ובריקודים.

and, well, we didn't have drugs in those days. But I did competition model airplanes.

וגם לא היו לנו סמים באותה תקופה. אבל אני התחריתי בבניית דגמי מטוסים.

I spent about seven years during the Vietnam War

במשך שבע שנים בזמן מלחמת וייטנאם

flight-testing airplanes for the Air Force.

ביצעתי טיסות ניסוי עבור חיל האויר.

And then I went in and I had a lot of fun building airplanes

ואז נהניתי מאוד מלבנות מטוסים

that people could build in their garages.

שאנשים יכלו לבנות בבית.

And some 3,000 of those are flying. Of course, one of them

ויש בערך 3,000 דגמים כאלה שטסים. אחד מהם, כמובן,

is around the world Voyager. I founded another company in '82,

הוא ה-Voyager שיכול להקיף את העולם. הקמתי חברה נוספת ב-1982,

which is my company now.

שהיא החברה שלי כיום.

And we have developed more than one new type of airplane every year since 1982.

ואנחנו פיתחנו יותר מסוג חדש אחד של מטוסים בכל שנה מאז 1982.

And there's a lot of them that I actually can't show you on this chart.

ויש הרבה מהם שאני לא יכול להראות לכם על השרטוט הזה.

The most impressive airplane ever, I believe, was designed

המטוס הכי מרשים ביותר בכל הזמנים, לטעמי, תוכנן

only a dozen years after the first operational jet.

רק 12 שנים אחרי מטוס הסילון המתפקד הראשון.

Stayed in service till it was too rusty to fly, taken out of service.

נשאר בשירות עד שכבר היה חלוד מדי כדי לעוף, ואז יצא משירות.

We retreated in '98 back to something that was developed in '56. What?

בשנת 98' חזרנו להשתמש במשהו שפותח ב-56'. מה?

The most impressive spaceship ever, I believe,

רכב החלל המרשים ביותר בכל הזמנים, לטעמי,

was a Grumman Lunar Lander. It was a -- you know, it landed on the moon,

היה ה-Grumman, רכב הנחיתה על הירח. הוא נחת על הירח,

take off of the moon, didn't need any maintenance guys --

המריא מהירח, לא היה צורך באנשי אחזקה,

that's kind of cool.

זה די מגניב.

We've lost that capability. We abandoned it in '72.

איבדנו את היכולת הזאת. נטשנו אותה ב-72'.

This thing was designed three years after Gagarin first flew in space in 1961.

הדבר הזה תוכנן שלוש שנים אחרי שגאגרין טס לראשונה בחלל ב-1961.

Three years, and we can't do that now. Crazy.

שלוש שנים, ועכשיו אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה.

Talk very briefly about innovation cycles, things that grow,

מטורף. אם נדבר ממש בקצרה על מחזורי חידוש, בתהליכי צמיחה,

have a lot of activity; they die out when they're replaced by something else.

יש שלב של פעילות גבוהה, ואז התיישנות כשמגיע תחליף חדש.

These things tend to happen every 25 years.

התהליך הזה נוטה לקרות בכל 25 שנה.

40 years long, with an overlap. You can put that statement

במהלך 40 שנה סה"כ, עם תקופות חפיפה. אפשר ליישם את זה

on all kinds of different technologies. The interesting thing --

על כל מיני סוגים של טכנולוגיות. הדבר המעניין הוא --

by the way, the speed here, excuse me, higher-speed travel

דרך אגב, מהירות, סליחה, הגברת מהירות הטיסה

is the title of these innovation cycles. There is none here.

הוא הכותרת של מחזורי החידוש האלה. אבל כאן אין כאלה.

These two new airplanes are the same speed as the DC8 that was done in 1958.

לשני המטוסים החדשים האלה (Airbus 380, Boeing 787) אותה מהירות טיסה כמו שהיה ל-DC8 בשנת 1958.

Here's the biggie, and that is, you don't have innovation cycles

והנה הבעיה. הבעיה היא שאתה לא מקבל מחזורי חידוש

if the government develops and the government uses it.

אם הממשלה מפתחת ואם הממשלה משתמשת.

You know, a good example, of course, is the DARPA net.

דוגמא טובה היא, כמובן, רשת DARPA.

Computers were used for artillery first, then IRS.

בהתחלה השתמשו במחשבים לארטילריה, ואז לרשויות המס.

But when we got it, now you have all the level of activity,

אבל כשאנחנו קיבלנו אותם, פתאום יש רמת פעילות גבוהה,

all the benefit from it. Private sector has to do it.

יש תועלת רבה. המגזר הפרטי חייב לעשות זאת.

Keep that in mind. I put down innovation --

תזכרו את זה.

I've looked for innovation cycles in space; I found none.

אני חיפשתי מחזורי חידוש בחלל, ולא מצאתי אף לא אחד.

The very first year, starting when Gagarin went in space,

בשנה הראשונה, כשגאגרין יצא לחלל,

and a few weeks later Alan Shepherd, there were five manned

וכמה שבועות לאחר מכן אלן שפרד, היו חמש טיסות

space flights in the world -- the very first year.

מאוישות לחלל בעולם; בשנה הראשונה.

In 2003, everyone that the United States sent to space was killed.

בשנת 2003, כל מי שהאמריקאים שלחו לחלל נהרג.

There were only three or four flights in 2003.

היו רק שלוש או ארבע טיסות לחלל ב-2003.

In 2004, there were only two flights: two Russian Soyuz flights

ב-2004 היו רק שתי טיסות: שתי טיסות סויוז

to the international manned station. And I had to fly three in Mojave

לתחנת החלל הבינלאומית המאויישת. אני הייתי צריך להטיס שלוש טיסות

with my little group of a couple dozen people

משלי, במדבר מוהבי, עם קבוצה של כעשרים אנשים

in order to get to a total of five,

כדי שיהיו סה"כ 5 טיסות,

which was the number the same year back in 1961.

שהיה אותו המספר אז, ב-1961.

There is no growth. There's no activity. There's no nothing.

אין צמיחה. אין פעילות. אין כלום.

This is a picture here taken from SpaceShipOne.

זו תמונה שנלקחה מ-SpaceShipOne.

This is a picture here taken from orbit.

זו תמונה שנלקחה מטיסה במסלול.

Our goal is to make it so that you can see this picture and really enjoy that.

המטרה שלנו היא לאפשר שתוכלו לראות את התמונה הזו וממש להינות ממנה.

We know how to do it for sub-orbital flying now, do it safe enough --

היום אנחנו יודעים איך לעשות זאת עבור טיסות בתת-מסלול, לעשות את זה בטיחותי מספיק --

at least as safe as the early airlines -- so that can be done.

לפחות בטיחותי כמו חברות התעופה המוקדמות -- אז אפשר לבצע את זה.

And I think I want to talk a little bit about why we had the courage

ואני חושב שאני רוצה לדבר קצת על למה היה לנו את האומץ

to go out and try that as a small company.

לנסות דבר שכזה בתור חברה קטנה.

Well, first of all, what's going to happen next?

ובכן, קודם כל, מה הולך לקרות בהמשך?

The first industry will be a high volume, a lot of players.

התעשייה הראשונית תהיה בעלת נפח גדול, הרבה שחקנים.

There's another one announced just last week.

יש חברה נוספת שהכריזה על עצמה רק בשבוע שעבר.

And it will be sub-orbital. And the reason it has to be sub-orbital

והתעשייה תהיה תת-מסלולית. והסיבה שזה חייב להיות תת-מסלולי

is, there is not solutions for adequate safety

היא שאין פתרון בטיחותי מתאים

to fly the public to orbit. The governments have been doing this --

כדי להטיס את הציבור למסלול. הממשלה עושה זאת --

three governments have been doing this for 45 years,

שלוש ממשלות עושות את זה כבר 45 שנה,

and still four percent of the people that have left the atmosphere have died.

ועדיין, ארבעה אחוזים מכל האנשים שיצאו מהאטמוספירה נהרגו.

That's -- You don't want to run a business with that kind of a safety record.

אתה לא רוצה לנהל עסק עם הישגים בטיחותיים שכאלה.

It'll be very high volume; we think 100,000 people will fly by 2020.

נפח התעשייה יהיה גדול מאוד; אנחנו מעריכים ש-100,000 איש יטוסו עד 2020.

I can't tell you when this will start,

אני לא יכול לומר לכם מתי זה יתחיל,

because I don't want my competition to know my schedule.

כי אני לא רוצה שהמתחרים שלי ידעו את לוח הזמנים שלי,

But I think once it does, we will find solutions,

אבל אני חושב שברגע שזה יתחיל, אנחנו נמצא פתרונות.

and very quickly, you'll see those resort hotels in orbit.

ומהר מאוד אנחנו נראה בתי מלון במסלול.

And that real easy thing to do, which is a swing around the moon

ודבר שמאוד קל לבצע, שהוא לחלוף סביב הירח

so you have this cool view. And that will be really cool.

ככה שיהיה לך את הנוף המגניב הזה. וזה יהיה ממש מגניב,

Because the moon doesn't have an atmosphere --

כי לירח אין בכלל אטמוספירה,

you can do an elliptical orbit and miss it by 10 feet if you want.

יהיה אפשר לבצע מסלול אליפטי ולפספס את הירח ב-3 מטרים אם רוצים.

Oh, it's going to be so much fun.

זה הולך להיות כל כך כיף.

(Laughter)

(צחוק)

OK. My critics say, "Hey, Rutan's just spending

אוקיי. המבקרים שלי אומרים "היי, רוטאן רק מבזבז

a lot of these billionaires' money for joyrides for billionaires.

הרבה כסף של מליארדרים על שעשועים למליארדרים.

What's this? This is not a transportation system; it's just for fun."

מה זה? זאת לא מערכת תחבורה, זה רק לכיף."

And I used to be bothered by that, and then I got to thinking,

וזה הפריע לי עד שחשבתי על זה עוד קצת.

well, wait a minute. I bought my first Apple computer in 1978

רק רגע. את מחשב אפל הראשון שלי קניתי ב-1978

and I bought it because I could say, "I got a computer at my house and you don't.

וקניתי אותו רק כדי שאני אוכל להגיד, "לי יש מחשב בבית ולכם לא.

'What do you use it for?' Come over. It does Frogger." OK.

ומה הוא יכול לעשות? "בואו, אפשר לשחק Frogger." אוקיי.

(Laughter)

(צחוק)

Not the bank's computer or Lockheed's computer,

לא המחשב של הבנק או המחשב של לוקהיד,

but the home computer was for games.

המחשב הביתי היה רק למשחקים.

For a whole decade it was for fun -- we didn't even know what it was for.

למשך עשור שלם זה היה רק שעשוע -- אפילו אנחנו לא ידענו מה עושים איתו.

But what happened, the fact that we had this big industry,

אבל מה שקרה, זה שהיתה תעשייה גדולה,

big development, big improvement and capability and so on,

התפתחות רחבה, שיפורים, ביצועים וכן הלאה,

and they get out there in enough homes -- we were ripe for a new invention.

והמחשבים הגיעו למספיק בתים, והיינו בשלים להמצאה חדשה.

And the inventor is in this audience.

והממציא נמצא כאן בקהל.

Al Gore invented the Internet and because of that,

אל גור המציא את האינטרנט, ולכן,

something that we used for a whole year -- excuse me --

הדבר שהשתמשנו בו במשך שנה שלמה -- סליחה,

a whole decade for fun, became everything -- our commerce, our research,

עשור שלם בשביל הכיף, הפך להכל -- המסחר שלנו, המחקר שלנו,

our communication and, if we let the Google guys

התקשורת שלנו, ואם ניתן לחבר'ה מגוגל

think for another couple weekends, we can add a dozen more things to the list. (Laughter)

לחשוב על זה עוד כמה סופי שבוע, נוכל להוסיף עוד תריסר דברים לרשימה.

And it won't be very long before you won't be able to convince kids

ולא יעבור הרבה זמן לפני שלא נוכל לשכנע ילדים

that we didn't always have computers in our homes.

שלא תמיד היו לנו מחשבים בבתים שלנו.

So fun is defendable.

אז יש הגנה לשעשוע.

OK, I want to show you kind of a busy chart,

אוקיי, אני רוצה להראות לכם שרטוט די עמוס,

but in it is my prediction with what's going to happen.

אבל בתוכו נמצא החיזוי שלי למה שהולך לקרות.

And in it also brings up another point, right here.

ודרכו גם להעלות עוד נקודה, הנה כאן.

There's a group of people that have come forward --

יש קבוצה של אנשים שהתגייסו למטרה --

and you don't know all of them -- but the ones that have come forward

ואתם לא מכירים את כולם -- אבל אלה שבאו והתגייסו למטרה

were inspired as young children, this little three- to 15-year-old age,

הוקסמו כשהיו ילדים קטנים, בגילאי 3 עד 15 שנה,

by us going to orbit and going to the moon here,

על ידי הטיסות אל החלל ואל הירח,

right in this time period.

ממש בתקופה הזאת.

Paul Allen, Elan Musk, Richard Branson, Jeff Bezos, the Ansari family,

פול אלן, אלון מאסק, ריצ'ארד ברנסון, ג'ף בזוס, משפחת אנסארי,

which is now funding the Russians' sub-orbital thing,

שעכשיו מממנים את העניין התת-מסלולי של הרוסים,

Bob Bigelow, a private space station, and Carmack.

בוב ביגלו, תחנת חלל פרטית, וקארמאק.

These people are taking money and putting it in an interesting area,

האנשים האלה לוקחים כסף ומשקיעים אותו בתחום מעניין,

and I think it's a lot better than they put it in an area

ואני חושב שזה הרבה יותר טוב משישקיעו אותו בתחום

of a better cell phone or something -- but they're putting it in very --

של סלולריים טובים יותר או משהו כזה -- אבל הם משקיעים אותו

areas and this will lead us into this kind of capability,

בתחום שיאפשר לנו להתקדם ליכולות האלה,

and it will lead us into the next really big thing

וזה יוביל אותנו לדבר הבאמת גדול הבא

and it will allow us to explore. And I think eventually

וזה יאפשר לנו לנסות דברים חדשים. ואני חושב שבסופו של דבר

it will allow us to colonize and to keep us from going extinct.

זה יאפשר לנו להתיישב במקומות אחרים ולמנוע את הכחדתנו.

They were inspired by big progress. But look at the progress that's going on after that.

הם קיבלו השראה מהתקדמות גדולה. אבל תסתכלו על ההתקדמות שבאה אחר כך.

There were a couple of examples here.

יש כאן כמה דוגמאות.

The military fighters had a -- highest-performance military airplane

מטוס הקרב עם הביצועים הטובים ביותר

was the SR71. It went a whole life cycle, got too rusty to fly,

היה ה-SR71. הוא עבר מחזור חיים שלם, נהיה חלוד מדי מכדי לעוף,

and was taken out of service. The Concorde doubled the speed for airline travel.

ויצא משירות. הקונקורד הכפיל את מהירות התחבורה התעופתית.

It went a whole life cycle without competition,

עבר מחזור חיים שלם בלי תחרות;

took out of service. And we're stuck back here

יצא משירות. ואנחנו שוב תקועים כאן

with the same kind of capability for military fighters

עם אותם ביצועים של מטוסי קרב

and commercial airline travel that we had back in the late '50s.

ומטוסי נוסעים שהיו לנו בשנות ה-50 המאוחרות.

But something is out there to inspire our kids now.

אבל יש שם עכשיו משהו שיעורר השראה בילדים שלנו,

And I'm talking about if you've got a baby now,

ואני מדבר על אם יש לכם תינוק עכשיו,

or if you've got a 10-year-old now.

אם יש לכם ילד בן 10 עכשיו.

What's out there is there's something really interesting going to happen here.

מה שיש שם זה משהו מאוד מעניין שהולך לקרות.

Relatively soon, you'll be able to buy a ticket

יחסית בקרוב, תוכלו לקנות כרטיס

and fly higher and faster than the highest-performance

ולטוס יותר גבוה ויותר מהר ממטוס הקרב

military operational airplane. It's never happened before.

בעל הביצועים הטובים ביותר. דבר כזה מעולם לא קרה.

The fact that they have stuck here with this kind of performance

העובדה שהם תקועים כאן עם ביצועים מהסוג הזה

has been, well, you know, you win the war in 12 minutes;

היא, אתם יודעים, בגלל שמנצחים מלחמה ב-12 דקות,

why do you need something better?

ולמה צריך משהו טוב יותר?

But I think when you guys start buying tickets and flying

אבל אני חושב שכשאתם תתחילו לקנות כרטיסים ולטוס

sub-orbital flights to space, very soon -- wait a minute,

טיסות תת-מסלוליות לחלל, מאוד בקרוב -- חכו רגע,

what's happening here, we'll have military fighters

מה קרה פה, יהיו לנו מטוסי קרב

with sub-orbital capability, and I think very soon this.

עם יכולות תת-מסלוליות, ומאוד בקרוב את זה.

But the interesting thing about it is the commercial guys are going to go first.

אבל הדבר הדבר המעניין בקשר לזה הוא שהחבר'ה המסחריים ילכו על זה ראשונים.

OK, I look forward to a new "capitalist's space race," let's call it.

אוקיי, אני מצפה למרוץ חלל קפיטליסטי חדש, ככה נקרא לזה.

You remember the space race in the '60s was for national prestige,

אתם זוכרים שמרוץ החלל בשנות ה-60 היה על יוקרה לאומית,

because we lost the first two milestones.

כי הפסדנו את שתי אבני הדרך הראשונות.

We didn't lose them technically. The fact that we had the hardware

טכנית לא הפסדנו אותם. העובדה שהיתה לנו החומרה

to put something in orbit when we let Von Braun fly it --

לשים משהו במסלול לוויני כשנתנו לפון בראון להטיס אותו,

you can argue that's not a technical loss.

אפשר לטעון שזה לא היה הפסד מבחינה טכנית.

Sputnik wasn't a technical loss, but it was a prestige loss.

ספוטניק לא היה הפסד מבחינה טכנית, אבל זה היה הפסד של יוקרה.

America -- the world saw America as not being the leader in technology,

העולם ראה שאמריקה לא המובילה מבחינה טכנולוגית,

and that was a very strong thing.

וזה היה דבר מאוד משמעותי.

And then we flew Alan Shepherd weeks after Gagarin,

ואז הטסנו את אלן שפרד מספר שבועות אחרי גאגארין,

not months or decades, or whatever. So we had the capability.

לא חודשים או עשורים, או מה שלא יהיה. אז היתה לנו היכולת.

But America lost. We lost. And because of that, we made a big jump to recover it.

אבל אמריקה הפסידה. אנחנו הפסדנו. ולכן עשינו קפיצה גדולה כדי להתגבר על כך.

Well, again, what's interesting here is we've lost

ובכן, שוב, מה שמעניין הוא שכבר הפסדנו

to the Russians on the first couple of milestones already.

לרוסים בכמה אבני הדרך הראשונות.

You cannot buy a ticket commercially to fly into space in America --

אתה לא יכול לקנות כרטיס טיסה מסחרי לחלל באמריקה.

can't do it. You can buy it in Russia.

לא יכול. אתה יכול לקנות אותו ברוסיה.

You can fly with Russian hardware. This is available

אתה יכול לטוס על חללית רוסית. זה אפשרי

because a Russian space program is starving,

כי תכנית החלל הרוסית גוועת,

and it's nice for them to get 20 million here and there to take one of the seats.

וזה משתלם להם לקבל 20 מליון פה ושם כדי שתתפוס להם מושב אחד.

It's commercial. It can be defined as space tourism. They are also offering a trip

זה מסחרי, אפשר להגדיר את זה כתיירות חלל. הם גם מציעים לצאת

to go on this whip around the moon, like Apollo 8 was done.

לטיסה שתבצע חליפה סביב הירח, כמו שאפולו 8 עשתה.

100 million bucks -- hey, I can go to the moon.

100 מליון דולר -- היי, אני יכול לטוס לירח.

But, you know, would you have thought back in the '60s,

אבל, הייתם חושבים בשנות השישים,

when the space race was going on,

כשמרוץ החלל היה בעיצומו,

that the first commercial capitalist-like thing to do

שהדבר המסחרי והקפיטליסטי הראשון לעשות

to buy a ticket to go to the moon would be in Russian hardware?

לקנות כרטיס טיסה לירח יתאפשר בחומרה רוסית?

And would you have thought, would the Russians have thought,

והאם הייתם מדמיינים, האם הרוסים היו מדמיינים,

that when they first go to the moon in their developed hardware,

שכשהם יטוסו לראשונה לירח בחומרה המתקדמת שלהם,

the guys inside won't be Russians? Maybe it'll probably be a Japanese

החבר'ה בפנים לא יהיו רוסים? אולי סביר שזה יהיה איזה

or an American billionaire? Well, that's weird: you know, it really is.

מליארדר יפני או אמריקאי? ובכן, זה מוזר, אתם יודעים, באמת מוזר.

But anyway, I think we need to beat them again.

אבל בכל מקרה, אני חושב שצריך לנצח אותם שוב.

I think what we'll do is we'll see a successful, very successful,

אני חושב שמה שאנחנו נראה זה תעשיית חלל פרטית

private space flight industry. Whether we're first or not really doesn't matter.

מצליחה, מאוד מצליחה. בין אם אנחנו ראשונים או לא, לא ממש משנה.

The Russians actually flew a supersonic transport before the Concorde.

הרוסים למעשה הטיסו מטוס תובלה על קולי לפני הקונקורד.

And then they flew a few cargo flights, and took it out of service.

והם הטיסו מספר טיסות מטען, ואז הוציאו אותו משירות.

I think you kind of see the same kind of parallel

אני חושב שרואים את אותו סגנון של תבנית מקבילה

when the commercial stuff is offered.

כשמציעים טכנולוגיה מסחרית.

OK, we'll talk just a little bit about commercial development for human space flight.

אוקיי, נדבר מעט על התפתחות של טיסות מסחריות מאויישות לחלל.

This little thing says here: five times

הדבר הקטן הזה כאן אומר שיש פי 5

what NASA's doing by 2020. I want to tell you, already

ממה שנאס"א תעשה עד 2020. אני רוצה לספר לכם, כבר עכשיו

there's about 1.5 billion to 1.7 billion

יש בערך בין 1.5 ל-1.7 מליארד דולר

investment in private space flight that is not government at all --

שמושקעים בתעופת חלל פרטית, שהם לא ממשלתיים בכלל,

already, worldwide. If you read -- if you Google it,

כבר עכשיו, בכל העולם. אם תקראו או תחפשו בגוגל,

you'll find about half of that money, but there's twice of that

תמצאו בערך חצי מהסכום, אבל יש פי שתיים מזה

being committed out there -- not spent yet, but being committed

שהופקדו לצורך התעשייה -- עדיין לא הוצאו, אבל הופקדו

and planned for the next few years. Hey, that's pretty big.

ושמתוכננים לשמש למספר שנים הקרובות. היי, זה די הרבה.

I'm predicting, though, as profitable as this industry is going to be --

אבל אני מנבא, שעם כמה שהענף הזה הולך להיות רווחי --

and it certainly is profitable when you fly people at 200,000 dollars

והוא בהחלט הולך להיות רווחי כשמטיסים אנשים ב-200,000 דולר

on something that you can actually operate at a tenth of that cost,

במשהו שאפשר להפעיל בעשירית מהמחיר הזה,

or less -- this is going to be very profitable.

או פחות -- זה הולך להיות מאוד רווחי.

I predict, also, that the investment that will flow into this

אני מנבא, גם, שההשקעות שיזרמו לתוך הענף

will be somewhere around half of what the U.S. taxpayer

יהיה בסביבות חצי ממה שמשלם המיסים האמריקאי

spends for NASA's manned spacecraft work.

מוציא על הטיסות המאויישות של נאס"א.

And every dollar that flows into that will be spent more efficiently

וכל דולר שזורם לשם ינוצל בצורה יותר יעילה

by a factor of 10 to 15. And what that means is before we know it,

בפקטור של בין 10 ל-15. ומה שזה אומר זה שלפני שנשים לב,

the progress in human space flight, with no taxpayer dollars,

ההתקדמות של טיסות חלל מאויישות, ללא כספי מיסים,

will be at a level of about five times as much

יהיו ברמה של בערך פי 5

as the current NASA budgets for human space flight.

מהתקציב הנוכחי של נאס"א לטיסות מאויישות לחלל.

And that is because it's us. It's private industry.

וזה בגלל שזה אנחנו. המגזר הפרטי.

You should never depend on the government to do this sort of stuff --

אף פעם אסור לתת לממשלה לעשות דברים מהסוג הזה --

and we've done it for a long time. The NACA, before NASA,

ואנחנו עושים את זה כבר הרבה זמן. הנאק"א, לפני שהם הפכו לנאס"א,

never developed an airliner and never ran an airline.

מעולם לא פיתחו מטוס נוסעים ומעולם לא הפעילו קו תעופה.

But NASA is developing the space liner, always has,

אבל נאס"א היא זו שמפתחת את הקו לחלל, מאז ומעולם,

and runs the only space line, OK. And we've shied away from it

והפעילה את הקו היחיד לחלל, אוקיי. ואנחנו נזהרנו מזה

because we're afraid of it. But starting back in June of 2004,

בגלל שזה מפחיד אותנו. אבל החל מיוני 2004,

when I showed that a little group out there actually can do it,

כשהראיתי שקבוצה קטנה ממש מסוגלת לעשות את זה,

can get a start with it, everything changed after that time.

יכולה להתחיל עם זה, הכל השתנה אחרי זה.

OK, thank you very much.

אוקיי, תודה רבה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)