3 lessons on decision-making from a poker champion | Liv Boeree

תרגום: Shlomo Adam עריכה: Sigal Tifferet

So I'm a professional poker player,

אני שחקנית פוקר מקצועית,

and today, I want to talk about three things that the game has taught me

והיום ברצוני לדבר על שלושה דברים

שהמשחק הזה לימד אותי בנוגע לקבלת החלטות,

around decision-making that I find apply to everyday life.

שלדעתי יפים גם לחיי היומיום.

Now the first of these things is about luck.

הראשון שבהם קשור למזל.

Now, like poker, life is also a game of skill and luck,

גם החיים, כמו פוקר, הם משחק של כישורים ומזל,

and when it comes to the biggest things we care about --

וכשמדובר בדברים הכי חשובים לנו -

health, wealth and relationships --

בריאות, עושר ויחסים -

these outcomes don't only depend on the quality of our decision-making,

התוצאות אינן תלויות רק באיכות קבלת ההחלטות שלנו,

but also the roll of life's dice.

אלא גם בהטלת הקוביות בחיים.

For example, we can be perfectly health-conscious

למשל, אנו יכולים להיות מודעים לגמרי לבריאותנו,

and still get unlucky with something like cancer.

ועדיין ליפול במשהו כמו סרטן.

Or we can smoke 20 a day and live to a ripe old age,

או שנעשן 20 סיגריות ליום ובכל זאת להגיע לזקנה ושיבה,

and this kind of ambiguity can make it hard for us to know

ואי-הבהירות הזאת עלולה להקשות עלינו לדעת

how good our strategies are, sometimes,

עד כמה האסטרטגיות שלנו טובות,

especially when we're experiencing a lot of success.

במיוחד כשאנו מתנסים בהצלחות רבות.

For example, back in 2010,

ב-2010, למשל,

I won a really big poker tournament known as the European Poker Tour.

זכיתי בטורניר פוקר גדול מאד, "טורניר הפוקר האירופי".

And because I'd only been playing full-time for about a year,

והיות שעד אז שיחקתי באופן מלא במשך כשנה בלבד,

when I won, I assumed I must be rather brilliant.

הנחתי, כשניצחתי, שאני ודאי מוצלחת למדי.

In fact, I thought I was so brilliant

למעשה, חשבתי שאני כה מוצלחת,

that I not only got rather lazy with studying the game,

שהתחלתי לא רק להתעצל בלימוד המשחק,

but I also got more risky,

אלא גם להסתכן יותר,

started playing in the biggest tournaments I could

התחלתי לשחק בטורנירים הכי גדולים

against the very best in the world.

מול הטובים בעולם.

And then my profit graph went from a thing of beauty

ואז פרופיל הזכיות שלי הפך מיצירת פאר

למשהו עצוב מאד,

to something kind of sad,

with this worrying downhill trend for a long time,

במגמת ירידה ארוכה ומדאיגה מאד,

עד שלבסוף הבנתי שהערכתי מדי את המיומנות שלי

until I finally realized that I was overestimating my skill level,

and got my act together.

ולקחתי את עצמי בידיים.

And this kind of reminds me of what we've been seeing

וזה מזכיר לי את מה שראינו

in the cryptocurrency space, at least in 2017,

בתחום המטבעות המבוזרים, לפחות ב-2017,

where the only thing that's been going up faster than the markets themselves

כשהדבר היחיד שעלה מהר יותר מהשווקים עצמם

is the number of "senior investment specialists"

היה מספר "מומחי ההשקעות הבכירים"

who have been appearing out of nowhere.

שצצו פתאום.

Now I'm not saying it's not possible to have a strategic edge,

אינני טוענת שאי-אפשר להחזיק ביתרון אסטרטגי,

but at the same time, it's very easy to feel like a genius

אבל קל מאד גם להרגיש כמו גאון

when you're in a market that's going up so fast

בשוק שעולה כל-כך מהר

that even the worst strategies are making a profit.

עד שאפילו האסטרטגיות הכי גרועות מניבות רווח.

So when we're experiencing success,

אז כשאנו מתנסים בהצלחה,

it's important to take a moment to really ask ourselves

חשוב שנעצור לרגע ונשאל את עצמנו

how much of it is truly down to us,

כמה מזה באמת בזכותנו?

because our egos love to downplay the luck factor when we're winning.

כי האגו שלנו אוהב להמעיט בערך המזל כשאנו זוכים.

דבר שני שהפוקר לימד אותי,

Now, a second thing poker taught me

is the importance of quantifying my thinking.

הוא שחשוב לכמת את החשיבה שלי.

When you're playing, you can't just get away with going,

כשמשחקים, אי-אפשר להסתפק באמירה,

"Eh, they're probably bluffing."

"הוא בטח מבלף."

That's just going to lose you a bunch of money,

זה יגרום לכם להפסיד המון כסף,

because poker is a game of probabilities and precision,

כי פוקר הוא משחק של הסתברויות ודיוק,

and so you have to train yourself to think in numbers.

ולכן חשוב מאד להתאמן על חשיבה במספרים.

אז היום, בכל פעם שאני תופסת את עצמי

So now, whenever I catch myself

thinking vaguely about something really important, like,

חושבת במעורפל על משהו חשוב מאד

כמו, "לא סביר שאשכח מה רציתי לומר בהרצאתי ב-TED,"

"It's unlikely I'll forget what I want to say in my TED Talk,"

I now try to estimate it numerically.

אני מנסה להעריך זאת בצורה מספרית.

(Laughter)

[אובדן חוט המחשבה: 25%]

Trust me, it helps a lot with the planning process.

האמינו לי: זה עוזר מאד בתכנון.

And the thing is, almost anything that could possibly happen here today,

והעניין הוא שכל דבר שעשוי לקרות כאן,

or at any point in the future,

או בכל שלב בעתיד,

can also be expressed as a probability, too.

ניתן גם לבטא כהסתברות.

(Laughter)

[לחיות עד 100: 22%]

אז כעת אני משתדלת גם לדבר במספרים.

So now I also try to speak in numbers as well.

So if someone asks me,

למשל, אם שואלים אותי,

"Hey, Liv, do you think you're going to come along to that thing tonight?"

"ליב, חושבת שתבואי לאירוע הזה הערב?"

במקום פשוט לענות, "כן, כנראה,"

instead of just saying to them, "Yeah, probably,"

I actually give them my best estimate --

אני נותנת את ההערכה הכי טובה שלי -

say, 60 percent.

נניח, 60 אחוז.

Because -- I know that sounds a little odd --

כי - אני יודעת שזה נשמע קצת מוזר -

but the thing is, I ran a poll on Twitter

אבל עשיתי סקר ב"טוויטר"

of what people understand the word "probably" to mean,

ושאלתי מה פירוש המילה "כנראה",

וזאת היתה התפלגות התשובות.

and this was the spread of answers.

Enormous!

עצומה!

So apparently, it's absolutely useless

אז מתברר שהמילה חסרת ערך אמיתי.

at actually conveying any real information.

So if you guys catch yourselves using these vague words,

אז אם אתם מגלים שאתם משתמשים במלים המעורפלות האלה,

like "probably" or "sometimes,"

כמו "כנראה" או "לפעמים",

נסו במקום זה להשתמש במספרים, כי כשאנו מדברים במספרים,

try, instead, using numbers, because when we speak in numbers,

we know what lands in the other person's brain.

ברור לנו מה מגיע למוחו של השומע.

Now, the third thing I want to touch on today is intuition.

הנושא השלישי שבו אני רוצה לגעת הוא האינטואיציה.

How often have you seen these kinds of inspirational memes

כמה פעמים ראיתם את הממים רבי-ההשראה האלה ב"פייסבוק"?

in your Facebook feed?

[בטחו בתחושת הבטן שלכם]

[Always trust your gut feeling and never second-guess.]

[האמינו בתדרים שאנשים מקרינים]

They're nice, right?

נחמד, נכון?

It's lovely. Yes. "Trust your soul."

זה יפה. כן. "בטח בנשמתך".

ובכן, אלה עצות איומות.

Well, they're terrible advice.

These are some of the best poker players in the world right now.

אלה כמה משחקני הפוקר הכי טובים כיום בעולם.

Do they look like people who live purely off feelings and intuitions?

האם הם נראים כמו אנשים שפועלים רק על פי תחושות ואינטואיציה?

(Laughter)

(צחוק)

Look at them!

הביטו בהם!

Obviously, these guys are about slow, careful analysis,

ברור שמעניין אותם רק ניתוח איטי וקפדני,

and that's because the game has outgrown the days

כי המשחק עבר כבר את הימים

שבהם חוכמת-רחוב וקריאת אנשים לבדם

where pure street smarts and people-reading

can get you to the top.

יכולים להביא אותך לפסגה.

And that's because our intuitions aren't nearly as perfect

וזאת משום שהאינטואיציות שלנו אינן כלל מושלמות

as we'd like to believe.

כפי שהיינו רוצים להאמין.

I mean, it'd be great, whenever we're in a tough spot,

נכון, היה נהדר אם ברגעי משבר

to just have an answer appear to us from some magical source of inspiration.

התשובה היתה צצה בראשנו מאיזה מקור השראה קסום.

But in reality, our gut is extremely vulnerable

אבל במציאות, הבטן שלנו פגיעה ביותר

to all kinds of wishful thinking and biases.

לכל מיני תקוות שווא והטיות.

So then, what is our gut good for?

אז למה טובה תחושת הבטן?

Well, all the studies I've read

כל המחקרים שקראתי

conclude that it's best-suited for everyday things

הגיעו למסקנה שהיא טובה לדברים יומיומיים

that we have lots and lots of experience in,

שיש לנו הרבה מאד נסיון איתם,

like how we just know that our friend is mad at us

למשל, איך ברור לנו שחבר שלנו כועס עלינו

before we've even said anything to them,

עוד לפני שדיברנו איתו,

or whether we can fit our car into a tight parking spot.

או האם נצליח להידחק לחניה קטנה.

But when it comes to the really big stuff,

אבל כשמדובר בדברים הרציניים,

like what's our career path going to be

כמו, איך תיראה הקריירה שלנו,

or who should we marry,

או למי להינשא,

why should we assume that our intuitions

מדוע עלינו להניח שהאינטואיציה שלנו

are better calibrated for these than slow, proper analysis?

מכויילת טוב יותר מאשר ניתוח איטי ומדויק?

I mean, they don't have any data to be based off.

הרי אין לנו נתונים להסתמך עליהם.

So my third lesson is, while we shouldn't ignore our intuitions,

אז הלקח השלישי שלי הוא שלמרות שלא כדאי להתעלם מהאינטואיציה,

we shouldn't overprivilege them either.

לא כדאי לתת לה משקל-יתר.

And I'd like to summarize these three lessons today

ואני רוצה לסכם את שלושת הלקחים של היום

with my own set of memes,

במערכת ממים משלי,

with more of a poker-player twist.

עם טוויסט של שחקנית פוקר.

"Success is sweetest when you achieve it across a large sample size."

"הצלחה מתוקה מושגת ממדגם גדול."

(Laughter)

(צחוק)

"Your gut is your friend and so is a cost-benefit analysis.

"תחושת הבטן היא ידידתכם וכך גם ניתוח עלות-תועלת."

(Laughter)

"The future is unknown, but you can damn well try and estimate it."

(צחוק)

"העתיד אינו ידוע, אך בהחלט אפשר לנסות להעריך מה יהיה."

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)