Andres Lozano: Parkinson's, depression and the switch that might turn them off

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

One of the things I want to establish right from the start

אחד הדברים שברצוני להבהיר כבר בהתחלה

is that not all neurosurgeons wear cowboy boots.

הוא שלא כל הנוירו-כירורגים נועלים מגפי בוקרים.

I just wanted you to know that.

סתם רציתי שתדעו.

So I am indeed a neurosurgeon,

אני אכן נוירו-כירורג,

and I follow a long tradition of neurosurgery,

ואני ממשיך דרכה של מסורת נוירו-כירורגית ארוכה.

and what I'm going to tell you about today

אני עומד לספר לכם היום

is adjusting the dials in the circuits in the brain,

על כיוונונים במעגלי המוח,

being able to go anywhere in the brain

כך שניתן יהיה להגיע לכל מקום במוח

and turning areas of the brain up or down

כדי להדליק או לכבות אזורים שונים

to help our patients.

וכך לעזור למטופלים.

So as I said, neurosurgery comes from a long tradition.

כאמור, לנוירו-כירורגיה יש מסורת ארוכה.

It's been around for about 7,000 years.

היא קיימת כ-7,000 שנה.

In Mesoamerica, there used to be neurosurgery,

באזור מיסואמריקה (צפון דרום-אמריקה) היתה קיימת נוירו-כירורגיה,

and there were these neurosurgeons that used to treat patients.

והיו שם נוירו-כירורגים שנהגו לטפל בחולים.

And they were trying to -- they knew that the brain was involved

הם ידעו שהמוח קשור

in neurological and psychiatric disease.

במחלות עצבים ומחלות נפש.

They didn't know exactly what they were doing.

הם לא בדיוק ידעו מה הם עושים.

Not much has changed, by the way. (Laughter)

מה שלא השתנה בהרבה, דרך אגב.

But they thought that,

אבל הם סברו

if you had a neurologic or psychiatric disease,

שאם יש מחלת עצבים או מחלת נפש,

it must be because you are possessed

זה בגלל שיש בקרב החולה

by an evil spirit.

רוח רעה.

So if you are possessed by an evil spirit

אז אם יש בקרבך רוח רעה הגורמת

causing neurologic or psychiatric problems,

להפרעות עצביות או נפשיות,

then the way to treat this is, of course,

הדרך לטפל בזה

to make a hole in your skull and let the evil spirit escape.

היא לעשות חור בגולגולת ולאפשר לרוח הרעה לצאת.

So this was the thinking back then,

זו היתה החשיבה אז,

and these individuals made these holes.

והאנשים הללו עשו את החורים האלה.

Sometimes the patients were a little bit reluctant

לפעמים החולים היו קצת סרבנים

to go through this because, you can tell that

לעבור תהליך כזה, ניתן לזהות זאת

the holes are made partially and then, I think,

מהחורים שנעשו באופן חלקי ואז --

there was some trepanation, and then they left very quickly

-- היה קידוח חלקי ואז הם הפסיקו

and it was only a partial hole,

וזה היה רק חור חלקי,

and we know they survived these procedures.

ואנו יודעים שהם שרדו טיפולים כאלה.

But this was common.

אבל זה היה מקובל.

There were some sites where one percent

בכמה מקומות מצאו אחוז אחד

of all the skulls have these holes, and so you can see

מכל הגולגלות עם חורים כאלה ומזה ניתן להסיק

that neurologic and psychiatric disease is quite common,

שמחלות עצביות ונפשיות היו די

and it was also quite common about 7,000 years ago.

שכיחות לפני 7,000 שנה וכך הן גם כיום.

Now, in the course of time,

כעת עם חלוף הזמן,

we've come to realize that

גילינו שחלקים שונים

different parts of the brain do different things.

במוח עושים דברים שונים.

So there are areas of the brain that are dedicated

כך שיש אזורים במוח המוקדשים

to controlling your movement or your vision

לשליטה על תנועה או ראייה

or your memory or your appetite, and so on.

או זיכרון או תיאבון וכך הלאה.

And when things work well, then the nervous system

כאשר הדברים פועלים כשורה, המערכת העיצבית

works well, and everything functions.

מתפקדת כהלכה וכך הכל מתפקד.

But once in a while, things don't go so well,

אבל מפעם לפעם, הדברים משתבשים

and there's trouble in these circuits,

ומופיעות תקלות במעגלים הללו,

and there are some rogue neurons that are misfiring

ויש כמה תאי-עצב מרדניים שמתפרעים

and causing trouble, or sometimes they're underactive

וגורמים לבעיות, או שלפעמים פעילותם מתחת לרמה הרגילה

and they're not quite working as they should.

והם אינם מתפקדים כמצופה מהם.

Now, the manifestation of this

הביטוי הפיזי של זה תלוי

depends on where in the brain these neurons are.

בהיכן במוח הם ממוקמים.

So when these neurons are in the motor circuit,

אם תאי-העצב האלה נמצאים במעגל המוטורי,

you get dysfunction in the movement system,

מתקבלת פעולה משובשת של מערכת התנועה,

and you get things like Parkinson's disease.

ומקבלים דברים כמו מחלת פרקינסון.

When the malfunction is in a circuit that regulates your mood,

כאשר התקלה היא במעגל השולט במצב-הרוח,

you get things like depression,

מקבלים דברים כמו דיכאון,

and when it is in a circuit that controls your memory and cognitive function,

וכאשר התקלה היא במעגל השולט בזיכרון ותפיסה

then you get things like Alzheimer's disease.

מקבלים דברים כמו אלצהיימר.

So what we've been able to do is to pinpoint

מה שאנו מסוגלים עכשיו לעשות זה לאתר נקודתית

where these disturbances are in the brain,

היכן קיימות ההפרעות הללו במוח,

and we've been able to intervene within these circuits

ומסוגלים להתערב במעגלים האלה

in the brain to either turn them up or turn them down.

שבמוח ואו להדליקם או לכבותם.

So this is very much like choosing the correct station

כך שזה מאוד דומה לבחירת

on the radio dial.

התחנה הנכונה ברדיו.

Once you choose the right station, whether it be jazz or opera,

ברגע שבוחרים את התחנה הנכונה, בין אם זה ג'ז או אופרה,

in our case whether it be movement or mood,

במקרה שלנו זה או תנועה או מצב-רוח,

we can put the dial there,

אנו מכוונים לאותה תחנה,

and then we can use a second button to adjust the volume,

ואז משתמשים בכפתור השני כדי לווסת את עוצמת הקול,

to turn it up or turn it down.

להעלותו או להנמיכו.

So what I'm going to tell you about

אני עומד לספר לכם

is using the circuitry of the brain to implant electrodes

על השימוש במעגלים החשמליים במוח להשתלת אלקטרודות

and turning areas of the brain up and down

כדי להדליק או לכבות אזורים במוח

to see if we can help our patients.

ולראות אם נוכל לעזור למטופלינו.

And this is accomplished using this kind of device,

זה מתבצע בעזרת התקן כזה,

and this is called deep brain stimulation.

והפעולה נקראת גירוי מוחי עמוק.

So what we're doing is placing these electrodes throughout the brain.

אנו מחדירים את האלקטרודות דרך המוח.

Again, we are making holes in the skull about the size of a dime,

שוב, אנו יוצרים חורים בגולגולת בערך בגודל של מטבע,

putting an electrode in, and then this electrode

מכניסים אלקטרודה פנימה

is completely underneath the skin

והיא לגמרי מתחת לעור

down to a pacemaker in the chest,

ומגיעה עד לקוצב דופק הלב בחזה,

and with a remote control very much like a television remote control,

ועם שלט רחוק הדומה מאוד לשלט טלוויזיה,

we can adjust how much electricity we deliver

אנו יכולים לווסת כמה זרם חשמלי מגיע

to these areas of the brain.

לאזורים הללו במוח.

We can turn it up or down, on or off.

אנו מסוגלים להעלותו או להורידו, להדליקו או לכבותו.

Now, about a hundred thousand patients in the world

כמאה אלף מטופלים בעולם

have received deep brain stimulation,

קיבלו גירוי מוחי עמוק,

and I'm going to show you some examples

ואראה לכם כמה דוגמאות

of using deep brain stimulation to treat disorders of movement,

של שימוש בגירוי מוחי עמוק לטיפול בבעיות תנועה,

disorders of mood and disorders of cognition.

בעיות במצב-רוח ובעיות בתפיסה.

So this looks something like this when it's in the brain.

זה נראה משהו כמו זה כאשר הוא במוח.

You see the electrode going through the skull into the brain

רואים את האלקטרודה חודרת דרך הגולגולת אל תוך המוח

and resting there, and we can place this really anywhere in the brain.

ונעצרת שם, ואנו יכולים להגיע איתה ממש לכל אזור במוח.

I tell my friends that no neuron is safe

לחבריי אני אומר שאף תא כבר אינו בטוח

from a neurosurgeon, because we can really reach

מפני הנוירו-כירורג, מאחר ואנו

just about anywhere in the brain quite safely now.

יכולים להגיע לכל מקום במוח באופן די בטוח.

Now the first example I'm going to show you is a patient

הדוגמא הראשונה שאציג לכם היא של מטופלת

with Parkinson's disease,

שיש לה פרקינסון,

and this lady has Parkinson's disease,

גברת זו סובלת מפרקינסון,

and she has these electrodes in her brain,

ויש לה את האלקטרודות במוחה.

and I'm going to show you what she's like

אראה לכם איך היא

when the electrodes are turned off and she has her Parkinson's symptoms,

כאשר האלקטרודות מכובות ויש לה את תסמיני הפרקינסון,

and then we're going to turn it on.

ואז נעביר בהן זרם.

So this looks something like this.

זה נראה משהו כזה.

The electrodes are turned off now, and you can see that she has tremor.

כעת האלקטרודות מכובות, וניתן לראות שיש לה רעידות.

(Video) Man: Okay. Woman: I can't. Man: Can you try to touch my finger?

(סרטון) אדם: בסדר. אישה: איני יכולה. אדם: האם תוכלי לגעת באצבעי?

(Video) Man: That's a little better. Woman: That side is better.

(סרטון) אדם: זה מעט יותר טוב. אישה: צד זה יותר טוב.

We're now going to turn it on.

כעת נפעיל את זה.

It's on. Just turned it on.

זה פועל.

And this works like that, instantly.

וכך זה משפיע, באופן מיידי.

And the difference between shaking in this way and not --

וההבדל בין לרעוד ככה ולא --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

The difference between shaking in this way and not is related to the misbehavior

ההבדל בין לרעוד ככה ולא לרעוד, קשור בתיפקוד לקוי

of 25,000 neurons in her subthalamic nucleus.

של 25,000 תאי-עצב בגרעין התת-תלמי.

So we now know how to find these troublemakers

כך שעכשיו אנו יודעים כיצד למצוא את התאים הבעייתיים

and tell them, "Gentlemen, that's enough.

ולומר להם, "רבותיי, עד כאן.

We want you to stop doing that."

אתם צריכים להפסיק עם זה."

And we do that with electricity.

אנו עושים זאת באמצעות חשמל.

So we use electricity to dictate how they fire,

אנו משתמשים בחשמל כדי להכתיב להם מתי לפעול,

and we try to block their misbehavior using electricity.

או מנסים לחסום את התפרעותם בעזרת חשמל.

So in this case, we are suppressing the activity of abnormal neurons.

במקרה הזה, אנו מדכאים פעילותם של תאי-עצב לא תקינים.

We started using this technique in other problems,

התחלנו להשתמש בשיטה זו בבעיות אחרות,

and I'm going to tell you about a fascinating problem

ואספר לכם על בעיה מרתקת

that we encountered, a case of dystonia.

שנתקלנו בה, דיסטוניה (ליקוי מתח שרירי).

So dystonia is a disorder affecting children.

דיסטוניה היא הפרעה הקיימת אצל ילדים.

It's a genetic disorder, and it involves a twisting motion,

זו הפרעה גנטית והיא גורמת לעוויתות,

and these children get progressively more and more twisting

והילדים הללו מקבלים עוויתות ההולכות ומתגברות

until they can't breathe, until they get sores,

עד שאינם מסוגלים לנשום, מקבלים דלקות,

urinary infections, and then they die.

זיהומים בשתן ובסוף נפטרים.

So back in 1997, I was asked to see this young boy,

בשנת 1997, נתבקשתי לאבחן ילד זה,

perfectly normal. He has this genetic form of dystonia.

רגיל לגמרי. יש לו את הדיסטוניה הגנטית.

There are eight children in the family.

יש 8 ילדים במשפחה.

Five of them have dystonia.

ל-5 מהם יש דיסטוניה.

So here he is.

הנה הוא כאן.

This boy is nine years old, perfectly normal until the age six,

הוא בן 9 והיה ילד רגיל לחלוטין עד גיל 6,

and then he started twisting his body, first the right foot,

ואז החלו העוויתות בגופו, תחילה ברגל ימין,

then the left foot, then the right arm, then the left arm,

ואחר-כך בשמאלית, בזרוע ימין, בזרוע שמאל,

then the trunk, and then by the time he arrived,

בגוף עצמו, ובסוף, בזמן שהגענו,

within the course of one or two years of the disease onset,

תוך שנה עד שנתיים מפרוץ המחלה,

he could no longer walk, he could no longer stand.

הוא לא יכל יותר ללכת ולא יכל לעמוד.

He was crippled, and indeed the natural progression

הוא הפך לנכה, ואכן ככל שהמחלה מתקדמת,

as this gets worse is for them to become progressively twisted,

זה מגביר את העוויתות אצלם,

progressively disabled, and many of these children do not survive.

הנכות מתגברת, ורבים מהילדים לא שורדים.

So he is one of five kids.

הוא אחד מ-5 ילדים.

The only way he could get around was crawling on his belly like this.

הדרך היחידה בה יכל לנוע היא באמצעות זחילה על בטנו.

He did not respond to any drugs.

הוא לא הגיב לאף תרופה.

We did not know what to do with this boy.

לא ידענו מה לעשות בעניינו.

We did not know what operation to do,

לא ידענו איזה ניתוח לבצע,

where to go in the brain,

לאן לגשת במוחו,

but on the basis of our results in Parkinson's disease,

אבל בהסתמך על התוצאות במחלת הפרקינסון,

we reasoned, why don't we try to suppress

חשבנו, מדוע שלא ננסה לדכא

the same area in the brain that we suppressed

את אותו האזור במוח שדיכאנו

in Parkinson's disease, and let's see what happens?

במחלת הפרקינסון, ונראה מה קורה?

So here he was. We operated on him

עשינו את הפעולות הדרושות עליו

hoping that he would get better. We did not know.

בתקוה שמצבו ישתפר. לא ידענו מראש.

So here he is now, back in Israel where he lives,

אז הנה הוא כאן, חזר לישראל בה הוא מתגורר,

three months after the procedure, and here he is.

3 חודשים לאחר הטיפול, הנה הוא.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

On the basis of this result, this is now a procedure

על-סמך התוצאות האלו, זהו עכשיו תהליך

that's done throughout the world,

שמבצעים בכל העולם,

and there have been hundreds of children

יש מאות ילדים

that have been helped with this kind of surgery.

שנעזרו בניתוח מהסוג הזה.

This boy is now in university

ילד זה לומד היום באוניברסיטה

and leads quite a normal life.

ומנהל חיים נורמליים למדי.

This has been one of the most satisfying cases

זה היה אחד המקרים הכי מספקים שהייתי

that I have ever done in my entire career,

מעורב בהם בכל הקריירה שלי,

to restore movement and walking to this kind of child.

להחזיר את יכולת התנועה וההליכה לילד כזה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

We realized that perhaps we could use this technology

חשבנו שאולי ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו

not only in circuits that control your movement

לא רק במעגלים השולטים בתנועתנו

but also circuits that control other things,

אלא גם במעגלים השולטים בדברים אחרים.

and the next thing that we took on

הדבר הבא שנטלנו על עצמנו

was circuits that control your mood.

היה המעגלים ששולטים במצב-הרוח.

And we decided to take on depression,

החלטנו לטפל בדיכאון, והסיבה שבחרנו

and the reason we took on depression is because it's so prevalent,

בדיכאון היא בגלל שהדיכאון כה שכיח,

and as you know, there are many treatments for depression,

וכידוע, יש הרבה טיפולים לדיכאון,

with medication and psychotherapy,

עם תרופות וטיפול נפשי,

even electroconvulsive therapy,

אפילו טיפול בהלם חשמלי.

but there are millions of people,

אבל ישנם מיליוני אנשים,

and there are still 10 or 20 percent of patients with depression

ועדיין ישנם 10-20 אחוז הלוקים בדיכאון

that do not respond, and it is these patients that we want to help.

שאינם מגיבים, ולחולים הללו ברצוננו לעזור.

And let's see if we can use this technique

הבה נראה אם אנו יכולים להשתמש בשיטה זו

to help these patients with depression.

כדי לעזור לחולי דיכאון.

So the first thing we did was, we compared,

הדבר הראשון שעשינו היה להשוות

what's different in the brain of someone with depression

בין מוחות של אדם רגיל

and someone who is normal,

ואדם הסובל מדיכאון,

and what we did was PET scans to look at the blood flow of the brain,

באמצעות סריקת PET כדי לראות את זרימת הדם במוח,

and what we noticed is that in patients with depression

ושמנו לב שאצל חולי דיכאון,

compared to normals,

לעומת אנשים רגילים,

areas of the brain are shut down,

ישנם אזורים בלתי פעילים,

and those are the areas in blue.

ואלה האזורים בצבע כחול.

So here you really have the blues,

כאן יש את האזורים הכחולים

and the areas in blue are areas that are involved

והאזורים הללו בכחול הם האזורים

in motivation, in drive and decision-making,

הקשורים במוטיבציה, דחף וקבלת החלטות,

and indeed, if you're severely depressed as these patients were,

ואכן, אם לוקים בדיכאון קשה כמו החולים הללו,

those are impaired. You lack motivation and drive.

הדברים הללו פגומים. ואז חסרים מוטיבציה ודחף.

The other thing we discovered

הדבר הנוסף שגילינו

was an area that was overactive, area 25,

היה אזור בעל פעילות-יתר, אזור 25,

seen there in red,

צבוע באדום.

and area 25 is the sadness center of the brain.

אזור 25 הוא מרכז העצבות במוח.

If I make any of you sad, for example, I make you remember

אם אגרום למישהו צער, לדוגמא, אזכיר לו את הפעם האחרונה

the last time you saw your parent before they died

שהוא ראה את הוריו לפני שנפטרו

or a friend before they died,

או חבר לפני שנפטר,

this area of the brain lights up.

האזורים הללו במוח נדלקים.

It is the sadness center of the brain.

זהו מרכז העצבות במוח.

And so patients with depression have hyperactivity.

אצל חולי דיכאון יש פעילות יתר.

The area of the brain for sadness is on red hot.

אזור העצבות במוח הוא אדום לוהט.

The thermostat is set at 100 degrees,

התרמוסטט מכוון ל-100 מעלות,

and the other areas of the brain, involved in drive and motivation, are shut down.

והאזורים האחרים במוח הקשורים בדחף ומוטיבציה, מושבתים.

So we wondered, can we place electrodes in this area of sadness

תהינו, האם ניתן להכניס אלקטרודות לאזור העצבות

and see if we can turn down the thermostat,

ולראות אם ניתן לכבות את התרמוסטט,

can we turn down the activity,

האם ניתן לצמצם את הפעילות,

and what will be the consequence of that?

ומה יהיו ההשלכות של זה?

So we went ahead and implanted electrodes in patients with depression.

השתלנו אלקטרודות אצל חולי דיכאון.

This is work done with my colleague Helen Mayberg from Emory.

עבודה זו נעשתה ביחד עם עמיתתי, הלן מייברג מאמורי.

And we placed electrodes in area 25,

השתלנו אלקטרודות באזור 25,

and in the top scan you see before the operation,

ובסריקה שלפני הניתוח רואים

area 25, the sadness area is red hot,

אזור 25, אזור העצבות שהוא אדום,

and the frontal lobes are shut down in blue,

והאונות הקדמיות המושבתות בכחול,

and then, after three months of continuous stimulation,

ואז, לאחר 3 חודשי גירוי מתמשכים,

24 hours a day, or six months of continuous stimulation,

24 שעות ביממה, או 6 חודשי גירוי מתמשכים,

we have a complete reversal of this.

יש לנו מהפך שלם.

We're able to drive down area 25,

יכלנו לשכך את אזור 25,

down to a more normal level,

לרמה יותר סבירה,

and we're able to turn back online

ויכלנו להפעיל את

the frontal lobes of the brain,

האונות הקדמיות במוח,

and indeed we're seeing very striking results

ואכן רואים כאן תוצאות

in these patients with severe depression.

מרשימות אצל חולי הדיכאון העמוק.

So now we are in clinical trials, and are in Phase III clinical trials,

כעת אנו מצויים בניסויים קליניים, בשלב השלישי של הניסויים,

and this may become a new procedure,

וזה עשוי להפוך להליך חדש,

if it's safe and we find that it's effective,

אם הוא יימצא בטוח ויעיל,

to treat patients with severe depression.

בטיפול בחולי דיכאון עמוק.

I've shown you that we can use deep brain stimulation

הראיתי לכם שניתן להשתמש בגירוי מוחי עמוק

to treat the motor system

כדי לטפל במערכת המוטורית

in cases of Parkinson's disease and dystonia.

במקרים של פרקינסון ודיסטוניה.

I've shown you that we can use it to treat a mood circuit

הראיתי לכם שניתן להשתמש בו כדי לטפל במעגלי מצב רוח

in cases of depression.

במקרים של דיכאון.

Can we use deep brain stimulation to make you smarter?

האם אפשר להשתמש בגירוי מוחי עמוק כדי להפוך אתכם ליותר חכמים?

(Laughter)

(צחוק)

Anybody interested in that?

מישהו מעוניין בכך?

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Of course we can, right?

ברור שאפשר.

So what we've decided to do is

מה שהחלטנו הוא

we're going to try to turbocharge

שננסה להאיץ את מעגלי

the memory circuits in the brain.

הזיכרון במוח.

We're going to place electrodes within the circuits

נשתול אלקטרודות בתוך המעגלים השולטים

that regulate your memory and cognitive function

בפעילות הזיכרון והתפיסה שלנו

to see if we can turn up their activity.

כדי לראות אם נוכל להגביר את פעילותם.

Now we're not going to do this in normal people.

אנו לא נבצע זאת אצל אנשים בריאים.

We're going to do this in people that have cognitive deficits,

נבצע זאת אצל אנשים בעלי ליקויים בתפיסה.

and we've chosen to treat patients with Alzheimer's disease

בחרנו לטפל באנשים שיש להם אלצהיימר,

who have cognitive and memory deficits.

שיש אצלם ליקויי תפיסה וזיכרון.

As you know, this is the main symptom

וכידוע, זהו הסימן העיקרי

of early onset Alzheimer's disease.

לשלב המוקדם של מחלת האלצהיימר.

So we've placed electrodes within this circuit

שתלנו אלקטרודות במעגל זה

in an area of the brain called the fornix,

באזור במוח הנקרא כיפה,

which is the highway in and out of this memory circuit,

שהוא נתיב הכניסה והיציאה הראשי של מעגל זיכרון זה,

with the idea to see if we can turn on this memory circuit,

כאשר הרעיון הוא לבדוק אם אפשר להפעיל מעגל זיכרון זה,

and whether that can, in turn, help these patients

ואם זה יכול לעזור

with Alzheimer's disease.

לחולי אלצהיימר.

Now it turns out that in Alzheimer's disease,

מתברר שבאלצהיימר,

there's a huge deficit in glucose utilization in the brain.

יש מחסור ענק בשימוש בגלוקוז במוח.

The brain is a bit of a hog when it comes to using glucose.

המוח הוא מין חזיר רעב כאשר מדובר בשימוש בגלוקוז.

It uses 20 percent of all your --

הוא מנצל 20 אחוז מכל --

even though it only weighs two percent --

למרות שהוא שוקל רק 2 אחוז --

it uses 10 times more glucose than it should based on its weight.

הוא משתמש בגלוקוז פי-10 ממה שהיה אמור על-פי משקלו.

Twenty percent of all the glucose in your body is used by the brain,

20 אחוז מכל הגלוקוז בגופנו מנוצל על-ידי המוח,

and as you go from being normal

וככל שעוברים ממצב נורמלי

to having mild cognitive impairment,

לליקוי תפיסתי קל,

which is a precursor for Alzheimer's, all the way to Alzheimer's disease,

שזה סימן מקדים לאלצהיימר,

then there are areas of the brain that stop using glucose.

כך ישנם אזורים במוח המפסיקים את השימוש בגלוקוז.

They shut down. They turn off.

הם מפסיקים לפעול. הם נכבים.

And indeed, what we see is that these areas in red

ואכן מה שרואים שאזורים הללו באדום

around the outside ribbon of the brain

סביב הרצועה החיצונית של המוח

are progressively getting more and more blue

הופכים בהדרגה ליותר ויותר

until they shut down completely.

כחולים עד שהם מושבתים לחלוטין.

This is analogous to having a power failure

זה מקביל להפסקת חשמל באזור מסויים של המוח,

in an area of the brain, a regional power failure.

הפסקת חשמל אזורית.

So the lights are out in parts of the brain

האורות מכובים בחלקים במוח

in patients with Alzheimer's disease,

של חולי אלצהיימר,

and the question is, are the lights out forever,

והשאלה היא, האם האורות מושבתים לנצח,

or can we turn the lights back on?

או שניתן להדליקם בחזרה?

Can we get those areas of the brain to use glucose once again?

האם אפשר לגרום לאזורים הללו במוח להשתמש בגלוקוז שוב?

So this is what we did. We implanted electrodes in the fornix

אז זה מה שעשינו. השתלנו אלקטרודות בכיפה

of patients with Alzheimer's disease, we turned it on,

אצל חולי אלצהיימר, הזרמנו זרם,

and we looked at what happens to glucose use in the brain.

ובדקנו מה קורה לשימוש בגלוקוז במוח.

And indeed, at the top, you'll see before the surgery,

ואכן, בחלק העליון, רואים לפני הניתוח,

the areas in blue are the areas that use less glucose than normal,

האזורים בכחול הם האזורים שמשתמשים פחות בגלוקוז לעומת המצב הרגיל,

predominantly the parietal and temporal lobes.

בעיקר האונות הקודקודיות והרקתיות.

These areas of the brain are shut down.

אזורים האלו במוח מושבתים.

The lights are out in these areas of the brain.

האורות מכובים באזורים הללו במוח.

We then put in the DBS electrodes and we wait for a month

אנו מכניסים את אלקטרודות ה-DBS וממתינים כחודש או שנה,

or a year, and the areas in red

האזורים האדומים

represent the areas where we increase glucose utilization.

מייצגים מקומות ששם הגדלנו את השימוש בגלוקוזה.

And indeed, we are able to get these areas of the brain

ואכן, אנו מסוגלים לגרום לאותם אזורים

that were not using glucose to use glucose once again.

במוח שלא עשו שימוש בגלוקוזה, לשוב ולהשתמש בגלוקוזה.

So the message here is that, in Alzheimer's disease,

לכן המסר כאן הוא שבאלצהיימר,

the lights are out, but there is someone home,

האורות מכובים, אבל שיש מישהו בבית,

and we're able to turn the power back on

ושאנחנו מסוגלים להחזיר את החיות

to these areas of the brain, and as we do so,

לאותם אזורים במוח, ובעודנו עושים כן,

we expect that their functions will return.

אנו מצפים שגם התיפקוד ישוב לאותם האזורים.

So this is now in clinical trials.

כרגע הכל נמצא בניסויים קליניים.

We are going to operate on 50 patients

אנו הולכים לעבוד על 50 מטופלים

with early Alzheimer's disease

שיש להם אלצהיימר קל כדי לבדוק

to see whether this is safe and effective,

אם טיפול זה בטוח ויעיל,

whether we can improve their neurologic function.

אם אנו יכולים לשפר את התיפקוד הנוירולוגי שלהם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

So the message I want to leave you with today is that,

לסיום, המסר שברצוני להשאירכם איתו הוא

indeed, there are several circuits in the brain

שאכן ישנם מעגלים רבים במוח

that are malfunctioning across various disease states,

אשר משתבשים, כל אחד בתורו, במגוון מצבים של מחלות,

whether we're talking about Parkinson's disease,

בין אם מדברים על פרקינסון,

depression, schizophrenia, Alzheimer's.

או דיכאון, או פיצול אישיות או אלצהיימר.

We are now learning to understand what are the circuits,

כיום אנו לומדים להכיר את המעגלים עצמם,

what are the areas of the brain that are responsible for

את האזורים במוח האחראים על

the clinical signs and the symptoms of those diseases.

הסימנים הקליניים והתסמינים של המחלות.

We can now reach those circuits.

אנו מסוגלים כעת להגיע לאותם המעגלים.

We can introduce electrodes within those circuits.

אנו יכולים להחדיר אלקטרודות אל תוך המעגלים.

We can graduate the activity of those circuits.

אנו יכולים לשדרג את הפעילות של אותם מעגלים.

We can turn them down if they are overactive,

אנו יכולים לדכא אותם אם הפעילות שלהם מוגזמת,

if they're causing trouble, trouble that is felt throughout the brain,

כלומר אם הם גורמים להפרעה, הפרעה המורגשת בכל רחבי המוח,

or we can turn them up if they are underperforming,

או, אנו יכולים להגביר את פעילותם אם פעילותם מתחת לרמה הרצויה,

and in so doing, we think that we may be able to help

ובעשותנו כך, אנו סבורים שאנו עשויים לסייע

the overall function of the brain.

לתיפקודו הכולל של המוח.

The implications of this, of course, is that we may be able

ההשלכות של זה, כמובן, הן שנהיה אולי מסוגלים

to modify the symptoms of the disease,

לשנות את תסמיני המחלה.

but I haven't told you but there's also some evidence

אבל לא סיפרתי לכם שיש ראיות מסויימות

that we might be able to help the repair of damaged areas of the brain using electricity,

שאולי גם נהיה מסוגלים לעזור בריפוי אזורים פגועים במוח בעזרת זרמים חשמליים,

and this is something for the future, to see if, indeed,

וזה משהו לעתיד, שיש לבדוק,

we not only change the activity but also

אם אכן אנו לא רק משנים את הפעילות אלא

some of the reparative functions of the brain

משנים גם את יכולת התיקון והריפוי

can be harvested.

של המוח.

So I envision that we're going to see a great expansion

כך שאני צופה שאנו עתידים לראות התפשטות גדולה

of indications of this technique.

של ההתוויות השונות של השיטה.

We're going to see electrodes being placed for many disorders of the brain.

אנו עומדים לראות אלקטרודות מושתלות בהרבה מן ההפרעות של המוח.

One of the most exciting things about this is that, indeed,

אחד הדברים המרגשים ביותר בקשר לזה הוא

it involves multidisciplinary work.

שזה קשור לפעילות רב-תחומית.

It involves the work of engineers, of imaging scientists,

זה קשור בעבודת מהנדסים, מדעני הדמייה,

of basic scientists, of neurologists,

תיאורטיקנים, נוירולוגים,

psychiatrists, neurosurgeons, and certainly at the interface

פסיכיאטרים, נוירו-כירורגים, ולבטח בממשקים

of these multiple disciplines that there's the excitement.

שבין התחומים הללו, שם תהיה ההתרגשות.

And I think that we will see that

אני סבור שנראה שאנו מסוגלים לרדוף

we will be able to chase more of these evil spirits

אחר עוד הרבה רוחות רעות שכאלו ולסלקן אל מחוץ למוח

out from the brain as time goes on,

עם חלוף הזמן,

and the consequence of that, of course, will be

והתוצאה של זה תהיה

that we will be able to help many more patients.

שנהיה מסוגלים לסייע להרבה יותר חולים.

Thank you very much.

תודה רבה.