David Deutsch: Chemical scum that dream of distant quasars

מתרגם: Evgeny Krayzman מבקר: Avshalom Aloni

We've been told to go out on a limb and say something surprising.

אמרו לנו להסתכן ולהגיד משהו מפתיע.

So I'll try and do that,

אז אנסה לעשות זאת, אבל

but I want to start with two things that everyone already knows.

אני רוצה להתחיל עם שני דברים שידועים כבר לכולם.

And the first one, in fact, is something that has been known

והראשון הוא למעשה משהו

for most of recorded history,

שהיה ידוע במשך רוב ההיסטוריה המתועדת,

and that is, that the planet Earth, or the solar system,

והוא שכדור הארץ, או מערכת השמש,

or our environment or whatever,

או הסביבה שלנו וכדומה,

is uniquely suited to sustain our evolution --

מותאמים באופן ייחודי לתמוך באבולוציה - או בבריאה שלנו, כפי שחשבו בעבר --

or creation, as it used to be thought --

and our present existence, and most important, our future survival.

ובקיומנו הנוכחי, והכי חשוב, בהישרדותנו העתידית.

Nowadays, this idea has a dramatic name: Spaceship Earth.

בימינו לרעיון הזה יש שם דרמטי: "ספינת החלל 'ארץ'."

And the idea there is that outside the spaceship,

והרעיון הוא שמחוץ לספינת החלל,

the universe is implacably hostile,

היקום הוא מקום עוין וחסר-רחמים,

and inside is all we have, all we depend on,

ובפנים - זה כל מה שיש לנו, כל מה שאנו תלויים בו.

and we only get the one chance: if we mess up our spaceship,

ויש לנו רק הזדמנות אחת: אם נהרוס את ספינת החלל שלנו,

we've got nowhere else to go.

לא יהיה לנו לאן ללכת.

Now, the second thing that everyone already knows

עכשיו, הדבר השני שכולם כבר יודעים זה

is that, contrary to what was believed for most of human history,

שבניגוד למה שהאמינו ברובה של ההיסטוריה האנושית

human beings are not, in fact, the hub of existence.

בני האדם הם אינם, למעשה, מרכז הבריאה.

As Stephen Hawking famously said,

כפי שידוע שסטיבן הוקינג אמר,

we're just a chemical scum on the surface of a typical planet

אנחנו רק לכלוך כימי על פני השטח של כוכב לכת טיפוסי

that's in orbit around a typical star,

שסובב סביב כוכב טיפוסי,

which is on the outskirts of a typical galaxy, and so on.

שנמצא בפאתי גלקסיה טיפוסית, וכך הלאה.

Now, the first of those two things that everyone knows is kind of saying

עכשיו, הראשון משני הדברים האלה שכולם יודעים

זה בערך כמו להגיד שאנחנו במקום מאוד לא טיפוסי

that we're at a very untypical place, uniquely suited and so on.

מותאם בצורה ייחודית וכך הלאה,

And the second one is saying that we're at a typical place.

והדבר השני זה להגיד שאנחנו במקום טיפוסי

And, especially if you regard these two as deep truths to live by

ובייחוד אם אתה מתייחס לשני אלה כאל שתי אמיתות חיים

and to inform your life decisions,

שיעצבו את החלטותיך לחיים,

then they seem a little bit to conflict with each other.

אז הם נראים מעט מנוגדים אחד לשני.

But that doesn't prevent them from both being completely false.

אבל זה לא מפריע לשניהם להיות לגמרי לא נכונים. (צחוק)

(Laughter)

And they are.

והם באמת כאלה. אז הרשו לי להתחיל עם השני:

So let me start with the second one: typical.

טיפוסי. האם זה מקום טיפוסי? ובכן, בואו נסתכל סביב, אתם יודעים,

Well, is this a typical place?

Well, let's look around, you know, look in a random direction,

ונסתכל בכיוון אקראי, ואנחנו רואים קיר, ולכלוך כימי - (צחוק)

and we see a wall and chemical scum --

(Laughter)

and that's not typical of the universe at all.

וזה בכלל לא טיפוסי ליקום .

All you've got to do is go a few hundred miles in that same direction

כל מה שאתם צריכים לעשות זה ללכת כמה מאות קילומטרים באותו הכיוון ולהסתכל אחורה,

and look back,

and you won't see any walls or chemical scum at all --

ואתם לא תראו שום קירות או לכלוך כימי בכלל -

all you see is a blue planet.

כל מה שתראו זה כוכב לכת כחול. ואם תמשיכו קדימה,

And if you go further than that,

you'll see the Sun, the solar system and the stars and so on,

אתם תראו את השמש, את מערכת השמש, ואת הכוכבים וכך הלאה.

but that's still not typical of the universe,

אבל זה עדיין לא טיפוסי ליקום כי הכוכבים באים בגלקסיות.

because stars come in galaxies.

And most places in the universe, a typical place in the universe,

ורוב המקומות ביקום, מקום טיפוסי ביקום,

is nowhere near any galaxies.

אפילו לא קרוב לגלקסיות.

So let's go out further, till we're outside the galaxy,

אז בואו נמשיך קדימה, עד שאנו מחוץ לגלקסיה, ומסתכלים אחורה,

and look back,

and yeah, there's the huge galaxy with spiral arms laid out in front of us.

וכן, הנה הגלקסיה העצומה עם הזרועות הספירליות פרושה לפנינו.

ובנקודה הזאת עברנו 100,000 שנות אור מכאן.

And at this point, we've come 100,000 light-years from here.

But we're still nowhere near a typical place in the universe.

אבל אנחנו עדיין אפילו לא קרובים למקום טיפוסי ביקום.

To get to a typical place,

על מנת להגיע למקום טיפוסי,

you've got to go 1,000 times as far as that,

עליכם ללכת פי אלף יותר מזה לתוך החלל הבין-גלקטי.

into intergalactic space.

And so, what does that look like -- "typical?"

אז איך זה יראה? טיפוסי.

What does a "typical" place in the universe look like?

איך נראה מקום טיפוסי ביקום?

Well, at enormous expense, TED has arranged

ובכן, בהשקעה עצומה, TED סידרו הדמיה ברזולוציה גבוהה

a high-resolution immersion virtual reality rendering

מציאות מדומה של חלל בין גלקטי

of the view from intergalactic space.

- מבט מחלל בין גלקטי

Can we have the lights off, please, so we can see it?

אז האם אנחנו יכולים לכבות את האורות, על מנת שנוכל לראות אותה?

Well, not quite, not quite perfect.

ובכן, לא בדיוק, לא בדיוק מושלם - אתם מבינים, בחלל בין גלקטי

You see, intergalactic space is completely dark, pitch dark.

-חלל בין גלקטי הוא לגמרי חשוך, שחור משחור.

It's so dark,

הוא כל כך חשוך שאם הייתם מסתכלים על הכוכב הכי קרוב אליכם,

that if you were to be looking at the nearest star to you,

and that star were to explode as a supernova,

והכוכב הזה היה מתפוצץ כסופרנובה

and you were to be staring directly at it at the moment when its light reached you,

ואתם הייתם מסתכלים ישירות עליו באותו רגע שבו האור שלו היה מגיע אליכם,

you still wouldn't be able to see even a glimmer.

אתם עדיין לא תוכלו לראות אפילו נצנוץ.

That's how big and how dark the universe is.

זה עד כמה היקום גדול ועד כמה חשוך

And that's despite the fact that a supernova is so bright,

וזה למרות העובדה שסופרנובה היא כל כך בהירה, אירוע כל כך עצום,

so brilliant an event,

that it would kill you stone dead at a range of several light-years.

שהיא תהרוג אותכם במקום במרחק של כמה שנות אור.

(Laughter)

And yet, from intergalactic space,

ובכל זאת מהחלל הבין גלקטי, זה כל כך רחוק שאפילו לא תראו אותה.

it's so far away you wouldn't even see it.

It's also very cold out there --

זה גם מאוד קר שם בחוץ

less than three degrees above absolute zero.

פחות משלוש מעלות מעל האפס המוחלט.

And it's very empty.

והוא מאוד ריק. הואקום שם הוא פי מיליון פחות דחוס

The vacuum there is one million times less dense than the highest vacuum

מהואקום הכי גבוה שהטכנולוגיה הכי טובה שלנו על כדור הארץ יכולה כרגע

that our best technology on Earth can currently create.

ליצור. אז זה עד כמה שונה המקום הטיפוסי מהמקום הזה.

So that's how different a typical place is from this place.

And that is how untypical this place is.

וזה עד כמה המקום הזה הוא בלתי טיפוסי.

So can we have the lights back on please? Thank you.

אנחנו יכולים להדליק שוב את האורות בבקשה? תודה.

Now, how do we know about an environment that's so far away and so different

אז איך אנחנו יודעים על סביבה שכה רחוקה,

and so alien from anything we're used to?

כה שונה, וכה זרה, מכל מה שאנחנו רגילים אליו?

Well, the Earth -- our environment, in the form of us --

ובכן, כדור בארץ - סביבתנו, דרכנו - יוצר ידע.

is creating knowledge.

Well, what does that mean?

ובכן, מה זה אומר? תסתכלו אפילו יותר רחוק מאיפה שהיינו לפני רגע -

Well, look out even further than we've just been --

I mean from here, with a telescope --

אני מתכוון מכאן, עם טלסקופ - ותראו דברים שנראים כמו כוכבים.

and you'll see things that look like stars, they're called quasars.

הם נקראים קוואזרים. במקור קוואזרים הם אובייקט קוואזי-כוכבי.

"Quasars" originally meant "quasi-stellar object,"

which means "things that look a bit like stars."

מה שאומר דברים שנראים קצת כמו כוכבים. (צחוק) אבל הם לא כוכבים.

(Laughter)

But they're not stars.

And we know what they are.

ואנחנו יודעים מה הם. לפני מיליארדי שנים, ומיליארדי שנות אור מכאן,

Billions of years ago and billions of light-years away,

the material at the center of a galaxy collapsed

החומר במרכז הגלקסיה קרס לכיוון

towards a supermassive black hole.

חור שחור על-מסיבי.

And then intense magnetic fields directed some of the energy

ואז שדות מגנטיים חזקים כיוונו חלק מהאנרגיה של

of that gravitational collapse

הקריסה הגרביטציונית הזאת. וחלק מהחומר,

and some of the matter

back out in the form of tremendous jets,

יוצא החוצה בצורת סילונים עצומים שהאירו מחוזות בזוהר של

which illuminated lobes

with the brilliance of -- I think it's a trillion -- suns.

- אני חושב שזה טריליון כוכבים.

Now, the physics of the human brain could hardly be more unlike

עכשיו, הפיזיקה של המוח האנושי לא יכולה להיות יותר שונה מהפיזיקה של סילון כזה.

the physics of such a jet.

We couldn't survive for an instant in it.

לא היינו יכולים לשרוד ולו לשניה בתוכו. השפה כושלת

Language breaks down when trying to describe

כשמנסים לתאר איך זה להיות באחד מהסילונים האלה.

what it would be like in one of those jets.

It would be a bit like experiencing a supernova explosion,

זה יהיה משהו כמו לחוות פיצוץ סופרנובה,

but at point-blank range and for millions of years at a time.

אבל בטווח מזערי ובמהלך מיליוני שנים בכל פעם. (צחוק)

(Laughter)

And yet, that jet happened in precisely such a way

ובכל זאת, הסילון הזה קרה בדיוק באופן הזה לפני מיליארד השנים הזה,

that billions of years later, on the other side of the universe,

בצד השני של היקום, חתיכת לכלוך כימי יכול לתאר במדויק,

some bit of chemical scum could accurately describe

and model and predict and explain, above all --

ולדמות, ולחזות, ולהסביר, מעל הכל - הנה הקישור שלך

there's your reference --

what was happening there, in reality.

מה שקרה שם, במציאות.

The one physical system, the brain, contains an accurate working model

המערכת הפיזיקלית האחת, המוח,

מכילה מודל מדויק ועובד של האחרת - הקוואזר.

of the other, the quasar.

Not just a superficial image of it, though it contains that as well,

לא רק תמונה שטחית שלה, למרות שהיא מכילה אותה גם כן,

but an explanatory model,

אלא מודל מסביר, המכיל את אותם היחסים המתמטיים

embodying the same mathematical relationships

and the same causal structure.

ואת אותו מבנה סיבתי.

Now, that is knowledge.

וזה ידע. ואם זה לא היה מספיק מדהים,

And if that weren't amazing enough,

the faithfulness with which the one structure resembles the other

האמינות בה מבנה אחד מזכיר את האחר

is increasing with time.

גדלה עם הזמן. זהו גידול הידע.

That is the growth of knowledge.

So, the laws of physics have this special property,

אז, לחוקי הפיזיקה יש את התכונה המיוחדת הזאת.

that physical objects as unlike each other as they could possibly be

שאובייקטים פיזיקליים, עד כמה שהם יכולים להיות לא דומים אחד לשני,

can, nevertheless, embody the same mathematical and causal structure

עדיין יכולים להכיל את אותו המבנה המתמטי והסיבתי.

and to do it more and more so over time.

ולעשות זאת יותר ויותר במהלך הזמן.

So we are a chemical scum that is different.

אז אנחנו לכלוך כימי שונה. ללכלוך הכימי הזה יש אוניברסליות.

This chemical scum has universality.

Its structure contains, with ever-increasing precision,

המבנה שלו מכיל, עם דיוק גדל והולך,

the structure of everything.

את המבנה של הכל. המקום הזה, ולא מקומות אחרים ביקום,

This place, and not other places in the universe,

is a hub which contains within itself the structural and causal essence

זה מרכז שמכיל בתוכו את המהות המבנית והסיבתית של

of the whole of the rest of physical reality.

כל שאר המציאות הפיזיקלית. וכך, רחוק מלהיות לא חשוב,

And so, far from being insignificant,

the fact that the laws of physics allow this

העובדה שחוקי פיזיקה מאפשרים זאת, או אפילו מספקים קרקע כדי שזה יקרה,

or even mandate that this can happen

is one of the most important things about the physical world.

זה אחד הדברים החשובים ביותר לגבי העולם הפיזיקלי.

Now, how does the solar system -- our environment, in the form of us --

עכשיו איך מערכת השמש - וסביבתנו, דרכנו -

acquire this special relationship with the rest of the universe?

רוכשת את מערכת היחסים המיוחדת הזאת עם שאר היקום?

Well, one thing that's true about Stephen Hawking's remark --

ובכן, דבר אחד נכון לגבי ההערה של סטיבן הוקינג - אני מתכוון, היא נכונה,

I mean, it is true, but it's the wrong emphasis --

אבל הדגש לא נכון. הדבר האחד שנכון בה זה

one thing that's true about it is that it doesn't do it with any special physics,

שהיא לא עושה את זה עם פיזיקה מיוחדת כלשהי. אין שום פיזור מיוחד,

there's no special dispensation, no miracles involved.

אין ניסים מעורבים. היא עושה את זה פשוט עם שלושה דברים שיש לנו כאן בשפע.

It does it simply with three things that we have here in abundance.

One of them is matter,

אחד מהם הוא חומר, מכיוון שגידול בידע זה צורה של

because the growth of knowledge is a form of information processing.

עיבוד מידע. עיבוד מידע זה חישוב,

Information processing is computation, computation requires a computer,

חישוב מצריך מחשב -

and there's no known way of making a computer without matter.

אין דרך ידועה לעשות מחשב בלי חומר.

We also need energy to make the computer, and most important,

אנחנו גם זקוקים לאנרגיה על מנת לעשות את המחשב, והכי חשוב,

to make the media, in effect, onto which we record

כדי להכין את המדיה שלמעשה עליה אנו מקליטים את הידע שאנו מגלים.

the knowledge that we discover.

And then thirdly, less tangible but just as essential

ואז שלישית, בצורה פחות מוחשית, אך עדיין נחוצה באותה המידה בשביל יצירה בלתי מוגבלת

for the open-ended creation of knowledge, of explanations,

של ידע, של הסברים, זה ראיות.

is evidence.

עכשיו, סביבתנו מוצפת בראיות.

Now, our environment is inundated with evidence.

We happened to get round to testing, let's say, Newton's law of gravity,

יצא לנו לבחון - נגיד, את חוק הכבידה של ניוטון

about 300 years ago.

- לפני 300 שנה.

But the evidence that we used to do that

אך הראיות שהשתמשנו בהן כדי לעשות זאת נפלו על כל מטר רבוע

was falling down on every square meter of the Earth

for billions of years before that,

של כדור הארץ במשך מיליארדי שנים לפני כן, וימשיכו ליפול מיליארדי שנים

and we'll continue to fall for billions of years afterwards.

מאוחר יותר. ואותו הדבר נכון לגבי שאר המדעים.

And the same is true for all the other sciences.

As far as we know,

עד כמה שאנחנו יודעים, ראיות כדי למצוא את האמיתות הכי בסיסיות

evidence to discover the most fundamental truths of all the sciences

של כל המדעים כאן זמינים לכל דורש על הכוכב שלנו.

is here just for the taking, on our planet.

Our location is saturated with evidence

מקומנו רווי בראיות, וגם בחומר ואנרגיה.

and also with matter and energy.

Out in intergalactic space,

בחוץ, בחלל הבין גלקטי, שלושת דרישות הקדם האלה

those three prerequisites for the open-ended creation of knowledge

בשביל יצירה בלתי מוגבלת של ידע נמצאים באספקה הדלה ביותר האפשרית.

are at their lowest possible supply --

as I said, it's empty, it's cold and it's dark out there.

כפי שאמרתי, זה ריק, זה קר, וזה חשוך שם. או שלא?

Or is it?

Now actually, that's just another parochial misconception.

עכשיו זה למעשה, עוד תפיסה צרת אופקים ומוטעית. (צחוק)

(Laughter)

Because imagine a cube out there in intergalactic space,

כי דמיין קוביה שם בחלל הבין גלקטי, באותו הגודל כמו

the same size as our home, the solar system.

ביתנו, מערכת השמש. הקוביה הזאת מאוד ריקה בסטנדרטים אנושים,

Now, that cube is very empty by human standards,

but that still means that it contains over a million tons of matter.

אבל זה עדיין אומר שהיא מכילה יותר ממיליון טון של חומר.

And a million tons is enough to make, say, a self-contained space station,

ומיליון טון זה מספיק כדי לבנות, נגיד, ספינת חלל שמקיימת את עצמה,

on which there's a colony of scientists

שעליה יש מושבה של מדענים שמסורים כדי ליצור

that are devoted to creating an open-ended stream of knowledge, and so on.

זרם בלתי מוגבל של ידע, וכך הלאה.

Now, it's way beyond present technology

עכשיו, זה הרבה מעבר לטכנולוגיה הנוכחית רק לאסוף את המימן

to even gather the hydrogen from intergalactic space

מהחלל האינטרגלקטי ולהפוך אותו ליסודות אחרים וכך הלאה.

and form it into other elements and so on.

But the thing is, in a comprehensible universe,

אבל הנקודה היא, שביקום המובן,

if something isn't forbidden by the laws of physics,

אם משהו לא אסור לפי חוקי הפיזיקה,

then what could possibly prevent us from doing it, other than knowing how?

אז מה יכול למנוע מאיתנו לעשות זאת, חוץ מלדעת איך?

In other words, it's a matter of knowledge, not resources.

במילים אחרות זה עניין של ידע, לא מקורות.

If we could do that, we'd automatically have an energy supply,

באותו הזמן - ובכן, אם יכולנו לעשות זאת היה לנו אוטומטית מקור אנרגיה.

because this transmutation would be a fusion reactor.

בגלל שההמרה תהיה כור היתוך - וראיות?

And evidence?

Well, again, it's dark out there to human senses,

ובכן, שוב, זה חשוך שם בחוץ בשביל החושים האנושיים. אבל כל מה שיש לכם לעשות זה

but all you've got to do is take a telescope,

even one of present-day design,

לקחת טלסקופ, אפילו אחד מייצור נוכחי,

look out, and you'll see the same galaxies as we do from here.

להתבונן החוצה ואתם תראו את אותן הגלקסיות כמו שאנחנו מכאן.

And with a more powerful telescope,

ועם טלסקופ חזק יותר, תוכלו לראות כוכבים, וכוכבי לכת.

you'll be able to see stars and planets in those galaxies,

you'll be able to do astrophysics and learn the laws of physics.

בגלקסיות האלה, אתם תוכלו לעשות אסטרופיזיקה, וללמוד את חוקי הפיזיקה.

And locally there, you could build particle accelerators

ושם מקומית תוכלו לבנות מאיץ חלקיקים,

and learn elementary particle physics and chemistry, and so on.

וללמוד פיסיקת חלקיקים בסיסיים, וכימיה, וכך הלאה.

Probably the hardest science to do would be biology field trips --

כנראה שהמדע הקשה ביותר לעשות יהיה טיולי שטח ביולוגיים, מכיוון שזה יקח

(Laughter)

because it would take several hundred million years

כמה מאות מיליוני שנים להגיע לכוכב לכת נושא החיים הקרוב ביותר.

to get to the nearest life-bearing planet and back.

But I have to tell you -- and sorry, Richard --

אבל אני צריך לאמר לכם - ואני מצטער, ריצ'רד -

but I never did like biology field trips much --

אבל אף פעם לא אהבתי יותר מדי טיולי שטח ביולוגיים

(Laughter)

ואני חושב שאנחנו כנראה נסתדר עם אחד בכמה מאות מיליוני שנים.

and I think we can just about make do

with one every few hundred million years.

(Laughter)

(צחוק)

So, in fact, intergalactic space does contain all the prerequisites

אז למעשה, החלל הבין גלקטי מכיל את כל הדרישות קדם של יצירה בלתי מוגבלת

for the open-ended creation of knowledge.

של ידע. כל קוביה שכזאת, בכל מקום ביקום,

Any such cube anywhere in the universe

could become the same kind of hub that we are,

תוכל להפוך להיות אותו סוג של מרכז כמונו,

אם הידע של איך לעשות זאת היה נמצא שם.

if the knowledge of how to do so were present there.

So, we're not in a uniquely hospitable place.

אז אנו לא במקום מסביר פנים בצורה מיוחדת.

If intergalactic space is capable of creating

אם חלל בין גלקטי מסוגל ליצור זרם בלתי מוגבל של הסברים,

an open-ended stream of explanations,

then so is almost every other environment,

אז כך גם כל סביבה אחרת. וכך גם כדור הארץ. וכך גם כדור הארץ מזוהם

so is the Earth.

So is a polluted Earth.

And the limiting factor, there and here,

והגורם המגביל, שם וכאן, זה לא המשאבים, כי מהם יש בשפע,

is not resources -- because they're plentiful --

but knowledge, which is scarce.

אלא ידע, שהוא נדיר.

Now, this cosmic knowledge-based view may -- and, I think, ought to --

אז המבט החללי המבוסס ידע יכול - ואני חושב חייב

make us feel very special.

- לגרום לנו להרגיש מאוד מיוחדים. אבל זה גם צריך לגרום לנו להרגיש פגיעים,

But it should also make us feel vulnerable,

because it means that without the specific knowledge

כי זה אומר שבלי הידע הספציפי שנחוץ כדי לשרוד

that's needed to survive the ongoing challenges of the universe,

את האתגרים השוטפים של היקום, אנו לא נשרוד אותם.

we won't survive them.

All it takes is for a supernova to go off a few light-years away,

כל מה שצריך זה שסופרנובה תתפוצץ כמה שנות אור מאיתנו, וכולנו נהיה מתים!

and we'll all be dead!

Martin Rees has recently written a book

מרטין ריס לאחרונה כתב ספר על פגיעותנו לכל מיני סוגים של דברים,

about our vulnerability to all sorts of things,

from astrophysics, to scientific experiments gone wrong,

מאסטרופיזיקה, עד לניסויים מדעיים שהשתבשו.

and most importantly, to terrorism with weapons of mass destruction.

והכי חשוב לטרור בעזרת נשק להשמדה המונית.

And he thinks that civilization has only a 50 percent chance

והוא חושב שלציוויליזציה יש רק 50 אחוז סיכוי לשרוד.

of surviving this century.

I think he's going to talk about that later in the conference.

אני חושב שהוא ידבר על זה מאוחר יותר בוועידה.

Now, I don't think that probability is the right category

עכשיו, אני חושב שהסבירות זאת הקטגוריה הנכונה לדון בה בעניין הזה.

to discuss this issue in,

but I do agree with him about this:

אך אני מסכים איתו בעניין הזה. אנו יכולים לשרוד, ואנו יכולים להיכשל בלשרוד.

we can survive and we can fail to survive.

But it depends, not on chance,

אבל זה לא תלוי במקרה, אלא על האם אנחנו ניצור את הידע המתאים בזמן.

but on whether we create the relevant knowledge in time.

The danger is not at all unprecedented.

הסכנה היא בכלל לא בלי תקדים. מינים נכחדים כל הזמן.

Species go extinct all the time.

Civilizations end.

ציוויליזציות נגמרות. הרוב המכריע של המינים ושל הציוויליזציות

The overwhelming majority of all species and all civilizations

that have ever existed

שאי פעם התקיימו הם כעת היסטוריה.

are now history.

And if we want to be the exception to that,

ואם אנחנו רוצים להיות היוצאים מהכלל בזה, אז הגיונית התקווה היחידה שלנו

then logically, our only hope is to make use of the one feature

זה להשתמש בתכונה האחת שמייחדת את המין שלנו,

that distinguishes our species and civilization from all the others,

ואת הציוויליזציה שלנו מאחרות.

namely, our special relationship with the laws of physics,

כלומר, היחס המיוחד שלנו עם חוקי הפיזיקה.

our ability to create new explanations, new knowledge --

היכולת שלנו ליצור הסברים חדשים, ידע חדש - להיות מרכז הקיום.

to be a hub of existence.

So let me now apply this to a current controversy,

אז תנו לי עכשיו ליישם את זה על המחלוקת הנוכחית,

not because I want to advocate any particular solution,

לא בגלל שאני רוצה לדבר בעד פיתרון מסוים,

but just to illustrate the kind of thing I mean.

אלא על מנת להמחיש את סוג הדברים אליהם אני מתכוון.

And the controversy is global warming.

והמחלוקת היא התחממות גלובלית.

Now, I'm a physicist, but I'm not the right kind of physicist.

עכשיו, אני פיזיקאי, אבל אני לא פיזיקאי מהסוג הנכון. בהתייחס להתחממות גלובלית,

In regard to global warming, I'm just a layman.

אני רק הדיוט. והדבר הרציונלי בשביל הדיוט לעשות זה לקחת ברצינות

And the rational thing for a layman to do

is to take seriously the prevailing scientific theory.

את התאוריה המדעית השולטת. ולפי התאוריה הזאת,

And according to that theory, it's already too late to avoid a disaster,

זה כבר מאוחר מדי כדי למנוע אסון.

because, if it's true that our best option at the moment is to prevent CO2 emissions

מכיוון שאם זה נכון אז האופציה הכי טובה שלנו ברגע זה זה למנוע פליטות CO2

with something like the Kyoto Protocol,

עם משהו כמו אמנת קיוטו, עם ההגבלות שלה על פעילות תעשייתית

with its constraints on economic activity and its enormous cost

והעלות העצומה שלה של מאות מיליארדי דולרים או מה שזה לא יהיה,

of hundreds of billions of dollars, or whatever it is,

then that is already a disaster by any reasonable measure.

אז זה כבר אסון לפי כל מדד הגיוני.

And the actions that are advocated are not even purported to solve the problem,

והפעולות שמקדמים אותן אפילו לא מתכוונות לפתור את הבעיה,

merely to postpone it by a little.

רק לדחות אותה במעט. אז זה כבר מאוחר מדי כדי להימנע ממנה, וזה

So it's already too late to avoid it,

and it probably has been too late to avoid it

כנראה היה כבר מאוחר מדי להימנע ממנה עוד לפני שמישהו הבין את הסכנה.

ever since before anyone realized the danger.

It was probably already too late in the 1970s,

כנראה שזה היה מאוחר מדי כבר בשנות ה-70

when the best available scientific theory was telling us

כשהתאוריה המדעית הטובה ביותר בנמצא אמרה לנו שפליטות תעשייתיות

that industrial emissions were about to precipitate a new ice age,

היו אמורות לזרז עידן קרח חדש שבו מיליארדים ימותו.

in which billions would die.

Now, the lesson of that seems clear to me,

עכשיו הלקח של זה נראה לי מובן,

and I don't know why it isn't informing public debate.

ואני לא יודע למה הוא לא מעדכן דיון ציבורי.

It is that we can't always know.

זה בגלל שאנו לא תמיד יודעים. כאשר אנו יודעים על אסון מתקרב,

When we know of an impending disaster

and how to solve it at a cost less than the cost of the disaster itself,

ואיך לפתור אותו במחיר של פחות מהאסון עצמו,

then there's not going to be much argument, really.

אז לא יהיו הרבה ויכוחים, באמת.

But no precautions and no precautionary principle

אבל שום אמצעי זהירות, ושום עיקרון של אמצעי זהירות,

can avoid problems that we do not yet foresee.

יכול להימנע מבעיות שאנו עדיין לא יכולים לחזות.

מכאן שאנו זקוקים לעמדה של פיתרון בעיות, לא רק הימנעות מבעיות.

Hence, we need a stance of problem-fixing,

not just problem-avoidance.

And it's true that an ounce of prevention equals a pound of cure,

וזה נכון שעדיף למנוע את הבעיה ולא לטפל בה אחרכך

but that's only if we know what to prevent.

אבל זה רק אם אנו נדע מה למנוע.

If you've been punched on the nose,

אם קיבלת מכה באף, אז המדע של הרפואה לא

then the science of medicine does not consist of

teaching you how to avoid punches.

מורכב מללמד אותך איך להימנע מאגרופים.

(Laughter)

If medical science stopped seeking cures and concentrated on prevention only,

אם מדע הרפואה היה פוסק מלחפש תרופות והיה מתמקד רק במניעה.

then it would achieve very little of either.

אז הוא היה משיג מעט מאוד משניהם.

The world is buzzing at the moment

העולם רועש כרגע עם תוכניות לכפות הפחתות

with plans to force reductions in gas emissions at all costs.

בפליטות גז בכל מחיר.

It ought to be buzzing with plans to reduce the temperature

הוא אמור להרעיש עם תוכניות איך להוריד את הטמפרטורה,

and with plans to live at the higher temperature --

ועם תוכניות לחיות בטמפרטורה גבוהה יותר.

and not at all costs, but efficiently and cheaply.

ולא בכל מחיר, אלא בצורה יעילה וזולה. וכמה כאלה תוכניות קיימות,

And some such plans exist,

things like swarms of mirrors in space to deflect the sunlight away

דברים כמו המון מראות בחלל כדי להסיט את אור השמש,

and encouraging aquatic organisms to eat more carbon dioxide.

ועידוד של אורגניזמים מימיים לצרוך יותר פחמן דו-חמצני.

At the moment, these things are fringe research;

ברגע זה, הדברים האלה הם מחקר שוליים.

they're not central to the human effort to face this problem

הם לא מרכזיים במאמץ האנושי להתמודד עם הבעיה, או בעיות בכללי.

or problems in general.

And with problems that we are not aware of yet,

ועם בעיות שאנו עדיין לא מודעים להן, היכולת לדרג נכון -

the ability to put right -- not the sheer good luck of avoiding indefinitely --

לא את המזל הטהור של להימנע בצורה לא בטוחה - זו התקווה היחידה שלנו,

is our only hope, not just of solving problems,

לא רק של פיתרון בעיות, אלא של הישרדות.

but of survival.

So, take two stone tablets

אז תיקחו שני לוחות מאבן, ותחרטו בהם.

and carve on them.

On one of them, carve:

על אחת מהן, תחרטו "בעיות הן פתירות."

"Problems are soluble."

And on the other one, carve:

ועל השניה תחרטו "בעיות הן בלתי נמנעות."

"Problems are inevitable."

Thank you.

תודה. (מחיאות כפיים)

(Applause)