Sean Gourley on the mathematics of war

מתרגם: Ido Dekkers מבקר: Sigal Tifferet

We look around the media, as we see on the news from Iraq,

אנחנו מביטים במדיה, כמו שרואים בחדשות מעיראק,

Afghanistan, Sierra Leone,

אפגניסטן, סיירה לאון,

and the conflict seems incomprehensible to us.

והקונפליקטים נראים בילתי ניתנים לתפיסה בשבילנו.

And that's certainly how it seemed to me when I started this project.

וכך זה בהחלט נראה לי כשהתחלנו את הפרוייקט הזה.

But as a physicist,

אבל כפיסיקאי,

I thought, well if you give me some data,

חשבתי, אם תתנו לי קצת מידע,

I could maybe understand this. You know, give us a go.

אני אולי אוכל להבין את זה. אתם יודעים, תנו לנו סיכוי.

So as a naive New Zealander

אז כיליד ניו זילנד

I thought, well I'll go to the Pentagon.

חשבתי, אני אלך לפנטגון.

Can you get me some information?

אתם יכולים לתת לי קצת מידע?

(Laughter)

(צחוק)

No. So I had to think a little harder.

לא. אז הייתי צריך לחשוב קצת יותר חזק.

And I was watching the news one night in Oxford.

והסתכלתי בחדשות לילה אחד באוקספורד.

And I looked down at the chattering heads on my channel of choice.

והבטתי למטה בחדשות הרצות בערוץ שבו בחרתי.

And I saw that there was information there.

וראיתי שיש מידע שם.

There was data within the streams of news that we consume.

היה מידע בזרמי החדשות שצרכנו.

All this noise around us actually has information.

בכל רעש הרקע הזה מסביבנו בעצם היה מידע.

So what I started thinking was,

אז מה שהתחלתי לחשוב היה,

perhaps there is something like open source intelligence here.

אולי יש משהו כמו מידע חופשי כאן.

If we can get enough of these streams of information together,

אם נצליח לאחד מספיק מזרמי המידע האלה

we can perhaps start to understand the war.

נוכל אולי להתחיל להבין את המלחמות.

So this is exactly what I did. We started bringing a team together,

אז זה בדיוק מה שעשיתי. התחלנו להרכיב צוות,

an interdisciplinary team of scientists,

צוות רב תחומי של מדענים,

of economists, mathematicians.

של כלכלנים, מתמטיקאים.

We brought these guys together and we started to try and solve this.

הבאנו את כל החברה האלה והתחלנו לנסות לפתור את זה.

We did it in three steps.

עשינו את זה בשלושה שלבים.

The first step we did was to collect. We did 130 different sources of information --

השלב הראשון שעשינו היה לאסוף. אספנו 130 מקורות של מידע --

from NGO reports to newspapers and cable news.

החל מדוחות NGO לעיתונים וחדשות בכבלים.

We brought this raw data in and we filtered it.

הבאנו את המידע הגולמי הזה וסיננו אותו.

We extracted the key bits on information to build the database.

חילצנו את החלקים החשובים של המידע כדי לבנות את מאגר המידע.

That database contained

מאגר המידע הכיל

the timing of attacks,

את תזמוני ההתקפות,

the location, the size and the weapons used.

המיקום, הגודל והנשק שבו השתמשו.

It's all in the streams of information we consume daily,

זה הכל בזרמי המידע שאנחנו צורכים כל יום,

we just have to know how to pull it out.

אנחנו רק צריכים לדעת איך להוציא אותו.

And once we had this we could start doing some cool stuff.

וברגע שהיה לנו את זה הינו יכולים להתחיל לעשות דברים מגניבים.

What if we were to look at the distribution of the sizes of attacks?

מה אם היינו יכולים על הביזור של גודל ההתקפות?

What would that tell us?

מה זה היה אומר לנו?

So we started doing this. And you can see here

אז התחלנו לעשות את זה. ואתם יכולים לראות פה

on the horizontal axis

בציר האופקי

you've got the number of people killed in an attack

יש את מספר האנשים שנהרגו בהתקפה

or the size of the attack.

או גודל ההתקפה.

And on the vertical axis you've got the number of attacks.

ובציר האנכי יש את מספר ההתקפות.

So we plot data for sample on this.

אז שרטטנו דוגמת מידע כאן.

You see some sort of random distribution --

אתם רואים סוג של התפלגות שרירותית --

perhaps 67 attacks, one person was killed,

אולי 67 התקפות, אדם אחד נהרג,

or 47 attacks where seven people were killed.

או 47 התקפות שבהן 7 אנשים נהרגו.

We did this exact same thing for Iraq.

עשינו את אותו הדבר על מידע מעיראק.

And we didn't know, for Iraq what we were going to find.

ולא ידענו, מה נמצא על עיראק.

It turns out what we found was pretty surprising.

ומה שמצאנו היה די מפתיע.

You take all of the conflict,

אתם לוקחים את כל הקונפליקט,

all of the chaos, all of the noise,

כל הכאוס, כל הרעש,

and out of that

ומתוך זה

comes this precise mathematical distribution

מגיע הפיזור המתמטי הזה

of the way attacks are ordered in this conflict.

של איך מתקפות מסודרות בקונפליקט הזה.

This blew our mind.

זה הדהים אותנו.

Why should a conflict like Iraq have this

למה שלקונפליקט כמו עיראק יהיה את זה

as its fundamental signature?

כחתימה הבסיסית שלו?

Why should there be order in war?

למה שיהיה סדר במלחמה?

We didn't really understand that.

לא ממש הבנו את זה.

We thought maybe there is something special about Iraq.

חשבנו שאולי יש משהו מיוחד בעיראק.

So we looked at a few more conflicts.

אז בחנו עוד מספר קונפליקטים.

We looked at Colombia, we looked at Afghanistan,

בחנו את קולומביה, בדקנו את אפגניסטאן,

and we looked at Senegal.

ובדקנו את סנגל.

And the same pattern emerged in each conflict.

ואותה תבנית יצאה מכל הקונפליקטים.

This wasn't supposed to happen.

זה לא היה אמור לקרות.

These are different wars, with different religious factions,

אלו מלחמות שונות, עם דתות שונות,

different political factions, and different socioeconomic problems.

דעות פוליטיות שונות, ובעיות סוציו-אקונומיות שונות.

And yet the fundamental patterns underlying them

ועדיין אותן תבניות בסיסיות מתחתם

are the same.

היו זהות.

So we went a little wider.

אז בחנו את זה יותר לרוחב.

We looked around the world at all the data we could get our hands on.

בדקנו מסביב לעולם את כל סוגי המידע שיכולנו להשיג.

From Peru to Indonesia,

מפרו לאינדונזיה,

we studied this same pattern again.

בחנו את התבנית הזו שוב.

And we found that not only

ומצאנו שלא רק

were the distributions these straight lines,

שההתפלגויות היו על קו ישר,

but the slope of these lines, they clustered around

אבל השיפוע של הקווים, התכנסו מסביב

this value of alpha equals 2.5.

הערך של אלפא שווה ל 2.5.

And we could generate an equation

ויכולנו לייצר משוואה

that could predict the likelihood of an attack.

שיכלה לחזות את הסבירות של מתקפה.

What we're saying here

מה שאנחנו אומרים פה

is the probability of an attack killing X number of people

שהסבירות של מתקפה בה יהרגו מספר מסוים של אנשים

in a country like Iraq

בארץ כמו עיראק,

is equal to a constant, times the size of that attack,

שווה לקבוע, כפול גודל המתקפה,

raised to the power of negative alpha.

בחזקת הערך השלילי של אלפא.

And negative alpha is the slope of that line I showed you before.

ואלפא שלילית היא השיפוע של הקו שהראתי לכם מקודם.

So what?

אז מה?

This is data, statistics. What does it tell us about these conflicts?

זה מידע, סטטיסטיקה. מה זה אומר לנו על הקונפליקטים?

That was a challenge we had to face as physicists.

זה היה אתגר שהיינו צריכים לעמוד בפניו כפיסיקאים.

How do we explain this?

איך אנחנו מסבירים את זה?

And what we really found was that alpha,

ומה שבאמת מצאנו היה שאלפא

if we think about it, is the organizational

אם באמת נחשוב על זה, היא המבנה

structure of the insurgency.

האירגוני של ההתקוממות.

Alpha is the distribution of the sizes of attacks,

אלפא היא הפיזור של גודל ההתקפות,

which is really the distribution

שזה בעצם הפיזור

of the group strength carrying out the attacks.

של כוח הקבוצה שמבצעת את ההתקפות.

So we look at a process of group dynamics:

אז אנחנו מביטים בתהליך של דינמיקה קבוצתית --

coalescence and fragmentation,

התאחדות וחלוקה.

groups coming together, groups breaking apart.

קבוצות מתאחדות. קבוצות מתפרקות.

And we start running the numbers on this. Can we simulate it?

ואנחנו מתחילים להריץ את המספרים על זה. האם נוכל לדמות את זה?

Can we create the kind of patterns that we're seeing

האם נוכל ליצור את התבניות שאנחנו רואים

in places like Iraq?

במקומות כמו עיראק?

Turns out we kind of do a reasonable job.

מסתבר שאנחנו עושים עבודה לא רעה.

We can run these simulations.

אנחנו יכולים להריץ את ההדמיות האלה.

We can recreate this using a process of group dynamics

אנחנו יכולים לשחזר את זה על ידי שימוש בדינמיקה קבוצתית

to explain the patterns that we see

כדי להסביר את התבניות שאנחנו רואים

all around the conflicts around the world.

בכל הקונפליקטים מסביב לעולם.

So what's going on?

אז מה קורה?

Why should these different -- seemingly different conflicts

למה שלקונפליקטים שונים -- קונפליקטים שונים למראה

have the same patterns?

תהיה את אותה התבנית?

Now what I believe is going on is that

מה שאני מאמין שקורה הוא

the insurgent forces, they evolve over time. They adapt.

שהכוחות המורדים, מתפתחים עם הזמן. הם מתאימים את עצמם.

And it turns out there is only one solution

ומסתבר שיש רק פתרון אחד

to fight a much stronger enemy.

כדי להלחם באויב חזק יותר.

And if you don't find that solution as an insurgent force,

ואם לא מוצאים את הפיתרון הזה בכוח המורד,

you don't exist.

לא מתקיימים.

So every insurgent force that is ongoing,

אז כל כוח מורד שממשיך,

every conflict that is ongoing,

כל קונפליקט שממשיך,

it's going to look something like this.

יראה כמו זה.

And that is what we think is happening.

וזה מה שאנחנו חושבים שקורה.

Taking it forward, how do we change it?

והלאה, איך משנים את זה?

How do we end a war like Iraq?

איך מסיימים מלחמה כמו עיראק?

What does it look like?

איך זה נראה?

Alpha is the structure. It's got a stable state at 2.5.

אלפא היא המבנה. יש לה ערך יציב של 2.5.

This is what wars look like when they continue.

ככה נראות מלחמות שממשיכות.

We've got to change that.

אנחנו חייבים לשנות את זה.

We can push it up:

אנחנו יכולים לדחוף את זה למעלה.

the forces become more fragmented;

הכוחות נעשים יותר מקוטעים.

there is more of them, but they are weaker.

יש יותר מהם אבל הם חלשים יותר.

Or we push it down:

או שדוחפים את זה למטה.

they're more robust; there is less groups;

הם חזקים יותר. יש פחות קבוצות.

but perhaps you can sit and talk to them.

אבל אולי אפשר לשבת ולדבר איתם.

So this graph here, I'm going to show you now.

אז הגרף הזה פה, שאני אראה לכם עכשיו.

No one has seen this before. This is literally

אף אחד לא ראה את זה עדיין. זה באמת

stuff that we've come through last week.

דברים שהגענו אלייהם שבוע שעבר.

And we see the evolution of Alpha through time.

ואנחנו יכולים לראות את ההתפתחות של אלפא עם הזמן.

We see it start. And we see it grow up to the stable state

אנחנו רואים את זה מתחיל. ואנחנו רואים את זה גדל למצב היציב

the wars around the world look like.

בו המלחמות בעולם נמצאות.

And it stays there through the invasion of Fallujah

וזה נשאר שם במהלך הפלישה לפלוזה

until the Samarra bombings in the

עד הפיגועים בסמארה במהלך

Iraqi elections of '06.

הבחירות בעיראק של 2006.

And the system gets perturbed. It moves upwards

והמערכת מתבלגנת. זה עולה שוב

to a fragmented state.

למצב מפוזר.

This is when the surge happens.

כאן קורה ההתפרצות.

And depending on who you ask,

ותלוי את מי תשאלו,

the surge was supposed to push it up even further.

וההתפרצות היתה צריכה לדחוף את זה עוד למעלה.

The opposite happened.

אבל ההפך קורה.

The groups became stronger.

הקבוצות נעשו חזקות יותר.

They became more robust.

הן נעשו יותר קשוחות.

And so I'm thinking, right, great, it's going to keep going down.

ואז אני חושב, בסדר, נהדר, זה ימשיך לרדת.

We can talk to them. We can get a solution. The opposite happened.

נוכל לדבר איתם. נוכל להגיע לפתרון. וההפך קורה.

It's moved up again. The groups are more fragmented.

זה עלה שוב למעלה. הקבוצות מתפרקות שוב.

And this tells me one of two things.

וזה אומר לי אחד משני דברים.

Either we're back where we started

או שחזרנו להתחלה,

and the surge has had no effect;

ולהתפרצות לא היתה כל השפעה.

or finally the groups have been fragmented to the extent

או שהקבוצות התפרקו כל כך

that we can start to think about maybe moving out.

שאנחנו יכולים להתחיל לחשוב על לצאת משם.

I don't know what the answer is to that.

אני לא יודע מה התשובה לזה.

But I know that we should be looking at the structure of the insurgency

אבל אני יודע שאנחנו צריכים להביט במבנה ההתנגדות

to answer that question.

כדי לענות על השאלה.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)