The sound the universe makes | Janna Levin

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

I want to ask you all to consider for a second

ברצוני לבקש מכם לחשוב לשניה

the very simple fact

על העובדה הפשוטה

that, by far,

שנכון להיום,

most of what we know about the universe

רוב מה שאנו יודעים על היקום

comes to us from light.

מגיע אלינו באמצעות האור.

We can stand on the Earth and look up at the night sky

אנו יכולים לעמוד על האדמה ולהסתכל מעלה בשמי הלילה

and see stars with our bare eyes.

ולראות כוכבים בעיניים ערומות.

The Sun burns our peripheral vision.

השמש מסנוורת את הראיה שלנו,

We see light reflected off the Moon.

אנו רואים אור מוחזר מהירח,

And in the time since Galileo pointed that rudimentary telescope

ומהרגע בו גלילאו כיוון את הטלסקופ הראשוני שלו

at the celestial bodies,

אל עבר גופים שמיימיים,

the known universe has come to us through light,

היקום המוכר מגיע אלינו באמצעות אור,

across vast eras in cosmic history.

החוצה עידנים עצומים של היסטוריה קוסמית.

And with all of our modern telescopes,

ובעזרת כל הטלסקופים המודרניים שלנו,

we've been able to collect

יכולנו לאסוף

this stunning silent movie of the universe --

את הסרט האילם והמדהים הזה של היקום --

these series of snapshots

סידרת הצילומים הזו

that go all the way back to the Big Bang.

אשר מגיעה אחורה עד המפץ הגדול.

And yet, the universe is not a silent movie

אבל עם זאת, היקום אינו סרט אילם,

because the universe isn't silent.

מכיוון שהיקום אינו דומם.

I'd like to convince you

הייתי רוצה לשכנע אתכם

that the universe has a soundtrack

שליקום יש פסקול,

and that soundtrack is played on space itself,

ושפסקול זה מנוגן על-גבי החלל עצמו.

because space can wobble like a drum.

מפני שחלל יכול לרטוט כמו תוף.

It can ring out a kind of recording

הוא יכול לפלוט מין הידהוד מוקלט

throughout the universe

אל מרחבי היקום

of some of the most dramatic events as they unfold.

של כמה מהאירועים הכי דרמטיים בעת התרחשותם.

Now we'd like to be able to add

עכשיו אנו שואפים להוסיף

to a kind of glorious visual composition

ליצירה החזותית המרהיבה

that we have of the universe --

שיש לנו על היקום,

a sonic composition.

יצירה קולית.

And while we've never heard the sounds from space,

ובעוד שמעולם לא שמענו את הקולות מחלל,

we really should, in the next few years,

בשנים הקרובות, עלינו באמת להגביר את הווליום

start to turn up the volume on what's going on out there.

כדי לקלוט את מה שמתחולל שם.

So in this ambition

בשאיפה זו

to capture songs from the universe,

לקליטת זימרת היקום,

we turn our focus

אנו מפנים את הזרקור

to black holes and the promise they have,

אל עבר חורים שחורים וההבטחה שהם נושאים,

because black holes can bang on space-time

מכיוון שחורים שחורים יכולים להלום על-גבי זמן-חלל

like mallets on a drum

כמו פטיש-עץ על תוף

and have a very characteristic song,

וליצור זמר מאוד אופייני,

which I'd like to play for you -- some of our predictions

הייתי רוצה לנגן בפניכם כמה מההשערות שלנו

for what that song will be like.

על טיבו של אותו זמר.

Now black holes are dark against a dark sky.

חורים שחורים הם גופים כהים על רקע חלל שחור.

We can't see them directly.

אין אנו יכולים לראותם ישירות.

They're not brought to us with light, at least not directly.

הם אינם מגיעים אלינו עם אור, לפחות לא ישירות.

We can see them indirectly,

אנו יכולים לראותם באופן עקיף,

because black holes wreak havoc on their environment.

מפני שחורים שחורים יוצרים אנדרלמוסיה בסביבתם.

They destroy stars around them.

הם משמידים כוכבים בסביבתם.

They churn up debris in their surroundings.

הם מערבלים את החורבות שסביבם.

But they won't come to us directly through light.

אבל הם לא מגיעים אלינו ישירות באמצעות אור.

We might one day see a shadow

אולי יום אחד נראה צללית

a black hole can cast on a very bright background,

שחור שחור יכול להטיל על רקע מאוד בהיר,

but we haven't yet.

אבל עדיין לא ראינו זאת.

And yet black holes may be heard

אבל ניתן לשמוע חורים שחורים

even if they're not seen,

אפילו אם לא ניתן לראותם,

and that's because they bang on space-time like a drum.

וזה מכיוון שהם הולמים על-גבי זמן-חלל כאילו היה תוף.

Now we owe the idea that space can ring like a drum

אנו חבים את הרעיון שחלל יכול להדהד כמו תוף

to Albert Einstein -- to whom we owe so much.

לאלברט איינשטיין, שבכלל אנו חבים לו כה הרבה.

Einstein realized that if space were empty,

איינשטיין הבין שאם חלל היה ריק,

if the universe were empty,

אם היקום היה ריק,

it would be like this picture,

הוא היה כמו תמונה זו,

except for maybe without the helpful grid drawn on it.

מלבד קוי השתי וערב המצויירם עליה.

But if we were freely falling through the space,

אבל אם היינו נופלים נפילה חופשית בחלל,

even without this helpful grid,

אז אפילו בלי עזרת הקוים,

we might be able to paint it ourselves,

היינו מסוגלים לציירם בעצמנו

because we would notice that we traveled along straight lines,

מכיוון שהיינו מבחינים שאנו נעים בקוים ישרים,

undeflected straight paths

מסלולים ישרים ללא סטיות

through the universe.

לאורך ורוחב היקום.

Einstein also realized --

איינשטיין גם הבין --

and this is the real meat of the matter --

וזה לב העניין --

that if you put energy or mass in the universe,

שאם מכניסים אנרגיה או מסה ליקום,

it would curve space,

הדבר יעקם את החלל.

and a freely falling object

וגוף בנפילה חופשית

would pass by, let's say, the Sun

שיעבור, נאמר, ליד השמש,

and it would be deflected

הוא ינוע לאורך העקמומיות

along the natural curves in the space.

הטבעית של החלל (שנוצרה בגלל מסת השמש).

It was Einstein's great general theory of relativity.

זוהי התאוריה המהוללת של תורת היחסות הכללית שאיינשטיין הגה.

Now even light will be bent by those paths.

אפילו אור מתכופף בעוברו במסלולים אלה.

And you can be bent so much

וניתן לגרום לכיפוף במידה כזו

that you're caught in orbit around the Sun,

שעצם נלכד במסלול סביב השמש,

as the Earth is, or the Moon around the Earth.

כמו שקרה לכדור-הארץ, או לירח סביב כדור-הארץ.

These are the natural curves in space.

אלו הן העקומות הטבעיות בחלל.

What Einstein did not realize

מה שאיינשטיין לא גילה

was that, if you took our Sun

הוא שאם היה אפשר לכווץ

and you crushed it down to six kilometers --

את השמש שלנו לקוטר 6 ק"מ --

so you took a million times the mass of the Earth

כלומר מסה שהיא פי מיליון מכדור-הארץ

and you crushed it to six kilometers across,

וכיווצה ל-6 ק"מ,

you would make a black hole,

היינו יוצרים חור שחור,

an object so dense

עצם כה צפוף

that if light veered too close, it would never escape --

שאם אור מתקרב אליו יותר מדיי, הוא לא יכול לצאת --

a dark shadow against the universe.

צללית שחורה על רקע היקום.

It wasn't Einstein who realized this,

זה לא היה איינשטיין שגילה זאת,

it was Karl Schwarzschild

זה היה קרל שווארצשילד

who was a German Jew in World War I --

שהיה יהודי גרמני במלחמת עולם ראשונה --

joined the German army already an accomplished scientist,

הצטרף לצבא גרמניה כבר בתור מדען מוכח,

working on the Russian front.

ופעל בחזית הרוסית.

I like to imagine Schwarzschild in the war in the trenches

אני אוהבת לדמיין את שווארצשילד בתוך החפירות

calculating ballistic trajectories for cannon fire,

ומחשב מסלולים בליסטיים של פגזי תותחים,

and then, in between,

ובין לבין,

calculating Einstein's equations --

עושה חישובים עם משוואות של איינשטיין --

as you do in the trenches.

כפי שעושים בחפירות.

And he was reading Einstein's recently published

הוא קרא את התאוריה של איינשטיין שפורסמה לאחרונה,

general theory of relativity,

תורת היחסות הכללית,

and he was thrilled by this theory.

והוא היה נפעם מהתאוריה.

And he quickly surmised

וחיש-קל הוא הגה

an exact mathematical solution

פיתרון מתמטי מדוייק

that described something very extraordinary:

אשר הצביע על משהו יוצא-דופן:

curves so strong

עקמומיות כה חזקה

that space would rain down into them,

שהחלל יתכנס אל תוך עצמו,

space itself would curve like a waterfall

החלל יתעקל כמו מפל

flowing down the throat of a hole.

הזורם אל תוך הקרביים של חור.

And even light could not escape this current.

אפילו אור לא יוכל לברוח מהסחף הזה.

Light would be dragged down the hole

אור ייגרר למטה אל תוך החור

as everything else would be,

כמו כל דבר אחר,

and all that would be left would be a shadow.

וכל מה שיישאר זו צללית.

Now he wrote to Einstein,

הוא כתב לאיינשטיין,

and he said, "As you will see,

ואמר, "כפי שתראה,

the war has been kind to me enough.

בשבילי המלחמה לא היתה כל-כך נוראה,

Despite the heavy gunfire,

למרות ההפגזות הכבדות.

I've been able to get away from it all

הצלחתי להימלט מזה

and walk through the land of your ideas."

ולהתהלך על קרקע הרעיונות שלך."

And Einstein was very impressed with his exact solution,

איינשטיין מאוד התרשם מהפיתרון המדוייק הזה,

and I should hope also the dedication of the scientist.

ועליי לקוות שגם מהמסירות של המדען.

This is the hardworking scientist under harsh conditions.

זה מדען שעובד קשה בתנאים קשים ביותר.

And he took Schwarzschild's idea

איינשטיין לקח את רעיונו של שווארצשילד

to the Prussian Academy of Sciences the next week.

לאקדמיה הפרוסית למדעים בשבוע שלאחר-מכן.

But Einstein always thought black holes were a mathematical oddity.

אבל איינשטיין תמיד חשב שחורים שחורים היו מוזרות מתמטית.

He did not believe they existed in nature.

הוא לא האמין שהם באמת קיימים.

He thought nature would protect us from their formation.

הוא סבר שהטבע ישמור עלינו מהיווצרותם.

It was decades

זה היה עשורים

before the term "black hole" was coined

לפני שחור שחור הפך למטבע לשון

and people realized

ואנשים גילו

that black holes are real astrophysical objects --

שחורים שחורים הם עצמים אסטרופיזיים אמיתיים --

in fact they're the death state

למעשה הם מהווים המצב שלאחר המוות

of very massive stars

של כוכבים מאוד מסיביים

that collapse catastrophically

אשר קורסים באופן קטסטרופלי

at the end of their lifetime.

בסיום חייהם.

Now our Sun will not collapse to a black hole.

השמש שלנו לא תקרוס להיות חור שחור.

It's actually not massive enough.

היא אינה מספיק מסיבית.

But if we did a little thought experiment --

אבל אם נעשה תרגיל מחשבתי קטן --

as Einstein was very fond of doing --

כפי שאיינשטיין מאוד אהב לעשות --

we could imagine

הבה נדמיין

putting the Sun crushed down to six kilometers,

שהשמש נמחצת לקוטר 6 ק"מ,

and putting a tiny little Earth around it in orbit,

ושמים כדור-ארץ קטנטן החג סביבה,

maybe 30 kilometers

אולי במרחק 30 ק"מ

outside of the black-hole sun.

מהשמש שהפכה לחור שחור.

And it would be self-illuminated,

והוא יהיה בעל אור משלו,

because now the Sun's gone, we have no other source of light --

מכיוון שהשמש נעלמה, אין לנו מקור אחר של אור --

so let's make our little Earth self-illuminated.

לכן נהפוך את כדור-הארץ לבעל אור משלו.

And you would realize you could put the Earth in a happy orbit

ואז נגלה שניתן לשים את כדור-הארץ במסלול

even 30 km

של אפילו 30 ק"מ

outside of this crushed black hole.

מחוץ לחור שחור שהתכווץ.

This crushed black hole

חור שחור מחוץ זה

actually would fit inside Manhattan, more or less.

ייכנס בתוך מנהטן, פחות או יותר.

It might spill off into the Hudson a little bit

הוא עשוי להישפך קצת לתוך מפרץ הדסן

before it destroyed the Earth.

לפני שהוא ישמיד את כדור-הארץ.

But basically that's what we're talking about.

אבל באופן בסיסי זה מה שמדברים עליו.

We're talking about an object that you could crush down

אנו מדברים על עצם שניתן לכווצו

to half the square area of Manhattan.

למחצית משטח מנהטן.

So we move this Earth very close --

אז אנו מזיזים את כדור-הארץ מאוד קרוב --

30 kilometers outside --

במרחק 30 ק"מ --

and we notice it's perfectly fine orbiting around the black hole.

ורואים שהוא חג בסדר גמור סביב החור שחור.

There's a sort of myth

יש מין מיתוס שחורים שחורים

that black holes devour everything in the universe,

בולעים הכל ביקום,

but you actually have to get very close to fall in.

אבל למעשה צריך להתקרב אליהם מאוד כדי ליפול פנימה.

But what's very impressive is that, from our vantage point,

אבל מה שמאוד מרשים הוא שמנקודת התצפית שלנו,

we can always see the Earth.

אנו תמיד יכולים לראות את כדור-הארץ.

It cannot hide behind the black hole.

הוא לא יכול להסתתר מאחורי החור שחור.

The light from the Earth, some of it falls in,

האור מכדור-הארץ, בחלקו נופל פנימה,

but some of it gets lensed around and brought back to us.

אבל חלק ממנו עובר הטיית-עדשה וחוזר אלינו.

So you can't hide anything behind a black hole.

כך שלא ניתן להסתיר משהו מאחורי חור שחור.

If this were Battlestar Galactica

אם זו מלחמת כוכבים גלקטית

and you're fighting the Cylons,

ואתם נלחמים בסיילונים,

don't hide behind the black hole.

אל תתחבאו מאחורי חור שחור.

They can see you.

הם יוכלו לראותכם.

Now, our Sun will not collapse to a black hole --

ובכן, השמש שלנו לא תקרוס להיות חור שחור;

it's not massive enough --

היא אינה מספיק מסיבית,

but there are tens of thousands of black holes in our galaxy.

אבל ישנם עשרות אלפי חורים שחורים בגלקסיה שלנו.

And if one were to eclipse the Milky Way,

ואם אחד מהם היה מופיע על רקע הגלקסיה שלנו,

this is what it would look like.

כך הוא היה נראה.

We would see a shadow of that black hole

היינו רואים צללית של אותו חור שחור

against the hundred billion stars

כנגד מאה מיליארד כוכבים

in the Milky Way Galaxy and its luminous dust lanes.

בגלקסיית שביל החלב ומשעולי האבק הזוהרים שלה.

And if we were to fall towards this black hole,

ואם היינו נופלים לכיוון חור שחור זה,

we would see all of that light lensed around it,

היינו רואים את כל האור הזה עובר הטיית-עדשה סביבו,

and we could even start to cross into that shadow

והיינו אפילו יכולים להתחיל לחצות בתוך הצללית ההיא

and really not notice that anything dramatic had happened.

ופשוט לא לחוש שמשהו דרמטי קורה.

It would be bad if we tried to fire our rockets and get out of there

אמנם לא היינו יכולים לברוח אם היינו מפעילים את המנועים כדי לברוח משם

because we couldn't,

מאחר ואנו לא מסוגלים לברוח,

anymore than light can escape.

יותר מאשר שהאור מסוגל לברוח.

But even though the black hole is dark from the outside,

אבל גם אם החור שחור הוא אפל מבחוץ,

it's not dark on the inside,

הוא אינו כזה מבפנים,

because all of the light from the galaxy can fall in behind us.

מפני שכל האור מהגלקסיה יפול פנימה מאחורינו.

And even though, due to a relativistic effect known as time dilation,

וגם אם בגלל השפעה יחסותית הידועה בתור התרחבות הזמן,

our clocks would seem to slow down

שעונינו ייראו לנו כמאיטים

relative to galactic time,

לעומת הזמן הגלקטי,

it would look as though the evolution of the galaxy

זה ייראה כאילו התפתחות הגלקסיה

had been sped up and shot at us,

מואצת ומשוגרת אלינו,

right before we were crushed to death by the black hole.

ממש לפני שנימחץ למוות על-ידי החור שחור.

It would be like a near-death experience

זה יהיה כמו תחושת קירבה למוות

where you see the light at the end of the tunnel,

כאשר רואים אור בקצה המנהרה,

but it's a total death experience.

אבל זו תחושת מוות מוחלט.

(Laughter)

(צחוק)

And there's no way of telling anybody

ואין דרך לספר למישהו

about the light at the end of the tunnel.

על האור בקצה המנהרה.

Now we've never seen a shadow like this of a black hole,

אף פעם לא ראינו צללית כזו של חור שחור,

but black holes can be heard,

אבל ניתן לשמוע חורים שחורים,

even if they're not seen.

אפילו אם לא רואים אותם.

Imagine now taking an astrophysically realistic situation --

דמיינו מצב שהוא מציאותי מבחינה אסטרופיזית --

imagine two black holes that have lived a long life together.

דמיינו שני חורים שחורים שחיו ביחד הרבה זמן.

Maybe they started as stars

אולי הם התחילו בתור כוכבים

and collapsed to two black holes --

וקרסו ויצרו שני חורים שחורים --

each one 10 times the mass of the Sun.

כל אחד פי-10 מהמסה של השמש.

So now we're going to crush them down to 60 kilometers across.

כעת נכווץ אותם לגודל 60 ק"מ מקצה לקצה.

They can be spinning

הם עשויים להסתחרר

hundreds of times a second.

מאות סיבובים לשניה.

At the end of their lives,

לקראת סופם,

they're going around each other very near the speed of light.

הם מסתובבים זה סביב זה קרוב למהירות האור.

So they're crossing thousands of kilometers

כך שהם עוברים אלפי ק"מ

in a fraction of a second,

בחלקיק שניה.

and as they do so, they not only curve space,

ובעודם עושים זאת, לא רק שהם מעקמים חלל,

but they leave behind in their wake

אלא שהם משאירים אחריהם

a ringing of space,

הידהוד של חלל,

an actual wave on space-time.

ממש גל בזמן-חלל.

Space squeezes and stretches

החלל מתכווץ ומתפשט

as it emanates out from these black holes

כאשר הגל נפלט מחורים שחורים הללו

banging on the universe.

ההולמים ביקום.

And they travel out into the cosmos

והגלים מתפשטים ביקום

at the speed of light.

במהירות האור.

This computer simulation

הדמיית מחשב זו

is due to a relativity group at NASA Goddard.

באה מקבוצה החוקרת יחסותיות בגודארד, נאסא.

It took almost 30 years for anyone in the world to crack this problem.

זה לקח כמעט 30 שנה עד שמישהו פיצח את התעלומה.

This was one of the groups.

זו היתה אחת הקבוצות.

It shows two black holes in orbit around each other,

היא מראה שני חורים שחורים החגים אחד סביב השני,

again, with these helpfully painted curves.

שוב, בעזרת העקומות האלה המצויירות ביעילות.

And if you can see -- it's kind of faint --

אם תצליחו לראות -- זה קצת מטושטש --

but if you can see the red waves emanating out,

גלים אדומים נפלטים החוצה,

those are the gravitational waves.

אלה הם גלי הכבידה.

They're literally the sounds of space ringing,

הם פשוטו כמשמעו הקולות של חלל המהדהד,

and they will travel out from these black holes at the speed of light

והם ינועו מהחורים שחורים הללו במהירות אור

as they ring down and coalesce

בעוד החורים יוצרים הידהודים ומתמזגים

to one spinning, quiet black hole

לחור שחור יחיד דומם ומסתחרר

at the end of the day.

בסופו של דבר.

If you were standing near enough,

אם היינו עומדים מספיק קרוב,

your ear would resonate

האוזניים שלנו היו מהדהדות

with the squeezing and stretching of space.

עם ההתכווצות וההתפשטות של החלל.

You would literally hear the sound.

ממש היינו שומעים את הקול.

Now of course, your head would be squeezed and stretched unhelpfully,

כמובן שגם הראש שלנו היה מתכווץ ומתפשט מעצמו,

so you might have trouble understanding what's going on.

כך שהיתה לנו בעיה להבין את מה שמתרחש.

But I'd like to play for you

אבל הייתי רוצה לנגן לכם

the sound that we predict.

את הקול שאנו מנבאים.

This is from my group --

זה מהקבוצה שלי --

a slightly less glamorous computer modeling.

הדמיית מחשב קצת פחות מרשימה.

Imagine a lighter black hole

דמיינו חור שחור יותר קל

falling into a very heavy black hole.

הנופל אל חור שחור מאוד כבד.

The sound you're hearing

הקול שאתם שומעים

is the light black hole banging on space

הוא החור היותר קל ההולם על חלל

each time it gets close.

בכל פעם שהוא מתקרב.

If it gets far away, it's a little too quiet.

כאשר הוא מתרחק, זה קצת שקט מדי.

But it comes in like a mallet,

אבל הוא בא כמו פטיש,

and it literally cracks space,

ממש מכה על החלל,

wobbling it like a drum.

ומרעידו כמו תוף.

And we can predict what the sound will be.

ואנו יכולים לשער איך יישמע הצליל.

We know that, as it falls in,

אנו יודעים שככל שהוא נופל פנימה,

it gets faster and it gets louder.

הוא מאיץ ומרעיש יותר.

And eventually,

ולבסוף,

we're going to hear the little guy just fall into the bigger guy.

אנו נשמע את הברנש הקטן נופל אל תוך הברנש הגדול.

(Thumping)

(נקישות)

Then it's gone.

ואז הוא נעלם.

Now I've never heard it that loud -- it's actually more dramatic.

מעולם לא שמעתי זאת כה חזק -- זה למעשה יותר דרמטי.

At home it sounds kind of anticlimactic.

בבית זה נשמע פחות מרשים.

It's sort of like ding, ding, ding.

זה מין דינג, דינג, דינג.

This is another sound from my group.

זה עוד קול מהקבוצה שלי.

No, I'm not showing you any images,

לא, אין אני מראה לכם תמונות,

because black holes don't leave behind

מכיוון שחורים שחורים לא משאירים אחריהם

helpful trails of ink,

שובלי דיו העוזרים לנו לאתרם,

and space is not painted,

והחלל הוא חסר צבע

showing you the curves.

מכדי שיוכל להציג עקמומיות.

But if you were to float by in space on a space holiday

אבל אם הייתם מרחפים בחלל באיזו חופשת חלל

and you heard this,

והייתם שומעים את זה,

you want to get moving.

היה כדאי שתתרחקו.

(Laughter)

(צחוק)

Want to get away from the sound.

הייתם רוצים להתרחק מהקול.

Both black holes are moving.

שני החורים השחורים נעים.

Both black holes are getting closer together.

שני החורים השחורים מתקרבים זה לזה.

In this case, they're both wobbling quite a lot.

במקרה כזה, שניהם מתנודדים די חזק.

And then they're going to merge.

והם עומדים להתמזג.

(Thumping)

(נקישות)

Now it's gone.

זה נגמר.

Now that chirp is very characteristic of black holes merging --

הציפצוף בסוף מאוד אופייני בהתמזגות שני חורים שחורים --

that it chirps up at the end.

שזה מצפצף בסוף.

Now that's our prediction

זוהי תחזיתנו

for what we'll see.

לגבי מה שנראה.

Luckily we're at this safe distance in Long Beach, California.

למזלנו, אנו נמצאים במרחק בטוח בלונג ביץ', קליפורניה.

And surely, somewhere in the universe

ולבטח היכן שהוא ביקום

two black holes have merged.

שני חורים שחורים התמזגו כרגע.

And surely, the space around us

ולבטח, החלל סביבנו

is ringing

מהדהד מהגלים

after traveling maybe a million light years, or a million years,

שעשו מסע של מיליון שנות-אור, או מיליון שנים,

at the speed of light to get to us.

במהירות האור, עד שהגיעו אלינו.

But the sound is too quiet for any of us to ever hear.

אבל הקול חלש מדי מכדי שמישהו מאיתנו ישמע אותו.

There are very industrious experiments being built on Earth --

יש ניסויים שקדניים הנבנים על כדור-הארץ --

one called LIGO --

אחד מהם נקרא LIGO --

which will detect deviations

אשר יאתר סטיות

in the squeezing and stretching of space

בהתכווצות והתפשטות של חלל

at less than the fraction of a nucleus of an atom

לאורך 4 ק"מ,

over four kilometers.

שגודלן קטן מגרעין של אטום.

It's a remarkably ambitious experiment,

זה ניסיון שאפתני במיוחד,

and it's going to be at advanced sensitivity

והוא עומד להיערך ברגישות גבוהה מאוד

within the next few years -- to pick this up.

במהלך השנים הבאות -- כדי לקלוט את זה.

There's also a mission proposed for space,

יש גם משימה מתוכננת לחלל,

which hopefully will launch in the next ten years,

אשר מקווים שתצא לפועל בתוך 10 השנים הבאות,

called LISA.

המכונה LISA.

And LISA will be able to see super-massive black holes --

LISA תהיה מסוגלת לראות חורים שחורים סופר-מסיביים --

black holes millions or billions of times

חורים שחורים הכבדים פי מיליון עד מיליארד

the mass of the Sun.

מהשמש.

In this Hubble image, we see two galaxies.

בתמונה זו מטלסקופ האבל, רואים שתי גלקסיות.

They look like they're frozen in some embrace.

הן נראות כאילו קפאו במין חיבוק.

And each one probably harbors

וכל אחת מכילה כנראה

a super-massive black hole at its core.

חור שחור סופר-מסיבי במרכזה.

But they're not frozen;

אבל הן לא קפואות,

they're actually merging.

הן למעשה בתהליך התמזגות.

These two black holes are colliding,

שני החורים השחורים הללו מתנגשים,

and they will merge over a billion-year time scale.

והם יתמזגו במשך תקופת זמן של מיליארד שנה.

It's beyond our human perception

זה מעבר ליכולת התפיסה האנושית שלנו

to pick up a song of that duration.

לקלוט זמר באורך כזה.

But LISA could see the final stages

אבל LISA תוכל לראות את השלבים האחרונים

of two super-massive black holes

של שני חורים שחורים סופר-מסיביים

earlier in the universe's history,

שהיו מוקדם יותר בהיסטוריית היקום,

the last 15 minutes before they fall together.

את 15 הדקות האחרונות לפני שהם התאחדו.

And it's not just black holes,

וזה לא רק חורים שחורים,

but it's also any big disturbance in the universe --

אלא זה גם כל הפרעה גדולה ביקום --

and the biggest of them all is the Big Bang.

והגדולה מכולן היא "המפץ הגדול".

When that expression was coined, it was derisive --

כאשר הומצא ביטוי זה, הוא היה נלעג --

like, "Oh, who would believe in a Big Bang?"

"אה, מי יאמין במפץ הגדול?"

But now it actually might be more technically accurate

אבל כעת הוא אולי יהפוך ליותר מדוייק טכנית,

because it might bang.

מפני שהוא עשוי להדהד;

It might make a sound.

הוא עשוי ליצור צליל.

This animation from my friends at Proton Studios

אנימציה זו שחבריי הכינו באולפני פרוטון

shows looking at the Big Bang from the outside.

מתארת מבט מבחוץ על המפץ הגדול.

We don't ever want to do that actually. We want to be inside the universe

בעצם אנו לא רוצים להיות שם; אנו רוצים להיות בתוך היקום,

because there's no such thing as standing outside the universe.

מכיוון שאין דבר כזה לעמוד מחוץ ליקום.

So imagine you're inside the Big Bang.

לכן דמיינו שאנו בתוך המפץ הגדול.

It's everywhere, it's all around you,

הוא נמצא בכל מקום, הוא מסביבכם,

and the space is wobbling chaotically.

והחלל רוטט ללא סדר כלשהו.

Fourteen billion years pass

עוברות 14 מיליארד שנה

and this song is still ringing all around us.

והזמר הזה עדיין מהדהד מסביבנו.

Galaxies form,

גלקסיות נוצרות,

and generations of stars form in those galaxies,

ודורות של כוכבים נוצרים בתוך הגלקסיות הללו.

and around one star,

וסביב כוכב אחד,

at least one star,

לפחות כוכב אחד,

is a habitable planet.

נמצא כוכב-לכת הראוי למחיה.

And here we are frantically building these experiments,

והנה אנו בונים את הניסויים הללו בטירוף,

doing these calculations, writing these computer codes.

עושים את החישובים, כותבים תוכנות מחשב.

Imagine a billion years ago,

דמיינו שלפני מיליארד שנה,

two black holes collided.

שני חורים שחורים התנגשו.

That song has been ringing through space

הזימרה שלהם מהדהדת מאז במרחבי היקום

for all that time.

במשך כל אותו הזמן.

We weren't even here.

אפילו לא היינו קיימים כאן.

It gets closer and closer --

זה מתקרב יותר ויותר --

40,000 years ago, we're still doing cave paintings.

לפני 40,000 שנה, אנו עדיים מציירים במערות.

It's like hurry, build your instruments.

צריך למהר, צריך לבנות את המכשירים.

It's getting closer and closer, and in 20 ...

זה מתקרב יותר ויותר, וב-20....

whatever year it will be

איזו שנה שזו לא תהיה,

when our detectors are finally at advanced sensitivity --

כאשר הגששים שלנו יהיו סוף סוף בעלי רגישות גבוהה מספיק --

we'll build them, we'll turn on the machines

נבנה אותם, נפעיל את המכשירים

and, bang, we'll catch it -- the first song from space.

וטראח, נתפוס את זה -- הזימרה הראשונה מחלל.

If it was the Big Bang we were going to pick up,

אם היה זה המפץ הגדול שעמדנו לקלוט,

it would sound like this.

הוא היה נשמע כך:

(Static) It's a terrible sound.

(סטטי) זהו קול נורא.

It's literally the definition of noise.

זו פשוט ההגדרה של רעש.

It's white noise; it's such a chaotic ringing.

זהו רעש לבן, זה הידהוד כה כאוטי.

But it's around us everywhere, presumably,

אבל הוא נמצא בכל מקום סביבנו, כנראה,

if it hasn't been wiped out

אם הוא לא נמחה

by some other process in the universe.

על-ידי תהליך אחר כלשהו ביקום.

And if we pick it up, it will be music to our ears

ואם נקלוט אותו, הוא יהיה מוזיקה לאוזנינו,

because it will be the quiet echo

מפני שהוא יהיה ההד השקט

of that moment of our creation,

של אותו רגע בריאה,

of our observable universe.

של היקום הנראה לעין.

So within the next few years,

כך שבשנים הבאות,

we'll be able to turn up the soundtrack a little bit,

נהיה מסוגלים לחשוף במעט את הפסקול --

render the universe in audio.

להגיש את היקום באודיו.

But if we detect those earliest moments,

אבל אם נאתר את הרגעים המוקדמים ביותר,

it'll bring us that much closer

זה יביא אותנו כל-כך קרוב

to an understanding of the Big Bang,

להבנתו של המפץ הגדול,

which brings us that much closer

שמביא אותנו כל-כך קרוב

to asking some of the hardest, most elusive, questions.

לשאול כמה מהשאלות הכי קשות, הכי חמקמקות.

If we run the movie of our universe backwards,

אם נריץ אחורה סרט של היקום,

we know that there was a Big Bang in our past,

אנו יודעים שהיה מפץ גדול בעברנו,

and we might even hear the cacophonous sound of it,

ואנו אף עשויים לשמוע את הקול שלו,

but was our Big Bang the only Big Bang?

אבל האם המפץ הגדול שלנו היה המפץ היחיד?

I mean we have to ask, has it happened before?

כלומר, עלינו לשאול, האם הוא התרחש גם לפני זה?

Will it happen again?

האם הוא יתרחש שוב?

I mean, in the spirit of rising to TED's challenge

ברוח האתגר ש-TED העמיד

to reignite wonder,

כדי להצית מחדש את התהייה,

we can ask questions, at least for this last minute,

אנו יכולים לשאול שאלות, לפחות בדקה זו האחרונה,

that honestly might evade us forever.

אשר לאמיתו של דבר עשויות להתחמק מאיתנו לעולמים.

But we have to ask:

אבל בכל זאת עלינו לשאול:

Is it possible that our universe

האם ייתכן שיקומנו

is just a plume off of some greater history?

הוא רק קישוט חיצוני של היסטוריה יותר גדולה?

Or, is it possible that we're just a branch off of a multiverse --

או, האם ייתכן שאנו רק ענף אחד של מערכת מרובת-יקומים --

each branch with its own Big Bang in its past --

כל ענף עם מפץ גדול משלו --

maybe some of them with black holes playing drums,

אולי חלקם עם חורים שחורים מתופפים,

maybe some without --

אולי חלקם בלעדיהם --

maybe some with sentient life, and maybe some without --

אולי חלקם עם חיים בעלי חישה, וחלקם לא --

not in our past, not in our future,

לא בעברנו, לא בעתידנו,

but somehow fundamentally connected to us?

אבל איכשהו מחוברים אלינו במהותם?

So we have to wonder, if there is a multiverse,

לכן עלינו לתהות, שאם יש מערכת מרובת-יקומים,

in some other patch of that multiverse,

באיזו שהיא חלקה אחרת של אותה מערכת,

are there creatures?

האם ישנם שם יצורים?

Here's my multiverse creatures.

הנה היצורים שלי משם.

Are there other creatures in the multiverse,

האם ישנם יצורים אחרים במערכת מרובת-יקומים,

wondering about us

התוהים לגבינו

and wondering about their own origins?

והתוהים לגבי מוצאם שלהם?

And if they are,

ואם ישנם כאלה,

I can imagine them as we are,

אני מדמיינת אותם שהם כמונו,

calculating, writing computer code,

עושים חישובים, כותבים תוכנות מחשב,

building instruments,

בונים מכשירים,

trying to detect that faintest sound

מנסים לאתר את הצליל הקלוש ביותר

of their origins

של מקור היווצרותם

and wondering who else is out there.

ותוהים מי עוד נמצא שם.

Thank you. Thank you.

תודה לכם. תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)