Molly Crockett: Beware neuro-bunk

Translator: Joseph Geni Reviewer: Morton Bast

מתרגם: Yubal Masalker מבקר: Ido Dekkers

I'm a neuroscientist, and I study decision-making.

אני נוירולוגית החוקרת קבלת החלטות.

I do experiments to test how different chemicals

אני עושה ניסויים לבחינה כיצד כימיקלים שונים

in the brain influence the choices we make.

במוח משפיעים על הבחירות שאנו עושים.

I'm here to tell you the secret to successful decision-making:

אני כאן כדי לגלות לכם את הסוד לקבלת החלטות מוצלחות:

a cheese sandwich.

כריך גבינה.

That's right. According to scientists, a cheese sandwich

אכן כך. לדברי המדענים, כריך גבינה

is the solution to all your tough decisions.

הוא הפתרון לכל ההחלטות הקשות שאנו מקבלים.

How do I know? I'm the scientist who did the study.

איך אני יודעת? המדענית שביצעה את המחקר זו אני.

A few years ago, my colleagues and I were interested

לפני כמה שנים עמיתי ואני התעניינו

in how a brain chemical called serotonin

כיצד כימיקל במוח, ששמו סרוטונין,

would influence people's decisions in social situations.

משפיע על ההחלטות של אנשים במצבים חברתיים.

Specifically, we wanted to know how serotonin would affect

ספציפית, רצינו לדעת כיצד סרוטונין ישפיע

the way people react when they're treated unfairly.

על הדרך שבה אנשים מגיבים כאשר הם זוכים ליחס לא הוגן.

So we did an experiment.

לכן עשינו ניסוי.

We manipulated people's serotonin levels by giving them

שינינו את רמות הסרוטונין אצל אנשים באמצעות מתן

this really disgusting-tasting artificial lemon-flavored drink

משקה ממש מגעיל, בטעם מלאכותי של לימון, שפועל בדרך של

that works by taking away the raw ingredient for serotonin

הסרת המרכיב הגולמי של סרוטונין

in the brain.

במוח.

This is the amino acid tryptophan.

זוהי החומצה האמינית טריפטופן.

So what we found was, when tryptophan was low,

מה שמצאנו היה שכאשר רמת הטריפטופן היתה נמוכה,

people were more likely to take revenge

אנשים נטו יותר לנקום

when they're treated unfairly.

כאשר הם זכו ליחס לא הוגן.

That's the study we did, and here are some of the headlines

זה המחקר שעשינו, והנה כמה כותרות

that came out afterwards.

שיצאו אחר-כך.

("A cheese sandwich is all you need for strong decision-making")

("כריך גבינה הוא כל הדרוש לקבלת החלטות טובות")

("What a friend we have in cheeses")

("איזה ידיד מצאנו בגבינות")

("Eating Cheese and Meat May Boost Self-Control") At this point, you might be wondering, did I miss something?

("אכילת גבינה ובשר עשויה להגביר את השליטה העצמית") בשלב זה, ייתכן ואתם תוהים, האם אני מפספס משהו?

("Official! Chocolate stops you being grumpy") Cheese? Chocolate? Where did that come from?

("זה רשמי! שוקולד מונע ממך להיות ממורמר") גבינה? שוקולד? מאיפה זה בא?

And I thought the same thing myself when these came out,

אני בעצמי חשבתי אותו דבר כאשר כל זה התפרסם,

because our study had nothing to do with cheese or chocolate.

כי המחקר שלנו כלל לא היה קשור בגבינה או שוקולד.

We gave people this horrible-tasting drink

נתנו לאנשים משקה בטעם נורא

that affected their tryptophan levels.

שהשפיע על רמות הטריפטופן שלהם.

But it turns out that tryptophan also happens to be found

אבל מסתבר שטריפטופן נמצא במקרה

in cheese and chocolate.

גם בגבינה ושוקולד.

And of course when science says cheese and chocolate

וכמובן כאשר המדע אומר שגבינה ושוקולד

help you make better decisions, well, that's sure to grab people's attention.

מסייעים לקבלת החלטות טובות יותר, בטוח שזה יתפוס את

So there you have it:

תשומת ליבם של האנשים.

the evolution of a headline.

אז הנה יש לנו את האבולוציה של כותרת.

When this happened, a part of me thought, well,

כאשר זה התרחש, חלק ממני חשב,

what's the big deal?

טוב, מה כבר קרה?

So the media oversimplified a few things, but in the end,

אז התקשורת לקתה בפשטנות יתרה, אבל בסופו של דבר,

it's just a news story.

זהו פשוט סיפור חדשותי.

And I think a lot of scientists have this attitude.

ואני חושבת שהרבה מדענים מתיחסים לזה כך.

But the problem is that this kind of thing happens all the time,

אבל הבעיה היא שדבר מעין זה קורה כל הזמן,

and it affects not just the stories you read in the news

והוא משפיע לא רק על הסיפורים שקוראים בחדשות

but also the products you see on the shelves.

אלא גם על המוצרים שעל המדפים.

When the headlines rolled, what happened was,

כאשר הכותרות יצאו לאור, מה שקרה הוא

the marketers came calling.

שהמשווקים התקשרו אליי.

Would I be willing to provide a scientific endorsement

האם אהיה מוכנה להעניק תמיכה מדעית

of a mood-boosting bottled water?

לבקבוק של מים מינרליים המשפרים את מצב הרוח?

Or would I go on television to demonstrate,

או האם אופיע בטלוויזיה כדי לספר

in front of a live audience,

בפני קהל חי

that comfort foods really do make you feel better?

שאוכל מסורתי באמת גורם לנו להרגיש טוב יותר?

I think these folks meant well, but had I taken them up on their offers,

לדעתי לחבר'ה אלה היו כוונות טובות, אבל אם הייתי נענית להצעותיהם,

I would have been going beyond the science,

הייתי עוברת מעבר לתחום המדע,

and good scientists are careful not to do this.

ומדענים טובים נזהרים לא לעשות זאת.

But nevertheless, neuroscience is turning up more and more in marketing.

אבל אף-על-פי-כן, מדע הנוירולוגיה הופך ליותר ויותר מעורב בשיווק.

Here's one example: Neuro drinks,

הנה דוגמה אחת: משקאות נוירו,

a line of products, including Nuero Bliss here,

שורה של מוצרים, כולל ה"אושר-נוירו" כאן,

which according to its label helps reduce stress,

שעל-פי התווית שלו מסייע להפחתת מתח,

enhances mood, provides focused concentration,

משפר את מצב הרוח, מאפשר ריכוז ממוקד,

and promotes a positive outlook.

ומעודד השקפה חיובית.

I have to say, this sounds awesome. (Laughter)

אני חייבת לומר שזה נשמע מדהים. (צחוק)

I could totally have used this 10 minutes ago.

הייתי לגמרי יכולה להשתמש בזה לפני 10 דקות.

So when this came up in my local shop, naturally I was

לכן כאשר זה הופיע בחנות השכונתית שלי, באופן טבעי הייתי

curious about some of the research backing these claims.

סקרנית לגבי המחקר שעומד מאחורי טענות אלו.

So I went to the company's website looking to find

לכן ניגשתי לאתר החברה כדי למצוא

some controlled trials of their products.

ניסויים מבוקרים של מוצריהם.

But I didn't find any.

אך לא מצאתי כאלה.

Trial or no trial, these claims are front and center

עם ניסוי או בלעדיו, הצהרות אלו מופיעות במקום בולט

on their label right next to a picture of a brain.

בתווית שלהם ממש ליד תמונה של מוח.

And it turns out that pictures of brains have special properties.

מסתבר שלתמונות של מוח יש סגולות מיוחדות.

A couple of researchers asked a few hundred people

מספר חוקרים ביקשו מכמה מאות אנשים

to read a scientific article.

לקרוא מאמר מדעי.

For half the people, the article included a brain image,

אצל חצי מהאנשים, המאמר כלל תמונה של מוח,

and for the other half, it was the same article

אצל החצי השני, היה זה אותו מאמר

but it didn't have a brain image.

אבל בלי תמונה של המוח.

At the end — you see where this is going —

בסוף — אתם כבר מבינים לאן זה מוביל —

people were asked whether they agreed

אנשים נשאלו אם הם מסכימים

with the conclusions of the article.

עם מסקנות המאמר.

So this is how much people agree with the conclusions

זה עד כמה אנשים מסכימים

with no image.

עם המסקנות ללא התמונה.

And this is how much they agree with the same article

וזה עד כמה הם מסכימים עם אותו מאמר

that did include a brain image.

הכולל תמונה של המוח.

So the take-home message here is,

לכן המסר כאן הוא

do you want to sell it? Put a brain on it.

שאם אתם רוצים למכור משהו, תדביקו עליו מוח.

Now let me pause here and take a moment to say that

כעת אעצור כאן לרגע ואומר

neuroscience has advanced a lot in the last few decades,

שמדעי המוח התקדמו רבות בעשורים האחרונים,

and we're constantly discovering amazing things

ואנחנו כל הזמן מגלים דברים מדהימים

about the brain.

על המוח.

Like, just a couple of weeks ago, neuroscientists at MIT

לדוגמא, רק לפני כמה שבועות, נוירולוגים ב-MIT

figured out how to break habits in rats

פיצחו איך לשבור הרגלים בחולדות

just by controlling neural activity in a specific part of their brain.

רק על-ידי שליטה בפעילות עצבית בחלק מסוים של המוח שלהן.

Really cool stuff.

דברים באמת מגניבים.

But the promise of neuroscience has led to some really

אבל היותה של נוירולוגיה כה מבטיחה,

high expectations and some overblown, unproven claims.

הובילה לציפיות גבוהות ולכמה הצהרות מנופחות ובלתי מוכחות.

So what I'm going to do is show you how to spot

לכן מה שאני הולכת לעשות הוא להראות לכם

a couple of classic moves, dead giveaways, really,

כיצד לזהות כמה מהלכים קלסיים, מין טיפים כאלה,

for what's variously been called neuro-bunk,

כנגד מה שקרוי הונאת-נוירו,

neuro-bollocks, or, my personal favorite, neuro-flapdoodle.

או שטות-נוירו, או, המושג החביב עליי אישית, הבלי-נוירו.

So the first unproven claim is that you can use brain scans

הטענה הבלתי מוכחת הראשונה היא שניתן להשתמש

to read people's thoughts and emotions.

בסריקות מוח לקריאת מחשבות ורגשות של אנשים.

Here's a study published by a team of researchers

הנה מחקר שפורסם על-ידי צוות של חוקרים

as an op-ed in The New York Times.

כמאמר פתוח בניו-יורק טיימס.

The headline? "You Love Your iPhone. Literally."

הכותרת? "אתה אוהב את האייפון. פשוטו כמשמעו."

It quickly became the most emailed article on the site.

הוא הפך במהרה למאמר הכי מופץ בדואר אלקטרוני באתר.

So how'd they figure this out?

איך הם הגיעו לזה?

They put 16 people inside a brain scanner

הם הכניסו 16 אנשים לתוך סורק מוח

and showed them videos of ringing iPhones.

והציגו בפניהם סרטונים של אייפונים מצלצלים.

The brain scans showed activation in a part of the brain

סריקות המוח הראו פעילות בחלק של המוח

called the insula, a region they say

שנקרא ה-אינסולה, אזור שלדבריהם

is linked to feelings of love and compassion.

קשור בתחושות של חמלה ואהבה.

So they concluded that because they saw activation in the insula,

כך הם הסיקו שמכיוון שהם ראו פעילות באינסולה,

this meant the subjects loved their iPhones.

פירוש הדבר הוא שהנבדקים אהבו את האייפונים שלהם.

Now there's just one problem with this line of reasoning,

יש בעיה אחת עם קו זה של

and that's that the insula does a lot.

הסקת מסקנות, והיא שהאינסולה עושה המון דברים.

Sure, it is involved in positive emotions

נכון, היא מעורבת ברגשות חיוביים

like love and compassion,

כמו אהבה וחמלה,

but it's also involved in tons of other processes,

אבל היא גם מעורבת בטונות של

like memory, language, attention,

תהליכים אחרים, כמו זיכרון, שפה, תשומת לב,

even anger, disgust and pain.

ואפילו כעס, שאט-נפש וכאב.

So based on the same logic, I could equally conclude

לכן על-פי אותו היגיון, ניתן להסיק באותה מידה

you hate your iPhone.

שאנו שונאים את האייפונים שלנו.

The point here is, when you see activation in the insula,

העניין הוא שכאשר רואים פעילות באינסולה,

you can't just pick and choose your favorite explanation

לא ניתן סתם ככה לבחור את ההסבר

from off this list, and it's a really long list.

המועדף עלינו מתוך הרשימה, וזו רשימה ממש ארוכה.

My colleagues Tal Yarkoni and Russ Poldrack

עמיתיי, טל ירקוני ורוס פולדראק,

have shown that the insula pops up in almost a third

הראו שהאינסולה צצה בכמעט שליש

of all brain imaging studies that have ever been published.

מכל המחקרים של הדמיית מוח שפורסמו אי-פעם.

So chances are really, really good

לכן הסיכויים ממש, ממש טובים

that your insula is going off right now,

שהאינסולה שלך מתפוצצת עכשיו מרוב פעילות,

but I won't kid myself

אך לא אעשה צחוק מעצמי

to think this means you love me.

ואחשוב שזה אומר שאתם אוהבים אותי.

So speaking of love and the brain,

כאשר מדברים על אהבה ומוח,

there's a researcher, known to some as Dr. Love,

יש חוקר, הידוע בשם ד"ר אהבה,

who claims that scientists have found the glue

שטוען כי מדענים מצאו את הדבק

that holds society together,

אשר מחזיק את החברה ביחד,

the source of love and prosperity.

שהוא המקור לאהבה ושגשוג.

This time it's not a cheese sandwich.

הפעם זה לא כריך גבינה.

No, it's a hormone called oxytocin.

לא, זה הורמון שנקרא אוקסיטוצין.

You've probably heard of it.

בטח שמעתם עליו.

So, Dr. Love bases his argument on studies showing

ד"ר אהבה מבסס את הטענה שלו על מחקרים

that when you boost people's oxytocin,

המראים שכאשר מעלים את רמת האוקסיטוצין אצל אנשים,

this increases their trust, empathy and cooperation.

זה מגביר את האמון, אמפתיה ושיתוף ביניהם.

So he's calling oxytocin "the moral molecule."

לכן הוא מכנה את האוקסיטוצין "מולקולת המוסר".

Now these studies are scientifically valid,

מחקרים אלו תקפים מבחינה מדעית,

and they've been replicated, but they're not the whole story.

הם גם שוחזרו, אך הם אינם כל הסיפור.

Other studies have shown that boosting oxytocin

מחקרים אחרים הראו שעליה באוקסיטוצין

increases envy. It increases gloating.

מגבירה קנאה. היא מגבירה שמחה-לאיד.

Oxytocin can bias people to favor their own group

אוקסיטוצין יכולה להטות אנשים להעדיף

at the expense of other groups.

את הקבוצה שלהם על חשבון קבוצות אחרות.

And in some cases, oxytocin can even decrease cooperation.

במקרים מסוימים, אוקסיטוצין אף עלולה להקטין שיתוף פעולה.

So based on these studies, I could say oxytocin

בהתבסס על מחקרים אלה, אני יכולה לומר שאוקסיטוצין

is an immoral molecule, and call myself Dr. Strangelove.

הינה מולקולה לא מוסרית, ולקרוא לעצמי דוקטור סטריינג'לאב (אהבה מוזרה).

(Laughter)

(צחוק)

So we've seen neuro-flapdoodle all over the headlines.

אם כך, ראינו הבלי-נוירו בכל הכותרות.

We see it in supermarkets, on book covers.

אנו רואים אותם במרכולים, על כריכות ספרים.

What about the clinic?

מה לגבי המרפאות למיניהן?

SPECT imaging is a brain-scanning technology

הדמיית SPECT היא טכנולוגיה לסריקת המוח

that uses a radioactive tracer

המשתמשת בסמנים רדיואקטיביים

to track blood flow in the brain.

כדי לעקוב אחר זרימת הדם במוח.

For the bargain price of a few thousand dollars,

במחיר מציאה של כמה אלפי דולרים,

there are clinics in the U.S. that will give you

ישנן מרפאות בארה"ב שיעבירו אותך דרך סריקת

one of these SPECT scans and use the image

SPECT כזו וישתמשו בהדמייה זו

to help diagnose your problems.

כעזר לאיבחון הבעיות שלך.

These scans, the clinics say, can help

סריקות אלו, לדברי המרפאות, יכולות לסייע

prevent Alzheimer's disease,

למנוע את מחלת האלצהיימר,

solve weight and addiction issues,

לפתור בעיות משקל והתמכרות,

overcome marital conflicts,

להתגבר על בעיות בחיי הנישואין,

and treat, of course, a variety of mental illnesses

ולטפל, כמובן, במגוון רחב של מחלות נפש,

ranging from depression to anxiety to ADHD.

מדיכאון דרך חרדה ועד להפרעת קשב והיפראקטיביות.

This sounds great. A lot of people agree.

זה נשמע נהדר. הרבה אנשים מסכימים עם זה.

Some of these clinics are pulling in tens of millions

חלק מהמרפאות הללו מכניסות

of dollars a year in business.

לבעליהן עשרות מיליוני דולרים בשנה.

There's just one problem.

אבל יש רק בעיה אחת.

The broad consensus in neuroscience

יש קונצנזוס רחב במדעי המוח

is that we can't yet diagnose mental illness

שלפיו אנו עדיין לא יודעים לאבחן מחלת נפש

from a single brain scan.

מסריקת מוח בודדת.

But these clinics have treated

אבל המרפאות הללו טיפלו

tens of thousands of patients to date,

בעשרות אלפי מטופלים עד כה,

many of them children,

רבים מהם ילדים.

and SPECT imaging involves a radioactive injection,

הדמיית SPECT כרוכה בזריקה רדיואקטיבית,

so exposing people to radiation, potentially harmful.

שחושפת אנשים לקרינה העלולה להיות מזיקה.

I am more excited than most people, as a neuroscientist,

אני נרגשת יותר מרוב האנשים, בתור נוירולוגית,

about the potential for neuroscience to treat mental illness

מהפוטנציאל שיש בנוירולוגיה לטיפול במחלות נפש

and even maybe to make us better and smarter.

ואפילו אולי להפוך אותנו לטובים יותר וחכמים יותר.

And if one day we can say that cheese and chocolate

אם יום אחד נוכל לומר שגבינה ושוקולד עוזרים

help us make better decisions, count me in.

לנו לקבל החלטות טובות יותר, אני מצטרפת בשמחה.

But we're not there yet.

אבל אנחנו עדיין לא שם.

We haven't found a "buy" button inside the brain,

עדיין לא מצאנו את הלחצן "מציאה" בתוך המוח,

we can't tell whether someone is lying or in love

אנחנו לא יכולים להבחין אם מישהו משקר או מאוהב

just by looking at their brain scans,

רק על-ידי התבוננות בסריקות המוח שלו,

and we can't turn sinners into saints with hormones.

ואנו לא יכולים להפוך חוטאים לקדושים באמצעות הורמונים.

Maybe someday we will, but until then,

אולי יום אחד נוכל, אבל עד אז,

we have to be careful that we don't let overblown claims

עלינו להיות זהירים ולא לתת להכרזות מפוצצות

detract resources and attention away from the real science

להסיט משאבים ותשומת לב מהמדע האמיתי

that's playing a much longer game.

שקצב ההתרחשויות בו הרבה יותר איטי.

So here's where you come in.

וכאן אתם נכנסים לתמונה.

If someone tries to sell you something with a brain on it,

אם מישהו מנסה למכור לכם משהו עם מוח עליו,

don't just take them at their word.

אל תאמינו ישר למילה שלו.

Ask the tough questions. Ask to see the evidence.

תשאלו את השאלות הקשות. בקשו לראות את הראיות.

Ask for the part of the story that's not being told.

בקשו את אותו חלק של הסיפור שלא מספרים לכם.

The answers shouldn't be simple, because the brain isn't simple.

התשובות לא צריכות להיות פשוטות, כי המוח אינו פשוט.

But that's not stopping us from trying to figure it out anyway.

אבל זה לא עוצר בעדנו מלנסות להבין אותו בכל מקרה.

Thank you. (Applause)

תודה. (מחיאות כפיים)