Sheryl Sandberg: So we leaned in ... now what?

מתרגם: Boaz Hovav מבקר: Ido Dekkers

Pat Mitchell: Your first time back on the TEDWomen stage.

פאט מיטצ'ל: זו הפעם הראשונה בה את חוזרת לבמת TED (מאז ההרצאה ב- 2010)

Sheryl Sandberg: First time back. Nice to see everyone. It's always so nice to look out

שריל סנדסרג: הפעם הראשונה. נחמד לראות את כולן. תמיד נחמד להביט

and see so many women.

ולראות כל כך הרבה נשים.

It's so not my regular experience, as I know anyone else's.

אני ממש לא רגילה לראות קהל נשי, אני בטוחה שכולן מסכימות.

PM: So when we first started talking about, maybe the subject wouldn't be social media,

פ"מ: כמו שסכמנו מראש, אולי נושא השיחה לא יהיה המדיה החברתית,

which we assumed it would be, but that you had very much on your mind

כפי שכולם מניחים שיהיה, אלא נדבר על הדברים שמטרידים אותך

the missing leadership positions, particularly in the sector of technology and social media.

המחסור (של נשים) בעמדות הנהגה, בעיקר במגזר הטכנולוגי ובמדיה החברתית.

But how did that evolve for you as a thought, and end up being the TED Talk that you gave?

איך התפתחו הדברים להבנתך, והתגבשו להרצאת TED שהעברת?

SS: So I was really scared to get on this stage and talk about women,

פחדתי מאד לעלות על במת TED ולדבר על נשים,

because I grew up in the business world, as I think so many of us did.

כי אני גדלתי בעולם העסקי, כמו רבות מאיתנו.

You never talk about being a woman, because someone might notice that you're a woman, right?

ואת אף פעם לא מדברת על היותך אישה, כי מישהו עלול לשים לב שאת אישה, נכון?

They might notice. Or worse, if you say "woman," people on the other end of the table

הם עשויים לשים לב. או גרוע מכך, אם את אומרת "אשה" אנשים בקצה הרחוק של השולחן

think you're asking for special treatment, or complaining.

חושבים שאת מבקשת יחס מיוחד, או שאת מתלוננת.

Or worse, about to sue them. And so I went through -- (Laughter)

או גרוע מזה, שאת עומדת לתבוע אותם. וכך אני התקדמתי -- (צחוק)

Right? I went through my entire business career,

נכון? בכל הקריירה העסקית שלי,

and never spoke about being a woman, never spoke about it publicly.

מעולם לא דיברתי על היותי אשה, מעולם לא דיברתי על זה בפומבי.

But I also had noticed that it wasn't working.

אבל שמתי גם לב שזה לא עובד.

I came out of college over 20 years ago, and I thought

סיימתי את לימודי בקולג' לפני 20 שנה, וחשבתי

that all of my peers were men and women, all the people above me were all men,

שכל המקבילים לי הם גברים ונשים, וכל האנשים שניהלו אותי הם גברים,

but that would change,

אבל זה עומד להשתנות,

because your generation had done such an amazing job fighting for equality,

כי הדור שלכם נלחם בצורה מדהימה למען שוויון,

equality was now ours for the taking. And it wasn't.

השוויון היה מונח מולנו. אבל הוא לא היה זמין.

Because year after year, I was one of fewer and fewer,

כי שנה אחרי שנה, הייתי אחת מקבוצה הולכת וקטנה של נשים מנהלות,

and now, often the only woman in a room.

וכיום, לעתים קרובות אני האישה היחידה בחדר.

And I talked to a bunch of people about,

והתייעצתי עם כמה אנשים לגבי השאלה,

should I give a speech at TEDWomen about women, and they said, oh no, no.

אם לנאום ב- TEDWomen על נשים? וכולם אמרו, או, לא, לא.

It will end your business career. You cannot be a serious business executive

זה יחסל את הקריירה המקצועית שלך. את לא יכולה להיות מנהלת בכירה

and speak about being a woman. You'll never be taken seriously again.

ולדבר על היותך אשה. לא ייקחו אותך ברצינות אחר כך.

But fortunately, there were the few, the proud -- like you -- who told me I should give the speech,

אבל למרבה המזל, היו מעטים, אנשים גאים -- כמותכן -- שעודדו אותי לנאום על נשים.

and I asked myself the question Mark Zuckerberg might --

ושאלתי את עצמי את השאלה שמארק צוקרברג עלול --

the founder of Facebook and my boss --

מייסד פייסבוק והבוס שלי --

asks all of us, which is, what would I do if I wasn't afraid?

לשאול את כולנו, שהיא - מה הייתי עושה אם לא הייתי מפחדת?

And the answer to what would I do if I wasn't afraid is I would get on the TED stage,

והתשובה לכך היא שאם לא הייתי מפחדת הייתי עולה ונואמת ב- TED,

and talk about women, and leadership. And I did, and survived. (Applause)

ומדברת על נשים, ועל מנהיגות. וזה מה שעשיתי, ונשארתי בחיים. (מחיאות כפיים)

PM: I would say, not only survived. I'm thinking of that moment, Sheryl,

פ"מ: נכון מאד, לא סתם נשארת בחיים. אני חושבת על אותו הרגע, שריל,

when you and I were standing backstage together, and you turned to me,

כשאת ואני עמדנו מאחורי הקלעים ביחד, ואת פנית אלי,

and you told me a story.

וסיפרת לי סיפור.

And I said -- very last minute -- you know, you really should share that story.

ואני אמרתי -- ממש ברגע האחרון -- את יודעת, את חייבת לספר את הסיפור לכולם.

SS: Oh, yeah. PM: What was that story?

ש"ס: או, כן. פ"מ: מה היה הסיפור?

SS: Well, it's an important part of the journey. So I had -- TEDWomen --

ש"ס: מדובר בחלק חשוב מההתפתחות שלי. הייתי ב- TEDWomen --

the original one was in D.C. -- so I live here, so I had gotten on a plane the day before,

המפגש המקורי בוושינגטון הבירה -- ואני גרה כאן, אז עליתי על טיסה ביום הקודם,

and my daughter was three, she was clinging to my leg: "Mommy, don't go."

והבת שלי שהייתה בת שלוש חיבקה את הרגל שלי ואמרה: "אימא אל תלכי."

And Pat's a friend, and so, not related to the speech I was planning on giving,

ופאט היא חברה שלנו, כך שסיפרתי לה, ללא קשר לנאום שהתכוונתי לנאום.

which was chock full of facts and figures, and nothing personal,

שהיה עמוס בעובדות, ומספרים, בלי שום פן אישי,

I told Pat the story. I said, well, I'm having a hard day.

סיפרתי לפאט את הסיפור. אמרתי לה שאני עוברת יום קשה.

Yesterday my daughter was clinging to my leg, and "Don't go."

אתמול הבת שלי חיבקה את הרגל שלי, ואמרה "אל תלכי."

And you looked at me and said, you have to tell that story.

ואת הבטת בי ואמרת, את חייבת לספר את הסיפור לכולם.

I said, on the TED stage? Are you kidding?

ואני אמרתי, בהרצאת TED? את צוחקת?

I'm going to get on a stage and admit my daughter was clinging to my leg?

אני אעלה על הבמה של TED ואודה בפני כולם שהבת שלי חיבקה לי את הרגל?

And you said yes, because if you want to talk about getting more women into leadership roles,

ואת אמרת כן, כי אם את רוצה לדבר על קידום נשים נוספות לתפקידי הנהגה,

you have to be honest about how hard it is.

את חייבת להיות כנה ולספר על הקשיים בדרך.

And I did. And I think that's a really important part of the journey.

וסיפרתי. אני חושבת שזה היה חלק משמעותי מאד בהתפתחות שלי.

The same thing happened when I wrote my book. I started writing the book. I wrote a first chapter,

דבר דומה קרה כשכתבתי את הספר שלי. התחלתי לכתוב את הספר. כתבתי את הפרק הראשון,

I thought it was fabulous. It was chock-full of data and figures,

חשבתי שהוא נפלא. הוא היה עמוס בנתונים ומספרים,

I had three pages on matrilineal Maasai tribes, and their sociological patterns.

כתבתי שלושה עמודים על שבטי האימהות של תרבות המסאי, והמבנים החברתיים שלהם.

My husband read it and he was like, this is like eating your Wheaties. (Laughter)

בעלי קרא את הפרק ואמר, זה משעמם כמו לאכול קורנפלקס. (צחוק)

No one -- and I apologize to Wheaties if there's someone -- no one, no one will read this book.

אף אחד -- ואני מתנצלת בפני יצרני הקורנפלקס אם הם צופים -- אף אחד, אף אחד לא יקרא את הספר הזה.

And I realized through the process that I had to be more honest and more open,

ואז עברתי תהליך שגרם לי להבין שאני חייבת להיות כנה ופתוחה יותר,

and I had to tell my stories. My stories of still not feeling as self-confident as I should,

והייתי חיבת לספר את הסיפורים שלי. הסיפורים לגבי מידת חוסר הביטחון שאני עדיין חשה,

in many situations. My first and failed marriage. Crying at work.

במצבים שונים. נישואי הראשונים שכשלו. בכי בעבודה.

Felling like I didn't belong there, feeling guilty to this day.

הרגשה של חוסר שייכות, תחושת אשמה שקיימת עד היום.

And part of my journey, starting on this stage, going to "Lean In," going to the foundation,

וחלק מהמסע שלי, שהתחיל באותו שלב, לכתוב את הספר "Lean In" (לפרוץ קדימה), להתחיל מהיסודות,

is all about being more open and honest about those challenges,

הכל מתחיל בהחלטה להיות יותר פתוחה ויותר כנה לגבי האתגרים שעמדו בפני,

so that other women can be more open and honest,

כך שנשים אחרות יוכלו גם הן להיות יותר פתוחות וכנות,

and all of us can work together towards real equality.

וכולנו נוכל לנסות להשיג שוויון אמיתי.

PM: I think that one of the most striking parts about the book,

פ"מ: אני חושבת שזה אחד הדברים המדהימים בספר,

and in my opinion, one of the reasons it's hit such a nerve and is resonating around the world,

לדעתי, זו אחת הסיבות בגללה הוא זכה לתגובות משמעותיות ובגללה הוא הצליח בכל העולם,

is that you are personal in the book, and that you do make it clear that,

בגלל שאת מתארת אירועים אישיים בספר, ואת אומרת בצורה ברורה,

while you've observed some things that are very important for other women to know,

שבזמן שלמדת כמה דברים שחשובים להצלחתן של כל הנשים,

that you've had the same challenges that many others of us have,

התמודדת עם אותם אתגרים שרבות מאיתנו חוות,

as you faced the hurdles and the barriers and possibly the people who don't believe the same.

והתגברת על המשוכות, והקשיים והמחסומים, והאנשים שלא מאמינים בהצלחת הנשים.

So talk about that process: deciding you'd go public with the private part,

ספרי לנו בבקשה על התהליך: על ההחלטה לפרסם ברבים פרטים אישיים,

and then you would also put yourself in the position of something of an expert

וההפיכה למעין מומחית

on how to resolve those challenges.

להתגברות על אותם מכשולים.

SS: After I did the TED Talk, what happened was --

ש"ס: אחרי שנאמתי ב- TED, מה שקרה הוא --

you know, I never really expected to write a book, I'm not an author, I'm not a writer,

אתם יודעים, אף פעם לא חשבתי לכתוב ספר, אני לא סופרת, אני לא כותבת,

and it was viewed a lot, and it really started impacting people's lives.

וההרצאה שלי זכתה להמון צפיות, והיא התחילה להשפיע על חייהם של אנשים.

I got this great --- one of the first letters I got was from a woman

וקיבלתי -- אחד המכתבים הראשונים שקיבלתי היה מאשה

who said that she was offered a really big promotion at work, and she turned it down,

שסיפרה שהציעו לה קידום גדול בעבודה, והיא סירבה,

and she told her best friend she turned it down, and her best friend said,

והיא סיפרה לחברתה הטובה שהיא סירבה, והחברה שלה אמרה,

you really need to watch this TED Talk.

את חייבת לצפות בהרצאת TED.

And so she watched this TED Talk, and she went back the next day, she took the job,

והיא צפתה בהרצאת TED, והיא חזרה לעבודה למחרת, וקיבלה את הצעת הקידום,

she went home, and she handed her husband the grocery list. (Laughter)

היא חזרה הביתה, ונתנה לבעלה את רשימת הקניות. (צחוק)

And she said, I can do this.

והיא אמרה, אני יכולה לעשות את זה.

And what really mattered to me -- it wasn't only women in the corporate world,

ומה שהכי חשוב לי -- שלא מדובר רק בנשים שעובדות בחברות הגדולות,

even though I did hear from a lot of them, and it did impact a lot of them,

למרות ששמעתי מהרבה מהן, ולמרות שההרצאה השפיע עליהן מאד,

it was also people of all different circumstances.

ההרצאה השפיע גם על נשים שנמצאות בנסיבות חיים שונות.

There was a doctor I met who was an attending physician at Johns Hopkins,

פגשתי רופא שעבד בבית החולים של ג'והנס הופקינס,

and he said that until he saw my TED Talk, it never really occurred to him

והוא סיפר שעד שהא לא צפה בהרצאה שלי ב- TED, הוא מעולם לא חשב

that even though half the students in his med school classes were women,

שלמרות שחצי מהסטודנטיות בבית הספר לרפואה הן נשים,

they weren't speaking as much as the men as he did his rounds.

הן לא דיברו באותה מידה כמו גברים בביקורים הלימודיים במחלקה.

So he started paying attention, and as he waited for raised hands, he realized the men's hands were up.

והוא הקדיש לכך תשומת לב, והוא חיכה לראות מי מצביע, והוא הבין שהגברים מצביעים יותר.

So he started encouraging the women to raise their hands more,

אז הוא התחיל לעודד את הנשים להצביע יותר,

and it still didn't work.

וזה לא עזר.

So he told everyone, no more hand raising, I'm cold-calling.

אז הוא אמר לכולם, מספיק עם תשובות בהצבעה, אני אבחר מי יענה.

So he could call evenly on men and women. And what he proved to himself was that

כך הוא יכול היה לבחור באופן שווה בגברים ובנשים. והוא הוכיח לעצמו

the women knew the answers just as well or better,

שהנשים ידעו את התשובות במידה זהה או אפילו טובה יותר,

and he was able to go back to them and tell them that.

והוא יכול היה לתת להם משוב חיובי על כך.

And then there was the woman, stay-at-home mom, lives in a really difficult neighborhood,

ודיברתי גם עם אשה אחת, עקרת בית, שחיה בשכונת עוני,

with not a great school, she said that TED Talk -- she's never had a corporate job,

בלי גישה לבתי ספר טובים, והיא סיפרה שההרצאה ב- TED -- והיא לא מגיעה מעולם החברות הגדולות,

but that TED Talk inspired her to go to her school and fight for a better teacher for her child.

אבל ההרצאה ב- TED עודדה אותה לגשת אל בית הספר, ולדרוש מורה טוב יותר עבור ילדיה.

And I guess it was part of was finding my own voice.

ונראה לי שההרצאה עזרה גם לי למצוא את הקול הייחודי שלי.

And I realized that other women and men could find their voice through it,

והבנתי שנשים אחרות וגברים אחרים יכולים למצוא את קולם בדרך זו,

which is why I went from the talk to the book.

ולכן ניגשתי לכתוב את הספר אחרי ההרצאה.

PM: And in the book, you not only found your voice, which is clear and strong in the book,

פ"מ: ובספר, לא רק שמצאת את קולך, שנשמע ברור וחזק בספר,

but you also share what you've learned --

את גם חולקת את מה שלמדת בדרך --

the experiences of other people in the lessons.

את הניסיון שצברת בשיעורים מאנשים אחרים.

And that's what I'm thinking about in terms of putting yourself in a --

ואני חושבת שמבחינת השקעה עצמית --

you became a sort of expert in how you lean in.

הפכת להיות מומחית בלפרוץ קדימה.

So what did that feel like, and become like in your life?

אז איך הרגשת ומה השתנה בחייך,

To launch not just a book, not just a best-selling, best-viewed talk,

אחרי שהשקת ספר רב מכר, ונתת הרצאה שזכתה למיליוני צפיות,

but a movement, where people began to literally describe their actions at work as,

ויצרת תנועה חברתית, שגרמה לאנשים לתאר את פעילותם בעבודה במושג

I'm leaning in.

אני פורץ קדימה.

SS: I mean, I'm grateful, I'm honored, I'm happy, and it's the very beginning.

ש"ס: אני אסירת תודה, זה כבוד גדול, אני מאושרת וזה רק חלק מההרגשה.

So I don't know if I'm an expert, or if anyone is an expert. I certainly have done a lot of research.

אני לא יודעת אם אפשר לכנות אותי מומחית, אם אם מישהו יכול להיחשב למומחה לנושא. אבל אין ספק שערכתי מחקר מקיף.

I have read every study, I have pored over the materials,

קראתי את כל המחקרים בנושא, עברתי על כל החומרים,

and the lessons are very clear. Because here's what we know:

והמסקנות ברורות מאד. ואלו הנתונים:

What we know is that stereotypes are holding women back from leadership roles all over the world.

אנחנו יודעים שסטראוטיפים מונעים מנשים מלהגיע לתפקידי מנהיגות בעולם.

It's so striking. "Lean In" is very global, I've been all over the world,

זה ממש מדהים. המושג "לפרוץ קדימה" תקף בכל העולם, ביקרתי בכל העולם,

talking about it, and -- cultures are so different.

ודיברתי על הנושא -- התרבויות כל כך שונות,

Even within our own country, to Japan, to Korea, to China, to Asia, Europe,

בארה"ב, ביפן, בקוראה, בסין, באסיה, באירופה,

they're so different. Except for one thing: gender.

התרבות כל כך שונה. פרט לדבר אחד: מִגדר.

All over the world, no matter what our cultures are,

ברחבי העולם, לא משנה באיזו תרבות,

we think men should be strong, assertive, aggressive, have voice;

אנשים מצפים מגברים להיות חזקים, אסרטיביים, אגרסיביים, תקיפים.

we think women should speak when spoken to, help others.

ומצפים שנשים ידברו רק כשפונים אליהם, יעזרו לאחרים.

Now we have, all over the world,

ובכל העולם אנחנו רואים

women are called "bossy." There is a word for "bossy,"

שנשים מתוארות כ- Bossy (שתלטניות) באנגלית הן נקראות שתלטניות,

for little girls, in every language there's one.

ובכל שפה יש כינוי דומה לנשים וילדות.

It's a word that's pretty much not used for little boys,

זה ביטוי שכמעט ולא משתמשים בו כלפי בנים,

because if a little boy leads, there's no negative word for it,

כי אם בן מוביל את החבורה, לא משתמשים בביטוי שלילי כדי לתאר אותו,

it's expected. But if a little girl leads, she's bossy.

זה מה שמצופה ממנו. אבל כשילדה מובילה, היא שתלטנית.

Now I know there aren't a lot of men here, but bear with me.

אני יודעת שאין כאן הרבה גברים היום, אבל תקשיבו בכל זאת.

If you're a man, you'll have to represent your gender.

אם אתם גברים, תייצגו בבקשה את המגדר שלכם.

Please raise your hand if you've been told you're too aggressive at work.

תרימו בבקשה את היד אם אמרו לכם פעם שאתם אגרסיביים מדי בעבודה.

(Laughter) There's always a few, it runs about five percent. Okay, get ready, gentlemen.

(צחוק) תמיד יש כמה שירימו את היד, בסביבות 5 אחוז. או קיי, תתכוננו, רבותי.

If you're a woman, please raise your hand if you've ever been told you're too aggressive at work.

ועכשיו הנשים, הרימו בבקשה את היד אם אמרו לכן פעם שאתן אגרסיביות מדי בעבודה.

(Laughter) That is what audiences have said in every country in the world,

(צחוק) זו תגובת הקהל בכל מקום בעולם,

and it's deeply supported by the data.

והמידע המחקרי מראה תוצאות זהות.

Now, do we think women are more aggressive than men? Of course not.

האם אתם חושבים שנשים הן אגרסיביות יותר מגברים? ברור שלא.

It's just that we judge them through a different lens,

הן פשוט נשפטות מזווית ראייה אחרת,

and a lot of the character traits that you must exhibit to perform at work, to get results, to lead,

ורבות מתכונות האופי שחייבים להציג בעבודה, על מנת להשיג תוצאות, להנהיג,

are ones that we think, in a man, he's a boss,

הם תכונות שלגבי גבר נחשוב - הוא גבר, הוא מנהיג,

and in a woman, she's bossy.

ולגבי אישה נחשוב - היא שתלטנית.

And the good news about this is that we can change this by acknowledging it.

החדשות הטובות הן שניתן לשנות את צורת המחשבה הזו אם רק נכיר בקיומה.

One of the happiest moments I had in this whole journey is,

אחד מהרגעים המשמחים ביותר שחוויתי בתקופה הזו,

after the book came out, I stood on a stage with John Chambers, the CEO of Cisco.

אחרי יציאת הספר, הופעתי על במה אחת עם ג'והן צ'יימברס, מנכ"ל סיסקו.

He read the book. He stood on a stage with me, he invited me in front of his whole management team,

הוא קרא את הספר שלי. הוא עמד על הבמה אתי, הוא הזמין אותי להופיע מול כל צוות הניהול שלו,

men and women, and he said, I thought we were good at this. I thought I was good at this.

גברים ונשים, והוא אמר, חשבתי שאנחנו טובים בזה. חשבתי שאני טוב בזה.

And then I read this book, and I realized that we -- my company --

ואז קראתי את הספר, והבנתי שאנחנו --החברה שלי --

we have called all of our senior women too aggressive,

קראנו לכל הנשים בעמדות הבכירות אגרסיביות,

and I'm standing on this stage, and I'm sorry.

ואני עומד מולכם כאן היום, ומבקש סליחה.

And I want you to know we're never going to do it again.

ואני רוצה שתדעו שאנחנו לא נעשה זאת שוב.

PM: Can we send that to a lot of other people that we know? (Applause)

פ"מ: אפשר לשלוח את הנאום הזה לאנשים נוספים שאנחנו מכירות? (מחיאות כפיים)

SS: And so John is doing that because he believes it's good for his company,

ש"ס: ג'והן משנה את עמדתו כי הוא מאמין שזה מועיל לחברה,

and so this kind of acknowledgement of these biases can change it.

וההכרה בעמדות המוטות הללו מסוגל לשנות את המציאות.

And so next time you all see someone call a little girl "bossy,"

ובפעם הבאה שתראו מישהו קורא לילדה בכינוי "שתלטנית",

you walk right up to that person, big smile, and you say,

תיגשו אליו מיד, עם חיוך גדול, ותגידו לו,

"That little girl's not bossy. That little girl has executive leadership skills." (Laughter)

"הילדה הזו לא שתלטנית. לילדה הזו יש כישורים של הנהלה בכירה." (צחוק)

PM: I know that's what you're telling your daughter. SS: Absolutely.

פ"מ: אני יודעת שכך את מחנכת את הבת שלך. ש"ס: בדיוק.

PM: And you did focus in the book -- and the reason, as you said, in writing it,

פ"מ: הסיבה שהתמקדת בספר -- והסיבה, כפי שאמרת, שכתבת על הנושא,

was to create a dialogue about this.

היא כדי ליצור דיאלוג.

I mean, let's just put it out there, face the fact that women are --

כלומר, להציג את הדברים כפי שהם, להתמודד עם העובדה שנשים הן --

in a time when we have more open doors, and more opportunities --

בזמן שיש לנו יותר דלתות פתוחות, יותר הזדמנויות --

are still not getting to the leadership positions.

נשים עדיין לא מגיעות לתפקידי הנהגה בכירים.

So in the months that have come since the book,

ובחודשים שעברו מאז פרסום הספר,

in which "Lean In" focused on that and said,

בהם "לפרוץ קדימה" מיקד את תשומת הלב בנושא המגדר, ואמר,

here are some of the challenges that remain, and many of them we have to own within ourselves

הנה האתגרים העומדים לפנינו, ורבים מהם דורשים התמודדות אישית

and look at ourselves. What has changed?

והתבוננות פנימה. מה השתנה מאז?

Have you seen changes?

האם ראית שינוי?

SS: Well, there's certainly more dialogue, which is great.

ש"ס: ובכן, ברור שיש יותר דיונים בנושא המגדר, וזה נהדר.

But what really matters to me, and I think all of us, is action.

אבל מה שחשוב באמת עבורי, ועבור כולנו, הוא פעולה.

So everywhere I go, CEOs, they're mostly men, say to me,

בכל מקום שאני מבקרת, מנכ"לים, רובם גברים, אומרים לי,

you're costing me so much money

את עולה לי המון כסף..

because all the women want to be paid as much as the men.

פתאום כל הנשים רוצת לקבל משכורות זהות לגברים.

And to them I say, I'm not sorry at all. (Laughter)

ואני עונה להם ואומרת שאני לא מצטערת בכלל. (צחוק)

At all. I mean, the women should be paid as much as the men.

בכלל. זאת אומרת, נשים צריכת להשתכר בדיוק כמו גברים.

Everywhere I go, women tell me they ask for raises.

בכל מקום שאני מבקרת, נשים מספרות לי שהן ביקשו העלאה בשכר.

Everywhere I go, women say they're getting better relationships with their spouses,

בכל מקום שאני מבקרת, נשים מספרות לי שהיחסים עם בני זוגן משתפרים,

asking for more help at home, asking for the promotions they should be getting at work,

הן מבקשות יותר עזרה בבית, מבקשות את הקידום שמגיע להן בעבודה,

and importantly, believing it themselves. Even little things.

והכי חשוב, הן מאמינות בעצמן. גם בדברים הקטנים.

One of the governors of one of the states told me that he didn't realize that more women were, in fact,

המושל באחת המדינות סיפר לי שהוא לא שם לב שנשים ישבו, ממש כך,

literally sitting on the side of the room, which they are,

ישבו בצידי החדר, וזו הייתה המציאות,

and now he made a rule that all the women on his staff need to sit at the table.

ועכשיו הוא קבע שכל הנשים בצוות שלו חייבות לשבת ליד שולחן הישיבות.

The foundation I started along with the book "Lean In"

הקרן שייסדתי במקביל לפרסום הספר "לפרוץ קדימה"

helps women, or men, start circles -- small groups,

מסייעת לנשים, או לגברים, להקים קבוצות תמיכה -- קבוצות קטנות,

it can be 10, it can be however many you want, which meet once a month.

לפעמים 10 אנשים, או כל מספר אנשים, שנפגשים פעם בחודש.

I would have hoped that by now, we'd have about 500 circles. That would've been great.

אני מעריכה שעד עכשיו קמו כבר בערך 500 קבוצות. זה מספר נהדר.

You know, 500 times roughly 10.

את יודעת, 500 כפול 10.

There are over 12,000 circles in 50 countries in the world.

קיימות מעל 12,000 קבוצות תמיכה ב- 50 מדינות בעולם.

PM: Wow, that's amazing.

פ"מ: זה מדהים.

SS: And these are people who are meeting every single month.

ש"ס: והם נפגשים כל חודש.

I met one of them, I was in Beijing.

פגשתי אחד מהם, ביקרתי בבייג'ין.

A group of women, they're all about 29 or 30, they started the first Lean In circle in Beijing,

קבוצה של נשים, בגילאי 29 או 30, שהקימו את קבוצת "לפרוץ קדימה" בביג'ינג,

several of them grew up in very poor, rural China.

חלקן גדלו באזורים העניים של סין הכפרית.

These women are 29, they are told by their society that they are "left over,"

אלו נשים בנות 29, ונאמר להן ע"י החברה הסינית שהן "אחרו את הרכבת",

because they are not yet married,

כי הן עדיין לא התחתנו,

and the process of coming together once a month at a meeting

ובמהלך הפגישות החודשיות שלהן

is helping them define who they are for themselves.

הן מגדירות מחדש את זהותן העצמית, עבור עצמן.

What they want in their careers. The kind of partners they want, if at all.

לאן הן שואפות להגיע בקריירה. אילו אמהות הן רוצות להיות, אם בכלל.

I looked at them, we went around and introduced ourselves,

הבטתי בהן, כולנו הצגנו את עצמנו,

and they all said their names and where they're from,

כולן אמרו את שמן וסיפרו מאיפה הגיעו,

and I said, I'm Sheryl Sandberg, and this was my dream.

ואני אמרתי, אני שריל סנדברג, וזה היה החלום שלי.

And I kind of just started crying.

ופתאום התחלתי לבכות.

Right, which, I admit, I do. Right? I've talked about it before.

בדיוק כך, אני מודה, נכון? סיפרתי על זה כבר בעבר.

But the fact that a woman so far away out in the world, who grew up in a rural village,

אבל העובדה שאישה ממקום כל כך רחוק בעולם, שגדלה בכפר מרוחק,

who's being told to marry someone she doesn't want to marry,

שמנסים לכפות עליה נישואין למישהו שאינה רוצה,

can now go meet once a month with a group of people and refuse that,

העובדה שהיא יכולה כיום להיפגש פעם בחודש עם קבוצת תמיכה ולסרב להצעת הנישואין,

and find life on her own terms.

ולחיות בתנאים המתאימים לה.

That's the kind of change we have to hope for.

זהו סוג השינוי שקיווינו שיתרחש.

PM: Have you been surprised by the global nature of the message?

פ"מ: האם הופתעת ממידת ההתפשטות של המסר שלך בעולם?

Because I think when the book first came out, many people thought,

כי נראה לי שכאשר הספר יצא לאור, הרבה אנשים חשבו לעצמם,

well, this is a really important handbook for young women on their way up.

שזה ספר חשוב מאד לנשים צעירות ששואפות לקריירה עסקית.

They need to look at this, anticipate the barriers, and recognize them,

הן צריכות להביט על הדרך שלפניהן, לצפות את המכשולים, להכיר בקשיים,

put them out in the open, have the dialogue about it,

לחשוף אותם, לדבר עליהם בפומבי,

but that it's really for women who are that. Doing that. Pursuing the corporate world.

וזה מיועד לנשים כאלו. ששואפות לקריירה בעולם העסקי.

And yet the book is being read, as you say, in rural and developing countries.

ולמרות זאת, הספר נקרא, כפי שסיפרת, גם באזורי הכפר של מדינות עניות.

What part of that has surprised you, and perhaps led to a new perspective on your part?

האם זה הפתיע אותך, והאם הגעת לתובנות חדשות בעקבות זאת?

SS: The book is about self-confidence, and about equality.

ש"ס: הספר עוסק בביטחון עצמי, ובשוויון.

And it turns out, everywhere in the world, women need more self-confidence,

ומסתבר שבכל מקום בעולם, נשים זקוקות ליותר בטחון עצמי,

because the world tells us we're not equal to men.

כי העולם אומר לנו שאנו לא שוות לגברים.

Everywhere in the world, we live in a world where the men get "and,"

בכל מקום בעולם, מקובלת הגישה שגברים מקבלים גם וגם,

and women get "or."

ונשים צריכות לבחור או או.

I've never met a man who's been asked how he does it all. (Laughter)

אף פעם לא פגשתי גבר שנשאל איך הוא מצליח לשלב בין העבודה לבית. (צחוק)

Again, I'm going to turn to the men in the audience:

ושוב, אני רוצה לפנות לגברים בקהל:

Please raise your hand if you've been asked, how do you do it all?

תרימו בבקשה את היד אם שאלו אתכם איך אתם מצליחים לשלב בין העבודה לבית.

(Laughter)

(צחוק)

Men only.

רק הגברים.

Women, women. Please raise your hand if you've been asked how you do it all?

עכשיו הנשים. תרימו בבקשה את היד אם שאלו אתכן איך אתן מצליחות לשלב בין העבודה לבית.

We assume men can do it all, slash -- have jobs and children.

אנחנו מניחים שגברים מסוגלים להספיק הכל -- לשלב בין עבודה וילדים.

We assume women can't, and that's ridiculous,

אנחנו מניחים שנשים לא מסוגלות לעשות זאת, וזה מגוחך,

because the great majority of women everywhere in the world, including the United States,

כי רוב הנשים ברחבי העולם, וגם בארה"ב,

work full time and have children.

גם עובדות במשרה מלאה וגם מגדלות ילדים.

And I think people don't fully understand how broad the message is.

אני חושבת שהרבה אנשים לא מבינים את חשיבות המסר שלי.

There is a circle that's been started for rescued sex workers in Miami.

הוקמה קבוצת תמיכה לנשים שניצלו מזרועות תעשיית הזנות במיאמי.

They're using "Lean In" to help people make the transition

הן משתמשות בעקרונות של לפרוץ קדימה על מנת לעזור להן להשתנות

back to what would be a fair life, really rescuing them from their pimps, and using it.

לחזור לחיות חיים הוגנים, להציל אותן מהסרסורים, בהסתמך על הספר.

There are dress-for-success groups in Texas which are using the book,

יש קבוצות של ארגון "להתלבש להצלחה" בטקסס שמשתמשות בספר,

for women who have never been to college.

ומסייעות לנשים שלא למדו באוניברסיטה.

And we know there are groups all the way to Ethiopia.

ושמענו על קבוצות אפילו באתיופיה.

And so these messages of equality -- of how women are told they can't have what men can have --

והמסר שלנו לגבי שוויון -- לגבי המסר שנשים מקבלות, שהן שוות פחות מגברים --

how we assume that leadership is for men, how we assume that voice is for men,

הדרך בה אנחנו מניחים שההנהגה נועדה לגברים, הדרך בה אנחנו מניחים שהתקיפות מתאימה לגברים,

these affect all of us, and I think they are very universal.

הן משפיעות על כולנו, ואני חושבת שהן נפוצות בכל העולם.

And it's part of what TEDWomen does.

וזה חלק מהפעילות של הרצאות TEDWomen.

It unites all of us in a cause we have to believe in,

הן מאחדות אותנו בפעילות למען המטרה בה אנחנו מאמינים,

which is more women, more voice, more equality.

שהיא יותר נשים בעמדות החלטה והנהגה, יותר שוויון.

PM: If you were invited now to make another TEDWomen talk,

פ"מ: אם הייתי מזמינה אותך להרצות שוב על במת TEDWomen

what would you say that is a result of this experience, for you personally,

מה היית מספרת שלמדת מהניסיון הזה, עבורך באופן אישי,

and what you've learned about women, and men,

ומה למדת לגבי נשים, וגברים,

as you've made this journey?

בחלק מהמסע שעברת?

SS: I think I would say -- I tried to say this strongly,

ש"ס: אני חושבת שהייתי מספרת -- אני מנסה להדגיש את זה,

but I think I can say it more strongly --

אבל נראה לי שניתן להדגיש אפילו יותר --

I want to say that the status quo is not enough.

אני חושבת ששמירה על המצב הקיים לא מספיקה לנו.

That it's not good enough, that it's not changing quickly enough.

זה לא מספיק, השינוי לא מתרחש מספיק מהר.

Since I gave my TED Talk and published my book, another year of data came out from the U.S. Census.

מאז שהרצאתי על במת TED ופרסמתי את הספר, התפרסמו נתונים נוספים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב.

And you know what we found?

ואתם יודעים מה הם גילו?

No movement in the wage gap for women in the United States.

שאין שינוי בפערי השכר בין נשים לגברים בארה"ב.

Seventy-seven cents to the dollar.

נשים משתכרות 77 סנט מול כל דולר שמשתכר גבר.

If you are a black woman, 64 cents.

נשים שחורות משתכרות רק 64 סנט.

If you are a Latina, we're at 54 cents.

נשים ממוצא היספאני משתכרות רק 54 סנט.

Do you know when the last time those numbers went up?

אתם יודעות מתי הייתה הפעם האחרונה שפערי השכר הצטמצמו?

2002.

בשנת 2002.

We are stagnating, we are stagnating in so many ways.

אנחנו דורכים במקום, אנחנו דורכים במקום בהמון מובנים.

And I think we are not really being honest about that,

ואני חושבת שאנחנו חיים בהכחשה,

for so many reasons. It's so hard to talk about gender.

מסיבות רבות ושונות. כל כך קשה לנו לדבר על נושאי המגדר.

We shy away from the word "feminist," a word I really think we need to embrace.

אנחנו מתביישים להגיד את המילה "פמיניסטית", זו מילה שלדעתי אנחנו צריכים לאמץ.

We have to get rid of the word bossy and bring back --

אנחנו צריכים להיפרד מהביטוי "שתלטנית" ולהחזיר --

(Applause)

(מחיאות כפיים)

I think I would say in a louder voice, we need to get rid of the word "bossy"

אני חושבת שאני צריכה לחזור ולהדגיש את זה, אנחנו צריכים להיפרד מהביטוי "שתלטנית"

and bring back the word "feminist," because we need it.

ולהחזיר את הביטוי "פמיניסטית", אנחנו באמת זקוקים לו.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

PM: And we all need to do a lot more leaning in.

פ"מ: וכולנו צריכות לפרוץ יותר קדימה.

SS: A lot more leaning in.

ש"ס: לפרוץ יותר קדימה.

PM: Thank you, Sheryl.

פ"מ: תודה לך, שריל.

Thanks for leaning in and saying yes.

תודה לך שפרצת והסכמת לדבר.

SS: Thank you.

ש"ס: תודה לך.

(Applause)

(מחיאות כפיים)