Get comfortable with being uncomfortable | Luvvie Ajayi Jones | TED

מתרגם: Michael Kogan מבקר: Ido Dekkers

I'm a professional troublemaker.

אני עושה צרות מקצועית.

(Laughter)

[צחוק]

As my job is to critique the world,

בגלל שתפקידי הוא למתוח ביקורת על העולם,

the shoddy systems and the people who refuse to do better,

על המערכות הקלוקלות ועל האנשים שמסרבים להשתפר,

as a writer, as a speaker, as a shady Nigerian --

כסופרת, כמרצה, כניגרית מפוקפקת --

(Laughter)

(צחוק)

I feel like my purpose is to be this cat.

אני חשה שהתפקיד שלי הוא להיות החתול הזה.

(Laughter)

(צחוק)

I am the person who is looking at other people,

אני האדם שמסתכל באנשים אחרים

like, "I need you to fix it."

ואומרת: "אני צריכה שתתקן את זה".

That is me.

זאת אני.

I want us to leave this world better than we found it.

אני רוצה שנשאיר את העולם במצב טוב יותר מאשר מצאנו אותו

And how I choose to effect change

והדרך בה אני בוחרת לגרום לשינוי

is by speaking up,

היא על ידי השמעת קולי,

by being the first and by being the domino.

להיות הראשונה, להיות אבן הדומינו.

For a line of dominoes to fall,

כדי ששורה של אבני דומינו תיפול,

one has to fall first,

אבן אחת צריכה ליפול ראשונה,

which then leaves the other choiceless to do the same.

וזה לא משאיר לאחרות ברירה אלא לבוא בעקבותיה

And that domino that falls,

ואבן הדומינו ההיא שנופלת,

we're hoping that, OK,

כולנו תקווה ש-או קיי,

the next person that sees this is inspired to be a domino.

האדם הבא שרואה זאת מקבל השראה להיות אבן דומינו.

Being the domino, for me, looks like speaking up

עבורי, להיות אבן הדומינו פירושו להשמיע את קולי

and doing the things that are really difficult,

ולבצע דברים ממש קשים לביצוע,

especially when they are needed,

במיוחד כאשר יש בהם צורך,

with the hope that others will follow suit.

מתוך תקווה שאחרים ילכו בעקבותיי.

And here's the thing: I'm the person who says

והנקודה היא שאני הוא האדם שאומר

what you might be thinking but dared not to say.

את אשר אולי אתם חושבים אך לא מעזים לומר.

A lot of times people think that we're fearless,

והרבה פעמים אנשים חושבים שאנו חסרי פחד,

the people who do this, we're fearless.

אנשים שעושים זאת הם חסרי פחד.

We're not fearless.

אנו לא חסרי פחד

We're not unafraid of the consequences

זה לא שאנו לא מפחדים מההשלכות

or the sacrifices that we have to make

או מהקורבנות שעלינו להקריב

by speaking truth to power.

כשאנחנו אומרים אמת לחזקים מאיתנו.

What happens is, we feel like we have to,

מה שקורה הוא שאנו מרגישים שאנו חייבים לעשות כן

because there are too few people in the world

מכיוון שיש מעט מדי אנשים בעולם

willing to be the domino,

שמוכנים להיות אבן הדומינו,

too few people willing to take that fall.

מעט מדי אנשים מוכנים להסתכן בנפילה הזאת.

We're not doing it without fear.

אנו לא עשים זאת ללא פחד.

Now, let's talk about fear.

עכשיו, בואו נדבר על פחד.

I knew exactly what I wanted to be when I grew up.

תמיד ידעתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה.

I was like, "I'm going to be a doctor!"

תמיד חשבתי "אני רוצה להיות רופאה!"

Doctor Luvvie was the dream.

חלמתי להיות דוקטור לאווי.

I was Doc McStuffins before it was a thing.

הייתי דוק מקסטאפינס לפני שידעו מה זה

(Laughter)

(צחוק)

And I remember when I went to college,

ואני זוכרת שכשלמדתי בקולג'.

my freshman year, I had to take Chemistry 101

בשנה הראשונה הייתי צריכה לקחת קורס חובה במבוא לכימיה

for my premed major.

במסגרת הלימודים לקדם רפואה.

I got the first and last D of my academic career.

קיבלתי את המספיק בקושי הראשוון והאחרון בקריירה האקדמית שלי.

(Laughter)

(צחוק)

So I went to my advisor, and I was like,

פניתי ליועץ שלי ואמרתי לו כאילו,

"OK, let's drop the premed,

"הגיע הזמן לפרוש מקדם רפואה.

because this doctor thing is not going to work,

הקטע הזה עם רופאה לא הולך לקרות,

because I don't even like hospitals.

כי אני בכלל לא אוהבת בתי חולים.

So ..."

אז..."

(Laughter)

(צחוק)

"Let's just consider that done for."

"אז בוא נעצור את זה כאן"

And that same semester, I started blogging.

בסמסטר ההוא התחלתי לכתוב בלוג.

That was 2003.

זה היה בשנת 2003.

So as that one dream was ending, another was beginning.

וכך כשחלום אחד הסתיים חלום אחר החל.

And then what was a cute hobby became my full-time job

ואז מה שהיה התחביב חמוד הפך לעבודה שלי במשרה מלאה

when I lost my marketing job in 2010.

כשפוטרתי בשנת 2010 מעבודתי כמשווקת.

But it still took me two more years to say, "I'm a writer."

אבל לקח לי שנתיים נוספות עד שיכולתי לומר "אני סופרת"

Nine years after I had started writing, before I said, "I'm a writer,"

תשע שנים לאחר שהתחלתי לכתוב יכולתי לומר "אני סופרת",

because I was afraid of what happens

מכיוון שפחדתי ממה שיקרה

without 401ks,

ללא תכניות פנסיוניות,

without, "How am I going to keep up my shoe habit?

ללא "איך אוכל להמשיך עם התחביב שלי לקנות נעליים?

That's important to me."

זה ממש חשוב לי."

(Laughter)

(צחוק)

So it took me that long to own this thing

נדרש הרבה זמן עד שהכרתי בכך

that was what my purpose was.

שזה הייעוד שלי.

And then I realized,

ואז הבנתי

fear has a very concrete power

שלפחד יש כוח מאד מסויים

of keeping us from doing and saying the things that are our purpose.

למנוע מאיתנו לעשות ולומר דברים שהם הייעוד שלנו.

And I was like, "You know what?

ואז אמרתי לעצמי: "יודעים מה?

I'm not going to let fear rule my life.

אני לא אתן לפחד לשלוט בחיים שלי.

I'm not going to let fear dictate what I do."

אני לא אתן לפחד להכתיב לי מה לעשות."

And then all of these awesome things started happening,

ואז כל הדברים הנפלאים האלה התחילו להתרחש.

and dominoes started to fall.

ואבני דומינו החלו ליפול.

So when I realized that, I was like, "OK, 2015,

וכשהבנתי את זה אמרתי לעצמי: "או קיי, 2015

I turned 30,

אני בת 30,

it's going to be my year of 'Do it anyway.'

זאת תהיה השנה שלי של 'תעשי זאת למרות הכל'.

Anything that scares me, I'm going to actively pursue it."

כל דבר שמפחיד אותי, אני הולכת לעשות אותו"

So, I'm a Capricorn.

ובכן, אני מזל גדי.

I like my feel solidly on the ground.

אני אוהבת את רגליי על הקרקע.

I decided to take my first-ever solo vacation,

החלטתי לקחת לראשונה בחיי חופשת סולו.

and it was out of the country to the Dominican Republic.

וזה היה מחוץ לגבולות המדינה, אל הרפובליקה הדומיניקנית.

So on my birthday, what did I do?

אז מה עשיתי ביום ההולדת שלי?

I went ziplining through the forests of Punta Cana.

יצאתי לאומגה ביערות של פונטה קאנה.

And for some odd reason, I had on business casual.

ומשום מה לבשתי חליפת עסקים.

Don't ask why.

אל תשאלו למה...

(Laughter)

(צחוק)

And I had an incredible time.

נהנתי מאוד.

Also, I don't like being submerged in water.

אני גם לא אוהבת לטבול במים.

I like to be, again, on solid ground.

שוב, אני אוהבת להיות על קרקע מוצקה.

So I went to Mexico and swam with dolphins underwater.

אז נסעתי למקסיקו ושחיתי עם דולפינים מתחת לפני המים.

And then the cool thing that I did also that year

ודבר מגניב נוסף שעשיתי באותה שנה

that was my mountain

שזה היה ההר עבורי

was I wrote my book,

הוא שכתבתי את הספר שלי,

"I'm Judging You: The Do-Better Manual,"

"אני שופטת אותך: המדריך לשיפור"

And I had to own --

ועכשיו הייתי צריכה לקחת בעלות --

(Applause)

that whole writing thing now, right?

(תשואות)

על כל הדבר הזה של הכתיבה, נכון?

Yes.

כן.

But the very anti-me thing that I did that year

אבל הדבר הכי לא-אני שעשיתי באותה שנה

that scared the crap out of me --

שהפחיד אותי למוות --

I went skydiving.

הלכתי לעשות צניחה חופשית

We're about to fall out of the plane.

אנו תיכף נופלים מהמטוס.

I was like, "I've done some stupid things in life. This is one of them."

אני כאילו, "עשיתי כמה דברים מטומטמים בחיים שלי. זה היה אחד מהם."

(Laughter)

(צחוק)

And then we come falling down to Earth,

ואז אנו מתחילים ליפול אל עבר הקרקע,

and I literally lose my breath as I see Earth, and I was like,

וממש נעתקה נשמתי, ואני רואה את האדמה, ואני כאילו,

"I just fell out of a perfectly good plane on purpose."

"הרגע נפלתי ממטוס לגמרי תקין בכוונה"

(Laughter)

(צחוק)

"What is wrong with me?!"

"מה לא בסדר איתי?"

But then I looked down at the beauty,

אבל אז הסתכלתי ביופי,

and I was like, "This is the best thing I could have done.

ואמרתי כאילו, "זה הדבר הטוב ביותר שיכולתי לעשות.

This was an amazing decision."

זו היתה החלטה מדהימה".

And I think about the times when I have to speak truth.

ואני חושבת על הפעמים בהן אני חייבת לדבר אמת.

It feels like I am falling out of that plane.

זה מרגיש כאילו אני נופלת מהמטוס ההוא.

It feels like that moment when I'm at the edge of the plane,

זה מרגיש כמו הרגע ההוא כאשר אני יושבת על הקצה של המטוס,

and I'm like, "You shouldn't do this,"

ואומרת כאילו "אסור לך לעשות את זה",

but then I do it anyway, because I realize I have to.

אבל אז אני עושה זאת למרות הכל, כי אני מבינה שאני חייבת.

Sitting at the edge of that plane

לשבת בקצה המטוס ההוא

and kind of staying on that plane is comfort to me.

ולהישאר שם מהווה נוחות עבורי.

And I feel like every day that I'm speaking truth

ואני מרגישה שבכל יום שאני מדברת אמת

against institutions and people who are bigger than me

כנגד מוסדות ואנשים שגדולים ממני

and just forces that are more powerful than me,

וכוחות שחזקים ממני,

I feel like I'm falling out of that plane.

אני מרגישה כאילו אני נופלת מהמטוס ההוא.

But I realize comfort is overrated.

אבל אני מאמינה שלנוחות יש מוניטין גבוה מדי.

Because being quiet is comfortable.

כי לשתוק זה נוח

Keeping things the way they've been is comfortable.

להמשיך עם הדברים כמו שהיו זה נוח

And all comfort has done is maintain the status quo.

וכל מה שהנוחות עשתה היא להמשיך את הסטטוס קוו

So we've got to get comfortable with being uncomfortable

לכן אנו חייבים להרגיש בנוח עם לא להרגיש בנוח

by speaking these hard truths when they're necessary.

על ידי אמירת אמת כואבת כשזה הכרחי

And I --

ואני --

(Applause)

(תשואות)

And for me, though, I realize that I have to speak these truths,

ועבורי, אני הבנתי שאני חייבת לדבר אמת זאת

because honesty is so important to me.

כי כנות כה חשובה בעיניי

My integrity is something I hold dear.

היושרה שלי מאד יקרה לי

Justice -- I don't think justice should be an option.

צדק -- איני חושבת שצדק צריך להיות אופציה

We should always have justice.

צדק צריך תמיד להיעשות

Also, I believe in shea butter as a core value, and --

כמו כן, אני מאמינה בחמאת שיאה כערך בסיסי, ו--

(Laughter)

(צחוק)

and I think the world would be better if we were more moisturized.

ואני חושבת שהעולם יהיה טוב יותר אילו היתה בנו יותר לחות

But besides that, with these as my core values,

אך מלבד זה, עם אלה כערכי הבסיס שלי,

I have to speak the truth.

אני חייבת לדבר אמת.

I have no other choice in the matter.

אין לי שום ברירה בנושא.

But people like me, the professional troublemakers,

אך אנשים כמוני, עושי הצרות המקצועיים,

should not be the only ones who are committed to being these dominoes

לא צריכים להיות היחידים אשר מחוייבים להיות אבני הדומינו הללו

who are always falling out of planes

אשר תמיד נופלים ממטוסים

or being the first one to take this hit.

או להיות הראשונים לספוג את המכה.

People are so afraid of these acute consequences,

אנשים כה מפחדים מהשלכות כבדות אלו,

not realizing that there are many times when we walk in rooms

מבלי להבין שיש הרבה מקרים בהם אנו נמצאים בחדרים

and we are some of the most powerful people in those rooms --

ואנו בין האנשים החזקים ביותר באותם חדרים --

we might be the second-most powerful, third-most powerful.

אנו יכולים להיות כמעט הכי חזקים או קרוב לזה.

And I firmly believe that our job in those times

ואני מאמינה בלב שלם שתפקידנו באותם רגעים

is to disrupt what is happening.

הוא להפר את המצב הקיים.

And then if we're not the most powerful,

ואז, אם אנו לא החזקים ביותר,

if two more of us band together,

אם שניים או יותר מאיתנו יתאחדו,

it makes us powerful.

זה יעשה אותנו חזקים.

It's like cosigning the woman in the meeting,

זה כמו לתמוך באישה באמצע פגישה,

you know, the woman who can't seem to get her word out,

אתם יודעים, האישה שאינה מצליחה לומר את דברה,

or just making sure that other person who can't make a point

או לוודא שאדם אחר אשר אינו מסוגל לטעון טענה -

is being heard.

קולו יישמע.

Our job is to make sure they have room for that.

תפקידנו הוא לוודא שיש להם מקום לכך.

Everyone's well-being is community business.

רווחת כל האנשים היא עניינה של הקהילה.

If we made that a point, we'd understand that,

אם היינו מוכיחים טענה זו, היינו מבינים

for the times when we need help,

שבזמנים בהם אנו זקוקים לעזרה,

we wouldn't have to look around so hard

לא היינו צריכים לחפש כל כך הרבה

if we made sure we were somebody else's help.

אילו היינו מוודאים שאנו עוזרים למישהו אחר.

And there are times when I feel like

ויש פעמים בהן אני מרגישה

I have taken very public tumbles and falls,

שמעדתי ונפלתי לעיניי כל,

like the time when I was asked to speak at a conference,

כמו בפעם ההיא שהתבקשתי להרצות בכנס,

and they wanted me to pay my way there.

ורצו שאני אשלם על הנסיעה.

And then I did some research

ולאחר חקירה קצרה גיליתי

and found out the white men who spoke there got compensated

שגבר לבן שהרצה שם גם קיבל שכר

and got their travel paid for.

וגם נסיעתו שולמה.

The white women who spoke there got their travel paid for.

אישה לבנה שהרצתה שם - נסיעתה שולמה.

The black women who spoke there were expected to actually pay to speak there.

מהאישה השחורה שהרצתה שם ציפו שתשלם עבור הרצאתה שלה.

And I was like, "What do I do?"

ואני כאילו, "מה אני עושה"?

And I knew that if I spoke up about this publicly,

וידעתי שאם אדבר על כך בפומבי,

I could face financial loss.

אני מסתכנת בנזק כלכלי.

But then I also understood that my silence serves no one.

אבל אז גם הבנתי ששתיקתי אינה משרתת איש.

So I fearfully spoke up about it publicly,

אז דיברתי על כך בפומבי, תוך כדי חשש,

and other women started coming out to talk about,

ונשים אחרות ניגשו אליי לדבר על כך,

"I, too, have faced this type of pay inequality."

"גם אני חוויתי סוג כזה של אי שוויון בשכר".

And it started a conversation about discriminatory pay practices

וזה התחיל דיון על פרקטיקות שכר מפלות

that this conference was participating in.

בהן היה מעורב כנס זה.

I felt like I was the domino

הרגשתי כאילו אני אבן הדומינו

the time I read a disturbing memoir by a public figure

כאשר קראתי מאמר ביוגרפי מאת דמות ציבורית

and wrote a piece about it.

וכתבתי מאמר תגובה עליו.

I knew this person was more powerful than me and could impact my career,

וידעתי שהאדם הזה הוא בעל מעמד גבוה ממני והוא יכול להזיק לקריירה שלי,

but I was like, "I've got to do this.

אבל אני כאילו "אני חייבת לעשות את זה.

I've got to sit at the edge of this plane," maybe for two hours.

אני חייבת לשבת על הקצה של אותו מטוס, אולי במשך שעתיים."

And I did. And I pressed "Publish," and I ran away.

ואכן עשיתי זאת. ולחצתי "פרסם", וברחתי.

(Laughter)

(צחוק)

And I came back to a viral post

וחזרתי אל פוסט ויראלי

and people being like, "Oh my God, I'm so glad somebody finally said this."

ואנשים כאילו "או מיי גוד, אני כל כך שמחה שמישהו סוף סוף אמר את זה".

And it started a conversation

וזה גרם להתחלת שיח

about mental health and self-care,

על בריאות נפשית וטיפול עצמי,

and I was like, "OK. Alright.

ואני כאילו "או קיי. טוב.

This thing that I'm doing, I guess, alright, it's doing something."

הדבר הזה שאני עושה, אני מניחה, שזה עושה משהו."

And then so many people have been the domino

ואז כל כך הרבה אנשים היו לאבני דומינו

when they talk about how they've been assaulted by powerful men.

כאשר הם מדברים על איך הם הותקפו על ידי גברים בעלי מעמד.

And it's made millions of women join in and say, "Me Too."

וזה גרם למיליוני נשים להצטרף ולומר, "גם אני."

So, a shout-out to Tarana Burke for igniting that movement.

אז, הידד לטראנה בורק להצתת התנועה הזאת.

(Applause)

(תשואות)

People and systems count on our silence to keep us exactly where we are.

אנשים ומערכות סומכים על שתיקתנו על מנת לשמור אותנו בדיוק איפה שאנו.

Now, being the domino sometimes comes down to being exactly who you are.

עכשיו, להיות אבן הדומינו לעיתים מסתכם בלהיות בדיוק מי שאתה.

So, I've been a shady somebody since I was three.

אז, אני הייתי מישהי מפוקפקת מאז גיל שלוש.

(Laughter)

(צחוק)

This is me on my third birthday.

זאת אני ביום הולדתי השלישי.

But I've been this girl all my life,

אבל הייתי הילדה הזאת כל חיי,

and I feel like even that's been the domino,

ואני חשה כאילו אפילו זה היה סוג של דומינו,

because in a world that wants us to walk around

כי בעולם שרוצה שנהיה

as representatives of ourselves,

הנציגים של עצמנו

being yourself can be a revolutionary act.

להיות עצמך יכול להיות צעד מהפכני.

And in a world that wants us to whisper,

ובעולם שרוצה שנלחש,

I choose to yell.

אני בוחרת לצעוק.

(Applause)

(תשואות)

When it's time to say these hard things,

כאשר מגיע הזמן לומר דברים קשים אלה,

I ask myself three things.

אני שואלת את עצמי שלוש שאלות.

One: Did you mean it?

אחת: האם התכוונת לזה?

Two: Can you defend it?

שתיים: האם את יכולה להגן על עמדתך זו?

Three: Did you say it with love?

שלוש: האם אמרת זאת באהבה?

If the answer is yes to all three,

אם התשובה היא כן לשלוש השאלות,

I say it and let the chips fall.

אני אומרת את זה ונותנת לאסימונים ליפול.

That's important.

זה חשוב.

That checkpoint with myself

הבדיקה הזאת עם עצמי

always tells me, "Yes, you're supposed to do this."

תמיד אומרת לי "כן, את אמורה לעשות זאת."

Telling the truth -- telling thoughtful truths --

לומר את האמת -- לומר את האמת המתחשבת --

should not be a revolutionary act.

לא צריך להיות צעד מהפכני.

Speaking truths to power should not be sacrificial, but they are.

לדבר אמת לבעלי מעמד לא צריך להיות מעשה הקרבה, אבל הוא כן.

But I think if more of us chose to do this for the greater good,

אך אני חושבת שאם יותר אנשים היו בוחרים לעשות זאת לטובת הכלל,

we'd be in better spaces than we are right now.

היינו במקומות טובים יותר מאשר אנו כעת.

Speaking of the greater good,

ואם כבר מדברים על טובת הכלל,

I think we commit ourselves to telling truths to build bridges

אני חושבת שאנו מחייבים את עצמנו לאמירת אמת על מנת לבנות גשרים

to common ground,

למכנה משותף,

and bridges that aren't based on truth will collapse.

וגשרים שאינם מבוססים על אמת יקרסו.

So it is our job,

אם כן זה תפקידנו,

it is our obligation, it is our duty

זאת החובה שלנו

to speak truth to power, to be the domino,

לדבר אמת לבעלי מעמד, להיות אבן הדומינו,

not just when it's difficult --

לא רק כאשר זה קשה --

especially when it's difficult.

במיוחד כשזה קשה.

Thank you.

תודה.

(Applause)

(תשואות)