Charles Limb: Your brain on improv

מתרגם: Michael Kogan מבקר: Ido Dekkers

ובכן, אני מנתח שחוקר יצירתיות,

So I am a surgeon who studies creativity,

and I have never had a patient tell me,

ומעולם לא שמעתי חולה אומר לי

"I really want you to be creative during surgery,"

"אני ממש רוצה שתהיה יצירתי בזמן ניתוח."

and so I guess there's a little bit of irony to it.

אז נראה לי שיש טיפה אירוניה בזה.

I will say though that, after having done surgery a lot,

ובכל זאת אומר שלאחר ניתוחים רבים,

it's similar to playing a musical instrument.

הדבר דומה במשהו לניגון על כלי מוסיקלי.

And for me, this deep and enduring fascination with sound

ועבורי הקסם העמוק והמתמשך שהילכו עליי צלילים

is what led me to both be a surgeon

הוא זה שהוביל אותי גם להיות מנתח

and to study the science of sound, particularly music.

וגם לחקור את מדע הצלילים, בפרט מוסיקה.

אז בכמה דקות הקרובות אנסה לדבר איתכם

I'm going to talk over the next few minutes

על הקריירה שלי

about my career

in terms of how I'm able to study music

במונחים של כיצד אפשר באמת לנסות ולחקור מוסיקה

and try to grapple with all these questions

ובאמת לנסות להתמודד עם שאלות אלו

of how the brain is able to be creative.

של כיצד מסוגל המוח להיות יצירתי.

I've done most of this work at Johns Hopkins University,

את רוב העבודה הזאת עשיתי באוניברסיטת ג'ון הופקינס,

and at the National Institute of Health where I was previously.

אך גם במכון הבריאות הלאומי שבו הייתי קודם.

אני הולך לסקור כמה ניסויים מדעיים

I'll go over some science experiments and cover three musical experiments.

ואנסה לכסות שלושה ניסויים מוסיקליים.

אתחיל בסרטון וידאו.

I will start off by playing a video for you.

סרטון זה הוא על קית ג'ארט - מאלתר ג'אז ידוע

This video is of Keith Jarrett, who's a well-known jazz improviser

וכנראה הדוגמה המפורסמת ביותר

and probably the most well-known, iconic example

של מישהו שלוקח את האילתור לרמה אחרת לגמרי.

of someone who takes improvisation to a higher level.

הוא מסוגל לאלתר יצירות שלמות

And he'll improvise entire concerts off the top of his head,

מתוך ראשו

and he'll never play it exactly the same way again,

ולעולם לא לחזור עליהם במדויק.

וכך הדבר מהווה דוגמה נהדרת

so as a form of intense creativity,

ליצירתיות יוצאת דופן.

I think this is a great example.

And so why don't we go and click the video.

אז בואו נראה את הסרטון.

(Music)

.

(Music ends)

מה שקורה כאן הוא באמת דבר מדהים, עצום!

It's really a remarkable thing that happens there.

ותמיד - כמאזין, כמעריץ -

I've always as a listener, as a fan,

אני מאזין לזה ופשוט נדהם.

I listen to that, and I'm astounded.

I think -- how can this possibly be?

אני חושב לעצמי: איך זה ייתכן?

How can the brain generate that much information,

כיצד יכול המוח לייצר כל כך הרבה מידע,

כל כך הרבה מוסיקה באופן ספונטני?

that much music, spontaneously?

And so I set out with this concept, scientifically,

אז אני רוצה לקבוע, באופן מדעי,

that artistic creativity, it's magical, but it's not magic,

שיצירתיות אמנותית היא אמנם קסומה אך היא לא קסם.

כלומר זהו תוצר של המוח.

meaning that it's a product of the brain.

אין הרבה אנשים במצב של מוות מוחי שמסוגלים ליצור.

There's not too many brain-dead people creating art.

וכך, עם הרעיון שיצירתיות אמנותית

With this notion that artistic creativity is in fact a neurologic product,

היא למעשה תוצר נוירולוגי

I took this thesis that we could study it

לקחתי הנחת יסוד שאנו מסוגלים לחקור אותה

just like we study any other complex neurologic process,

בדיוק כמו שאנו יכולים לחקור כל תהליך נוירולוגי מורכב אחר.

and there are subquestions that I put there.

ונדמה לי כי מסתתרות כאן כמה תת-שאלות.

Is it possible to study creativity scientifically?

האם באמת ניתן לחקור יצירתיות באופן מדעי?

And I think that's a good question.

ואני חושב שזאת שאלה טובה.

And I'll tell you that most scientific studies of music,

ואני יכול לומר לכם שרוב המחקרים המדעיים על מוסיקה

they're very dense,

הם די צפופים.

and when you go through them,

וכאשר אתה עובר עליהם מאד קשה לזהות את המוסיקה בתוכם.

it's very hard to recognize the music in it.

In fact, they seem to be unmusical entirely

למען האמת, נראה כי הם מאד לא מוסיקליים

and to miss the point of the music.

ומחטיאים את כל הרעיון של המוסיקה.

This brings the second question:

וכך, זה מעלה את השאלה השניה:

Why should scientists study creativity?

מדוע שמדענים יחקרו יצירתיות?

Maybe we're not the right people to do it.

אולי אנו לא האנשים המתאימים לכך?

(Laughter)

אולי,

Well it may be, but I will say that, from a scientific perspective,

אך אומר כי מבחינה מדעית --

we talked a lot about innovation today,

דיברנו הרבה על חדשנות היום --

the science of innovation,

מדע החדשנות,

how much we understand about how the brain is able to innovate

הידע שיש לנו לגבי כיצד המוח מסוגל להיות חדשני

הוא בחיתוליו.

is in its infancy,

and truly, we know very little about how we are able to be creative.

באמת ובתמים, אנו יודעים מעט מאד על כיצד אנו מסוגלים להיות יצירתיים.

I think that we're going to see,

אז אני חושב שבמהלך 10, 20, 30 השנים הבאות

over the next 10, 20, 30 years,

אנו עומדים לראות

a real science of creativity that's burgeoning

מדע אמיתי של יצירתיות מתפתח ופורח.

and is going to flourish,

Because we now have new methods that can enable us

מכיוון שכעת יש בידינו שיטות שיכולות לאפשר לנו

לקחת תהליך כמו זה,

to take this process like complex jazz improvisation,

אילתור ג'אזי מורכב, ולחקור אותו בקפדנות.

and study it rigorously.

וכעת אנו מגיעים למוח.

So it gets down to the brain.

ולכולנו יש את המוח הנהדר הזה,

All of us have this remarkable brain,

אשר אם להשתמש בלשון המעטה, לא מאד מובן.

which is poorly understood, to say the least.

I think that neuroscientists have more questions than answers,

אני חושב שלמדענים בתחום הנוירולוגי

יש יותר שאלות מתשובות.

and I'm not going to give you answers today,

ובאשר לעצמי - אני לא אספק לכם הרבה תשובות היום,

just ask a lot of questions.

רק הרבה שאלות.

And that's what I do in my lab.

וזה באופן בסיסי מה שאני עושה במעבדתי.

I ask questions about what is the brain doing to enable us to do this.

אני שואל שאלות על מה עושה המוח שמאפשר לנו לעשות זאת.

זאת השיטה העיקרית בה אני משתמש. זה נקרא MRI פונקציונלי.

This is the main method that I use. This is functional MRI.

אם היית אי פעם בסורק MRI זה למעשה אותו הדבר,

If you've been in an MRI scanner, it's very much the same,

but this one is outfitted in a special way to not just take pictures of your brain,

אך מכשיר זה מותאם באופן מיוחד

לא רק לצלם תמונות המוח שלך

but to also take pictures of active areas of the brain.

אלא גם לצלם אזורים פעילים במוח.

The way that's done is by the following:

עכשיו, הדבר נעשה בדרך הבאה.

There's something called BOLD imaging,

יש משהו שנקרא דימות דרח"ד

which is Blood Oxygen Level Dependent imaging.

שפירושו דימות רמת חמצן בדם.

כעת, כאשר אתה נמצא בתוך סורק ה-fMRI

When you're in an fMRI scanner, you're in a big magnet

אתה בתוך מגנט גדול

that's aligning your molecules in certain areas.

שמסדר מולקולות באזורים מסויימים.

When an area of the brain is active, meaning a neural area is active,

כאשר אזור במוח פעיל, כלומר אזור עצבי פעיל,

הוא מקבל זרם של דם לאזור זה.

it gets blood flow shunted to that area.

That blood flow causes an increase in local blood to that area

זרם דם זה גורם לעליה

בדם מקומי לאזור זה

with a deoxyhemoglobin change in concentration.

ובו יש שינוי בריכוז הדה-אוקסי-המוגלובין.

Deoxyhemoglobin can be detected by MRI,

הדה-אוקסי-המוגלובין ניתן לגילוי על ידי MRI

בזמן שאוקסי-המוגלובין אינו ניתן לגילוי.

whereas oxyhemoglobin can't.

So through this method of inference --

וכך, דרך שיטת הסקת מסקנות זו --

and we're measuring blood flow, not neural activity --

ואנו מודדים את זרם הדם, לא פעילות עצבית --

אנו אומרים שאזור במוח שמקבל יותר דם

we say that an area of the brain that's getting more blood

היה פעיל במשך משימה מסויימת.

was active during a particular task, and that's the crux of how fMRI works.

וזה לב ליבו של אופן הפעולה של fMRI.

והשתמשו בו מאז שנות ה-90

And it's been used since the '90s to study really complex processes.

לחקר תהליכים מאד מורכבים.

I'm going to review a study that I did, which was jazz in an fMRI scanner.

כעת אני הולך לסקור מחקר שביצעתי

שהיה ג'אז בתוך סורק fMRI.

It was done with a colleague, Alan Braun, at the NIH.

וזה התבצע יחד עם הקולגה שלי, אלן בראון ממכון הבריאות הלאומי.

This is a short video of how we did this project.

הנה סרטון קצר על איך ביצענו את הפרויקט.

(Video) Charles Limb: This is a plastic MIDI piano keyboard

זוהי מקלדת MIDI מפלסטיק

שבה אנו משתמשים לצורך ניסויי הג'אז.

that we use for the jazz experiments.

And it's a 35-key keyboard

זוהי מקלדת בעלת 35 קלידים

designed to fit both inside the scanner,

שמתוכננת כך שתוכל להיכנס בתוך הסורק,

להיות בטוחה מבחינה מגנטית,

be magnetically safe,

have minimal interference that would contribute to any artifact,

ליצור מינימום של הפרעות

שתשפענה על התוצאה

and have this cushion so that it can rest on the players' legs

ויש לה את הכרית הזאת שתוכל להיות מונחת על רגלי הנגנים

while they're lying down in the scanner, playing on their back.

בזמן שהם שוכבים על הגב בתוך הסורק ומנגנים.

It works like this -- this doesn't actually produce any sound.

וזה עובד כך - זה לא באמת מייצר קול.

It sends out what's called a MIDI signal --

זה שולח מה שנקרא אותות MIDI --

musical instrument digital interface --

or a Musical Instrument Digital Interface --

דרך חוטים אלה אל תוך הקופסה ואז אל המחשב

through these wires into the box and then the computer,

which then trigger high-quality piano samples like this.

שמייצר אז דגימות פסנתר באיכות גבוהה כמו זאת.

(Music)

(מוזיקה)

(מוזיקה)

(Music)

(Music ends)

OK, so it works.

או קיי, זה עובד.

And so through this piano keyboard,

וכך, בעזרת מקלדת זו

we have the means to take a musical process and study it.

קיבלנו אמצעי שבעזרתו ניתן לקחת תהליך מוסיקלי ולחקור אותו.

אם כן, מה עושים עכשיו, כאשר יש לנו את המקלדת המגניבה הזאת?

So what do you do now that you have this cool piano keyboard?

You can't just say, "It's great we have a keyboard."

אתה לא יכול סתם כאילו - "זה אדיר שיש לנו את המקלדת".

אנו למעשה צריכים להמציא ניסוי מדעי.

We have to come up with a scientific experiment.

והניסוי מתבסס על הדברים הבאים.

The experiment really rests on the following:

What happens in the brain during something that's memorized and over-learned,

מה קורה במוח במהלך משהו שמשננים אותו ולומדים אותו לימוד-יתר,

and what happens in the brain during something

ומה קורה במוח במהלך משהו

שמיוצר באופן ספונטני או מאולתר,

that is spontaneously generated, or improvised,

באופן שמתואם מוטורית

in a way that's matched motorically

ובמונחים של תכונות מוטוריות תחושתיות ברמה נמוכה?

and in terms of lower-level sensory motor features?

וכך, יש לי כאן מה שנקרא הפרדיגמות.

I have here what we call the paradigms.

There's a scale paradigm, which is playing a scale up and down, memorized,

יש את פרדיגמת הסולם, אשר הינה ניגון במעלה ובמורד הסולם המוסיקלי, מתוך זכרון.

ויש גם את האילתור על הסולם --

then there's improvising on a scale,

quarter notes, metronome, right hand --

רבעי תו, מטרונום, יד ימין --

scientifically very safe,

מאד בטוח מבחינה מדעית

but musically really boring.

אך ממש משעמם מבחינה מוסיקלית.

Then there's the bottom one, which is called the jazz paradigm.

ויש גם את הפרדיגמה האחרונה ברשימה שנקראת פרדיגמת הג'אז.

אז מה שעשינו הוא שהבאנו נגני גאז מקצוענים למכון הבריאות הלאומי

So we brought professional jazz players to the NIH,

וביקשנו מהם ללמוד בע"פ את קטע המוסיקה כאן בפינה השמאלית התחתונה --

and we had them memorize this piece of music on the lower-left,

שזהו הקטע ששמעתם אותי מנגן --

which is what you heard me playing --

ואז ביקשנו מהם לאלתר על בסיס בדיוק אותם אקורדים.

and we had them improvise to the same chord changes.

ואם תוכל ללחוץ על הצלמית בפינה הימנית התחתונה,

And if you can hit that lower-right sound icon,

זוהי דוגמה של מה שהוקלט בתוך הסורק.

that's an example of what was recorded in the scanner.

(מוזיקה)

(Music)

(Music ends)

בסופו של דבר זו אינה הסביבה הטבעית ביותר

In the end, it's not the most natural environment,

אך הם מסוגלים לנגן מוסיקה אמיתית.

but they're able to play real music.

ואני הקשבתי לסולו הזה 200 פעם

And I've listened to that solo 200 times,

והוא עדיין מוצא חן בעיניי.

and I still like it.

And the musicians were comfortable in the end.

והנגנים - בסופו של דבר היה להם נוח.

וכך, מדדנו קודם כל את מספר התוים.

We first measured the number of notes.

Were they playing more notes when they were improvising?

האם הם בסה"כ ניגנו הרבה יותר תוים במהלך אילתור?

זה לא מה שקרה.

That was not what was going on.

ואז הסתכלנו על פעילות מוחית.

And then we looked at the brain activity.

אני הולך לרכז לכם את זה.

I will try to condense this for you.

אלה הן מפות הניגודיות שמראות הפרשים

These are contrast maps that are showing subtractions between what changes

בין מה שמשתנה כשאתה מאלתר

when you're improvising vs. when you're doing something memorized.

לעומת כאשר אתה מבצע משהו מזכרון.

In red is an area that's active in the prefrontal cortex,

באדום צבוע אזור פעיל ב-prefrontal cortex

שהיא האונה הקידמית של המוח.

the frontal lobe of the brain,

and in blue is this area that was deactivated.

ובכחול - אזור זה שפסק מפעילות.

וכך, קיבלנו אזור ממוקד זה שנקרא האונה הקדמית האמצעית

So we had this focal area called the medial prefrontal cortex

שבה הוגברה פעילות באופן משמעותי.

that went way up in activity.

יש לנו את אזור רחב שנקרא האונה הקדמית הצידית

We had this broad patch of area called the lateral prefrontal cortex

שפעילותה ירדה באופן משמעותי ואני אסכם זאת כאן.

that went way down in activity,

I'll summarize that for you.

אלה הם אזורים רב-תפקודיים של המוח.

These are multifunctional areas of the brain,

כמו שאני אוהב לומר, אלה לא אזורי הג'אז של המוח.

these are not the jazz areas of the brain.

הם עושים כל מיני דברים

They do a whole host of things

שקשורים לשיקוף עצמי,

that have to do with self-reflection,

introspection, working memory etc.

התבוננות פנימה, עבודה עם זכרון וכו'.

באמת התודעה ממוקמת באונה הקדמתית.

Really, consciousness is seated in the frontal lobe.

But we have this combination

אך יש לנו את השילוב

of an area that's thought to be involved in self-monitoring, turning off,

של אזור שנחשב למעורב בבקרה עצמית - מכובה,

ואזור זה שנחשב לאוטוביוגרפי

and this area that's thought to be autobiographical,

או קשור לביטוי עצמי - מופעל.

or self-expressive, turning on.

ואנו חושבים, לפחות במחקר ראשוני זה --

We think, at least in this preliminary --

זה רק מחקר אחד. הוא כנראה מוטעה.

it's one study; it's probably wrong, but it's one study --

אך זה מחקר אחד.

(Laughter)

אנו חושבים שזוהי היפותזה סבירה

we think that at least a reasonable hypothesis

שעל מנת להיות יצירתי

is that, to be creative,

you should have this weird dissociation in your frontal lobe.

הכרחי שהאונה הקדמית שלך תהיה מנותקת.

אזור אחד נכנס לפעולה ואזור גדול אחר נכבה

One area turns on, and a big area shuts off,

כדי שלא תהיה מרוסן, כדי שתהיה מוכן לטעות,

so that you're not inhibited, you're willing to make mistakes,

כדי שלא תסגור כל הזמן

so that you're not constantly shutting down

את כל הדחפים המחוללים הללו.

all of these new generative impulses.

Now a lot of people know that music is not always a solo activity --

לא הרבה יודעים כי מוסיקה היא לא תמיד פעילות של יחיד --

לעיתים היא מבוצעת תוך כדי תקשורת.

sometimes it's done communicatively.

ואז השאלה הבאה היתה:

The next question was:

What happens when musicians are trading back and forth,

מה קורה כאשר נגנים עוסקים ב"סחר חליפין" דו-כיווני,

something called "trading fours,"

דבר שלעיתים נקרא "סחר רביעיות",

which is something they do normally in a jazz experiment.

שזה משהו שעושים הרבה בניסוי ג'אז?

אם כן, הנה בלוז 12 התיבות

So this is a 12-bar blues,

and I've broken it down into four-bar groups,

שפיצלתי אותו לקבוצות של 4 תיבות

so you would know how you would trade.

כדי שתדעו כיצד לסחור.

We brought a musician into the scanner, same way,

עכשיו, מה שעשינו הוא שהכנסנו נגן אל תוך הסורק -- באותו אופן --

ביקשנו מהם לשנן את המנגינה

had them memorize this melody

then had another musician out in the control room

ואז ביקשנו מנגן אחר בתוך חדר הבקרה

"לסחור" בשני הכיוונים בצורה אינטרקטיבית.

trading back and forth interactively.

So this is a musician, Mike Pope,

אז הנה הנגן, מייק פופ,

one of the world's best bassists and a fantastic piano player.

אחד מגדולי הבסיסטים בעולם ונגן מסנתר פנטסטי.

(Music)

הוא מנגן כעת את החלק

He's now playing the piece that we just saw

שהרגע ראינו

a little better than I wrote it.

רק מעט טוב יותר מאשר אני כתבתי אותו.

(Video) CL: Mike, come on in.

מייק, בוא כנס. שיהיה בהצלחה

Mike Pope: May the force be with you.

אין כלום בכיסים שלך, נכון מייק?

Nurse: Nothing in your pockets, Mike?

לא, אין לי כלום בכיסים. או קיי.

MP: No. Nothing's in my pockets.

CL: You have to have the right attitude to agree to do it.

אתה צריך להיות במצב רוח מתאים כדי להסכים לזה.

(צחוק)

(Laughter)

It's kind of fun, actually.

זה די כיף בסה"כ.

(Music)

ואז אנו מנגנים הלוך ושוב.

Now we're playing back and forth.

הוא שם. אפשר לראות את הרגליים שלו שם.

He's in there. You can see his legs up there.

(Music)

And then I'm in the control room here, playing back and forth.

ואני כאן בחדר הבקרה, מנגנים הלוך ושוב.

(Music)

(מוזיקה)

(Music ends)

(Video) Mike Pope: This is a pretty good representation

זה מייצג לא רע

of what it's like.

את מה שזה.

And it's good that it's not too quick.

וזה טוב שזה לא מהיר מדי.

The fact that we do it over and over again

העובדה שאנו עושים זאת שוב ושוב

מאפשרת להסתגל לסביבה.

lets you acclimate to your surroundings.

הדבר הקשה עבורי היה העניין הקינסטטי

So the hardest thing for me was the kinesthetic thing,

looking at my hands through two mirrors,

של להסתכל על הידיים שלי

דרך שתי מראות

laying on my back,

בשוכבי על גבי

and not able to move at all except for my hand.

ולא להזיז דבר מלבד הידיים שלי.

That was challenging.

זה היה מאתגר.

But again --

אבל שוב,

היו רגעים,

there were moments, for sure --

בהחלט היו רגעים

(Laughter)

there were moments of real, honest-to-God musical interplay, for sure.

של פעולה מוסיקלית הדדית כנה ואמיתית, בהחלט.

בנקודה זו אקח כמה רגעים.

CL: At this point, I'll take a few moments.

ובכן מה שהנכם רואים כאן --

So what you're seeing here --

and I'm doing a cardinal sin in science,

ואני חוטא חטא חמור במדע

בכך שאני מראה לכם נתונים ראשוניים.

which is to show you preliminary data.

This is one subject's data.

אלה הם נתונים של אדם אחד.

This is, in fact, Mike Pope's data.

אלה למעשה הנתונים של מייק פופ.

So what am I showing you here?

אז מה אני מראה לכם כאן?

When he was trading fours with me, improvising vs. memorized,

בזמן שהוא ואני עסקנו בסחר רביעיות, אילתור מול זיכרון

אזורי השפה שלו נדלקו, אזור הברוקה שלו,

his language areas lit up, his Broca's area,

in the inferior frontal gyrus on the left.

שהוא הפיתול הקדמי התחתון של המוח מצד שמאל.

He had it also homologous on the right.

למעשה זה היה הומולוגי גם מצד ימין.

This is an area thought to be involved in expressive communication.

זהו אזור שנחשב כמעורב בתקשורת אקספרסיבית, הבעתית.

כל הרעיון הזה שמוסיקה היא שפה,

This whole notion that music is a language --

ובכן ייתכן ששיש בסיס נוירולוגי לכך אחרי הכל,

maybe there's a neurologic basis to it after all,

and we can see it when two musicians are having a musical conversation.

ואנו עדים לכך כאשר שני נגנים מנהלים שיחה מוסיקלית.

So we've done this on eight subjects now,

ואז אנו ביצענו את זה למעשה על 8 אנשים עד עכשיו,

and we're getting all the data together,

ואנו כרגע אוספים את כל הנתונים.

hopefully we'll have something to say about it meaningfully.

אז אנו מקווים שנוכל לומר משהו בעל משמעות.

עכשיו, כשאני חושב על אילתור והשפה, אם כן, מה הלאה?

Now when I think about improvisation and the language, what's next?

ראפ כמובן, ראפ --

Rap, of course, rap -- freestyle.

פרי-סטייל.

I've always been fascinated by freestyle.

וכך, תמיד ריתק אותי הפרי-סטייל.

אז בואו נראה את הסרטון.

And let's play this video.

(Video) Mos Def: Brown skin I be, standing five-ten I be

(וידאו) מוס דף: ♫ עור חום אני להיות, גובה מטר שמונים אני להיות ♫

♫ זה נהדר כאשר אני בקרבתך להיות ♫

Rockin' it when I be, in your vicinity

Whole-style synergy, recognize symmetry

♫ סגנון שלם סינרגיה , להכיר סימטריה ♫

♫ עכשיו נסה לפגוע בי, שברתי אותם כימית ♫

Go and try to injure me, broke 'em down chemically

Ain't the number 10 MC, talk about how been I be

♫ האם מספר 10 לא מ.ס. , דבר על איך אני להיות ♫

♫סגנון כמו של קנדי, מאחר איחור תמידי ♫

Styled it like Kennedy, late like a 10 to three

When I say when I be, girls say bend that key cut

♫ כשאני לומר כשאני להיות, בנות אומרות לכופף ת'מפתחות - קאט! ♫

CL: So there's a lot of analogy

צ. ל. אם כן, יש הרבה דמיון

between what takes place in freestyle rap and jazz.

בין מה שקורה בראפ בסגנון חופשי לבין ג'אז.

There are a lot of correlates between the two forms of music,

לדעתי יש למעשה קורלציה רבה בין שתי צורות מוסיקה

בתקופות שונות.

I think, in different time periods, in lot of ways,

בהרבה דרכים ראפ משרת את אותה פונקציה חברתית

rap serves the same social function that jazz used to serve.

ששירת בעבר הג'אז.

אז איך לומדים ראפ באופן מדעי?

So how do you study rap scientifically?

והקולגות שלי די חושבים שאני מטורף

And my colleagues think I'm crazy, but I think it's very viable.

אך אני חושב שיש לזה סיכוי רב.

This is what you do:

ובכן, זה מה שעושים: לוקחים זמר פרי-סטייל

You have a freestyle artist come and memorize a rap

ומבקשים ממנו לשנן קטע ראפ שכתבו בשבילו,

that you write for them,

ושאותו לא שמע מעולם,

that they've never heard before, and then you have them freestyle.

ואז מבקשים ממנו לשיר אותו.

So I told my lab members that I would rap for TED,

אז אמרתי לצוות המעבדה שלי שאני אשיר ראפ עבור TED,

והם אמרו: "אתה לא תעשה את זה".

and they said, "No, you won't."

ואז חשבתי --

And then I thought --

(Laughter)

(מחיאות כפיים)

(Applause)

זה העניין.

But here's the thing.

With this big screen, you can all rap with me. OK?

כולכם יכולים להצטרף אליי לראפ, עם המסך הגדול הזה, או קיי?

So what we had them do

אז מה שביקשנו מהם לעשות

was memorize this lower-left sound icon, please.

הוא לשנן את ה... צלמית הצליל בפינה השמאלית התחתונה בבקשה.

זה קטע הבקרה. זה מה שהם שיננו.

This is the control condition. This is what they memorized.

זכרון, "הולם".

Computer: Memory, thump.

♫ מחזור הקצב, התוף הולם ♫

CL: Thump of the beat in a known repeat

Rhythm and rhyme, they make me complete

♫ קצב וחרוז עושים אותי שלם ♫

The climb is sublime when I'm on the mic

♫ מטפס לעננים, על הילוך הסרק ♫

Spittin' rhymes that hit you like a lightning strike

♫ יורק ת'חרוזים כמכות ברק ♫

Computer: Search.

♫ "מחפש". מחפש ת'אמת במסע כיבוש ♫

CL: I search for the truth in this eternal quest

♫ אופנה - לא בשבילי, תראו איך שאני לבוש ♫

My passion's not fashion, you can see how I'm dressed

♫ מילים פסיכופתיות צצות בראשי ♫

Psychopathic words in my head appear

Whisper these lyrics only I can hear

♫ לוחש את הפזמון לו רק אני מקשיב ♫

Computer: Art.

CL: The art of discovering and that which is hovering

♫ "אמנות". אמנות הגילוי את כל מה שחבוי ♫

♫ בראשם החלול של אנשים ללא גבול ♫

Inside the mind of those unconfined

All of these words keep pouring out like rain

♫ מילים וצלילים כמו מבול נשפכים ♫

I need a mad scientist to check my brain

♫ צריך מדען מטורף שיבדוק את מוחי ♫

Computer: Stop.

(מחיאות כפיים)

(Applause)

אני מבטיח לכם - זה לעולם לא יקרה שוב.

I guarantee you that will never happen again.

(Laughter)

(צחוק)

So now, what's great about these free-stylers,

אז עכשיו, מה שיפה בזמרי פרי-סטייל הללו,

they will get cued different words.

הם יקבלו מלים שונות אחת אחרי שניה.

They don't know what's coming,

הם לא יודעים מה מצפה להם, אבל הם ישמעו משהו ללא הכנה.

but they'll hear something off the cuff.

קדימה, תלחץ על צלמית הקול מימין

Go hit that right sound icon,

הולכים להשמיע להם אחת אחת מילים: "כמו", "לא" ו-"ראש".

there will be cued three square words: like, not and head.

הוא לא יודע מה מגיע.

He doesn't know what's coming. Computer: Like.

♫ "כמו". אני כמו איזה מין [לא ברור] ♫

Freestyler: I'm like some kind of

♫ [לא ברור] מחזה שמיימי, חוצני ♫

extraterrestrial, celestial scene

Back in the days, I used to sit in pyramids and meditate

♫ היו זמנים בהם ישבתי בפירמידות בלי לחשוש ♫

With two microphones -- Computer: Head

♫ עם שני מיקרופונים שמרחפים לי מעל הראש ♫

hovering over my head

♫ נראה אם אני עוד מסוגל לשמוע ולירוק צלילים ♫

See if I could still listen,

spittin' off the sound

See what you grinning

♫ נראה מה כל כך מצחיק אותך ♫

I teach the children in the back of the classroom

♫ מלמד ת'ילדים בקצה של הכיתה ♫

About the message of apocalyptical

♫ על המסר של אפוקליפסה ♫

Computer: Not.

Not really though, 'cause I've got to keep it simple

♫ לא ממש קשוח, מפני שאני חייב להשאיר את זה פשוט ♫

instrumental

♫ [לא ברור] אינסטרומנטלי ♫

Detrimental playing Super Mario

♫ במשחק של סופר מריו ♫

boxes [unclear] hip hop

♫ [לא ברור] קופסאות [לא ברור] היפ הופ ♫

Computer: Stop.

CL: It's an incredible thing that's taking place.

צ.ל. אז שוב, זה מדהים מה שקורה כאן.

זה משהו שמבחינה נוירולוגית הוא יוצא דופן.

It's doing something neurologically remarkable.

וזה לא משנה אם אתה אוהב מוסיקה או לא.

Whether or not you like the music is irrelevant.

מבחינה יצירתית זה פשוט דבר פנומנאלי.

Creatively speaking, it's just a phenomenal thing.

הנה סרטון קצר על כיצד אנו למעשה עושים זאת עם הסורק.

This is a short video of how we do this in a scanner.

(צחוק)

[fMRI of Hip-Hop Rap]

(Laughter)

אנו כאן עם עמנואל.

(Video) CL: We're here with Emmanuel.

זה, אגב, הוקלט בסורק.

CL: That was recorded in the scanner, by the way.

הנה עמנואל בתוך הסורק.

(Video) CL: That's Emmanuel in the scanner.

הוא שינן את החרוזים לפי בקשתנו.

He's just memorized a rhyme for us.

[Control Condition Memorized Verses]

♫ מחזור הקצב, התוף הולם ♫

Emmanuel: Top of the beat with no repeat

Rhythm and rhyme make me complete

♫ קצב וחרוז עושים אותי שלם ♫

Climb is sublime when I'm on the mic

♫ מטפס לעננים, על הילוך הסרק ♫

Spittin' rhymes that'll hit you like a lightning strike

♫ יורק ת'חרוזים כמכות ברק ♫

♫ "מחפש". מחפש ת'אמת במסע כיבוש ♫

Computer: Search.

I search for the truth in this eternal quest

♫ אופנה - לא בשבילי, תראו איך שאני לבוש ♫

I'm passing on fashion; you can see how I'm dressed

או קיי. אני אעצור כאן. אז מה אנו רואים בתוך מוחו?

CL: I'm going to stop that there; so what do we see in his brain?

אם כן, זהו מוחם של ארבעה ראפרים.

This is four rappers' brains.

And we do see language areas lighting up,

ומה שאנו רואים, אנו כן רואים את אזורי השפה מוארים,

but then, eyes closed --

אבל אז -- תוך עצימת עיניים --

when you are freestyling vs. memorizing,

כאשר אתה עושים פרי-סטייל לעומת שינון

you've got major visual areas lighting up.

מוארים אזורים חזותיים נרחבים.

You've got major cerebellar activity, which is involved in motor coordination.

ישנה פעילות נרחבת של המוח הקטן, שמעורב בקואורדינציה מוטורית.

ישנה פעילות מוחית מוגברת כאשר מבצעים משימות דומות

You have heightened brain activity when you're doing a comparable task,

כאשר משימה אחת היא יצירתית והאחרת - מבוססת על זכרון.

when that one task is creative and the other task is memorized.

It's very preliminary, but I think it's kind of cool.

זה מאד ראשוני אבל אני חושב שזה די מגניב.

אז רק לסכם, יש לנו המון שאלות לשאול.

To conclude, we've got a lot of questions to ask,

and like I said, we'll ask questions here, not answer them.

וכמו שאמרתי, אנו נשאל כאן שאלות - לא נענה עליהן.

But we want to get at the root of what is creative genius neurologically,

אך אנו רוצים להבין מהשורש מהי גאונות יצירתית מבחינה נוירולוגית.

ואני חושב שבעזרת שיטות אלו אנו מתקרבים לשם.

and I think, with these methods, we're getting close.

And I think, hopefully in the next 10, 20 years,

ואני מקווה שתוך 10, 20 השנים הבאות

באמת נוכל לראות מחקרים אמיתיים ובעלי משמעות

you'll see real, meaningful studies

שיאמרו כי על המדע להשיג את האמנות,

that say science has to catch up to art,

and maybe we're starting now to get there.

ואולי כיום אנו מתחילים להגיע לשם.

Thank you for your time, I appreciate it.

אז אני רוצה להודות לכם על זמנכם. תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)