Anne Curzan: What makes a word "real"?

מתרגם: Oren Szekatch מבקר: Ido Dekkers

I need to start by telling you a little bit

אני צריכה להתחיל בכך שאספר לכם קצת

about my social life,

על חיי החברה שלי,

which I know may not seem relevant,

שאני יודעת שזה לא נראה רלוונטי,

but it is.

אבל זה כן.

When people meet me at parties

כשאנשים פוגשים אותי במסיבות

and they find out that I'm an English professor

והם מגלים שאני מרצה לאנגלית

who specializes in language,

שמתמחה בשפה,

they generally have one of two reactions.

לרוב יש להם אחת מתוך שתי תגובות.

One set of people look frightened. (Laughter)

חלק אחד מהאנשים נראים מפוחדים. (צחוק)

They often say something like,

הרבה פעמים הם אומרים משהו כמו,

"Oh, I'd better be careful what I say.

"הו, כדאי שאזהר במה שאני אומר.

I'm sure you'll hear every mistake I make."

אני בטוח שתשמעי כל טעות שאעשה."

And then they stop talking. (Laughter)

ואז הם מפסיקים לדבר. (צחוק)

And they wait for me to go away

והם מחכים שאני אלך

and talk to someone else.

ואדבר עם מישהו אחר.

The other set of people,

החלק השני של האנשים,

their eyes light up,

העיניים שלהם נדלקות,

and they say,

והם אומרים,

"You are just the person I want to talk to."

"את בדיוק האדם שאני רוצה לדבר איתו."

And then they tell me about whatever it is

ואז הם מספרים לי על מה שזה לא יהיה

they think is going wrong with the English language.

שהם חושבים שהולך ומשתבש בשפה האנגלית.

(Laughter)

(צחוק)

A couple of weeks ago, I was at a dinner party

לפני שבועיים, הייתי בארוחת ערב

and the man to my right

והאיש שישב לימיני

started telling me about all the ways

התחיל לספר לי על כל הדרכים

that the Internet is degrading the English language.

שבהן האינטרנט מנמיך את השפה האנגלית.

He brought up Facebook, and he said,

הוא העלה את פייסבוק ואמר,

"To defriend? I mean, is that even a real word?"

"דה-פרינד (ביטול חברות)? כלומר, האם זאת בכלל מילה אמיתית?"

I want to pause on that question:

אני רוצה להתעכב על השאלה הזאת:

What makes a word real?

מה הופך מילה לאמיתית?

My dinner companion and I both know

שותפי לארוחת הערב ואני יודעים היטב

what the verb "defriend" means,

מה הפועל "דה-פרינד" אומר,

so when does a new word like "defriend"

אז מתי מילה חדשה כמו "דה- פרינד"

become real?

הופכת לאמיתית?

Who has the authority to make those kinds

למי יש את הסמכות לקבל סוג זה

of official decisions about words, anyway?

של החלטות רשמיות על מילים בכלל?

Those are the questions I want to talk about today.

אלו הן השאלות שאני רוצה לדבר עליהן היום.

I think most people, when they say a word isn't real,

אני חושבת שרוב האנשים, כשהם אומרים שמילה היא לא אמיתית,

what they mean is, it doesn't appear

מה שהם מתכוונים הוא שהיא לא מופיעה

in a standard dictionary.

במילון סטנדרטי.

That, of course, raises a host of other questions,

זה, כמובן, מעלה שאלות רבות נוספות,

including, who writes dictionaries?

כולל- מי כותב מילונים?

Before I go any further,

לפני שאני אתקדם הלאה,

let me clarify my role in all of this.

תנו לי להבהיר את תפקידי בכל זה.

I do not write dictionaries.

אני לא כותבת מילונים.

I do, however, collect new words

אני כן, לעומת זאת, אוספת מילים חדשות

much the way dictionary editors do,

באופן דומה מאוד למה שעורכי מילונים עושים,

and the great thing about being a historian

והדבר הנהדר לגבי היותי היסטוריונית

of the English language

של השפה האנגלית

is that I get to call this "research."

הוא שאני יכולה לקרוא לזה "מחקר".

When I teach the history of the English language,

כשאני מלמדת היסטוריה של השפה האנגלית,

I require that students teach me

אני דורשת שהסטודנטים ילמדו אותי

two new slang words before I will begin class.

שתי מילות סלנג חדשות לפני שאני מתחילה את השיעור.

Over the years, I have learned

לאורך השנים, למדתי

some great new slang this way,

סלנג חדש ונהדר בדרך הזו,

including "hangry," which --

כולל "רעצבני", שזה--

(Applause) —

(מחיאות כפיים)--

which is when you are cranky or angry

שזה כשאתה עצבני או כועס

because you are hungry,

בגלל שאתה רעב,

and "adorkable,"

ו "חנונמוד",

which is when you are adorable

שזה כשאתה חמוד

in kind of a dorky way,

באופן חנוני שכזה,

clearly, terrific words that fill

ברור לכל, מילים נהדרות שממלאות

important gaps in the English language.

פערים חשובים בשפה האנגלית.

(Laughter)

(צחוק)

But how real are they

אך כמה אמיתיות הן

if we use them primarily as slang

אם משתמשים בהן בעיקר כסלנג

and they don't yet appear in a dictionary?

והן עוד לא מופיעות במילון?

With that, let's turn to dictionaries.

עם זאת, בואו נפנה למילונים.

I'm going to do this as a show of hands:

אני הולכת לעשות זאת בהרמת ידיים:

How many of you still regularly

כמה מכם עדיין באופן תדיר

refer to a dictionary, either print or online?

פונים למילון, מודפס או מקוון?

Okay, so that looks like most of you.

בסדר, זה נראה כמו רובכם.

Now, a second question. Again, a show of hands:

עכשיו, שאלה שניה. שוב, הרמת ידיים:

How many of you have ever looked to see

כמה מכם אי פעם בדקתם

who edited the dictionary you are using?

מי ערך את המילון שבו אתם משתמשים?

Okay, many fewer.

בסדר, הרבה פחות.

At some level, we know that there are human hands

ברמה מסוימת, אנחנו יודעים שיש ידיים אנושיות

behind dictionaries,

מאחורי מילונים,

but we're really not sure who those hands belong to.

אבל אנחנו ממש לא בטוחים למי הידיים האלה שייכות.

I'm actually fascinated by this.

זה מרתק אותי למעשה.

Even the most critical people out there

אפילו האנשים הכי ביקורתיים שיש

tend not to be very critical about dictionaries,

נוטים לא להיות מאוד ביקורתיים כלפי מילונים,

not distinguishing among them

לא מבחינים ביניהם

and not asking a whole lot of questions

ולא שואלים הרבה שאלות

about who edited them.

לגבי מי שערך אותם.

Just think about the phrase

רק חשבו על הביטוי

"Look it up in the dictionary,"

"חפש את זה במילון",

which suggests that all dictionaries

שמניח שכל המילונים

are exactly the same.

הם בדיוק אותו הדבר.

Consider the library here on campus,

חשבו על הספרייה פה בקמפוס,

where you go into the reading room,

שבה אתם נכנסים לחדר הקריאה,

and there is a large, unabridged dictionary

ויש שם מילון לא מקוצר גדול

up on a pedestal in this place of honor and respect

על מעמד מוגבה, במקום הזה של כבוד והוקרה

lying open so we can go stand before it

מונח פתוח כך שנוכל ללכת ולעמוד לפניו

to get answers.

ולקבל תשובות.

Now, don't get me wrong,

עכשיו, אל תבינו אותי לא נכון.

dictionaries are fantastic resources,

מילונים הם משאב נפלא,

but they are human

אבל הם אנושיים

and they are not timeless.

והם לא נצחיים.

I'm struck as a teacher

אני נדהמת כמורה

that we tell students to critically question

שאנחנו אומרים לתלמידים להטיל ספק

every text they read, every website they visit,

בכל טקסט שהם קוראים, כל אתר בו הם מבקרים,

except dictionaries,

מלבד מילונים,

which we tend to treat as un-authored,

אליהם אנו נוטים להתייחס כנטולי-מחברים,

as if they came from nowhere to give us answers

כאילו שהם באו משום-מקום לתת לנו תשובות

about what words really mean.

לגבי המשמעות האמיתית של מילים.

Here's the thing: If you ask dictionary editors,

הנה הנקודה: אם תשאלו עורכי מילונים,

what they'll tell you

מה שהם יגידו לכם

is they're just trying to keep up with us

זה שהם רק מנסים להדביק את הקצב שלנו

as we change the language.

בעודנו משנים את השפה.

They're watching what we say and what we write

הם מתבוננים במה שאנחנו אומרים ומה שאנחנו כותבים

and trying to figure out what's going to stick

ומנסים להבין מה הולך לתפוס

and what's not going to stick.

ומה לא הולך לתפוס.

They have to gamble,

הם צריכים להמר,

because they want to appear cutting edge

בגלל שהם רוצים להיראות כאילו הם בחוד החנית

and catch the words that are going to make it,

ולתפוס את המילים שהולכות להצליח,

such as LOL,

כמו LOL,

but they don't want to appear faddish

אבל הם לא רוצים להיראות גחמניים

and include the words that aren't going to make it,

ולכלול מילים שלא הולכות להצליח,

and I think a word that they're watching right now

ואני חושבת שמילה שהם מסתכלים עליה עכשיו

is YOLO, you only live once.

היא YOLO, ראשי תיבות של "חיים רק פעם אחת".

Now I get to hang out with dictionary editors,

עכשיו, אני זוכה לבלות עם עורכי מילונים,

and you might be surprised

ואולי תהיו מופתעים

by one of the places where we hang out.

מאחד המקומות שאנחנו מבלים בהם.

Every January, we go

בכל ינואר, אנחנו הולכים

to the American Dialect Society annual meeting,

לפגישה השנתית של אגודת הניבים האמריקאית,

where among other things,

שבה בין היתר,

we vote on the word of the year.

אנחנו מצביעים על מילת השנה.

There are about 200 or 300 people who come,

יש בערך 200 או 300 אנשים שבאים,

some of the best known linguists in the United States.

כמה ממומחי הלשון הידועים ביותר בארצות הברית.

To give you a sense of the flavor of the meeting,

כדי לתת לכם תחושה של הטעם של הפגישה,

it occurs right before happy hour.

היא מתרחשת בדיוק לפני ה"האפי האוור".

Anyone who comes can vote.

כל מי שבא יכול להצביע.

The most important rule is

הכלל הכי חשוב הוא

that you can vote with only one hand.

שאתה יכול להצביע ביד אחת בלבד.

In the past, some of the winners have been

בעבר, כמה מהזוכים היו

"tweet" in 2009

"טוויט" ב-2009

and "hashtag" in 2012.

ו "האשטאג" ב-2012.

"Chad" was the word of the year in the year 2000,

"צ'אד" היתה מילת השנה של שנת 2000,

because who knew what a chad was before 2000,

כי מי ידע מה זה צ'אד לפני 2000,

and "WMD" in 2002.

ו "WMD" (נשק להשמדה המונית) ב-2002.

Now, we have other categories in which we vote too,

עכשיו, יש לנו גם קטגוריות אחרות שאנחנו מצביעים עליהן

and my favorite category

והקטגוריה האהובה עלי

is most creative word of the year.

היא המילה היצירתית ביותר של השנה.

Past winners in this category have included

בעבר ניצחו בקטגוריה הזו

"recombobulation area,"

"איזור אסוף-עצמך-מחדש",

which is at the Milwaukee Airport after security,

שנמצא בשדה התעופה במילווקי לאחר הבדיקה הביטחונית,

where you can recombobulate.

שבה אתה יכול לאסוף את עצמך מחדש.

(Laughter)

(צחוק)

You can put your belt back on,

אתה יכול לשים את החגורה שלך בחזרה,

put your computer back in your bag.

לשים את המחשב שלך בחזרה בתוך התיק.

And then my all-time favorite word at this vote,

ואז המילה האהובה עלי בכל הזמנים בהצבעה הזאת,

which is "multi-slacking."

שהיא "מולטי-בטלנות".

(Laughter)

(צחוק)

And multi-slacking is the act

ומולטי-בטלנות היא הפעולה

of having multiple windows up on your screen

שבה יש לך מספר חלונות פתוחים על המחשב

so it looks like you're working

כך שזה נראה כאילו אתה עובד

when you're actually goofing around on the web.

כשאתה למעשה משתטה לך ברחבי הרשת.

(Laughter) (Applause)

(צחוק) (מחיאות כפיים)

Will all of these words stick? Absolutely not.

האם כל המילים האלו יתפסו? לחלוטין לא.

And we have made some questionable choices,

וקיבלנו כמה החלטות מפוקפקות,

for example in 2006

לדוגמה ב-2006

when the word of the year was "Plutoed,"

כשמילת השנה היתה "פלוטוזציה",

to mean demoted.

שמשמעותה הורדה בדרגה.

(Laughter)

(צחוק)

But some of the past winners

אך כמה ממנצחי העבר

now seem completely unremarkable,

עכשיו נראים לגמרי לא מיוחדים,

such as "app"

כמו "אפ" (אפליקציה)

and "e" as a prefix,

ו-e כתחילית,

and "google" as a verb.

ו"לגגל" כפועל.

Now, a few weeks before our vote,

עכשיו, כמה שבועות לפני ההצבעה שלנו,

Lake Superior State University

אוניברסיטת לייק סופריור

issues its list of banished words for the year.

מפרסמת את רשימת המילים המוקצות.

What is striking about this

מה שמדהים בזה

is that there's actually often quite a lot of overlap

הוא שלמעשה יש הרבה פעמים חפיפה לא קטנה

between their list and the list that we are considering

בין הרשימה שלהם והרשימה שאנחנו שוקלים

for words of the year,

עבור מילת השנה,

and this is because we're noticing the same thing.

וזה בגלל שאנחנו מבחינים באותו הדבר.

We're noticing words that are coming into prominence.

אנחנו מבחינים במילים שמתבלטות.

It's really a question of attitude.

זאת שאלה של גישה, למעשה.

Are you bothered by language fads and language change,

האם אתה מוטרד מגחמות של שפה ושינויים בשפה,

or do you find it fun, interesting,

או האם אתה מוצא את זה משעשע, מעניין,

something worthy of study

משהו ראוי למחקר

as part of a living language?

כחלק משפה חיה?

The list by Lake Superior State University

הרשימה של אוניברסיטת לייק סופריור

continues a fairly long tradition in English

ממשיכה מסורת ארוכה יחסית באנגלית

of complaints about new words.

של תלונות על מילים חדשות.

So here is Dean Henry Alford in 1875,

אז הנה דין הנרי אלפורד ב-1875,

who was very concerned that "desirability"

שהיה מאוד משוכנע ש"נחשקוּת"

is really a terrible word.

היא מילה ממש איומה.

In 1760, Benjamin Franklin

ב- 1760, בנג'מין פרנקלין

wrote a letter to David Hume

כתב מכתב לדיוויד היוּם

giving up the word "colonize" as bad.

שבו הוא מציג את המילה "קולוניזציה" כגרועה.

Over the years, we've also seen worries

לאורך השנים, ראינו גם דאגות

about new pronunciations.

לגבי דרכי הגייה חדשות.

Here is Samuel Rogers in 1855

הנה סמואל רוג'רס ב-1855

who is concerned about some fashionable pronunciations

שמוטרד מכמה דרכי הגייה אופנתיות

that he finds offensive,

שהוא מוצא פוגעניות,

and he says "as if contemplate were not bad enough,

והוא אומר "כאילו שלהרהר (קוֹנְטֵמְפְלֵייט) היא לא גרועה מספיק,

balcony makes me sick."

מרפסת (בַלקוֹני) מחליאה אותי."

(Laughter)

(צחוק)

The word is borrowed in from Italian

המילה שאולה מהשפה האיטלקית

and it was pronounced bal-COE-nee.

והיא בוטאה "באל-קו-ני".

These complaints now strike us as quaint,

התלונות הללו כעת נראות לנו כעת כמיושנות,

if not downright adorkable -- (Laughter) --

אם לא לגמרי חמוחנוניות--(צחוק)--

but here's the thing:

אבל הנה העניין:

we still get quite worked up about language change.

אנחנו עדיין די מתרגשים משינויים בשפה.

I have an entire file in my office

יש לי תיקייה שלמה במשרד שלי

of newspaper articles

של מאמרים מעיתונים

which express concern about illegitimate words

שמבטאים דאגה לגבי מילים לא-לגיטימיות

that should not have been included in the dictionary,

שלא היו צריכות להיכלל במילון,

including "LOL"

כולל "LOL" (צוחק בקול רק)

when it got into the Oxford English Dictionary

כשזה נכנס למילון אוקספורד האנגלי

and "defriend"

ו"דה-פרינד"

when it got into the Oxford American Dictionary.

כשזה נכנס למילון אוקספורד האמריקאי.

I also have articles expressing concern

יש לי גם מאמרים שמביעים דאגה

about "invite" as a noun,

לגבי "הזמנה" כשם עצם,

"impact" as a verb,

"פגיעה" כפועל,

because only teeth can be impacted,

בגלל שפעם השתמשו בפועל רק כדי לתאר מצב של שן "כלואה",

and "incentivize" is described

ו"לתמרץ" מתואר

as "boorish, bureaucratic misspeak."

כטעות דיבור בירוקרטית וחסרת תרבות."

Now, it's not that dictionary editors

עכשיו, זה לא שעורכי מילונים

ignore these kinds of attitudes about language.

מתעלמים מגישות שכאלו לגבי שפה.

They try to provide us some guidance about words

הם מנסים לספק לנו הדרכה מסויימת לגבי מילים

that are considered slang or informal

שנחשבות סלנג או לא רשמיות

or offensive, often through usage labels,

או פוגעניות, לרוב דרך תוויות שימוש,

but they're in something of a bind,

אבל מבחינה מסויימת הם בבעיה,

because they're trying to describe what we do,

בגלל שהם מנסים לתאר את מה שאנחנו עושים,

and they know that we often go to dictionaries

והם יודעים שאנחנו פונים למילונים פעמים רבות

to get information about how we should use a word

על מנת לקבל מידע על איך עלינו להשתמש במילה

well or appropriately.

בצורה מוצלחת או בצורה ראויה.

In response, the American Heritage Dictionaries

בתגובה, מילוני 'אמריקן הריטג'

include usage notes.

כוללים הערות שימוש.

Usage notes tend to occur with words

הערות שימוש נוטות להופיע במילים

that are troublesome in one way,

שהן בעייתיות בדרך כלשהי,

and one of the ways that they can be troublesome

ואחת מהדרכים בהן הן יכולות להיות בעייתיות

is that they're changing meaning.

היא שהן משנות משמעות.

Now usage notes involve very human decisions,

עכשיו, הערות שימוש מערבות החלטות מאוד אנושיות,

and I think, as dictionary users,

ואני חושבת שכמשתמשי מילונים

we're often not as aware of those human decisions

אנחנו פעמים רבות לא מודעים להחלטות האנושיות האלו

as we should be.

כפי שראוי שנהיה.

To show you what I mean,

כדי להראות לכם למה אני מתכוונת,

we'll look at an example, but before we do,

נתבונן בדוגמה, אבל לפני כן,

I want to explain what the dictionary editors

אני רוצה להסביר עם מה עורכי המילונים

are trying to deal with in this usage note.

מנסים להתמודד בעזרת הערות השימוש.

Think about the word "peruse"

חשבו על המילה "עיון"

and how you use that word.

ועל איך שאתם משתמשים במילה זו.

I would guess many of you are thinking

אני מנחשת שרבים מכם חושבים

of skim, scan, reading quickly.

על סריקה, רפרוף, קריאה מהירה.

Some of you may even have some walking involved,

אצל כמה מכם אפילו יש קצת הליכה מעורבת,

because you're perusing grocery store shelves,

כי אתם מעיינים במדפי המכולת,

or something like that.

או משהו כזה.

You might be surprised to learn

אולי תופתעו ללמוד

that if you look in most standard dictionaries,

שאם תסתכלו ברוב המילונים הסטנדרטים,

the first definition will be to read carefully,

ההגדרה הראשונה תהיה קריאה בתשומת לב,

or pore over.

או מזיגה.

American Heritage has that as the first definition.

ב'אמריקן הריטג' זו ההגדרה הראשונה.

They then have, as the second definition, skim,

ואז, בהגדרה השניה, מופיע רפרוף

and next to that, they say "usage problem."

וליד זה רשום "בעיית שימוש".

(Laughter)

(צחוק)

And then they include a usage note,

ואז הם כוללים הערת שימוש,

which is worth looking at.

ששווה להסתכל עליה.

So here's the usage note:

אז הנה הערת השימוש:

"Peruse has long meant 'to read thoroughly'...

"לאורך זמן רב משמעות המילה עיון היתה 'לקרוא ביסודיות'...

But the word is often used more loosely,

אך פעמים רבות משתמשים במילה באופן יותר חופשי

to mean simply 'to read.'...

במשמעות הפשוטה 'לקרוא.'...

Further extension of the word to mean 'to glance over, skim,'

הרחבה נוספת של המילה שמשמעותה 'להעיף מבט, לרפרף,'

has traditionally been considered an error,

נחשבה באופן מסורתי לטעות,

but our ballot results suggest that it is becoming

אך תוצאות הסקר שלנו מצביעות על כך שהיא הופכת

somewhat more acceptable.

למקובלת יותר במידת מה.

When asked about the sentence,

כששאלו לגבי המשפט,

'I only had a moment to peruse the manual quickly,'

'היה לי רק רגע קצר לעיין במדריך השימוש במהירות',

66 percent of the [Usage] Panel

66 אחוזים מפאנל השימוש

found it unacceptable in 1988,

מצאו אותו בלתי מתקבל ב-1988

58 percent in 1999,

58 אחוזים ב-1999

and 48 percent in 2011."

ו-48 אחוזים ב-2011."

Ah, the Usage Panel,

אה, פאנל השימוש,

that trusted body of language authorities

אותו גוף אמין של בעלי סמכות בשפה

who is getting more lenient about this.

שהופך ליותר סבלני בנוגע לזה.

Now, what I hope you're thinking right now is,

עכשיו, מה שאני מקוה שאתם חושבים עכשיו, הוא

"Wait, who's on the Usage Panel?

"רגע, מי יושב בפאנל השימוש?

And what should I do with their pronouncements?"

ומה אני צריך לעשות עם ההצהרות שלהם?"

If you look in the front matter

אם תסתכלו בדפים הראשונים

of American Heritage Dictionaries,

של מילוני 'אמריקן הריטג',

you can actually find the names

תוכלו ממש למצוא את השמות

of the people on the Usage Panel.

של האנשים שיושבים בפאנל השימוש.

But who looks at the front matter of dictionaries?

אבל מי מסתכל על הדפים הראשונים של מילונים?

There are about 200 people on the Usage Panel.

יש בערך 200 אנשים בפאנל השימוש.

They include academicians,

זה כולל אקדמאים,

journalists, creative writers.

עיתונאים, כותבים יוצרים.

There's a Supreme Court justice on it

ישנו שופט מבית המשפט העליון בפאנל

and a few linguists.

וכמה בלשנים.

As of 2005, the list includes me.

החל משנת 2005 הרשימה הזו כוללת אותי.

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Here's what we can do for you.

הנה מה שאנחנו יכולים לעשות עבורכם.

We can give you a sense

אנחנו יכולים לתת לכם מושג

of the range of opinions about contested usage.

לגבי טווח הדעות באשר לשימוש במילים שנויות במחלוקת.

That is and should be the extent of our authority.

זה אמור להיות והינו היקף הסמכות שלנו.

We are not a language academy.

אנחנו לא אקדמיה ללשון.

About once a year, I get a ballot

בערך פעם בשנה, אני מקבלת הצבעה

that asks me about whether new uses,

אשר שואלת אותי האם שימושים חדשים,

new pronunciations, new meanings, are acceptable.

הגייה חדשה, משמעות חדשה, יכולים להתקבל.

Now here's what I do to fill out the ballot.

עכשיו הנה מה שאני עושה כדי להצביע.

I listen to what other people are saying and writing.

אני מקשיבה למה שאנשים אחרים אומרים וכותבים.

I do not listen to my own likes

אני לא מקשיבה לדברים שאני אוהבת

and dislikes about the English language.

או לא אוהבת בשפה האנגלית.

I will be honest with you:

אני אהיה כנה איתכם:

I do not like the word "impactful,"

אני לא אוהבת את המילה "בר השפעה,"

but that is neither here nor there

אך זה לא מהות העניין

in terms of whether "impactful" is becoming common usage

בהקשר לשאלה האם "בר השפעה" הופך להיות שמיש יותר

and becoming more acceptable in written prose.

ולקביל יותר בפרוזה הכתובה.

So to be responsible,

אז בכדי להיות אחראית,

what I do is go look at usage,

מה שאני עושה זה ללכת ולבדוק את השימוש,

which often involves going to look

אשר לעיתים כולל את הצורך ללכת לבדוק

at online databases such as Google Books.

במאגרי מידע ברשת כמו בספרי גוגל.

Well, if you look for "impactful" in Google Books,

ובכן, אם אתם מחפשים אחר "בר השפעה" בספרי גוגל,

here is what you find.

הנה מה שתמצאו.

Well, it sure looks like "impactful"

ובכן, זה בהחלט נראה כי "בר השפעה"

is proving useful

מוכיח את עצמו כיעיל

for a certain number of writers,

עבור מספר כותבים,

and has become more and more useful

וכי הוא הולך ונהיה יותר ויותר מועיל

over the last 20 years.

במהלך עשרים השנים האחרונות.

Now, there are going to be changes

עכשיו, הולכים להיות שינויים

that all of us don't like in the language.

בשפה, שכולנו לא אוהבים.

There are going to be changes where you think,

הולכים להיות שינויים בהם אתם תחשבו,

"Really?

"באמת?

Does the language have to change that way?"

האם השפה צריכה באמת להשתנות בדרך הזו?"

What I'm saying is,

מה שאני אומרת הוא,

we should be less quick

שעלינו להיות פחות פזיזים

to decide that that change is terrible,

בהחלטותינו לגבי כך שהשינוי הוא נוראי,

we should be less quick to impose

אנחנו צריכים להיות פחות פזיזים בכפיית

our likes and dislikes about words on other people,

מה שאנחנו אוהבים ולא אוהבים במילים על אנשים אחרים,

and we should be entirely reluctant

ועלינו להיות להימנע לחלוטין

to think that the English language is in trouble.

מהמחשבה שהשפה האנגלית נמצאת בבעיה.

It's not. It is rich and vibrant and filled

היא לא. היא עשירה וחיונית ומלאה

with the creativity of the speakers who speak it.

ביצירתיות של האנשים הדוברים אותה.

In retrospect, we think it's fascinating

במבט לאחור, אנחנו חושבים שזה מצודד לב

that the word "nice" used to mean silly,

שמשמעותה של המילה "נחמד" בעבר הייתה טיפשי,

and that the word "decimate"

וכי משמעות המילה "השמדה"

used to mean to kill one in every 10.

היה להרוג אחד מכל עשרה.

(Laughter)

(צחוק)

We think that Ben Franklin was being silly

אנחנו חושבים שבן פרנקלין התנהג בטיפשות

to worry about "notice" as a verb.

כאשר דאג לגבי המילה "להבחין" כפועל.

Well, you know what?

ובכן, אתם יודעים מה?

We're going to look pretty silly in a hundred years

אנחנו הולכים להראות די טיפשיים בעוד מאה שנה

for worrying about "impact" as a verb

על כך שדאגנו לגבי היות המילה "פגיעה" פועל

and "invite" as a noun.

ו"הזמנה" כשם עצם.

The language is not going to change so fast

השפה לא עומדת להשתנות בצורה כה מהירה

that we can't keep up.

עד שלא נוכל לעמוד בקצב.

Language just doesn't work that way.

שפה פשוט לא עובדת כך.

I hope that what you can do

אני מקווה שמה שאתם יכולים לעשות

is find language change not worrisome

הוא למצוא את השינוי כלא מטריד

but fun and fascinating,

אלא מהנה ומרתק,

just the way dictionary editors do.

באותה דרך שעורכי מילונים נוהגים.

I hope you can enjoy being part

אני מקווה שאתם יכולים להנות מלהיות חלק

of the creativity that is continually remaking

מהיצירתיות אשר ממשיכה לייצר מחדש

our language and keeping it robust.

את השפה שלנו ולהשאירה שופעת.

So how does a word get into a dictionary?

אז כיצד מילה נכנסת למילון?

It gets in because we use it

היא נכנסת לשם מכיוון שאנו משתמשים בה

and we keep using it,

ואנחנו ממשיכים להשתמש בה,

and dictionary editors are paying attention to us.

ועורכי מילונים שמים לב אלינו.

If you're thinking, "But that lets all of us decide

אם אתם חושבים, "אבל זה נותן לכולנו להחליט

what words mean,"

מה משמעותן של מילים,"

I would say, "Yes it does,

אני הייתי אומרת, "אכן,

and it always has."

וכך היה הדבר תמיד."

Dictionaries are a wonderful guide and resource,

מילונים הם מדריכים ומקורות נהדרים,

but there is no objective dictionary authority out there

אך אין רשות מילונית אובייקטיבית אי שם

that is the final arbiter about what words mean.

אשר הינה הפוסקת הסופית לגבי משמעותן של מילים.

If a community of speakers is using a word

אם קהילה של דוברים משתמשת במילה

and knows what it means, it's real.

ויודעת את משמעותה, אז היא אמיתית.

That word might be slangy,

המילה יכולה להיות סלנג,

that word might be informal,

המילה יכולה להיות לא רשמית,

that word might be a word that you think

המילה אפילו יכולה להיות דבר שאתם תחשבו

is illogical or unnecessary,

שהוא לא הגיוני או לא מוצרך מהמציאות,

but that word that we're using,

אך אותה מילה בה אנו משתמשים,

that word is real.

המילה הזו היא אמיתית.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)