Carlo Ratti: Architecture that senses and responds

מתרגם: Yafim Simanovsky מבקר: Sigal Tifferet

Good afternoon, everybody.

צהריים טובים לכולם.

I've got something to show you.

יש לי משהו להראות לכם.

(Laughter)

(צחוק)

Think about this as a pixel, a flying pixel.

תחשבו על זה כמו פיקסל, פיקסל מעופף.

This is what we call, in our lab, sensible design.

לזה אנחנו קוראים במעבדה שלנו, עיצוב מוחשי.

Let me tell you a bit about it.

תנו לי לספר לכם קצת על זה.

Now if you take this picture -- I'm Italian originally,

עכשיו, אם תקחו את התמונה הזאת -- אני במקור מאיטליה,

and every boy in Italy grows up

וכל ילד באיטליה גדל

with this picture on the wall of his bedroom --

עם התמונה הזאת על קיר חדר השינה שלו.

but the reason I'm showing you this

אבל הסיבה שאני מראה לכם את זה

is that something very interesting

היא בגלל שמשהו מאוד מעניין

happened in Formula 1 racing

קרה במרוצי הפורמולה 1

over the past couple of decades.

במהלך שני העשורים האחרונים.

Now some time ago,

עכשיו, לפני כמה זמן,

if you wanted to win a Formula 1 race,

אם רצית לנצח במירוץ של פורמולה 1,

you take a budget, and you bet your budget

היית לוקח תקציב, והיית מהמר את התקציב

on a good driver and a good car.

על נהג טוב ומכונית טובה.

And if the car and the driver were good enough, then you'd win the race.

ואם המכונית והנהג היו מספיק טובים, אז היית מנצח את המירוץ.

Now today, if you want to win the race,

היום, אם אתה רוצה לנצח את המירוץ,

actually you need also something like this --

למעשה אתה צריך גם משהו כמו זה --

something that monitors the car in real time,

משהו שמפקח על המכונית בזמן אמת,

has a few thousand sensors

שיש לו כמה אלפי חיישנים

collecting information from the car,

שאוספים מידע מהמכונית,

transmitting this information into the system,

משדרים את המידע הזה את תוך המערכת,

and then processing it

ואז מעבדים אותו

and using it in order to go back to the car with decisions

ומשתמשים בו כדי לחזור למכונית עם החלטות

and changing things in real time

ולעשות דברים בזמן אמת

as information is collected.

בזמן שהמידע נאסף.

This is what, in engineering terms,

לזה, במונחים הנדסיים,

you would call a real time control system.

היית קורא מערכת שליטה בזמן אמת.

And basically, it's a system made of two components --

ובעיקרון, זו מערכת שעשוייה משני מרכיבים --

a sensing and an actuating component.

מרכיב תחושתי ומרכיב תפעולי.

What is interesting today

מה שמעניין היום

is that real time control systems

זה שמערכות שליטה בזמן אמת

are starting to enter into our lives.

מתחילות להיכנס לחיינו.

Our cities, over the past few years,

הערים שלנו, במהלך השנים האחרונות,

just have been blanketed

רק מכבר כוסו

with networks, electronics.

ברשתות, אלקטרוניקה.

They're becoming like computers in open air.

הן נהיות כמו מחשבים באוויר הפתוח.

And, as computers in open air,

וכמו מחשבים באוויר הפתוח,

they're starting to respond in a different way

הן מתחילות להגיב בדרך שונה

to be able to be sensed and to be actuated.

כדי להיות מורגשות וכדי להיות מתופעלות.

If we fix cities, actually it's a big deal.

אם אנחנו נתקן ערים, בעצם זה עניין גדול.

Just as an aside, I wanted to mention,

רק כהערה, רציתי לציין,

cities are only two percent of the Earth's crust,

ערים הן רק 2 אחוז מקרום כדור הארץ,

but they are 50 percent of the world's population.

אבל הן 50 אחוז מאוכלוסיית העולם.

They are 75 percent of the energy consumption --

הן 75 אחוז מצריכת האנרגיה --

up to 80 percent of CO2 emissions.

עד ל80 אחוז מפליטות פחמן דו-חמצני.

So if we're able to do something with cities, that's a big deal.

אם היינו יכולים לעשות משהו עם ערים, זה עניין גדול.

Beyond cities,

מעבר לערים,

all of this sensing and actuating

כל התפעול והתחושתיות הזאת

is entering our everyday objects.

נכנסים לחפצי היום יום שלנו.

That's from an exhibition that

זה מתערוכה

Paola Antonelli is organizing

שפאולה אנטונלי מארגנת

at MoMA later this year, during the summer.

בMoMA מאוחר יותר השנה, במהלך הקיץ.

It's called "Talk to Me."

היא נקראת "דבר אלי."

Well our objects, our environment

היכן שהחפצים שלנו, הסביבה שלנו,

is starting to talk back to us.

מתחילה לדבר אלינו חזרה.

In a certain sense, it's almost as if every atom out there

במובן מסויים, זה כמעט כאילו כל אטום שם בחוץ

were becoming both a sensor and an actuator.

נהיה גם חיישן וגם מפעיל.

And that is radically changing the interaction we have as humans

וזה משנה באופן קיצוני את האינטראקציה שיש לנו בתור בני אדם

with the environment out there.

עם הסביבה שם בחוץ.

In a certain sense,

במובן מסויים,

it's almost as if the old dream of Michelangelo ...

זה כמעט כמו בחלום הישן של מיכלאנג'לו...

you know, when Michelangelo sculpted the Moses,

אתם יודעים, כשמיכלאנג'לו פיסל את "משה",

at the end it said that he took the hammer, threw it at the Moses --

בסוף נאמר שהוא לקח את הפטיש, זרק אותו על משה --

actually you can still see a small chip underneath --

האמת עדיין אפשר לראות את הריסוק הקטן מתחת --

and said, shouted,

ואמר, צעק,

"Perché non parli? Why don't you talk?"

"Perché non parli?", למה אינך מדבר?

Well today, for the first time,

ובכן היום, בפעם הראשונה,

our environment is starting to talk back to us.

הסביבה שלנו מתחילה לדבר אלינו חזרה.

And I'll show just a few examples --

ואני אראה רק כמה דוגמאות --

again, with this idea of sensing our environment and actuating it.

שוב, עם הרעיון הזה שאנחנו חשים את הסביבה שלנו ומתפעלים.

Let's starting with sensing.

בואו נתחיל עם תחושה.

Well, the first project I wanted to share with you

ובכן הפרוייקט הראשון שרציתי לחלוק איתכם

is actually one of the first projects by our lab.

הוא בעצם אחד הפרוייקטים הראשונים של המעבדה שלנו.

It was four and a half years ago in Italy.

זה היה לפני ארבע וחצי שנים באיטליה.

And what we did there

ומה שעשינו שם

was actually use a new type of network at the time

היה בעצם להשתמש בסוג חדש של רשת באותו זמן

that had been deployed all across the world --

שהייתה פרוסה בכל העולם --

that's a cellphone network --

זאת הייתה רשת פלאפונים --

and use anonymous and aggregated information from that network,

ולהשתמש במידע שנאגר באופן אנונימי מאותה הרשת,

that's collected anyway by the operator,

שנאסף בכל מקרה על ידי המפעיל

in order to understand

בכדי להבין

how the city works.

איך העיר עובדת.

The summer was a lucky summer -- 2006.

הקיץ היה קיץ עם מזל -- 2006.

It's when Italy won the soccer World Cup.

זה מתי שאיטליה ניצחה במונדיאל.

Some of you might remember, it was Italy and France playing,

חלקכם אולי זוכרים, אלה היו איטליה וצרפת ששיחקו,

and then Zidane at the end, the headbutt.

ואז בסוף זידאן, עם הנגיחה.

And anyway, Italy won at the end.

בכל מקרה, איטליה ניצחה בסוף.

(Laughter)

(צחוק)

Now look at what happened that day

עכשיו תראו מה קרה באותו יום

just by monitoring activity

רק על ידי ניטור הפעילות

happening on the network.

שהתרחשה ברשת.

Here you see the city.

כאן אתם רואים את העיר.

You see the Colosseum in the middle,

ואתם רואים את הקוליסאום באמצע,

the river Tiber.

הנהר טיבר.

It's morning, before the match.

זה בוקר, לפני המשחק.

You see the timeline on the top.

אתם רואים את ציר הזמן למעלה.

Early afternoon,

צהריים מוקדמים,

people here and there,

פה ושם אנשים

making calls and moving.

עושים שיחות וזזים.

The match begins -- silence.

המשחק מתחיל -- דממה.

France scores. Italy scores.

צרפת מבקיעה. איטליה מבקיעה.

Halftime, people make a quick call and go to the bathroom.

זמן מחצית, אנשים עושים שיחה קצרה והולכים לשירותים.

Second half. End of normal time.

מחצית שנייה. סוף הזמן הרגיל.

First overtime, second.

הארכה ראשונה, שנייה.

Zidane, the headbutt in a moment.

זידאן, הנגיחה ברגע.

Italy wins. Yeah.

איטליה מנצחת. יש.

(Laughter)

(צחוק)

(Applause)

(מחיאות כפיים)

Well, that night, everybody went to celebrate in the center.

ובכן, הלילה ההוא, כולם רצו לחגוג במרכז.

You saw the big peak.

ראיתם את השיא הגדול.

The following day, again everybody went to the center

למחרת, כולם הלכו למרכז

to meet the winning team

לפגוש את הקבוצה המנצחת

and the prime minister at the time.

ואת ראש הממשלה בזמנו.

And then everybody moved down.

ואז כולם הלכו למטה.

You see the image of the place called Circo Massimo,

אתם רואים את התמונה של מה שנקרא צ'ירקו מאסימו,

where, since Roman times, people go to celebrate,

איפה, שמאז זמני רומא, אנשים היו הולכים לחגוג --

to have a big party, and you see the peak at the end of the day.

לעשות מסיבה גדולה, וראיתם את השיא הגדול בסוף היום.

Well, that's just one example of how we can sense the city today

ובכן, זו רק דוגמא אחת של איך אנחנו יכולים לחוש את העיר היום,

in a way that we couldn't have done

בצורה שבה לא יכולנו לעשות

just a few years ago.

רק לפני כמה שנים.

Another quick example about sensing:

עוד דוגמא מהירה לגבי תחושה:

it's not about people,

זה לא על אנשים,

but about things we use and consume.

אלא על דברים שאנחנו משתמשים בהם וצורכים אותם.

Well today, we know everything

ובכן היום, אנחנו יודעים הכל

about where our objects come from.

לגבי המקור שהחפצים באים ממנו.

This is a map that shows you

זו מפה שמראה לכם

all the chips that form a Mac computer, how they came together.

את כל השבבים שיוצרים מחשב מאקינטוש, ואיך הם באים יחדיו.

But we know very little about where things go.

אבל אנחנו יודעים מעט מאוד על המקום שאליו דברים הולכים.

So in this project,

אז בפרוייקט הזה,

we actually developed some small tags

למעשה פיתחנו כמה תגיות קטנות

to track trash as it moves through the system.

כדי לעקוב אחרי זבל כאשר הוא נע במערכת.

So we actually started with a number of volunteers

אז למעשה התחלנו עם מספר מתנדבים

who helped us in Seattle,

שעזרו לנו בסיאטל,

just over a year ago,

רק לפני קצת למעלה משנה,

to tag what they were throwing away --

כדי לתייג את מה שהם זורקים --

different types of things, as you can see here --

סוגים שונים של דברים, כמו שאתם יכולים לראות כאן --

things they would throw away anyway.

דברים שהם היו זורקים במילא.

Then we put a little chip, little tag,

ואז שמנו שבב קטן, תגית קטנה,

onto the trash

על הזבל

and then started following it.

והתחלנו לעקוב אחריו.

Here are the results we just obtained.

הנה התוצאות שעכשיו השגנו.

(Music)

(מוזיקה)

From Seattle ...

מסיאטל...

after one week.

אחרי שבוע.

With this information we realized

עם המידע הזה הבנו

there's a lot of inefficiencies in the system.

שיש הרבה חוסר יעילות במערכת.

We can actually do the same thing with much less energy.

אנחנו יכולים למעשה לעשות את אותו הדבר עם הרבה פחות אנרגיה.

This data was not available before.

המידע הזה לא היה זמין לפני כן.

But there's a lot of wasted transportation and convoluted things happening.

אבל יש הרבה תחבורה מבוזבזת ודברים מפותלים שקורים.

But the other thing is that we believe

אבל הדבר האחר הוא שאנחנו מאמינים

that if we see every day

שאם נראה כל יום

that the cup we're throwing away, it doesn't disappear,

שהכוס שאנחנו זורקים, היא לא נעלמת,

it's still somewhere on the planet.

היא עדיין איפה שהוא על הכוכב.

And the plastic bottle we're throwing away every day still stays there.

ובקבוק הפלסטיק שאנחנו זורקים כל יום עדיין נשאר שם.

And if we show that to people,

ואם אנחנו נראה את זה לאנשים,

then we can also promote some behavioral change.

אז אולי נוכל לקדם קצת שינוי התנהגותי.

So that was the reason for the project.

אז זאת היתה הסיבה לפרוייקט.

My colleague at MIT, Assaf Biderman,

השותף שלי בMIT, אסף בידרמן,

he could tell you much more about sensing

הוא יכול לומר לכם עוד הרבה על חישה

and many other wonderful things we can do with sensing,

והרבה דברים נפלאים נוספים שניתן לעשות עם חישה,

but I wanted to go to the second part we discussed at the beginning,

אבל אני רציתי להגיע לחלק השני עליו דיברנו בהתחלה,

and that's actuating our environment.

וזה תפעול הסביבה שלנו.

And the first project

והפרוייקט הראשון

is something we did a couple of years ago in Zaragoza, Spain.

הוא משהו שעשינו לפני שנתיים בזאראגוזה, ספרד.

It started with a question by the mayor of the city,

זה התחיל משאלה של ראש העיר,

who came to us saying

שבא אלינו ואמר

that Spain and Southern Europe have a beautiful tradition

שספרד ודרום אירופה הן בעלות מסורת יפהפיה

of using water in public space, in architecture.

של שימוש של מים במרחב הציבורי, בארכיטקטורה.

And the question was: How could technology, new technology,

והשאלה הייתה: איך טכנולוגיה, טכנולוגיה חדשה,

be added to that?

יכולה להתווסף לזה?

And one of the ideas that was developed at MIT in a workshop

ואחד הרעיונות שפותחו בMIT בסדנא

was, imagine this pipe, and you've got valves,

היה, דמיינו את הצינור הזה, ויש לך שסתומים,

solenoid valves, taps,

שסתומי סולנואיד, לשוניות,

opening and closing.

שנפתחים ונסגרים.

You create like a water curtain with pixels made of water.

אתה יוצר מן מסך מים מפיקסלים של מים.

If those pixels fall,

והפיקסלים האלה נופלים,

you can write on it,

אתה יכול לכתוב על זה,

you can show patterns, images, text.

אתה יכול להראות דפוסים, תמונות, טקסט.

And even you can approach it, and it will open up

ואתה יכול אפילו להתקרב לזה, וזה ייפתח

to let you jump through,

ויתן לך לקפוץ דרכו,

as you see in this image.

כמו שאתם רואים בתמונה הזאת.

Well, we presented this to Mayor Belloch.

ובכן, הצגנו את זה לראש העיר בלוק.

He liked it very much.

הוא נורא אהב את זה.

And we got a commission to design a building

וקיבלנו הזמנה לעצב בניין

at the entrance of the expo.

בכניסה לתערוכה.

We called it Digital Water Pavilion.

קראנו לזה ביתן מים דיגיטלי.

The whole building is made of water.

כל הבניין עשוי ממים.

There's no doors or windows,

אין דלתות או חלונות,

but when you approach it,

אבל כשאתה מתקרב אליו,

it will open up to let you in.

הוא ייפתח ויתן לך להיכנס.

(Music)

(מוזיקה)

The roof also is covered with water.

הגג גם מכוסה במים.

And if there's a bit of wind,

ואם יש קצת רוח,

if you want to minimize splashing, you can actually lower the roof.

אם אתה רוצה להצמצם את ההשפרצות, אתה יכול למעשה להנמיך את הגג.

Or you could close the building,

או שאתה יכול לסגור את הבניין,

and the whole architecture will disappear,

וכל הארכיטקטורה תיעלם,

like in this case.

כמו במקרה הזה.

You know, these days, you always get images during the winter,

אתם יודעים, בימים אלו, אתה תמיד מקבל תמונות בזמן החורף

when they take the roof down,

כשהם מורידים את הגג למטה

of people who have been there and said, "They demolished the building."

של אנשים שהיו שם ואמרו, "הם הרסו את הבניין."

No, they didn't demolish it, just when it goes down,

לא, הם לא הרסו אותו, רק כשהוא מונמך,

the architecture almost disappears.

הארכיטקטורה כמעט נעלמת.

Here's the building working.

הנה הבניין בפעולה.

You see the person puzzled about what was going on inside.

אתה רואה את הבן אדם מבולבל לגבי מה קורה בפנים.

And here was myself trying not to get wet,

והנה אני מנסה לא להירטב,

testing the sensors that open the water.

בודק את החיישנים שפותחים את המים.

Well, I should tell you now what happened one night

ובכן אני צריך לספר לכם עכשיו מה קרה לילה אחד

when all of the sensors stopped working.

כשכל החיישנים הפסיקו לעבוד.

But actually that night, it was even more fun.

אבל למעשה בלילה ההוא, זה היה אפילו יותר כיף.

All the kids from Zaragoza came to the building,

כל הילדים מזאראגוזה באו לבניין,

because the way of engaging with the building became something different.

כי הדרך להתעסק עם הבניין נהייתה משהו שונה.

Not anymore a building that would open up to let you in,

לא עוד בניין שייפתח כדי להכניס אותך,

but a building that would still make cuts and holes through the water,

אלא בניין שעדיין יעשה חתכים וחורים דרך המים,

and you had to jump without getting wet.

ואתה צריך לקפוץ בלי להירטב.

(Video) (Crowd Noise)

(וידאו) (רעש קהל)

And that was, for us, was very interesting,

וזה, בשבילנו, היה מאוד מעניין,

because, as architects, as engineers, as designers,

בגלל שכאדריכלים, כמהנדסים, כמעצבים,

we always think about how people will use the things we design.

אנחנו תמיד חושבים על איך אנשים ישתמשו בדברים שאנחנו מתכננים.

But then reality's always unpredictable.

אבל המציאות תמיד לא צפוייה.

And that's the beauty of doing things

וזה היופי של עשיית דברים

that are used and interact with people.

שמשומשים ומגיבים לבני אדם.

Here is an image then of the building

הנה תמונה של הבניין

with the physical pixels, the pixels made of water,

עם הפיקסלים הפיזיים, הפיקסלים שעשויים ממים,

and then projections on them.

ואז ההקרנות עליהם.

And this is what led us to think about

וזה מה שהוביל אותנו לחשוב על

the following project I'll show you now.

הפרוייקט הבא שאני אראה לכם עכשיו.

That's, imagine those pixels could actually start flying.

תדמיינו שהפיקסלים האלה יוכלו בעצם להתחיל לעוף.

Imagine you could have small helicopters

דמיינו שיכולים להיות לכם מסוקים קטנים

that move in the air,

שזזים באוויר,

and then each of them with a small pixel in changing lights --

וכל אחד מהם עם פיקסל קטן בצבעים משתנים --

almost as a cloud that can move in space.

כמעט כמו ענן שיכול לזוז במרחב.

Here is the video.

הנה הסרט.

(Music)

(מוזיקה)

So imagine one helicopter,

אז דמיינו מסוק אחד,

like the one we saw before,

כמו זה שראינו קודם,

moving with others,

זז יחד עם אחרים,

in synchrony.

בסנכרון.

So you can have this cloud.

אז יכול להיות לכם הענן הזה.

You can have a kind of flexible screen or display, like this --

יכול להיות לכם סוג של מסך או תצוגה גמישה, כמו זה --

a regular configuration in two dimensions.

תצורה רגילה בשני ממדים.

Or in regular, but in three dimensions,

או רגיל, אבל בשלושה ממדים,

where the thing that changes is the light,

שבה הדבר שמשתנה זה האור,

not the pixels' position.

לא המיקום של הפיקסלים.

You can play with a different type.

אתה יכול לשחק עם סוגים שונים.

Imagine your screen could just appear

דמיינו שהמסך שלכם יכול פשוט להופיע

in different scales or sizes,

בקני מידה וגדלים שונים,

different types of resolution.

סוגים שונים של רזולוציה.

But then the whole thing can be

אבל הדבר כולו יכול להיות

just a 3D cloud of pixels

פשוט ענן תלת מימד של פיקסלים

that you can approach and move through it

שאתה יכול לגשת אליו ולנוע דרכו

and see from many, many directions.

ולראות מהרבה, הרבה כיוונים.

Here is the real Flyfire

הנה הFlyfire האמיתי

control and going down to form the regular grid as before.

שהולכת למטה כדי ליצור רשת רגילה כמו קודם.

When you turn on the light, actually you see this. So the same as we saw before.

כשאתה מדליק את האור, אתה למעשה רואה את זה. אז זה כמו שראינו קודם.

And imagine each of them then controlled by people.

ודמיינו שכל אחד מהם נשלט על ידי אנשים.

You can have each pixel

אתה יכול לגרום לכל פיקסל

having an input that comes from people,

לקבל קלט שבא מאנשים,

from people's movement, or so and so.

מתזוזה של אנשים, וכולי וכולי.

I want to show you something here for the first time.

אני רוצה להראות לכם משהו כאן בפעם הראשונה.

We've been working with Roberto Bolle,

אנחנו עובדים עם רוברטו בולא,

one of today's top ballet dancers --

אחד מרקדני הבלט הטובים כיום --

the étoile at Metropolitan in New York

האטואל במטרופוליטן בניו יורק

and La Scala in Milan --

ובלה סקאלה במילאנו --

and actually captured his movement in 3D

ובעצם לכדנו את התנועות שלו בתלת מימד

in order to use it as an input for Flyfire.

בכדי להשתמש בהן כקלט לFlyfire.

And here you can see Roberto dancing.

וכאן אתם רואים את רוברטו רוקד.

You see on the left the pixels,

אתם רואים בצד שמאל את הפיקסלים,

the different resolutions being captured.

את הרזולוציות השונות שמתקבלות.

It's both 3D scanning in real time

זה גם סורק בתלת מימד בזמן אמת

and motion capture.

וגם לוכד תנועה.

So you can reconstruct a whole movement.

אז אתה יכול לבנות מחדש תנועה שלמה.

You can go all the way through.

אתה יכול ללכת את כל הדרך.

But then, once we have the pixels, then you can play with them

אבל אז, ברגע שיש לך את הפיקסלים, אז אתה יכול לשחק איתם

and play with color and movement

ולשחק עם צבע ותנועה

and gravity and rotation.

וכוח משיכה וסיבוב.

So we want to use this as one of the possible inputs

אז אנחנו רוצים להשתמש בזה כאחד מאמצעי הקלט האפשריים

for Flyfire.

בשביל Flyfire.

I wanted to show you the last project we are working on.

רציתי להראות לכם את הפרוייקט האחרון שאנחנו עובדים עליו.

It's something we're working on for the London Olympics.

זה משהו שאנחנו עובדים עליו בשביל האולימפיאדה בלונדון.

It's called The Cloud.

זה נקרא "הענן".

And the idea here is, imagine, again,

והרעיון כאן הוא, דמיינו, שוב,

we can involve people

אנחנו יכולים לערב אנשים

in doing something and changing our environment --

בלעשות משהו ולשנות את הסביבה --

almost to impart what we call cloud raising --

כמעט להתייחס למה שאנחנו קוראים לו הקמת ענן --

like barn raising, but with a cloud.

כמו הקמת אסם, אבל עם ענן.

Imagine you can have everybody make a small donation for one pixel.

דמיינו שאתם יכולים שכולם יתרמו תרומה קטנה לצורך פיקסל אחד.

And I think what is remarkable

ואני חושב שמה שיוצא דופן

that has happened over the past couple of years

שהתרחש במהלך השנתיים האחרונות

is that, over the past couple of decades,

הוא שבמהלך שני העשורים האחרונים,

we went from the physical world to the digital one.

עברנו מעולם פיסי לעולם דיגיטלי.

This has been digitizing everything, knowledge,

זו היתה הפיכה דיגיטלית של הכל, ידע,

and making that accessible through the Internet.

והפיכתו לנגיש דרך האינטרנט.

Now today, for the first time --

היום, בפעם הראשונה --

and the Obama campaign showed us this --

והקמפיין של אובאמה הראה לנו את זה --

we can go from the digital world,

אנחנו יכולים לעבור מהעולם הדיגיטלי,

from the self-organizing power of networks,

מכוח הארגון העצמי של רשתות,

to the physical one.

לעולם הפיסי.

This can be, in our case,

זה יכול להיות, במקרה שלנו,

we want to use it for designing and doing a symbol.

אנחנו רוצים להשתמש בזה כדי לעצב ולעשות סמל.

That means something built in a city.

זה אומר משהו בנוי, בעיר.

But tomorrow it can be,

אבל מחר זה יכול להיות,

in order to tackle today's pressing challenges --

בכדי להתמודד עם האתגרים המוצבים בפנינו כיום --

think about climate change or CO2 emissions --

תחשבו על שינוי אקלים או פליטות פחמן דו-חמצני --

how we can go from the digital world to the physical one.

איך אנחנו יכולים לעבור מעולם דיגיטלי לעולם פיסי.

So the idea that we can actually involve people

אז הרעיון הוא שאנחנו יכולים למעשה לערב אנשים

in doing this thing together, collectively.

בלעשות את הדבר הזה ביחד, בשיתופיות.

The cloud is a cloud, again, made of pixels,

הענן הוא ענן, ששוב, מורכב מפיקסלים,

in the same way as the real cloud

באותה צורה שבה ענן אמיתי

is a cloud made of particles.

הוא ענן שמורכב מחלקיקים.

And those particles are water,

והחלקיקים האלה הם מים,

where our cloud is a cloud of pixels.

והענן שלנו הוא של פיקסלים.

It's a physical structure in London, but covered with pixels.

זה מבנה פיסי בלונדון, אבל מכוסה בפיקסלים.

You can move inside, have different types of experiences.

אתה יכול לנוע בפנים, לחוות סוגים שונים של חוויות.

You can actually see from underneath,

אתה יכול למעשה לראות ממתחת,

sharing the main moments

לחלוק את הרגעים העיקריים

for the Olympics in 2012 and beyond,

לאולימפיאדה ב2012 ומעבר,

and really using it as a way to connect with the community.

ובאמת להשתמש בזה כדרך להתחבר עם הקהילה.

So both the physical cloud in the sky

אז זה גם ענן פיסי בשמיים

and something you can go to the top [of],

וגם משהו שאתה יכול לעלות עליו למעלה,

like London's new mountaintop.

כמו פסגת ההר החדשה של לונדון.

You can enter inside it.

אתה יכול להיכנס לתוכו.

And a kind of new digital beacon for the night --

וסוג חדש של מגדלור דיגיטלי ללילה --

but most importantly,

אבל הכי חשוב,

a new type of experience for anybody who will go to the top.

סוג חדש של חוויה לכל מי שיעלה למעלה.

Thank you.

תודה לכם.

(Applause)

(מחיאות כפיים)