How to connect with depressed friends | Bill Bernat

מתרגם: Shlomo Adam מבקר: Ido Dekkers

The one conversation that uplifted me more than any other in my life

השיחה שרוממה את רוחי יותר מכל שיחה בחיי

was with a woman who told me

היתה עם אישה, שסיפרה לי שכמה ימים לפני כן

how, a few days earlier,

she drove her Jeep Wrangler to the edge of the Grand Canyon

היא הסיעה את רכב השטח שלה עד לשפת הגרנד קניון

and sat there, revving the engine,

ישבה שם במנוע מופעל וחשבה להמשיך אל מעבר לקצה.

thinking about driving over.

Even though I had severe social anxiety,

למרות שסבלתי מחרדה חברתית קשה,

in that conversation, I was totally at ease.

הרגשתי באותה שיחה נינוח לגמרי.

(Laughter)

(צחוק)

She told me what was going on in her life

היא סיפרה לי מה קרה בחייה בימים ובחודשים שקדמו לכך,

in the days and months leading up,

what her thoughts were at that exact moment,

על מה חשבה באותו רגע,

why she wanted to die,

מדוע רצתה למות ומדוע לא עשתה זאת.

and why she didn't do it.

We nodded and half-smiled,

נדנו בראשינו וחייכנו בקושי,

ואז הגיע תורי לספר איך הגעתי לאותו שולחן אוכל

and then it was my turn to talk about my journey

to a dining table in the hygienic community area

באזור הקהילתי ההיגייני של האגף לבריאות הנפש

of the mental health wing of a mountain-town hospital.

באותו בית חולים בעיר הררית.

I took too many sleeping pills,

לקחתי יותר מדי גלולות שינה ואחרי שטיפלו בי,

and after they treated me for that,

they were like, "Hey, we would love it if you would be our guest

היחס שלהם היה, "היי, נשמח מאד

"אם תתארח אצלנו, במחלקה הפסיכיאטרית."

in the psych ward."

(Laughter)

(צחוק)

We joked that her suicide would have made a way better postcard.

התבדחנו על כך שההתאבדות שלה היתה מצטלמת הרבה יותר טוב.

(Laughter)

We talked shop.

שוחחנו על ענייני יומיום.

(Laughter)

She allowed me to be deeply depressed

היא איפשרה לי להיות בדכאון עמוק

and have a genuine connection to another person, simultaneously.

ובמקביל, לנהל קשר אמיתי עם אדם נוסף.

For the first time,

לראשונה, הזדהיתי כאדם שחי עם דכאון,

I identified as somebody living with depression,

וזו היתה הרגשה טובה!

and I felt good about it --

like I wasn't a bad person for it.

כאילו, לא נחשבתי לאדם רע בגלל זה.

Now imagine one of the people at that table was a member of your family

כעת, תארו לעצמכם שאחד משנינו הוא מבני משפחתכם,

or a close friend.

או חבר טוב.

האם היה לכם נוח לשוחח איתו או איתה?

Would you be comfortable talking to them?

What if instead of the hospital,

ואם זה לא היה בבית החולים אלא ליד שולחן המטבח שלכם

they were at your kitchen table

והם היו מספרים לכם שהם סובלים מדכאון אמיתי?

and told you they were really depressed?

The World Health Organization

ארגון הבריאות העולמי

says that depression is the leading cause of ill health and disability worldwide,

אומר שהדכאון הוא הגורם המוביל בעולם לבריאות לקויה ומוגבלות,

ושהוא פוגע ב-350 מיליון בני אדם.

affecting 350 million people.

המכון הלאומי לבריאות הנפש

The National Institute of Mental Health

מדווח ש-7% מהאמריקנים חווים דכאון מידי שנה.

reports seven percent of Americans experiencing depression in a year.

כך שהדכאון נפוץ מאד!

So depression is super common,

yet in my experience,

אבל מנסיוני האישי,

most folks don't want to talk to depressed people

רוב האנשים לא רוצים לדבר עם אנשים מדוכאים

unless we pretend to be happy.

אלא אם נעמיד פנים שמחות.

A cheerful facade is appropriate for casual interactions.

חזות עליזה מתאימה למגעים חברתיים שטחיים,

אדם מדוכא יכול לבקש תוספת סוכר לקפה-בחלב שלו

A depressed person can ask for extra syrup in their pumpkin spice latte

without explaining that they need it

מבלי להסביר שהוא זקוק לכך

because they're trapped in the infinite darkness of their soul

כי הוא לכוד באפילה האינסופית של נשמתו

and they've lost all hope of escape --

ונואש מכל תקווה להיחלץ מזה -

(Laughter)

שוב!

again.

(Laughter)

(צחוק)

Depression doesn't diminish a person's desire

הדכאון לא מחליש את רצונו של אדם לקשר עם אחרים,

to connect with other people,

just their ability.

אלא רק את יכולתו לעשות כן.

So in spite of what you might think,

אז למרות מה שאתם אולי חושבים,

השיחה עם חברים ובני משפחה שחיים עם דכאון יכולה להיות ממש קלה

talking to friends and family living with depression

can be really easy and maybe even fun.

ואולי אפילו כיף.

Not, like, Facebook-selfie-with-Lady-Gaga- at-an-underground-party fun --

לא כיף מהסוג של "סלפי בפייסבוק עם ליידי גאגא במסיבה מחתרתית."

אני מדבר על כיף

I'm talking about the kind of fun

where people enjoy each other's company effortlessly.

של אנשים שנהנים זה מחברת זה ללא מאמץ.

איש לא מרגיש לא-נוח

Nobody feels awkward,

and no one accuses the sad person of ruining the holidays.

או מאשים את הטיפוס העצוב על שהרס את החג.

Why does this chasm even exist?

למה התהום הזאת בכלל קיימת, נכון?

On the one side,

מצד אחד, יש אנשים שחיים עם דכאון

you have people living with depression

who may act in off-putting or confusing ways

שעשויים להתנהג באופן מרחיק או מבלבל

because they're fighting a war in their head

כי הם לוחמים בראש שלהם במלחמה שאיש אינו רואה.

that nobody else can see.

מצד שני,

On the other side,

הרוב הגדול צופים אל מעבר לתהום, נדים בראשם ושואלים,

the vast majority of people look across the chasm

and shake their heads,

like, "Why you gotta be so depressed?"

"למה אתה חייב להיות כזה מדוכא?"

You may recognize a divide like this in your life.

אולי אתם מכירים את הפער הזה.

האם אתם רוצים לגשר עליו?

Do you want to build a bridge across it?

You may not want to build a bridge --

אולי אינכם רוצים לגשר, וזו בהחלט זכותכם,

and that's a totally valid choice.

Or maybe you'd like to build a stronger connection,

ואולי אתם רוצים לבנות קשר חזק יותר, אבל --

but you have a lot of questions and concerns.

יש לכם הרבה שאלות ודאגות.

You're what I might call "bridge curious."

אולי אתם "סקרני גישור".

(Laughter)

(צחוק)

Here are some possible reasons

הנה כמה סיבות אפשריות להתרחקות מאנשים מדוכאים.

why some of you may avoid depressed people.

You might be afraid

אולי אתם חוששים שאם תדברו עם מישהו בדכאון,

that if you talk to somebody while they're depressed,

you're suddenly responsible for their well-being.

זה יהפוך אתכם לאחראיים לשלומו.

You're not expected to be Dr. Phil.

לא מצפים מכם להיות 'ד"ר פיל'.

Just be friendly --

היו פשוט ידידותים, יותר כמו "אלן".

more like Ellen.

(Laughter)

(צחוק)

You may worry that you won't know what to say,

אולי אתם חושבים שלא תדעו מה לומר

and every attempt at conversation will be awkward,

וכל נסיון לנהל שיחה יהיה מאולץ

והדרך היחידה לחוש בנוח,

and the only time you'll feel comfortable

is when you both just give up on talking

היא אם שניכם תוותרו על השיחה ותבהו בטלפונים שלכם.

and stare at your phones.

Words are not the most important thing to focus on.

לא המלים הן החשובות.

You might fear seeing your shadow.

אולי אתם חוששים מכך שתפגשו את הצל שלכם.

Hey, if you have been successfully outrunning

אם אתם הצלחתם לברוח מהשדים האישיים שלכם,

your personal emotional demons,

זה נהדר!

that's awesome.

May the wind be at your back.

מי ייתן והרוח תהיה תמיד בגבכם!

(Laughter)

You can be the least woo-woo person in the world

אתם יכולים להיות האנשים הכי פחות בכייניים בעולם,

and still connect with depressed people.

ועדיין לתקשר עם אנשים בדכאון.

Maybe you've heard that depression is contagious,

אולי אמרו לכם שהדכאון מידבק

and you're afraid of catching it.

ואתם חוששים לחלות בו.

Bring some hand sanitizer.

צריך איזה חומר חיטוי חזק.

(Laughter)

(צחוק)

You're much more likely to catch the joy of human bonding.

סביר בהרבה שתידבקו בחדוות הקשר האנושי.

Maybe you see depressed people differently.

אולי אתם מסתכלים אחרת על אנשים בדכאון.

You think of them as flawed or defective.

אתם רואים בהם בעלי-מום או פגומים.

מחקרים אקדמיים רבים הוכיחו

Multiple university studies have shown

that A students are more likely to have bipolar condition.

שסטודנטים מצטיינים מצויים בסבירות רבה יותר להפרעה דו-קוטבית.

Our brains aren't broken or damaged,

המוחות שלנו לא מקולקלים או ניזוקים.

they just work differently.

הם רק עובדים אחרת.

I spent a lot of years thinking happy people just don't get it.

הרבה שנים חשבתי

שאנשים מאושרים פשוט לא מבינים עניין!

(Laughter)

(צחוק)

I did eventually stop discriminating against happy people --

בסופו של דבר באמת הפסקתי להפלות אנשים מאושרים.

(Laughter)

(צחוק)

I began battling depression when I was eight,

התחלתי להיאבק בדכאון בגיל 8.

and decades later, to my surprise,

ואחרי עשרות שנים, להפתעתי, התחלתי לנצח!

I started winning.

I shifted from being miserable much of the time

נעשיתי פחות אומלל רוב הזמן והתחלתי ליהנות מהחיים.

to enjoying life.

I live pretty well with my bipolar condition,

אני חי לא רע עם ההפרעה הדו-קוטבית שלי

and I've overcome some other mental health conditions

והתגברתי על עוד כמה בעיות נפשיות

like overeating, addiction and social anxiety.

כמו אכילת-יתר, התמכרות וחרדה חברתית.

So I live on both sides of this chasm.

אז אני חי בשני צידי התהום,

And I'm offering some guidance

ואני מציע כמה הנחיות על סמך נסיון החיים שלי,

based on my experience

to help you build a bridge across it

כדי לעזור לגשר על התהום אם תרצו, בסדר?

if you want to.

It's not hard science,

זה לא מדע מדויק,

but I worked with a lot people I know who've lived with depression

אבל עבדתי עם הרבה אנשים שאני מכיר, שחיו עם דכאון,

to refine these suggestions.

ושכללתי את ההצעות האלה.

אז קודם כל, כמה דברים שתרצו להימנע מהם: "אל תעשה".

First up, some things you might want to avoid --

some "don'ts."

אחד הדברים הכי מגעילים שאפשר לומר הוא "תתגבר!"

One of the most off-putting things you can say is,

"Just get over it."

Great idea -- love it,

רעיון נהדר! מעולה! אבל כבר חשבנו על זה.

it's just we already thought of that.

(Laughter)

(צחוק)

עצם העדר היכולת להתגבר הוא הדכאון.

The absence of the ability to just get over it is depression.

(Laughter)

(צחוק)

(מחיאות כפיים)

(Applause)

We feel it in our bodies --

אנו מרגישים את זה בגוף.

אנו מרגישים את זה בגוף. זה משהו פיזי עבורנו.

it's a physical thing for us.

And medically it's no different

וכדוגמה מתחום הרפואה,

זה לא שונה מלומר למישהו עם קרסול שבור או סרטן,

from telling someone with a broken ankle or cancer,

"just get over it."

"תתגבר!"

Don't be hell-bent on fixing us.

אל תתעקשו לנסות לתקן אותנו.

Like, thank you, but ...

באמת, תודה רבה,

אבל הלחץ יכול לגרום לנו, האנשים בדכאון,

the pressure can make us depressed people feel like we're disappointing you.

להרגיש שאנו מאכזבים אתכם.

Also, things that make some people feel better

חוץ מזה, דברים שמשפרים את הרגשתם של אנשים מסוימים לא עובדים עלינו.

may not work for us.

You can't cure clinical depression by getting ice cream ...

אי-אפשר לרפא דכאון קליני בעזרת גלידה,

which is unfortunate, because that would be living the dream.

וזה חבל, כי זאת תהיה הגשמה של חלום.

(Laughter)

(צחוק)

Don't take a negative response personally.

אל תקחו ללב תגובות שליליות.

So, I have a friend who, about a year ago,

יש לי ידיד, שלפני כשנה

messaged me that he was really isolated and depressed.

כתב לי במסרון שהוא מאד בודד ומדוכא,

And I suggested some things for him to do,

הצעתי לו כמה דברים והוא - "לא, לא ולא!"

and he was like, "No, no and no."

And I got mad,

ואני התרגזתי: "איך אתה לא מאמץ את דברי החוכמה המבריקים שלי?"

like, how dare he not embrace my brilliant wisdom?

(Laughter)

(צחוק)

And then I remembered times I've been depressed,

ואז נזכרתי בימים שבהם אני הייתי בדכאון,

and how I thought I was doomed in all possible futures,

ואיך חשבתי שאין לי שום עתיד

or everybody suddenly hated me, and things like that.

או שכולם שונאים אותי ודברים כאלה.

It didn't matter how many people told me otherwise --

לא משנה כמה אנשים אמרו לי דברים שונים:

I didn't believe them.

לא האמנתי להם.

So I let my friend know I cared,

אז אמרתי לידיד שלי שהוא חשוב לי,

and I didn't take it personally.

ולא לקחתי ללב.

Don't let a lack of bubbly happiness freak you out.

אל תניחו להעדר אושר מתפרץ להפחיד אתכם, בסדר?

It's not a shark attack.

זו לא התקפת כרישים,

"Call the coast guard, my friend is sad!"

"תביאו את משמר החופים! החבר שלי עצוב!"

(Laughter)

We can be sad and OK at the same time.

אנו יכולים להיות עצובים, ובכל זאת בסדר.

I'm going to say that again,

אומר זאת שוב,

because in our society, we're taught the opposite,

כי בחברה שלנו מלמדים אותנו את ההיפך,

and so it's counterintuitive.

אז זה לא מובן מאליו:

People can be sad and OK at the same time.

אנשים יכולים להיות עצובים, ועדיין בסדר.

So some of these things may apply to you personally, some may not.

אז כמה מהדברים האלה אולי מתאימים לכם אישית, וכמה לא.

Take what's useful.

קחו מה שמתאים לכם.

And remember, you don't have to connect.

וזיכרו: אינכם חייבים ליצור קשר.

If you want to,

אבל אם אתם רוצים,

here are some suggestions that may help --

הנה כמה דברים שיכולים לעזור, כמה "עשה".

some "dos."

Talk to us in your natural voice, right?

דברו אלינו בטבעיות, בסדר?

(Laughter)

(צחוק)

You don't need to put on a sad voice because we're depressed --

אינכם חייבים לעשות קול עצוב כי אנו בדכאון!

הרי אינכם מתעטשים כשאתם מדברים עם מישהו מצונן.

you don't sneeze when you're talking to somebody with a cold.

(Laughter)

(צחוק)

It's not rude to be upbeat.

זו לא גסות-רוח להיות עליז. תהיו עצמכם, בסדר?

You can be you, OK?

If you make an offer to be there for us,

אם אתם מציעים לעזור לנו,

clearly state what you can and can't do.

הבהירו מה אתם יכולים לעשות ומה לא.

I have told people, "Hey, call or text any time,

כבר קרה שאמרתי לאנשים, "טלפן או סמס מתי שתרצה,

but I might not be able to get back to you that same day."

"אבל יש מצב שלא אוכל לחזור אליך באותו היום."

זה בסדר גמור לא להציע תמיכה,

It's totally cool to not make an offer,

or to make a narrow offer with really clear boundaries around it.

או להציע תמיכה צרה עם גבולות ברורים.

Give us a sense of control.

תנו לנו תחושת שליטה.

Like, get our consent.

קבלו את הסכמתנו.

I have a friend who, a while back,

יש לי ידידה שלפני כמה זמן, כשהייתי במצב דכאוני, התקשרה ואמרה,

when I was having a depressive episode,

reached out and said, "Hey, I want to check in with you.

"אני רוצה לבדוק מה קורה איתך,

Can I call you every day?

"אני יכולה להתקשר אליך כל יום?

Maybe text you every day and call later in the week?

"אולי לסמס לך כל יום ולדבר איתך בהמשך השבוע?

What works for you?"

"מה מתאים לך?"

By getting my permission, she earned my complete confidence

בכך שביקשה את רשותי היא זכתה באמוני המלא

and remains one of my best friends today.

ונשארה עד היום אחת מחברותי הטובות.

And my last suggestion is:

וההצעה האחרונה שלי היא:

interact about not depression,

צרו קשר לא סביב דכאון, אלא סביב דברים נורמליים.

aka, normal stuff.

I have a friend who, when people were worried about him,

יש לי חבר שכאשר אנשים היו מודאגים לגביו,

הם היו מתקשרים ושואלים אם בא לו לצאת לקניות

they would call and ask if he wanted to go shopping

or help them clean out their garage.

או לעזור להם לסדר את המחסן.

Your depressed friends could be a good source of free labor --

החברים המדוכאים שלכם יכולים להיות מקור טוב לעזרה בחינם.

(Laughter)

(צחוק)

מה שאני רוצה לומר הוא,

What I'm really getting at is,

invite them to contribute to your life in some way,

שתזמינו אותם לתרום לחייכם בדרך כלשהי,

even if it's as small as asking you to go see a movie

גם אם זה משהו קטן

כמו להציע להם לבוא לסרט שרציתם לראות בקולנוע.

that you wanted to see in the theater.

So that's a lot of dos and don'ts and maybes,

אז אלה הרבה עצות של "עשה", "אל תעשה" ו"אולי",

and it's not by any means a definitive list.

וזו בהחלט לא רשימה סגורה.

צריך לזכור את העקרון הבסיסי שמאחורי כולן.

The thing to remember is that they're all grounded

in one guiding principle.

It's what allowed the woman in the Jeep Wrangler

זה מה שאיפשר לאותה אישה ברכב השטח

to start me on the path to recovery without even trying.

להוציא אותי למסע להחלמה מבלי שאפילו ניסתה.

She talked to me like I belonged

היא דיברה איתי כאילו אני אחד מהחבר'ה

and contributed exactly as I was at that moment.

ותרמה לי בדיוק את מה שהייתי זקוק לו באותו רגע.

אם אתם מדברים עם מישהו בדכאון

If you talk to a depressed person as if their life is just as valuable,

בנימה שאומרת שלחייהם יש ערך, חשיבות ויופי כמו לחייכם,

intense and beautiful as yours,

then there's no need to build a bridge between you,

אין שום צורך לגשר על התהום ביניכם,

because you've closed the chasm.

כי כבר סגרתם את הפער ביניכם.

Focus on that instead of your words,

התמקדו בזה, במקום במלים שלכם,

וזאת עשויה להיות השיחה הכי מעודדת של חייו.

and it may be the most uplifting conversation of their life.

What could that do for somebody you care about?

איך זה יכול לתרום למישהו שחשוב לכם?

What could it do for you?

איך זה יכול לתרום לכם?

תודה לכם.

Thank you.

(Applause)

(מחיאות כפיים ותרועות)