David Cameron: The next age of government

מתרגם: Lee Aldar מבקר: Avshalom Aloni

Someone once said that politics is, of course, "showbiz for ugly people."

מישהו פעם אמר ש, "פוליטיקה היא", כמובן, "עסקי השעשועים לאנשים מכוערים."

So, on that basis, I feel like I've really arrived.

אז על בסיס זה אני באמת מרגיש שהגעתי.

The other thing to think of is what an honor it is, as a politician,

דבר נוסף שאני חושב לעצמי זה איזה מין כבוד זה, כפוליטיקאי,

to give a TED talk, particularly here in the U.K.,

להרצות בשביל TED, בעיקר כאן בבריטניה,

where the reputation of politics, with the expenses scandal, has sunk so low.

מקום בו המוניטין של הפוליטיקה, בעקבות שערוריית ההוצאות, ירד נמוך כל כך.

There was even a story recently that scientists had thought about

היה אפילו סיפור בזמן האחרון שמדענים חשבו על

actually replacing rats in their experiments with politicians.

להחליף את החולדות בניסויים שלהם עם פוליטיקאים

And someone asked,"Why?"

ומישהו שאל, "למה?"

and they said, "Well, there's no shortage of politicians,

והם אמרו, "ובכן, אין מחסור בפוליטיקאים.

no one really minds what happens to them

לאף אחד לא ממש אכפת מה קורה להם.

and, after all, there are some things that rats just won't do."

ולמרות הכל, יש כמה דברים שחולדות פשוט לא יעשו."

(Laughter)

(צחוק)

Now, I know you all love data, so I'm starting with a data-rich slide.

עכשיו, אני יודע שכולכם אוהבים נתונים, אז אני מתחיל עם שקופית מלאה בנתונים

This, I think, is the most important fact to bear in mind

זוהי, לדעתי, העובדה החשובה ביותר לקחת בחשבון

in British politics or American politics,

בפוליטיקה בריטית או פוליטיקה אמריקאית,

and that is: We have run out of money.

והעובדה היא, שנגמר לנו הכסף.

We have vast budget deficits.

יש לנו מחסור עצום בתקציב.

This is my global public debt clock,

זהו שעון החוב הציבורי העולמי שלי

and, as you can see, it's 32 trillion and counting.

וכפי שניתן לראות, הוא עומד על שלושים ושניים טריליון, ועוד ממשיך לגדול.

And I think what this leads to

ואני חושב שמה שזה מוביל אליו

is a very simple recognition,

זו מסקנה פשוטה מאוד.

that there's one question in politics at the moment above all other,

שיש כרגע שאלה אחת בפוליטיקה מעל כל האחרות

and it's this one: How do we make things better without spending more money?

והיא: איך אפשר לשפר את המצב בלי להוציא עוד כסף?

Because there isn't going to be a lot of money to improve public services,

כי לא עומד להיות הרבה כסף לשפר שירותים ציבוריים

or to improve government, or to improve so many of the things

או לשפר את השלטון, או לשפר כל כך הרבה מהדברים

that politicians talk about.

שפוליטיקאים מדברים עליהם.

So what follows from that is that if you think it's all about money --

אז בעקבות זה, אם אתם חושבים שהכל תלוי בכסף,

you can only measure success in public services

שהצלחה נמדדת אך ורק בשירותים ציבוריים

in health care and education and policing by spending more money,

בביטוח בריאות וחינוך ופיקוח, על ידי עוד הוצאת עוד כספים,

you can only measure progress by spending money --

שניתן למדוד התקדמות רק על ידי הוצאת כספים,

you're going to have a pretty miserable time.

הולכים לעבור עליכם זמנים לא קלים.

But if you think a whole lot of other things matter that lead up to well being --

אבל אם אתם חושבים שיש המון דברים חשובים אחרים, שתורמים לאיכות החיים,

things like your family relationships, friendship, community, values --

דברים כמו המשפחות שלכם, חברות, קהילה, ערכים,

then, actually, this is an incredibly exciting time to be in politics.

אז, למעשה, זוהי תקופה מרגשת ביותר בפוליטיקה.

And the really simple argument I want to make tonight,

והטיעון הפשוט מאוד שאני רוצה להעלות הלילה,

the really straightforward argument is this:

הטיעון הישיר מאוד הוא זה,

That if we combine the right political philosophy, the right political thinking,

שאם נשלב את הפילוסופיה הפוליטית הנכונה, החשיבה הפוליטית הנכונה,

with the incredible information revolution that has taken place,

עם מהפכת המידע המדהימה שהתקיימה,

and that all of you know so much more about than I do,

ושכולכם יודעים עליה הרבה יותר ממני,

I think there's an incredible opportunity to actually remake politics,

אני חושב שקיימת פה למעשה הזדמנות מדהימה לבנות את הפוליטיקה מחדש,

remake government, remake public services,

לבנות את הממשלה מחדש, לבנות שירותים ציבוריים מחדש,

and achieve what's up on that slide, which is a big increase in our well-being.

ולהשיג את כל מה שנמצא על השקופית הזאת, שיביא לעלייה גדולה באיכות החיים שלנו.

That's the argument I want to make tonight.

זה הטיעון שאני רוצה להעלות הלילה.

So, starting with the political philosophy.

אז, נתחיל עם הפילוסופיה הפוליטית

Now I'm not saying for a minute that British Conservatives have all the answers.

עכשיו, אני לא טוען לרגע שלקונסרבטיבים הבריטים יש את כל התשובות.

Of course we don't.

כמובן שאין לנו.

But there are two things at heart that I think drive a conservative philosophy

אבל יש שני דברים בסיסיים שאני חושב שמניעים את הפילוסופיה הקונסרבטיבית

that are really relevant to this whole debate.

שגם מאוד רלוונטים לנושא הזה.

The first is this: We believe that if you give people

הדבר הראשון הוא זה, אנחנו מאמינים שאם אתה נותן לאנשים

more power and control over their lives,

יותר כוח ושליטה על החיים שלהם,

if you give people more choice,

אם אתה נותן לאנשים עוד יכולת בחירה,

if you put them in the driving seat,

אם אתה שם אותם במושב הנהג,

then actually, you can create a stronger and better society.

אז, למעשה, אתה יכול ליצור חברה חזקה וטובה יותר.

And if you marry this fact with the incredible abundance

ואם אתה משלב את העובדה הזאת עם השפע הלא יאמן

of information that we have in our world today,

של מידע שיש לנו בעולם כיום,

I think you can completely, as I've said,

אני חושב שאתה לחלוטין יכול, כפי שאמרתי,

remake politics, remake government, remake your public services.

לבנות את הפוליטיקה מחדש, לבנות את הממשלה מחדש, לבנות שירותים ציבוריים מחדש.

The second thing we believe is we believe in going with the grain of human nature.

הדבר השני בו אנחנו מאמינים, הוא ללכת עם הגרעין של טבע האדם.

Politics and politicians will only succeed

פוליטיקה ופוליטיקאים יצליחו אך ורק

if they actually try and treat with people as they are,

אם הם באמת ינסו לנהוג באנשים כפי שהם,

rather than as they would like them to be.

בניגוד לאיך שהם היו רוצים שהם יהיו.

Now, if you combine this very simple, very conservative thought --

עכשיו, אם אתם משלבים את המחשבה המאוד פשוטה, המאוד קונסרבטיבית הזאת-

go with the grain of human nature --

ללכת עם הגרעין של טבע האדם-

with all the advances in behavioral economics,

עם כל החידושים בכלכלה התנהגותית

some of which we were just hearing about,

שעל חלקם רק עכשיו שמענו,

again, I think we can achieve a real increase in well-being,

שוב, אני חושב שאנחנו יכולים להשיג שיפור אמיתי באיכות החיים,

in happiness, in a stronger society

בשמחת החיים, בחברה חזקה יותר

without necessarily having to spend a whole lot more money.

בלי שבהכרח נצטרך להוציא עוד הרבה כסף.

Now, why do I think now is the moment to make this argument?

עכשיו, מדוע אני חושב שזהו הזמן הנכון לצאת בהצהרה הזאת?

Well, I'm afraid you're going to suffer a short, condensed history lesson

ובכן, חוששני שתאלצו לסבול שיעור היסטוריה קצר ומרוכז

about what I would say are the three passages of history:

על מה שאני הייתי מגדיר כשלושת התקופות של ההיסטוריה,

the pre-bureaucratic age, the bureaucratic age

העידן הקדם-בירוקרטי, העידן הבירוקרטי,

and what we now live in, which I think is a post-bureaucratic age.

והעידן שאנו חיים בו עכשיו, שאני מאמין שהוא עידן פוסט-בירוקרטי.

A simpler way of thinking of it

דרך פשוטה יותר לחשוב על זה

is that we have gone from a world of local control,

היא שהגענו מעולם של שליטה מקומית,

then we went to a world of central control,

ואז עברנו לעולם של שליטה מרכזית,

and now we're in a world of people control.

ועכשיו אנחנו בעולם של שליטת הציבור.

Local power, central power, now, people power.

שליטה מקומית, שליטה מרכזית, שליטת הציבור.

Now, here is King Cnut, king a thousand years ago.

עכשיו, הנה המלך קנוט, מלך לפני אלף שנה.

Thought he could turn back the waves; couldn't turn back the waves.

חשב שהוא יכל לסובב את הגלים, לא יכל לסובב את הגלים.

Couldn't actually turn back very much,

לא יכל, למעשה, לסובב הרבה בכלל,

because if you were king a thousand years ago,

כי אם היית מלך לפני אלף שנה,

while it still took hours and hours and weeks and weeks to traverse your own country,

כשעוד היה לוקח לך שעות על גבי שעות ושבועות על גבי שבועות לחצות את הארץ שלך,

there wasn't much you were in charge of.

לא היית אחראי להרבה.

You weren't in charge of policing, justice, education, health, welfare.

לא היית אחראי על משטר, צדק, חינוך, בריאות, רווחה.

You could just about go to war and that was about it.

יכולת לצאת למלחמה ובזה פחות או יותר נגמר העניין.

This was the pre-bureaucratic age,

זה היה העידן הפרה-בירוקרטי,

an age in which everything had to be local.

עידן בו הכל היה חייב להיות מקומי.

You had to have local control because there was no nationally-available information

הייתה חייבת להיות לך שליטה מקומית כי לא היה מידע זמין באופן ממלכתי

because travel was so restricted.

כי נסיעה ממקום למקום הייתה מוגבלת.

So this was the pre-bureaucratic age.

אז זה היה העידן הפרה-בירוקרטי.

Next part of the cold history lesson,

החלק הבא בשיעור ההיסטוריה הקליל,

the lovely picture of the British Industrial Revolution.

התמונה הנפלאה של המהפכה התעשייתית בבריטניה.

Suddenly, all sorts of transport, travel information were possible,

לפתע, סוגים שונים של תחבורה, נסיעות, ומידע נעשו אפשריים,

and this gave birth to, what I like to call, the bureaucratic age.

וזה הוביל למה שאני אוהב לכנות העידן הבירוקרטי.

And hopefully this slide is going to morph beautifully. There we are.

ובתקווה שהשקופית הזאת תתחלף יפה. הנה.

Suddenly, you have the big, strong, central state.

פתאום, יש לך את המדינה הגדולה, החזקה, המרכזית.

It was able -- but only it was able -- to organize

שהייתה מסוגלת, אבל רק אז הייתה מסוגלת, לארגן

health care, education, policing, justice.

ביטוח בריאות, חינוך, משטר, צדק.

And it was a world of, as I say, not local power, but now central power.

וזה היה העולם של, כפי שאמרתי, לא שליטה מקומית, אלא כעת שליטה מרכזית.

It had sucked all that power up from the localities.

השלטון שאב את כל הכוח הזאת מהסביבה האזורית.

It was able to do that itself.

והיה מסוגל לעשות זאת בעצמו.

The next great stage, which all of you are so familiar with:

השלב החשוב הבא, שמוכר לכולכם,

the massive information revolution.

מהפכת המידע העצומה.

Just consider this one fact:

קחו בחשבון את העובדה הבאה.

One hundred years ago, sending these 10 words cost 50 dollars.

לפני מאה שנה, לשלוח את עשר המילים הללו עלה חמישים דולר.

Right now, here we are linked up to Long Beach and everywhere else,

ברגע זה אנחנו מחוברים ללונג ביץ' וכל מקום אחר,

and all these secret locations for a fraction of that cost,

וכל המקומות הסודיים האלו בתמורה לשבר של העלות הזאת,

and we can send and receive huge quantities of information

ואנחנו יכולים לשלוח ולקבל כמויות עצומות של מידע

without it costing anything.

בלי שזה יעלה לנו דבר.

So we're now living in a post-bureaucratic age,

אז אנחנו כעת חיים בעידן פוסט-בירוקרטי,

where genuine people power is possible.

שבו קיים כוח אמיתי לאנשים.

Now, what does this mean for our politics,

עכשיו, מה זה אומר בהקשר לפוליטיקה שלנו,

for our public services, for our government?

בהקשר לשירותים הציבוריים, לממשלה שלנו?

Well I can't, in the time I've got, give huge numbers of examples,

ובכן אינני יכול, במסגרת הזמן שיש לי, לתת מספר גדול של דוגמאות,

but let me just give a few of the ways that life can change.

אך תנו לי רק להדגים כמה מהדרכים שבהן החיים יכולים להשתנות.

And this is so obvious, in a way, because

וזה כל כך ברור, במובן מסויים, כי

you think about how all of you have changed

אם אתם חושבים על איך כולכם שיניתם

the way we shop, the way we travel, the way that business is done.

את הדרך שבה אנחנו קונים, הדרך שבה אנחנו מטיילים, הדרך שבה עושים עסקים.

That is already happened; the information and Internet revolution

זה כבר קרה; מהפכת המידע והאינטרנט

has actually gone all the way through our societies in so many different ways,

למעשה כבר השפיעה על החברה שלנו בכל כך הרבה דרכים,

but it hasn't, in every way, yet touched our government.

אך היא עוד לא, בשום דרך, השפיעה על הממשלה שלנו.

So, how could this happen?

אם כך, כיצד זה יוכל לקרות?

Well, I think there are three chief ways that it should make an enormous difference:

ובכן, אני חושב שיש שלוש דרכים עיקריות שבהן זה יכול לגרום לשינוי משמעותי:

in transparency, in greater choice and in accountability,

בשקיפות, בבחירה רבה יותר, ובפיקוח,

in giving us that genuine people power.

בכך שיינתן לנו הכוח האנושי ההוא.

If we take transparency, here is one of my favorite websites,

אם לדבר על שקיפות, הנה אחד מהאתרים האהובים עלי,

the Missouri Accountability Portal.

אתר הדיווח של מיסורי.

In the old days, only the government could hold the information,

בעבר הרחוק, רק הממשלה יכלה לאחוז במידע,

and only a few elected people could try and grab that information

ורק מספר אנשים נבחרים יכלו לנסות ולהשיג את המידע הזה

and question it and challenge it.

ולפקפק בו ולערער עליו.

Now here, on one website, one state in America,

עכשיו כאן, באתר אחד, מדינה אחת באמריקה,

every single dollar spent by that government

כל דולר שהממשלה מוציאה

is searchable, is analyzable, is checkable.

הוא ניתן לחיפוש, ניתן לניתוח, ניתן לבדיקה.

Think of the huge change that means:

חשבו על השינוי אליו זה מוביל.

Any business that wants to bid for a government contract

כל עסק שרוצה להתחרות על חוזה מדיני

can see what currently is being spent.

יכול לראות מה כרגע מושקע שם.

Anyone thinking, "I could do that service better, I could deliver it cheaper,"

כל מי שחושב, אני יכול לעשות את השירות הזה טוב יותר, אני יכול להעביר את זה זול יותר,

it's all available there.

הכל זמין כאן.

We have only, in government and in politics,

אנחנו רק לאחרונה, בממשלה ובפוליטיקה,

started to scratch the surface of what people are doing in the commercial world

התחלנו להתנסות עם מה שאנשים עושים בעולם העסקים

with the information revolution.

עם מהפכת המידע.

So, complete transparency will make a huge difference.

אז, שקיפות מלאה תוביל לשינוי עצום.

In this country, if we win the election,

במדינה הזאת, אם ננצח בבחירות,

we are going to make all government spending over 25,000 pounds

אנחנו מתכוונים להפוך את כל הוצאות המדינה מעל עשרים וחמישה אלף פאונד

transparent and available online, searchable for anyone to see.

נגיש וזמין אונליין, ניתן לחיפוש על ידי כל אחד למטרות עיון.

We're going to make every contract -- we're announcing this today --

אנחנו מתכוונים להפוך כל הסכם, אנחנו מכריזים על כך היום,

available on the Internet so anyone can see

לזמין באינטרנט, כך שכל אחד יכול לראות

what the terms are, what the conditions are,

מה הם התנאים, מה הוא המצב,

driving huge value for money,

תוך הפקת ערך ענק לכסף

but also huge increases, I believe, in well-being as well.

אבל גם עלייה ענקית, אני מאמין, ברווחה גם כן.

Choice. Now you all shop online, compare online, do everything online,

בחירה. כולכם קונים אונליין, משווים אונליין, עושים הכל אונליין,

and yet this revolution has hardly touched the surface

ועדיין המהפכה הזאת בקושי נגעה באזורים

of public services like education, or health care or policing,

של שירותים ציבוריים כמו חינוך, או ביטוח בריאות, או משטר,

and you're going to see this change massively.

ואתם הולכים לראות את זה משתנה דרמטית.

We should be making this change

עלינו להביא את השינוי הזה

with the information revolution in our country,

עם מהפכת המידע במדינה שלנו,

with searchable health sites, so you can see what operations work out properly,

עם אתרי בריאות ניתנים לחיפוש, כך שתוכלו לראות אילו ניתוחים עובדים כמו שצריך,

what records doctors have, the cleanliness of hospitals,

מה ההיסטוריה של הרופאים, את רמת הניקיון של בתי חולים,

who does best at infection control --

מי הכי מצליח בפיקוח זיהום,

all of the information that would once be locked in the Department of Health

כל המידע שפעם היה נעול במשרד הבריאות,

is now available for all of us to see.

הוא עכשיו זמין לכולנו לראות.

And the third of these big changes: accountability.

והשלישי שבשינויים הללו, על ידי פיקוח.

This, I think, is a huge change.

זה, אני חושב, שינוי רציני.

It is a crime map. This is a crime map from Chicago.

זוהי מפת פשע. זוהי מפת פשע משיקגו.

So, instead of having a situation where only the police have the information

אז, במקום שיהיו מצבים בהם רק למשטרה יש את המידע

about which crimes are committed where,

על אילו פשעים מבוצעים איפה,

and we have to employ people in government

ואנחנו חייבים להעסיק אנשים בממשלה,

to try and hold the police to account,

לנסות ולגרום למשטרה לתת דין וחשבון,

suddenly, we've got this vast opportunity for people power,

לפתע, ניתנת לנו ההזדמנות העצומה הזאת לכוח אנושי

where we, as citizens, can see what crimes are being committed --

בה אנחנו, כאזרחים, יכולים לראות אילו פשעים מתבצעים,

where, when and by whom --

היכן, מתי, ועל ידי מי,

and we can hold the police to account.

ואנחנו יכולים לפקח על המשטרה.

And you can see this looks a bit like a chef's hat,

ואתם יכולים לראות שזה, נראה כמו כמו כובע מפקד,

but actually that's an assault, the one in blue.

אבל בעצם זאת תקיפה, זה בכחול.

You can see what crime is committed where,

אתם יכולים לראות איזה פשע מתבצע איפה,

and you have the opportunity to hold your police force to account.

ויש לכם את ההזדמנות לשים עין על הכוח המשטרתי שלכם.

So those three ways -- transparency, accountability and choice --

אז שלושת הדרכים הללוי, שקיפות, פיקוח, ובחירה,

will make a huge difference.

יחוללו שינוי עצום.

Now I also said the other principle

עכשיו הזכרתי גם שהרעיון הנוסף

that I think we should work on is understanding of people,

שאני חושב שנצטרך לעבוד עליו הוא הבנת האנשים,

is recognizing that going with the grain of human nature

הוא הכרת העובדה שעל ידי שיתוף פעולה עם גרעין טבע האדם

you can achieve so much more.

תוכל להשיג כל כך הרבה יותר.

Now, we're got a huge revolution in understanding

עכשיו, אנחנו בעיצומה של מהפכה עצומה בהבנה

of why people behave in the way that they do,

של מדוע אנשים מתנהגים באופן שבו הם מתנהגים,

and a great opportunity to put that knowledge and information to greater use.

והזדמנות נהדרת לעשות שימוש רב יותר במידע הזה.

We're working with some of these people.

אנחנו עובדים עם חלק מהאנשים הללו,

We're being advised by some of these people, as was said,

אנחנו מיועצים על ידי כמה מהאנשים הללו, כפי שנאמר,

to try and bring all the experience to book.

לנסות ולהביא את כל הניסיון לידי ביטוי.

Let me just give you one example that I think is incredibly simple, and I love.

תנו לי רק לתת לכם דוגמא אחת שאני מוצא פשוטה למדי, ואני אוהב.

We want to get people to be more energy efficient.

אנחנו רוצים לגרום לאנשים להיות צרכני אנרגיה נבונים יותר.

Why? It cuts fuel poverty, it cuts their bills,

מדוע? זה חוסך בעניות הדלק, זה חוסר בחשבונות,

and it cuts carbon emissions at the same time.

וזה חוסך בפליטות פחמן באותו הזמן.

How do you do it?

איך עושים את זה?

Well, we've had government information campaigns over the years

ובכן, היו לנו תעמולות ממשלתיות במשך השנים

when they tell you to switch off the lights when you leave the home.

בהם אמרו לכם לכבות את האורות כשאתם עוזבים את הבית.

We even had -- one government minister once told us to

אפילו היה לנו, שר אחד בממשלה פעם אמר לנו,

brush our teeth in the dark.

צחצחו שניים בחשכה.

I don't think they lasted very long.

קשה לי להאמין שזה נמשך הרבה זמן.

Look at what this does. This is a simple piece of behavioral economics.

הסתכלו במה שזה עושה. זוהי הדגמה פשוטה של כלכלה התנהגותית.

The best way to get someone to cut their electricity bill

הדרך הטובה ביותר לגרום למישהו לקצץ בחשבון החשמל שלו

is to show them their own spending,

היא להראות לו את ההוצאות שלו,

to show them what their neighbors are spending,

להראות לו כמה השכנים שלו מוציאים,

and then show what an energy conscious neighbor is spending.

ואז להראות לו כמה שכן מודע וחסכן מוציא.

That sort of behavioral economics

הסוג הזה של כלכלה התנהגותית

can transform people's behavior

יכול לשנות התנהגות של אנשים

in a way that all the bullying and all the information

באופן שבו כל האיומים וכל המידע

and all the badgering from a government cannot possibly achieve.

וכל ההטרדות מממשלה, לא היה יכולים בשום אופן להשיג.

Other examples are recycling.

דוגמא נוספת היא, מיחזור.

We all know we need to recycle more.

כולנו יודעים שעלינו למחזר יותר.

How do we make it happen?

איך גורמים לזה לקרות?

All the proof from America is that actually, if you pay people to recycle,

ההוכחה מאמריקה היא, למען האמת, שאם משלמים לאנשים למחזר

if you give them a carrot rather than a stick,

אם נותנים להם גזר במקום מקל,

you can transform their behavior.

ניתן לשנות את ההתנהגות שלהם.

So what does all this add up to?

אז למה הכל מוביל?

Here are my two favorite U.S. speeches of the last 50 years.

הנה שני הנאומים האמריקאים האהובים עלי מחמישים השנים האחרונות.

Obviously, here we have JFK with that incredibly simple

כמובן, יש לנו את ג'ון פ. קנדי עם הפשטות הלא יאומנת

and powerful formulation,

והניסוח החזק הזה,

"Ask not what your country can do for you; ask what you can do for your country,"

"אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך; שאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה"

an incredibly noble sentiment.

רגש אצילי ביותר.

But when he made that speech, what could you do

אבל כאשר הוא העביר את הנאום הזה, מה יכולת לעשות

to build the stronger, better society?

על מנת לבנות חברה חזקה וטובה יותר?

You could fight for your country, you could die for your country,

יכולת להלחם בשביל המדינה שלך, יכולת למות בשביל המדינה שלך,

you could serve in your country's civil service,

יכולת לשרת בשירותים הציבוריים של המדינה שלך,

but you didn't really have the information and the knowledge

אך לא באמת היה לך את המידע ,והידע,

and the ability to help build the stronger society in the way that you do now.

והיכולת לעזור ולבנות חברה חזקה יותר כפי שיש לך עכשיו.

And I think an even more wonderful speech,

ואני חושב, נאום אפילו נפלא יותר,

which I'm going to read a big chunk of,

שאני הולך לקרוא חלק נכבד ממנו,

which sums up what I said at the beginning

שמסכם מה שאמרתי בהתחלה

about believing there is more to life than money,

על להאמין שיש בחיים יותר מכסף,

and more that we should try and measure than money.

ויותר שעלינו למדוד ולהעריך מאשר כסף.

And it is Robert Kennedy's beautiful description

וזהו התיאור היפהפה של רוברט קנדי

of why gross national product captures so little:

על למה התוצר הלאומי הגולמי נמוך כל כך.

It "does not allow for the health of our children,

זה, "לא לוקח בחשבון את הבריאות של ילדינו,

the quality of their education, or the joy of their play.

את איכות החינוך שלהם, או הנאת המשחק.

It does not include the beauty of our poetry or the strength of our marriages,

זה לא כולל את יופי השירה שלנו או את כוח הנישואין;

the intelligence of our public debate.

את אינטליגנציית הדיון הציבורי שלנו.

It measures neither our wit nor our courage,

זה מודד לא את התושייה שלנו ולא את האומץ,

neither our wisdom nor our learning,

לא את התבונה שלנו ולא את הלמידה,

neither our compassion nor our devotion to our country.

לא את החמלה שלנו או את הדבקות במדינה שלנו.

It measures everything, in short,

זה משקף הכל, בקיצור,

except that which makes life worthwhile."

חוץ ממה שהופך את חיינו לשווי ערך."

Again, a sentiment that was so noble and beautifully put 40 years ago,

שוב, רגש שהובא לידי ביטוי באופן כה אצילי ויפהפה לפני ארבעים שנה,

and a beautiful dream 40 years ago,

והיה חלום יפהפה לפני ארבעים שנה,

but now with the huge advances in information technology,

אבל עכשיו, עם ההתקדמות המשמעותית בטכנולוגיית מידע,

with the massive changes in behavioral economics,

עם השינויים המאסיביים בכלכלה התנהגותית,

with all that we know about how you advance well-being,

עם כל מה שידוע לנו על איך להביא לשיפור ברמת החיים,

that if we combine those insights

שאם נשלב את התובנות הללו,

of giving power to people, and using information to make that possible,

של נתינת כוח לאנשים, והשימוש במידע על מנת להפוך את זה לאפשרי,

and using the insight of going with the grain of human nature,

והשימוש בתובנה של קבלת גרעין טבע האדם,

while at the same time, understanding why people behave in the way they do,

ובאותו הזמן, להבין מדוע אנשים מתנהגים איך שהם מתנהגים,

it is a dream more easy to realize today

זהו חלום שקל יותר להבין היום

than it was when it was made in that beautiful speech 40 years ago.

מאשר כשהוא הועלה בנאום היפהפה הזה לפני ארבעים שנה.

Thank you.

תודה לכם

(Applause)

(מחיאות כפיים)