You aren't at the mercy of your emotions -- your brain creates them | Lisa Feldman Barrett

תרגום: Zeeva Livshitz עריכה: Roni Weisman

My research lab sits about a mile from where several bombs exploded

מעבדת המחקר שלי נמצאת במרחק של כ-1.6 קילומטר מהמקום בו התפוצצו כמה פצצות

during the Boston Marathon in 2013.

במהלך מרתון בוסטון בשנת 2013.

The surviving bomber, Dzhokhar Tsarnaev of Chechnya,

המחבל ששרד, דזוקר צרנאב מצ׳צ׳ניה,

was tried, convicted and sentenced to death.

נשפט, הורשע ונידון למוות.

Now, when a jury has to make the decision

כאשר מוטל על חבר מושבעים להחליט

between life in prison and the death penalty,

בין חיים בכלא לבין עונש מוות,

they base their decision largely on whether or not the defendant

הם מבססים את החלטתם במידה רבה על סמך השאלה האם הנאשם

feels remorseful for his actions.

מביע מביע חרטה על מעשיו או לא.

Tsarnaev spoke words of apology,

צרנאב השמיע מילות התנצלות,

but when jurors looked at his face,

אולם כאשר המושבעים הביטו בפניו,

all they saw was a stone-faced stare.

כל מה שראו היה מבט קר ומזוגג.

Now, Tsarnaev is guilty, there's no doubt about that.

צרנאב אשם. אין כל ספק בקשר לכך.

He murdered and maimed innocent people,

הוא רצח וגרם לנכות אצל בני אדם חפים מפשע,

and I'm not here to debate that.

ואינני כאן כדי לחלוק על כך.

My heart goes out to all the people who suffered.

לבי יוצא אל כל האנשים שסבלו.

But as a scientist, I have to tell you

אך כמדענית, אני חייבת לומר לכם

that jurors do not and cannot detect remorse

שמושבעים לא רואים ואינם מסוגלים לזהות חרטה

or any other emotion in anybody ever.

או כל רגש אחר בכל אדם שהוא, אי פעם.

Neither can I, and neither can you,

כך גם אני איני יכולה וגם ולא אתם,

and that's because emotions are not what we think they are.

וזאת משום שרגשות אינם מה שאנחנו חושבים שהם.

They are not universally expressed and recognized.

רגשות אינם מובעים ומזוהים באופן אוניברסלי.

They are not hardwired brain reactions

הם אינם תגובות מוחיות מתוכנתות

that are uncontrollable.

שאי אפשר לשלוט בהן.

We have misunderstood the nature of emotion

לא הצלחנו לראות נכונה את טבעו של הרגש

for a very long time,

לאורך זמן רב,

and understanding what emotions really are has important consequences for all of us.

אבל להבנה האמיתית מהם רגשות יש השלכות חשובות על כולנו.

I have studied emotions as a scientist for the past 25 years,

חקרתי רגשות כמדענית במשך 25 השנים האחרונות,

and in my lab, we have probed human faces by measuring electrical signals

ובמעבדה שלי, בדקנו פנים של פני אדם על ידי מדידת אותות חשמליים

that cause your facial muscles to contract to make facial expressions.

שגורמים לשרירי הפנים להתכווץ כדי ליצור הבעות אנושיות.

We have scrutinized the human body in emotion.

בחנו בקפדנות את גוף האדם כשהוא חווה רגש.

We have analyzed hundreds of physiology studies

ניתחנו מאות מחקרים פיזיולוגיים

involving thousands of test subjects.

שכללו אלפי נבדקים.

We've scanned hundreds of brains,

סרקנו מאות מוחות,

and examined every brain imaging study on emotion

ובחנו כל מחקר הדמיית מוח שקשור ברגשות

that has been published in the past 20 years.

שפורסם במהלך 20 השנים האחרונות.

And the results of all of this research are overwhelmingly consistent.

תוצאות כל המחקר הכולל הזה הן עקביות להפליא.

It may feel to you like your emotions are hardwired

ייתכן ואתם חשים כאילו רגשותיכם מתוכנתים בכם מראש,

and they just trigger and happen to you,

ושיש רק לעורר אותם ולגרום להם להתרחש בתוככם,

but they don't.

אבל הם לא.

You might believe that your brain is prewired with emotion circuits,

אתם עשויים להאמין שבמוח שלכם יש מעגלי רגשות צרובים מראש,

that you're born with emotion circuits, but you're not.

שאתם נולדים עם מעגלי רגשות, אבל אתם לא.

In fact, none of us in this room have emotion circuits in our brain.

למעשה,לאף אחד בחדר הזה אין מעגלי רגשות במוח.

In fact, no brain on this planet contains emotion circuits.

למעשה, אף מוח על כדור הארץ הזה אינו מכיל מעגלי רגשות.

So what are emotions, really?

אז מהם רגשות, בעצם?

Well, strap on your seat belt, because ...

טוב, תהדקו חגורות, כי...

emotions are guesses.

רגשות הם ניחושים.

They are guesses that your brain constructs in the moment

הם ניחושים שהמוח שלכם מייצר ברגע

where billions of brain cells are working together,

בו מיליארדי תאי מוח עובדים יחד,

and you have more control over those guesses

ויש לכם יותר שליטה על הניחושים האלו

than you might imagine that you do.

ממה שאתם עשויים לתאר לעצמכם.

Now, if that sounds preposterous to you, or, you know, kind of crazy,

טוב, אם זה נשמע לכם מגוחך, או, אתם יודעים, די מטורף,

I'm right there with you, because frankly, if I hadn't seen the evidence for myself,

אני לחלוטין מזדהה אתכם, כי למען האמת, לולא הייתי רואה את ההוכחה במו עיניי,

decades of evidence for myself,

הוכחה שראיתי במשך עשורים,

I am fairly sure that I wouldn't believe it either.

אני בטוחה למדי שגם אני לא הייתי מאמינה בכך.

But the bottom line is that emotions are not built into your brain at birth.

אבל השורה התחתונה היא שרגשות אינם נבנים לתוך מוחכם בזמן הלידה.

They are just built.

הם פשוט נבנים.

To see what I mean, have a look at this.

כדי שתבינו למה אני מתכוונת, בואו והסתכלו בזה.

Right now, your brain is working like crazy.

כרגע, המוח שלכם עובד בטירוף.

Your neurons are firing like mad trying to make meaning out of this

הנוירונים שלכם יורים כמו משוגעים בנסיון ליצור משמעות מכל זה

so that you see something other than black and white blobs.

כך שתראו משהו שונה מכתמים שחורים ולבנים.

Your brain is sifting through a lifetime of experience,

המוח שלכם מסנן במהלך חיים שלמים של חוויות,

making thousands of guesses at the same time,

מבצע אלפי ניחושים בו זמנית,

weighing the probabilities,

שוקל את ההסתברויות,

trying to answer the question,

מנסה לענות על השאלה,

"What is this most like?"

״למה זה הכי דומה?״

not "What is it?"

לא ״מה זה?״

but "What is this most like in my past experience?"

אלא "לאיזו חוויית עבר שלי זה הכי דומה?״

And this is all happening in the blink of an eye.

וכל זה קורה כהרף עין.

Now if your brain is still struggling to find a good match

אם המוח שלכם עדיין נאבק כדי למצוא התאמה טובה

and you still see black and white blobs,

ואתם עדיין רואים כתמים שחורים ולבנים,

then you are in a state called "experiential blindness,"

אתם נמצאים במצב שנקרא "עיוורון חווייתי,״

and I am going to cure you of your blindness.

ואני עומדת לרפא אתכם מהעיוורון שלכם.

This is my favorite part. Are you ready to be cured?

זה החלק האהוב עליי. האם אתם מוכנים להירפא?

(Cheers)

(קריאות עידוד)

All right. Here we go.

יופי. מתחילים.

(Gasps)

(השתנקות)

All right.

יופי.

So now many of you see a snake,

אז עכשיו רבים מכם רואים נחש,

and why is that?

ומדוע זה?

Because as your brain is sifting through your past experience,

בגלל שבעוד שהמוח שלכם עובר ומסנן את חוויות העבר שלכם,

there's new knowledge there,

התווסף כאן ידע חדש,

the knowledge that came from the photograph.

הידע שהתקבל מהתמונה.

And what's really cool is that

ומה שמגניב באמת הוא

that knowledge which you just acquired moments ago

שאותו הידע שרכשתם ממש לפני מספר רגעים

is changing how you experience these blobs right now.

משנה את הדרך בה אתם חווים את הכתמים האלו כרגע.

So your brain is constructing the image of a snake

אז המוח שלכם מרכיב את תמונת הנחש

where there is no snake,

במקום שבו אין נחש,

and this kind of a hallucination

וסוג כזה של הזיה

is what neuroscientists like me call "predictions."

הוא מה שמדעני מוח כמוני מכנים בשם ״חיזויים.״

Predictions are basically the way your brain works.

חיזויים הם למעשה הצורה בה המוח שלנו פועל.

It's business as usual for your brain.

זה מצב של "עסקים כרגיל" עבור המוח שלכם.

Predictions are the basis of every experience that you have.

חיזויים הם הבסיס של כל חוויה שאתם עוברים.

They are the basis of every action that you take.

הם הבסיס לכל פעולה שאתם מבצעים.

In fact, predictions are what allow you to understand the words that I'm speaking

למעשה, חיזויים הם מה שמאפשר לכם להבין את המילים שאני אומרת

as they come out of my --

כפי שהן יוצאות לי מה...

Audience: Mouth. Lisa Feldman Barrett: Mouth. Exactly.

קהל: פה. ליסה פלדמן בארט: פה. בדיוק.

Predictions are primal.

חיזויים הם ראשוניים.

They help us to make sense of the world in a quick and efficient way.

הם עוזרים לנו להבין את העולם באופן מהיר ויעיל.

So your brain does not react to the world.

אז המוח שלכם אינו מגיב לעולם.

Using past experience,

באמצעות חוויות העבר,

your brain predicts and constructs

המוח שלכם חוזה ובונה

your experience of the world.

את חוויית ההעולם שלכם.

The way that we see emotions in others are deeply rooted in predictions.

הדרך שבה אנו רואים רגשות אצל אחרים מבוססת עמוק על חיזויים.

So to us, it feels like we just look at someone's face,

לכן עבורנו, זה מרגיש כאילו אנו רק מסתכלים בפניו של מישהו אחר,

and we just read the emotion that's there in their facial expressions

ופשוט קוראים את הרגש שמצוי בהבעת הפנים שלו

the way that we would read words on a page.

כדרך שבה אנו קוראים מילים על דף.

But actually, under the hood, your brain is predicting.

אך למעשה, מתחת לפני השטח, המוח שלכם מבצע חיזוי.

It's using past experience based on similar situations

הוא משתמש בחווית עבר שמבוססת על מקרים דומים

to try to make meaning.

כדי לנסות ולייצר משמעות.

This time, you're not making meaning of blobs,

במקרה זה, אינכם מייחסים משמעות לכתמי צבע,

you're making meaning of facial movements

אתם מייחסים משמעות לתנועות פנים

like the curl of a lip or the raise of an eyebrow.

כמו עיקול של שפה או הרמת גבה.

And that stone-faced stare?

והמבט הקר והמזוגג הזה?

That might be someone who is a remorseless killer,

הוא עלול להשלח מרוצח חסר רחמים,

but a stone-faced stare might also mean

אך מבט קר ומזוגג עשוי גם להביע

that someone is stoically accepting defeat,

שמישהו משלים עם תבוסתו בשלווה סטואית,

which is in fact what Chechen culture prescribes for someone

שזה למעשה מה שהתרבות הצ׳צ׳נית מצפה מאדם כלשהו

in Dzhokhar Tsarnaev's situation.

במצבו של דזוקר צרנאב.

So the lesson here

אז השיעור הנלמד כאן הוא

is that emotions that you seem to detect in other people

שרגשות שנראה שאתם מגלים אצל אחרים

actually come in part from what's inside your own head.

למעשה מגיעים בחלקם ממה שיש לכם בתוך ראשכם שלכם.

And this is true in the courtroom,

והדבר הזה נכון בבית המשפט,

but it's also true in the classroom,

והוא נכון גם בכיתת הלימוד,

in the bedroom,

בחדר השינה,

and in the boardroom.

ובחדרי הישיבות.

And so here's my concern:

ומכאן הדאגה שלי:

tech companies which shall remain nameless ...

חברות הייטק שצריכות להשאר בעילום שם...

well, maybe not.

טוב, אולי בעצם לא.

You know, Google, Facebook --

אתם יודעים, גוגל, פייסבוק --

(Laughter)

(צחוק)

are spending millions of research dollars to build emotion-detection systems,

מוציאים מליוני דולרים על מחקר על מנת לייצר מערכות לזיהוי רגשות,

and they are fundamentally asking the wrong question,

אך ביסודם הם שואלים את השאלה הלא נכונה,

because they're trying to detect emotions in the face and the body,

משום שהם מנסים לזהות רגשות בפנים ובגוף,

but emotions aren't in your face and body.

אך רגשות אינם בפניכם ובגופכם.

Physical movements have no intrinsic emotional meaning.

לתנועות פיזיות אין משמעות רגשית מהותית.

We have to make them meaningful.

עלינו לתת להן משמעות.

A human or something else has to connect them to the context,

אדם או משהו אחר צריך לחבר אותן להקשר,

and that makes them meaningful.

וזה הופך אותן למשמעותיות.

That's how we know that a smile might mean sadness

כך אנו יודעים שמשמעותו של חיוך עלולה להיות עצב

and a cry might mean happiness,

ובכי יכול להעיד על אושר,

and a stoic, still face might mean

ושהבעת פנים סטואית, קפואה, משמעותה עלולה להיות

that you are angrily plotting the demise of your enemy.

שאתם זוממים בכעס לחסל את האויב שלכם.

Now, if I haven't already gone out on a limb,

עכשיו, אם עדיין לא שמתי את נפשי בכפי,

I'll just edge out on that limb a little further and tell you

אמשיך ואסתכן עוד מעט, ואומר לכם

that the way that you experience your own emotion

שהדרך שבה אתם חווים את הרגש שלכם

is exactly the same process.

עוברת בדיוק את אותו תהליך.

Your brain is basically making predictions, guesses,

המוח שלכם ביסודו מבצע חיזויים, ניחושים,

that it's constructing in the moment

שהוא בונה בו ברגע

with billions of neurons working together.

עם מיליארדי נוירונים שעובדים יחד.

Now your brain does come prewired to make some feelings,

מוחכם אכן מגיע מתוכנת מראש לחוש כמה תחושות,

simple feelings that come from the physiology of your body.

תחושות פשוטות שמגיעות מפיזיולוגית הגוף שלכם.

So when you're born,

אז כשאתם נולדים,

you can make feelings like calmness and agitation,

אתם יכולים לחוש תחושות כמו שלווה וריגוש,

excitement, comfort, discomfort.

התפעלות, נוחות, אי נוחות.

But these simple feelings are not emotions.

אבל התחושות הפשוטות האלו אינן רגשות.

They're actually with you every waking moment of your life.

הן למעשה נמצאות איתכם בכל רגע של ערות בחיים שלכם.

They are simple summaries of what's going on inside your body,

הן מהוות סיכומים פשוטים של מה שקורה בתוך הגוף שלכם,

kind of like a barometer.

משהו כמו ברומטר.

But they have very little detail,

אבל הם כוללים מעט מאוד פרטים,

and you need that detail to know what to do next.

ואתם צריכים את הפרטים כדי לדעת מה לעשות הלאה.

What do you about these feelings?

מה עושים בקשר לתחושות אלו?

And so how does your brain give you that detail?

אז איך המוח שלכם נותן לכם את הפרטים?

Well, that's what predictions are.

ובכן, זה מה שהחיזויים הינם.

Predictions link the sensations in your body

החיזויים מקשרים את החישות שמתרחשות בגופכם,

that give you these simple feelings

שגורמות לכם את התחושות הפשוטות האלה

with what's going on around you in the world

של מה שקורה סביבכם בעולם

so that you know what to do.

כך שתידעו מה לעשות.

And sometimes,

ולפעמים,

those constructions are emotions.

המבנים האלה הם רגשות.

So for example, if you were to walk into a bakery,

אז לדוגמה, כאשר אתם נכנסים למאפייה,

your brain might predict that you will encounter

המוח שלכם עשוי לחזות שתיתקלו

the delicious aroma of freshly baked chocolate chip cookies.

בניחוח מענג של עוגיות שוקולד צ'יפס שזה עתה נאפו.

I know my brain would predict

אני יודעת שהמוח שלי היה חוזה

the delicious aroma of freshly baked chocolate cookies.

את הניחוח המענג של עוגיות שוקולד אפויות.

And our brains might cause our stomachs to churn a little bit,

והמוח שלנו עשוי לגרום לבטן שלנו לקרקר מעט,

to prepare for eating those cookies.

כדי להתכונן לאכול את העוגיות האלה.

And if we are correct,

ואם אנחנו צודקים,

if in fact some cookies have just come out of the oven,

אם אכן כמה עוגיות יצאו זה עתה מהתנור,

then our brains will have constructed hunger,

אז המוח שלנו כבר יִיצר רעב,

and we are prepared to munch down those cookies

ואנחנו מוכנים ללעוס את העוגיות האלה

and digest them in a very efficient way,

ולעכל אותן בצורה יעילה מאוד,

meaning that we can eat a lot of them,

מה שאומר שאנו יכולים לאכול הרבה מהן,

which would be a really good thing.

שזה יהיה דבר ממש טוב.

You guys are not laughing enough. I'm totally serious.

חבר'ה, אתם לא צוחקים מספיק. אני רצינית לגמרי.

(Laughter)

(צחוק)

But here's the thing.

אבל פה העניין.

That churning stomach,

הבטן המקרקרת הזאת,

if it occurs in a different situation,

אם זה מתרחש במצב אחר,

it can have a completely different meaning.

יכולה להיות לזה משמעות לגמרי אחרת.

So if your brain were to predict a churning stomach

אז אם המוח שלכם היה חוזה בטן מקרקרת

in, say, a hospital room while you're waiting for test results,

נניח, בחדר בבית חולים בעודכם מחכים לתוצאות בדיקה,

then your brain will be constructing dread

אז המוח שלכם יבנה תחושת חרדה

or worry or anxiety,

או דאגה, או חשש,

and it might cause you to, maybe,

וזה עלול לגרום לכם, אולי,

wring your hands

לפכור את אצבעותיכם

or take a deep breath or even cry.

או לקחת נשימה עמוקה או אפילו לבכות.

Right? Same physical sensation, same churning stomach,

נכון? אותה תחושה גופנית, אותה בטן מקרקרת,

different experience.

חוויה שונה.

And so the lesson here

והשיעור שנלמד כאן הוא

is that emotions which seem to happen to you

שרגשות שנראה שקורים לכם

are actually made by you.

מבוצעים בפועל על ידכם.

You are not at the mercy of mythical emotion circuits

אינכם נתונים לחסדיהם של מעגלי הרגש האגדיים

which are buried deep inside some ancient part of your brain.

שקבורים במעמקי איזה חלק עתיק של מוחכם.

You have more control over your emotions

יש לכם יותר שליטה על הרגשות שלכם

than you think you do.

ממה שאתם חושבים.

I don't mean that you can just snap your fingers

איני מתכוונת לכך שאתם יכולים בנקישת אצבע

and change how you feel the way that you would change your clothes,

לשנות את ההרגשה שלכם כפי שתשנו את הלבוש שלכם

but your brain is wired

אבל המוח שלכם מחווט

so that if you change the ingredients that your brain uses to make emotion,

כך שאם אתם משנים את המרכיבים שבהם המוח שלכם משתמש כדי לייצר רגש,

then you can transform your emotional life.

אז אתם יכולים לשנות את החיים הרגשיים שלכם.

So if you change those ingredients today,

אז אם אתם משנים את המרכיבים האלה היום,

you're basically teaching your brain how to predict differently tomorrow,

אתם בעצם מלמדים את המוח שלכם איך לחזות בצורה אחרת מחר,

and this is what I call being the architect of your experience.

ולזה אני קוראת: להיות אדריכל של החוויה שלכם.

So here's an example.

אז הנה דוגמה.

All of us have had a nervous feeling before a test, right?

כולנו חווינו תחושת עצבנות לפני מבחן, נכון?

But some people experience crippling anxiety before a test.

אבל כמה אנשים חווים חרדה משתקת לפני מבחן.

They have test anxiety.

יש להם חרדת מבחנים.

Based on past experiences of taking tests,

שמתבססת על חוויות עבר של מבחנים,

their brains predict a hammering heartbeat,

המוח שלהם חוזה פעימות לב חזקות,

sweaty hands,

ידיים מזיעות,

so much so that they are unable to actually take the test.

עד כדי כך שהם למעשה אינם מסוגלים לעשות את המבחן.

They don't perform well,

הביצועים שלהם אינם טובים,

and sometimes they not only fail courses but they actually might fail college.

ולפעמים הם לא רק נכשלים בקורסים מסויימים אלא למעשה עלולים להיכשל בקבלת תואר.

But here's the thing:

אבל פה העניין:

a hammering heartbeat is not necessarily anxiety.

פעימות לב חזקות אינן בהכרח חרדה.

It could be that your body is preparing to do battle

זה יכול להיות האופן בו הגוף שלכם מתכונן להיאבק

and ace that test ...

ולנצח במבחן...

or, you know, give a talk

או, אתם יודעים, להרצות

in front of hundreds of people on a stage where you're being filmed.

בפני מאות אנשים על במה שבה מצלמים אתכם.

(Laughter)

(צחוק)

I'm serious.

אני רצינית.

(Laughter)

(צחוק)

And research shows that when students learn

ויש מחקרים שמראים שכאשר תלמידים לומדים

to make this kind of energized determination

ליצור סוג כזה של נחישות נמרצת

instead of anxiety,

במקום חרדה,

they perform better on tests.

הם מצליחים יותר במבחנים.

And that determination seeds their brain to predict differently in the future

ונחישות זו נצרבת במוחם כדי לחזות אחרת בעתיד

so that they can get their butterflies flying in formation.

כך שיוכלו לקבל את הפרפרים שמעופפים במבנה.

And if they do that often enough,

ואם הם עושים את זה לעתים קרובות מספיק,

they not only can pass a test

הם לא רק יכולים לעבור מבחן בודד

but it will be easier for them to pass their courses,

אבל יהיה להם קל יותר לעבור את הקורסים שלהם,

and they might even finish college,

והם עשויים אפילו לסיים אוניברסיטה,

which has a huge impact on their future earning potential.

דבר שיש לו השפעה עצומה על פוטנציאל השכר העתידי שלהם.

So I call this emotional intelligence in action.

אז אני קוראת לזה אינטליגנציה רגשית בפעולה.

Now you can cultivate this emotional intelligence yourself

עכשיו אתם יכולים לטפח את האינטליגנציה הרגשית הזו בעצמכם

and use it in your everyday life.

ולהשתמש בה בחיי היומיום שלכם.

So just, you know,

אז רק, אתם יודעים,

imagine waking up in the morning.

דמיינו שאתם מתעוררים בבוקר.

I'm sure you've had this experience. I know I have.

אני בטוחה שחוויתם את זה, אני יודעת שאני חוויתי זאת.

You wake up and as you're emerging into consciousness,

אתם מתעוררים, וכאשר אתם חוזרים למצב של מודעות,

you feel this horrible dread,

אתם מרגישים את החרדה הנוראה הזאת,

you know, this real wretchedness,

אתם יודעים, האומללות הממשית הזאת,

and immediately, your mind starts to race.

ומיד, המוח שלכם מתחיל לדהור.

You start to think about all the crap that you have to do at work

אתם מתחילים לחשוב על כל הזבל שאתם צריכים לעשות בעבודה

and you have that mountain of email

ושיש לכם הר של דוא"ל

which you will never dig yourself out of ever,

שלעולם לא תחלצו ממנו,

the phone calls you have to return,

ועל שיחות הטלפון שצריך להחזיר,

and that important meeting across town,

ועל הפגישה החשובה הזו בצד השני של העיר,

and you're going to have to fight traffic,

ושאתם תצטרכו להילחם בתנועה,

you'll be late picking your kids up,

שאתם תאחרו לאסוף את הילדים שלכם,

your dog is sick, and what are you going to make for dinner?

שהכלב שלכם חולה, ומה אתם הולכים להכין לארוחת ערב?

Oh my God.

אלוהים אדירים.

What is wrong with your life?

מה לא בסדר עם החיים שלכם?

What is wrong with my life?

מה לא בסדר עם החיים שלי?

(Laughter)

(צחוק)

That mind racing is prediction.

מירוץ מוחי זה הוא חיזוי.

Your brain is searching to find an explanation

המוח שלכם מחפש למצוא הסבר

for those sensations in your body that you experience as wretchedness,

לתחושות האלה בגוף שאתם חווים כאומללות,

just like you did with the blobby image.

בדיוק כמו שעשיתם עם הדמות חסרת הצורה.

So your brain is trying to explain what caused those sensations

אז המוח שלכם מנסה להסביר מה גרם לתחושות האלה

so that you know what to do about them.

על מנת שתדעו מה לעשות בקשר אליהם.

But those sensations

אבל התחושות האלה

might not be an indication that anything is wrong with your life.

עשויות לא להיות סימנים לכך שמשהו לא בסדר עם החיים שלכם.

They might have a purely physical cause.

ייתכן שיש להם סיבה פיזילוגית גרידא.

Maybe you're tired.

אולי אתם עייפים.

Maybe you didn't sleep enough.

אולי לא ישנתם מספיק.

Maybe you're hungry.

אולי אתם רעבים.

Maybe you're dehydrated.

אולי אתם מיובשים.

The next time that you feel intense distress,

בפעם הבאה שתרגישו מצוקה עזה,

ask yourself:

שאלו את עצמכם:

Could this have a purely physical cause?

האם יכולה להיות לכך סיבה פיזיולוגית גרידא?

Is it possible that you can transform

האם זה אפשרי שאתם יכולים לשנות

emotional suffering into just mere physical discomfort?

סבל נפשי לאי נוחות פיזיולוגית גרידא?

Now I am not suggesting to you

זה לא שאני טוענת

that you can just perform a couple of Jedi mind tricks

שאתם יכולים פשוט לבצע כמה תעלולי מוח של הגֶ'דָי

and talk yourself out of being depressed

ולשכנע את עצמכם לצאת מדכאון

or anxious or any kind of serious condition.

או חרדה או כל סוג שהוא של מצב חמור.

But I am telling you

אבל אני כן טוענת

that you have more control over your emotions than you might imagine,

שיש לכם יותר שליטה על הרגשות שלכם ממה שאתם מעלים בדעתכם,

and that you have the capacity

ושיש לכם את היכולת

to turn down the dial on emotional suffering

להחליש את העוצמה של סבל נפשי

and its consequences for your life

של ההשלכות שלו על החיים שלכם

by learning how to construct your experiences differently.

בעזרת לימוד כיצד לבנות את החוויות שלכם באופן שונה.

And all of us can do this

וכולנו יכולים לעשות זאת,

and with a little practice, we can get really good at it,

ועם קצת תרגול, אנחנו יכולים להיעשות ממש טובים בזה,

like driving.

כמו בנהיגה.

At first, it takes a lot of effort,

בהתחלה, נדרש הרבה מאמץ,

but eventually it becomes pretty automatic.

אבל בסופו של דבר זה הופך להיות די אוטומטי.

Now I don't know about you,

אני לא יודעת איך אתם,

but I find this to be a really empowering and inspiring message,

אבל אני מוצאת שזה מסר מעצים ומעורר השראה,

and the fact that it's backed up by decades of research

והעובדה שזה מגובה על ידי עשרות שנים של מחקר

makes me also happy as a scientist.

משמחת אותי גם כמדענית.

But I have to also warn you that it does come with some fine print,

אבל עלי גם להזהיר אתכם שזה מגיע עם כמה אותיות קטנות,

because more control also means more responsibility.

כי יותר שליטה משמעה גם יותר אחריות.

If you are not at the mercy of mythical emotion circuits

אם אינכם נתונים לחסדיהם של מעגלי הרגש האגדתיים

which are buried deep inside your brain somewhere

שקבורים עמוק במקום כלשהו במוחכם

and which trigger automatically,

ואשר מופעלים באופן אוטומטי,

then who's responsible,

אז מי אחראי,

who is responsible when you behave badly?

מי אחראי כאשר אתם מתנהגים רע?

You are.

אתם.

Not because you're culpable for your emotions,

לא בגלל שאתם אשמים בגין הרגשות שלכם,

but because the actions and the experiences that you make today

אלא בגלל שהפעולות והחוויות שאתם חווים היום

become your brain's predictions for tomorrow.

הופכים להיות לחיזויי המוח שלכם עבור המחר.

Sometimes we are responsible for something

לפעמים אנחנו אחראים למשהו

not because we're to blame

לא בכדי שנהיה אשמים

but because we're the only ones who can change it.

אלא בגלל שאנחנו הננו היחידים שיכולים לשנות אותו.

Now responsibility is a big word.

ובכן, אחריות היא מילה גדולה.

It's so big, in fact,

היא כל כך גדולה, למעשה,

that sometimes people feel the need to resist the scientific evidence

עד שלפעמים אנשים מרגישים צורך להתנגד לראיות המדעיות

that emotions are built and not built in.

לכך שהרגשות נבנים ולא מובנים מראש.

The idea that we are responsible for our own emotions

הרעיון שאנחנו אחראים לרגשות שלנו

seems very hard to swallow.

נראה מאוד קשה לבליעה.

But what I'm suggesting to you is you don't have to choke on that idea.

אבל מה שאני מציעה לכם הוא לא להיחנק מרעיון זה.

You just take a deep breath,

קחו פשוט נשימה עמוקה,

maybe get yourself a glass of water if you need to,

אולי תתכבדו בכוס מים אם אתם זקוקים לה,

and embrace it.

ואמצו אותו.

Embrace that responsibility,

אמצו את האחריות הזו,

because it is the path to a healthier body,

כי זהו השביל לגוף בריא יותר,

a more just and informed legal system,

למערכת משפטית צודקת ומושכלת יותר,

and a more flexible and potent emotional life.

ולחיי רגש גמישים יותר ועוצמתיים יותר.

Thank you.

תודה רבה.

(Applause)

(מחיאות כפיים)