Is radiation dangerous? - Matt Anticole

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Tal Dekkers

When we hear the word radiation,

כשאנחנו שומעים את המילה קרינה,

it's tempting to picture huge explosions and frightening mutations,

זה מפתה לדמיין פיצוצים גדולים ומוטציות מפחידות,

but that's not the full story.

אבל זה לא כל הסיפור.

Radiation also applies to rainbows

קרינה גם קשורה לקשתות

and a doctor examining an x-ray.

ורופא שבוחן צילום רנטגן.

So what is radiation really,

אז מה היא קרינה בעצם,

and how much should we worry about its effects?

וכמה אתם צריכים לדאוג בנוגע להשפעות שלה?

The answer begins with understanding that the word radiation

התשובה מתחילה עם ההבנה שהמילה קרינה

describes two very different scientific phenomena:

מתארת שתי תופעות מדעיות שונות:

electromagnetic radiation

קרינה אלקטרומגנטית

and nuclear radiation.

וקרינה גרעינית.

Electromagnetic radiation is pure energy

קרינה גרעינית היא אנרגיה טהורה

consisting of interacting electrical and magnetic waves

שמורכבת מגלים חשמליים ומגנטים מקושרים

oscillating through space.

שמתנודדים בחלל.

As these waves oscillate faster,

כשהגלים האלה רוטטטים מהר יותר,

they scale up in energy.

הם עולים באנרגיה.

At the lower end of the spectrum, there's radio,

בצד הנמוך של הספקטרום, יש את הרדיו,

infrared,

and visible light.

אינפרא אדום,

ואור נראה.

At the higher end are ultraviolet,

בחלק הגבוה יותר יש את האולטרה סגול,

X-ray,

קרני X,

and gamma rays.

וקרני גמא.

Modern society is shaped by sending and detecting electromagnetic radiation.

החברה המודרנית מעוצבת על ידי שליחה וזיהוי קרינה אלקטרו מגנטית.

We might download an email to our phone via radio waves

אנחנו אולי נוריד אימייל לטלפון שלנו דרך גלי רדיו

to open an image of an X-ray print,

כדי לפתוח תמונה של צילום גלי X,

which we can see because our screen emits visible light.

שאנחנו יכולים לראות בגלל שהמסך שלנו משדר אור נראה.

Nuclear radiation, on the other hand,

קרינה גרעינית, מצד שני,

originates in the atomic nucleus,

מגיעה מהגרעין של האטום,

where protons repel each other due to their mutually positive charges.

שם פרוטונים דוחים אחד את השני בשל מטענים חיוביים דומים.

A phenomenon known as the strong nuclear force

תופעה שידועה ככוח הגרעיני החזק

struggles to overcome this repulsion

נאבקת להתגבר על הדחיה הזו

and keep the nucleus intact.

ולשמור על הגרעין שלם.

However, some combinations of protons and neutrons,

עם זאת, כמה שילובים של פרוטונים וניוטרונים,

known as isotopes,

שידועים כאיזוטופים,

remain unstable,

נשארים לא יציבים,

or radioactive.

או רדיואקטיבים.

They will randomly eject matter and/or energy,

הם יפלטו אקראית חומר ו/או אנרגיה,

known as nuclear radiation,

שידועה כקרינה גרעינית,

to achieve greater stability.

כדי להשיג יציבות גדולה יותר.

Nuclear radiation comes from natural sources, like radon,

קרינה גרעינית מגיעה ממקורות טבעיים, כמו ראדון,

a gas which seeps up from the ground.

גז שמחלחל ממעבה האדמה.

We also refine naturally occurring radioactive ores

אנחנו גם מזקקים עפרות רדיואקטיביות טבעיות

to fuel nuclear power plants.

כדי לתדלק את כורי החשמל הגרעיניים.

Even bananas contain trace amounts of a radioactive potassium isotope.

אפילו בננות מכילות כמויות זעירות של איזוטופ אשלגן רדיואקטיבי.

So if we live in a world of radiation,

אז אם אנחנו חיים בעולם של קרינה,

how can we escape its dangerous effects?

איך אנחנו יכולים לברוח ממהשפעות השליליות שלה?

To start, not all radiation is hazardous.

בתור התחלה, לא כל קרינה היא מסוכנת.

Radiation becomes risky when it rips atoms' electrons away upon impact,

קרינה הופכת למסוכנת כשהיא קורעת את האלקטרונים של האטומים בפגיעה,

a process that can damage DNA.

תהליך שיכול לפגוע ב DNA.

This is known as ionizing radiation

זו ידועה כקרינה מיננת

because an atom that has lost or gained electrons is called an ion.

מפני שאטום שאיבד או קיבל אקלטרון נקרא יון.

All nuclear radiation is ionizing,

כל הקרינה הגרעינית היא מייננת,

while only the highest energy electromagnetic radiation is.

בעוד רק האנרגיה האלקטרומגנטית הגבוהה ביותר מייננת.

That includes gamma rays,

זה כולל קרני גמא,

X-rays,

קרני X,

and the high-energy end of ultraviolet.

והקצה הגבוה של האולטרה סגול.

That's why as an extra precaution during X-rays,

לכן כאמצעי זהירות נוסף במהלך צילום רנטגן,

doctors shield body parts they don't need to examine,

רופאים מגינים על חלקי גוף שהם לא צריכים לבחון,

and why beach-goers use sunscreen.

ולמה אנשים שהולכים לים משתמשים בקרם הגנה.

In comparison, cell phones and microwaves operate at the lower end of the spectrum,

יחסית, טלפונים סלולריים ומיקרוגלים פועלים בתחום הנמוך יותר של הספקטרום,

so there is no risk of ionizing radiation from their use.

אז אין סיכון לקרינה מייננת משימוש בהם.

The biggest health risk occurs when lots of ionizing radiation

הסיכון הבריאותי הגדול ביותר מתרחש כשהרבה קרינה מייננת

hits us in a short time period,

פוגעת בנו בזמן קצר,

also known as an acute exposure.

מה שידוע גם כחשיפה חמורה.

Acute exposures overwhelm the body's natural ability to repair the damage.

חשיפה חמורה מעמיסה על היכולות הטבעיות של הגוף לתקן את הנזק.

This can trigger cancers,

זה יכול לגרום לסרטן,

cellular dysfunction,

חוסר פעילות תאי,

and potentially even death.

ופוטנציאלית אפילו מוות.

Fortunately, acute exposures are rare,

למרבה המזל, חשיפה חמורה היא נדירה,

but we are exposed daily to lower levels of ionizing radiation

אבל אנחנו חשופים כל יום לרמות נמוכות יותר של קרינה מייננת

from both natural and man-made sources.

ממקורות טבעיים ומעשה ידי אדם.

Scientists have a harder time quantifying these risks.

למדענים קשה יותר לכמת את הסיכונים האלה.

Your body often repairs damage from small amounts ionizing radiation,

הגוף שלכם הרבה פעמים מתקן את הנזק מכמויות קטנות של קרינה מייננת,

and if it can't,

ואם הוא לא יכול,

the results of damage may not manifest for a decade or more.

התוצאות של הנזק יכולות לא להראות במשך עשורים או יותר.

One way scientists compare ionizing radiation exposure

דרך אחת בה מדענים מודדים חשיפה לקרינה מייננת

is a unit called the sievert.

היא יחידה שנקראת סיוורט.

An acute exposure to one sievert will probably cause nausea within hours,

חשיפה חמורה לסיוורט אחד כנראה תגרום בחילה תוך שעות,

and four sieverts could be fatal.

וארבעה סיוורט יכולים להיות קטלניים.

However, our normal daily exposures are far lower.

עם זאת, החשיפה היום יומית הנורמלית שלנו נמוכה בהרבה.

The average person receives 6.2 millisieverts of radiation

הקרינה הממוצעת שאדם מקבל היא 6.2 מיליסיוורט

from all sources annually,

מכל המקורות שנתית,

around a third due to radon.

בערך שליש בגלל ראדון.

At only five microsieverts each,

ברק חמישה מיקרו סיוורט כל אחד,

you'd need to get more than 1200 dental X-rays

אתם תצטרכו לקבל יותר מ 1200 צילומי רנטגן דנטליים

to rack up your annual dosage.

כדי לקבל את כל המנה השנתית שלכם.

And remember that banana?

וזוכרים את הבננה?

If you could absorb all the banana's radiation,

אם תוכלו לספוג את כל קרינת הבננה,

you'd need around 170 a day to hit your annual dosage.

אתם תצטרכו בערך 170 ביום כדי להגיע לרמה השנתית.

We live in a world of radiation.

אנחנו חיים בעולם של קרינה.

However, much of that radiation is non-ionizing.

עם זאת, הרבה מהקרינה הזו היא לא מייננת.

For the remainder that is ionizing,

ולשאר שהיא מייננת,

our exposures are usually low,

החשיפות שלנו בדרך כלל נמוכות,

and choices like getting your home tested for radon

ובחירות כמו לבדוק את הבית שלכם לראדון

and wearing sunscreen

ומריחת קרם הגנה

can help reduce the associated health risks.

יכולים לעזור להפחית את הסיכונים הבריאותיים המיוחסים.

Marie Curie, one of the early radiation pioneers,

מארי קירי, אחת מחלוצות הקרינה הראשונות,

summed up the challenge as follows:

סיכמה את האתגר כך:

"Nothing in life is to be feared, it is only to be understood.

"לא צריך לפחד משום דבר בחיים, הוא רק צריך להיות מובן.

Now is the time to understand more, so that we may fear less."

עכשיו הזמן להבין יותר, כך שנפחד פחות."