How good are you at calculating risk? - Gerd Gigerenzer

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

A new drug reduces the risk of heart attacks by 40%.

תרופה חדשה מפחיתה סיכון להתקפי לב ב-40%.

Shark attacks are up by a factor of two.

התקפות כרישים עלו פי שניים.

Drinking a liter of soda per day doubles your chance of developing cancer.

שתיית ליטר משקאות מוגזים ביום מכפילה את הסיכון לסרטן.

These are all examples of relative risk,

כל אלה דוגמאות לסיכונים יחסיים,

a common way risk is presented in news articles.

דרך נפוצה בה סיכונים מוצגים בחדשות.

Risk evaluation is a complicated tangle of statistical thinking

הערכת סיכונים היא סבך מורכב של חשיבה סטטיסטית

and personal preference.

והעדפות אישיות.

One common stumbling block is the difference between

משוכה אחת היא ההבדלים

relative risks like these and what are called absolute risks.

בין סיכונים יחסיים כפי שהצגנו, לבין מה שנקרא סיכונים אבסולוטיים.

Risk is the likelihood that an event will occur.

סיכון הוא ההסתברות שארוע יקרה.

It can be expressed as either a percentage—

אפשר להציגו באחוזים --

for example, that heart attacks occur in 11% of men

לדוגמה, שהתקפי לב קורים ל-11% מהגברים

between the ages of 60 and 79—

בין גיל 60 ל-79 --

or as a rate— that one in two million divers along Australia’s western coast

או כיחס -- שאחד מתוך שני מיליון צוללנים בחופי אוסטרליה

will suffer a fatal shark bite each year.

יותקף באופן קטלני על-ידי כריש, כל שנה.

These numbers express the absolute risk of heart attacks

המספרים האלה מייצגים את הסיכון האבסולוטי להתקפי לב

and shark attacks in these groups.

והתקפות כרישים בקבוצות האלו.

Changes in risk can be expressed in relative or absolute terms.

שינויים בסיכון יכולים להיות מוצגים במונחים יחסיים או אבסולוטיים.

For example, a review in 2009 found that mammography screenings

לדוגמה, מאמר סקירה ב-2009 גילה שבדיקות ממוגרפיה

reduced the number of breast cancer deaths from five women in one thousand to four.

מפחיתות את המוות מסרטן השד מחמש נשים לאלף, לארבע.

The absolute risk reduction was about .1%.

ההפחתה האבסולוטית בסיכון היתה בערך 0.1%.

But the relative risk reduction from 5 cases of cancer mortality to four

אבל ההפחתה בסיכון היחסי מ-5 מקרים של מוות מסרטן ל-4

is 20%.

היא 20%.

Based on reports of this higher number,

בהתבסס על המספר ההיותר גבוה הזה,

people overestimated the impact of screening.

אנשים מעריכים יתר על המידה את השפעתן של בדיקות סקר.

To see why the difference between the two ways of expressing risk matters,

כדי לראות למה ההבדלים בין שתי הדרכים להבעת סיכון חשובים,

let’s consider the hypothetical example of a drug

בואו נשקול את המקרה ההיפותטי של תרופה

that reduces heart attack risk by 40%.

שמפחיתה ב-40% את הסיכוי להתקף לב.

Imagine that out of a group of 1,000 people

דמיינו שמתוך קבוצה של 1000 איש

who didn’t take the new drug, 10 would have heart attacks.

שלא לקחה את התרופה החדשה, 10 יקבלו התקף לב.

The absolute risk is 10 out of 1,000, or 1%.

הסיכון האבסולוטי הוא 10 מתוך 1000, או 1%.

If a similar group of 1,000 people did take the drug,

אם קבוצה דומה של 1000 אנשים תיקח את התרופה,

the number of heart attacks would be six.

מספר התקפי הלב יהיה שישה.

In other words, the drug could prevent four out of ten heart attacks—

במילים אחרות, התרופה יכולה למנוע ארבעה מתוך עשרה התקפי לב --

a relative risk reduction of 40%.

הפחתה יחסית של סיכון של 40%.

Meanwhile, the absolute risk only dropped from 1% to 0.6%—

בינתיים, הסיכון האבסולוטי יורד רק מ- 1% ל- 0.6% --

but the 40% relative risk decrease sounds a lot more significant.

אבל ההפחתה היחסית של 40% נשמעת חשובה בהרבה.

Surely preventing even a handful of heart attacks,

ברור שאפילו מניעה של כמה התקפי לב,

or any other negative outcome, is worthwhile— isn’t it?

או כל תוצאה שלילית אחרת שווה את זה -- לא?

Not necessarily.

לא בהכרח.

The problem is that choices that reduce some risks

הבעיה היא שבחירות שמפחיתות כמה סיכונים

can put you in the path of others.

יכולות להגביר סיכונים אחרים.

Suppose the heart-attack drug caused cancer in one half of 1% of patients.

נניח שהתרופה להפחתת התקפי לב גורמת לסרטן בחצי אחוז מהחולים.

In our group of 1,000 people,

בקבוצה של 1000 אנשים,

four heart attacks would be prevented by taking the drug,

ארבעה התקפי לב ימנעו על-ידי לקיחת התרופה,

but there would be five new cases of cancer.

אבל יהיו חמישה מקרים חדשים של סרטן.

The relative reduction in heart attack risk sounds substantial

ההפחתה היחסית בהתקפי לב נשמעת גבוהה,

and the absolute risk of cancer sounds small,

והסיכון האבסולוטי של סרטן נשמע נמוך,

but they work out to about the same number of cases.

אבל יוצא שזה בערך אותו מספר מקרים.

In real life,

בחיים האמיתיים,

everyone’s individual evaluation of risk will vary

כל ההערכות הבודדות של סיכון ישתנו

depending on their personal circumstances.

בהתאם לנסיבות האישיות שלהם.

If you know you have a family history of heart disease

אם אתם יודעים שיש במשפחה שלכם היסטוריה של מחלות לב,

you might be more strongly motivated to take a medication

אולי תהיה לכם מוטיבציה חזקה יותר לקחת את התרופה,

that would lower your heart-attack risk,

שתוריד את הסיכון שלכם להתקף לב,

even knowing it provided only a small reduction in absolute risk.

אפילו אם תדעו שיש רק הפחתה קטנה בסיכון האבסולוטי.

Sometimes, we have to decide between exposing ourselves to risks

לפעמים, אנחנו צריכים לבחור בין חשיפה לסיכונים

that aren’t directly comparable.

שאינם ניתנים להשוואה ישירה.

If, for example, the heart attack drug carried a higher risk

אם, לדוגמה, תרופת התקף הלב נושאת סיכון גבוה יותר

of a debilitating, but not life-threatening,

להשפעות מגבילות, אבל לא מסכנות חיים,

side effect like migraines rather than cancer,

כמו מיגרנות במקום סרטן,

our evaluation of whether that risk is worth taking might change.

ההערכה שלנו אם שווה להסתכן אולי תשתנה.

And sometimes there isn’t necessarily a correct choice:

ולפעמים אין בהכרח החלטה נכונה:

some might say even a minuscule risk of shark attack is worth avoiding,

כמה יגידו שכדאי להימנע אפילו מסיכון זעיר להתקפת כרישים.

because all you’d miss out on is an ocean swim,

בגלל שכל מה שתפסידו זו שחייה בים,

while others wouldn’t even consider skipping a swim

בעוד שאחרים לא ישקלו אפילו לוותר על השחייה

to avoid an objectively tiny risk of shark attack.

כדי להימנע מסיכון אובייקטיבי זעיר למתקפת כריש.

For all these reasons, risk evaluation is tricky at baseline,

מכל הסיבות האלו, הערכת סיכונים היא מסובכת בבסיסה,

and reporting on risk can be misleading,

ודיווח על סיכונים עלול להטעות,

especially when it shares some numbers in absolute terms

בעיקר כשמדווחים על חלק מהמספרים במונחים אבסולוטיים

and others in relative terms.

ועל אחרים במונחים יחסיים.

Understanding how these measures work

אם תבינו איך המדדים האלה עובדים

will help you cut through some of the confusion

תהיו פחות מבולבלים

and better evaluate risk.

ותוכלו להעריך סיכונים טוב יותר.