History vs. Sigmund Freud - Todd Dufresne

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Working in Vienna at the turn of the 20th century,

כשעבד בוינה בתחילת המאה ה-20,

he began his career as a neurologist

הוא החל את הקריירה שלו כניורולוג

before pioneering the discipline of psychoanalysis.

לפני שייסד את הפסיכואנליזה.

He proposed that people are motivated by unconscious desires

הוא טען שאנשים מונעים על ידי תשוקות לא מודעות

and repressed memories,

וזכרונות מודחקים,

and their problems can be addressed

ושאפשר לטפל בבעיות שלהם

by making those motivations conscious through talk therapy.

בכך שנעלה את המניעים שלהם למודעות בעזרת טיפול בשיחות.

His influence towers above that of all other psychologists in the public eye.

בעיני הציבור, הוא הפסיכולוג הכי חשוב,

But was Sigmund Freud right about human nature?

אבל האם זיגמונד פרוייד צדק בנוגע לטבע האנושי?

And were his methods scientific?

והאם השיטות שלו היו מדעיות?

Order, order. Today on the stand we have… Dad?

שקט בבית המשפט! היום על הדוכן ניצב .... אבא?

Ahem, no, your honor.

המממ ,לא, כבודו.

This is Doctor Sigmund Freud,

זה ד"ר זיגמונד פרויד,

one of the most innovative thinkers in the history of psychology.

אחד ההוגים הכי חדשניים בהיסטוריה של הפסיכולוגיה.

An egomaniac who propagated pseudoscientific theories.

אגומניאק שהפיץ תאוריות פסאודו-מדעיות.

Well, which is it?

ובכן, מה נכון?

He tackled issues medicine refused to address.

הוא התמודד עם נושאים שהרפואה סירבה לטפל בהם.

Freud’s private practice treated women

פרוייד טיפל בנשים

who suffered from what was called hysteria at the time,

שסבלו ממה שבזמנו נקרא היסטריה,

and their complaints hadn’t been taken seriously at all.

והתלונות שלהן לא נלקחו ברצינות בכלל.

From the women with depression he treated initially

מהנשים בדיכאון בהן טיפל בהתחלה

to World War I veterans with PTSD,

ועד ליוצאי מלחמת העולם הראשונה עם הפרעת דחק פוסט טראומטית,

Freud’s talking cure worked,

הטיפול בדיבור של פרוייד עבד,

and the visibility he gave his patients forced the medical establishment

והנראות שהוא העניק לפציינטים שלו הכריחה את הממסד הרפואי

to acknowledge their psychological disorders were real.

להכיר בכך שההפרעות הפסיכולוגיות שלהם הן אמיתיות.

He certainly didn’t help all his patients.

הוא בהחלט לא עזר לכל הפציינטים שלו.

Freud was convinced that our behavior is shaped by

פרוייד היה משוכנע שההתנהגות שלנו מעוצבת

unconscious urges and repressed memories.

על ידי דחפים לא מודעים וזכרונות מודחקים.

He invented baseless unconscious or irrational drivers

הוא המציא מניעים לא מודעים או לא רציונליים שהיו חסרי ביסוס

behind the behavior of trauma survivors— and caused real harm.

להתנהגותם של ניצולי טראומה -- ובכך גרם נזק אמיתי.

How’s that?

He misrepresented some of his most famous case studies,

איך?

הוא הציג בצורה שגויה כמה מהמקרים הכי מפורסמים שלו,

claiming his treatment had cured patients when in fact they had gotten worse.

וטען שטיפוליו ריפאו חולים, כשלמעשה מצבם החמיר.

Later therapists influenced by his theories

מטפלים מאוחרים יותר שהושפעו מהתיאוריות שלו

coaxed their patients into "recovering"

שידלו את החולים שלהם "לשחזר"

supposedly repressed memories of childhood abuse that never happened.

זכרונות ילדות מודחקים, כביכול, שמעולם לא התרחשו.

Lives and families were torn apart.

חיים ומשפחות נקרעו.

You can’t blame Freud for later misapplications of his work—

אי אפשר להאשים את פרוייד בשימוש לרעה מאוחר יותר בעבודתו --

that would be projecting.

זאת תהיה השלכה.

Plenty of his ideas were harmful without any misapplication.

הרעיונות רבים שלו היו פוגעניים גם בלי שימוש לרעה של אחרים.

He viewed homosexuality as a developmental glitch.

הוא ראה בהומוסקסואליות תקלה התפתחותית.

He coined the term penis envy—

הוא טבע את המונח קינאת פין --

meaning women are haunted for life by their lack of penises.

שטען שנשים נרדפות כל חייהן על ידי חוסר הפין שלהן.

Freud was a product of his era.

פרוייד היה תוצר של העידן שלו.

Yes, some of the specifics were flawed,

כן, כמה מהפרטים היו שגויים,

but he created a new space for future scientists to explore,

אבל הוא יצר תחום חדש אותו מדענים עתידיים יכלו לחקור,

investigate, and build upon.

לבחון, ולהתבסס עליו.

Modern therapy techniques that millions of people rely on

שיטות טיפול מודרניות שמיליוני אנשים כיום מסתמכים עליהן

came out of the work he started with psychoanalysis.

הגיעו ממה שהוא התחיל עם הפסיכואנליזה.

And today everyone knows there’s an unconscious—

והיום כולם יודעים שיש את הלא מודע --

that idea was popularized Freud.

הרעיון הזה הפך לפופולרי בגלל פרויד.

Psychologists today only believe in a “cognitive unconscious,”

פסיכולוגים היום מאמינים רק ב"לא מודע קוגניטיבי",

the fact that you aren’t aware of everything going on at a given moment.

העובדה שאתם לא מודעים לכל מה שמתרחש ברגע מסויים.

Freud took this idea way too far, ascribing deep meaning to everything.

פרוייד לקח את הרעיון הזה רחוק מדי, וייחס לכל דבר משמעות עמוקה.

He built his theories on scientific ideas that were outdated even in his own time,

הוא בנה את התאוריות שלו על רעיונות מדעיים שהיו מיושנים עוד בתקופת חייו,

not just by today’s standards—

לא רק בסטנדרטים של היום --

for example, he thought individual psychology

לדוגמה, הוא חשב שפסיכולוגיה של הפרט

is derived from the biological inheritance of events in ancient history.

מגיעה מהירושה הביולוגית של ארועים בהיסטוריה העתיקה.

And I mean ancient—  like the Ice Age or the killing of Moses.

ואני מתכוון לממש עתיקה -- כמו עידן הקרח או הרצח של משה.

Freud and his closest allies actually believed these prehistorical traumas

פרויד ובעלי בריתו הקרובים ביותר האמינו שלטראומות הפרה-היסטוריות האלו

had ongoing impacts on human psychology.

היתה השפעה מתמשכת על הפסיכולוגיה האנושית.

He thought that the phase of cold indifference to sexuality

הוא חשב שהשלב של אדישות קרה למיניות

during pubescence was literally an echo of the Ice Age.

במהלך ההתבגרות המינית הוא הד של עידן הקרח.

With fantastical beliefs like these, how can we take him seriously?

עם אמונות מופרכות כאלו, איך אפשר לקחת אותו ברצינות?

Any renowned thinker from centuries past

לכל הוגה ידוע מהמאות הקודמות

has ideas that seem fantastical by today’s standards,

היו רעיונות שנשמעים הזויים במונחים של היום,

but we can’t discount their influence on this basis.

אבל אי אפשר לזלזל בהשפעה שלהם רק בגלל זה.

Freud was an innovator linking ideas across many fields.

פרוייד היה חדשן שקישר בין רעיונות מתחומים רבים.

His concepts have become everyday terms

הרעיונות שלו הפכו למונחים יום יומיים,

that shape how we understand and talk about our own experiences.

שעיצבו את הדרך בה אנו מבינים ומדברים על החוויות שלנו.

The Oedipus complex? Ego and id? Defense mechanisms? Death wishes?

תסביך אדיפוס? אגו ואיד? מנגנוני הגנה? משאלות מוות?

All Freud.

כולם פרויד.

But Freud didn’t present himself as a social theorist—

אבל פרוייד לא הציג את עצמו כתאורטיקן חברתי --

he insisted that his work was scientific.

הוא התעקש שעבודתו היא מדעית.

Are you saying he… repressed inconvenient facts?

אתה אומר שהוא ... הדחיק עובדות לא נוחות?

Freud’s theories were unfalsifiable.

התיאוריות של פרויד אינן ניתנות להפרכה.

Wait, so you’re saying he was right?

חכה, אז אתה אומר שהוא צדק?

No, his ideas were framed so that there’s no way to empirically verify them.

לא, הרעיונות שלו נוסחו כך שאין דרך להוכיח אותם מחקרית.

Freud didn’t even necessarily believe in the psychoanalysis he was peddling.

פרויד אפילו לא בהכרח האמין בפסיכואנליזה שאותה קידם.

He was pessimistic about the impact of therapy.

הוא היה פסימי בנוגע להשפעה של טיפול.

What! I think I need to lie down!

מה? אני חושב שאני צריך לשכב!

Many of Sigmund Freud’s ideas don’t hold up to modern science,

הרבה מרעיונותיו של זיגמונד פרוייד לא נתמכים על-ידי המדע המודרני,

and his clinical practices don’t meet today’s ethical standards.

והמנהגים הטיפוליים שלו לא עומדים בסטנדרטיים האתיים של היום.

At the same time, he sparked a revolution in psychology and society,

יחד עם זאת, הוא הצית מהפכה בפסיכולוגיה ובחברה,

and created a vocabulary for discussing emotion.

ויצר מילון לדיון ברגשות.

Freud made his share of mistakes.

לפרויד היו לא מעט טעויות.

But is a thinker responsible for how subsequent generations

אבל האם הוגה אחראי לאיך הדורות הבאים

put their ideas to use?

משתמשים ברעיונות שלו?

Do they deserve the blame, credit, or redemption

אולי הם אלה שצריך להאשים, לתת קרדיט או לסלוח

when we put history on trial?

כשמעמידים את ההיסטוריה למשפט?