Evolution’s great mystery - Michael Corballis

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

In the 1980s, a bonobo named Kanzi

בשנות השמונים, בונובו בשם קנזי

learned to communicate with humans to an unprecedented extent—

למד לתקשר עם אנשים באופן חסר תקדים --

not through speech or gestures,

לא בעזרת דיבור או תנועות,

but using a keyboard of abstract symbols representing objects and actions.

אלא בעזרת מקלדת עם סימנים מופשטים שמייצגים עצמים ופעולות.

By pointing to several of these in order, he created sequences to make requests,

בהצבעה על כמה סימנים בסדר מסוים, הוא יצר רצפים כדי לבקש בקשות,

answer verbal questions from human researchers,

לענות על שאלות מילוליות של חוקרים,

and refer to objects that weren’t physically present.

ולהתייחס לעצמים שלא היו נוכחים באותו רגע.

Kanzi’s exploits ignited immediate controversy over one question:

מעלליו של קנזי הציתו מחלוקת מיידית על שאלה אחת:

had Kanzi learned language?

האם קנזי למד שפה?

What we call language is something more specific than communication.

הדבר שאנחנו קוראים לו שפה הוא יותר ספציפי מתקשורת.

Language is about sharing what’s in our minds:

שפה היא שיתוף של מה שאנחנו חושבים עליו:

stories, opinions, questions, the past or future,

סיפורים, דעות, שאלות, העבר או העתיד,

imagined times or places, ideas.

זמנים ומקומות מהדמיון, רעיונות.

It is fundamentally open-ended,

שפה היא פתוחה במהותה,

and can be used to say an unlimited number of things.

ויכולה לבטא מספר בלתי מוגבל של דברים.

Many researchers are convinced that only humans have language,

חוקרים רבים משוכנעים שרק לאנשים יש שפה,

that the calls and gestures other species use to communicate are not language.

ושהקריאות והתנועות שמשמשים מינים אחרים לתקשורת, אינם שפה.

Each of these calls and gestures generally corresponds to a specific message,

כל אחת מהקריאות או התנועות האלו מתאימות, באופן כללי, למסר מסויים,

for a limited total number of messages

עם מספר מוגבל של מסרים

that aren’t combined into more complex ideas.

שלא משולבים יחד לרעיונות מורכבים.

For example, a monkey species might have a specific warning call

לדוגמה, למין קופים יכולות להיות קריאות אזהרה

that corresponds to a particular predator, like a snake—

שמתאימות לטורף מסוים, כמו נחש --

but with language, there are countless ways to say “watch out for the snake.”

אבל עם שפה, יש אין ספור דרכים להגיד "היזהרו מהנחש."

So far no animal communication seems to have the open-endedness

עד כה, לא מצאו באף תקשורת של חיות את הגמישות של השפה האנושית.

of human language.

We don’t know for sure what’s going on in animals’ heads,

אנחנו לא יודעים בבטחון מה קורה בראשן של חיות,

and it's possible this definition of language,

ויכול להיות שההגדרה הזו של השפה,

or our ways of measuring it, don’t apply to them.

או הדרכים שלנו למדוד אותה, לא מתאימות להן.

But as far as we know, only humans have language.

אבל למיטב ידיעתנו, רק לבני האדם יש שפה.

And while humans speak around 7,000 distinct languages,

ובעוד בני האדם דוברים כ-7,000 שפות נפרדות,

any child can learn any language,

כל ילד יכול ללמוד כל שפה,

indicating that the biological machinery underlying language

מה שמראה שהמנגנון הביולוגי שבבסיס השפה

is common to all of us.

משותף לכולנו.

So what does language mean for humanity?

אז מה המשמעות של שפה לאנושות?

What does it allow us to do, and how did we come to have it?

מה היא מאפשרת לנו לעשות, ואיך רכשנו אותה?

Exactly when we acquired this capacity is still an open question.

עדיין לא ברור מתי בדיוק רכשנו את היכולת הזו.

Chimps and bonobos are our closest living relatives,

שימפנזים ובונובו הם המינים החיים הכי קרובים אלינו,

but the lineage leading to humans split from the other great apes

אבל השושלת שמובילה לבני האדם התפצלה מקופי האדם

more than four million years ago.

לפני יותר מ-4 מיליון שנה.

In between, there were many species— all of them now extinct,

בינהם, חיו הרבה מינים -- שכיום כולם נכחדו,

which makes it very difficult to know if they had language or anything like it.

ולכן קשה מאוד לדעת אם היתה להם שפה או משהו דומה לזה.

Great apes give one potential clue to the origins of language, though:

אבל יש לנו רמז מקופי האדם לגבי מקורות השפה:

it may have started as gesture rather than speech.

יתכן שהיא התחילה כתנועות ולא כדיבור.

Great apes gesture to each other in the wild much more freely

קופי אדם בטבע מסמנים זה לזה בחופשיות רבה יותר

than they vocalize.

מאשר הם מוציאים קולות.

Language may have begun to take shape during the Pleistocene,

יתכן שהשפה החלה להתעצב במהלך הפּלֶיסטוֹקֵן,

2 to 3 million years ago, with the emergence of the genus Homo

לפני 2 עד 3 מיליון שנים, עם העליה של הסוג הומו

that eventually gave rise to our own species, homo sapiens.

שלבסוף הביא למין שלנו, הומו ספיאנס.

Brain size tripled, and bipedalism freed the hands for communication.

גודל המוח שולש, והליכה על שתיים פינתה את הידים לתקשורת.

There may have been a transition from gestural communication

אולי היה מעבר מתקשורת בתנועות

to gestural language—

לשפת תנועות --

from pointing to objects and pantomiming actions—

מהצבעה על עצמים ופנטומימת פעולות --

to more efficient, abstract signing.

לסימון יותר יעיל ומופשט.

The abstraction of gestural communication would have removed the need for visuals,

ההפשטה של תקשורת במחוות הסירה את הצורך בהמחשה ויזואלית,

setting the stage for a transition to spoken language.

והכינה את המעבר לשפה מדוברת.

That transition would have likely come later, though.

אבל המעבר הגיע כנראה מאוחר יותר.

Articulate speech depends on a vocal tract of a particular shape.

דיבור רהוט דורש מבנה מסוים של מסלול הקול.

Even our closest ancestors, the Neanderthals and Denisovans,

אפילו לאבותינו הקרובים ביותר, הניאנדרטלים והדניסובנים,

had vocal tracts that were not optimal,

היו מסלולי הקול לא אופטימליים,

though they likely had some vocal capacity,

למרות שכנראה היתה להם איזו שהיא יכולת ווקאלית,

and possibly even language.

ואולי אפילו שפה.

Only in humans is the vocal tract optimal.

רק בבני האדם מסלול הקול הוא אופטימלי.

Spoken words free the hands for activities such as tool use and transport.

מילים מדוברות משחררות את הידים לפעילויות כמו הכנת כלים ושינוע.

So it may have been the emergence of speech,

אז אולי היתה זו הופעת הדיבור,

not of language itself, that led to the dominance of our species.

לא השפה עצמה, שהובילה לדומיננטיות של המין שלנו.

Language is so intimately tied to complex thought, perception, and motor functions

שפה קשורה באופן כה הדוק לחשיבה מורכבת, תפישה, ותפקודים מוטוריים

that it’s difficult to untangle its biological origins.

שקשה להתיר את המקורות הביולוגיים שלה.

Some of the biggest mysteries remain:

חלק מהמסתורין נשאר:

to what extent did language as a capacity shape humanity,

באיזו מידה השפה עיצבה את האנושות,

and to what extent did humanity shape language?

ובאיזו מידה האנושות עיצבה את השפה?

What came first, the vast number of possible scenarios we can envisage,

מה הגיע קודם, המגוון הרחב של מצבים שאנחנו יכולים לדמיין,

or our ability to share them?

או היכולת שלנו לספר עליהם?