Should we be looking for life elsewhere in the universe? - Aomawa Shields

האם אנחנו צריכים לחפש חיים ביקום? אוואמה שילדס

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Astronomers have discovered thousands of planets orbiting stars other than the Sun.

אסטרונומים גילו אלפי כוכבי לכת שחגים סביב כוכבים שאינם השמש שלנו.

They come in all sizes,

הם מגיעים בכל הגדלים,

at different orbital distances from their stars.

במרחקי הקפה שונים מהכוכבים שלהם.

The closest of them are trillions of miles away,

הקרובים שבהם במרחק טריליוני קילומטרים,

and even the largest are just fuzzy patches

כשאפילו הגדולים שבהם הם רק כתמים מטושטשים

in the fields of high-powered telescopes.

בשדות הראיה של טלסקופים ממש חזקים.

But if one of these planets is close in size to the Earth

אבל אם אחד מכוכבי הלכת האלו קרוב בגודלו לכדור הארץ

and orbits not too close and too far away from its parent star,

ומסלולו לא קרוב מדי ולא רחוק מדי מכוכב האם שלו,

it could be rocky and warm enough to have oceans

הוא יכול להיות סלעי וחם מספיק כדי שיהיו בו אוקיינוסים

and perhaps life.

ואולי אפילו חיים.

Astronomers discover these potentially habitable planets,

אסטרונומים מגלים את כוכבי הלכת האלה, שיכולים אולי לקיים חיים,

and their eyes get big and wide.

ועיניהם גדלות ומתרחבות.

Could one of these distant worlds carry the building blocks of life?

האם אחד העולמות הרחוקים האלה יכול להכיל את אבני הבניין של החיים?

Or even a living, breathing, civilization?

או אפילו תרבות חיה ונושמת?

Is the question, "Are we alone in the universe?" about to be answered?

האם נקבל תשובה לשאלה "האם אנו לבד ביקום?"

But wait.

אבל חכו.

Maybe we should ask a different question first.

אולי אנחנו צריכים לשאול שאלה אחרת קודם.

Should we try to find out if we're alone in the universe?

האם אנחנו צריכים לנסות לגלות אם אנחנו לבד ביקום?

If we do find the atmospheric fingerprints of life

אם נגלה טביעות אצבע אטמוספריות של חיים

on one of these small, distant worlds,

על אחד מהעולמות הרחוקים והקטנים האלה,

should we try to contact any beings who may live there?

האם אנחנו צריכים לנסות ליצור קשר עם ישויות שאולי חיות שם?

Is that wise?

האם זה חכם?

Three decades ago, NASA decided the answer was yes.

לפני שלושה עשורים, נאסא החליטו שהתשובה היא כן.

Voyager 1 and 2 were launched in 1977

וויאג'ר 1 ו 2 שוגרו ב 1977

to explore the giant planets in the solar system.

כדי לחקור את כוכבי הלכת הענקיים במערכת השמש.

Each spacecraft carried a golden phonograph record,

כל חללית נשאה תקליט מוזהב,

a time capsule of sorts that included clues and messages

קפסולת זמן שכוללת רמזים ומסרים

meant to convey the story of human civilization.

שאמורים להעביר את סיפור הציוויליזציה האנושית.

The contents of these gold-plated copper disks were chosen by a committee

תוכן הדיסקים מצופי הזהב האלה נבחר על ידי וועדה

chaired by American astronomer and author Carl Sagan.

שבראשה האסטרונום והסופר האמריקאי קארל סייגן.

They included over 100 images,

הם כללו מעל 100 תמונות,

and a range of sounds from the natural world:

ומגוון קולות מהטבע:

ocean waves,

גלי אוקיינוסים,

thunder,

רעמים,

the sounds of birds

קולות ציפורים

and whales.

ולוויתנים.

The records also included music from many different time periods and cultures,

התקליטים מכילים גם מוזיקה מתקופות זמן ותרבויות רבות,

greetings in 55 languages,

ברכות ב 55 שפות,

and messages from the President of the United States,

ומסרים מנשיא ארצות הברית,

and the UN Secretary General.

ומזכיר האו"ם.

They also included a map.

הם גם כללו מפה.

Each golden record displays the location of our solar system

כל תקליט זהב מכיל את מיקום מערכת השמש שלנו

with respect to fourteen pulsars.

ביחס ל 14 פולסרים.

Their precise, unique frequencies were indicated

התדירויות המדוייקות והיחודיות שלהם סומנו

so that intelligent, extraterrestrial lifeforms

כך שחיים חוצניים אינטליגנטים

could use them to find the Earth.

יוכלו להשתמש בהם כדי למצוא את כדור הארץ.

Many years later, renowned physicist Stephen Hawking said

שנים רבות לאחר מכן, הפיזיקאי הנודע סטיבן הוקינג אמר

that it was a mistake to give an alien species a roadmap to our planet.

שזו היתה טעות לתת למין חייזרי את המפה לכוכב שלנו.

Hawking suspected that any extraterrestrial life

הוקינג חשד שכל מין של חיים חוצניים

probably wasn't any more complex than microbes,

כנראה לא יותר מורכב ממיקרובים,

but he warned that if an advanced alien species did visit Earth,

אבל הוא הזהיר שאם מין חייזרי מתקדם יבקר בכדור הארץ,

it could be as catastrophic as Christopher Columbus's arrival was

זה יכול להיות קטסטרופלי כמו ההגעה של כריסטופר קולומבוס היתה

for the Native Americans.

לאמריקאים הילידים.

Meanwhile, the golden records continue their journeys.

בינתייים, התקליטים המוזהבים ממשיכים את מסעם.

In 1990, both Voyager spacecraft passed beyond the orbit of Pluto.

ב 1990, שתי חלליות הוויאג'ר חלפו מעבר למסלול של פלוטו.

Voyager 1 entered interstellar space in 2012,

וויאג'ר 1 נכנסה לחלל הבין כוכבי ב 2012,

and will reach the nearest stellar system in 40,000 years.

ותגיע למערכת מרובת כוכבים הקרובה ביותר עוד 40,000 שנה.

If either spacecraft is discovered by extraterrestrial life,

אם כל חללית תתגלה על ידי חיים חוצניים,

there's a possibility that they could decipher the clues from the golden record

יתכן שהם יוכלו לפענח את הרמזים מתקליטי הזהב

and one day reach our planet.

ויום אחד יגיעו לכוכב שלנו.

That's particularly true

זה נכון במיוחד

if theirs is a much more technologically advanced civilization.

אם הציוויליזציה שלהם הרבה יותר מתקדמת טכנולוגית.

That life could be benevolent,

הם יכולים להיות טובי לב,

as we would hope to be if humans are one day able to achieve interstellar travel.

כמו שאנו מקווים שיתנהגו בני האדם, אם באחד הימים נהיה מסוגלים למסע בין כוכבי.

Or it could be hostile.

או שהם יכולים להיות עויינים.

Searching for planets that might have life means staring into a great abyss.

חיפוש כוכבי לכת שאולי יש בהם חיים משמעו מבט לתוך תהום.

We'll likely have no clear knowledge of the evolutionary stage,

כנראה לא יהיה לנו ידע ברור על השלב האבולוציוני,

sentience,

המודעות,

character,

or intentions of the first form of life we discover.

האופי,

או הכוונות של צורת החיים הראשונה שנגלה.

So it's a risk to turn our eyes outwards.

אז זה סיכון להפנות את עיניינו החוצה.

We risk our very way of life.

אנחנו מסכנים את דרך חיינו.

But it may be a greater risk not to look,

אבל זה יכול להיות סיכון גדול יותר שלא להביט,

to deny the very pioneering spirits that help shape our own species.

להתכחש לרוחות החלוציות שעוזרות לעצב את המין שלנו.

We are all born curious about the world and the universe.

כולנו נולדים סקרנים בנוגע לעולם וליקום.

Pursuing that curiosity is one of humankind's greatest achievements.

רדיפה אחרי הסקרנות הזו היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות.

Perhaps there is room to push the frontiers of science,

אולי יש מקום לדחוף את גבולות המדע,

provided that we cradle alongside our fervor

אם נשלב יחד עם הלהט שלנו

another of humankind's greatest assets:

עוד אחד מנכסיה הגדולים של האנושות:

hope.

תקווה.