What do all languages have in common? - Cameron Morin

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Sigal Tifferet

Language is endlessly variable.

לשפה יש שונות אינסופית.

Each of us can come up with an infinite number of sentences

כל אחד מאיתנו יכול להעלות מספר אין סופי של משפטים

in our native language,

בשפה שלנו,

and we’re able to do so from an early age—

ואנחנו מסוגלים לעשות זאת מגיל צעיר --

almost as soon as we start to communicate in sentences.

כמעט מרגע שאנחנו מתחילים לתקשר במשפטים.

How is this possible?

איך זה אפשרי?

In the early 1950s, Noam Chomsky proposed a theory

בתחילת שנות החמישים, נועם חומסקי הציע תיאוריה

based on the observation that the key to this versatility seems to be grammar:

שהתבססה על התצפית שהמפתח למגוון הזה הוא כנראה התחביר:

the familiar grammatical structure of an unfamiliar sentence

המבנה התחבירי המוכר של משפט לא מוכר

points us toward its meaning.

מצביע על המשמעות שלו.

He suggested that there are grammatical rules

הוא טען שיש חוקים תחביריים

that apply to all languages, and that the rules are innate—

שמתאימים לכל השפות, ושהחוקים מולדים --

the human brain is hardwired to process language according to these rules.

המוח האנושי מחווט לעבד שפה לפי החוקים האלה.

He labelled this faculty universal grammar,

הוא קרא ליכולת הזו דקדוק אוניברסלי,

and it launched lines of inquiry that shaped both the field of linguistics

ובכך פתח ערוצי מחקר שעיצבו את תחום הבלשנות

and the emerging field of cognitive science for decades to come.

וגם את התחום החדש של מדעים קוגניטיביים, לעשורים הבאים.

Chomsky and other researchers set out to investigate

חומסקי וחוקרים אחרים בדקו

the two main components of universal grammar:

שני מרכיבים עיקריים של הדקדוק האוניברסלי:

first, whether there are, in fact, grammar rules

ראשית, אם יש למעשה חוקי תחביר

that are universal to all languages,

אוניברסליים לכל השפות,

and, second, whether these rules are hardwired in the brain.

ושנית, אם החוקים האלה מחווטים במוח.

In attempts to establish the universal rules of grammar,

בנסיונות לבסס את חוקי הדקדוק האוניברסלי,

Chomsky developed an analytical tool known as generative syntax,

חומסקי פיתח כלי ניתוח בשם תחביר גנרטיבי,

which represents the order of words in a sentence in hierarchical syntax trees

שמייצג את סדר המילים במשפט בעזרת עצים תחביריים היררכיים

that show what structures are possible.

המראים אילו מבנים אפשריים.

Based on this tree, we could suggest a grammar rule

בהתבסס על העץ הזה, נוכל להציע חוק תחבירי

that adverbs must occur in verb phrases.

שתואר הפועל חייב להתקיים בצירוף פעלי.

But with more data, it quickly becomes clear

אבל כשנוסף עוד מידע, התברר במהירות

that adverbs can appear outside of verb phrases.

שתואר הפועל יכול להופיע מחוץ לצירוף פעלי.

This simplified example illustrates a major problem:

הדוגמה המפושטת הזו מראה בעיה גדולה:

it takes a lot of data from each individual language

נדרש הרבה יותר מידע מכל שפה

to establish the rules for that language,

כדי לבסס את חוקי השפה,

before we can even begin to determine

לפני שנוכל אפילו להתחיל לקבוע

which rules all languages might have in common.

אילו חוקים אולי משותפים לכל השפות.

When Chomsky proposed universal grammar,

כשחומסקי הציע את הדקדוק האוניברסלי,

many languages lacked the volume of recorded samples

בשפות רבות לא היו מספיק מדגמים מוקלטים

necessary to analyze them using generative syntax.

כדי לנתח אותן בעזרת תחביר גנרטיבי.

Even with lots of data,

אפילו עם הרבה מידע,

mapping the structure of a language is incredibly complex.

מיפוי המבנים של השפה הוא מורכב מאוד.

After 50 years of analysis, we still haven’t completely figured out English.

אחרי 50 שנה של ניתוח, עדיין לא הבנו לגמרי את האנגלית.

As more linguist data was gathered and analyzed,

כשיותר מידע לשוני נאסף ומנותח,

it became clear that languages around the world differ widely,

התברר ששפות מסביב לעולם שונות מאוד,

challenging the theory that there were universal grammar rules.

ובכך הן מאתגרות את התיאוריה שיש חוקי דקדוק אוניברסליים.

In the 1980s, Chomsky revised his theory

בשנות השמונים, חומסקי עידכן את התיאוריה שלו

in an attempt to accommodate this variation.

בניסיון להכיל את השונות הזו.

According to his new hypothesis of principles and parameters,

לפי ההשערה החדשה שלו של עקרונות ופרמטרים,

all languages shared certain grammatical principles,

כל השפות חולקות מספר עקרונות תחביריים,

but could vary in their parameters, or the application of these principles.

אבל יכולות להיות שונות בפרמטרים שלהם, או בישום העקרונות האלו.

For example, a principle is “every sentence must have a subject,"

עיקרון לדוגמה הוא "לכל משפט חייב להיות נושא,"

but the parameter of whether the subject must be explicitly stated

אבל הפרמטר של האם הנושא חייב להיות מוזכר מפורשות

could vary between languages.

יכול להשתנות בין שפות.

The hypothesis of principles and parameters

ההשערה של עקרונות ופרמטרים

still didn’t answer the question of which grammatical principles are universal.

עדיין לא עונה על השאלה: אילו עקרונות תחביריים הם אוניברסליים.

In the early 2000s, Chomsky suggested that there’s just one shared principle,

בתחילת שנות ה-2000, חומסקי הציע שיש רק עיקרון משותף אחד,

called recursion, which means structures can be nested inside each other.

שנקרא רקורסיה, שאומר שמבנים יכולים להיות מקוננים אחד בתוך השני.

Take this sentence,

קחו את המשפט הזה,

which embeds a sentence within a sentence within a sentence.

שמטמיע משפט בתוך משפט בתוך משפט.

Or this sentence, which embeds a noun phrase in a noun phrase

או המשפט הזה, שמטמיע צרוף שמני בתוך צרוף שמני

in a noun phrase.

בתוך צרוף שמני.

Recursion was a good candidate for a universal grammar rule

רקורסיה היתה מועמדת טובה לחוק תחבירי אוניברסלי

because it can take many forms.

כי היא יכולה לקבל פנים רבות.

However, in 2005 linguists published findings

עם זאת, ב-2005 בלשנים פירסמו ממצאים

on an Amazonian language called Piraha,

על שפה מהאמזונס שנקראת פיראהה,

which doesn’t appear to have any recursive structures.

שלא נראה שיש בה כל מבנה רקורסיבי.

So what about the other part of Chomsky’s theory,

אז מה בנוגע לחלק האחר של התיאוריה של חומסקי,

that our language faculty is innate?

שהיכולת השפתית שלנו מולדת?

When he first proposed universal grammar,

כשהוא הציע לראשונה דקדוק אוניברסלי,

the idea that there was a genetically determined aspect of language acquisition

לרעיון שיש ברכישת שפה פן שנקבע גנטית

had a profound, revolutionary impact.

היתה השפעה עמוקה ומהפכנית.

It challenged the dominant paradigm, called behaviorism.

הוא איתגר את הפרדיגמה השלטת, שנקראה בִּיהֶבְיוֹרִיזְם

Behaviorists argued that all animal and human behaviors, including language,

הבִּיהֶבְיוֹרִיסטים טענו שכל ההתנהגות של חיות ואנשים, כולל שפה,

were acquired from the outside by the mind,

נרכשו מחוץ לנפש,

which starts out as a blank slate.

שמתחילה כלוח חלק.

Today, scientists agree that behaviorism was wrong,

כיום, מדענים מסכימים שהבִּיהֶבְיוֹרִיזְם טעה,

and there is underlying, genetically encoded biological machinery

ושיש מנגנון בסיסי, שמקודד גנטית

for language learning.

ללימוד שפה.

Many think the same biology responsible for language

רבים חושבים שאותה ביולוגיה שאחראית על שפה

is also responsible for other aspects of cognition.

אחראית גם על אספקטים אחרים בחשיבה.

So they disagree with Chomsky’s idea

אז הם לא מסכימים עם הרעיון של חומסקי

that there is a specific, isolated, innate language faculty in the brain.

שיש יכולת ספציפית, מופרדת, מולדת לשפה במוח.

The theory of universal grammar prompted the documentation and study

התיאוריה של דקדוק אוניברסלי הביאה לתיעוד ולמחקר

of many languages that hadn’t been studied before.

של שפות רבות שלא נחקרו לפני כן.

It also caused an old idea to be reevaluated and eventually overthrown

היא גם גרמה לרעיון ישן להיבחן מחדש ולבסוף גם ליפול

to make room for our growing understanding of the human brain.

ולתת מקום להבנה הגדלה של המוח האנושי.