How to get a word added to the dictionary - Ilan Stavans

תרגום: Ido Dekkers עריכה: Naama Lieberman

“Dictionary:” noun, “a malevolent literary device

“מילון”: שם עצם, “מכשיר זדוני ספרותי

for cramping the growth of a language and making it hard and inelastic.”

לדחיסת הגדילה של שפה והפיכתה לקשה ולא אלסטית”.

“Lexicographer:” noun, “a writer of dictionaries; a harmless drudge.”

“לקסיקוגרף”: שם עצם, “כותב של מילונים; משרת לא מזיק”.

While the concept of a dictionary dates back to ancient civilizations,

בזמן שהרעיון של מילון מגיע מתרבויות עתיקות,

the first English dictionary was published by Robert Cawdrey in 1604.

המילון האנגלי הראשון פורסם על ידי רוברט קוודרי ב-1604.

In the centuries that followed,

במאות שלאחר מכן,

many more dictionaries were written by individual authors

מילונים רבים נוספים נכתבו על ידי כותבים פרטיים

who chose what to include or exclude.

שבחרו מה לכלול ומה לא.

They not only defined words, they openly showcased their creators’ opinions—

הם לא רק הגדירו מילים, הם הציגו את הדעות של הכותב באופן פתוח --

like Ambrose Bierce’s definition of “dictionary”

כמו ההגדרה ל“מילון” של אמברוז בירס

and Samuel Johnson’s definition of “lexicographer.”

וההגדרה ל“לקסיקוגרפר” של סמואל ג’ונסון.

After their authors deaths, many of these dictionaries quickly became outdated.

אחרי מות הכותבים שלהם, הרבה מהמילונים האלה הפכו למיושנים במהירות.

But one 19th century dictionary had a different fate.

אבל למילון אחד מהמאה ה-19 היה גורל אחר.

In 1828, American lawyer and author Noah Webster published

ב-1828, פרסם עורך הדין והסופר האמריקאי, נוח וובסטר

“An American Dictionary of the English Language” with a lofty goal:

“מילון אמריקאי של השפה האנגלית” במטרה נעלה:

to give the United States its own version of the English language.

לתת לארצות הברית גרסה משלה של השפה האנגלית.

He believed that as a new nation,

הוא האמין שכאומה חדשה,

the United States needed its own distinct version of English

ארצות הברית הייתה צריכה גרסה ייחודית משלה לאנגלית

to assert its independence from Britain.

כדי להכריז על העצמאות שלה מבריטניה.

In his dictionary, Webster sought to describe and officialize

במילון שלו, וובסטר רצה לתאר ולהפוך לרשמית

the way Americans spoke.

את הדרך שבה אמריקאים דיברו.

Most dictionaries in Webster’s time were prescriptive:

רוב המילונים באותו זמן היו מנחים:

they dictated how words should be used,

הם הכתיבו איך מילה צריכה להיות בשימוש,

rather than documenting the way people actually used language in daily life.

במקום לתעד את הדרך שבה אנשים השתמשו בשפה למעשה ביום יום.

When Webster broke this convention and included slang words in his dictionary,

כשוובסטר פרץ את המוסכמה הזו וכלל מילות סלנג במילון שלו,

critics accused him of polluting the English language.

מבקרים האשימו אותו בזיהום השפה האנגלית.

But he argued that these words captured local variations of language—

אבל הוא טען שהמילים האלו לכדו את הגרסאות המקומיות של השפה --

a vital part of what made American English unique.

חלק חיוני במה שעשה את האנגלית האמריקאית לייחודית.

He also believed spelling rules were unnecessarily complex,

הוא גם האמין שכללי איות היו מורכבים בצורה שאינה חיונית,

and that we should write the way we speak as much as possible.

ושאנחנו צריכים לכתוב בדרך שבה אנחנו מדברים ככל האפשר.

Still, Webster’s own opinions influenced the words he included

ועדיין, הדעות האישיות של וובסטר השפיעו על המילים שנכללו

and the way he defined them.

ועל הדרך שבה הוא הגדיר אותן.

He excluded slang words from Black communities

הוא לא כלל סלנג מקהילות שחורות

because he didn’t consider them proper.

בגלל שהוא לא החשיב אותן למתאימות.

And when he defined “woman,”

וכשהוא הגדיר “אישה,”

he added that “women are soft, mild, pitiful, and flexible.”

הוא הוסיף ש“נשים הן רכות, עדינות, מעוררות חמלה וגמישות”.

By the time of his death, Noah Webster was a household name.

עד מותו, נוח וובסטר היה שם מוכר.

Seeing a lucrative business opportunity,

כשראו הזדמנות עסקית מושכת,

brothers George and Charles Merriam bought the rights to Webster’s Dictionary.

האחים ג‘ורג’ וצ’רלס מרים קנו את הזכויות למילון של וובסטר.

Together with Webster’s son-in-law, the Merriams made a new, revised edition.

יחד עם החתן של וובסטר, משפחת מרים יצרו גרסה חדשה ומעודכנת.

It was the beginning of the Merriam-Webster Dictionary.

זו הייתה ההתחלה של מילון מרים-וובסטר.

Today, the Merriam-Webster Dictionary begins to address

היום, מילון מרים-וובסטר מתחיל להתמודד

a contradiction in Webster’s goal:

עם סתירה במטרות של וובסטר:

he wanted to represent an entire nation,

הוא רצה לייצג אומה שלמה,

but he based his work on just one person’s opinion: his own.

אבל ביסס את עבודתו רק על דעה של אדם אחד: שלו.

Since Webster’s death, each new edition of the dictionary has been curated

מאז מותו של וובסטר, כל גרסה חדשה של המילון נאצרה

by a group of language experts rather than by a single authority.

על ידי קבוצה של מומחי שפה במקום סמכות בודדת.

The current criteria for including a word in the dictionary

הקריטריונים הנוכחיים להכללה של מילה במילון

are that it has “widespread, sustained, and meaningful use.”

הם שהיא “בשימוש נרחב, מתמשך, ובעל משמעות”.

This clearly includes profanities,

זה בבירור כולל מילים גסות,

which were sometimes excluded from dictionaries in the past.

שהיו לפעמים מוקצים ממילונים בעבר.

Racial slurs also meet the criteria for inclusion,

קללות גזעניות גם עומדות בקריטריון להכללה,

but some argue that including them might legitimize them.

אבל כמה טוענים שהכללתן אולי תתן להן לגיטימציה.

Dictionaries don’t just add new words—

מילונים לא רק מוסיפים מילים חדשות --

they also redefine old words to reflect changing attitudes and usage.

הם גם מגדירים מחדש מילים ישנות כדי לשקף את הגישה המשתנה והשימוש.

One 1736 dictionary defined “wife” as “a married woman whose will,

מילון מ-1736 הגדיר את המילה “אישה (wife)” כ“אישה נשואה שהרצון שלה,

in the judgment of the law, is subject to the will of her husband:

לפי החוק, נתון לרצון של בעלה:

for which reason a wife is said to have no will.”

ולכן ניתן לטעון שלאישה אין רצון”.

Today, “wife” is defined simply as “a female partner in a marriage.”

היום, “אישה” מוגדר פשוט כ“פרטנרית ממין נקבה בנישואים”.

In 2019, Merriam-Webster’s word of the year was “they.”

ב-2019, מילת השנה של מרים וובסטר הייתה “הם” - They.

The word has been in regular use for centuries,

המילה הייתה בשימוש רגיל במשך מאות שנים,

but has only recently gained a new recognized meaning,

אבל רק לאחרונה נכנסה לשימוש במשמעות חדשה,

as a pronoun for one person whose gender identity is nonbinary.

ככינוי גוף לאדם שהזהות המגדרית שלו היא לא בינארית.

The question of which words belong in the dictionary impacts all of us—

השאלה איזה מילים חדשות שייכות למילון משפיעה על כולנו --

when our words and definitions are represented, they’re affirmed;

כשהמילים וההגדרות שלנו מיוצגות, הן מאושררות;

if not, they— and we— are minimized.

אם לא, הן -- ואנחנו -- מוקטנים.

Today, lexicographers have expanded word sourcing

היום, לקסיקוגרפים הרחיבו את מקורות המילים

to include the dictionary’s users: tracking which words are most searched,

כדי לכלול את המשתמשים במילון: עוקבים אחרי המילים שמחפשים הכי הרבה,

and adding them to the dictionary.

ומוסיפים אותן למילון.

So, who decides what’s in the dictionary?

אז, מי מחליט מה במילון?

More than ever before the answer is: we do.

יותר מתמיד התשובה היא: אנחנו.

All of us shape language every day.

כולנו מעצבים את השפה בכל יום.

When we collectively embrace one word or redefine another,

כשאנחנו מאמצים קולקטיבית מילה אחת או מגדירים מחדש אחרת,

eventually, those words and meanings are reflected in our dictionaries.

בסוף, המילים והמשמעויות האלה משתקפות במילונים שלנו.