What causes panic attacks, and how can you prevent them? - Cindy J. Aaronson

תרגום: hila scherba עריכה: Ido Dekkers

The body becomes its own corset.

הגוף הופך למחוך משל עצמו.

Past, present, and future exist as a single force.

עבר, הווה ועתיד מתקיימים ככוח יחיד.

A swing without gravity soars to a terrifying height.

נדנדה ללא כח משיכה ממריאה לגבהים מפחידים.

The outlines of people and things dissolve.

קווי המתאר של אנשים וחפצים מיטשטשים.

Countless poets and writers have tried to put words

אינספור משוררים וסופרים ניסו לתאר במילים

to the experience of a panic attack—

את החוויה של התקף חרדה --

a sensation so overwhelming, many people mistake it for a heart attack, stroke,

תחושה כל כך חזקה, שהרבה אנשים טועים לחשוב שמדובר בהתקף לב, שבץ,

or other life-threatening crisis.

או מצב מסכן חיים אחר.

Though panic attacks don’t cause long-term physical harm,

למרות שהתקפי חרדה לא גורמים לנזק גופני לטווח ארוך,

afterwards, the fear of another attack can limit someone’s daily life—

לאחריו, החשש מהתקף נוסף יכול להגביל את חיי היומיום של אדם --

and cause more panic attacks.

ולגרום להתקפי חרדה נוספים.

Studies suggest that almost a third of us

מחקרים מראים שכמעט שליש מאיתנו

will experience at least one panic attack in our lives.

יחוו לפחות התקף חרדה אחד במהלך חיינו.

And whether it’s your first, your hundredth,

ובין אם זה ההתקף הראשון, או המאה שלכם,

or you’re witnessing someone else go through one,

או שאתם עדים למישהו אחר שעובר אחד,

no one wants to repeat the experience.

אף אחד לא רוצה לחזור על החוויה.

Even learning about them can be uncomfortable, but it’s necessary—

אפילו ללמוד עליהם יכול לגרום לאי נוחות, אבל זה הכרחי --

because the first step to preventing panic attacks is understanding them.

כי הצעד הראשון למנוע התקפי חרדה הוא להבין אותם.

At its core, a panic attack is an overreaction to the body’s

בגרעין שלו, התקף חרדה הוא הגזמה

normal physiological response to the perception of danger.

של התגובה הפיזית של הגוף לתפיסה של סכנה.

This response starts with the amygdala,

התגובה הזו מתחילה באמיגדלה,

the brain region involved in processing fear.

האיזור במוח שמעורב בעיבוד של פחד.

When the amygdala perceives danger,

כשהאמיגדלה תופסת סכנה,

it stimulates the sympathetic nervous system,

היא מעוררת את מערכת העצבים הסימפטטית,

which triggers the release of adrenaline.

שגורמת לשחרור של אדרנלין.

Adrenaline prompts an increase in the heart and breathing rate

האדרנלין גורם לעלייה בקצב הלב והנשימה

to get blood and oxygen to the muscles of the arms and legs.

שמביא דם וחמצן לשרירי הידיים והרגליים.

This also sends oxygen to the brain, making it more alert and responsive.

זה גם שולח חמצן למוח, והופך אותו להיות יותר דרוך ומגיב.

During a panic attack,

במהלך התקף חרדה,

this response is exaggerated well past what would be useful

התגובה הזו עולה בהרבה על מה שיכול להיות מועיל

in a dangerous situation,

במצב מסוכן,

causing a racing heart, heavy breathing, or hyperventilation.

מה שגורם לדופק מהיר, נשימה כבדה, או נשימת-יתר.

The changes to blood flow cause lightheadedness

השינויים בזרימת הדם גורמת לסחרחורת

and numbness in the hands and feet.

וחוסר תחושה בכפות הידיים וכפות הרגליים.

A panic attack usually peaks within 10 minutes.

התקף החרדה בדרך כלל מגיע לשיא תוך עשר דקות.

Then, the prefrontal cortex takes over from the amygdala

אז, האונה הקדמית לוקחת שליטה מהאמיגדלה

and stimulates the parasympathetic nervous system.

ומעוררת את מערכת העצבים הפאראסימפטטית.

This triggers the release of a hormone called acetylcholine

זה מניע שחרור של הורמון שנקרא אצטילכולין

that decreases the heart rate and gradually winds down the panic attack.

שמוריד את דופק הלב ובאופן הדרגתי מחליש את התקף החרדה.

In a panic attack, the body’s perception of danger

בהתקף חרדה, תחושת סכנה של הגוף

is enough to trigger the response we would have to a real threat— and then some.

היא מספיק בשביל להניע את התגובה שתהיה לנו באיום אמיתי -- ועוד.

We don't know for sure why this happens,

אנחנו לא יודעים בדיוק למה זה קורה,

but sometimes cues in the environment that remind us

אבל לפעמים אותות מהסביבה שמזכירים לנו

of traumatic past experience can trigger a panic attack.

אירועים טראומתיים מהעבר יכולים להניע התקף חרדה.

Panic attacks can be part of anxiety disorders

התקפי חרדה יכולים להיות כחלק מהפרעות חרדה

like PTSD, social anxiety disorder, OCD, and generalized anxiety disorder.

כמו פוסט טראומה, הפרעת חרדה חברתית, הפרעה כפייתית-טורדנית והפרעת חרדה כוללנית.

Recurring panic attacks, frequent worry about new attacks,

התקפי חרדה חוזרים, דאגה מהתקפים חדשים,

and behavioral changes to avoid panic attacks

ושינוי התנהגותי כדי להימנע מהתקפי חרדה

can lead to a diagnosis of a panic disorder.

יכולים להוביל לאבחנה של הפרעת חרדה.

The two main treatments for panic disorder

שני הטיפולים העיקריים בהתקפי פאניקה

are antidepressant medication and cognitive behavioral therapy, or CBT.

הם תרופות נוגדי דיכאון וטיפול קוגנטיבי התנהגותי, או CBT.

Both have about a 40% response rate—

לשניהם יש בערך 40% שיעור תגובה --

though someone who responds to one may not respond to the other.

למרות שמי שמגיב לסוג אחד אולי לא יגיב לשני.

However, antidepressant medications carry some side effects,

עם זאת, לנוגדי דיכאון יש תופעות לוואי מסוימות,

and 50% of people relapse when they stop taking them.

וחזרה של ההתקפים אצל כ-50% מהאנשים אחרי שמפסיקים לקחת אותם.

CBT, meanwhile, is more lasting, with only a 20% relapse rate.

CBT, לעומת זאת, נמשך יותר זמן, עם רק 20% שחוזרים להם ההתקפים.

The goal of CBT treatment for panic disorder is to help people learn

המטרה של טיפול CBT להפרעת חרדה היא לאפשר לאנשים ללמוד

and practice concrete tools to exert physical, and in turn mental,

ולתרגל כלים אמיתיים להפעלת שליטה פיזית, ובעזרתה גם נפשית,

control over the sensations and thoughts associated with a panic attack.

על התחושות והמחשבות שמקושרות עם התקף חרדה.

CBT begins with an explanation of the physiological causes of a panic attack,

CBT מתחיל עם הסבר של הסיבות הפסיכולוגיות להתקף חרדה,

followed by breath and muscle exercises designed to help people

ולאחריהם תרגילי נשימה ושרירים שמתוכננים לסייע לאנשים

consciously control breathing patterns.

לשלוט באופן מודע בתבניות הנשימה.

Next comes cognitive restructuring,

לאחר מכן מגיע שינוי המבנה הקוגנטיבי,

which involves identifying and changing the thoughts

שמצריך זיהוי ושינוי המחשבות

that are common during attacks—

שנפוצות בזמן התקפי חרדה --

such as believing you’ll stop breathing, have a heart attack, or die—

כגון להאמין שתפסיקו לנשום, תקבלו התקף לב, או תמותו --

and replacing them with more accurate thoughts.

ולהחליף אותן במחשבות יותר מדויקות.

The next stage of treatment is exposure to the bodily sensations and situations

השלב הבא בטיפול הוא חשיפה לתחושות הפיזיות ומצבים

that typically trigger a panic attack.

שבדרך כלל מניעים התקף חרדה.

The goal is to change the belief, through experience,

המטרה היא לשנות את האמונה, דרך ניסיון,

that these sensations and situations are dangerous.

שהתחושות והמצבים האלו הם מסוכנים.

Even after CBT, taking these steps isn’t easy in the grip of an attack.

אפילו אחרי CBT, לעשות את הצעדים האלו זה לא פשוט בזמן התקף.

But with practice, these tools can both prevent and de-escalate attacks,

אבל עם הניסיון, הכלים האלו יכולים גם למנוע וגם להחליש את התקפים,

and ultimately reduce the hold of panic on a person’s life.

ובסופו של דבר להנמיך את האחיזה של החרדה בחייו של אדם.

Outside formal therapy,

מחוץ לטיפול הרשמי,

many panickers find relief from the same beliefs CBT aims to instill:

הרבה חרדתיים מוצאים הקלה מאותם אמונות ש-CBT מכוון להטמיע:

that fear can’t hurt you, but holding on to it will escalate panic.

שפחד לא יכול לפגוע בך, אבל להיאחז בו יכול להחמיר לחרדה.

Even if you’ve never had a panic attack,

אפילו אם מעולם לא היה לכם התקף חרדה,

understanding them will help you identify one in yourself or someone else—

להבין אותם יסייע לכם לזהות אחד בעצמכם או במישהו אחר --

and recognizing them is the first step in preventing them.

ולזהות אותם זה הצעד הראשון במניעתם.